My LORD’s BibleBabylonian Talmud Chagigah 3
Folio 20b דף כ ע״ב
1III. (1) Weightier rules hold in hallowed things than in a heave-offering; for we may cleanse vessels in the midst of vessels for a heave-offering but not for hallowed things. The outsides and the inside and the place for laying hold are reckoned as distinct in the heave-offering but not in the hallowed things. He that takes up that which has been made unclean by pressure may offer the heave-offering but not the hallowed things. The garments of those that eat the heave-offering are unclean through pressure with regard to hallowed things. The manner of the heave-offering is not as the manner of the hallowed things. For in the case of hallowed things one loosens a knot and wipes and cleanses and afterwards ties up again, but in the case of a heave-offering he ties up and afterwards cleanses.
מתני׳ חומר בקדש מבתרומה שמטבילין כלים בתוך כלים לתרומה אבל לא לקדש אחוריים ותוך ובית הצביטה בתרומה אבל לא בקדש הנושא את המדרס נושא את התרומה אבל לא את הקדש בגדי אוכלי תרומה מדרס לקדש לא כמדת הקדש מדת התרומה שבקדש מתיר ומנגב ומטביל ואח"כ קושר ובתרומה קושר ואח"כ מטביל (16905)
2(2) Vessels finished in purity need cleansing for hallowed things, but not for a heave-offering. The vessel includes what is within it for hallowed things, but not for heave-offering.
כלים הנגמרים בטהרה צריכין טבילה לקדש אבל לא לתרומה הכלי מצרף מה שבתוכו לקדש אבל לא לתרומה (4717)
3The unclean in the fourth degree in the case of hallowed things is disqualified, but in the third degree in the case of heave-offering.
הרביעי בקדש פסול והשלישי בתרומה (2193)
4And in the case of heave-offering, though one of his hands be unclean, its fellow is clean; but in the case of hallowed things, both are to be cleansed; for the hand makes its fellow unclean in the case of hallowed things, but not in the case of heave-offering.
ובתרומה אם נטמאת אחת מידיו חבירתה טהורה ובקדש מטביל שתיהן שהיד מטמא את חבירתה בקדש אבל לא בתרומה (6355)
5(3) Men may eat dry food with ceremonially unclean hands in the case of heave-offering, but not in the case of hallowed things.
אוכלין אוכלים נגובין בידים מסואבות בתרומה אבל לא בקדש (2049)
Folio 21a דף כא ע״א
7In hallowed things. What is the reason of the prohibition? R. Ela said, Because the weight of the vessel interposes. But seeing that in a later case it is on account of the interposition, the first case cannot be on account of an interposition. For we are taught in the later case, And the manner of the heave-offering is not as the manner of the hallowed things. For in the case of hallowed things one looses a knot and wipes and cleanses and afterwards ties up again, but in the case of a heave-offering he ties up and afterwards cleanses. Nay, but both the earlier and later cases are because of interposition, and it was necessary that they should be separately mentioned, for if he had taught us the first only, I should say, This is the reason for the prohibition with reference to the hallowed things, viz., because of the vessel's weight, which actually exists. But in the latter case, where the vessel's weight is not an element, I should say, In regard to hallowed things also there is in this case no disqualifying interposition. And if he had taught us the latter only, I should say, This is the reason for the prohibition with reference to hallowed things, because
גמ׳ בקדש מ"ט לא א"ר אילא מפני שכבידו של כלי חוצץ והא מדסיפא משום חציצה רישא לאו משום חציצה דקתני סיפא ולא כמדת הקדש מדת התרומה שבקדש מתיר ומנגיב ומטביל ואחר כך קושר ובתרומה קושר ואחר כך מטביל רישא וסיפא משום חציצה וצריכא דאי אשמעינן רישא הוה אמינא היינו טעמא דלקדש לא משום כבידו של כלי דאיכא אבל סיפא דליכא כבידו של כלי אימא לקדש נמי לא הוי חציצה ואי אשמעינן סיפא הוה אמינא היינו טעמא דלקדש לא משום (18230)
Folio 21b דף כא ע״ב
8a knot in water is drawn tighter, while in the former case the water makes the vessel to swim, and so there is no interposition. Thus it was necessary that they should be separately mentioned. Rabbi Ela is consistent with himself. For R. Ela said that R. Chănina bar Papa said, Ten degrees of superior excellence are taught here. The first five refer alike to hallowed things, and to ordinary things which are treated with observance of the laws of purification belonging to hallowed things; the later refer to hallowed things, but not to ordinary things, which are treated with observance of the laws of purification belonging to hallowed things. What is the reason? Because the former five involve an essential impurity arising out of the Law, our Rabbis have decided that they apply as well to hallowed things, as to ordinary things which are treated with observance of the laws of purification belonging to hallowed things. Because the later ones involve no essential impurity arising out of the Law, our Rabbis have decided that they apply to hallowed things; but to ordinary things which are treated with observance of the laws of purification belonging to hallowed things our Rabbis have decided that they do not apply.
דקיטרא במיא אהדוקי מיהדק אבל רישא דמיא אקפויי מקפו ליה למנא לא הויא חציצה צריכא רבי אילא לטעמיה דאמר רבי אילא א"ר חנינא בר פפא עשר מעלות שנו כאן חמש ראשונות בין לקדש בין לחולין שנעשו על טהרת הקדש אחרונות לקדש אבל לא לחולין שנעשו על טהרת הקדש מ"ט חמש קמייתא דאית להו דררא דטומאה מדאורייתא גזרו בהו רבנן בין לקדש בין לחולין שנעשו על טהרת הקדש בתרייתא דלית להו דררא דטומאה מדאורייתא גזרו בהו רבנן לקדש לחולין שנעשו על טהרת הקדש לא גזרו בהו רבנן (24372)
9Raba said, Since the later portion of the Mishnah is on account of interposition, the former is not on account of interposition. But in the former one this is the reason. It is a precaution, in order that needles and pipes should not be dipped in a vessel, the mouth of which is not of the size of the pipe of a wine-skin bottle. For there is a canonical Mishnah, viz., The communication between religious baths must be as the pipe of a wine-skin as regards its thickness,
רבא אמר מדסיפא הוי משום חציצה רישא לאו משום חציצה ורישא היינו טעמא גזירה שלא יטביל מחטין וצינורות בכלי שאין בפיו כשפופרת הנוד כדתנן עירוב מקוואות כשפופרת הנוד כעוביה (8913)
Folio 22a דף כב ע״א
10and with an area of the size of two fingers making a complete revolution (Mikvaoth, vi. 7). He bethinks himself, This is like that which R. Nachman said that Rabbah bar Abuah said, viz., Eleven features of superior excellence are taught here. The first six refer alike to hallowed things and to ordinary things which are treated with observance of the laws of purification belonging to hallowed things. The later ones refer to hallowed things, but not to ordinary things which are treated with observance of the laws of purification belonging to hallowed things.
וכחללה בשתי אצבעות חוזרות למקומן סבר לה כהא דאמר ר"נ אמר רבה בר אבוה י"א מעלות שנו כאן שש ראשונות בין לקודש בין לחולין שנעשו על טהרת הקודש אחרונות לקודש אבל לא לחולין שנעשו על טהרת הקודש (12019)
11What real difference is there between what Raba and what R. Ela says? There is this difference between them. In the case of a basket and a wine-strainer which are filled with vessels and cleansed, according to the one who says, The prohibition is because of interposition, there is an interposition; but according to the one who says, The prohibition is for a precaution, lest haply needles and pipes should be dipped in a vessel, the mouth of which is not of the size of the pipe of a wine-skin, the answer is, there is no basket or wine-strainer the mouth of which is not of the size of the pipe of a wine-skin. And Raba has acted consistently with himself; for Raba said, In the case of a basket and wine-strainer, which are filled with vessels and dipped, all are clean; but in the case of a bath, which is divided by a basket or wine-strainer, he who seeks to cleanse there—the cleansing avails him nought, for lo, all the earth is trembling, and we require that there should be forty seahs of water in one place. And these words refer to a clean vessel, but in the case of an unclean vessel, seeing that the cleansing has gone up over the whole surface of the vessel, it has gone up also over the vessels which are in it. For there is a canonical Mishnah, viz., Vessels which are filled with vessels and are dipped, lo, these are clean, and if they are not dipped, the mingled waters must reach that amount of mingling which takes place by means of a communication as large as the pipe of a wine-skin (Mikvaoth, vi. 2). How is it that it says, And if they are not dipped? This is the meaning, viz., And if it is not necessary to dip them, still the mingled waters must reach that amount of mingling which takes place by means of a communication as large as the pipe of a wine-skin. And lo, as regards the sayings of Raba and R. Ela, they are the subject of a Baraitha. For there is a Baraitha, A basket and a wine-strainer which are filled with vessels and are dipped are clean as well for hallowed things as for a heave-offering. Abba Saul says, For a heave-offering, but not for hallowed things. If so, then is not a heave-offering also invalid? No, for to whom are we speaking? Is it not to teachers? teachers who are possessed of knowledge? But if so, the same rule will apply to hallowed things also. No, for a common person sees him and goes and dips. Then in the case of heave-offering also, a common person sees him and goes and dips. We need not receive it from him. Hallowed things also we need not receive from him. He would be angry. In the case of heave-offering also he would be angry.
