My LORD’s BibleBabylonian Talmud Sukkah 2
Folio 20b דף כ ע״ב
1He who sleeps under a bed in the sukkah has not fulfilled his obligation. Rabbi Judah said: we had the custom to sleep under a bed in the presence of the elders, and they didn’t say anything to us.
מתני׳ הישן תחת המטה בסוכה לא יצא ידי חובתו אמר ר' יהודה נוהגין היינו שהיינו ישנים תחת המטה בפני הזקנים ולא אמרו לנו דבר (5667)
2Rabbi Shimon said: it happened that Tabi, the slave of Rabba Gamaliel, used to sleep under the bed. And Rabban Gamaliel said to the elders, “Have you seen Tabi my slave, who is a scholar, and knows that slaves are exempt from [the law of] a sukkah, therefore he sleep under the bed.” And incidentally we learned that he who sleeps under a bed has not fulfilled his obligation.
אמר רבי שמעון מעשה בטבי עבדו של רבן גמליאל שהיה ישן תחת המטה ואמר להן רבן גמליאל לזקנים ראיתם טבי עבדי שהוא תלמיד חכם ויודע שעבדים פטורין מן הסוכה לפיכך ישן הוא תחת המטה ולפי דרכינו למדנו שהישן תחת המטה לא יצא ידי חובתו: (11357)
3GEMARA. But there are not ten [handbreadths in the height of the bed]? Shmuel interpreted, [that it refers to] a bed which is ten [handbreadths high].
גמ׳ והא ליכא עשרה תרגמא שמואל במטה עשרה (2343)
4We have learned elsewhere, Both a hole which has been hollowed out by water or by insects or eaten through by saline corrosion, and similarly a row of stones, or a pile of beams, overshadow uncleanliness.
תנן התם אחד חור שחררוהו מים או שרצים או שאכלתו מלחת וכן מדבך אבנים וכן סואר של קורות מאהיל על הטומאה (5758)
5R. Judah said, Any ‘tent’ which is not made by the hands of man is not considered a tent. What is the reason of R. Judah?
רבי יהודה אומר כל אהל שאינו עשוי בידי אדם אינו אהל מאי טעמא דרבי יהודה (1919)
Folio 21a דף כא ע״א
6He deduces it from the word ‘tent’ [common to this and to] the Tabernacle. It is written here (Numbers 19:14), "This is the law, when a man dies in a tent," and it is written there (Exodus 40:19), "And he spread the tent over the Tabernacle" Just as there [‘tent’ means one] made by the hands of man, so here [it means one made] by the hands of man. And the rabbis? The word ‘tent’ occurs many times, to include [all tents].
יליף אהל אהל ממשכן כתיב הכא (במדבר יט, יד) זאת התורה אדם כי ימות באהל וכתיב התם (שמות מ, יט) ויפרש את האהל על המשכן מה להלן בידי אדם אף כאן בידי אדם ורבנן אהל אהל ריבה (6190)
7וסבר רבי יהודה כל אהל שאינו עשוי בידי אדם אינו אהל? But we contrast this with the following: Courtyards were built in Jerusalem over rock, and beneath them was a hollow [made] because of [the fear of] a grave in the depths, and they used to bring there pregnant women, and there they gave birth to their children and there they raised them for [the service of the Red] Heifer.
וסבר ר' יהודה כל אהל שאינו עשוי בידי אדם אינו אהל ורמינהו חצירות היו בנויות בירושלים ע"ג הסלע ותחתיהם חלל מפני קבר התהום ומביאין נשים עוברות ויולדות שם ומגדלות בניהם שם לפרה (9004)
8And they brought oxen, upon whose back were placed doors, and the children sat upon them with stone cups in their hands. ... When they reached the Shiloah they went down into the water and filled them, then ascended and at again [on the doors]. R. Yose said, [Each child] used to let [his cup] down and fill it from his place because of [the fear of] a grave in the depths.
ומביאין שוורים ועל גביהן דלתות ותינוקות יושבין על גביהן וכוסות של אבן בידיהם הגיעו לשילוח ירדו לתוך המים ומילאום ועלו וישבו להם רבי יוסי אומר ממקומו היה משלשל וממלא מפני קבר התהום (8620)
9And it has been taught, R. Judah said, They did not bring doors, but oxen. Now oxen, surely, are a ‘tent’ which is not made by the hands of man, and does it not nevertheless teach, R. Judah said: ... They did not bring doors, but oxen?
ותניא ר' יהודה אומר לא היו מביאין דלתות אלא שוורים והא שוורים דאהל שאינו עשוי בידי אדם הוא וקתני ר' יהודה אומר לא היו מביאין דלתות אלא שוורים (6635)
10When R. Dimi came he said in the name of R. Elazar, R. Judah agrees in, the case [of a ‘tent’ that is as large as] a fistful. So it has also been taught: R. Judah admits in the case of overhanging crags and clefts of rocks.
כי אתא רב דימי א"ר אלעזר מודה ר' יהודה כמלא אגרוף תנ"ה ומודה ר' יהודה בשקיפין ובנקיקי הסלעים (3664)
11But a door has many fistfuls and yet R. Judah teaches, ‘They did not bring doors but oxen’? Abaye replied, [It means that] they did not need to bring doors.
והרי דלת דיש בה כמה אגרופין וקתני רבי יהודה אומר לא היו מביאין דלתות אלא שוורים אמר אביי לא הוצרכו להביא דלתות (5555)
12Rava said, [It means that] they did not bring doors at all because the child, feeling confident might put out his head or one of his limbs and thus contract uncleanliness
רבא אמר לא היו מביאין דלתות כל עיקר שמפני שדעתו של תינוק גסה עליו שמא יוציא ראשו או אחד מאבריו ויטמא (5529)
Folio 21b דף כא ע״ב
13on account of a grave in the depths.
בקבר התהום (760)
14It has been taught in agreement with Rava: R. Judah said, They did not bring doors at all, because the child, feeling confident, might put out his head or one of his limbs and thus contract uncleanness on account of a grave in the depths... but they brought Egyptian oxen with wide bellies, and the children sat on their backs with stone cups in their hands. When they came to Shiloah they descended, filled them, and ascended and sat again on their backs.
תניא כוותיה דרבא ר' יהודה אומר לא היו מביאין דלתות כל עיקר מפני שדעתו של תינוק גסה עליו שמא יוציא ראשו או אחד מאבריו ויטמא בקבר התהום אלא מביאין שוורים המצרים שכריסותיהן רחבות והתינוקות יושבין על גביהן וכוסות של אבן בידיהן הגיעו לשילוח ירדו ומלאום ועלו וישבו להן על גביהן (13911)
15But has not a bed a breadth of many fistfuls and yet we have learned: Rabbi Judah said, we were accustomed to sleep under a bed in the presence of the elders? A bed is different, since it is made [to be slept] upon. But are not oxen also made [to be sat] upon? When Rabin came he explained in the name of R. Elazar:
והרי מטה דיש בה כמה אגרופים ותנן ר' יהודה אומר נוהגים היינו שהיינו ישנים תחת המטה בפני הזקנים שאני מטה הואיל ולגבה עשויה שוורים נמי לגבן עשוים (6268)
16Oxen are different, since they provide shelter for shepherds in summer from the sun, and in the rainy season from the rain. If so, should not a bed [also be so regarded] since it provides shelter to the shoes and sandals under it?
כי אתא רבין א"ר אלעזר שאני שוורים הואיל ומגינים על הרועים בחמה מפני החמה ובגשמים מפני הגשמים אי הכי מטה נמי הואיל ומגינה על מנעלים וסנדלים שתחתיה (6069)
17The fact is, said Rava, that oxen are different since they naturally shelter their entrails, as it is written (Job 10), "You have clothed me with skin and flesh, and covered me with bones and sinews."
אלא אמר רבא שאני שוורים הואיל ועשוים להגין על בני מעים שלהן שנאמר (איוב י, יא) עור ובשר תלבישני ובעצמות וגידים תסוככני (6118)
18And if you like[you may say that] R. Judah follows his own view that a Sukkah must be a permanent abode; and since a bed is but a temporary abode, while a Sukkah is a permanent ‘tent’, a temporary tent cannot annul a permanent one.
