The Words of Ahikar (Aramaic Papyrus) 1

1These are the words of one named Ahikar, a wise and ready scribe, who taught his son . . .

אלה מ[לי לי אחיקר שמה ספר חכים ומהיר זי חכם לברה ] . . .

2For he said, 'Surely he shall be a son to me'. Before his words Ahikar had become great and had been counsellor of all Assyria

כזי] אמר ברה לם יהוה לי קדמת מל[ו]הי [רב]ה אחיקר וי]עט אתור כלה הוה

3and bearer of the seal of Senacherib king of Assyria, and he said: I indeed had no sons and on my counsel

וצב]ית עזקתה זי שנחאריב מלך אתו[ר ואמר אנ]ה למ בנן ל[א] על לי ועטתי

4and words Senacherib king of Assyria used to (rely). Then Senacherib king of Assyria died and there arose

ומלי הוה שנחאריב מלך אתור א[חר מית שנ]חאריב מ[לך אתור וקם שמה

5his son named Esarhaddon and became king in Assyria instead of Senacherib his father. At that time I said

אסרחאדן ברה והוה מלך באתור חל[ף שנחאריב א]בוה[י ב]אדין אמרת

6'I am old and who shall be to me a son after me to . . . ? and who shall be

שב [אנה ומן ]יהוה] לבר[י] אחר[י ל . . . . . מ]ותה [ומן יהוה

7scribe and bearer of the seal to Esarhaddon the king, as I was to Senacherib,

ל[ספר וצבית עזקת]ה לאס[רחאדן מלכא] כזי אנה הוית לשנחאריב

8king of Assyria?' Then I, Ahikar, took Nadin, as he was called, the son of my sister, and brought him up,

מלך] אתור אחר [אנ]ה[ אחיקר לקחת נדן] ברה [זי אחתי ורביתה

9and taught him and showed great kindness (to him), and set him in the gate of the palace with me before the king among

וחכמתה וטבתא ה[שגית ו]ה[קימתה בב]היכלא עמ[י קדם מלכא בגו

10his courtiers. I brought him before Esarhaddon king of Assyria, and he told him whatever

סגדוהי קרבתה קדם אסרחאדן מלך אתור וחכמה מ[נדעמתא

11he asked him. Then Esarhaddon king of Assyria loved him and said 'Long life be to Ahikar,

ז]י שאלה אחר רחמה אסרחאדן מלך אתור ואמר חין ש[גיאן לאחיקר יהוו

12the wise scribe, counsellor of all Assyria, who set up as his son, when he had no son, the son of his sister.'

ם[פרא חכימא יעט אתור כלה זי הקים לברה ולא בר [לה בר אח]תה

13When the king of Assyria had thus spoken, I bowed down and made obeisance, I Ahikar, before Esarhaddon king of Assyria.

כזי כן אמר מלך את[ור אח]נת וסגד[ת] קדם אחיקר לם אסרח[אדן מלך] אתור

14And in after days I, Ahikar, when I saw the face of Esarhaddon king of Assyria favourable, I answered

וליומן אחרנן אנה א[חיקר כזי ח[ז]ית כזי אנפי אסרחאדן מלך אתור טבן ענית

15and said before the king, 'I served Senacherib the king your father who was king before you

ואמרת קדם מלכ]א אנ[ה] פלחת לשנת אריב מלכא אבוך [ז]י מלך הו[ה קדמיך

16. . . and now behold

וכעת הא] . . . . . . . . . . . . . . . . . .

17I am old. I cannot work in the gate of the palace and do my service to you.

שב אנה לא אכהל למפלח בבב היכלא [ולמעבד לך עבידתי

18Behold, my son, Nadin by name, is full-grown. Let him take my place as scribe and counsellor of all Assyria, and let him

ה[א] נדן שמה ברי רבא והו יחלף לי ספר [ויעט אתור כלה והו

19be seal-bearer to you. My wisdom also and my counsel I have taught him.' Then answered Esarhaddon

צבי]ת עזקה יהוה לך אף חכמתי ו[עטי חכמתה ענה אסרחאדן יה[וה

20king of Assyria and said to me, 'So indeed it shall be. Your son shall be scribe and seal-bearer to me

מל[ך אתור ואמר לי כותא לם [ברך ספר ויעט וצבית עזקה עזקה לי

21in your stead. He shall do your service for me.' Then I, Ahikar, when I heard

יהוה] חלפיך עבידתך הו יעבד [לי אחר אנה אחיקר כזי שמעת

22the promise given, went away to my house and was resting in my house. And this my son

מלתא] היבא אזלת לי לביתי [ושלה הוית בביתי וברי זנה

23whom I had brought up and set in the gate of the palace before Esarhaddon, king of Assyria, among

