My LORD’s BibleBabylonian Talmud Megillah 4
Folio 25b דף כה ע״ב
1Townspeople who sold the town square, they may buy with the proceeds a synagogue. [If they sold] a synagogue, they may buy with the proceeds an ark. [If they sold] an ark they may buy covers [for scrolls].
מתני׳ בני העיר שמכרו רחובה של עיר לוקחין בדמיו בית הכנסת בית הכנסת לוקחין תיבה תיבה לוקחין מטפחות מטפחות (6732)
Folio 26a דף כו ע״א
2[If they sold] covers, they may buy scrolls [of the Tanakh].
יקחו ספרים ספרים לוקחין תורה (1719)
3[If they sold] scrolls they may buy a Torah. But if they sold a Torah they may not buy with the proceeds scrolls [of the Tanakh]. If [they sold] scrolls they may not buy covers. If [they sold] covers they may not buy an ark.If [they sold] an ark they may not buy a synagogue. If [they sold] a synagogue they may not buy a town square.
אבל אם מכרו תורה לא יקחו ספרים ספרים לא יקחו מטפחות מטפחות לא יקחו תיבה תיבה לא יקחו בית הכנסת בית הכנסת לא יקחו את הרחוב (6942)
5GEMARA. Townspeople who sold the town square. Rabbah b. Bar Hanah said in the name of R. Johanan: This is the view of R. Menahem b. Yose the anonymous author, but the sages that there is no sanctity in the town square.
גמ׳ בני העיר שמכרו רחובה של עיר אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן זו דברי ר' מנחם בר יוסי סתומתאה אבל חכ"א הרחוב אין בו משום קדושה (6199)
6What is the reason of R. Menahem b. Yose? — Because the people pray in it on fast days and at gatherings of the ma’amad. And the rabbis? — That happens only on occasion.
ור' מנחם בר יוסי מאי טעמיה הואיל והעם מתפללין בו בתעניות ובמעמדות ורבנן ההוא אקראי בעלמא: (3924)
7If [they sell] the synagogue they may buy an ark. Samuel b. Nahmani said in the name of R. Yonatan: This rule applies only to a synagogue in a village, but a synagogue in a town, since people from all parts come to it, it may not be sold, for it belongs to the public.
בית הכנסת לוקחין תיבה: אמר רבי שמואל בר נחמני א"ר יונתן לא שנו אלא בית הכנסת של כפרים אבל בית הכנסת של כרכין כיון דמעלמא אתו ליה לא מצו מזבני ליה דהוה ליה דרבים (8496)
8Ashi said: As for this synagogue in Matha Meha although people come to it from all parts, since they come at my discretion, I can if I like sell it.
אמר רב אשי האי בי כנישתא דמתא מחסיא אף על גב דמעלמא אתו לה כיון דאדעתא דידי קאתו אי בעינא מזבנינא לה (4380)
9An objection was raised: R. Judah says: It happened with synagogue of the coppersmiths in Jerusalem that they sold it to R. Eliezer and he used it for his own purposes. And yet that was one in a large town? That was a very small synagogue, and they themselves had made it.
מיתיבי א"ר יהודה מעשה בבית הכנסת של טורסיים שהיה בירושלים שמכרוה לרבי אליעזר ועשה בה כל צרכיו והא התם דכרכים הוה ההיא בי כנישתא זוטי הוה ואינהו עבדוה (7339)
10They objected: “In a house of the land of your possession” (Leviticus 14:34): Your possession is defiled by leprosy, but Jerusalem is not defiled by leprosy. Judah said: I have not heard this said except about the area of the Sanctuary alone.
מיתיבי (ויקרא יד, לד) בבית ארץ אחוזתכם אחוזתכם מיטמא בנגעים ואין ירושלים מיטמא בנגעים אמר רבי יהודה אני לא שמעתי אלא מקום מקדש בלבד (5449)
11We thus see that [according to R. Judah] synagogues and houses of study are defiled; and yet why, seeing that they belong to the town? I would emend [the above statement to read]: R. Judah says: I have not heard said except about a sanctified place alone.
הא בתי כנסיות ובתי מדרשות מיטמאין אמאי הא דכרכין הוו אימא א"ר יהודה אני לא שמעתי אלא מקום מקודש בלבד (4772)
12On what point do they disagree? The First Tanna holds that Jerusalem was not apportioned to [any of] the tribes, while R. Judah holds that it was apportioned to [certain of] the tribes;
במאי קמיפלגי ת"ק סבר לא נתחלקה ירושלים לשבטים ורבי יהודה סבר נתחלקה ירושלים לשבטים (4789)
13and they disagree as in the following tannaitic dispute,
ובפלוגתא דהני תנאי (1058)
14as it has been taught: What [part of Jerusalem] was in the portion of Judah? The Temple mount, the chambers, and the courtyards. And what was in the portion of Benjamin? The hall, the sanctuary and the holy of holies.
דתניא מה היה בחלקו של יהודה הר הבית הלשכות והעזרות ומה היה בחלקו של בנימין אולם והיכל ובית קדשי הקדשים (5261)
15A strip went out from the portion of Judah into the portion of Benjamin, and in it the altar [of sacrifice] was built, and every day the righteous Benjamin was distressed over it, wanting to swallow it up, as it says, “Crouching over it all the day” (Deuteronomy 33:12). Therefore Benjamin merited becoming the host of the Shekhinah.
ורצועה היתה יוצאת מחלקו של יהודה ונכנסת בחלקו של בנימין ובה מזבח בנוי והיה בנימין הצדיק מצטער עליה בכל יום לבולעה שנאמר (דברים לג, יב) חופף עליו כל היום לפיכך זכה בנימין ונעשה אושפיזכן לשכינה (7048)
16The following Tanna, however, held that Jerusalem was not apportioned to any of the tribes, as it has been taught: It is forbidden to rent out houses in Jerusalem as they do not belong to them. R. Elazar b. Zadok says: It is even forbidden to rent out beds. Therefore householders [who took in guests] would seize the hides of [their visitors’] sacrifices forcibly.
והאי תנא סבר לא נתחלקה ירושלים לשבטים דתניא אין משכירים בתים בירושלים מפני שאינן שלהן ר"א (בר צדוק) אומר אף לא מטות לפיכך עורות קדשים בעלי אושפיזין נוטלין אותן בזרוע (9302)
17Abaye said: We learn from this that it is proper behavior for a man to leave his [empty] wine-flask and his skin-rug at his guest-house.
אמר אביי ש"מ אורח ארעא למישבק אינש גולפא ומשכא באושפיזיה (2842)
18Rava said: This rule was only taught where the seven “good men” of the town did not sell [the synagogue] in the assembly of the townspeople. But if the seven “good men” of the town sold it in the assembly of the townspeople, even if
אמר רבא לא שנו אלא שלא מכרו שבעה טובי העיר במעמד אנשי העיר אבל מכרו שבעה טובי העיר במעמד אנשי העיר אפילו (4868)
Folio 26b דף כו ע״ב
20Ravina had the ground (the tel) of a synagogue. He came in front of R. Ashi and said to him: Can seeds be planted there. He replied: Go and buy it from the seven “good men” of the town in the assembly of the townspeople, and you may then sow it.
רבינא הוה ליה ההוא תילא דבי כנישתא אתא לקמיה דרב אשי אמר ליה מהו למיזרעה אמר ליה זיל זבניה משבעה טובי העיר במעמד אנשי העיר וזרעה (5608)
21Rami b. Abba was building a synagogue. There was a certain old synagogue which he wanted to tear down, and to bring the bricks and beams from it and use them for the other. He was sitting and trying to figure out the implications of what R. Hisda had said, for R. Hisda said: A man should not tear down a synagogue until he has built another [to take its place]. The reason there [that it was prohibited] was so that there should be no negligence. But what about in a case like this? He came in front of R. Papa, who forbade him; and in front of R. Huna, and he also forbade him.
רמי בר אבא הוה קא בני בי כנישתא הוה ההיא כנישתא עתיקא הוה בעי למיסתריה ולאתויי ליבני וכשורי מינה ועיולי להתם יתיב וקא מיבעיא ליה הא דרב חסדא דאמר רב חסדא לא ליסתור בי כנישתא עד דבני בי כנישתא אחריתי התם משום פשיעותא כי האי גוונא מאי אתא לקמיה דרב פפא ואסר ליה לקמיה דרב הונא ואסר ליה (13995)
23Its bricks also may be exchanged or sold [for secular purposes], but they may not be lent out. This rule applies only to old ones, but in the case of new ones there is no objection.
ליבני נמי חלופינהו וזבונינהו שרי אוזופינהו אסור הני מילי בעתיקתא אבל בחדתא לית לן בה (3600)
24And even if we adopt the view that the mere intention [to use a thing for a certain purpose] has force, this refers to a case, for instance, when one weaves a shroud for a dead body, but in this case [the bricks and beams in question] are like thread which has still to be woven into cloth, and no one says [that in such a case there is force in mere intention].
ואפילו למאן דאמר הזמנה מילתא היא ה"מ כגון האורג בגד למת אבל הכא כטווי לאריג דמי וליכא למאן דאמר (2762)
25[With regard to a synagogue which has been made] a gift, R. Aha and Ravina disagree, one forbids [it to be used for secular purposes] and one permits. The one who forbade—how is its sanctity removed? While the one who permitted if the giver [the giver] did not derive some benefit from the act he would not give it, so that in the end the gift is equivalent to a sale.
מתנה פליגי בה רב אחא ורבינא חד אסר וחד שרי מאן דאסר בהאי תפקע קדושתה ומאן דשרי אי לאו דהוה ליה הנאה מיניה לא הוה יהיב ליה הדר הוה ליה מתנה כזביני (5639)
26Our rabbis taught: Accessories used in a mitzvah [when worn out] may be thrown away; accessories of holiness are must be placed in a geniza. The following are accessories used in a mitzvah: A sukkah, a lulav, a shofar, tzitzit. The following are accessories of holiness: large sacks for scrolls of Scripture, tefillin and mezuzot, a mantle for a Sefer Torah, and a tefillin bag and tefillin straps.
ת"ר תשמישי מצוה נזרקין תשמישי קדושה נגנזין ואלו הן תשמישי מצוה סוכה לולב שופר ציצית ואלו הן תשמישי קדושה דלוסקמי ספרים תפילין ומזוזות ותיק של ס"ת ונרתיק של תפילין ורצועותיהן (13597)
27Rava said: At first I used to think that the stand [on which the Sefer Torah is placed] is an accessory to an accessory and that it is permitted [to throw it away when worn out]. When, however, I saw that the Sefer Torah is placed actually on it, I said that it is an accessory of holiness and is forbidden.
אמר רבא מריש הוה אמינא האי כורסיא תשמיש דתשמיש הוא ושרי כיון דחזינא דמותבי עלויה ס"ת אמינא תשמיש קדושה הוא ואסור (7118)
28Rava further said: At first I used to think that the curtain is an accessory of an accessory. When, however, I saw that it is folded over and a scroll is placed on it, I said that it is itself an accessory of holiness, and forbidden.
ואמר רבא מריש הוה אמינא האי פריסא תשמיש דתשמיש הוא כיון דחזינא דעייפי ליה ומנחי סיפרא עלויה אמינא תשמיש קדושה הוא ואסור (6434)
29Rava further said: When an ark is falling apart, to make it into a smaller ark is permitted, but to make it into a stand is forbidden. Rava further said: When a curtain is worn out, to make it into a mantle for a [whole] scroll is permitted, but for a single humash is forbidden.
ואמר רבא האי תיבותא דאירפט מיעבדה תיבה זוטרתי שרי כורסייא אסיר ואמר רבא האי פריסא דבלה למיעבדיה פריסא לספרי שרי לחומשין אסיר (6842)
30Rava further said: These bags for humashim and boxes for scrolls are accessories of holiness and must be stored away in the geniza [when worn out]. Is not this obvious? What might you have said? These were used not out of respect [for the scrolls] but merely for protection. Therefore he tells us.
ואמר רבא הני זבילי דחומשי וקמטרי דספרי תשמיש קדושה נינהו ונגנזין פשיטא מהו דתימא הני לאו לכבוד עבידן לנטורי בעלמא עבידי קמ"ל (5343)
31There was a synagogue of the Roman Jews which opened out into a room where a dead body had been put. The kohanim wanted to go in there to pray. They came and told Rava. He said: Take the ark and put it down there, since it is a wooden vessel which is meant to be stationary, and every wooden vessel which is meant to be stationary is not susceptible to defilement and forms a partition to prevent the passage of defilement.
ההוא בי כנישתא דיהודאי רומאי דהוה פתיח לההוא אידרונא דהוה מחית ביה מת והוו בעו כהני למיעל לצלויי התם אתו אמרו ליה לרבא אמר להו דלו תיבותא אותבוה דהוה ליה כלי עץ העשוי לנחת וכלי עץ העשוי לנחת אינו מקבל טומאה וחוצץ בפני הטומאה (9336)
32The rabbis said to Rava: But sometimes it is moved while a Torah scroll is on it, and thus it becomes a vessel which is moved both when full and when empty? If that is so [he said], then it is not possible.
אמרו ליה רבנן לרבא והא זמנין דמטלטלי ליה כי מנח ספר תורה עלויה והוה ליה מיטלטלא מלא וריקם אי הכי לא אפשר (3654)
33Mar Zutra said: The covers of scrolls which have worn out may be used for making shrouds for a met mitzvah; and this constitutes their “storing away.”
אמר מר זוטרא מטפחות ספרים שבלו עושין אותן תכריכין למת מצוה וזו היא גניזתן (4744)
34Rava also said: A Torah scroll which is worn out should be buried by the side of a disciple of the sages, even if he is only one who repeats halakhot. Aha b. Jacob said: It should be put in an earthenware vessel, as it says, “And put them in an earthen vessel that they may stand for many days” (Jeremiah 32:14). Papi said in the name of Rava:
ואמר רבא ספר תורה שבלה גונזין אותו אצל תלמיד חכם ואפילו שונה הלכות אמר רב אחא בר יעקב ובכלי חרס שנאמר (ירמיהו לב, יד) ונתתם בכלי חרש למען יעמדו ימים רבים (7807)
35To turn a synagogue into a study hall is permitted; to turn a study hall into a synagogue is forbidden. Papa in the name of Rava taught the opposite. Aha said:
(ואמר) רב פפי משמיה דר' מבי כנישתא לבי רבנן שרי מבי רבנן לבי כנישתא אסיר ורב פפא משמיה דרבא מתני איפכא אמר רב אחא (6142)
Folio 27a דף כז ע״א
37Bar Kappara gave the following derashah: What is it that is written, “And he burned the house of the Lord and the king’s house and all the houses of Jerusalem even every great house he burned with fire” (II Kings 25:9)? “The house of the Lord” this is the Temple. “The king’s house”: this is the royal palace. “All the houses of Jerusalem”: literally. “Even every great house he burned with fire’: Yohanan and R. Joshua b. Levi gave different interpretations of this. One said, it means the place where the Torah is magnified; the other said, the place where a prayer is magnified.