ואי בעית אימא ר' יהודה לטעמיה דאמר סוכה דירת קבע בעינן והוה ליה מטה דירת עראי וסוכה אהל קבע ולא אתי אהל עראי ומבטל אהל קבע (4630)
19But does not R. Shimon also say that a Sukkah must be a permanent abode, and yet [he holds that] a temporary tent does annul a permanent tent? It is in this that they differ One Master holds that a temporary tent can come and annul a permanent tent, while the other Master holds that a temporary tent cannot annul a permanent tent.
והא ר"ש דאמר נמי סוכה דירת קבע בעינן (הא) ואתי אהל עראי ומבטל אהל קבע (אין) בהא פליגי מר סבר אתי אהל עראי ומבטל אהל קבע ומר סבר לא אתי אהל עראי ומבטל אהל קבע: (6173)
20R. Shimon said: It happened that Tabi the slave etc. It has been taught: R. Shimon said: From the casual conversation of R. Gamaliel we have learned two things. We learned that slaves are free from the obligation of Sukkah, and we learned that he who sleeps under a bed [in a Sukkah] has not fulfilled his obligation.
א"ר שמעון מעשה בטבי עבדו: תניא א"ר שמעון משיחתו של רבן גמליאל למדנו שני דברים למדנו שעבדים פטורים מן הסוכה ולמדנו שהישן תחת המטה לא יצא ידי חובתו (7854)
21But why does he not say, From the words of R. Gamaliel"? He informs us of something [else] by the way, like that which R Aha b. Ada, and others say, R. Aha b. Ada in the name of R. Hamnuna said in the name of Rav: From where do we know that even the casual conversation of disciples of the sages demands study? As it says, "And whose leaf does not wither" (Psalms 1:3).
ולימא מדבריו של רבן גמליאל מילתא אגב אורחיה קמ"ל כי הא דאמר רב אחא בר אדא ואמרי לה אמר רב אחא בר אדא אמר רב המנונא אמר רב מנין שאפי' שיחת תלמידי חכמים צריכה לימוד שנאמר (תהלים א, ג) ועלהו לא יבול: (7697)
22Mishnah: One who supports his sukkah with the posts of a bed, it is valid. Rabbi Judah says: if it cannot stand on its own, it is invalid.
מתני׳ הסומך סוכתו בכרעי המטה כשרה ר' יהודה אומר אם אינה יכולה לעמוד בפני עצמה פסולה: (3342)
23GEMARA. What is the reason of R. Judah? R. Zera and R. Abba b. Mamal disagree. One says, It is because the Sukkah has no permanence, and the other says, It is because he props it up with something susceptible to [ritual] uncleanliness.
גמ׳ מ"ט דר' יהודה פליגי בה רבי זירא ורבי אבא בר ממל חד אמר מפני שאין לה קבע וחד אמר מפני שמעמידה בדבר המקבל טומאה (3785)
24What [case] differentiates between them? If, for instance, he fixed iron stakes [in the ground] and covered them with skhakh According to him who says, because it has no permanence, here there is permanence; according to him who says, because he props it up with something susceptible to [ritual] uncleanliness, he is here also setting it up with something which is susceptible to [ritual] uncleanliness.
מאי בינייהו כגון שנעץ שפודין של ברזל וסיכך עליהם למאן דאמר לפי שאין לה קבע הרי יש לה קבע ומאן דאמר מפני שמעמידה בדבר המקבל טומאה הרי מעמידה בדבר המקבל טומאה (6076)
25Abaye said: They taught this only if he supported it, but if he placed skhkah above a bed, it is valid. What is the reason? According to him who says, because it has no permanence, here there is permanence; according to him who says, because he props it up with something susceptible to [ritual] uncleanliness, here he does not prop it up with something susceptible to [ritual] uncleanliness.
אמר אביי לא שנו אלא סמך אבל סיכך על גב המטה כשרה מאי טעמא למאן דאמר לפי שאין לה קבע הרי יש לה קבע למאן דאמר מפני שמעמידה בדבר המקבל טומאה הרי אין מעמידה בדבר המקבל טומאה: (5944)
Folio 22a דף כב ע״א
27Gemara. What is meant by "disarranged? Ravs said: a poor sukkah; And Shmuel said, one whose reeds are not all on the same level.
גמ׳ מאי מדובללת אמר רב סוכה ענייה ושמואל אמר קנה עולה וקנה יורד (2556)
28Rav taught the [first part of the mishnah as] one [statement], while Shmuel taught it as two. Rav taught it as one: a sukkah which is meduvlelet, (what is meduvlelet? Poor, meduldelet) whose shade is more than its sun, is valid; While Shmuel taught it as two: what is meduvlelet? Disarranged; and [the mishnah] teaches two [laws,] hat a disarranged sukkah is valid and that a sukkah whose shade is more than its sun is valid
רב תני חדא ושמואל תני תרתי רב תני חדא סוכה מדובללת מאי מדובללת מדולדלת שצילתה מרובה מחמתה כשרה ושמואל תני תרתי מאי מדובללת מבולבלת ותרתי קתני סוכה מבולבלת כשרה וצילתה מרובה מחמתה כשרה (14429)
29Abaye stated, this applies only where there are not three handbreadths of distance between one reed and another, but if there are three handbreadths between one and another, it is invalid. Rava says, even if there are three handbreadths between one and another we also do not say [that it is invalid] unless the upper reed is not a handbreadth wide but if the upper reed is a handbreadth wide, it is valid, since we apply to it the law of "beat and cast it down."
אמר אביי לא שנו אלא שאין בין זה לזה שלשה טפחים אבל יש בין זה לזה ג' טפחים פסולה אמר רבא אפילו יש בין זה לזה שלשה טפחים נמי לא אמרן אלא שאין בגגו טפח אבל יש בגגו טפח כשרה דאמרינן חבוט רמי (7046)
30Rava said: From where do I say that if the upper reed is a handbreadth wide we apply to it the law of ‘beat and throw it down,’ and if it is not so wide we do not apply it? From what we have learned: 1) [With regard to] the roof beams of a house and of the upper story which have no plaster ceiling upon them and are in a line, [the upper ones exactly above the lower]: a) If there is uncleanness beneath one of them, all beneath that one becomes unclean.
אמר רבא מנא אמינא לה דכי אית ביה טפח אמרינן חבוט רמי וכי לית ביה לא אמרינן חבוט רמי דתנן קורות הבית והעלייה שאין עליהם מעזיבה והן מכוונות טומאה תחת אחת מהן תחתיה טמא (8261)
31If it is between a lower and an upper [beam] what is between them becomes unclean. If it is above the upper [roof beams], what is directly above to the sky becomes unclean. [In the case] where the upper [roof beams] were [over the gaps] between the lower [roof beams]: a) If there is uncleanness beneath one of them, what is beneath all of them becomes unclean; b) If above them, what is directly above to the sky becomes unclean.
בין התחתונה לעליונה ביניהן טמא על גבי העליונה כנגדה עד לרקיע טמא היו העליונות כבין התחתונות טומאה תחתיהן תחת כולן טמא על גביהן כנגדן עד לרקיע טמא (6905)
32And on this it was taught, when do these apply? When the beams are each a handbreadth [wide] and there is [a gap] of a handbreadth between them, but if there is not [a gap] of a handbreadth between them, if there is uncleanliness under one of them, whatever is under that beam is unclean while the space between them and above them is clean. Thus it clearly follows that if there is a handbreadth we apply the law of ‘beat and throw it down’, but if there is not a handbreadth we do not apply this law. Conclude from this.
ותני עלה בד"א בזמן שיש בהן טפח וביניהן פותח טפח אבל אין ביניהן פותח טפח טומאה תחת אחת מהן תחתיה טמא ביניהן ועל גביהן טהור אלמא כי אית ביה טפח אמרינן חבוט רמי וכי לית ביה טפח לא אמרינן חבוט רמי שמע מינה (8761)
33R. Kahana was sitting and he recited this statement. Rav Ashi said to Rav Kahana, do we then not apply the law of ‘beat and throw down’ where an object is not a handbreadth wide?