זי רבי]ת והקימת בבב היכלא [קדם אסרחאדן מלך אתור בגנו

24his courtiers, I thought, 'He will seek my good in return for that which I have done for him'. Then

סגדוה]י אמרת הו טבתא יבע[ה עלי לקבלזי עבדת לה אחר

25the son of my sister whom I had brought up, imagined against me evil and said in his heart,

בר אח]תי זי אנה רבית עשת על[י באישתא אף אמר בלבבה

26'Surely such words as these can I say, "This Ahikar, the old man, who was seal-bearer

לם כאלה מ[לן] אכל א[מר] אחיקר זך שבא זי צבית עזקה הוה

27to Senacherib the king your father has corrupted the land against you, for he is a counsellor and a skilful

לשנחא[רי]ב מלכא אבוך [הו חבל מתא עליך כי יעט וספר

28scribe and by his counsel and words all Assyria was (guided)." Then Esarhaddon

חכים הו ועל עטתה ומל[וי הות אתור כלה אחר אסרחאדן

29will be greatly troubled when he hears words like these which I shall speak to him, and will kill Ahikar.'

שגיא ירגש מלן שמע [כאלה] זי אנה אמר לה ויקטל אחיקר אחר

30Then when my son who was not my son, had devised this falsehood against me

. . . . . . . כזי ברי זי לא ברי בדא [עלי כדבתא זא]

32Then was Esarhaddon king of Assyria filled with rage and said,

באדין התמלא חמא אס]רחאדן] מלך אתור ואמר

33'Let there come to me Nabusumiskun one of the officers of my father, who ate the bread of my father.'

יאתי לי נבוסמסכן ח[ד] מן רבי אבי זי לחם אבי

34The king said, 'You are to seek Ahikar (in) a place which you shall find

אכל אמר מלכא אחיקר תבעה אתר זי אנת תהשכח

35and kill him. Even if this Ahikar, the old man, is a skilful scribe

ותקטלנהי] הנלו [אח]יק[ר] זך שבא ספר חכים

36and counsellor of all Assyria, why should he corrupt the land against us?' Then when

ויעט כל אתו]ר למה הו יחבל מתא עלין אחר כזי

37the king of Assyria had thus spoken, he appointed with him 2 other men to see how

כן אמר מלך א]תו[ר] מני עמה גברן תרין אחרנן למחזה איך

38it would be done. This Nabusumiskun the officer went away riding on a swift horse of his,

יתעבד אול נב]וסמסכן זך רביא רכב ב[ס]וסה חד קלי[ל]

39and those men with him. Then after three more days indeed

וגבריא אלך] עמה אחר לי[ו]מן אחרנן תלתה מן [א]חרנן

40he, with other men who were with him, saw me while I was walking among the vineyards.

הו עם גברן א]חרנן זי עמה ה[חז]ני ואנה מהלך בין כרמיא

41And when this Nabusumiskun the officer saw me then he rent his clothes, lamenting,

וכזי חזני נב]וסמסכן רביא [זך קרב]תא בזע כתונה הילל

42and said, 'Are you he, the skilful scribe, giver of good counsel, who

ואמר אנת הו] ספרא חכימא ובעל עטתא טבתא זי גבר

43was a righteous man and by whose counsel and words all Assyria was (guided)?

צדיק הוה וע]ת[ה] עטתה הות אתור כלא ידעך

44The son whom you brought up, whom you set in the gate of the palace, has injured you (?); he has ruined you, and

ברא זי רבי]ת זי הקימת בתרע היכלא הו חבלך ותובא

45an evil return is it.' Then I, Ahikar, indeed was afraid. I answered and said to Nabusumiskun

באישא הו קר]בתא דחלת לם אחיקר עני[ת] ואמרת לנבוסמסכ[ן

46the officer, '(Yes, and) also I am that Ahikar who formerly saved you from an undeserved death

רביא זך אף] אנה הו אחיקר זי קדמן שזבך מן קטל זי לא זכי

47when Senacherib the father of this Esarhaddon, the king, was angry with you to kill you.

כזי שנחאריב] אבוהי זי אסרחאדן זנה מלכא חמר עליך

48Then I took you to my house. There I was supporting you

למקטלך] קר[ב]תא יבלתך לביתך זילי תמה הוית מסבל לך

49as a man (deals) with his brother, and I hid you from him. I said, "I have killed him", until in after time and many days

כאיש עם אחוהי והצפנתך מנה אמרת קטלתה עד זי לעד[ן א]חר[ן] וליומן אחרן

50after, I brought you before king Senacherib and took away your offences before him, and he did you no evil.

שגיאן קרבתך קדם סנחאריב מלכא והעדית חטאיך קדמוהי ובאיש[תא]

51Moreover king Senacherib was well pleased with me that I had kept you alive and had not killed you. Now

לא עבד לך אף שגיא סנחאריב מלכא רחמני עלזי החייתך ולא קטלתך כען

52according as I did to you, so do also to me. Do not kill me. Take me to your house until other days.