מאי איכא בין דרבא לדר' אילא איכא בינייהו סל וגרגותני שמילאן כלים והטבילן למ"ד משום חציצה איכא למ"ד משום גזירה שמא יטביל מחטין וצינוריות בכלי שאין בפיו כשפופרת הנוד סל וגרגותני שאין בפיהן כשפופרת הנוד ליכא ואזדא רבא לטעמיה דאמר רבא סל וגרגותני שמילאן כלים והטבילן טהורין ומקוה שחלקו בסל וגרגותני הטובל שם לא עלתה לו טבילה דהא ארעא כולה חלחולי מחלחלא ובעינן דאיכא מ' סאה במקום אחד והני מילי בכלי טהור אבל בכלי טמא מיגו דסלקא טבילה לכוליה גופיה דמנא סלקא להו נמי לכלים דאית ביה דתנן כלים שמילאן כלים והטבילן הרי אלו טהורין ואם לא טבל מים המעורבים עד שיהיו מעורבין כשפופרת הנוד מאי קאמר ואם לא טבל ה"ק ואם אינו צריך להטבילו ומים המעורבין עד שיהו מעורבין כשפופרת הנוד והא דרבא ודר' אילא תנאי היא דתניא סל וגרגותני שמילאן כלים והטבילן בין לקודש בין לתרומה טהורין אבא שאול אומר לתרומה אבל לא לקודש אי הכי תרומה נמי למאן קאמרינן חברים חברים מידע ידעי א"ה קודש נמי חזי ליה ע"ה ואזיל מטביל תרומה נמי חזי ליה ע"ה ואזיל מטביל לא מקבלינן מינייהו קודש נמי לא נקביל מינייהו הויא ליה איבה תרומה נמי הויא ליה איבה לא איכפת ליה דאזיל יהיב ליה לכהן עם הארץ חבריה (38684)
12He does not care, for he goes and gives it to a priest, a common person, his friend. And what is the Baraitha to the effect that we should pay regard to the fear of such anger? It is a saying of R. Jose. For there is a Baraitha, R. Jose said, Wherefore are all believed as to the purity of wine and oil all the days of the year? It is in order that every individual may not go and build a high place for himself, and burn a red heifer for himself.
ומאן תנא דחייש לאיבה רבי יוסי היא דתניא א"ר יוסי מפני מה הכל נאמנין על טהרת יין ושמן כל ימות השנה כדי שלא יהא כל אחד ואחד הולך ובונה במה לעצמו ושורף פרה אדומה לעצמו (6566)
13Rab Papa said, According to whom is it that we accept now-a-days the testimony of a common person? According to whom? It is according to R. Jose. But let us consider the question of borrowing. For there is a canonical Mishnah, viz., An earthen vessel protects everything from uncleanness. These are the words of the house of Hillel. The house of Shammai say, It only protects eatables and drinkables and every earthen vessel. The house of Hillel said to the house of Shammai, Wherefore? The house of Shammai said, Because it is unclean on account of the common people, and a vessel that is unclean does not bar. The house of Hillel said to them, But in accordance with the rule ye have just given do ye not declare clean the eatables and drinkables that are within it? The house of Shammai said to them, When we declared clean the eatables and drinkables which are within it,
אמר רב פפא כמאן מקבלינן האידנא סהדותא מע"ה כמאן כרבי יוסי וניחוש לשאלה דתנן כלי חרס מציל על הכל דברי ב"ה ב"ש אומרים אינו מציל אלא על אוכלים ועל המשקים ועל כלי חרס אמרו להם ב"ה לב"ש מפני מה אמרו ב"ש מפני שהוא טמא ע"ג ע"ה ואין כלי טמא חוצץ אמרו להם ב"ה והלא טיהרתם אוכלין ומשקין שבתוכו אמרו להם בית שמאי כשטיהרנו אוכלין ומשקין שבתוכו (14254)
Folio 22b דף כב ע״ב
14it was for himself that we declared them clean, but should we declare clean the vessel whose purity is a matter which relates both to thee and to him (Kelim, x. 1)? There is a Baraitha, viz., R. Joshua said, I am ashamed of your words, ye house of Shammai. Is it possible that if a woman be kneading in a trough, and the woman become for any reason unclean, the woman and the trough are unclean for seven days, but the dough is clean? Or suppose that a bowl is full of drinkables. If for any reason the bowl becomes unclean for seven days, yet are the drinkables clean? A certain disciple, one of the disciples of the house of Shammai, joined himself to him and said to him, Shall I tell thee the reason of the house of Shammai? He said to him, Tell me. He said to him, Does an unclean vessel bar, or does it not bar? He said to him, It does not bar. Are the vessels of a common person unclean or clean? He said to him, Unclean. But if thou sayest to him, It is unclean, will he care for thee at all? And not only so, but if thou sayest to him, It is unclean, he will say to thee, Mine is clean, but thine is unclean; and this is the reason of the house of Shammai. Immediately R. Joshua went and threw himself down at the graves of the house of Shammai, and said, I humble myself before you, O bones of the house of Shammai, and when your mysteries are so wonderful, how much more are your explicit teachings? They say that all his days his teeth were black by reason of his fasts.
לעצמו טהרנו אבל נטהר את הכלי שטהרתו לך ולו תניא א"ר יהושע בושני מדבריכם ב"ש אפשר אשה לשה בעריבה אשה ועריבה טמאין שבעה ובצק טהור לוגין מלא משקין [לוגין] טמא טומאת שבעה ומשקין טהורין נטפל לו תלמיד אחד מתלמידי ב"ש אמר לו אומר לך טעמן של ב"ש אמר לו אמור אמר לו כלי טמא חוצץ או אינו חוצץ א"ל אינו חוצץ כלי של עם הארץ טמא או טהור אמר לו טמא ואם אתה אומר לו טמא כלום משגיח עליך ולא עוד אלא שאם אתה אומר לו טמא אומר לך שלי טהור ושלך טמא וזהו טעמן של ב"ש מיד הלך ר' יהושע ונשתטח על קברי ב"ש אמר נעניתי לכם עצמות ב"ש ומה סתומות שלכם כך מפורשות על אחת כמה וכמה אמרו כל ימיו הושחרו שיניו מפני תעניותיו (29923)
15There is a Baraitha, viz., At all events it is a matter which concerns thee as well as him; consequently we borrow them from him. But, it may be said, When we borrow them from him, we may dip them. But if so, the house of Hillel ought to have replied to the house of Shammai, When we borrow them, we dip them.
קתני מיהת לך ולו אלמא שאלינן מינייהו כי שיילינן מינייהו מטבלינן להו (2604)
16That which is unclean by reason of a dead body requires sprinkling on the third and on the seventh day. But men do not borrow a vessel for use at the end of seven days. And with regard to dipping, are we not to take a man's word? And yet there is the Baraitha, The word of a common person is taken with respect to the purification of washing of that which is unclean by reason of a dead body. Abai said, There is no difficulty. The one refers to his body, the other to his vessels. But Raba said, Both the one and the other teaching refer to his vessels. And even so there is no difficulty. The one is the case of a man who says, I have never dipped vessels in the midst of vessels; and the other is the case of a man who says, I have dipped, but I have not dipped in a vessel the mouth of which is not of the size of the pipe of a wine-skin. And this is borne out by a Baraitha, viz., A common person is believed when he says, Fruits have not been rendered predisposed to defilement. But he is not believed, when he says, The fruits have been rendered predisposed to defilement, but they have not been defiled. And with regard to his body, is he to be believed? Surely not, For lo, there is a Baraitha, viz., In the case of a learned and observant man who comes for sprinkling, he is to be sprinkled at once; in the case of a common person, who comes for sprinkling, he is not to be sprinkled, until he performs before us the things appertaining to the third and seventh days. But Abai says, As the result of thy severity towards him at the beginning, thou dealest gently with him at the end.