יתיב רב כהנא וקאמר להא שמעתא אמר ליה רב אשי לרב כהנא וכל היכא דלית ביה טפח לא אמרינן חבוט רמי (4308)
341) Has it not in fact been taught: if a beam was protruding from one wall, but was not touching the opposite wall, and similarly if two beams, one protruding from one wall and one from the other, were not touching each other, and [the space between them is] less than three [handbreadths] it is unnecessary to supply another beam, but if it was three [handbreadths] it is necessary to supply another beam.
והא תניא קורה היוצאה מכותל זה ואינה נוגעת בכותל זה וכן שתי קורות אחת יוצאה מכותל זה ואחת יוצאה מכותל זה ואינן נוגעות זו בזו פחות משלשה אינו צריך להביא קורה אחרת שלשה צריך להביא קורה אחרת (11169)
35a) Rabban Shimon b. Gamaliel ruled,
רבן שמעון בן גמליאל אומר (1131)
Folio 22b דף כב ע״ב
36if the space was less than four [handbreadths] it is unnecessary to bring another beam, if not, it is necessary to bring another beam.
פחות מארבעה אין צריך להביא קורה אחרת ארבעה צריך להביא קורה אחרת (3727)
372) And so in the case of two parallel beams neither of which can support a half-brick, if they can support a half-brick on their joint width of a handbreadth, it is not necessary to bring another beam; if not, it is necessary to bring another beam.
וכן שתי קורות המתאימות לא בזו כדי לקבל אריח ולא בזו כדי לקבל אריח אם מקבלות אריח לרחבו טפח אין צריך להביא קורה אחרת ואם לאו צריך להביא קורה אחרת (7230)
38a) Rabban Shimon b. Gamaliel said, if they can support a half-brick in its length of three handbreadths, it is not necessary to bring another beam; if not, it is necessary to bring another beam.
רשב"ג אומר אם מקבלות אריח לארכו שלשה טפחים אין צריך להביא קורה אחרת ואם לאו צריך להביא קורה אחרת (5350)
393) If one was above and the other below: Rabbi Yose son of Rabbi Judah said, we regard the upper one as though it were lower down or the lower one as though it were higher, provided that the upper one is not more than twenty [cubits from the ground] nor the lower one less than ten [handbreadths from the ground]. From which it follows that if both of them were within twenty [cubits] we do apply the law of ‘beat and throw down’ even though none of them is a handbreadth [wide]?
היו אחת למעלה ואחת למטה רבי יוסי בר' יהודה אומר רואין העליונה כאילו היא למטה ואת התחתונה כאילו היא למעלה ובלבד שלא תהא עליונה למעלה מעשרים אמה והתחתונה למטה מעשרה הא זה וזה בתוך עשרים אמרינן חבוט רמי אע"ג דלית ביה טפח (9784)
40He replied, solve it and say it this way: 1) Provided that the upper one is not more than twenty [cubits from the ground], but within the twenty [cubits], and the lower one is near it within less than three [handbreadths], 2) Alternatively provided that the lower one is not less than ten [cubits from the ground] but more than ten, and the upper one is near it within less than three [handbreadths], 3) But if they were three [handbreadths apart] since [the upper beam] is not a handbreadth [wide], we do not apply the law of ‘beat and throw down’.
א"ל תריץ ואימא הכי ובלבד שלא תהא עליונה למעלה מעשרים אלא בתוך עשרים והתחתונה סמוכה לה בפחות משלשה אי נמי בלבד שלא תהא תחתונה למטה מעשרה אלא למעלה מעשרה ועליונה סמוכה לה בפחות משלשה אבל שלשה כיון דלית ביה טפח לא אמרינן חבוט רמי: (12667)
41Whose shade is more than its sun is valid. But if they are equal it is invalid? But have we not learnt in the other chapter, ‘or whose sun is more than its shade, is invalid’, from which it follows that if they are equal it is valid?
ושצילתה מרובה מחמתה כשרה: הא כי הדדי פסולה והא תנן באידך פירקין ושחמתה מרובה מצילתה פסולה הא כי הדדי כשרה (5703)
42There is no difficulty, since the former refers to above and the latter to below. R. Papa said, this is like what people say, ‘the size of a zuz above becomes the size of an issar below’.
לא קשיא כאן מלמעלה כאן מלמטה אמר רב פפא היינו דאמרי אינשי כזוזא מלעיל כאיסתרא מלתחת: (4025)
43If thick like a house. Our rabbis have taught, if it is thick like a house, even though the stars cannot be seen through it, it is valid. If the rays of the sun cannot be seen through it: Bet Shammai invalidates it, and Bet Hillel declares it valid.
מעובה כמין בית: ת"ר המעובה כמין בית אע"פ שאין הכוכבים נראין מתוכה כשרה אין כוכבי חמה נראין מתוכה בית שמאי פוסלין ובית הלל מכשירין: (6903)
44Mishnah 1) One who makes his sukkah on the top of a wagon, or on the deck of a ship, it is valid and one may go up into it on the festival. 2) If he made it on the top of a tree, or on the back of a camel, it is valid, but one may not go up into it on the festival.
מתני׳ העושה סוכתו בראש העגלה או בראש הספינה כשרה ועולין לה ביום טוב בראש האילן או על גבי גמל כשרה ואין עולין לה בי"ט (5129)
453) If the tree [formed] two [walls] and one was made by the hands of man, or if two were made by the hands of man and one was formed by the tree, it is valid, but one may not go up into it on the festival. 4) If three walls were made by the hands of man and one was formed by the tree, it is valid and one may go up into it on the festival.
שתים באילן ואחת בידי אדם או שתים בידי אדם ואחת באילן כשרה ואין עולין לה ביום טוב שלש בידי אדם ואחת באילן כשרה ועולין לה בי"ט (5495)
Folio 23a דף כג ע״א
46This is the general rule: in any case in which if the tree was removed the [sukkah] could stand on its own, it is valid and one may go up into it on the festival.
זה הכלל כל שינטל האילן ויכולה לעמוד בפני עצמה כשרה ועולין לה ביום טוב: (2023)
47GEMARA. According to whom is our Mishnah? According to R. Akiva, as it has been taught, He who builds his Sukkah on the deck of a ship, R. Gamaliel declares it invalid and R. Akiva
גמ׳ מני מתניתין רבי עקיבא היא דתניא העושה סוכתו בראש הספינה רבן גמליאל פוסל ור"ע מכשיר (4958)
48valid. It happened with R. Gamaliel and R. Akiba when they were journeying on a ship that R. Akiva got up and built a sukkah on the deck of the ship. The next day the wind blew and tore it away. R. Gamaliel said to him, Akiva, where is your Sukkah?
מעשה ברבן גמליאל ור"ע שהיו באין בספינה עמד ר"ע ועשה סוכה בראש הספינה למחר נשבה רוח ועקרתה אמר לו רבן גמליאל עקיבא היכן סוכתך (6266)
49Abaye said: All agree that where it is unable to withstand a normal land breeze it is nothing; If it can withstand an unusually [strong] land breeze, all agree that it is valid. Where do they dispute? Where it can withstand a normal land breeze, but not a normal sea breeze; R. Gamaliel holds that the Sukkah must be a permanent abode, and since it cannot withstand a normal sea breeze, it is nothing, While R. Akiva is of the opinion that the sukkah must be a temporary abode, and since it can withstand a normal land breeze, it is valid.
אמר אביי דכולי עלמא היכא דאינה יכולה לעמוד ברוח מצויה דיבשה לא כלום היא יכולה לעמוד בשאינה מצויה דיבשה כ"ע לא פליגי דכשרה כי פליגי בדיכולה לעמוד ברוח מצויה דיבשה ואינה יכולה לעמוד (ברוח שאינה מצויה דיבשה) רבן גמליאל סבר סוכה דירת קבע בעינן וכיון דאינה יכולה לעמוד ברוח מצויה דים לא כלום היא ר"ע סבר סוכה דירת עראי בעינן וכיון דיכולה לעמוד ברוח מצויה דיבשה כשרה: (10712)
50Or on the back of a camel etc. According to whom is [this part of] our Mishnah? According to R. Meir, as it has been taught, If he makes his Sukkah upon the back of an animal, R. Meir declares it valid and R. Judah invalid. What is the reasoning of R. Judah? Scripture says, "You shall keep the festival of Sukkot for seven days:" a Sukkah which is suitable for seven days is called a Sukkah; if it is unsuitable for seven days it is not called a Sukkah.