לקבלזי אנה עבדת לך כן אפו עבד לי אל תקטלני בלני לביתך ע[ד] ליומן אחרן

53King Esarhaddon is kind as any man (?). Hereafter he will remember me and desire my counsel. Then you

אסרחאדן מלכא רחמן הו כמנדע יזכרני על אחרן יבעה [ע]טתי אנת

54shall bring me to him and he shall let me live.' Then answered Nabusumiskun the officer and said to me, 'Fear not. Surely

תקר[בני עלוהי ויהחיני אחר] ענה נבוסמסכן רביא ואמר לי אל תדחל

55you shall live, Ahikar, father of all Assyria, by whose counsel king Senacherib and all the army of Assyria

תח[יי אחיקר אבוה זי אתור כלה זי על עטתה כלה סנחאריב מלכא וחיל אתור

56were (guided).' Then Nabusumiskun the officer said to his companions, those two men who were with him,

כלא הוו] קרבתא נבוסמסכן רביא אמר לכנותה גבריא אלך תרין זי עמה

57'Hearken, indeed, and listen to me, and I will tell you my counsel, and it is a good counsel

אנתם הצי[תו] לם אף הקשי[בו] עלי ואנה אמר לכם עטתא [זילי] ועטה טבה הי

58exceedingly.' Then answered those two men and said to him, 'Tell us indeed, Nabusumiskun the officer,

שניא א[חר] ענו גבריא אלך תרין ואמרו ל[ה] אנת [א]מ[ר] לן נבוסמסכן רביא

59what you think, and we will listen to you.' Then answered Nabusumiskun the officer and said to them, 'Hear me,

זי [אנת] א[מר] ואנחנה נשמע נך [ענה נבוסמסכן] קרבתא ענה נבוסמסכן ר[ביא] ואמר להם שמעו לי

60indeed this Ahikar was a great man and bearer of the seal to king Esarhaddon, and by his counsel and words

לם זנה [אחי]קר רב [וצבית עז]קה זי אסרחאדן [מלכא ה]ו ועל עטתה ומלוהי

61all the army of Assyria were (guided). Let us not kill him undeservedly. A slave, a eunuch of mine, I will give to you.

חיל [אתו]ר כלא הוו אנחנה אל נקטלנהי [זכי עלים חד] סריס זילי אנתן לכם

62Let him be killed between these two mountains instead of this Ahikar, and when it is heard, the king will send other men

יתקטל בי[ן] טוריא [אל]ה תרין חלף אחיקר זנה וכזי ישתמיע ג[ברן אחרנן

63after us to see the body of this Ahikar. Then they will see the body of this eunuch my slave,

א[חרין] פגרה זי אחיקר זנה למחזה אחר [יחזון פגר]ה זי סריסא [זנ]ה עלימא זילי

64until afterwards Esarhaddon the king remembers Ahikar and desires his counsel, and grieves

עדזי על אחרן אסרחאדן [מלכא יזכר אחיקר ועטתה יבעאש

65over him, and the heart of Esarhaddon the king shall turn to me and he shall say to his officers and courtiers,

עלוהי ולבב אסרחאד[ן] מלכא יתוב עלי ויאמר לרבוהי וסגנוהי

66"I will give you riches as the number of the sand if you find Ahikar."' And this counsel

נכסן אנה אנתן לכם כמס[פר חל הן לא תשכחון אחיקר ועטתא זנה

67seemed good to his companions, those two men. They answered and said to Nabusumiskun, the officer,

טיבת על כנותה אלך ת[רי]ן גבריא ענו ואמרו לנבוסמסכן רביא

68'Do according as you think. Let us not kill him, but you shall give us that slave,

עבד לקבלזי אנת עשת [אל] נקטלנהי ותנתן לן עלימא

69the eunuch, instead of Ahikar here. He shall be killed between these two mountains.'

זך סריסא חלף אחיקר [זנה הו יתקטל בין טוריא אלך תרין

70At that time it was reported in the country of Assyria, saying, 'Ahikar the scribe of Esarhaddon

בוך עדנא אשתמיע במ[דינת אתור אתור ספרא זי אחיקר אסרחאדן

71the king is killed.' Then Nabusumiskun, that officer, took me to his house and hid me, also

מלכא קטיל אחר נבוס[מסכן] רביא זך יבלני לביתה והצפנני אף

72he sustained me there as a man (deals) with his brother, and said to me . . . 'Bread and water

הוה מסבל לי תמה כ[איש עם אחוהי] ואמר לי . . . לחם ומין

73shall be carried to my lord' . . .