אי הכי ניהדרו להו ב"ה לב"ש כי שאלינן מינייהו מטבלינן להו טמא מת בעי הזאה ג' וז' ומנא לז' יומי לא מושלי אינשי ואטבילה לא מהימני והתניא נאמנין עמי הארץ על טהרת טבילת טמא מת אמר אביי ל"ק הא בגופו הא בכליו רבא אמר אידי ואידי בכליו ולא קשיא הא דאמר מעולם לא הטבלתי כלי בתוך כלי והא דאמר הטבלתי אבל לא הטבלתי בכלי שאין בפיו כשפופרת הנוד והתניא נאמן עם הארץ לומר פירות לא הוכשרו אבל אינו נאמן לומר פירות הוכשרו אבל לא נטמאו ואגופו מי מהימן והתניא חבר שבא להזות מזין עליו מיד עם הארץ שבא להזות אין מזין עליו עד שיעשה בפנינו שלישי ושביעי אלא אמר אביי מתוך חומר שהחמרת עליו בתחילתו הקלת עליו בסופו: (25764)
17The outsides and the inside. What is the meaning of the outsides and the inside? According to what is said in a canonical Mishnah, In the case of a vessel the outside of which is defiled by drinkables its outside is defiled, but its inside, its rim, and its short handles and its long handles are clean; but if its inside is defiled, it is all defiled (B'rakhoth, 52a, ii. 19).
אחורים ותוך: מאי אחורים ותוך כדתנן כלי שנטמא אחוריו במשקין אחוריו טמאין תוכו אוגנו אזנו וידיו טהורין נטמא תוכו כולו טמא: (5025)
18And the place for laying hold etc. What is the place for laying hold? R. Jehudah said that R. Samuel said, The part by which he reaches it, and accordingly He says, "And he reached her parched corn" (Ruth ii. 14). R. Asi said that R. Jochanan said, The part of the dish of which fastidious persons lay hold. R. Baybi, who stood before R. Nachman, taught, No vessels have outsides or inside whether for holy things of the sanctuary or holy things of the province. He said to him, Holy things of the province, what are they? the heave-offering? But lo, there is a canonical Mishnah, viz., The outsides and inside and the place for laying hold are reckoned as distinct for the heave-offering (Chag. 20b, ii. 1). R. Baybi replied, Perhaps it refers to ordinary things which are treated with observance of the laws of purification belonging to hallowed things.
ובית הצביטה וכו': מאי בית הצביטה א"ר יהודה אמר שמואל מקום שצובטו וכן הוא אומר (רות ב, יד) ויצבט לה קלי רבי אסי א"ר יוחנן מקום שנקיי הדעת צובעין תני רב ביבי קמיה דר"נ כל הכלים אין להם אחורים ותוך אחד קדשי המקדש ואחד קדשי הגבול א"ל קדשי הגבול מאי נינהו תרומה והתנן אחורים ותוך ובית הצביטה לתרומה דלמא לחולין שנעשו על טהרת הקודש קאמרת (15186)
19In what you have said you have reminded me of a saying of Rabba bar Abuah, viz., Eleven degrees of superior excellence are taught here. The first six refer, as well to hallowed things, as to ordinary things which are treated with observance of the laws of purification belonging to hallowed things. The later ones refer to hallowed things, but not to ordinary things treated with the observance of the laws of purification belonging to hallowed things.
אדכרתן מילתא דאמר רבה בר אבוה אחת עשרה מעלות שנו כאן שש ראשונות בין לקודש בין לחולין שנעשו על טהרת הקודש אחרונות לקודש אבל לא לחולין שנעשו על טהרת הקודש: (11061)
20He that takes up that which has been made unclean by pressure may offer the heave-offering but not the hallowed things. Why not the hallowed things? Because of the matter that occurred. For R. Jehudah said that R. Samuel said, A matter occurred to a certain man, who was carrying a cask of consecrated wine from one place to another,
הנושא את המדרס נושא את התרומה אבל לא את הקודש: קודש מאי טעמא לא משום מעשה שהיה דאמר רב יהודה אמר שמואל מעשה באחד שהיה מעביר חבית של יין קודש ממקום למקום (8938)
Folio 23a דף כג ע״א
21and the thong of his sandal came off, and he took it up and placed it on the mouth of the cask, and it fell into the inside of the cask, and it was made unclean. In the same hour they said, He that taketh up that which has been made unclean by pressure may offer the heave-offering but not the hallowed things. If so, the heave-offering also is forbidden.
ונפסקה רצועה של סנדלו ונטלה והניחה ע"פ חבית ונפלה לאויר החבית ונטמאת באותה שעה אמרו הנושא את המדרס נושא את התרומה אבל לא את הקדש אי הכי תרומה נמי (8448)
22Nay, but shall I tell you on what authority this depends? This is the teaching of R. Chănaniah ben Akbia; for he said, They have only made this restriction as regards Jordan or a ship, and in accordance with the matter that occurred. What was that? There is a Baraitha, viz., A man shall not take up the waters of sin and the ashes of sin, and carry them away over Jordan or in a ship, and he shall not stand on this side and throw them to the other side, and he shall not make them to swim upon the face of the waters, and he shall not ride upon the back of a beast nor upon the back of his comrade, but if he do, his feet must touch the ground; but he may bear them over a bridge, and he need not regard whether it be Jordan or any other river. R. Chănaniah ben Akbia says, They have only made this restriction as regards Jordan and the case when the man is in a ship, and in accordance with the matter that occurred. What was the matter that occurred? R. Jehudah said that Rab said, A matter occurred with a certain man, who was carrying the waters of sin and the ashes of sin over Jordan and in a ship, and a piece of a dead body as large as an olive was found fixed in the bottom of the ship. In the same hour they said, A man shall not bear waters of sin and ashes of sin and carry them over Jordan in a ship. This question was put by them. In the case of an unclean sandal the law is clear, but what if the case be one of a clean sandal? In the case of an open cask the law is clear, but what if the case be one of a closed cask? What also if it be the case of a man who has passed over and borne it? R. Ela said, If he has passed over and borne it, he is unclean. R. Zera said, If he has passed over and borne it, he is clean.
הא מני ר' חנניה בן עקביא היא דאמר לא אסרו אלא בירדן ובספינה וכמעשה שהיה מאי היא דתניא לא ישא אדם מי חטאת ואפר חטאת ויעבירם בירדן ובספינה ולא יעמוד בצד זה ויזרקם לצד אחר ולא ישיטם על פני המים ולא ירכב ע"ג בהמה ולא על גבי חבירו אלא אם כן היו רגליו נוגעות בקרקע אבל מעבירן על גבי הגשר ואינו חושש אחד הירדן ואחד שאר הנהרות ר' חנניה בן עקביא אומר לא אסרו אלא בירדן ובספינה וכמעשה שהיה מאי מעשה שהיה דאמר רב יהודה אמר רב מעשה באדם אחד שהיה מעביר מי חטאת ואפר חטאת בירדן ובספינה ונמצא כזית מת תחוב בקרקעיתה של ספינה באותה שעה אמרו לא ישא אדם מי חטאת ואפר חטאת ויעבירם בירדן בספינה איבעיא להו סנדל טמא סנדל טהור מהו חבית פתוחה חבית סתומה מהו עבר ונשא מהו ר' אילא אמר אם עבר ונשא טמא רבי זירא אמר עבר ונשא טהור: (31698)
23Vessels finished in purity, etc. Finished by whom? If a learned and observant man has finished them, why should they be dipped? but if a common person has finished them, how is it that the Mishnah calls them "finished in purity?" Rabbah bar Shela said that R. Mothnah said that Samuel said, By all means, in case that a learned and observant man has finished them; yet because of a drop of spittle of a common person which may have fallen upon it, it is treated as unclean. "May have fallen upon it," when? If we should say, before it is completed, but lo, it is not yet a vessel; or, after it is completed, but then he takes good care of it. By all means in the case of the vessel before it is completed; yet perhaps at the moment that it was made, it was still liquid. It is a case for dipping, but not for the going down of the sun. This Mishnic teaching does not agree with R. Eliezer. For there is a canonical Mishnah, When one has cut out a pipe for the ashes of purification for sin, R. Eliezer says, Let him forthwith dip. R. Joshua says, Let him be rendered unclean and afterwards let him dip (Parah, v. 4). And we discuss the question, Who is it that is cutting it out? Perhaps it is a learned and observant man, who has cut it out. But then, why should I dip? Or, a common person has cut it out. But then would R. Joshua have said, He shall be made unclean and shall be dipped? Nay, for he is already unclean and continues so. And Rabbah bar Shela said that Rab Mothnah said that Samuel said, By all means let it be the case that a learned and observant man has cut it out, yet because of a drop of spittle of a common person which may have fallen upon it—When? If we should say, before he cut it out, but lo, it is not yet a vessel; or after he cut it out, but then he takes good care of it. By all means it is so before he cut it out; yet perhaps at the moment that he cut it out, it was still liquid. It is all right as to what R. Joshua says, This is by way of a test for Sadducees. For we have a canonical Mishnah, They used to make unclean the priest who burns the heifer, in order to protest against the view of the Sadducees (Parah, iii. 7); for they used to say, This act is included among the sunset ones. But thou art in accord with the teaching of R. Eliezer, if thou sayest, It is all right to say that in every case we require the sunset rule, for this is a protest against the Sadducees. But if thou sayest, In every case we do not require the sunset rule, how is it a protest against the Sadducees? Rab said,