או על גבי גמל כו': מתני' מני רבי מאיר היא דתניא העושה סוכתו על גבי בהמה ר"מ מכשיר ורבי יהודה פוסל מ"ט דרבי יהודה אמר קרא (דברים טז, יג) חג הסוכות תעשה לך שבעת ימים סוכה הראויה לשבעה שמה סוכה סוכה שאינה ראויה לשבעה לא שמה סוכה (9800)
51And R. Meir? According to Torah law this [Sukkah] is also suitable [for seven days], and it is only the rabbis who decreed against it
ורבי מאיר הא נמי מדאורייתא מחזא חזיא ורבנן הוא דגזרו בה (1876)
52If he used an animal as a wall of the Sukkah: R. Meir declares it invalid and R. Judah valid, for R. Meir used to say, Whatever contains the breath of life cannot be used as a wall for a Sukkah, nor a side-post for an alley nor boards around wells, nor a covering stone for a grave n the name of R. Yose the Galilean they said, Nor may a get be written upon it.
עשאה לבהמה דופן לסוכה ר"מ פוסל ור' יהודה מכשיר שהיה רבי מאיר אומר כל דבר שיש בו רוח חיים אין עושין אותו לא דופן לסוכה ולא לחי למבוי ולא פסין לביראות ולא גולל לקבר משום רבי יוסי הגלילי אמרו אף אין כותבין עליו גיטי נשים (9023)
53What is the reason of R. Meir? Abaye said: Lest it die. R. Zera said: Lest it escape. Concerning an elephant securely bound, all agree [that the Sukkah is valid], since even ifs it die, there is still ten [handbreadths height] in its carcass. Regarding what then do they dispute? Regarding an elephant which is not tied up. According to the one who says: Lest it die, we are not concerned; According to him who says, We fear lest it escape, we are concerned.
מ"ט דר' מאיר אביי אמר שמא תמות רבי זירא אמר שמא תברח בפיל קשור כולי עלמא לא פליגי דאי נמי מיית יש בנבלתו י' כי פליגי בפיל שאינו קשור למאן דאמר שמא תמות לא חיישינן למאן דאמר גזרה שמא תברח חיישינן (11311)
54But according to him who says, Lest it die, let us be concerned lest it escape? Rather regarding an elephant which is not tied up, all agree [that the Sukkah is invalid]; Regarding what do they dispute? Regarding an [ordinary] animal which is tied up: According to him who says, Lest it die, we are concerned. According to him who says, Lest it escape, we are not concerned. But according to him who says: Lest it escape, let us be concerned lest it die?
למאן דאמר גזרה שמא תמות ניחוש שמא תברח אלא בפיל שאינו קשור כולי עלמא לא פליגי כי פליגי בבהמה קשורה למ"ד גזרה שמא תמות חיישינן למ"ד גזרה שמא תברח לא חיישינן (9042)
56But might it not lie down? [It refers to] where it was tied with cords from above. And according to him who says, Lest it die, is it not tied with cords from above? It might happen that it is made to stand within three [handbreadths] of the skhakh but when it dies,
ודלמא רבעה דמתיחה באשלי מלעיל ולמאן דאמר גזרה שמא תמות נמי הא מתיחה באשלי מלעיל זמנין דמוקים בפחות משלשה סמוך לסכך (5998)
Folio 23b דף כג ע״ב
57it shrinks, and he might not notice.
וכיון דמייתא כווצא ולאו אדעתיה (1213)
58But did Abaye say that R. Meir is concerned because of the possibility of death while R. Judah is not concerned? But haven't we learned: If the daughter of an Israelite was married to a priest, and her husband went to a country beyond the sea, she may eat of terumah on the presumption that he is still alive
ומי אמר אביי ר"מ חייש למיתה ור' יהודה לא חייש והתנן בת ישראל שנשאת לכהן והלך בעלה למדינת הים אוכלת בתרומה בחזקת שהוא קיים (7434)
60Abaye answered that there is no difficulty, ... since the former [statement] is according to R. Meir who is not concerned with the possibility of death, while the latter is according to R. Judah who is concerned the possibility of death
ואמר אביי לא קשיא הא ר"מ דלא חייש למיתה הא רבי יהודה דחייש למיתה (2871)
61As it has been taught, If a man buys wine from Samaritans he may say, ‘Two log which I intend to set aside are terumah, ten are the first tithe, and nine the second tithe’, and then he redeems it and may drink it at once, the words of R. Meir.
דתניא הלוקח יין מבין הכותים אומר שני לוגין שאני עתיד להפריש הרי הן תרומה עשרה מעשר ראשון תשעה מעשר שני ומיחל ושותה מיד דברי רבי מאיר (9395)
Folio 24a דף כד ע״א
62R. Judah, R. Jose and R. Shimon forbid it
רבי יהודה ורבי יוסי ור' שמעון אוסרין (1545)
63Transpose [the statement:] R. Meir is concerned for death, while R. Judah disregards is not concerned for death, as it was taught, If he used an animal as a wall for a Sukkah, R. Meir declares it invalid and R. Judah valid.
איפוך ר"מ חייש למיתה ור' יהודה לא חייש למיתה דתניא עשאה לבהמה דופן לסוכה ר"מ פוסל ורבי יהודה מכשיר (4668)
64[But there is still] a contradiction between the two statements of R. Meir? R. Meir can answer you Death is of frequent occurrence, but the splitting of a wineskin is infrequent, since one might give it in charge of a guardian.
קשיא דרבי מאיר אדרבי מאיר אמר לך ר' מאיר מיתה שכיחא בקיעת הנוד לא שכיחא אפשר דמסר ליה לשומר (5405)
65[But there is still] a contradiction between the two statements of R. Judah?
קשיא דרבי יהודה אדרבי יהודה (904)
66The reason of R. Judah is not lest the wineskin split, but because he does not accept the principle of retroactivity (bererah).
טעמא דר' יהודה לאו משום דחייש לבקיעת נוד אלא משום דלית ליה ברירה (3105)
67But isn't R. Judah concerned about the possibility of the wineskin splitting? Surely since the latter part [of the baraita] states: They said to R. Meir, ‘Do you not agree that [we must fear] lest the wineskin split, with the result that he drank untithed [wine] retroactively?’ And he answered them, ‘When the wineskin splits’, it follows [does it not] that R. Judah is concerned about the possibility of the wineskin splitting?
ולא חייש ר' יהודה לבקיעת נוד והא מדקתני סיפא אמרו לו לר' מאיר אי אתה מודה שמא יבקע הנוד ונמצא זה שותה טבלים למפרע ואמר להו לכשיבקע מכלל דחייש רבי יהודה לבקיעת הנוד (7470)
68[No!] There it is R. Judah who says to R. Meir, "As for myself I do not accept the principle of bererah, but according to you who do accept the principle of bererah, do you not agree that [we must fear] lest the wineskin split?’ And the latter answered, ‘When the wineskin splits’.
התם ר' יהודה הוא דקאמר לרבי מאיר לדידי לית לי ברירה אלא לדידך דיש ברירה אי אתה מודה דשמא יבקע הנוד אמר ליה לכשיבקע (5193)
69But isn't R. Judah concerned about the possibility of death? Haven't we learned: R. Judah says, Even another wife was prepared for him, lest his wife die? About this it was stated: R. Huna the son of R. Joshua said: They adopted a higher standard with regard to atonement.
ולא חייש רבי יהודה למיתה והא תנן ר' יהודה אומר אף אשה אחרת מתקינין לו שמא תמות אשתו הא איתמר עלה אמר רב הונא בריה דרב יהושע מעלה עשו בכפרה (8576)
70Now whether according to the one who says: Lest it die, or according to the one who says, Lest it escape, according to Toraitic law it is a valid partition, and it is the rabbis who made a restrictive enactment against it. But if this is so, according to R. Meir, it should convey uncleanliness [if it is used] as a covering stone of a grave, why then have we learned: R. Judah says it is subject to the laws of uncleanliness that are applicable to the covering tone of a grave, while R. Meir declares it unsusceptible to such uncleanliness?