דרש בר קפרא מאי דכתיב (מלכים ב כה, ט) וישרף את בית ה' ואת בית המלך ואת כל בתי ירושלם ואת כל בית גדול שרף באש בית ה' זה בהמ"ק בית המלך אלו פלטרין של מלך ואת כל בתי ירושלם כמשמען ואת כל בית גדול שרף באש ר' יוחנן ור' יהושע בן לוי חד אמר מקום שמגדלין בו תורה וחד אמר מקום שמגדלין בו תפלה (16760)
38The one who says Torah bases himself on the verse, “The Lord was pleased, for His righteousness sake to make the Torah great and glorious” (Isaiah 45:21). The one who says prayer bases himself on the verse, “Tell me….the great things that Elisha has done” (II Kings 8:4); and what Elisha did, he did by means of prayer.
מ"ד תורה דכתיב (ישעיהו מב, כא) ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר ומ"ד תפלה דכתיב (מלכים ב ח, ד) ספרה נא הגדולות אשר עשה אלישע ואלישע דעבד ברחמי הוא דעבד (6550)
39It may be presumed that it was R. Joshua b. Levi who said, “the place where Torah is magnified”, since R. Joshua b. Levi said that a synagogue may be turned into a bet ha-midrash; learn from this.
תסתיים דר' יהושע בן לוי הוא דאמר מקום שמגדלין בו תורה דאמר ר' יהושע בן לוי בית הכנסת מותר לעשותו בית המדרש ש"מ: (7752)
40But if they sell a Torah they may not buy [other biblical] scrolls. They asked: Is it allowed to sell an old Sefer Torah to buy a new one? Since he is not raising [the level of sanctity] it is forbidden, or shall we say that since there is no higher level to go to, it is okay?
אבל מכרו תורה לא יקחו ספרים וכו': איבעיא להו מהו למכור ס"ת ישן ליקח בו חדש כיון דלא מעלי ליה אסור או דלמא כיון דליכא לעלויי עילוייא אחרינא שפיר דמי (5280)
41Come and hear: But if they sell, a Torah they may not buy scrolls; it is scrolls that they may not buy, but if they buy a Torah with the proceeds from the sale of a Torah it is okay! [No.] The Mishnah refers to something already done, and the question we asked was whether it is permitted?
תא שמע אבל מכרו תורה לא יקחו ספרים ספרים הוא דלא הא תורה בתורה שפיר דמי מתני' דיעבד כי קא מיבעיא לן לכתחלה (6004)
42Come and hear: A Sefer Torah may be rolled up in the coverings of a humash, or a humash in the coverings of a scroll of prophets or writings, but prophets and writings may not be rolled up in the coverings of a humash, nor a humash in the coverings of a Sefer Torah.
ת"ש גוללין ס"ת במטפחות חומשין וחומשין במטפחות נביאים וכתובים אבל לא נביאים וכתובים במטפחות חומשין ולא חומשין במטפחות ס"ת (6886)
43It teaches in any case that a Sefer Torah may be rolled up in the coverings of a humash; implying, in the coverings of a humash it may be wrapped up, but in those of [another] Sefer Torah it may not be?
קתני מיהת גוללים ס"ת במטפחות חומשין מטפחות חומשין אין מטפחות ס"ת לא (4605)
44What about the last clause: Nor a humash in the coverings of a Sefer Torah, which would imply that a Sefer Torah in the coverings of another Sefer Torah is allowed? Rather from this we cannot learn [the answer to our question].
אימא סיפא ולא חומשין במטפחות ס"ת הא תורה בתורה ש"ד אלא מהא ליכא למישמע מינה (3927)
45Come and hear: A [Sefer] Torah may be put on top of on another [Sefer] Torah, and a [Sefer] Torah on top of humashim, and humashim on top of scrolls of the prophets and writings, but scrolls of the prophets and writings may not be placed on humashim, nor humashim on a [Sefer] Torah.
תא שמע מניחין ס"ת על גבי תורה ותורה ע"ג חומשין וחומשין ע"ג נביאים וכתובים אבל לא נביאים וכתובים ע"ג חומשין ולא חומשין על גבי תורה (6684)
46You speak here of placing on top; Placing something on top of something else is different, because it is impossible to avoid it. For if you do not say this, [we may ask,] how are we allowed to roll up the scrolls, seeing that in so doing we lay one sheet on another? The fact is that since this cannot be avoided, it is permitted; and so too here, since it cannot be avoided, it is permitted.
הנחה קאמרת שאני הנחה דלא אפשר דאי לא תימא הכי מיכרך היכי כרכינן והא קא יתיב דפא אחבריה אלא כיון דלא אפשר שרי הכא נמי כיון דלא אפשר שרי (6499)
47Come and hear, that Rabbah b. Bar Hanah said in the name of R. Yohanan in the name of Rabban Shimon b. Gamaliel: A man should not sell an old Torah in order to buy a new one with the proceeds!
ת"ש דאמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן משום רשב"ג לא ימכור אדם ס"ת ישן ליקח בו חדש (4475)
48There the reason is lest he should [afterwards] neglect to do so; here we speak of a case where the new one is written and waiting to be paid for. What is the rule?
התם משום פשיעותא כי קאמרינן כגון דכתיב ומנח לאיפרוקי מאי (3286)
49Come and hear, that R. Yohanan said in the name of R. Meir: A man should not sell a Sefer Torah except to study Torah or to marry a woman.
ת"ש דא"ר יוחנן משום ר"מ אין מוכרין ס"ת אלא ללמוד תורה ולישא אשה (3908)
50From this we may conclude that that selling one Sefer Torah to buy another is permitted? Perhaps study comes under a different rule, since study leads on to practice. Marrying also [is permitted because it says], “He created it not as waste, he formed it to be inhabited” (Isaiah 45:18) but to selling a Sefer Torah to buy another is not permitted.
ש"מ תורה בתורה שפיר דמי דלמא שאני תלמוד שהלמוד מביא לידי מעשה אשה נמי (ישעיהו מה, יח) לא תהו בראה לשבת יצרה אבל תורה בתורה לא (7412)
51Our rabbis taught: One should not sell a Sefer Torah even though he does not need it. Rabban Shimon b. Gamaliel went further and said: Even if a man has no food and he sells a Sefer Torah or his daughter, he will never have any luck [from that money]
ת"ר לא ימכור אדם ס"ת אע"פ שאינו צריך לו יתר על כן ארשב"ג אפי' אין לו מה יאכל ומכר ס"ת או בתו אינו רואה סימן ברכה לעולם: (5849)
52The same applies to any money left over. Rava said: They taught this only if they had money left over from a sale; but if they had money left over from a collection, it is permitted [to use it for any purpose].
וכן במותריהן: אמר רבא ל"ש אלא שמכרו והותירו אבל גבו והותירו מותר (4117)
53Abaye objected: What was this a case of? If we say that they sold [something sacred] and had money left over [after purchasing a new one], then even if they made a stipulation [that they could do what they liked with it], what does it matter?
איתיביה אביי בד"א שלא התנו אבל התנו אפילו לדוכסוסיא מותר (2724)
54Rather, ... we must say that they collected money and some was left over, and the reason is given that “they made a stipulation” but if they made no stipulation they cannot [use the left over].
ה"ד אילימא שמכרו והותירו כי התנו מאי הוי אלא שגבו והותירו טעמא דהתנו הא לא התנו לא (3953)
55[No, what is meant] is that they sold and had something left, and this is what it should say: When does this rule apply? When the seven “good men” of the town did not make any stipulation in the assembly of the townspeople; but if the seven good men of the town made a stipulation in the assembly of the townspeople, it may be used even for paying a dukhsusya.
לעולם שמכרו והותירו וה"ק בד"א שלא התנו שבעה טובי העיר במעמד אנשי העיר אבל התנו שבעה טובי העיר במעמד אנשי העיר אפילו לדוכסוסיא נמי מותר (6831)
56Abaye said to a one of the rabbinical students who used to arrange his mishnah in front of R. Sheshet: Have you ever heard from R. Shesheth what is meant by dukhsusya? He replied: This is what R. Shesheth said: The town horseman.
א"ל אביי לההוא מרבנן דהוה מסדר מתניתא קמיה דרב ששת מי שמיע לך מרב ששת מאי דוכסוסיא אמר ליה הכי אמר רב ששת פרשא דמתא (7799)
57Abaye said: This shows that a rabbinical student who has heard something of which he does not know the meaning should ask one who is frequently in the company of the Rabbis, since he is almost certain to have heard the answer from some great man.
אמר אביי הלכך האי צורבא מרבנן דשמע ליה מילתא ולא ידע פירושא לישיילה קמיה דשכיח קמיה רבנן דלא אפשר דלא שמיע ליה מן גברא רבה (5622)
58Yohanan said in the name of R. Meir: If the people of one town go to another town and the [charity collectors] there assessed them for charity, they should pay it and on leaving they should bring the money back with them to assist with it the poor of their own town. It has also been taught in a baraita:
אמר רבי יוחנן משום ר"מ בני העיר שהלכו לעיר אחרת ופסקו עליהן צדקה נותנין וכשהן באין מביאין אותה עמהן ומפרנסין בה עניי עירן (6119)
59If the people of one town go to another town and the [charity collectors] there assessed them for charity, they should pay it and on leaving they should bring the money back with them. If an individual, however, goes to another town and the [charity collectors] there assessed him for charity, it is given to the poor of that town.
תניא נמי הכי בני העיר שהלכו לעיר אחרת ופסקו עליהן צדקה נותנין וכשהן באין מביאין אותה עמהן ויחיד שהלך לעיר אחרת ופסקו עליו צדקה תנתן לעניי אותה העיר (8185)
60Huna once proclaimed a fast day. R. Hana b. Hanilai and all the men of his place happened to visit him [on that day], and he made them give charity and they gave it. When they were about to leave, they said to him [R. Huna]: Please return it to us so that we may go and provide for the poor of our own town.
ר"ה גזר תעניתא על לגביה רב חנה בר חנילאי וכל בני מתיה רמו עלייהו צדקה ויהבו כי בעו למיתי אמרו ליה נותבה לן מר וניזול ונפרנס בה עניי מאתין (6126)
61He replied to them: We have learned: When does this rule apply? When there is no town scholar in charge there;
אמר להו תנינא בד"א בשאין שם (1503)
Folio 27b דף כז ע״ב
62but if there is a scholar in charge [of charity] there, it should be given to the town scholar, and all the more so in this case, seeing that both my poor and your poor depend upon me.
חבר עיר אבל יש שם חבר עיר תינתן לחבר עיר וכ"ש דעניי דידי ודידכו עלי סמיכי: (3891)
63They may not sell [something] belonging to a community because this lowers its sanctity, the words of Rabbi Meir. They said to him: if so, it should not be allowed to sell from a larger town to a smaller one.
מתני׳ אין מוכרין את של רבים ליחיד מפני שמורידין אותו מקדושתו דברי רבי מאיר אמרו לו א"כ אף לא מעיר גדולה לעיר קטנה: (5938)
64GEMARA. The rabbis gave a good response to R. Meir? And R. Meir [what would he say]? [To sell] from a large town to a small one [is unobjectionable], because if it was holy to begin with, it is still holy now. But if it goes from a community to an individual, there is no holiness left.
גמ׳ שפיר קאמרי ליה רבנן לר"מ ור"מ מעיר גדולה לעיר קטנה מעיקרא קדישא השתא נמי קדישא מרבים ליחיד ליכא קדושה (5576)
65And what about the rabbis? If there is cause for concern, then there would be cause for concern in this case as well because “The glory of the king is in the presence of the multitudes” (Proverbs 14:28).
ורבנן אי איכא למיחש כי האי גוונא נמי איכא למיחש משום (משלי יד, כח) ברוב עם הדרת מלך: (2776)
66They may not sell a synagogue except with the stipulation that it may be bought back whenever they want, the words of Rabbi Meir. But the sages say: they may sell it in perpetuity, except for four purposes for it to become one of four things: a bathhouse, a tannery, a ritual bath, or a urinal. Rabbi Judah says: they may sell it to be a courtyard, and the purchaser may do what he likes with it.
מתני׳ אין מוכרין בית הכנסת אלא על תנאי שאם ירצו יחזירוהו דברי ר"מ וחכ"א מוכרין אותו ממכר עולם חוץ מארבעה דברים למרחץ ולבורסקי לטבילה ולבית המים ר' יהודה אומר מוכרין אותה לשם חצר והלוקח מה שירצה יעשה: (10164)
67GEMARA. According to R. Meir’s ruling, how do people live in it? [The rent they pay] would be interest!
גמ׳ ולר"מ היכי דיירי בה הא הויא לה רבית (1280)
68Yohanan said: R. Meir follows the view of R. Judah, who said that interest which is only contingent is permitted,
א"ר יוחנן ר"מ בשיטת ר"י אמרה דאמר צד אחד ברבית מותר (3354)
69as it has been taught: ‘If a man lent another a man a 100 zuz and the latter made a [conditional] sale to him of his field, if the seller takes the produce, this is permitted, but if the purchaser takes the produce, it is forbidden.
דתניא הרי שהיה נושה בחבירו מנה ועשה לו שדהו מכר בזמן שמוכר אוכל פירות מותר לוקח אוכל פירות אסור (5904)
70Judah said: Even if the purchaser takes the produce it is permitted. Judah further said: It happened once that Baitus b. Zunin made a sale of his field with the permission of R. Elazar b. Azariah, and the purchaser took the produce. They said to him: Do you cite that as a proof? It was in fact the seller who took the produce and not the purchaser.