כלים הנגמרים בטהרה כו': דגמרינהו מאן אילימא דגמרינהו חבר למה להו טבילה אלא דגמרינהו עם הארץ נגמרין בטהרה קרי להו אמר רבה בר שילא אמר רב מתנה אמר שמואל לעולם דגמרינהו חבר ומשום צינורא דעם הארץ דנפל אימת אילימא מקמי דליגמריה הא לאו מנא הוא אלא בתר דגמריה מיזהר זהיר בהו לעולם מקמיה דגמריה ודלמא בעידנא דגמריה עדיין לחה היא טבילה אין הערב שמש לא מתני' דלא כר"א דתנן שפופרת שחתכה לחטאת ר"א אומר יטבול מיד ר' יהושע אומר יטמא ואחר כך יטבול והוינן בה דחתכה מאן אילימא דחתכה חבר למה לי טבילה ואלא דחתכה עם הארץ בהא לימא ר' יהושע יטמא ויטבול הא טמא וקאי ואמר רבה בר שילא אמר רב מתנה אמר שמואל לעולם דחתכה חבר ומשום צינורא דעם הארץ דנפל אימת אילימא מקמי דליחתכה הא לאו מנא הוא ואלא בתר דחתכה מיזהר זהיר בה לעולם מקמי דליחתכה דלמא בעידנא דחתכה עדיין לחה היא בשלמא לר' יהושע היינו דאיכא היכירא לצדוקין דתנן מטמאין היו את הכהן השורף את הפרה להוציא מלבן של צדוקין שהיו אומרים במעורבי שמש היתה נעשית אלא לר"א אי אמרת בשלמא בעלמא בעינן הערב שמש היינו דאיכא היכירא לצדוקין אלא אי אמרת בעלמא לא בעינן הערב שמש מאי היכירא לצדוקין איכא אמר רב (45108)
Folio 23b דף כג ע״ב
24They made him as one unclean through touching a dead animal. But regard it thus. Such an unclean thing will not make a man unclean by touching him. Perhaps it will not, you will say. But then to what purpose is the Baraitha, viz., He that cuts it and dips it, needs dipping? Or was it that they made him as one who is unclean by touching a dead man? If so, this would require the purifications of the third and seventh days. To what purpose is the Baraitha, He that cuts it and dips it, needs dipping? Dipping, yes; but the purifications of the third and seventh days, no. But was it that they made him as one who is unclean by touching a dead man on his seventh day? But lo, there is a Baraitha, viz., They absolutely refrain from making any new ordinance in the case of the heifer. But Abai said, They do not say that a spade makes unclean when used as a seat, according to the teaching, "And he that sitteth upon the vessel" (Lev. xv. 6). I might have thought, If he were to turn a two gallon measure upside down, and sit upon it, or a peck measure, and sit upon it, he would be unclean. But no; I should have been wrong, for the teaching says, "And he that sitteth upon the vessel, upon which there sitteth—" (ibid.), shall be unclean. But it must mean, that which is intended for sitting, and the other is excepted, for if he sit upon it, he will be told, Stand up and let us do our work.
עשאוה כטמא שרץ אלא מעתה לא תטמא אדם אלמה תניא חותכה ומטבילה טעון טבילה ואלא עשאוה כטמא מת אי הכי תיבעי הזאת שלישי ושביעי אלמה תניא חותכה ומטבילה טעון טבילה טבילה אין הזאת שלישי ושביעי לא אלא עשאוה כטמא מת בשביעי שלו והתניא מעולם לא חידשו דבר בפרה אמר אביי שלא אמרו קורדום מטמא מושב כדתניא (ויקרא טו, ו) והיושב על הכלי יכול כפה סאה וישב עליה תרקב וישב עליה יהא טמא ת"ל והיושב על הכלי אשר ישב עליו יטמא מי שמיוחד לישיבה יצא זה שאומרים לו עמוד ונעשה מלאכתנו: (21373)
25The vessel includes what is within it for hallowed things, but not for heave-offering. Whence have you this utterance? R. Chanin said, Because the Scripture saith, "One golden spoon of ten shekels, full of incense" (Numb. vii. 14 etc.). Holy Writ makes every thing which is in the spoon one. R. Kahăna replies that R. Akiba added to the teaching, which immediately follows, the flour and the incense and the frankincense and the coals; for if the person in course of purification touch the extremity of it, he disqualifies the whole. And lo, this is the teaching of our Rabbis. Whence do we learn this. From the first teaching; for R. Simeon ben Betheyra bore testimony with reference to the ashes of the purification for sin, that, if an unclean person touch the extremity of them, he makes all of them unclean; and there is a teaching to the effect that R. Akiba added this. R. Lakish said in the name of Bar Kaphra,
הכלי מצרף מה שבתוכו לקדש אבל לא לתרומה: מנה"מ א"ר חנין דאמר קרא (במדבר ז, יד) כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת הכתוב עשאו לכל מה שבכף אחת מתיב רב כהנא הוסיף ר"ע הסלת והקטרת והלבונה והגחלים שאם נגע טבול יום במקצתו פסל את כולו והא דרבנן היא ממאי מדקתני רישא העיד רבי שמעון בן בתירא על אפר חטאת שנגע הטמא במקצתו שטימא את כולו וקתני הוסיף ר"ע אמר ר"ל משום בר קפרא (19629)
Folio 24a דף כד ע״א
26The addition was only necessary for the rest of the meat-offering. For the teaching of the Law is, What stands in need of a vessel, the vessel includes it; what does not stand in need of a vessel, the vessel does not include it. But our Rabbis went farther and ordained that although a thing do not necessarily belong to a vessel, the vessel includes it. This will be all right as regards flour, but what is to be said about incense and frankincense? R. Nachman said that Rabbah bar Abuah said, It is as though men heaped things up upon a large piece of leather. According to the Law if it have an inside, it includes them; if it have not an inside, it does not include them. But our Rabbis went farther and ordained that although it have no inside, it includes them. And the view of R. Chanin differs from that of R. Chia bar Abba. For R. Chia bar Abba says that R. Jochanan says, This Mishnah is taught from the testimony of R. Akiba.
לא נצרכא אלא לשירי מנחה דאורייתא צריך לכלי הכלי מצרפו שא"צ לכלי אין כלי מצרפו ואתו רבנן וגזרו דאע"ג דאינו צריך לכלי כלי מצרפו תינח סלת קטורת ולבונה מאי איכא למימר אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה כגון שצברן על גבי קרטבלא דאורייתא יש לו תוך מצרף אין לו תוך אינו מצרף ואתו רבנן ותיקנו דאע"ג דאין לו תוך מצרף ופליגא דר' חנין אדר' חייא בר אבא דא"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן מעדותו של רבי עקיבא נשנית משנה זו: (19440)
27The unclean in the fourth degree in the case of hallowed things is disqualified. There is a Baraitha, viz., R. Jose said, How is it in the case of the unclean in the fourth degree that in the matter of the hallowed things he is disqualified? But this depends on a logical argument. For look you, He who has entered on the last stage of his atonement, while he is free as regards heave-offering, is disqualified as regards hallowed things. Is it not just, seeing that a man who is unclean in the third degree is disqualified as regards heave-offering, that he should become disqualified as regards hallowed things, if unclean in the fourth degree? But we have learned from the Law that he who is unclean in the third degree is disqualified as regards hallowed things. And that he who is unclean in the fourth degree is so, we have learned, as above, by an a fortiori argument. Whence do we learn from the Law that he who is unclean in the third degree is disqualified as regards hallowed things? Because it is written, "And the flesh that toucheth any unclean thing shall not be eaten" (Lev. vii. 19). Are we not here treating of the touching of a thing of secondary uncleanness? And the Merciful One says, It "shall not be eaten." That which is unclean in the fourth degree is proved to be disqualified by the a fortiori argument, as we have said.