בין למאן דאמר שמא תמות בין למאן דאמר שמא תברח מדאורייתא מחיצה מעליא היא ורבנן הוא דגזרו בה אלא מעתה לרבי מאיר תטמא משום גולל אלמה תנן רבי יהודה מטמא משום גולל ורבי מאיר מטהר (8564)
71Rather R. Aha b. Jacob said that R. Meir holds that any partition which is upheld by wind is not a valid partition. There are others who say that R. Aha b. Jacob said that R. Meir holds that any partition which is not made by the hands of man is no partition.
אלא אמר רב אחא בר יעקב קסבר ר"מ כל מחיצה שעומדת ברוח אינה מחיצה איכא דאמרי אמר רב אחא בר יעקב קסבר רבי מאיר כל מחיצה שאינה עשויה בידי אדם אינה מחיצה (6128)
72What [practical difference] is there between [the two versions]? The practical difference between them is where he set up a Sukkah wall with an inflated skin. According to the one who which says a partition which is upheld by wind is not a valid partition, [this one is invalid] since it is upheld by wind; According to the version which says ‘not made by the hands of man’ it is valid,
מאי בינייהו איכא בינייהו דאוקמה בנוד תפוח למ"ד מחיצה עומדת ברוח אינה מחיצה הרי עומדת ברוח למ"ד אינה עשויה בידי אדם (3716)
Folio 24b דף כד ע״ב
73since it is made by the hands of man
הרי עשויה בידי אדם: (677)
74The Master said: ‘In the name of R. Yose the Galilean they said: Nor may a get be written upon it’ What is the reason for R. Yose the Galilean? As it has been taught: [Scripture says], A scroll. I know only [that] a scroll [is valid], how do I know to include any other material? Scripture says, "And he wrote to her"
אמר מר משום רבי יוסי הגלילי אמרו אף אין כותבין עליו גיטי נשים מ"ט דר' יוסי הגלילי דתניא (דברים כד, א) ספר אין לי אלא ספר מנין לרבות כל דבר תלמוד לומר וכתב לה מכל מקום (6922)
75implying, on whatever material it may be If so, why does Scripture state, "scroll"? To teach you that just as a scroll is a thing which has no breath of life, and does not eat, so is everything valid which does not have the breath of life and does not eat.
אם כן מה ת"ל ספר לומר לך מה ספר דבר שאין בו רוח חיים ואינו אוכל אף כל דבר שאין בו רוח חיים ואינו אוכל (3742)
76And the Rabbis? If Scripture had written "In a scroll", [it would be] as you say, but now that it is written "a scroll" it refers to the recital of the words.
ורבנן אי כתב בספר כדקאמרת השתא דכתיב ספר לספירת דברים בעלמא הוא דאתא (4927)
77And how do the rabbis expound the words, "And he writes"? They need that [text for to teach that] with writing she becomes divorced, but she does not become divorced with money Lest I would have said, since her going out [from the married state] is compared to her entry into it just as her entry is with money, so is her exit, therefore it teaches us [this].
ורבנן האי וכתב מאי דרשי ביה ההוא מיבעי להו בכתיבה מתגרשת ואינה מתגרשת בכסף ס"ד אמינא הואיל ואיתקש יציאה להויה מה הויה בכסף אף יציאה בכסף קמ"ל (6852)
78And from where does R. Yose the Galilean derive this? From [the words], ‘a scroll of divorce’; the scroll divorces and nothing else. And the others?
ורבי יוסי הגלילי האי סברא מנא ליה מספר כריתות נפקא ליה ספר כורתה ואין דבר אחר כורתה (4583)
79They need [this terminology to teach that the get must be] one which severs them [completely], as it has been taught. [If a man say,] Here is your get on condition that you do not drink wine, or go to your father's house ever, it is not a proper severance. For thirty days, it is a severance.
ואידך ההוא מיבעי ליה לדבר הכורת בינו לבינה כדתניא הרי זה גיטיך על מנת שלא תשתי יין ועל מנת שלא תלכי לבית אביך לעולם אין זה כריתות כל שלשים יום הרי זה כריתות (9328)
80And the other? He deduces it from [the use of the form] kerituth [instead of that of] karet. And the others? They do not expound [the difference between] keritut and karet.
ואידך מכרת כריתות נפקא ואידך כרת כריתות לא דרשי: (4210)
81Mishnah. If he makes his sukkah between trees, and the trees form its walls, it is valid.
מתני׳ העושה סוכתו בין האילנות והאילנות דפנות לה כשרה: (3550)
82Gemara. R. Aha b. Jacob said, a partition which is unable to withstand a normal wind is not a valid partition.
גמ׳ אמר רב אחא בר יעקב כל מחיצה שאינה יכולה לעמוד ברוח מצויה אינה מחיצה (2256)
83We have learned, if he makes his sukkah between trees, so that the trees form its walls, it is valid. But do they not sway to and fro? We are dealing here with solid [trees].
תנן העושה סוכתו בין האילנות והאילנות דפנות לה כשרה והא קאזיל ואתי הכא במאי עסקינן בקשין (5008)
84But are there not the swaying branches? [It refers to] where he plaited it with shrubbery and bay-trees. If so, what does it come to teach us? One might have thought that we should decree against this lest he come to make use of the tree, therefore he informs us [that it is valid].
והאיכא נופו דעביד ליה בהוצא ודפנא אי הכי מאי למימרא מהו דתימא ניגזר דלמא אתי לאשתמושי באילן קמ"ל (3595)
86Come and hear: If a tree casts a shadow on the ground, it if the ends of its branches are not three handbreadths high above the ground it is permitted to carry underneath it. But why? Does not the tree sway to and fro? Here also it is a case where one plaited it with shrubs and bay-trees.
ת"ש אילן המיסך על הארץ אם אין נופו גבוה מן הארץ שלשה טפחים מטלטלין תחתיו אמאי הא קא אזיל ואתי התם נמי דעביד ליה בהוצא ודפנא (5301)
87But if so, it should be permitted to carry objects over its whole area; why then did R. Huna the son of R. Joshua say: One may not carry any objects there
אי הכי ניטלטל בכוליה אלמה אמר רב הונא בריה דרב יהושע אין מטלטלין בו (1899)
Folio 25a דף כה ע״א
88except where its area was not bigger than two bet se'ah?
אלא בית סאתים (955)
89The reason is that it is an abode made to serve the open air and in every abode that is made to serve the open air objects may be moved in it only if its area is no more than two beth se'ah.
משום דהוי דירה שתשמישיה לאויר וכל דירה שתשמישיה לאויר אין מטלטלין בו אלא סאתים (4919)
90Come and hear: If one made his Shabbat resting place on a mound which is ten [handbreadths] high and [whose extent] is from four cubits to two bet se'ah and so also with a cavity in the ground which is ten [handbreadths] deep, and [whose extent] is from four cubits to two bet se'ah and so also with a harvested spot of grain that was surrounded by ears of grain, he may walk throughout its whole extent and two thousand cubits outside it [on the Sabbath]. [Now is not this permitted] even although it sways to and fro? There also it refers to where he plaited it with shrubs and bay-trees.
ת"ש שבת בתל שהוא גבוה עשרה והוא מארבע אמות עד בית סאתים וכן בנקע שהוא עמוק עשרה והוא מארבע אמות עד בית סאתים וכן קמה קצורה ושבולות מקיפות אותה מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה אע"ג דקאזיל ואתי התם נמי דעביד ליה בהוצא ודפנא: (12590)
92Gemara: From where are these words? As our rabbis taught: (Deuteronomy 6:7) "in your sitting in your house" exempts one involved in a mitzvah. "and in your going in the road" exempts a groom. From here they said: One who brings in a maiden is exempt. And a widow, he is obligated.
גמ׳ מה"מ דת"ר (דברים ו, ז) בשבתך בביתך פרט לעוסק במצוה ובלכתך בדרך פרט לחתן מכאן אמרו הכונס את הבתולה פטור ואת האלמנה חייב (6280)
93What is the implication? Rav Huna said: Like "road." Just as "road" implies a non-obligatory activity, so too for all non-obligatory activities, excluding this one who is involved in a mitzvah.
מאי משמע אמר רב הונא כדרך מה דרך רשות אף כל רשות לאפוקי האי דבמצוה עסוק (4088)
94Are we not discussing one who is traveling to perform a mizvah, and the Merciful One said that he should read it? If so, then let the verse say "in sitting and in going". What is [the reason for] "in your sitting and in your going?" One who is going for himself is obligated. This one traveling to perform a mitzvah is exempt.