ר' יהודה אומר אפילו לוקח אוכל פירות מותר וא"ר יהודה מעשה בביתוס בן זונן שעשה שדהו מכר על פי ראב"ע ולוקח אוכל פירות היה אמרו לו משם ראיה מוכר אוכל פירות היה ולא לוקח (8179)
71What do they argue about? They differ on the question of contingent interest; one authority [R. Judah] held that contingent interest is permitted, and the other held that it is forbidden.
מאי בינייהו צד אחד ברבית איכא בינייהו מר סבר צד אחד ברבית מותר ומר סבר צד אחד ברבית אסור (4355)
72Rava said: All agree that contingent interest is forbidden, and they differ on taking interest on condition of returning it. One authority [R. Judah] held that to take interest on condition of returning it is permitted, while the other held that it is forbidden.
רבא אמר דכ"ע צד אחד ברבית אסור והכא רבית ע"מ להחזיר איכא בינייהו מר סבר רבית ע"מ להחזיר מותר ומר סבר אסור: (5570)
73The sages say he may sell it permanently etc. Rav Judah said in the name of Shmuel: It is permitted for a man to urinate within four cubits of where prayers have been said.
וחכ"א מוכרין אותו ממכר עולם וכו': אר"י אמר שמואל מותר לאדם להשתין מים בתוך ד' אמות של תפלה (5411)
74Joseph said: What has he told us? We have already learned it: R. Judah says: it may be sold for use as a courtyard, and the purchaser may do what he likes in it; and even the rabbis did not forbid except for in the synagogue itself, since its sanctity is permanent, but for the four adjoining cubits, the sanctity of which is not permanent, they did not make such a rule.
אמר רב יוסף מאי קמ"ל תנינא ר' יהודה אומר מוכרין אותה לשום חצר ולוקח מה שירצה יעשה ואפילו רבנן לא קאמרי אלא בית הכנסת דקביע קדושתיה אבל ד"א דלא קביע קדושתייהו לא (8339)
75A tanna recited in the presence of R. Nahman: One who has just said prayers should go a distance of four cubits and urinate, and one who has urinated should go a distance of four cubits and pray.
תני תנא קמיה דרב נחמן המתפלל מרחיק ד"א ומשתין והמשתין מרחיק ד"א ומתפלל (4934)
76He said to him: I grant you that that one who has urinated should go four cubits and pray, for we have taught this: How far should he go away from it and from excrement? Four cubits. But why should one who has prayed have to go four cubits before urinating?
א"ל בשלמא המשתין מרחיק ד"א ומתפלל תנינא כמה ירחיק מהן ומן הצואה ד"א (3365)
77If that is the rule, you have sanctified all the streets of Nehardea! Rather teach,
אלא המתפלל מרחיק ד"א ומשתין למה לי אי הכי קדשתינהו לכולהו שבילי דנהרדעא תני (4065)
78“He should wait [the time it takes to go four cubits]”. I grant you that one who has urinated should wait till he can go four cubits [before praying], on account of drippings [on his clothes]. But why should one who has just prayed wait long enough to go four cubits? Ashi replied Because for the time it takes to go four cubits his mouth is still full of his prayer and his lips are still muttering it.
ישהה בשלמא משתין ישהה כדי הילוך ד"א משום ניצוצות אלא מתפלל ישהה כדי הילוך ד"א ל"ל אמר רב אשי שכל ד"א תפלתו סדורה בפיו ורחושי מרחשן שפוותיה: (8396)
79(Mnemonic Z’L’P’N’).
זלפ"ן סימן: (327)
80Zakai was asked by his disciples: How have you lived so long? He said to them: I never urinated within four cubits of a place where prayers have been said, and I never called a friend by his nickname, nor have I omitted performing Kiddush [the sanctification of the day.] I had a grandmother who once sold her head covering so as to bring me [wine for] Kiddush.
שאלו תלמידיו את רבי זכאי במה הארכת ימים אמר להם מימי לא השתנתי מים בתוך ד"א של תפלה ולא כניתי שם לחבירי ולא ביטלתי קידוש היום אמא זקינה היתה לי פעם אחת מכרה כפה שבראשה והביאה לי קידוש היום (10348)
81It was taught: When she died she left him three hundred barrels of wine, and when he died he left his sons three thousand barrels.
תנא כשמתה הניחה לו ג' מאות גרבי יין כשמת הוא הניח לבניו שלשת אלפים גרבי יין (4484)
82Huna once came before Rav girded with a string. He said to him: What is this? He replied: I had no [wine for] Kiddush, and I used my girdle as a pledge so as bring [wine] for Kiddush. He said: May it be the will of Heaven that you be [one day] smothered in robes of silk.
רב הונא הוה אסר ריתא וקאי קמיה דרב אמר ליה מאי האי א"ל לא הוה לי קידושא ומשכנתיה להמיינאי ואתאי ביה קידושא א"ל יהא רעוא דתיטום בשיראי (5681)
83When his son Rabbah was getting married, R. Huna, who was a short man, was lying on a bed and his daughters and daughters-in-law stripped [clothes] from themselves and threw them on him until he was smothered in silks. When Rav heard he was angry and said: Why when I blessed you did you not say, The same to you, Master?
כי איכלל רבה בריה רב הונא איניש גוצא הוה גנא אפוריא אתיין בנתיה וכלתיה שלחן ושדיין מנייהו עליה עד דאיטום בשיראי שמע רב ואיקפד אמר מאי טעמא לא אמרת לי כי ברכתיך וכן למר (7693)
84Elazar b. Shammua was asked by his disciples: How have you lived so long? He replied: Never in my life have I made a short cut through a synagogue, nor have I stepped upon the heads of the holy people, nor have I lifted my hands [to say the priestly blessing] without reciting a blessing.
שאלו תלמידיו את ר"א בן שמוע במה הארכת ימים אמר להם מימי לא עשיתי קפנדריא לב"ה ולא פסעתי על ראשי עם קדוש ולא נשאתי כפי בלא ברכה (7355)
85Peridah was asked by his disciples: How did you live such a long life? He replied: My whole life no one came to the Bet Midrash before me,
שאלו תלמידיו את ר' פרידא במה הארכת ימים אמר להם מימי לא קדמני אדם לבית המדרש (4193)
Folio 28a דף כח ע״א
87as R. Yitzchak said in the name of R. Yohanan: It is forbidden to eat from an animal from which the priestly dues have not been taken out; and R. Yitzchak further said: To eat from an animal from which the priestly dues have not been taken out is like eating untithed produce. The halakhah does not follow him.
דא"ר יצחק א"ר יוחנן אסור לאכול מבהמה שלא הורמו מתנותיה ואמר ר' יצחק כל האוכל מבהמה שלא הורמו מתנותיה כאילו אוכל טבלים ולית הלכתא כוותיה (6605)
88Nor did I bless [birkat hamazon] before a Kohen: This implies that this is a positive attribute.
ולא ברכתי לפני כהן (914)
89But did not R. Yohanan said: Any talmid hakham in front of whom someone else blesses, even a high priest, who is all ignoramus, that talmid hakham is liable for the death penalty, as it says, “All that hate me [mesanai] love death” (Proverbs 8:36); read not mesanai [that hate me], but masni’ai [that cause me to be hated]?
למימרא דמעליותא היא והא א"ר יוחנן כל תלמיד חכם שמברך לפניו אפילו כ"ג עם הארץ אותו ת"ח חייב מיתה שנאמר (משלי ח, לו) כל משנאי אהבו מות אל תקרי משנאי אלא משניאי (7524)
90When he [R. Peridah] said that, he was referring to equals.
כי קאמר איהו בשוין (761)
91Nehunia b. Hakaneh was asked by his disciples: How have you lived so long? He replied: Never in my life have I been honored through the degradation of my friend, nor has the curse of my fellow gone up with me into my bed, and I have been generous with my money.
שאלו תלמידיו את רבי נחוניא בן הקנה במה הארכת ימים אמר להם מימי לא נתכבדתי בקלון חברי ולא עלתה על מטתי קללת חברי וותרן בממוני הייתי (7427)
92I have not sought respect through the degradation of my fellow, as was the case with R. Huna who once was carrying a spade on his shoulder. R. Hana b. Hanilai wanted to hold it for him, but he said to him: If you are accustomed to carry it in your own town, take it, but if not, I do not want to be honored through your degradation.
לא נתכבדתי בקלון חברי כי הא דרב הונא דרי מרא אכתפיה אתא רב חנא בר חנילאי וקא דרי מיניה א"ל אי רגילת דדרית במאתיך דרי ואי לא אתייקורי אנא בזילותא דידך לא ניחא לי (7471)
93Nor did the curse of my fellow go up on my bed with me. This is illustrated by Mar Zutra, who, when he climbed into his bed said, I forgive all who have troubled me.
ולא עלתה על מטתי קללת חברי כי הא דמר זוטרא כי הוה סליק לפורייה אמר שרי ליה לכל מאן דצערן (4352)
94I have been generous with my money: as a Master has said, Job was generous with his money; he used to leave with the shopkeeper a perutah of his change.
וותרן בממוני הייתי דאמר מר איוב וותרן בממוניה הוה שהיה מניח פרוטה לחנוני מממוניה (3653)
95Akiva asked R. Nehunia the Great: How did you live so long? His attendants came and beat him. He went and sat on the top of a date tree. He said to him: Rabbi, seeing that it says “a lamb” why does it also say “one” (Numbers 28:4)? Thereupon he [R. Nehuniah] said: He is a rabbinical student, leave him alone.
שאל ר"ע את רבי נחוניא הגדול (אמר לו) במה הארכת ימים אתו גווזי וקא מחו ליה סליק יתיב ארישא דדיקלא א"ל רבי אם נאמר (במדבר כח, ד) כבש למה נאמר אחד אמר להו צורבא מדרבנן הוא שבקוהו (6722)
96He said to him: “One” means “unique in its flock.”
א"ל אחד מיוחד שבעדרו (694)
97Then he said to him: Never in my life have I accepted presents, nor have I insisted on retribution [when wronged], and I have been generous with my money.
א"ל מימי לא קבלתי מתנות ולא עמדתי על מדותי וותרן בממוני הייתי (3966)
98“I have not accepted presents,” like R. Elazar, who, when presents were sent to him from the Patriarch’s [house], would not accept them and when he was invited there would not go. He said to them: Do you not want me to live, since it says, “He that hates gifts shall live?” (Proverbs 15:27). Zera, when presents were sent to him from the Exilarch, would not accept them, but when he was invited there he used to go, saying, “They are honored by my presence.”
לא קבלתי מתנות כי הא דר' אלעזר כי הוו משדרי ליה מתנות מבי נשיאה לא הוה שקיל כי הוה מזמני ליה לא הוה אזיל אמר להו לא ניחא לכו דאחיה דכתיב (משלי טו, כז) שונא מתנות יחיה ר' זירא כי הוו משדרי ליה מבי נשיאה לא הוה שקיל כי הוה מזמני ליה אזיל אמר אתייקורי דמתייקרי בי (11004)
99Nor did I insist on retribution: as Rava said: He who waives his right to retribution they waive retribution for all his sins, as it says, “Who pardons sins and passes over transgression” (Micah 7:18). For whom does He forgive sin? For one who passes over transgression.
ולא עמדתי על מדותי דאמר רבא כל המעביר על מדותיו מעבירין ממנו כל פשעיו שנאמר (מיכה ז, יח) נושא עון ועובר על פשע למי נושא עון למי שעובר על פשע (7225)
100Rabbi asked R. Joshua b. Korha: How have you lived such a long life? He said to him: Are you trying to shorten my life? Rabbi said to him: Rabbi, this is Torah and I need to learn. He replied: Never in my life have I looked at the countenance of a wicked man; As R. Yohanan said: It is forbidden for a man to look at the image of the countenance of a wicked man, as it says, “Were it not that I regard the presence of Yehoshaphat the king of Judah, I would not look toward you nor see you” (II Kings 3:14). Elazar said:
שאל רבי את ר' יהושע בן קרחה במה הארכת ימים א"ל קצת בחיי אמר לו רבי תורה היא וללמוד אני צריך א"ל מימי לא נסתכלתי בדמות אדם רשע דאמר ר' יוחנן אסור לאדם להסתכל בצלם דמות אדם רשע שנאמר (מלכים ב ג, יד) לולא פני יהושפט מלך יהודה אני נושא אם אביט אליך ואם אראך (11958)
101His eyes become dim, as it says, “And it came to pass that when Yitzchak grew old that his eyes became dim, so that he could not see” (Genesis 27:1). Because he used to look at the wicked Esau.
ר"א אמר עיניו כהות שנאמר (בראשית כז, א) ויהי כי זקן יצחק ותכהין עיניו מראות משום דאסתכל בעשו הרשע (5174)
102But was that the cause? Did not R. Yitzchak say: Let not the curse of an ordinary person ever seem light in your eyes, for Avimelech cursed Sarah, and it was fulfilled in her seed, as it says, “Behold he is for you a covering [kesut] of the eyes” (Genesis 20:16). Read not “kesut” but “kesiyath” [blinding]?
והא גרמא ליה והאמר ר' יצחק לעולם אל תהי קללת הדיוט קלה בעיניך שהרי אבימלך קלל את שרה ונתקיים בזרעה שנאמר (בראשית כ, טז) הנה הוא לך כסות עינים אל תקרי כסות אלא כסיית עינים (8376)
103Both caused it [the dimming of his eyes]. Rava said. We learn it from here: “It is not good to favor the face of the wicked” (Proverbs 18:5).
הא והא גרמא ליה רבא אמר מהכא (משלי יח, ה) שאת פני רשע לא טוב (2276)
104When he was about to die, Rabbi said to him: Bless me. He said to him: May it be God’s will that you live to half my days. Not to their whole length? He said back: Those who come after you, shall they graze cattle?
בשעת פטירתו א"ל [רבי] ברכני א"ל יהי רצון שתגיע לחצי ימי ולכולהו לא אמר לו הבאים אחריך בהמה ירעו (4431)
105Abuha b. Ihi and Minyamin b. Ihi: One said: May I be rewarded because I have never looked at a non-Jew, and the other said, May I be rewarded because I have never gone into partnership with a non-Jew.
אבוה בר איהי ומנימן בר איהי חד אמר תיתי לי דלא אסתכלי בכותי וחד אמר תיתי לי דלא עבדי שותפות בהדי כותי (5662)
106Zera was asked by his disciples: How have you lived such a long life? He replied: Never in my life have I been overly demanding with my household, nor have I walked in front of one greater than myself, nor have I meditated on the Torah in filthy alleys, nor have I gone four cubits without Torah and tefillin, nor have I slept in the bet hamidrash, either a long or a short sleep, nor have I rejoiced in the downfall of my fellow, nor have I called my fellow by a disgraceful name, or, as some say, his family nickname.