. . . . . . . . . . . . . ה]ן מראי [יסתבלון קדם

74abundant sustenance (?) and (other) things in plenty. Then Nabusumiskun, that officer,

סבל שגיא ונכסן שפ[יען לי] יהב [ל]אחר נבוסמסכן זך רביא

75went to Esarhaddon the king and said to him, 'According as you commanded me, so have I done.

אזל על אסרחאדן מל[כא] ואמר לה לקבלזי אמרת לי כן עבדת

76I went and found that Ahikar and killed him.' And when king Esarhaddon

אזלת השכחת לאחיק[ר] זך וקטלתה וכזי שמע זנה אסרחאדן

77heard this he asked the two men whom he had appointed with Nabusumiskun and they said, 'So it was, as

מלכא שאל לגבריא ת[רין] זי מני עם נבוסמסכן ואמרו כן הוה כזי

78he says.' Then as long as king Esarhaddon . . .

אמר א[די]ן עד אסרחא[ד]ן מלכא . . . . . . . .

79What is stronger than wine foaming in the press?

מ[ה] חסין הו מן חמר נער ב[ג]תא . . .

80The son who is trained and taught, and on whose feet the fetter is put shall prosper.

בראזי יתאלף ויתסר ויתשים ארגלה ברגלו[הי] . . .

81Withhold not thy son from the rod, if thou canst not keep him from wickedness.

אל תהחשך ברך מן חטר הן לא תכהל תהנצלנ[ה]י מן באישתא

82If I smite thee, my son, thou wilt not die, and if I leave (thee) to thine own heart thou wilt not live.

הן אמחאנך ברי לא תמות והן אשבקן על לבבך [לא תחיה

83A blow for a slave, rebuke for a maid, and for all thy servants discipline. A man who

מחאה לעלים כא[יה] לחנת אף לכל עבדיך אל[פנא + איש זי

84buys a licentious slave (or) a thievish maid brings anxiety into his house, and disgraces

קנה עבד פר[יין ו]אמה גנבה פ[חד] הו [הנעל לביתה ו . . .

85the name of his father and his offspring with the reputation of his wantonness. The scorpion finds

שם אבוהי וזרעה בשם שרחותה + עקרבא [יהשכח?

86bread and does not eat in order that he may live, but it is too good for him to taste.

לחם ולא י[אכ]ל [עד י]חיה וע[ל]והי טב מן זי יט[עמנהי]

87. . . thou hast done . . . the blood of the hind . . .

ל[. . .] עבדת [. . . .]רם[. . . .] אילתא שגיאת מסמ[. . . .]

88The lion devours (?) the hart in the secrecy of (his) den (?), and he . . .

אריא יהוה מסמה לאילא בסתר סוידא והו [. . .]

89and will shed his blood and eat his flesh: so is the contact of men. From fear of the lion

ודמה יאשד ובשרה יאכל הא כן פנעהם זי א[נש]א + מ[. .] אריה . .]

90the ass left his burden and will not carry it. He shall bear shame before his fellow and shall bear a burden which is not his,

שבק חמר ולא יסבלנהי ינשא בות מן כנתה [ויוב]שא זי לא יזי[לה

91and shall be laden with a camel's load. The ass made obeisance to the she-ass from love of her, and the birds . . .

וטען גמלא יטענתי + חמרא רכ[ן] לאתנא [מן ר]חמתה וצנפריא [ג . . .]

92Two things are a merit (?), and of three there is pleasure to Shamash: one who drinks wine and gives it (to others), one who restrains (?) wisdom . . .

תרתין מלן שפירה ו[זי] תלתא רחימה לשמיש [תה] חמרא ויניקנהי כביש חכמה [?]

93and he hears a word and does not reveal (it). Behold, this is precious before Shamash. But one who drinks wine and does not give it to others

וישמע מלה ולא יהחוה + הא זנה יקיר [קדם] שמיש וזי ישתה חמרא ולא [יניקנהי]

94and his wisdom goes astray . . . who sees? . . . Thou hast placed . . . the peoples their wisdom the gods . . .

וחכמתה אבדה [ו . . . . נד] + מן חזה . . שמת[. . . . .]ינו [. . . . עממא חכמתהם] אלהיא ה[. . .]

95Even to gods is it precious, to it for ever belongs the kingdom, in heaven it is treasured up, for the lord of holiness has exalted it.

אף לאלהן יקירה הי ע[ד לע]ל[ם] לה[מן] מלכותא בש[מי]ן שימה הי כי בעל קדשן נשא[ה

96My son, do not chatter overmuch till thou reveal every word

ב[רי] אל ת[ב]ט יתרא עד תחוה [כל מל]ה

97which comes into thy mind, for in every place are their eyes and their ears; but keep watch over thy mouth, let it not be thy destruction (?).