הרביעי בקדש פסול: תניא א"ר יוסי מנין לרביעי בקדש שהוא פסול ודין הוא ומה מחוסר כפורים שמותר בתרומה פסול בקדש שלישי שפסול בתרומה אינו דין שיעשה רביעי לקדש ולמדנו שלישי לקדש מן התורה ורביעי בק"ו שלישי לקדש מן התורה מנין דכתיב (ויקרא ז, יט) והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל מי לא עסקינן דנגע בשני וקאמר רחמנא לא יאכל רביעי מקל וחומר הא דאמרן: (17968)
28And in the case of heave-offering, though one of his hands be unclean etc. R. Shezbi says, It is in case of contact that this teaching holds, but in case there is no contact, it does not hold. Abai replied to him, A wiped hand renders its fellow unclean, so far as to make unclean for hallowed things, but not for heave-offering. These are the words of Rab. R. Jose in the name of R. Jehudah says, This is the case so far as to disqualify, but not to render unclean. If thou sayest, No doubt this is so in cases of non-contact, then here comes in the importance of the word "wiped;" but if thou sayest, In case of contact, yes; in case of non-contact, no; then what is the importance of the "wiped" hand? It has been reported also that Resh Lakish said, The Mishnah refers only to his own hand
ובתרומה אם נטמאת כו': אמר רב שיזבי בחיבורין שנו אבל שלא בחיבורין לא איתיביה אביי יד נגובה מטמא חבירתה לטמא לקדש אבל לא לתרומה דברי רבי ר' יוסי ברבי יהודה אומר לפסול אבל לא לטמא אי אמרת בשלמא שלא בחיבורין היינו רבותיה דנגובה אלא אי אמרת בחיבורין אין שלא בחיבורין לא מאי רבותא דנגובה איתמר נמי אמר ריש לקיש לא שנו אלא ידו (14607)
Folio 24b דף כד ע״ב
29and not to the hand of his companion; but R. Jochanan said, Whether it be his own hand or the hand of his companion, with that same hand he may disqualify, but not render unclean. Whence did he learn this? From the fact that it has been taught in the latter portion of the Mishnah, for the hand makes its fellow unclean in the case of hallowed things, but not in the case of heave-offering.
אבל יד חבירו לא ור' יוחנן אמר אחד ידו ואחד יד חבירו באותה היד לפסול אבל לא לטמא ממאי מדקתני סיפא שהיד מטמאה חבירתה לקדש אבל לא לתרומה (5014)
30Why am I told this again? Lo, it was taught in the preceding clauses of the same Mishnah. But do you not think that one should learn from it that it is for the purpose of bringing in the hand of his companion? And moreover so powerful was it that Resh Lakish changed his view about it, for R. Jonah said, that R. Ami said, that Resh Lakish said, Whether it be his own hand, or the hand of his companion, with that same hand he may disqualify but not render unclean.
הא תו למה לי הא תנא ליה רישא אלא לאו שמע מינה לאתויי יד חבירו ואף ר"ל הדר ביה דא"ר יונה א"ר אמי אמר ר"ל אחד ידו ואחד יד חבירו באותה היד לפסול אבל לא לטמא (5438)
31And to shew that there are things which can disqualify without rendering unclean, here is a teaching. For there is a canonical Mishnah, All that disqualifies for a heave-offering, renders the hands unclean, so as to be of secondary impurity. And a hand renders its fellow unclean. These are the words of R. Joshua. And other wise men say, The hands themselves are only of secondary uncleanness, and that which is secondary does not produce a second in the case of ordinary things (Yadaim, iii. 2). Do you think that it cannot make a second? Nay, you say, it makes a third. Or perhaps it makes neither a second nor a third. But moreover we have a Baraitha to quote on our side. For there is a Baraitha, A wiped hand renders its fellow unclean, so far as to render unclean for hallowed things, but not for heave-offering. These are the words of Rabbi. R. Jose in the name of R. Jehudah says, With that same hand he may disqualify, but not render unclean.
ולפסול אבל לא לטמא תנאי היא דתנן כל הפוסל בתרומה מטמא ידים להיות שניות ויד מטמא חבירתה דברי ר' יהושע וחכ"א ידים שניות הן ואין שני עושה שני (בחולין) מאי לאו שני הוא דלא עביד הא שלישי עביד דלמא לא שני עביד ולא שלישי אלא כי הני תנאי דתניא יד נגובה מטמא את חבירתה לטמא בקדש אבל לא לתרומה דברי רבי ר' יוסי בר' יהודה אומר אותה יד לפסול אבל לא לטמא: (15233)
32Men may eat dry food with ceremonially unclean hands etc. There is a Baraitha, viz., R. Chănina ben Antigonus said, Does such a question as whether a thing be dry or wet exist as regards hallowed things? Nay, does not love for the hallowed things make men careful where they are concerned? Yea, every one will admit that it was not necessary to say this. But this is the case supposed, viz., that a man's companion put a piece of the hallowed things into his mouth, or he put it into his own mouth with a spindle or with a skewer, or attempted to eat along with these an onion or garlic taken from unconsecrated things. Our Rabbis decided that this should be the case for hallowed things; for the heave-offering our Rabbis decided that it should not be the case.
אוכלין אוכלים נגובין בידים מסואבות כו': תניא א"ר חנינא בן אנטיגנוס וכי יש נגובה לקדש והלא חיבת הקדש מכשרתן לא צריכא כגון שתחב לו חבירו לתוך פיו או שתחב הוא לעצמו בכוש ובכרכר וביקש לאכול צנון ובצל של חולין עמהן לקדש גזרו בהו רבנן לתרומה לא גזרו בהו רבנן: (12033)
33He who is in deep mourning and he who lacks atonement etc. What is the reason? Seeing that hitherto they were under restrictions, our Rabbis compel them to be dipped.
האונן ומחוסר כפורים כו': מאי טעמא כיון דעד האידנא הוו אסירי אצרכינהו רבנן טבילה: (2258)
34III. (4) Weightier rules on the other hand hold in a heave-offering, for in Judea people are believed with regard to the purity of wine and oil all the days of the year, but, at the time of the vintage and the oil pressing, with regard to the heave-offering also. When the vintage and the oil pressing are over, and they bring to him a cask of wine for heave-offering, he does not receive it from him, but he leaves it for the next vintage. But if he say to him, I have separated and put into the midst of it a fourth part of something consecrated for hallowed things, he is believed. In the case of vessels of wine and vessels of oil
מתני׳ חומר בתרומה שביהודה נאמנין על טהרת יין ושמן כל ימות השנה ובשעת הגיתות והבדים אף על התרומה עברו הגיתות והבדים והביאו לו חבית של יין של תרומה לא יקבלנה ממנו אבל מניחה לגת הבאה ואם אמר לו הפרשתי לתוכה רביעית קדש נאמן כדי יין וכדי שמן (14035)
Folio 25a דף כה ע״א
35which are mixed, men are believed with regard to them at the time of vintage and oil pressing and for seventy days before the vintage.
המדומעות נאמנין עליהם בשעת הגיתות והבדים וקודם לגיתות שבעים יום: (4073)
36In Judea, yes; but in Galilee, no. What is the reason? Resh Lakish said, Because there is a strip of Cuthites making a separation between them. But, says some one, let us bring it in a box, a chest, or a balloon. Nay, what Mishnic authority is there for so doing? It is the teaching of Rabbi. For he said, A tent projected is not a real tent. And there is a Baraitha, That which enters the land of the Gentiles in a box, a chest, or a balloon, Rabbi declares unclean, but R. Jose bar Jehudah clean. But let one bring it in an earthenware vessel tied round with a line of thread. For R. Eliezer said, They teach in a Baraitha, Hallowed things are not preserved from uncleanness by a line of thread. But against this view of R. Eliezer is another Baraitha, viz., the ashes of the heifer are not preserved by a line of thread. What? are they not? Then hallowed things are preserved. No, says another, but the water destined to receive the ashes, but not yet consecrated, is preserved by a line of thread. And yet Ola said, Learned and observant men purify in Galilee. Yes, but they leave the hallowed things alone, and when Elijah returns, then he will cleanse them.
גמ׳ ביהודה אין ובגליל לא מ"ט אמר ריש לקיש מפני שרצועה של כותים מפסקת ביניהן וניתיב בשידה תיבה ומגדל הא מני רבי היא דאמר אהל זרוק לאו שמיה אהל דתניא הנכנס לארץ העמים בשידה תיבה ומגדל רבי מטמא ור' יוסי בר' יהודה מטהר ולייתוה בכלי חרס המוקף צמיד פתיל אמר רבי אליעזר שונין אין הקדש ניצול בצמיד פתיל והתניא אין חטאת ניצלת בצמיד פתיל מאי לאו הא קדש ניצול לא הא מים שאינן מקודשים ניצולין בצמיד פתיל והאמר עולא חברייא מדכן בגלילא מניחין ולכשיבא אליהו ויטהרנה: (20330)
37But at the time of the vintage...[they are believed] with regard to the heave-offering also. But against this I adduce the following Baraitha, viz., He who finishes his olives shall leave aside one box and place it before the eyes of the priest. R. Nachman said, There is no difficulty. The one is the case of new, the other of old ones. R. Ada bar Ahăba said to him, For instance things like those belonging to the house of thy father. R. Joseph said, The teaching refers to Galilee. Abai replied to him, The other side of Jordan and Galilee, lo, these are as Judea. Another explains, They are believed about wine at the time of wine, and oil at the time of oil, but not about wine at the time of oil, and not about oil at the time of wine. But it is perfectly clear that it is as originally explained.