שאלו תלמידיו את ר' זירא במה הארכת ימים אמר להם מימי לא הקפדתי בתוך ביתי ולא צעדתי בפני מי שגדול ממני ולא הרהרתי במבואות המטונפות ולא הלכתי ד"א בלא תורה ובלא תפילין ולא ישנתי בבית המדרש לא שינת קבע ולא שינת עראי ולא ששתי בתקלת חבירי ולא קראתי לחבירי (בחניכתו) ואמרי לה (בחכינתו): (16611)
107Rabbi Judah said further: a synagogue that has fallen into ruins, they may not eulogize in it, nor twist ropes, nor spread nets [to trap animals], nor lay out produce on its roof [to dry], nor use it as a short cut,
מתני׳ ועוד א"ר יהודה בית הכנסת שחרב אין מספידין בתוכו ואין מפשילין בתוכו חבלים ואין פורשין לתוכו מצודות ואין שוטחין על גגו פירות ואין עושין אותו קפנדריא (8474)
108as it says, “And I will desolate your holy places” (Leviticus 26:31)—their holiness remains even when they are desolate.
שנאמר (ויקרא כו, לא) והשמותי את מקדשכם קדושתן אף כשהן שוממין (4025)
109If grass comes up in it, it should not be plucked, [in order to elicit] melancholy.
עלו בו עשבים לא יתלוש מפני עגמת נפש: (2436)
110GEMARA. Our Rabbis taught: We do not act frivolously in a synagogue. We do not eat in them, nor drink in them,
גמ׳ ת"ר בתי כנסיות אין נוהגין בהן קלות ראש אין אוכלין בהן ואין שותין בהן (4005)
Folio 28b דף כח ע״ב
111we do not adorn ourselves in them, nor stroll about in them, nor go into them in summer to escape the heat or in the rainy season to escape the rain, nor to deliver a private eulogy in them. But we read [the Scriptures] in them and repeat the Mishnah in them and deliver public funeral addresses in them.
ואין ניאותין בהם ואין מטיילין בהם ואין נכנסין בהן בחמה מפני החמה ובגשמים מפני הגשמים ואין מספידין בהן הספד של יחיד אבל קורין בהן ושונין בהן ומספידין בהן הספד של רבים (5422)
112Judah said: When is this so? When they are still in use; but when they are destroyed, we let grass grow in them, and it should not be plucked, so as not to cause excessive sorrow.
א"ר יהודה אימתי בישובן אבל בחורבנן מניחין אותן ועולין בהן עשבים ולא יתלוש מפני עגמת נפש (4595)
113Grass, who said anything about grass!? The baraita is lacking, and the statement should read thus: They should be swept and the floor beaten down so that grass should not grow in them. Judah said: When is this so? When they are still in use; but when they are destroyed, we let grass grow in them, and it should not be plucked, so as not to cause excessive sorrow.
עשבים מאן דכר שמייהו חסורי מיחסרא והכי קתני ומכבדין אותן ומרביצין אותן כדי שלא יעלו בהן עשבים א"ר יהודה אימתי בישובן אבל בחורבנן מניחין אותן לעלות עלו בהם עשבים לא יתלוש מפני עגמת נפש (9775)
114Assi said: The synagogues of Babylon have been built with a stipulation, and even so we do not act frivolously in them. What [for instance] is this? Doing calculations [for business purposes] in them.
א"ר אסי בתי כנסיות שבבבל על תנאי הן עשויין ואעפ"כ אין נוהגין בהן קלות ראש ומאי ניהו חשבונות (4984)
115Assi said: A synagogue in which people make calculations, they leave a dead body overnight in there. You really think they leave a dead body overnight in it? Is this really necessary? Rather say in the end a met mitzvah will be kept there overnight.
אמר רב אסי בהכ"נ שמחשבין בו חשבונות מלינין בו את המת מלינין סלקא דעתך לא סגי דלאו הכי אלא לסוף שילינו בו מת מצוה: (5383)
116And we do not dress (adorn) ourselves in them. Rava said: The sages and their disciples are permitted, since R. Joshua b. Levi has said: What is the meaning of “Be Rabbanan”? The rabbis’ house.
ואין ניאותין בהן: אמר רבא חכמים ותלמידיהם מותרין דאמר ריב"ל מאי בי רבנן ביתא דרבנן: (4035)
117Nor do we go into them in summer to escape the heat or in the rainy season to escape the rain. As was the case with Ravina and R. Ada b. Matanah who were once standing and asking questions of Rava and it started to rain. They went into the synagogue and said: We came into the synagogue not because of the rain, but because the discussion of the tradition requires clarity, like a clear day.
ואין נכנסין בהן בחמה מפני החמה ובגשמים מפני הגשמים: כי הא דרבינא ורב אדא בר מתנה הוו קיימי ושאלי שאילתא מרבא אתא זילחא דמיטרא עיילי לבי כנישתא אמרי האי דעיילינן לבי כנישתא לאו משום מיטרא אלא משום דשמעתא בעא צילותא כיומא דאסתנא (10487)
118Aha the son of Rava asked R. Ashi: If a person needs to call another out of a synagogue, what is he to do? He said: If he is a rabbinical scholar, let him say some halakhah; if he is a tanna, let him recite a mishnah; if he is a kara, let him say a verse of Scripture; if none of these, let him say to a child, “Tell me your verse.” If not, let him stay a little while and then get up.
א"ל רב אחא בריה דרבא לרב אשי אי אצטריך ליה לאיניש למיקרי גברא מבי כנישתא מאי א"ל אי צורבא מרבנן הוא לימא הלכתא ואי תנא הוא לימא מתני' ואי קרא הוא לימא פסוקא ואי לא לימא ליה לינוקא אימא לי פסוקיך א"נ נישהי פורתא וניקום: (8492)
119And we deliver a public eulogy in them. If not, let him stay a little while and then get up. Hisda showed: For instance, a eulogy at which R. Sheshet is present. Shesheth showed: For instance, a eulogy at which R. Hisda is present.
ומספידין בהן הספד של רבים: ה"ד הספידא דרבים מחוי רב חסדא כגון הספידא דקאי ביה רב ששת מחוי רב ששת כגון הספידא דקאי ביה רב חסדא (5297)
120Rafram eulogized his daughter-in-law in the synagogue, saying: For my honor and for the honor of the dead all the people will come. Zera eulogized a certain rabbinical student in the synagogue, saying: Either for my honor and for the honor of the dead all the people will come.
רפרם אספדה לכלתיה בבי כנישתא אמר משום יקרא דידי ודמיתא אתו כוליה עלמא ר' זירא ספדיה לההוא מרבנן בבי כנישתא אמר אי משום יקרא דידי אי משום יקרא דידיה דמיתא אתו כולי עלמא (8554)
121Resh Lakish eulogized a certain rabbinical student who was frequently in the Land of Israel and who used to repeat halakhoth before twenty-four rows [of disciples]. He said: Alas! The Land of Israel has lost a great man.
ריש לקיש ספדיה לההוא צורבא מרבנן דשכיח בארעא דישראל דהוי תני הלכתא בכ"ד שורתא אמר ווי חסרא ארעא דישראל גברא רבה (6594)
122There was a certain man who used to repeat halakhot, Sifra and Sifre and Tosefta, and when he died they came and said to R. Nahman: Let the master eulogize him. He said: How are we to eulogize him: Alas! A bag full of books has been lost!
ההוא דהוי תני הלכתא סיפרא וסיפרי ותוספתא ושכיב אתו ואמרו ליה לרב נחמן ליספדיה מר אמר היכי נספדיה הי צנא דמלי סיפרי דחסר (5857)
123Observe now the difference between the rigorous scholars of the Land of Israel and the saints of Babylon.
תא חזי מה בין תקיפי דארעא דישראל לחסידי דבבל (2114)
124We have learned in another place: Whoever makes use of a crown, passes away [from the world] and Resh Lakish taught: This applies to one who accepts service from one who can repeat halakhoth, the crown of Torah. And Ulla said
תנן התם ודאשתמש בתגא חלף תני ריש לקיש זה המשתמש במי ששונה הלכות כתרה של תורה (7767)
125One may accept service from one who can repeat the four [orders of the Mishnah] but not from one who can [also] teach them. As in the following story of Resh Lakish, who was once traveling along a road when he came to a pool of water, and a man came up and put him on his shoulders and began taking him across. He said to the man: Can you read the Scriptures? He answered: I can read. Can you recite the Mishnah? [He replied]: I can recite four orders of the Mishnah. Resh Lakish thereupon said: You have hewn four rocks, and you carry the son of Lakish on your shoulder? Throw the son of Lakish into the water!
ואמר עולא לשתמש איניש במאן דתני ארבעה ולא לשתמש במאן דמתני ארבעה כי הא דריש לקיש הוה אזיל באורחא מטא עורקמא דמיא אתא ההוא גברא ארכביה אכתפיה וקא מעבר ליה א"ל קרית אמר ליה קרינא תנית תנינא ארבעה סידרי משנה א"ל פסלת לך ארבעה טורי וטענת בר לקיש אכתפך שדי בר לקישא במיא (15827)
126He replied: I would rather you teach me something. If so learn from me this statement that was said by R. Zera: The daughters of Israel were stringent upon themselves that even if they saw [on their garments] a spot of blood no bigger than a mustard seed, they waited for seven clean days [before taking a ritual bath].
אמר ליה ניחא לי דאשמעינן למר אי הכי גמור מיני הא מלתא דאמר ר' זירא בנות ישראל הן החמירו על עצמן שאפילו רואות טיפת דם כחרדל יושבות עליו שבעה נקיים (7680)
127It was taught in the house of Eliyahu: Whoever repeats halakhoth is assured of the world to come, as it says, “His goings [halikoth] are to eternity” (Habbakuk 3:6). Read not halikkot but halakhoth.
תנא דבי אליהו כל השונה הלכות מובטח לו שהוא בן עולם הבא שנאמר (חבקוק ג, ו) הליכות עולם לו אל תקרי הליכות אלא הלכות (4964)
128It was taught
ת"ר (600)
Folio 29a דף כט ע״א
129The study of the Torah may be suspended for escorting a dead body and for bringing a bride into marriage. It was said of R. Judah b. Ila’i that he used to suspend the study of the Torah for escorting a dead body and for bringing a bride into marriage. When was this said? When there are not present sufficient numbers, but if sufficient numbers are available, [the study of the Torah] is not suspended.
מבטלין ת"ת להוצאת המת ולהכנסת הכלה אמרו עליו על ר' יהודה בר' אילעאי שהיה מבטל ת"ת להוצאת המת ולהכנסת הכלה בד"א בשאין שם כל צורכו אבל יש שם כל צורכו אין מבטלין (8714)
130How many are sufficient? R. Shmuel b. Inia said in the name of Rav: Twelve thousand and [in addition] six thousand trumpets, or, as according to another version, twelve thousand men of whom six thousand have trumpets. Ulla said: Enough to make a procession extending from the burying ground to the town gate.
וכמה כל צורכו אמר רב שמואל בר איניא משמיה דרב תריסר אלפי גברי ושיתא אלפי שיפורי ואמרי לה תריסר אלפי גברי ומינייהו שיתא אלפי שיפורי עולא אמר כגון דחייצי גברי מאבולא עד סיכרא (9080)
131Sheshet said: The taking away of Torah [study] should correspond to its giving: just as it was given in the presence of sixty myriads, so to it should be taken away only in the presence of sixty myriads. This applies to one who read Scripture and recited Mishnah; but for one who [also] taught the Mishnah there is no limit.
רב ששת אמר כנתינתה כך נטילתה מה נתינתה בששים ריבוא אף נטילתה בס' ריבוא ה"מ למאן דקרי ותני אבל למאן דמתני לית ליה שיעורא (8295)
132It was taught: R. Shimon b. Yohai said: Come and see how beloved are Israel to God—... every place to which they were exiled the Shekhinah (God’s Divine Presence) went with them. They were exiled to Egypt and the Shekhinah was with them, as it says, “Did I reveal myself to the house of your father when they were in Egypt” (II Samuel 2:27). They were exiled to Babylon, and the Shekhinah was with them, as it says, “For your sake I was sent to Babylon” (Isaiah 43:14). And when they will be redeemed in the future, the Shekhinah will be with them, as it says, “Then the Lord your God will return [with] your captivity” (Deuteronomy 30:3). It does not say here veheshiv [and He shall bring back] but veshav [and he shall return]. This teaches us that the Holy One, blessed be He, will return with them from the places of exile.
תניא ר"ש בן יוחי אומר בוא וראה כמה חביבין ישראל לפני הקב"ה שבכל מקום שגלו שכינה עמהן גלו למצרים שכינה עמהן שנאמר (שמואל א ב, כז) הנגלה נגליתי לבית אביך בהיותם במצרים וגו' גלו לבבל שכינה עמהן שנאמר (ישעיהו מג, יד) למענכם שלחתי בבלה ואף כשהן עתידין ליגאל שכינה עמהן שנאמר (דברים ל, ג) ושב ה' אלהיך את שבותך והשיב לא נאמר אלא ושב מלמד שהקב"ה שב עמהן מבין הגליות (15977)
133Where [is the Shekhinah] in Babylonia? Abaye said: In the synagogue of Huzal and in the synagogue of Shaf Veyativ (lit. was destroyed and then rebuilt) in Nehardea. Do not say that it is in both places, but it is sometimes in one and sometimes in the other. Abaye said: May I be rewarded for whenever I am within a parasang I go in and pray there. The father of Samuel and Levi were sitting in the synagogue Shaf Veyativ in Nehardea. The Shekhinah came and they heard a sound of trembling and rose and went out.
בבבל היכא אמר אביי בבי כנישתא דהוצל ובבי כנישתא דשף ויתיב בנהרדעא ולא תימא הכא והכא אלא זמנין הכא וזמנין הכא אמר אביי תיתי לי דכי מרחיקנא פרסה עיילנא ומצלינא התם אבוה דשמואל [ולוי] הוו יתבי בכנישתא דשף ויתיב בנהרדעא אתיא שכינה שמעו קול ריגשא [קמו ונפקו (11980)
134Sheshet was once sitting in the synagogue Shaf Veyativ in Nehardea, when the Shekhinah came. He did not go out, and the ministering angels came and threatened him. He said to Him and said: Master of the World, if one is afflicted and one is not afflicted, who gives way to whom? God said to them: Leave him alone.