זי] תאתה על בלך כזי בכל אתר [עיני]הם ואדניה[ם להן] פמך אשתמר לך אל יהוה

98More than all watchfulness watch thy mouth, and over what thou hearest harden thy heart, for a word is (like) a bird, and when he has sent it forth

מן כל מנטרה טר פמך ו[על] ש[מעת] הוקר לבב כי צנפר הי מלה ומשלחה גבר לא לק[ח]

99a man does not recapture it (?). Count the secrets of thy mouth, afterwards bring forth (advice) to thy brother for his help, for stronger

מ[.] אחדי פמך אחרי כן הנפק [לאחוך] בעדרה כי עזיז ארב פם מן ארב מלחם

100is the ambush of the mouth than the ambush of fighting. Suppress not the word of a king: let it be a healing to thy brother. Soft is the

אל תכבה מלת מלך רפאה תהוי [לאחוך] רכיך ממלל לשן מלך שרק ועזיז הו מן סכין פמין

101speech of a king, (but) it is sharper and stronger than a two-edged knife. Behold before thee something hard: in presence of a king delay not.

חזי קדמתך מנדעם קשה [על א]נפי מ[לך] אלתקום כצפה מן ברק אנת אשתמר לך

102Swifter is his anger than lightning. Do thou take heed to thyself. Let him not show it at thy words, that thou go away before thy time.

אליח[נ]הי עלא מ[ריד]ך ותהך בלא ביומיך

103In presence of a king, if (a thing) is commanded thee, it is a burning fire; hasten, do it; do not put sackcloth upon thee and hide thy hands, for

קרמ[ת] מלך הן פקיד הן ישקדה עבק עבדהי] אלתהן שק עליך ותכסה בפיך כי

104also the word of a king is with wrath of heart. Why should wood strive with fire, flesh with a knife, a man with a king?

א]ף מלת מלך בחמר לבבא + ל[מ]ה ישפטון עקן עם אשה בשר עם סכין איש עם מלך

105I have tasted even the bitter sloe, and the taste was strong, but there is nothing which is more bitter than poverty. Soft is the tongue of a king

טעמת אף זעררתא מררתא ו[טעמ]א חסין ולא איתי זי [מ]רי[ר] מן ענוה

106but it breaks the ribs of a dragon, like death which is not seen. In a multitude of children let not thy heart exult, and in the lack of them be not thou ashamed.

ועלעי תנין יתבר כמותא זי [ל]א מתחזה + בשגיא בנך לבבך אליחדה ובזעריהם [אלתבהת]

107A king is like the merciful (?): even his voice is high: who is he that can stand before him, except one who is like (?) him?

מלך כרחמן אף קלה גבה ה[ו] מן הו זי יקום קדמוהי להן זי אל עמה

108Glorious is a king to see, like Shamash, and precious is his sovereignty to those who walk on the earth in tranquillity.

שפיר מלך למחזה כשמש ויקיר הדרה לדרכי ארקא בניח[א]

109A good vessel hides a thing within itself, but one that is broken lets it go forth.

מאן טב כס[ה] מלה בלבבה [הו] זי תביר הנפקה ברא

110The lion went near to greet the ass saying, 'Peace be to thee'. The ass answered and said to the lion . . .

אריא אזל קרב לש[למה לחמרא ]אמר שלם יהוי לך ענה חמרא ואמר לאריא

111I have lifted sand and carried salt, and there is nothing which is heavier than debt.

נשאית חלא וטענת מלח ולא איתי זי יקיר מן [זפתא?]

112I have lifted chaff and taken up crumbs, and there is nothing which is lighter than (to be) a sojourner.

נשאית תבן ונסבת פרן ולא איתי זי קליל מן תותב

113A sword will trouble calm waters whether they be bad (or) good.

חרב תדלח מין שפין בין רעין טבן

114A little man when he multiplies his words, they fly away (?) above him, for the opening of his mouth . . .

איש זעיר וירבה מלוהי מסרסרן לעלא מנה כי מפתח בי מנה פמ מע[ל]ה

115gods, and if he were beloved of (the) gods they would put something good in his palate to speak.

אלהן והן רחים אלהן הו ישימון טב בחנכה למאמר

116Many are the stars of heaven whose names man knows not: so man knows not

שגיאן ככ[בי] שמיא זי שמהתהם לא ידע איש הא כן אנשא לא ידע איש

117men. There is no lion in the sea, therefore they call the . . . . lion (?).

אריה [לא אי]תי בימא על כן יקראון לקפא לבא

118The leopard met the goat and she was cold. The leopard answered and said to the goat, 'Come, and I will cover thee with my hide.'