ובשעת הגיתות נאמנין אף על התרומה: ורמינהי הגומר זיתיו ישייר קופה אחת ויתננה לעני כהן אמר רב נחמן לא קשיא הא בחרפי הא באפלי א"ל רב אדא בר אהבה כגון מאי כאותן של בית אביך רב יוסף אמר בגלילא שנו איתיביה אביי עבר הירדן וגליל הרי הן כיהודה נאמנין על היין בשעת היין ועל השמן בשעת השמן אבל לא על היין בשעת השמן ולא על השמן בשעת היין אלא מחוורתא כדשנין מעיקרא: (18494)
38When the vintage and the oil pressing are over, and they bring to him a cask of wine..., he does not receive it from him, but he leaves it for the next vintage. R. Shesheth's disciples asked him, Suppose that it is over, and yet he receives it, what about the law that he shall leave it for the next vintage? He said to them, Ye have this teaching already.
עברו הגיתות והבדים והביאו לו חבית של יין לא יקבלנה הימנו אבל מניחה לגת הבאה: בעו מיניה מרב ששת עבר וקיבלה מהו שיניחנה לגת הבאה אמר להו תניתוה (6929)
Folio 25b דף כה ע״ב
39Take the case of a learned and observant man and a common person who are their father's joint heirs. The common person may say to him, Take thou the wheat that is in such a place, and I will take the wheat that is in such a place; take thou the wine that is in such a place, and I will take the wine that is in such a place. But he may not say to him, Take thou the liquid and I will take the dry; take thou the wheat, and I will take the barley. And there is a further teaching with regard to it. That same learned and observant man burns the liquid and leaves the dry. Why? Let him leave it for the next vintage. It may be one of the things which have no vintage. Let him leave it for one of the great Feasts. It may be one of the things which will not keep till the Feast. But if he say, I have separated and put into the midst of it the fourth part of something consecrated for hallowed things, he is believed.
חבר ועם הארץ שירשו את אביהם עם הארץ יכול לומר לו טול אתה חטין שבמקום פלוני ואני חטין שבמקום פלוני טול אתה יין שבמקום פלוני ואני יין שבמקום פלוני אבל לא יאמר לו טול אתה לח ואני יבש טול אתה חטין ואני שעורים ותני עלה אותו חבר שורף הלח ומניח את היבש אמאי יניחנה לגת הבאה בדבר שאין לו גת ויניחנו לרגל בדבר שאינו משתמר לרגל: ואם אמר הפרשתי לתוכה רביעית קדש נאמן: (18603)
40We have a canonical Mishnah elsewhere, viz., The house of Shammai and the house of Hillel agree, that we are to investigate a field in which a person is buried, for those who are keeping the Passover, but we do not investigate for those who desire to eat heave-offering (P'sachim 92b, i. 1). What is the meaning of investigate? R. Jehudah said that Samuel said, A man blows upon the unclean place as he walks along. And R. Chia bar Abba in the name of Ola said, An unclean place of this sort that is trodden is clean. For those keeping Passover they did not insist upon their decisions, as it was a case of cutting off, but for those who desired to eat heave-offering they did insist on their decisions, as it was a case of death. It was a question for them, In the case of a man who has investigated for his Passover, what about his eating his heave-offering. Ola said, He who has investigated for his Passover is free to eat his heave-offering, but Rabbah bar Ola said, He who has investigated for his Passover is forbidden to eat his heave-offering. That old man said to him, Do not thou contradict Ola's assertion, for there is a canonical Mishnah which bears him out, viz., But if he say, I have separated and put into the midst of it a fourth part of something consecrated for hallowed things, he is believed (Chag. 24b, ii. 15). Consequently, seeing that he is believed about hallowed things, he is believed also about heave-offering; and so here too, seeing that he is believed about passover, he is believed also about heave-offering.
תנן התם מודין בית שמאי ובית הלל שבודקין לעושי פסח ואין בודקין לאוכלי תרומה מאי בודקין אמר רב יהודה אמר שמואל מנפח אדם בית הפרס והולך ור' חייא בר אבא משמיה דעולא אמר בית הפרס שנדש טהור לעושי פסח לא העמידו דבריהן במקום כרת לאוכלי תרומה העמידו דבריהן במקום מיתה איבעיא להו בדק לפסחו מהו שיאכל בתרומתו עולא אמר בדק לפסחו מותר לאכול בתרומתו רבה בר עולא אמר בדק לפסחו אסור לאכול בתרומתו א"ל ההוא סבא לא תפלוג עליה דעולא דתנן כוותיה ואם אמר הפרשתי לתוכה רביעית קדש נאמן אלמא מדמהימן אקדש מהימן נמי אתרומה הכא נמי מדמהימן אפסח מהימן נמי אתרומה: (27624)
41In the case of vessels of wine and vessels of oil etc. There is a Baraitha, viz., They are not believed either about the cans or about the heave-offering. Cans belonging to what? If I say, cans belonging to hallowed things; but in that case, seeing that he is believed about the hallowed things, he is believed also about cans which belong to those hallowed things. But are they cans belonging to heave-offerings that are meant? But then it is a clear case. Look now. About heave-offering he is not believed. Shall he be believed about cans that belong to it? But it is a case of cans which are empty of hallowed things, and it is during the remaining days of the year. But in the case of those full of heave-offering and at the time of the vintage they are believed.
כדי יין וכדי שמן כו': תנא אין נאמנין לא על הקנקנים ולא על התרומה קנקנים דמאי אי קנקנים דקדש מיגו דמהימן אקדש מהימן נמי אקנקנים אלא קנקנים דתרומה פשיטא השתא אתרומה לא מהימן אקנקנים מהימן אלא בריקנים דקדש ובשאר ימות השנה ובמלאין דתרומה ובשעת הגיתות (12975)
42We have a canonical Mishnah, viz., vessels of wine and vessels of oil which are mixed, why should they not be mixed as regards heave-offering? Those of the house of R. Chia say, Mixed as regards hallowed things. But how can there be a mixture as regards hallowed things. Those of the house of R. El'ai say, Yes, in the case of one who is in the act of purifying his untouched produce, to take out of it the libations.
תנן כדי יין וכדי שמן המדומעות מאי לאו מדומעות דתרומה אמרי דבי ר' חייא מדומעות דקדש ומי איכא דימוע לקדש אמרי דבי ר' אלעאי במטהר את טבלו ליטול ממנו נסכים: (6720)
43For seventy days before the vintage. Abai said, Learn from this that it is decided that the farmer shall go up to cleanse the casks seventy days before the time of the presses.
קודם לגיתות שבעים יום: אמר אביי שמע מינה דינא הוא דעילויה אריסא למיטרח אגולפי שבעים יומין מקמי מעצרתא: (4696)
44III. (5) From Modiim and inwards men are believed with regard to earthenware vessels; from Modiim and outwards they are not believed. How is that made out? The potter who is selling the pots goes inwards from Modiim. That is the potter, and those are the pots, and those are the buyers. He is believed. If he goes out, he is not believed.
מתני׳ מן המודיעים ולפנים נאמנין על כלי חרס מן המודיעים ולחוץ אין נאמנין כיצד הקדר שהוא מוכר הקדרות נכנס לפנים מן המודיעים הוא הקדר והן הקדרות והן הלוקחין נאמן יצא אינו נאמן: (6505)
45There is a Baraitha, viz., Modiim is sometimes within, sometimes without. How is that made out? The potter goes out, and the merchant goes in. In that case it is considered within. Both go in
גמ׳ תנא מודיעים פעמים כלפנים פעמים כלחוץ כיצד קדר יוצא וחבר נכנס כלפנים שניהן נכנסין (3354)
Folio 26a דף כו ע״א
46or both go out. It is considered without. Abai said, We also have a teaching, viz., as above. The potter who sells the pots, and goes inwards from Modiim, is believed. The reason is that he has gone inwards from Modiim. Lo, by inference Modiim itself is not believed. Nay, but let me tell you the end of the same teaching. If he goes out, he is not believed. Lo, by inference Modiim itself is believed. But do we not learn it thence? The one case is when the potter goes out and the learned and observant man goes in; the other is when they both go out or both come in. Learn it hence.
או שניהן יוצאין כלחוץ אמר אביי אף אנן נמי תנינא הקדר שמכר את הקדירות ונכנס לפנים מן המודיעים טעמא דלפנים מן המודיעים הא מודיעים גופה לא מהימן אימא סיפא יצא אינו נאמן הא מודיעים גופה נאמן אלא לאו ש"מ כאן בקדר יוצא וחבר נכנס כאן בששניהן יוצאין או שניהן נכנסין שמע מינה (9885)
47There is a Baraitha. Men are believed as regards small earthen vessels for hallowed things. Resh Lakish said, And provided that they are such as are taken in one hand; but R. Jochanan said, Even though they are such as are not taken in one hand. Resh Lakish said, They do not teach this except as regards empty vessels, but full ones not; but R. Jochanan said, Even though they be full, and even though its veil be within it; and Rabba says and R. Jochanan admits it, even in the case of drinkables which are actually unclean. And be not surprised at this; for lo, in the case of bowls full of drinkables the bowls may be unclean with an uncleanness of seven days, while the drinkables are clean.