רב ששת הוה יתיב בבי כנישתא דשף ויתיב בנהרדעא אתיא שכינה] ולא נפק אתו מלאכי השרת וקא מבעתו ליה אמר לפניו רבש"ע עלוב ושאינו עלוב מי נדחה מפני מי אמר להו שבקוהו (9352)
135“Yet I have been to them as a little sanctuary [in the land into which they will go]” (Ezekiel 11:16). R. Yitzchak said: This refers to the synagogue and study houses Elazar says: This refers to the house of our teacher in Babylonia.
(יחזקאל יא, טז) ואהי להם למקדש מעט אמר רבי יצחק אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות שבבבל ור"א אמר זה בית רבינו שבבבל (5526)
136Rava gave the following exposition: What is the meaning of the verse, “Lord, You have been our dwelling place” (Psalms 90:1)? This refers to synagogues and study houses. Abaye said: At first I used to study at home and pray in the synagogue, but when I heard the words of David, “O Lord, I love the dwelling place [me’on] of Your house” (Psalms 26:8), I began to study in the synagogue.
דרש רבא מאי דכתיב (תהלים צ, א) ה' מעון אתה היית לנו אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות אמר אביי מריש הואי גריסנא בביתא ומצלינא בבי כנשתא כיון דשמעית להא דקאמר דוד (תהלים כו, ח) ה' אהבתי מעון ביתך הואי גריסנא בבי כנישתא (10699)
137It has been taught: R. Elazar HaKappar says: The synagogues and study houses in Babylon will in time to come be planted in Eretz Israel, as it says, “For as Tabor among the mountains and as Carmel by the sea came” (Jeremiah 46:18-19). Now can we not draw an a fortiori inference from here: Seeing that Carmel and Tabor which came only on a single occasion to learn the Torah were set in Eretz Israel, how much more so with the synagogues and study houses of learning where the Torah is read and spread throughout the land.
תניא ר"א הקפר אומר עתידין בתי כנסיות ובתי מדרשות שבבבל שיקבעו בא"י שנאמר (ירמיהו מו, יח) כי כתבור בהרים וככרמל בים יבא והלא דברים ק"ו ומה תבור וכרמל שלא באו אלא לפי שעה ללמוד תורה נקבעים בארץ ישראל בתי כנסיות ובתי מדרשות שקורין ומרביצין בהן תורה עאכ"ו (15106)
138Bar Kappara gave the following exposition: What is the meaning of the verse, “Why do you look askance [terazedun], mountains of peaks (gavnunim)” (Psalms 68:18). A bat kol (heavenly voice) went forth and said to them: Why do ye desire litigation [tirzu din] with Sinai? You are all full of blemishes as compared with Sinai. It is written here “gavnunim,” and it is written elsewhere “or humpbacked [gibben] or a dwarf” (Leviticus 21:20). Ashi observed: You can learn from this that if a man is arrogant, this is a blemish in him.
דרש בר קפרא מאי דכתיב (תהלים סח, יז) למה תרצדון הרים גבנונים יצתה בת קול ואמרה להם למה תרצו דין עם סיני כולכם בעלי מומים אתם אצל סיני כתיב הכא גבנונים וכתיב התם (ויקרא כא, כ) או גבן או דק אמר רב אשי ש"מ האי מאן דיהיר בעל מום הוא: (9621)
139It should not be used as a short cut [kapandria]. What is kapandria? Rava said: Kapandaria is as its name implies.... What does its name imply? As if one were to say, Instead of going round the building [makifna adare], I will enter here.
אין עושין אותו קפנדריא: מאי קפנדריא אמר רבא קפנדריא כשמה מאי כשמה כמאן דאמר אדמקיפנא אדרי איעול בהא (4503)
140Abahu said: If a path went through there originally, it is permitted.
א"ר אבהו אם היה שביל מעיקרא מותר (1685)
141Nahman b. Yitzchak said: If one goes in without any intention of using it as a short cut, he may afterwards use it as a short cut. And R. Helbo said in the name of R. Huna: If one enters a synagogue to pray, he may afterwards use it as a short cut, as it says, “But when, the people of the land shall come before the Lord at the appointed times, he that enters by way of the north gate to worship shall go out by way of the south gate” (Ezekiel 46:9).
אר"נ בר יצחק הנכנס ע"מ שלא לעשות קפנדריא מותר לעשותו קפנדריא וא"ר חלבו אמר ר"ה הנכנס לבהכ"נ להתפלל מותר לעשותו קפנדריא שנא' (יחזקאל מו, ט) ובבא עם הארץ לפני ה' במועדים הבא דרך שער צפון להשתחוות יצא דרך שער נגב: (12158)
142If grass has grown in it, he should not pluck it, so as not to arouse distress. But it has been taught: He should not pluck it and give it as food [to cattle], but he pluck it and leave it there. The statement in our Mishnah also refers to plucking and giving it for food.
עלו בו עשבים לא יתלוש מפני עגמת נפש: והתניא אינו תולש ומאכיל אבל תולש ומניח כי תנן נמי מתני' תולש ומאכיל תנן (7174)
143Our Rabbis taught: One does not act disrespectfully in a cemetery: We do not graze cattle in them, nor do we run a water channel through them, nor do we gather grass in them, and if he did gather grass they must be burned on the spot, out of respect for the dead.
ת"ר בית הקברות אין נוהגין בהן קלות ראש אין מרעין בהן בהמה ואין מוליכין בהן אמת המים ואין מלקטין בהן עשבים ואם ליקט שורפן במקומן מפני כבוד מתים (6927)
144To what do these last words apply? Shall I say, to the last clause? Since he burns them on the spot, what respect does this show for the dead? Rather it refers to the preceding clauses.
אהייא אילימא אסיפא כיון ששורפן במקומן מאי כבוד מתים איכא אלא ארישא: (2680)
145If Rosh Hodesh Adar falls on Shabbat the portion of shekalim is read [on that day]. 1. If it falls in the middle of the week, it is read on the Shabbat before, and on the next Shabbat there is a break. On the second [of the special Shabbatot] they read “Zakhor;”
מתני׳ ר"ח אדר שחל להיות בשבת קורין בפרשת שקלים חל להיות בתוך השבת מקדימין לשעבר ומפסיקין לשבת אחרת (8411)
147They interrupt [the regular order] for anything: for Rosh Hodesh, for Hanukkah, for Purim, for fasts, for Ma’amadot, and for Yom HaKippurim
לכל מפסיקין בראשי חדשים בחנוכה ובפורים בתעניות ובמעמדות וביוה"כ: (3295)
148GEMARA. We have learned in another place (Mishnah Shekalim 2:1): On the first of Adar they make a proclamation with regard to the shekels
גמ׳ תנן התם באחד באדר משמיעין על השקלים (2315)
Folio 29b דף כט ע״ב
149and with regard to diverse seeds (kilayim).
ועל הכלאים (212)
150It makes sense why they proclaim for kilayim because it is the time for sowing. But why for the shekels?
בשלמא על הכלאים דזמן זריעה היא אלא על השקלים מנלן (1775)
151Tabi said in the name of R. Yoshayah: For the verse says, “This is the burnt-offering of each new moon in its renewal” (Numbers 28:14). The Torah says to us: Renew and bring an offering from the new contributions.
אמר ר' טבי אמר רבי יאשיה דאמר קרא (במדבר כח, יד) זאת עולת חודש בחדשו אמרה תורה חדש והבא קרבן מתרומה חדשה (5882)
152And since it is in Nisan that we have to bring from the new contributions, we read beforehand on the first of Adar so that shekels should be brought [in time] to the Sanctuary.
וכיון דבניסן בעי אקרובי מתרומה חדשה קדמינן וקרינן באחד באדר כי היכי דליתו שקלים למקדש (4048)
153With whose view does this accord? Not with that of R. Shimon b. Gamaliel. For if it were R. Shimon b. Gamaliel, he said [only] two weeks, as it has been taught: They ask about the laws of Passover from thirty days before Passover; R. Shimon b. Gamaliel. who says we only begin talking about Pesah two weeks before.
כמאן דלא כרבן שמעון בן גמליאל דאי רבן שמעון בן גמליאל האמר שתי שבתות דתניא שואלין בהלכות הפסח קודם לפסח שלשים יום רבן שמעון בן גמליאל אומר שתי שבתות (9504)
154You may even say it accords with the view of R. Shimon b. Gamaliel. For since a Master has said: On the fifteenth of this month [Adar] tables are set up in the provinces and on the twenty-fifth in the Temple,” on account of the tables we read earlier [on the first of Adar].
אפילו תימא רבן שמעון בן גמליאל כיון דאמר מר בחמשה עשר בו שולחנות יושבין במדינה ובכ"ה יושבין במקדש משום שולחנות קדמינן וקרינן (6968)
155What is the portion of Shekalim? Rav said: “Command the children of Israel and say to them ‘My sacrifice, my food'” (Numbers 28:2) But Shmuel said: “When you count [the heads of the children of Israel]” (Exodus 30:12).
מאי פרשת שקלים רב אמר (במדבר כח, ב) צו את בני ישראל ואמרת אליהם את קרבני לחמי ושמואל אמר (שמות ל, יב) כי תשא (5993)
156It makes sense to the one who says the portion is “When you count,” that is why it is called the portion of Shekalim, because shekalim are written in it. ...But according to the one who says it is “My sacrifice, my food” are shekels written in it. Yes; the reason is based on the statement of R. Tabi.
בשלמא למאן דאמר כי תשא היינו דקרי לה פרשת שקלים דכתיב בה שקלים אלא למאן דאמר את קרבני לחמי הכא מידי שקלים כתיבי התם אין טעמא מאי כדר' טבי (7466)
157It is understandable to the one who says that “Command the children of Israel” [should be read], because sacrifices are written in it. But according to the one who says that “When you count” should be read, are sacrifices written there? It is the shekels for the sockets that are mentioned there!
בשלמא למ"ד צו את בני ישראל משום דכתיבי קרבנות התם כדר' טבי אלא למ"ד כי תשא קרבנות מי כתיבי שקלים לאדנים כתיבי (6971)
158[The reason is] as R. Joseph taught: There were three contributions: of the altar for the altar, of the sockets for the sockets, and of the repair of the House for the repair of the House.
כדתני רב יוסף שלש תרומות הן של מזבח למזבח ושל אדנים לאדנים ושל בדק הבית לבדק הבית (5041)
159It makes sense to the one who says that “When you count” should be read, because he thus makes a difference between this Rosh Hodesh and other cases of Rosh Hodesh. But the one who says that “Command the children of Israel” should be read, what difference does he make?
בשלמא למאן דאמר כי תשא היינו דשני האי ראש חדש משאר ראשי חדשים (4158)
160He does make a difference, because on other cases of Rosh Hodesh six read in the portion of the day and one that of Rosh Hodesh, whereas in this case all read in that of Rosh Hodesh.
אלא למ"ד צו את קרבני מאי שני שני דאילו ראשי חדשים קרו שיתא בעניינא דיומא וחד בדראש חודש ואילו האידנא כולהו בדראש חודש (5790)
161This works for the one who says that he returns to the regular order of portions
הניחא למאן דאמר לסדר פרשיות הוא חוזר (1963)
162but according to the one who says that that he returns to the regular order of haftarot and that the regular Torah portion is read, what difference is there [between this Rosh Hodesh and others]?
אלא למאן דאמר לסדר הפטרות הוא חוזר ופרשתא דיומא קרינן מאי שני (3494)
163There is a difference, because on other cases of Rosh Hodesh six read in the portion of the day and one reads the special portion for Rosh Hodesh, whereas on this occasion three read in the portion of the day and four in that of Rosh Hodesh.
שני דאילו ראשי חדשים קרו שיתא בעניינא דיומא וחד קרי בדראש חודש ואילו האידנא קרו תלתא בעניינא דיומא וארבעה קרו בדראש חודש (6638)
164They objected: When Rosh Hodesh Adar falls on Shabbat, the portion of Shekalim is read, and they read as the haftarah the chapter of Yehoyada the Priest. This works for the one who says that “When you count” should be said, that is why they read the haftorah of Yehoyada the Priest because it is similar in subject, as it is written [there], “The money of the persons according to its value” (II Kings 12:5). But according to the one who says that “My sacrifice, my food” is there any similarity?
מיתיבי ר"ח אדר שחל להיות בשבת קורין בפרשת שקלים ומפטירין ביהוידע הכהן בשלמא למ"ד כי תשא היינו דמפטירין ביהוידע הכהן דדמי ליה דכתיב (מלכים ב יב, ה) כסף נפשות ערכו (8478)
165It is similar, as R. Tabi said.
אלא למ"ד את קרבני לחמי מי דמי דמי כדר' טבי (1360)
166They objected: If it [Rosh Hodesh Adar] falls on the portion next to it [the portion of Shekalim], whether before or after, they read it and repeat it.
מיתיבי חל להיות בפרשה הסמוכה לה בין מלפניה ובין מלאחריה קורין אותה וכופלין אותה (3750)
167This works for the one who holds that “When you count” is read because [the regular portion containing this passage] falls about that time. But according to the one who says that “Command…My sacrifice” does [the portion containing that passage] fall about that time?
בשלמא למ"ד כי תשא היינו דמתרמי בההוא זימנא (2080)
168Yes, for the people of Eretz Yisrael, who complete the reading of the Torah in three years.
אלא למ"ד צו את קרבני מי מתרמי בההוא זימנא אין לבני מערבא דמסקי לדאורייתא בתלת שנין (4416)
169It has been taught in agreement with Shmuel: When Rosh Hodesh Adar falls on Shabbat, the portion “When you count” is read, and they read the haftarah concerning “Yehoyada the Priest.”
תניא כוותיה דשמואל ר"ח אדר שחל להיות בשבת קורין כי תשא ומפטירין ביהוידע הכהן (4884)
170R. Yitzchak Nafha said: When Rosh Hodesh Adar falls on Shabbat, they take out three Torah scrolls and read them: from one the portion of the day, from one the portion for Rosh Hodesh, and from one “When you count.” R. Yitzckah b. Nafha also said: When Rosh Hodesh Tevet falls on Shabbat, they take out three Torah scrolls and read them: one from one the portion of the day, one from the portion for Rosh Hodesh, and from one the portion for Hannukah.