נמרא פגע לענזא והי עריה ענה נמרא ואמר לענזא אתי אכסנכבי משבי [ענת

119The goat answered and said to the leopard, 'What hast thou to do with me, my lord? Take not my skin from me.' For he does not

ענזא ואמרת לנמרא למה לי נסיבי גלדי אל תלקחן מני כי לא [ישא]ל

120salute the kid except to suck its blood. The master (?) went to the sheep . . .

שלם טביא להן למונק דמה + רבא אזל על אמ[ריא] . . . א . . . .

121I will be silent. The sheep answered and said to him, 'Take for thyself what thou wilt take from us. We are thy sheep.'

אשתק ענו אמרי[א] ואמרו לה שא לך שא זי ת[נ]שא מנחנה אמריך[ מריד

122For it is not in the power of men to lift up their foot and to put them down without (the) gods.

כי לא בידי אנ[ש]א מ[נש]א רגלהם ומנחתותהם מן בלע[די אלהן לכ]ן . .

123For it is not in thy power to lift thy foot and to put it down. If there goes forth good from the mouth of men, it is well,

כי לא בידיך מ[נש]א רגלך [ו]למנחתותה + הן נפקה טבה מן פם אנשא טב

124and if a curse shall go forth from their mouth, (the) gods will curse them. If the eyes of (the) gods are over men

והן לחיה תנפק [מן] פמהם ילחון אלהן להם + הן עיני אלהן על אנש[א

125a man cuts (?) wood in the dark and does not see, like a thief who breaks into (?) a house and escapes (?).

איש מצלח עקן ולא חזה כאיש כנב זי שתר בי ]מר[ מר]

126Bend not thy bow and shoot not thy arrow at the righteous, lest God come to his help and turn it back upon thee.

אלתדרג ק[שת]ך ואל תהרכב חטך לצדיק למה אלהיא יסגה בעדרה ויהתיבנהי עליך

127. . . do thou, O my son, gather every harvest, and do every work, then thou shalt eat and be filled and give to thy children.

. . . אנת יה ברי הכצר כל כציר ועבד כל עבידה אדין תאכל ותשבע ותנתן לבניך

128If thou hast bent thy bow and shot thy arrow at one who is more righteous than thou, it is a sin in the sight of God.

הן דר]נת קשתך והרכבת חטך לצדיק מנך חטא מן אלהן חד

129. . . do thou, O my son, borrow corn and wheat that thou mayest eat and be filled and give to thy children with thee.

. . . אנת יה ברי זף דגנא וחנטתא זי תאכל ותשבע ותנתן לבניך עמך

130A heavy loan and from a wicked man, borrow not, and if thou borrow take no rest to thy soul till

ז]פתא יקירתא ומן גבר לחה אלתוף אף אלתוף [הן] תוף זפתא תלין שלין לנפשך אלתשים עד

131thou pay back the loan. A loan is pleasant when there is need, but the paying of it is the filling of a house.

ז]פתא תשלם [חליה כז]י חס[יר וישלמותה ממלא [ב]י

132All that thou hearest thou mayest try by thy ears, for the beauty of a man is his faithfulness, for his hatefulness is the lying of his lips.

כל זי תשמע אל תבחננ]הי באדניך כי חן הימנותה שנאתה כדבת שפותה

133At first the throne is set up for the liar, but at last his lies shall find (him) out, and they shall spit in his face.

עלק]דמן כרסאא ל[..]דט ועלא[חרן יה]נשגון כדבתה וירוקן באנפוהי

134A liar has his neck cut, like a maiden of the south (?) who hides (?) (her) face, like a man who makes a curse

מכדב גזיר קדלהכבתולה תימנה זי [תחבא?] לאנפין כאיש זי יעבד לחיתא

135which came not forth from (the) gods.

ומן אלהן לא נפקת +

136Despise not that which is in thy lot, and covet not some great thing which is withheld from thee.

אלתמאס] זי בעדבך ואל תרגן לכביר זי ימנע מגך

137Increase not riches, and lead not (thy) heart astray.

אלתרבי] חיל ואל תהשנא לבבא

138He who is not proud of (?) the name of his father and the name of his mother, let not the sun shine upon him, for he is an evil man.

זי] לא יתרום בשם אבוהי ובשם אמה כי אלידנח שם[ש עלוהי] כי גבר לה הוה הו

139From myself has my curse gone forth, and with whom shall I be justified? The son of my body has spied out (?) my house, and what can I say to strangers?

מני] נפקת לחיתי ועם מן אצדק בר בטני הגשש ביתי [ומה]ה אמר לנכריא

140There was a cruel witness against me, and who then has justified me? From my own house went forth wrath, with whom shall I strive and toil?

ה]וה לי שהד חמם ומן אפו צדקני בר ביתי נפקת חמת[א] עם מן

141Thy secrets reveal not before thy friends, that thy name be not lightly esteemed before them.