תנא נאמנין בכלי חרס הדקין לקודש אמר ר"ל והוא שניטלין בידו אחת ור' יוחנן אמר אפי' שאין ניטלין בידו אחת אמר ר"ל לא שנו אלא ריקנין אבל מלאין לא ורבי יוחנן אמר אפי' מלאים ואפילו אפיקרסותו לתוכו ואמר רבא ומודה ר' יוחנן במשקין עצמן שהן טמאין ואל תתמה שהרי לגין מלא משקין לגין טמאין טומאת שבעה ומשקין טהורין: (14276)
48III. (6) The tax-collectors who have gone into the midst of a house, and so too the thieves who have restored the vessels, are believed, when they say, We have not touched. And in Jerusalem they are believed as regards hallowed things, and at the time of a Feast as regards heave-offering also.
מתני׳ הגבאין שנכנסו לתוך הבית וכן הגנבים שהחזירו את הכלים נאמנין לומר לא נגענו ובירושלים נאמנין על הקודש ובשעת הרגל אף על התרומה: (7018)
49But against this I adduce the following Baraitha, viz., In the case of the tax-collectors who have gone into the midst of the house, the house is wholly unclean. There is no difficulty. The one is when there is a stranger with them, the other, when there is not a stranger with them. For there is a canonical Mishnah, If there is a stranger with them, they are believed, when they say, We did not enter, but they are not believed, when they say, We entered but we did not touch (Tahăroth, vii. 6). But, it is asked, What does this mean, "if there is a stranger with them"? Behold, R. Jochanan and R. El'azar reply. The one says, When a stranger stands beside them; and the other says, When the government official stands beside them. What is the difference between them? There is this difference between them. A stranger is not of importance.
גמ׳ ורמינהי הגבאין שנכנסו לתוך הבית הבית כולו טמא ל"ק הא דאיכא נכרי בהדייהו הא דליכא נכרי בהדייהו דתנן אם יש נכרי עמהן נאמנין לומר לא נכנסנו אבל אין נאמנים לומר נכנסנו אבל לא נגענו וכי איכא נכרי בהדייהו מאי הוי ר' יוחנן ור' אלעזר חד אמר אימת נכרי עליהן וחד אמר אימת מלכות עליהן מאי בינייהו איכא בינייהו נכרי שאינו חשוב: (11346)
50And so too the thieves, who have restored the vessels. But against this I adduce the following Baraitha, viz., In the case of the thieves who have gone into the midst of the house, only the place where the thieves' feet trode is unclean. R. Phinehas said in the name of Rab, They are to be believed only in case they have repented. You can even press it out from the language of the Mishnah, for the teaching is, Who have restored the vessels. Learn it thence.
וכן הגנבים שהחזירו את הכלים: ורמינהי הגנבים שנכנסו לתוך הבית אינו טמא אלא מקום דריסת רגלי הגנבים אמר רב פנחס משמיה (דרב) כשעשו תשובה דיקא נמי דקתני שהחזירו את הכלים ש"מ: (8986)
51And in Jerusalem they are believed as regards hallowed things. There is a Baraitha, viz., They are believed as regards large earthen vessels for sacrifice. And why all this discussion? Because they do not make ovens in Jerusalem.
ובירושלים נאמנין על הקודש: תנא נאמנין על כלי חרס גסין לקודש וכל כך למה שאין עושין כבשונות בירושלים: (5313)
52And at the time of a Feast as regards heave-offering also. Whence these words? R. Joshua ben Levi said, Because the Scripture says, "So all the men of Israel were gathered against the city, knit together as one man" (Jud. xx. 11). The Scripture makes them all learned and observant men.
ובשעת הרגל אף על התרומה: מנהני מילי אמר רבי יהושע בן לוי דאמר קרא (שופטים כ, יא) ויאסף כל איש ישראל אל העיר כאיש אחד חברים הכתוב עשאן כולן חברים: (6785)
53III. (7 a) He that opens his cask and he that commences his dough at the time of a festival, R. Jehudah says, he shall finish it, but wise men say, He shall not finish it.
מתני׳ הפותח את חביתו והמתחיל בעיסתו על גב הרגל ר' יהודה אומר יגמור וחכ"א לא יגמור: (4277)
54R. Ami and R. Isaac Naphcha sat at the portico of R. Isaac Naphcha. One began and said, What is the meaning of the words, He shall keep it for another festival? He said to him, Every one's hand has been handling it, and dost thou say, He shall keep it for another festival? He said to him, Nay, but hitherto as well has not every one's hand been handling it? He said to him, That is quite true; yet hitherto the uncleanness of a common person in a festival the Merciful One cleanseth. But now it is a case of uncleanness. Shall we say so? For we have one Baraitha which teaches, He shall leave it for another festival, and another Baraitha, He shall not leave it for another festival. Is not this a non-canonical Mishnah? Nay, it is older. Lo, the Baraitha, "He shall leave it," is identical with the teaching of R. Jehudah, and the Baraitha, "he shall not leave it," with that of our Rabbis. But bring your reasoning powers to bear. Lo, R. Jehudah said, Let him finish; but this, which is equivalent to the Baraitha, "let him not leave," is identical with the teaching of R. Jehudah; and the other, which is equivalent to the Baraitha, "let him leave," is identical with the teaching of our Rabbis. And why shall he not leave it? Because it is not necessary to leave it.
גמ׳ יתיב ר' אמי ורבי יצחק נפחא אקילעא דר' יצחק נפחא פתח חד ואמר מהו שיניחנה לרגל אחר א"ל אידך יד הכל ממשמשין בה ואת אמרת יניחנה לרגל אחר א"ל אטו עד האידנא לאו יד הכל ממשמשין בה א"ל הכי השתא בשלמא עד האידנא טומאת עם הארץ ברגל רחמנא טהרה אלא השתא טמאה היא נימא כתנאי דתני חדא יניחנה לרגל אחר ותניא אידך לא יניחנה לרגל אחר מאי לאו תנאי היא לא הא דקתני יניחנה ר' יהודה והא דקתני לא יניחנה רבנן ותסברא הא רבי יהודה יגמור קאמר אלא הא דקתני לא יניחנה רבי יהודה והא דקתני יניחנה רבנן ומאי לא יניחנה שאין צריך להניחה: (21040)
55III. (7 b) As soon as the festival is over, they make them pass on to the cleansing of the court. But if the festival is over on the sixth day, they do not make them pass on, on account of the honour of the Sabbath. R. Jehudah says, Also not on the fifth day, for the priests are not at leisure.
מתני׳ משעבר הרגל מעבירין על טהרת עזרה עבר הרגל ליום ששי לא היו מעבירין מפני כבוד השבת רבי יהודה אומר אף לא ביום ה' שאין הכהנים פנויין: (6648)
56There is a Baraitha which says that the priests are not at leisure because of the removing of the fat.
גמ׳ תנא שאין הכהנים פנויין מלהוציא בדשן: (1729)
57III. (8) How is that made out, that they make them pass on to the cleansing of the court? They dip the vessels which were in the sanctuary, and say to them, Be ye clean
מתני׳ כיצד מעבירין על טהרת עזרה מטבילין את הכלים שהיו במקדש ואומרין להם הזהרו (4037)
Folio 26b דף כו ע״ב
58that ye touch not the table. All the vessels that were in the sanctuary had second and third sets, so that, if the first became unclean, they might bring the second instead of them. All the vessels which were in the sanctuary were subject to dipping, except the altar of gold and the altar of bronze, because that they were like the floor. These are the words of R. Eliezer. But wise men say, Because they were overlaid.