א"ר יצחק נפחא ר"ח אדר שחל להיות בשבת מוציאין שלש תורות וקורין בהן אחד בעניינו של יום ואחד בשל ר"ח ואחד בכי תשא וא"ר יצחק נפחא ר"ח טבת שחל להיות בשבת מביאין שלש תורות וקורין בהן אחד בעניינו של יום ואחד בדראש חודש ואחד בחנוכה (13041)
171Both statements are required. For if it had been stated only about the latter, [I might have thought that] in this case R. Yitzchak required [three scrolls], but in the other case he followed the view of Rav who said that the portion of Shekalim is “My sacrifice, my food,” and therefore two would be enough. Therefore we are told that this is not so.
וצריכא דאי איתמר בהא בהא קאמר ר' יצחק אבל בהך כרב ס"ל דאמר פרשת שקלים את קרבני לחמי ובשתי תורות סגי קמ"ל (6659)
172But why not state the former [only] and the other would not need to be stated? One was inferred from the other. It was stated:
ולימא הא ולא בעיא הך חדא מכלל חבירתה איתמר (1647)
173It was stated: Rosh Hodesh Tevet that falls on a weekday, R. Yitzchak says that three read the portion of Rosh Hodesh and one the portion of Hanukkah. R. Dimi from Haifa, however, says that three read the portion of Hanukkah and one that of Rosh Hodesh.
איתמר ר"ח טבת שחל להיות בחול א"ר יצחק קרו תלתא בר"ח וחד בחנוכה ורב דימי דמן חיפא אמר קרו תלתא בחנוכה וחד בר"ח (6132)
174R. Mani said: The opinion of R. Isaac Nappaha is the more reasonable, because when it is a question between the frequent and the infrequent, the frequent takes precedence.
אמר ר' מני כוותיה דרבי יצחק נפחא מסתברא דתדיר ושאינו תדיר תדיר קודם (4623)
175R. Abin, however, said: The opinion of R. Dimi is the more reasonable. For what is it that causes a fourth man to read? Rosh Hodesh. Therefore the fourth ought to read the portion of Rosh Hodesh.
א"ר אבין כוותיה דרב דימי מסתברא מי גרם לרביעי שיבא ר"ח הלכך רביעי בר"ח בעי מיקרי (3839)
176What have we said about this? R. Joseph said: We take no notice of Rosh Hodesh. But Rabbah said: We take no notice of Hanukkah. The halakhah is that we take no notice of Hanukkah, and Rosh Hodesh is the main consideration.
מאי הוי עלה רב יוסף אמר אין משגיחין בראש חודש ורבה אמר אין משגיחין בחנוכה והלכתא אין משגיחין בחנוכה ור"ח עיקר (4735)
177It was stated: ‘If it [Shabbat Shekalim] falls when the portion “And you shall command” is read: R. Yitzchak Nafha said: Six persons read from “And you shall command” up until “When you count”, and one from “When you count” to “You shall make.” Abaye said:
איתמר חל להיות בואתה תצוה אמר רבי יצחק נפחא קרו שיתא מואתה תצוה עד כי תשא וחד מכי תשא עד ועשית אמר אביי (7543)
Folio 30a דף ל ע״א
178People will say that that is where they stop.
אמרי אוקומי הוא דקא מוקמי התם (1172)
179Rather Abaye said: Six read from “And you shall command” to “And you shall make”, and one repeats and reads from “When you count” to “And you shall make.”
אלא אמר אביי קרו שיתא מואתה תצוה עד ועשית וחד תני וקרי מכי תשא עד ועשית (5551)
180They objected: If it [Shabbat Shekalim] falls on the Shabbat of the portion next to it, whether just before or just after, it is read and repeated.
מיתיבי חל להיות בפרשה הסמוכה לה בין מלפניה בין מלאחריה קורין אותה וכופלין אותה (3744)
181This works for Abaye, but it is a difficulty for R. Yitzchak Nafha.
בשלמא לאביי ניחא אלא לר' יצחק נפחא קשיא (1515)
182Yitzchak Nafha could say to you: And does it go so well with Abaye? It makes sense with the Shabbat before it, but does it make sense with the Shabbat after it?
אמר לך ר' יצחק נפחא ולאביי מי ניחא תינח לפניה לאחריה היכי משכחת לה (2761)
183Rather what can you say [according to Abaye] this portion [of Shekalim] is read on two successive Shabbatot; so l too can answer that it is read on two consecutive Shabbatot.
אלא מאי אית לך למימר כופלה בשבתות הכא נמי כופלה בשבתות (3492)
184If it falls on the portion of “When you count” itself: R. Isaac Nappaha said: Six read from “You shall make” to “And Moses assembled” and one from “When you count” to “And you shall make.”
חל להיות בכי תשא עצמה א"ר יצחק נפחא קרו שיתא מן ועשית עד ויקהל וחד קרי מכי תשא עד ועשית (6052)
185Abaye objected: Now people will say that he can read backwards! Rather Abaye said: Six read to “And Moses assembled”, and one repeats from “When you count” to “And you shall make.”
מתקיף לה אביי השתא אמרי למפרע הוא דקרי אלא אמר אביי קרו שיתא עד ויקהל וחד תני וקרי מכי תשא עד ועשית (6354)
186It has been taught in agreement with Abaye: If it falls on [the Shabbat of] “When you take” itself, it is read and repeated.
תניא כוותיה דאביי חל להיות בכי תשא עצמה קורין אותה וכופלין אותה: (3754)
187If it falls in the middle of the week, it is read on the Shabbat before. It was stated: If Rosh Hodesh Adar falls on Friday: Rav says that [Parshat Shekalim] is read on the Shabbat before. But Shmuel says that it is read on the Shabbat after.
חל להיות בתוך השבת מקדימין לשבת שעברה: איתמר ר"ח אדר שחל להיות בערב שבת רב אמר מקדימין ושמואל אמר מאחרין (7646)
188Rav says it is read before, because otherwise there will be too few days of the tables. Shmuel says it is read after. He could say to you that in the end, the fifteenth day [from Rosh Hodesh] falls on a Friday, and the tables will not be taken out till the Sunday; therefore we delay the reading [of Shabbat Shekalim].
רב אמר מקדימין דאם כן בצרי להו יומי שולחנות ושמואל אמר מאחרין אמר לך סוף סוף חמיסר במעלי שבתא מיקלע ושולחנות לא נפקי עד חד בשבא הלכך מאחרין (6812)
189It was taught: If it falls during the week, they move it [Parshat Shekalim] up to the previous Shabbat, and they stop [the order of special Shabbatot] for the following Shabbat. Does not this rule apply even where it falls on Friday? No; only if it falls actually in the middle part of the week.
תנן חל להיות בתוך השבת מקדימין לשעבר ומפסיקין לשבת אחרת מאי לאו אפילו בע"ש לא בתוך השבת דוקא (6541)
190Come and hear: Which is the first Shabbat [of the series]? The Shabbat in which Rosh Hodesh Adar falls in the previous week, even if it is on Friday. Is it not that “even on Friday” is the same as the middle of the week, so that just as when it falls in the middle of the week we read before, so too when it falls on Friday we read before?
ת"ש איזו היא שבת ראשונה כל שחל ר"ח אדר להיות בתוכה ואפילו בערב שבת מאי לאו אפילו בע"ש דומיא דתוכה מה תוכה מקדימין אף ע"ש מקדימין (7316)
191Shmuel said: It should read “on it.” So too a Tanna of the house of Shmuel taught: “On it.”
אמר שמואל בה וכן תנא דבי שמואל בה (1552)
192This is similar to the following tannaitic dispute: They interrupt [the series of special] Sabbaths, the words of R. Judah Hanasi. R. Shimon b. Elazar says: They do not interrupt. R. Shimon b. Elazar said: When do I say that they do not interrupt? When it [Rosh Hodesh] falls on Friday; but if it falls in the middle of the week, it [the portion of Shekalim] is read on the Shabbat before, even though that is still in Shevat.
כתנאי מסרגין לשבתות דברי ר' יהודה הנשיא ר"ש בן אלעזר אומר אין מסרגין אמר ר"ש בן אלעזר אימתי אני אומר אין מסרגין בזמן שחל להיות בע"ש אבל בזמן שחל להיות בתוך השבת מקדים וקורא משבת שעברה אע"פ שהוא שבט: (12535)
193On the second, Zakhor etc. It was stated: If Purim falls on Friday, Rav says that the portion of Zakhor is read on the Shabbbat before, while Shmuel says it is read on the Shabbat after.
בשנייה זכור וכו': איתמר פורים שחל להיות בע"ש רב אמר מקדימין פרשת זכור ושמואל אמר מאחרין (5633)
194Rav says it is read on the Shabbat before, so that the celebration [of Purim] should not precede the remembrance [of Amalek]. Shmuel says on the Shabbat after. He could say to you that since there are the walled cities which celebrate on the fifteenth, celebration and remembrance come together.
רב אמר מקדימין כי היכי דלא תיקדום עשיה לזכירה ושמואל אמר מאחרין אמר לך כיון דאיכא מוקפין דעבדי בחמיסר עשיה וזכירה בהדי הדדי קא אתיין (5315)
195We learned: On the second, Zakhor. Now when Rosh Hodesh [of Adar] is on Shabbat, Purim falls on Friday, and it teaches “On the second, Zakhor”? Papa said: What is meant by “second”? The second to the interruption.
תנן בשניה זכור והא כי מיקלע ריש ירחא בשבת מיקלע פורים בערב שבת וקתני בשניה זכור אמר רב פפא מאי שניה שניה להפסקה (7218)
196Come and hear: Which is the second week? The one in which Purim falls in it, even if on Friday. Now is not Friday is the same as the middle of the week, so that just as when it falls in the middle of the week we read before, so when it falls on Friday we read before?
תא שמע איזו שבת שניה כל שחל פורים להיות בתוכה ואפילו בערב שבת מאי לאו ערב שבת דומיא דתוכה מה תוכה מקדימין אף ערב שבת מקדימין (8216)
197Shmuel said: [The proper reading is] “on it”; and so a Tanna of the school of Shmuel taught, “On it.”
אמר שמואל בה וכן תנא דבי שמואל בה (1552)
198If it falls on Shabbat itself: R. Huna said: All agree that Parshat Zakhor is not read on the Shabbat before. But R. Nahman said: There is still a dispute. It was also stated: R. Hiyya b. Abba said in the name of R. Abba, who had it from Rav:... If Purim falls on Sabbath, Zakor is read on the Shabbat.
חל להיות בשבת עצמה אמר ר"ה לדברי הכל אין מקדימין ורב נחמן אמר עדיין היא מחלוקת איתמר נמי א"ר חייא בר אבא אמר רבי אבא אמר רב פורים שחל להיות בשבת מקדים וקורא בשבת שעברה זכור: (9738)
199On the third [Shabbat] the portion of the red heifer etc. (Parshat Parah). Our Rabbis taught: Which is the third Shabbat? The one which follows Purim. It was stated: R. Hama b. Hanina said: The Shabbat before Rosh Hodesh Nisan.
בשלישית פרה אדומה וכו': תנו רבנן איזו היא שבת שלישית כל שסמוכה לפורים מאחריה איתמר ר' חמא בר' חנינא אמר שבת הסמוכה לר"ח ניסן (7794)
200There is no conflict [between these two statements]; the one refers to a case where Rosh Hodesh Nisan falls on Shabbat, and the other where it falls in the middle of the week.
ולא פליגי הא דאיקלע ר"ח ניסן בשבת הא דאיקלע באמצע שבת: (2599)
201On the fourth, “this month shall be for you” (Exodus 12:2). Our Rabbis taught: If Rosh Hodesh Adar falls on Shabbat, we read Ki Tisa and as haftarah [the portion about] Yehoyada. Which is the first Shabbat? The one on which Rosh Hodesh Adar falls in the following week, even if on Friday. On the second Shabbat Zakhor is read, and for haftarah, “I have visited” (II Samuel 15:2). Which is the second Shabbat? The one in which Purim falls in the following week, even if on Friday.
ברביעית (שמות יב, ב) החדש הזה לכם: תנו רבנן ר"ח אדר שחל להיות בשבת קורין כי תשא ומפטירין ביהוידע ואי זו היא שבת ראשונה כל שחל ר"ח אדר להיות בתוכה ואפילו בערב שבת בשניה זכור ומפטירין (שמואל א טו, ב) פקדתי ואי זו היא שבת שניה כל שחל פורים להיות בתוכה ואפילו בערב שבת (14924)
202On the third Shabbat the portion of the red heifer is read, and for haftarah, “And I shall sprinkle on you” (Ezekiel 36:25). Which is the third Shabbat? The one which follows Purim. On the fourth “This month” is read, and for haftarah, “Thus says the Lord God, in the first month on the first of the month” (Ezekiel 45:18).
בשלישית פרה אדומה ומפטירין (יחזקאל לו, כה) וזרקתי עליכם ואי זו היא שבת שלישית כל שסמוכה לפורים מאחריה ברביעית החדש הזה ומפטירין (יחזקאל מה, ט) כה אמר ה' [אלהים] בראשון באחד לחדש (8306)
Folio 30b דף ל ע״ב
203Which is the fourth Shabbat?The one immediately preceding the week in which Rosh Hodesh Nisan falls, even if on Friday.
ואיזו היא שבת רביעית כל שחל ר"ח ניסן להיות בתוכה ואפילו בע"ש: (3595)
205Jeremiah said: The opinion of R. Ammi is the more reasonable, as it was taught: the regular reading is interrupted for any special occasion: for Rosh Hodesh, for Hanukkah, for Purim, for fasts, for ma’amadot and for Yom Kippur.
אמר אביי כוותי' דר' אמי מסתברא דתנן לכל מפסיקין לראשי חדשים לחנוכה ולפורים לתעניות ולמעמדות וליוה"כ (5631)
206This accords well with the one who says that the order of weekly portions is resumed, that is why a portion is read on weekdays. But according to the one who says that the order of haftarot is resumed, is there any haftarah on [ordinary] weekdays?
בשלמא למ"ד לסדר פרשיות הוא חוזר היינו דאיכא פרשה בחול אלא למ"ד לסדר הפטרות הוא חוזר הפטרה בחול מי איכא (4478)
207The one rule holds where it applies, and the other where it applies.