מי לא עסקינן דקאזיל לדבר מצוה וקא אמר רחמנא ליקרי אם כן לימא קרא בשבת ובלכת מאי בשבתך ובלכתך בלכת דידך הוא דמיחייבת הא בלכת דמצוה פטירת (7143)
95If so, then even one who brings in a widow also [should be exempt]! One who brings in a maiden is preoccupied. One who brings in a widow is not preoccupied.
אי הכי אפילו כונס את האלמנה נמי כונס את הבתולה טריד כונס אלמנה לא טריד (2665)
96And all who are preoccupied, they too should be exempt? But from that, one who is preoccupied from losing his ship at sea, he should also be exempt. And would you say here also? But Rav Abba bar Zavda said in the name of Rav: A mourner is obligated in all of the mitzvot in the Torah, except for tefillin, as behold, they are spoken of as splendor.
וכל היכא דטריד ה"נ דפטור אלא מעתה טבעה ספינתו בים דטריד הכי נמי דפטור וכי תימא ה"נ והאמר ר' אבא בר זבדא אמר רב אבל חייב בכל המצות האמורות בתורה חוץ מן התפילין שהרי נאמר בהן פאר (8132)
97Here, the preoccupation is preoccupation in a mitzvah. There, the preoccupation is non-obligatory preoccupation.
הכא טריד טירדא דמצוה התם טריד טירדא דרשות (2420)
98And one who is involved in a mitzvah is exempt from a mitzvah comes out from here? It comes from there, as it is taught in a Baraita: (Numbers 9:6) "There were people that were impure by the flesh of man..." Those people, who were they? They were the carriers of Yosef's body, the words of Rabbi Yose HaGlili.
והעוסק במצוה פטור מן המצוה מהכא נפקא מהתם נפקא דתניא (במדבר ט, ו) ויהי אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם וגו' אותם אנשים מי היו נושאי ארונו של יוסף היו דברי ר' יוסי הגלילי (6619)
Folio 25b דף כה ע״ב
99R. Akiva said: They were Mishael and Elzaphan who were occupied with [the remains of] Nadav and Avihu. R. Yitzchak said, If they were those who bore the coffin of Joseph, they had time to cleanse themselves [before Pesah] and if they were Mishael and Elzaphan they could [also] have cleansed themselves [before Pesah].
ר"ע אומר מישאל ואלצפן היו שהיו עוסקין בנדב ואביהוא ר' יצחק אומר אם נושאי ארונו של יוסף היו כבר היו יכולין ליטהר אם מישאל ואלצפן היו יכולין היו ליטהר (5439)
100Rather they had been occupied with a dead body that one is commanded to bury, whose the seventh day [of purification] fell on the eve of Pesah, as it is said, "They could not keep the Passover on that day," on ‘that’ day they could not keep the Passover, but the next day they could.
אלא עוסקין במת מצוה היו שחל שביעי שלהן להיות בערב פסח שנאמר (במדבר ט, ו) ולא יכלו לעשות הפסח ביום ההוא ביום ההוא אין יכולין לעשות הא למחר יכולין לעשות (6932)
101[Both texts] are necessary. For if he had only informed us of the former, I would have said [that they were free from the obligation there] because the time of the obligation of the pesah sacrifice had not yet come, but here where the time of the reading of the Shema had come, I would have said that he is obligated, [therefore] it was necessary [to have the later]. And if he had informed us of the case here only, I would have said [that one is exempt here] because this does not involve karet, but there where it involves karet, I would have said no. [Therefore the other was] necessary.
צריכא דאי אשמעינן התם משום דלא מטא זמן חיובא דפסח אבל הכא דמטא זמן ק"ש אימא לא צריכא ואי אשמעי' הכא משום דליכא כרת אבל התם דאיכא כרת אימא לא צריכא (6136)
102[Going back to] the main text: R. Abba b. Zavda said in the name of Rav: A mourner is obligated in all the commandments of the Torah with the exception of tefillin since the word "beauty" is applied to them’. Since the God said to Ezekiel, "Bind your beauty upon yourself," (Ezekiel 24:17) you are obligated in this, but all other people are exempt.’
גופא א"ר אבא בר זבדא אמר רב אבל חייב בכל מצות האמורות בתורה חוץ מתפילין שהרי נאמר בהן פאר מדאמר ליה רחמנא ליחזקאל (יחזקאל כד, יז) פארך חבוש עליך וגו' את הוא דמיחייבת אבל כ"ע פטירי (7650)
104R. Abba b. Zavda also said in the name of Rav, A mourner is obligated in the Sukkah Is not this obvious? What might I have said? Since R. Abba b. Zavda said in the name of Rav that he who is in discomfort is exempt from the obligation of Sukkah, this [one] is also in discomfort, therefore he informs us that this applies only to discomfort that comes on its own, but [the mourner] since it is he himself who is the cause of his discomfort, he must settle his mind
ואמר רבי אבא בר זבדא אמר רב אבל חייב בסוכה פשיטא מהו דתימא הואיל וא"ר אבא בר זבדא אמר רב מצטער פטור מן הסוכה האי נמי מצטער הוא קמשמע לן ה"מ צערא דממילא אבל הכא איהו הוא דקא מצטער נפשיה איבעי ליה ליתובי דעתיה (7831)
105And R. Abba b. Zavda said in the name of Rav: A bridegroom and the groomsmen and all the wedding guests are exempt from the Sukkah all the seven days. What is the reason? Because they have to rejoice. But let them eat in the Sukkah and rejoice in the Sukkah? There is no rejoicing but in the huppah. But let them eat in the Sukkah and rejoice in the Sukkah? There is no rejoicing but in the huppah.
וא"ר אבא בר זבדא אמר רב חתן והשושבינין וכל בני החופה פטורין מן הסוכה כל שבעה מ"ט משום דבעו למיחדי וליכלו בסוכה וליחדו בסוכה אין שמחה אלא בחופה וליכלו בסוכה וליחדו בחופה אין שמחה אלא במקום סעודה (5914)
106But let them do the huppah in the Sukkah? Abaye says: [They cannot] because of seclusion. And Rava said, Because of the discomfort of the bridegroom. What practical difference is there between them? The practical difference between them is a case where people are going in and out of there. According to the one who said "because of seclusion", the restriction does not apply; according to the one who said because of discomfort to the groom, it does.
וליעבדו חופה בסוכה אביי אמר משום ייחוד ורבא אמר משום צער חתן מאי בינייהו איכא בינייהו דשכיחי אינשי דנפקי ועיילי להתם למאן דאמר משום ייחוד ליכא למאן דאמר משום צער חתן איכא (6962)
107R. Zera said, I ate in the Sukkah and rejoiced in the huppah and my heart rejoiced all the more since I was fulfilling two [commandments].
א"ר זירא אנא אכלי בסוכה וחדי בחופה וכ"ש דחדי ליבאי דקא עבידנא תרתי (2411)
108Our rabbis taught: The bridegroom, and the groomsmen and all the wedding guests are exempt from prayer and tefillin, but are obligated to read the Shema.
ת"ר חתן והשושבינין וכל בני חופה פטורין מן התפלה ומן התפילין וחייבין בק"ש (4158)
Folio 26a דף כו ע״א
109In the name of R. Shila they said: The bridegroom is exempt, but the groomsmen and the wedding guests are liable.
משום רבי שילא אמרו חתן פטור והשושבינין וכל בני החופה חייבין (2990)
110It has been taught: R. Hanania b. Akavya said: Scribes writing [Torah] scrolls, tefillin and mezuzot, their agents and their agents’ agents, and all who are engaged in holy work including sellers of blue [for tzitzit] are exempt from the obligation of prayer and tefillin and all the commandments mentioned in the Torah, to confirm the words of R. Yose the Galilean, for R. Yose the Galilean used to say: He who is occupied with the performance of a mitzvah is [at that time] exempt from other mitzvot
תניא א"ר חנניא בן עקביא כותבי ספרים תפילין ומזוזות הן ותגריהן ותגרי תגריהן וכל העוסקין במלאכת שמים לאתויי מוכרי תכלת פטורין מק"ש ומן התפלה ומן התפילין ומכל מצות האמורות בתורה לקיים דברי ר' יוסי הגלילי שהיה רבי יוסי הגלילי אומר העוסק במצוה פטור מן המצוה (14378)
111Our rabbis taught: Day travelers are exempt from the sukkah during day but are obligated at night. Night travelers are exempt from the sukkah at night, but are obligated during the day. Travelers by day and night are exempt both day an night. Those who are going to perform a mitzvah are exempt both by day and by night. As in the case of R. Hisda and Rabbah son of R. Huna who, when they went up to the house of the Exilarch on the Shabbat of the Festival, slept on the river bank of Sura, saying, ‘We are messengers engaged on a mitzvah and are exempt.’