שלא תגעו בשלחן כל הכלים שהיו במקדש יש להם שניים ושלישים שאם נטמאו הראשונים יביאו שניים תחתיהן כל הכלים שהיו במקדש טעונין טבילה חוץ ממזבח הזהב ומזבח הנחשת מפני שהן כקרקע דברי ר"א וחכ"א מפני שהן מצופין: (10491)
59There is a Baraitha, Be ye clean, lest ye touch the table or the lamp. And yet we have a Baraitha to this effect, viz., What is the reason that we are not taught this with reference to the lamp? It is because the table is called in Holy Writ perpetual, the lamp is not called in Holy Writ perpetual. And another says, Since Holy Writ says, "and the lamp over against the table" (Ex. xxvi. 35), it is as though it were called in Holy Writ perpetual. But another says, It was only to fix its place that it comes. But you may get it out for me in this way. For it is a vessel of wood which is made to rest; and every vessel of wood which is made to rest, is not liable to uncleanness. What is the reason then that it is liable to uncleanness? Because it is like a sack in this respect, and therefore can contract uncleanness. As a sack is moveable, whether empty or full, so also everything which is moveable whether empty or full is liable to cleansing. This also is moveable, whether empty or full. As is the teaching of Resh Lakish; for Resh Lakish said, What is the meaning of the passage, "upon the clean table?" (Lev. xxiv. 6) Undoubtedly it implies that it might be unclean. And why? It is a vessel of wood made to rest, and as such it does not receive uncleanness; but it informs us that they raise it up, and exhibit the shewbread on it to those who come up to the festival, and one says to them, Look at the love of God in giving you food. Its end was like its placing. For R. Joshua ben Levi said, A great miracle was wrought in the shewbread. As its placing was miraculous, so was its end; for it is said, "to put hot bread in the day that it was taken away" (1 Sam. xxi. 6). But you may get it out for me in this way. It is because it is overlaid. For lo, there is a canonical Mishnah, The table or the tripod table, which have had a piece broken off, or have been covered with marble, and there has been left on them a place to rest cups, may become unclean. R. Jehudah says, A place to rest cakes (Kelim, xxii. 1). And if thou sayest, It is a different matter with shittim wood, which is esteemed highly, and is not valueless, this is all right according to what Resh Lakish says. For he said, Their teaching only refers to tables made of woods that come from the province of the sea. But in the case of a vessel of Mismim it is not valueless. This is very good. But according to R. Jochanan who says, Even in the case of a vessel of Mismim also it is valueless, what is there to say? And if thou sayest, The one is the case of an overlaid article which stands, and the other, of an overlaid article which does not stand. Lo, Resh Lakish asks from R. Jochanan, Does the Mishnah treat of an overlaid article which stands, or of an overlaid article which does not stand? of one which has its extremities covered, or of one which has not its extremities covered? And he said to him, There is no difference in this respect between an overlaid article which stands and an overlaid article which does not stand. There is no difference in this respect between one which has its extremities covered, and one which has not its extremities covered. But it is the table itself which makes the difference.
גמ׳ תנא הזהרו שמא תגעו בשולחן ובמנורה ותנא דידן מ"ט לא תני מנורה שלחן כתיב ביה תמיד מנורה לא כתיב בה תמיד ואידך כיון דכתיב (שמות כו, לה) ואת המנורה נכח השלחן כמאן דכתיב בה תמיד דמי ואידך ההוא לקבוע לה מקום הוא דאתא ותיפוק לי דכלי עץ העשוי לנחת הוא וכל כלי עץ העשוי לנחת לא מטמא מאי טעמא דומיא דשק בעינן מה שק מיטלטל מלא וריקם אף כל מיטלטל מלא וריקם האי נמי מיטלטל מלא וריקם הוא כדר"ל דאמר ר"ל מאי דכתיב (ויקרא כד, ו) על השלחן הטהור מכלל שהוא טמא ואמאי כלי עץ העשוי לנחת הוא ואינו מקבל טומאה אלא מלמד שמגביהין אותו ומראין בו לעולי רגלים לחם הפנים ואומרים להם ראו חיבתכם לפני המקום סילוקו כסידורו דא"ר יהושע בן לוי נס גדול נעשה בלחם הפנים כסידורו כך סילוקו שנאמר (שמואל א כא, ז) לשום לחם חום ביום הלקחו ותיפוק לי משום ציפוי דהתנן השלחן והדולפקי שנפחתו או שחיפן בשייש ושייר בהם מקום הנחת כוסות טמא ר' יהודה אומר מקום הנחת החתיכות וכי תימא שאני עצי שטים דחשיבי ולא בטלי הניחא לר"ל דאמר לא שנו אלא בכלי אכסלגים הבאין ממדינת הים אבל בכלי מסמים לא בטלי שפיר אלא לרבי יוחנן דאמר אפילו בכלי מסמים נמי בטלי מאי איכא למימר וכי תימא כאן בציפוי עומד כאן בציפוי שאינו עומד הא בעא מיניה ר"ל מרבי יוחנן בציפוי עומד או בציפוי שאינו עומד בחופה את לבזבזיו או בשאינו חופה את לבזבזיו וא"ל לא שנא בציפוי עומד ולא שנא בציפוי שאינו עומד לא שנא בחופה את לבזבזיו ולא שנא בשאינו חופה את לבזבזיו אלא שאני שלחן (51338)
Folio 27a דף כז ע״א
60For the merciful One calls it wood, as it is written, "The altar was of wood, three cubits high, and the length thereof two cubits; and the corners thereof, and the length thereof, and the walls thereof, were of wood: and he said unto me, This is the table that is before the LORD" (Ezek. xli. 22). He began with "altar," and he ended with "table." R. Jochanan and Resh Lakish say both of them, At the time that the Holy House was set up, an altar made atonement for a man; now a man's table makes atonement for him.
דרחמנא קרייה עץ דכתיב (יחזקאל מא, כב) המזבח עץ שלש אמות גבוה וארכו שתים אמות ומקצעותיו לו וארכו וקירותיו עץ וידבר אלי זה השלחן אשר לפני ה' פתח במזבח וסיים בשלחן רבי יוחנן וריש לקיש דאמרי תרוייהו בזמן שבית המקדש קיים מזבח מכפר על אדם עכשיו שלחנו של אדם מכפר עליו: (14048)
61All the vessels that were in the sanctuary had second and third sets etc. The altar of bronze, how had this a counterpart? Because it is written, "An altar of earth thou shalt make unto me" (Ex. xx. 24). The altar of gold, how had this a counterpart? Because it is written, "the lamp and the altars" (Numb. iii. 31). The altars are placed in comparison one with the other. But wise men say, Because they are overlaid. So much the worse for your argument. Since they are overlaid, they may become unclean. I will tell you the true explanation, viz., the wise men pronounced them capable of becoming unclean, because they were overlaid; or, if you like, our Rabbis said to R. Eliezer, What is thine opinion? Is it because they are covered over? No, their covering is of no avail in respect of them.
כל הכלים שבמקדש יש להם שניים כו': מזבח הנחושת דכתיב (שמות כ, כד) מזבח אדמה תעשה לי מזבח הזהב דכתיב (במדבר ג, לא) המנורה והמזבחות איתקוש מזבחות זה לזה: וחכמים אומרים מפני שהן מצופין: אדרבה כיון דמצופין נינהו מיטמאו אימא וחכמים מטמאין מפני שהן מצופין ואב"א רבנן לר"א קאמרי מאי דעתיך משום דמצופין מיבטל בטיל צפויין גבייהו (12245)
62R. Abohu said that R. Eliezer said, As to the disciples of the wise, the flame of Gehenna has no power over them. For this is shewn by an a fortiori argument drawn from the salamander. And what is the salamander? It is a creature of fire. He that anoints himself with its blood, flame has no power over him. How much more the disciples of the wise, whose whole body is fire, as it is written, "Is not my word like as fire, saith the LORD?" (Jer. xxiii. 29) Resh Lakish said, The flame of Gehenna has no power over the transgressors of Israel. How much less over the altar of gold! As in the case of the altar of gold, upon which is only about the thickness of a denarius of gold, for ever so many years the flame has had no power over it, how much less can it have power over the transgressors of Israel, who are full of the commandments as a pomegranate is full of seeds, as it is written, "Thy temples are like a piece of a pomegranate" (Cant. iv. 3). Read not, "thy temples" but, the vain fellows that are in thee.
א"ר אבהו אמר ר"א ת"ח אין אור של גיהנם שולטת בהן ק"ו מסלמנדרא ומה סלמנדרא שתולדת אש היא הסך מדמה אין אור שולטת בו ת"ח שכל גופן אש דכתיב (ירמיהו כג, כט) הלא כה דברי כאש נאם ה' על אחת כמה וכמה אמר ריש לקיש אין אור של גיהנם שולטת בפושעי ישראל קל וחומר ממזבח הזהב מה מזבח הזהב שאין עליו אלא כעובי דינר זהב כמה שנים אין האור שולטת בו פושעי ישראל שמלאין מצות כרמון דכתיב (שיר השירים ד, ג) כפלח הרמון רקתך אל תקרי רקתך אלא רקנין שבך על אחת כמה וכמה: הדרן עלך חומר בקודש וסליקא לה מסכת חגיגה (24420)
English: Berakhot, A. Cohen, The Babylonian Talmud: Tractate Berakot (Cambridge University Press, 1921), public domain; Sukkah and Megillah, Daf Shevui (Conservative Yeshiva), CC0; Ta'anit, Henry Malter, The Treatise Ta'anit of the Babylonian Talmud (Jewish Publication Society, 1928), public domain; Chagigah, A. W. Streane, A Translation of the Treatise Chagigah from the Babylonian Talmud (Cambridge University Press, 1891), public domain; Makkot, Sefaria Community Translation, CC0. Hebrew and Aramaic: Ta'anit, Malter's critical text (1928, public domain; his notes not reproduced); the others, Wikisource Talmud Bavli (Vilna edition), via Sefaria, licensed CC BY-SA 3.0 (this site's cleaned copy of that text is shared under the same license); changes made (markup and images removed).