ואידך הא כדאיתא והא כדאיתא (931)
208But on fast days [according to R. Jeremiah], why should there be an interruption [of the regular portion]? Let us read in the morning from the portion of the week and at minhah on the subject of the fast? This supports R. Huna; for R. Huna said: In the morning of fast days there is a public assembly.
ובתעניות למה לי הפסקה ליקרי מצפרא בענינא דיומא ובמנחה בתעניתא מסייע ליה לר"ה דאמר ר"ה מצפרא כינופיא (4866)
209What do we do? Abaye said: From the morning to midday we examine the affairs of the town; from midday to evening, for a quarter of the day we read the Torah portion and the haftarah, and for a quarter we ask for mercy as it says, “And they read in the scroll of the Torah of their Lord a fourth part of the day, and another part they confessed and prostrated themselves before the Lord their God” (Nehemiah 9:3).
היכי עבדינן אמר אביי מצפרא לפלגיה דיומא מעיינינן במילי דמתא מפלגיה דיומא לפניא ריבעא דיומא קרא ומפטרי וריבעא דיומא בעו רחמי שנאמר (נחמיה ט, ג) ויקראו בספר תורת ה' אלהיהם רביעית היום ורביעית (היום) מתוודים ומשתחוים (9153)
210But could I not reverse this? Do not think this, since it is written, “Around me gathered all who were concerned over the words of the God of Israel because of the returning exiles’ trespass, while I sat desolate until the evening offering.” And it is written, “At the time of the evening offering I ended my self-affliction” (Ezra 9:4-5).
ואיפוך אנא לא ס"ד דכתיב (עזרא ט, ד) ואלי יאספו כל חרד בדברי אלהי ישראל על מעל הגולה ואני יושב משומם עד למנחת הערב וכתיב ובמנחת הערב קמתי מתעניתי: (6707)
211On Pesah we read from the portion of the festivals in Leviticus (Torat Kohanim) (Leviticus 23:4). On Shavuot, “Seven weeks” (Deuteronomy 16:9). On Rosh Hashanah “On the seventh day on the first of the month” (Leviticus 23:23). On Yom Hakippurim, “After the death” (Leviticus 16). On the first day of the Festival [of Sukkot] they read from the portion of the festivals in Leviticus, and on the other days of the Festival [of Sukkot] the [sections] on the offerings of the Festival.
מתני׳ בפסח קורין בפרשת מועדות של תורת כהנים בעצרת (דברים טז, ט) שבעה שבועות בראש השנה (ויקרא כג, כד) בחדש השביעי באחד לחדש ביוה"כ (ויקרא טז, א) אחרי מות ביו"ט הראשון של חג קורין בפרשת מועדות שבתורת כהנים ובשאר כל ימות החג בקרבנות החג (14591)
212On Hanukkah they read the section of the princes (Numbers 7). On Purim, “And Amalek came” (Exodus 17:8). On Rosh Hodesh, “And on the first of your months” (Numbers 28:11). On Maamadot, the account of the creation (Genesis 1:1-2:3).
בחנוכה (במדבר ז, ב) בנשיאים בפורים (שמות יז, ח) ויבא עמלק בראשי חדשים (במדבר כח, יא) ובראשי חדשיכם במעמדות במעשה בראשית בתעניות (5707)
Folio 31a דף לא ע״א
213Blessings and Curses They do not interrupt while reading the curses, but rather one reads them all.
ברכות וקללות אין מפסיקין בקללות אלא אחד קורא את כולן (3038)
214On Monday and Thursday and on Shabbat at minhah they read according to the regular order and this does not count as part of the reading [for the succeeding Shabbat]. As it says,
בשני ובחמישי בשבת במנחה קורין כסדרן ואין עולים להם מן החשבון (3006)
215“And Moshe declared to the children of Israel the appointed seasons of the Lord” (Leviticus 23:44)—it is their mitzvah that each should be read in its appropriate time.
שנאמר (ויקרא כג, מד) וידבר משה את מועדי ה' אל בני ישראל מצותן שיהו קורין כל אחד ואחד בזמנו: (3788)
216GEMARA. Our Rabbis taught: On Pesah we read from the section of the festivals and for haftarah the account of the Pesah at Gilgal (Joshua 5). And now that we keep two days of Pesah, the haftarah of the first day is the account of the Pesah in Gilgal and of the second day that of the Pesah of Josiah (II Kings 23:1-9, 21-25).
גמ׳ ת"ר בפסח קורין בפרשת מועדות ומפטירין בפסח (יהושע ה, י) גלגל והאידנא דאיכא תרי יומי יומא קמא בפסח גלגל ולמחר בפסח (מלכים ב כג, טז) יאשיהו (5257)
217On the other days of Pesach the various passages in the Torah relating to Pesah are read. What are these? R. Papa said: The mnemonic is MAPU.
ושאר ימות הפסח מלקט וקורא מענינו של פסח מאי היא אמר רב פפא מאפ"ו סימן (3270)
218On the last day of Pesah we read, “And it came to pass when God sent” (Exodus 13:17-15:26), and as haftarah, “And David spoke” (II Samuel 22:1-51). On the next day we read, “All the firstborn” (Deuteronomy 15:19-16:19), and for haftarah, “This very day” (Isaiah 10:32-12:6).
יום טוב האחרון של פסח קורין (שמות יג, יז) ויהי בשלח ומפטירין (שמואל ב כב, א) וידבר דוד ולמחר (דברים טו, יט) כל הבכור ומפטירין (ישעיהו י, לב) עוד היום (3312)
219Abaye said: Nowadays the communities are accustomed to read Draw the ox, Sanctify with money, Hew in the wilderness, and Send the firstborn.
אמר אביי והאידנא נהוג עלמא למיקרי משך תורא קדש בכספא פסל במדברא שלח בוכרא (3456)
220On Shavuot, we read “Seven weeks”, and for haftarah from Habakuk (3:1-19). According to others, we read “In the third month” (Exodus 19:1-20:23), and for haftarah the account of the Divine Chariot (Ezekiel 1:1-28, 3:1-12). Nowadays that we keep two days, we act in accordance with both, but in the reverse order.
בעצרת (דברים טז, ט) שבעה שבועות ומפטירין (חבקוק ג, א) בחבקוק אחרים אומרים (שמות יט, א) בחדש השלישי ומפטירין (יחזקאל א, א) במרכבה והאידנא דאיכא תרי יומי עבדינן כתרוייהו ואיפכא (6495)
221On Rosh Hashanah we read “On the seventh month”, and for haftarah, “Ephraim a precious son to me” (Jeremiah 31:1-19). According to others, we read “And the Lord remembered Sarah” and for haftarah the story of Hannah (I Samuel 1:1-2:10).
בראש השנה (במדבר כט, א) בחדש השביעי ומפטירין (ירמיהו לא, כ) הבן יקיר לי אפרים ויש אומרים (בראשית כא, א) וה' פקד את שרה ומפטירין (שמואל א ב, א) בחנה (4911)
222Nowadays that we keep two days, on the first day we follow the ruling of the other authority, and on the next day we say, “And God tested Abraham”, and for the haftarah we read “Ephraim is a precious son to me.”
והאידנא דאיכא תרי יומי יומא קמא כיש אומרים למחר (בראשית כב, א) והאלהים נסה את אברהם ומפטירין הבן יקיר (3535)
223On Yom Kippur we read “After the death” (Leviticus 16) and for haftarah, “For thus said the high and lofty one” (Isaiah 57:14-58) At minhah we read the section of forbidden sexual relationships (Leviticus 18:1-30) and for haftarah the book of Jonah.
ביוה"כ קורין (ויקרא טז, א) אחרי מות ומפטירין (ישעיהו נז, טו) כי כה אמר רם ונשא ובמנחה קורין בעריות ומפטירין ביונה (4015)
224Yohanan said: Wherever you find [mentioned in the Bible] the power of the Holy One, blessed be He, you also find his humility. This fact is stated in the Torah, repeated in the Prophets, and stated a third time in the [Sacred] Writings.
אמר ר' יוחנן כל מקום שאתה מוצא גבורתו של הקב"ה אתה מוצא ענוותנותו דבר זה כתוב בתורה ושנוי בנביאים ומשולש בכתובים (7148)
225It is written in the Torah, “For the Lord your God, He is the God of gods and Lord of lords,” and it says immediately afterwards, “He executes justice for the orphan and widow” (Deuteronomy 10:17). It is repeated in the Prophets: “For thus said He who high aloft forever dwells, whose name is holy” and it says immediately afterwards, “I dwell on high, in holiness yet with the contrite and lowly spirit” (Isaiah 57:15). It is stated a third time in the [Sacred] Writings, as it is written: “Extol him that rides the clouds, the Lord is his name,” and immediately afterwards it is written, “A father of orphans and a judge of the widows” (Psalms 68:5-6).
כתוב בתורה (דברים י, יז) כי ה' אלהיכם הוא אלהי האלהים ואדוני האדונים וכתיב בתריה עושה משפט יתום ואלמנה שנוי בנביאים (ישעיהו נז, טו) כה אמר רם ונשא שוכן עד וקדוש וגו' וכתיב בתריה ואת דכא ושפל רוח משולש בכתובים דכתיב (תהלים סח, ה) סולו לרוכב בערבות ביה שמו וכתיב בתריה אבי יתומים ודיין אלמנות (13495)
226On the first day of Sukkot we read the section of the festivals in Leviticus, and for haftarah, “Behold a day comes for the Lord” (Zechariah 14:1-21). Now that we keep two days, on the next day we read the same section from the Torah, but what do we read for haftarah? “And all the men of Israel assembled unto King Solomon” (I Kings 8:2-21). On the other days of the festival we read the section of the offerings of the festival.
יו"ט הראשון של חג קורין בפרשת מועדות שבתורת כהנים ומפטירין (זכריה יד, א) הנה יום בא לה' והאידנא דאיכא תרי יומי למחר מיקרא ה"נ קרינן אפטורי מאי מפטירין (מלכים א ח, ב) ויקהלו אל המלך שלמה (8091)
227On the last day of the festival we read, “All the firstlings” [but first we read] the commandments and statutes [which precede it], and then “all the firstlings” (Deuteronomy 15:19-16:17) and for haftarah, “And when Solomon had finished” (I Kings 8:54-9:1). On the next day we read, “And this is the blessing” (Deuteronomy 33:1-34:12), and for haftarah, “And Solomon stood” (I Kings 8:23-53).
ושאר כל ימות החג קורין בקרבנות החג יו"ט האחרון קורין כל הבכור מצות וחוקים ובכור ומפטירין (מלכים א ט, א) ויהי ככלות שלמה למחר קורין וזאת הברכה ומפטירין (מלכים א ח, כב) ויעמד שלמה (7542)
228Huna said in the name of R. Sheshet: On the Shabbat which falls in the intermediate days of the festival, whether Pesah or Sukkot, the passage we read from the Torah is “See, You [say to me]” (Exodus 33:14-34:26) and for haftarah on Pesah the passage of the “Dry bones” (Ezekiel 37:1-14) and on Sukkot, “In that day when Gog shall come” (Ezekiel 38:18-39:16).
אמר רב הונא אמר רב שבת שחל להיות בחולו של מועד בין בפסח בין בסוכות מקרא קרינן (שמות לג, יב) ראה אתה אפטורי בפסח (יחזקאל לז, ד) העצמות היבשות ובסוכות (יחזקאל לח, יח) ביום בא גוג (7435)
229On Hanukkah we read the section of the chieftains: And for haftarah [on Shabbat] that of the lights in Zechariah (2:14-4:7). And if there are two Shabbatot in Hanukkah, on the first we read [for haftarah] the passage of the lights in Zechariah and on the second that of the lights of Solomon (I Kings 8:40-50).
בחנוכה בנשיאים ומפטירין (זכריה ב, יד) בנרות דזכריה ואי מיקלעי שתי שבתות קמייתא בנרות דזכריה בתרייתא (מלכים א ז, מ) בנרות שלמה (7429)
230On Purim we read “And Amalek came” (Exodus 17). On Rosh Hodesh, “On your new moons” (Numbers 28). If Rosh Hodesh falls on Shabbat, the haftarah is [the passage concluding] “And it shall come to pass that from one new moon to another” (Isaiah 66:1-24). If it falls on a Sunday, on the day before the haftarah is, “And Jonathan said to him, tomorrow is the new moon” (I Samuel 20:18-42).
בפורים (שמות יז, ח) ויבא עמלק בראשי חדשים (במדבר כח, יא) ובראשי חדשיכם ראש חדש שחל להיות בשבת מפטירין (ישעיהו סו) והיה מדי חדש בחדשו חל להיות באחד בשבת מאתמול מפטירין (שמואל א כ) ויאמר לו יהונתן מחר חדש (9288)
231Huna said:
אמר רב הונא (505)
Folio 31b דף לא ע״ב
232If Rosh Hodesh falls on Shabbat the haftarah is “Your new moons and your appointed seasons are hateful to my soul, they are a burden for me” (Isaiah 1:14). What is the meaning of “they are a burden for me”? God said: It is not enough for Israel that they sin before Me, but they trouble Me to figure out what punishment I shall bring upon them.
ראש חדש אב שחל להיות בשבת מפטירין (ישעיהו א, יד) חדשיכם ומועדיכם שנאה נפשי היו עלי לטורח מאי היו עלי לטורח אמר הקב"ה לא דיין להם לישראל שחוטאין לפני אלא שמטריחין אותי לידע איזו גזירה קשה אביא עליהם (8572)
233On the Ninth of Av itself what is the haftarah? Rav said: “How (איכה) has she become a harlot” (Isaiah 1:21). What is the section from the Torah? It has been taught: Others say, But if you will not obey me” (Leviticus 26:14-46); R. Nathan b. Joseph says: “How long will this people despise me” (Numbers 14:11-25); and some say, “How long shall I bear this evil congregation” (Numbers 14:26-46). Abaye said: Nowadays the custom has been adopted of reading [from the Torah] “When you shall bear children” (Deuteronomy 4:25-40), and for haftarah, “I will utterly consume them” (Jeremiah 8:13-9:23).