רז]יך אלתגלי קדם [רח]מיך שמך יקל[ו]אליקל שמך קדמיהם

142With one that is higher than thou, do not go (?) to quarrelling (?).

עם זי רם מנך אלתעבר בנ[צוי?]

143With one that is a noble (?) and stronger than thou, contend not, for he will take

עם זי אצי[ל] ועזיז מנך [אלתשפט] כי ילקח

144of thy portion and will add it to his own.

מן מנתך [ועל]זילה [יהוסף?]

145Behold, so is a little man who contends with a great man.

הא כן איש זעיר ועם [איש רב ישפט]

146Remove not wisdom from thee, and . . .

אלתהעדי מנך חכמתא ו[. . .]

147Be not over crafty, and let not thy wisdom be extinguished.

אל תסתכל כביר [וא]ל ידע ח[כמתך]

148Be not sweet lest they swallow thee up. Be not bitter, lest they spit thee out.

אל תחלי ואל[יבלע]וך אלתמר[ואלירקוד]

149If thou, my son, wouldst be exalted, humble thyself before God

הן צבה אנת ברי זי תהוה [רם השפל] נפשך קדם אלהא

150who humbles the lofty man and exalts the humble man.

זי יהשפל לאיש רם [ו]ירים לאיש שפל

151How can the lips of men curse when (the) gods curse not?

מה ילוטן ש[פ]ת [אנ]ש[א] ל[א] ילוטן אלהן

152Better is he that restrains . . .

טב כבש . . .

153Let not thy soul love . . .

נפשך אלירחם . . .

154heal them, except one who is like him.

ירפון המו להן זי אל עמה . . .

155My hands shall destroy, and . . .

יהשחתון ידי ואל פמי ואל . . .

156God (?) shall turn back the mouth of the unjust (?) and shall tear out his tongue.

יאפך אל פם אפכא וינסח לשנ[ה]

157Good eyes shall not be darkened and good ears shall not be stopped, and a good mouth will love

ע[י]נין טב אל יאכמו ואדנין אל [טבן] יסתתמו ופם טב ירחם

158the truth and speak it.

כשיטא ויאמרנה

159A man excellent in character and whose heart is good is like a strong bow which is bent by a strong man.

איש [שפ]יר מדדה ולבבה טב כק[שת]ה חסינה זי מת[נגד] בג[בר] איתי

160If a man stand not with (the) gods, how shall he be saved by (?) his own strength?

הן לא י]עמד איש עם אלהן ומה יתנטר עלאון גוה

161. . . belly and that which is like it, who shall be judging him (?)?

. . . מן . . שי בטן וזי לה אלעמה מן יהו[ה ד]אנהי

162. . . men, and peoples pass over them and do not leave them, and their heart is . . .

. . נה . . . ו . . . אנשא ועממא עברו בהם ולא שבקו המו ולבבהם [פתיח?]

163A man knows not what is in the heart of his fellow, and when a good man sees an evil man he will beware of him,

לא ידע] איש מה בלבב כנתה וכזי י[ח]זה גבר טב לגבר ל[חה] יזהר לה

164he will not accompany him on a journey, and will not hire him -- a good man with an evil man.

לא] ילוה עמה ב[ארחא] ובעל אגר לא יהוה לה יהוה טב גבר ע[ם] ג[בר לח]ה

165The bramble sent to the pomegranate saying, 'Bramble to Pomegranate, what is the good of thy many thorns to him who touches thy fruit?'

סנ]יא שדר לרמנ[א] לם סניא לרמנא מה טב שגיא כב[יא] כב[יא] לזי נ[גע באנ]ביד[

166. . . the pomegranate answered and said to the bramble, 'Thou art all thorns to him who touches thee.'

ענ[מ]ה [רמנ]א ואמר לסניא אנת כל[ך] כבן זי נגע עם בך

167The righteous among men, all who meet him are for his help (?).

צדיק אנשא בעדרה כלנטחוהי הוין

168The house of wicked men in the day of storm shall be destroyed (?), and in calm (?) its gates shall fall (?), for the spoiling of

בית] רשיען ביום רוח תתחלל ובשהינן יצעון תרעיה כי בזיזת

169the righteous are they. My eyes which I lifted up on thee and my heart which I gave thee in wisdom,

צדיק המו] עיני זי נטלת עליך ולבבי זי יהבת לך בחכמה

170thou hast despised and hast turned my name into wantonness.

מאסת וי]הבת שמי בשרחו[תא]

171If the wicked take hold of the skirts of thy garment, leave (it) in his hand. Then approach (?) Shamash. He

הן יאחדן רשיעא בכנפי לבשך שבק בידה אחר אדני לשמש הו

172will take his and give it to thee.

י]לקח זילה וינתן לך

173God set me up as a righteous man with thee, why . . .