ת"ר הולכי דרכים ביום פטורין מן הסוכה ביום וחייבין בלילה הולכי דרכים בלילה פטורין מן הסוכה בלילה וחייבין ביום הולכי דרכים ביום ובלילה פטורין מן הסוכה בין ביום ובין בלילה הולכין לדבר מצוה פטורין בין ביום ובין בלילה כי הא דרב חסדא ורבה בר רב הונא כי הוו עיילי בשבתא דרגלא לבי ריש גלותא הוו גנו ארקתא דסורא אמרי אנן שלוחי מצוה אנן ופטורין (10843)
112Our rabbis taught: The day watchmen of a town are exempt from the sukkah by day and obligated at night; night watchmen are exempt by night and obligated by day; day and night watchmen are exempt both by day and at night.
ת"ר שומרי העיר ביום פטורין מן הסוכה ביום וחייבין בלילה שומרי העיר בלילה פטורין מן הסוכה בלילה וחייבין ביום שומרי העיר בין ביום ובין בלילה פטורים מן הסוכה בין ביום ובין בלילה (5863)
115Those who are sick and their attendants [are exempt from the mitzvah of the sukkah]. Our Rabbis taught, The sick one spoken of here is not [only] one who sick and is in danger, but also one who is sick but not in danger, even one who has a pain in his eye or a pain in his head. Rabban Shimon b. Gamaliel said: On one occasion I had a pain in my eye in Caesarea and R. Yose Berebi permitted me and my attendants to sleep outside the Sukkah.
חולים ומשמשיהם: תנו רבנן חולה שאמרו לא חולה שיש בו סכנה אלא אפילו חולה שאין בו סכנה אפי' חש בעיניו ואפילו חש בראשו ארשב"ג פעם אחת חשתי בעיני בקיסרי והתיר ר' יוסי בריבי לישן אני ומשמשי חוץ לסוכה (10081)
116Rav allowed R. Aha Bardela to sleep in a canopy bed in a Sukkah in order [to keep out] the gnats. Rava allowed R. Aha b. Adda to sleep outside the Sukkah on account of the stink of the plaster.
רב שרא לרב אחא ברדלא למגנא בכילתא בסוכה משום בקי רבא שרא ליה לרבי אחא בר אדא למגנא בר ממטללתא משום סירחא דגרגישתא (6031)
117Rava follows his own reasoning, since Rava said: One who is in discomfort is exempt from the Sukkah. But have we not learned: Those who are sick and their attendants [are exempt from the mitzvah of the sukkah] One who is sick but not one who is merely in discomfort? I will explain: A sick person and his attendants are exempt, whereas he who is in discomfort is exempt, but not his attendants.
רבא לטעמיה דאמר רבא מצטער פטור מן הסוכה והא אנן תנן חולין ומשמשיהם פטורים מן הסוכה חולה אין מצטער לא אמרי חולה הוא ומשמשיו פטורים מצטער הוא פטור משמשיו לא: (7046)
118Casual eating and drinking are permitted outside the sukkah. How much is considered casual eating? R. Joseph said, [The volume of] two or three eggs. Abaye said to him: But sometimes this suffices for [a whole meal for] a man, and then it would be a set meal? ... Rather Abaye said: as much as a student and then goes into the learning session.
אוכלים אכילת עראי חוץ לסוכה וכמה אכילת עראי אמר רב יוסף תרתי או תלת ביעי א"ל אביי והא זימנין סגיאין סגי ליה לאיניש בהכי והוה ליה סעודת קבע אלא אמר אביי כדטעים בר בי רב ועייל לכלה (7203)
119Our Rabbis taught: Casual eating is permitted outside the Sukkah, but not casual sleeping. What is the reason? R. Ashi said: It is a decree lest he fall fast asleep.
ת"ר אוכלין אכילת עראי חוץ לסוכה ואין ישנים שינת עראי חוץ לסוכה מ"ט אמר רב אשי גזרה שמא ירדם (5040)
120Abaye said to him But what about that which has been taught, "A man may sleep casually while wearing his , but not set regular, let us be concerned lest he fall fast asleep? R. Joseph b. R. Ila'i said: his refers to a person who entrusts his sleep to others.
א"ל אביי אלא הא דתניא ישן אדם שינת עראי בתפילין אבל לא שינת קבע ליחוש שמא ירדם אמר רב יוסף בריה דרב עילאי במוסר שינתו לאחרים (7036)
121R. Mesharsheya raised a difficulty: Does not ‘Your guarantor need a guarantor ? Rather Rabbah b. Bar Hana said in the name of R. Yohanan, This refers to where the person puts his head between his knees. Rava said: There is no set amount for sleep.
מתקיף ליה רב משרשיא ערביך ערבא צריך אלא אמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן במניח ראשו בין ברכיו עסקינן רבא אמר אין קבע לשינה (6224)
122One [baraita] teaches, One may sleep casually in tefillin but not regular sleep, and another [baraita] teachers, Both casual sleep and regular sleep [are permitted] while a third baraita teaches: Neither a casual sleep nor a regular sleep [is allowed]! There is no difficulty: One refers to where he holds them in his hand, one to where they rest on his head, and one refers to where he spreads a cloth over them.
תני חדא ישן אדם בתפילין שינת עראי אבל לא שינת קבע ותניא אידך בין קבע בין עראי ותניא אידך לא קבע ולא עראי לא קשיא הא דנקיט להו בידיה הא דמנחי ברישיה הא דפריס סודרא עלויה (7689)
123How long is casual sleep? Rami b. Ezekiel taught: The time it takes to walk one hundred cubits. It has also been taught in a baraita: He who sleeps in tefillin and [on waking] observes a seminal emission, should [remove the tefillin by taking] hold of the strap
וכמה שינת עראי תני רמי בר יחזקאל כדי הילוך מאה אמה תניא נמי הכי הישן בתפילין ורואה קרי אוחז ברצועה (4843)
Folio 26b דף כו ע״ב
124but he should not hold the box, the words of R. Yaakov. The sages say: one may sleep casual sleep in his tefillin but not a regular sleep. And what constitutes a casual sleep? The time it takes to walk one hundred cubits.
ואינו אוחז בקציצה דברי רבי יעקב וחכמים אומרים ישן אדם בתפילין שינת עראי אבל לא שינת קבע וכמה שינת עראי כדי הילוך מאה אמה (5756)
125Rav said, It is forbidden to sleep by day more than the sleep of a horse. And what is the sleep of a horse? Sixty breaths.
אמר רב אסור לאדם לישן ביום יותר משינת הסוס וכמה שינת הסוס שיתין נשמי (4912)
126Abaye said, The sleep of the Master is as that of Rav, and that of Rav as that of Rabbi and that of Rabbi as of David, and that of David as of a horse, and that of a horse is sixty breaths.
אמר אביי שנתיה דמר כדרב ודרב כדרבי ודרבי כדדוד ודדוד כדסוסיא ודסוסיא שיתין נשמי (3709)
127Abaye slept [by day] as long as it takes to go up from Pumbeditha to Be Kube. R. Joseph applied to him the verse, "How long will you sleep, O sluggard, when will you arise out of your sleep" (Proverbs 6:9).
אביי הוה ניים כדמעייל מפומבדיתא לבי כובי קרי עליה רב יוסף (משלי ו, ט) עד מתי עצל תשכב מתי תקום משנתך (5021)
128Our Rabbis taught: One who wishes to go to sleep by day, if he wants he may remove [his tefillin] and if he wants he may leave them on. At night, he must remove them and he may not leave them on, the words of R. Natan. R. Yose said Youth must always remove them and never leave them on, for they are regular in uncleanness.