בתשעה באב גופיה מאי מפטרינן אמר רב (ישעיהו א, כא) איכה היתה לזונה מקרא מאי תניא אחרים אומרים (ויקרא כו, יד) ואם לא תשמעו לי ר' נתן בר יוסף אומר (במדבר יד, יא) עד אנה ינאצוני העם הזה ויש אומרים (במדבר יד, כז) עד מתי לעדה הרעה הזאת אמר אביי האידנא נהוג עלמא למיקרי (דברים ד, כה) כי תוליד בנים ומפטירין (ירמיהו ח, יג) אסוף אסיפם: (10694)
234On ma’amadot the story of the creation. From where do we know this? Ammi said: Were it not for the ma’amadot, the heaven and earth would not be firmly established, as it says, “But if not for My covenant [which continues] day and night, I would not have set the laws of heaven and earth” (Jeremiah 33:25). And it is written, “And he said, O Lord God, How shall I know that I shall inherit it?” (Genesis 15:8). Abraham said before the Holy One, blessed be He:
[במעמדות] במעשה בראשית וכו': מנהני מילי א"ר אמי אלמלא מעמדות לא נתקיימו שמים וארץ שנאמר (ירמיהו לג, כה) אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי (7867)
235Master of the Universe, perhaps God forbid, Israel will sin before You and You will do to them as You did to the generation of the Flood and the generation of the Dispersal [of the world]? He answered: No....
וכתיב (בראשית טו, ב) ויאמר ה' אלהים במה אדע כי אירשנה אמר אברהם לפני הקב"ה רבש"ע שמא ח"ו ישראל חוטאים לפניך ואתה עושה להם כדור המבול וכדור הפלגה אמר לו לאו (5861)
236He then said before Him: Master of the Universe: By what shall I know this? He said: “Take a heifer of three years old” etc. (Genesis 15:9). He then said before Him: Master of the Universe: This is very well for the time when the Temple will be standing, but in the time when there will be no Temple what will happen to them? He replied to him: I have already set for them the order of the sacrifices. Whenever they will read the section dealing with them, I will account it to them it as if they were bringing me an offering, and forgive all their sins
אמר לפניו רבש"ע במה אדע אמר לו קחה לי עגלה משולשת וגו' אמר לפניו רבש"ע תינח בזמן שבית המקדש קיים בזמן שאין בית המקדש קיים מה תהא עליהם אמר לו כבר תקנתי להם סדר קרבנות כל זמן שקוראין בהן מעלה אני עליהן כאילו מקריבין לפני קרבן ומוחל אני על כל עונותיהם: (13391)
237On fast days [the portion of] blessings and curses is read, and they may not break in [the reading of] the curses. How do we know this? Hiyya b. Gamda said in the name of R. Assi: As the verse says, “Do not reject the discipline of the Lord, My son” (Proverbs 3:11).
בתעניות ברכות וקללות ואין מפסיקין בקללות: מה"מ אמר ר' חייא בר גמדא אמר רבי אסי דאמר קרא (משלי ג, יא) מוסר ה' בני אל תמאס (5903)
238Resh Lakish said: It is because a blessing should not be said for punishment. What then should he do? A Tanna taught: He begins his reading with a verse before them and concludes it with a verse after them.
ריש לקיש אמר לפי שאין אומרים ברכה על הפורענות אלא היכי עביד תנא כשהוא מתחיל מתחיל בפסוק שלפניהם וכשהוא מסיים מסיים בפסוק שלאחריהן (7308)
239Abaye said: This rule was taught only with regard to the curses in Leviticus, but the curses in Deuteronomy one may interrupt [their reading]. What is the reason? The former are stated in the plural and Moses said them on behalf of the Almighty. The latter are stated in the singular, and Moses said them in his own name.
אמר אביי לא שנו אלא בקללות שבתורת כהנים אבל קללות שבמשנה תורה פוסק מאי טעמא הללו בלשון רבים אמורות ומשה מפי הגבורה אמרן והללו בלשון יחיד אמורות ומשה מפי עצמו אמרן (9493)
240Levi b. Buti was once reading the curses [in Deuteronomy] in the presence of R. Huna hesitatingly. R. Huna said to him:... Do just as you want, This rule was taught only with regard to the curses in Leviticus, but the curses in Deuteronomy one may interrupt [their reading].
לוי בר בוטי הוה קרי וקא מגמגם קמיה דרב הונא בארורי אמר לו אכנפשך לא שנו אלא קללות שבתורת כהנים אבל שבמשנה תורה פוסק (6429)
241It has been taught: R. Shimon b. Eleazar says:... Ezra established for Israel that they should read the curses in Leviticus before Shavuot and those in Deuteronomy before Rosh Hashanah. ... What is the reason? Abaye, or you may also say Resh Lakish said: So that the year may end along with its curses.
תניא ר' שמעון בן אלעזר אומר עזרא תיקן להן לישראל שיהו קורין קללות שבתורת כהנים קודם עצרת ושבמשנה תורה קודם ר"ה מאי טעמא אמר אביי ואיתימא ריש לקיש כדי שתכלה השנה וקללותיה (12082)
242It makes sense in regard to the curses in Deuteronomy you can say, “so that the year should end along with its curses.” But as regards those In Leviticus, is Shavuot a New Year? Yes; Shavuot is also a New Year, as we have learned: On Shavuot is the new year for [fruit of] the tree.
בשלמא שבמשנה תורה איכא כדי שתכלה שנה וקללותיה אלא שבתורת כהנים אטו עצרת ראש השנה היא אין עצרת נמי ראש השנה היא דתנן ובעצרת על פירות האילן (10524)
243It has been taught: R. Shimon b. Elazar says: If old men say to you, “tear down”, and boys say to you “build up,” tear down and do not build up, because destruction by old men is construction, and construction by boys is destruction; and the example is Rehoboam son of Solomon.
תניא רבי שמעון בן אלעזר אומר אם יאמרו לך זקנים סתור וילדים בנה סתור ואל תבנה מפני שסתירת זקנים בנין ובנין נערים סתירה וסימן לדבר (מלכים א יב, כא) רחבעם בן שלמה (8465)
244Our Rabbis taught: The place [in the Torah] where they leave off in the morning service of Shabbat is the place where they begin at Minhah; the place where they leave off at Minhah [on Shabbat] is the place where they begin on Monday; the place where they leave off on Monday is the place where they begin on Thursday; the place where they leave off on Thursday is the place where they begin on the next Shabbat, the words of R. Meir. R. Judah says that the place where they leave off in the morning service on Shabbat is the place where they begin at Minah [on Shabbat], on Monday, on Thursday, and on the next Shabbat.
ת"ר מקום שמפסיקין בשבת שחרית שם קורין במנחה במנחה שם קורין בשני בשני שם קורין בחמישי בחמישי שם קורין לשבת הבאה דברי ר' מאיר ר' יהודה אומר מקום שמפסיקין בשבת שחרית שם קורין במנחה ובשני ובחמישי ולשבת הבאה (14209)
245Zera said: The halakhah is that the place where they leave off in the morning service on Shabbat is the place where they begin at Minhah, on Monday, on Thursday and on the next Shabbat. Why does he not say, “the halakhah follows Rabbi Judah”?
אמר רבי זירא הלכה מקום שמפסיקין בשבת שחרית שם קורין במנחה ובשני ובחמישי ולשבת הבאה ולימא הלכה כרבי יהודה (5904)
Folio 32a דף לב ע״א
246Because [the names] might be reversed.
משום דאפכי להו (542)
247Our Rabbis taught: [The one who reads] opens the scroll and sees [the place], then rolls it together and says the blessing, then opens it again and reads, the words of R. Meir. R. Judah says: He opens and looks and says the blessing, and reads.
ת"ר פותח ורואה גולל ומברך וחוזר ופותח וקורא דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר פותח ורואה ומברך וקורא (5150)
248What is R. Meir’s reason? It like that of Ulla as Ulla said: Why did they say that he who reads from the Torah should not aid the translator? So that people should not say that the translation is written in the Torah. So too here [R. Meir’s reason is] so that they should not say that the blessings are written in the Torah.
מאי טעמא דרבי מאיר כדעולא דאמר עולא מפני מה אמרו הקורא בתורה לא יסייע למתורגמן כדי שלא יאמרו תרגום כתוב בתורה הכא נמי כדי שלא יאמרו ברכות כתובין בתורה (8267)
249And R. Judah? [How would he respond]? With regard to translation a mistake might be made, but no mistake will be made with regard to the blessings.
ורבי יהודה תרגום איכא למיטעי ברכות ליכא למיטעי (1956)
250Zera said in the name of R. Matanah: The halakhah is that he opens and looks, then says the blessing and reads. Let him say, “The halakhah follows R. Judah”? Because he might reverse the names.
אמר רבי זירא אמר רב מתנה הלכה פותח ורואה ומברך וקורא ולימא הלכה כר' יהודה משום דאפכי להו (3901)
251Zera said in the name of R. Matanah. The boards and the platforms do not have any sanctity in them.
אמר ר' זירא אמר רב מתנה הלוחות והבימות אין בהן משום קדושה (3440)
252Sheftiah said in the name of R. Yohanan: One who rolls up a Sefer Torah, he should make it close at a seam.
אמר ר' שפטיה אמר ר' יוחנן הגולל ספר תורה צריך שיעמידנו על התפר (4030)
253Shefatiah further said in the name of R. Yohanan: One who rolls together a Sefer Torah should roll it from outside and should not roll it from within,
ואמר ר' שפטיה א"ר יוחנן הגולל ספר תורה גוללו מבחוץ ואין גוללו מבפנים (2786)
254and when he fastens it he should fasten it from within and should not fasten it from without.
וכשהוא מהדקו מהדקו מבפנים ואינו מהדקו מבחוץ (1244)
255Shefatiah further said in the name of R. Yohanan: If ten have read in the Torah, the greatest among them rolls up the Sefer Torah. He who rolls it up receives the reward of all of them, since R. Joshua b. Levi said: If ten have read from the Torah, the one who rolls it up receives the reward of all of them. The reward of all of them, do you really think? Rather say he receives a reward equal to that of all of them.
ואמר ר' שפטיה א"ר יוחנן עשרה שקראו בתורה הגדול שבהם גולל ספר תורה הגוללו נוטל שכר כולן דאמר ר' יהושע בן לוי עשרה שקראו בתורה הגולל ספר תורה קיבל שכר כולן שכר כולן סלקא דעתך אלא אימא קיבל שכר כנגד כולן (11949)
256Shefatiah further said in the name of R. Yohanan: From where do we know that we do may make use of a heavenly voice? Because it says, “And your ears shall hear a word behind you saying” (Isaiah 30:21). This applies only if one hears the voice of a man in town and of a woman in the field, and only if it says, yes, yes, or no, no.
ואמר ר' שפטיה אמר ר' יוחנן מנין שמשתמשין בבת קול שנאמר (ישעיהו ל, כא) ואזניך תשמענה דבר מאחריך לאמר והני מילי דשמע קל גברא במתא וקל איתתא בדברא והוא דאמר הין הין והוא דאמר לאו לאו (9093)
257Sheftiah further said in the name of R. Yohanan: If one reads [Scripture] without a melody or recites the Mishnah without a tune, of him the verse says, “For I gave them also statutes that were not good.” (Ezekiel 20:25).
ואמר ר' שפטיה אמר ר' יוחנן כל הקורא בלא נעימה ושונה בלא זמרה עליו הכתוב אומר (יחזקאל כ, כה) וגם אני נתתי להם חוקים לא טובים וגו' (4756)
258Abaye raised a difficulty: Just because he cannot produce a sweet voice, [you say] “For I gave them also statutes that were not good”? Rather this is like R. Mesharshya who said: If two scholars live in the same town and do not treat one another’s halakhah respectfully, of them the verse says, “For I gave them also statutes that were not good.”
מתקיף לה אביי משום דלא ידע לבסומי קלא (יחזקאל כ, כה) משפטים לא יחיו בהם קרית ביה אלא כדרב משרשיא דאמר שני תלמידי חכמים היושבים בעיר אחת ואין נוחין זה את זה בהלכה עליהם הכתוב אומר וגם אני נתתי להם חוקים לא טובים ומשפטים לא יחיו בהם (9597)
259Parnakh said in the name of R. Yohanan: Whoever takes hold of a scroll of the Torah without a covering (naked) is buried naked. Naked! Do you really think? Rather say: naked without mitzvoth.
אמר רבי פרנך אמר רבי יוחנן כל האוחז ספר תורה ערום נקבר ערום ערום סלקא דעתך אלא אימא נקבר ערום בלא מצות (5714)
260Without mitzvot! Do you really think? Rather Abaye said: He is buried naked without that mitzvah.
בלא מצות סלקא דעתך אלא אמר אביי נקבר ערום בלא אותה מצוה (2804)
261Yannai the son R. Yannai the elder said in the name of the great R. Yannai: It is better that the covering [of the scroll] should be rolled up [with the scroll] and not that the scroll of the Torah should be rolled up [inside the covering].
אמר רבי ינאי בריה דרבי ינאי סבא משמיה דרבי ינאי רבה מוטב תיגלל המטפחת ואל יגלל ספר תורה: (4113)
262“And Moses told the children of Israel of the appointed seasons of the Lord” (Leviticus 23:44). It is part of their mitzvah that [the section relating to] each one of them should be read in its season. Our rabbis taught: Moses established for Israel that they should enquire and give derashot concerning the subject of the day the laws of Pesah on Pesah, the laws of Shavuot on Shavuot, and the laws of Sukkot on Sukkot.
(ויקרא כג, מד) וידבר משה את מועדי ה' אל בני ישראל מצותן שיהיו קורין אותן כל אחד ואחד בזמנו: ת"ר משה תיקן להם לישראל שיהו שואלין ודורשין בענינו של יום הלכות פסח בפסח הלכות עצרת בעצרת הלכות חג בחג: (10910)
263May we return to you chapter “The people of the city” and this is the completion of Tractate Megillah.
הדרן עלך בני העיר וסליקא לה מסכת מגילה (1576)
English: Berakhot, A. Cohen, The Babylonian Talmud: Tractate Berakot (Cambridge University Press, 1921), public domain; Sukkah and Megillah, Daf Shevui (Conservative Yeshiva), CC0; Ta'anit, Henry Malter, The Treatise Ta'anit of the Babylonian Talmud (Jewish Publication Society, 1928), public domain; Chagigah, A. W. Streane, A Translation of the Treatise Chagigah from the Babylonian Talmud (Cambridge University Press, 1891), public domain; Makkot, Sefaria Community Translation, CC0. Hebrew and Aramaic: Ta'anit, Malter's critical text (1928, public domain; his notes not reproduced); the others, Wikisource Talmud Bavli (Vilna edition), via Sefaria, licensed CC BY-SA 3.0 (this site's cleaned copy of that text is shared under the same license); changes made (markup and images removed).