הקימני אלבצדיק עמך ל[מה]

174My enemies shall die, but not by my sword . . .

ימותון שאני ולא בחרבי[ן]

175I left thee in a hiding-place of cedar, and thou hast gone about . . .

שבקתך בסתר ארזא וסח[רת]

176Thou hast left thy friends and hast honoured my enemies.

שבקת לרחמיך והוקרת [שנאי]

177Pity (?) a man who knows not what he . . .

רתא גבר זילא ידע מה י[ ]

178A wise man speaks, for the opening of the mouth of . . .

חכים ממלל כי מפתח פם ס[]

184. . . the moth fell into . . .

. . . . נ[פ]לת ססא בערב[

186Into a house (?) of bronze the moth fell . . .

. ב. ת נחשא נפלת ססא [

187My soul knows not its path, therefore . . .

נפשי לא תדע ארחה עלכן [י

188Hunger sweetens that which is bitter and thirst . . .

כפן יהחלה מררותא [ו]צהוה[

189Let him that is vexed be satisfied with bread, and the soul of the poor be sated with wine.

ישתבע כעם מן לחם ותתרוה [נפש עניה מן חמר

190Men . . .

. . . . . אלחא . . . . נ

191One bent his bow and shot his arrow, and it did not . . .

חד דרך קשתה והרכבה חט[ה ולא]

192If thy lord entrust to thee water to keep . . .

הן יפקד לך מראך מין למנטר[

193to leave gold in thy hand. Do not . . .

למשבק זהב בידך אלת[ +

194. . . come near to me, and let him not say, 'Be far from me'.

. . . א ולא יפשר אמר יאל עלי קרב לך ולאמר ר[חי]ק מני

196. . . a slave on whose foot is a fetter and who is a thief should not be bought.

קנה עבד זי ברג[לה וה]ו ארח[לה ב]ג[נ]ב לא י[ת]קנה

197. . . his house with him, a fire went forth from before

. . . + ד . . ביתה עמה [א]נ[ שה נפק]ת עמה ביתה . .

198God. He who accuses his lord shall be entrapped in his law-suit, as if he uttered a curse on his lord.

[יז] אלהא [.] קש בדינה כזי עבד לחי[תא] למ[ראה]

199. . . his lord. The birds . . .

. . . ת מראה . . . . אבא הויה + צנפריא . . . . על אוֹן

200. . . an evil man who overtakes . . .

. . . ה וי . . . . איש לחה זי יהנשג נ . . .

201. . . thee when he sends thee, why shouldst thou be changed in his sight?

. . . ד כזי [י]שלח[ך] למה תשתנה באנפוהי

202. . . his sight because . . .

. . . ה דמו . . . . . אנפוהי עלדבר זי

203. . . before thee tested before . . .

. מכרא . . . . [ק]דמיך חין דמי[ק]

204. . . one to the wild ass, 'Let me ride upon thee and I will feed thee.'

. . . ם אסבלנך [ה]ואנך על[יך ארכב עדרה לחד] מ

205. . . keep for thyself thy feeding and thy saddle, but I will not see thy riding.

אחזה לא רכביך ואנה וכסתך ילי סבוליך יהו[ לך

206. . . between flesh and shoe let him not put a pebble into my foot.

ברגלי ינעל אל בוק שאני ובין ר[ש]ב בין

207Let not the rich man say, 'In my riches I am glorious'.

הן אנה הדיר בעתרי אתירא אמאל[יא + הן

208Do not show to an Arab the sea or to a Sidonian the desert, for their work is different (?).

A פרישה עבידתה כי] ב[רא]ב ולצידני מא ימי לערבי[חוי]אלתה

209He who treads out the wine is he who should taste it, and he who . . . he should guard it.

. .]נטרנ[י] הו יטענמהי זי הו חמרא . . .

210. . . and I know not what will come after it.

. . .] אחרוהי מן ]י[ד]אתה ז[י ]דע[י] ולא ]ו]ענת שאני מית אמד ] ר . . .

211. . . he shall tear out, and blood from my skin . . .

. . .] בלך . . נה תכובב . . ]רגד [מן ]גלדי ודם ]רגי[ + חסינ] . . .

213. . . blind in the eyes . . .

עויר עינין

214. . . he shall come . . .

. . . . . . . . . אתה[. . . . B . . . . לה] . . .

215. . . eyes . . .

. . . . . . . . עינין . . . . D . . . . . מיא . .

216. . . a child and a deaf man, ears . . .

217. . . from the belly one (?) knows a noble person, and not from . . .

218. . . let not a man buy either a married woman . . .

219let a maid be bought as a maid, and a wife . . .

221. . . thief . . .

222. . . this, the house of his neighbour caught (?) fire . . .

223. . . merciful . . . owner . . .