ת"ר הנכנס לישן ביום רצה חולץ רצה מניח בלילה חולץ ואינו מניח דברי רבי נתן רבי יוסי אומר הילדים לעולם חולצין ואינן מניחין מפני שרגילין בטומאה (5530)
129Shall we say that R. Yose is of the opinion that a man who has seminal emission may not wear his tefillin? Abaye answered: We are dealing here with the case of young men in the company of their wives, lest they grow accustomed to the practice.
לימא קסבר רבי יוסי בעל קרי אסור להניח תפילין אמר אביי בילדים ונשותיהן עמהן עסקינן שמא יבואו לידי הרגל דבר (4659)
130Our Rabbis taught: If he forgot and had sexual intercourse while wearing his tefillin he should not [remove them] by holding either the strap or the capsule until he wash his hands to take them off, since hands are busy.
ת"ר שכח ושמש מטתו בתפילין אינו אוחז לא ברצועה ולא בקציצה עד שיטול ידיו ויטלם מפני שהידים עסקניות הן: (5292)
131It once happened that they brought a dish to Rabbi Yohanan ben Zakkai to taste, and two dates and a pail of water to Rabban Gamaliel and they said, “Bring them up to the sukkah.”
מתני׳ מעשה והביאו לו לרבן יוחנן בן זכאי לטעום את התבשיל ולר"ג שני כותבות ודלי של מים ואמרו העלום לסוכה (5208)
133GEMARA. Does the case come to serve as a contradiction! Rather, there is something missing in the mishnah, and it should be taught thus: But if he wishes to be strict with himself, he may do so, and it does not constitute presumption and so it also happened that they brought a dish to Rabbi Yohanan ben Zakkai to taste, and two dates and a pail of water to Rabban Gamaliel
גמ׳ מעשה לסתור חסורי מחסרא והכי קתני אם בא להחמיר על עצמו מחמיר ולית ביה משום יוהרא ומעשה נמי והביאו לו לרבן יוחנן בן זכאי לטעום את התבשיל ולר"ג שני כותבות ודלי של מים (8649)
Folio 27a דף כז ע״א
134and they said, “Bring them up to the sukkah.” And when they gave Rabbi Zadok food less than the bulk of an egg, he took it in a napkin, ate it outside the sukkah and did not say a blessing after it.
ואמרו העלום לסוכה (525)
135But if it was the bulk of an egg, he must [eat it in] the Sukkah. Should we say that this is a refutation of R. Joseph and Abaye? Perhaps [it means that] less than the bulk of an egg does not necessitate washing of the hands and the benediction, but if it was the bulk of an egg, it necessitates washing of the hands and the benediction.
וכשנתנו לו לרבי צדוק אוכל פחות מכביצה נטלו במפה ואכלו חוץ לסוכה ולא בירך אחריו הא כביצה בעי סוכה לימא תיהוי תיובתיה דרב יוסף ואביי דילמא פחות מכביצה נטילה וברכה לא בעי הא כביצה בעי נטילה וברכה: (6822)
136Rabbi Eliezer says: a man is obligated to eat fourteen meals in the sukkah, one on each day and one on each night. But the sages say: there is no fixed number, except on the first night of the festival alone.
מתני׳ רבי אליעזר אומר ארבע עשרה סעודות חייב אדם לאכול בסוכה אחת ביום ואחת בלילה וחכ"א אין לדבר קצבה חוץ מלילי יו"ט ראשון של חג בלבד (5599)
137Furthermore Rabbi Eliezer said: if one did not eat in the sukkah on the first night of the festival, he may make up for it on the last night of the festival. But the sages say: there is no compensation for this, and of this was it said: “That which is crooked cannot be made straight, and that which is lacking cannot be counted” (Ecclesiastes 1:15).
ועוד אמר ר' אליעזר מי שלא אכל [לילי] יום טוב הראשון ישלים לילי יו"ט האחרון של חג וחכמים אומרים אין לדבר תשלומין ועל זה נאמר (קהלת א, טו) מעות לא יוכל לתקון וחסרון לא יוכל להמנות: (7218)
138GEMARA. What is the reason of R. Eliezer? You shall dwell [in Sukkot for seven days]"--this implies just as you normally dwell. Just as in a [normal] dwelling, [one has] one [meal] by day and one by night, so too in the Sukkah [he must have] one meal by day and one by night.
גמ׳ מ"ט דר' אליעזר תשבו כעין תדורו מה דירה אחת ביום ואחת בלילה אף סוכה אחת ביום ואחת בלילה (4442)
139And what about the rabbis? Like a normal dwelling place. Just as in a normal if he wants to eat he eats, and if he doesn't want to eat he doesn't eat, so too with the Sukkah; if he wants he eats, and if he does not want he does not eat.
ורבנן כדירה מה דירה אי בעי אכיל אי בעי לא אכיל אף סוכה נמי אי בעי אכיל אי בעי לא אכיל (1761)
140But if so, even the first night of the Festival [he should not be obligated to eat there]?
אי הכי אפי' לילי יום טוב ראשון נמי (947)
141R. Yohanan answered in the name of R. Shimon b. Yehozadak: It was stated with regard to Sukkot, "The fifteenth," and it was stated with regard to the Festival of Matzot, "The fifteenth." Just as there the first night only is obligatory but from then on it is optional, so too here the first night is obligatory, but from then on it is optional. And from where do we know [that the first night of Pesah it is obligatory to eat matzah]?
א"ר יוחנן משום ר' שמעון בן יהוצדק נאמר כאן חמשה עשר ונאמ' חמשה עשר בחג המצות מה להלן לילה הראשון חובה מכאן ואילך רשות אף כאן לילה הראשון חובה מכאן ואילך רשות (8299)
142The verse says, "At evening you shall eat matzah" (Exodus 12:18) Scripture sets it as an obligation.
והתם מנלן אמר קרא (שמות יב, יח) בערב תאכלו מצות הכתוב קבעו חובה: (3062)
143R. Eliezer further said…. But didn't R. Eliezer say that a man is obliged to eat fourteen meals in the sukkah, one on each day and one on each night? Bira said in the name of R. Ammi: R. Eliezer changed his mind.
ועוד א"ר אליעזר: והא א"ר אליעזר ארבע עשרה סעודות חייב אדם לאכול בסוכה אחת ביום ואחת בלילה אמר בירא א"ר אמי חזר בו ר' אליעזר (5191)
144How does one make up for it? If you say with bread, he's just eating the [obligatory] meal of the festival day? Rather how does he make up for it? By eating various kinds of desert. So it has also been taught: If he made up [for a meal he has missed] with various kinds of desert he fulfilled his obligation.
משלים במאי אילימא בריפתא סעודה דיומיה קא אכיל אלא מאי ישלים ישלים במיני תרגימא תניא נמי הכי אם השלים במיני תרגימא יצא (5158)
145The assistant of King Agrippa asked R. Eliezer, [A man] such as I, who eats only one meal a day, may I eat one meal [in the Sukkah] and be free [of my obligation]? He answered him, Every day you draw out [the meal] with all kinds of appetizers for your own honor, and now you cannot add one appetizer for the honor of your Creator?
שאל אפוטרופוס של אגריפס המלך את רבי אליעזר כגון אני שאיני רגיל לאכול אלא סעודה אחת ביום מהו שאוכל סעודה אחת ואפטר אמר לו בכל יום ויום אתה ממשיך כמה פרפראות לכבוד עצמך ועכשיו אי אתה ממשיך פרפרת אחת לכבוד קונך (10655)
146He also asked him: [A man] such as I who has two wives, one in Tiberias and one in Tzippori, and two sukkahs, one in Tiberias and one in Tzippori, may I go from one Sukkah to the other and thus be free from my obligation? He answered him, No! For I say that he who goes from one Sukkah to another annuls the mitzvah of the first.
ועוד שאלו כגון אני שיש לי שתי נשים אחת בטבריא ואחת בציפורי ויש לי שתי סוכות אחת בטבריא ואחת בציפורי מהו שאצא מסוכה לסוכה ואפטר אמר לו לא שאני אומר כל היוצא מסוכה לסוכה בטל מצותה של ראשונה (10568)
147It was taught in a baraita: It was taught in a baraita:
תניא ר' אליעזר אומר (1226)
Folio 27b דף כז ע״ב
148"We don't leave from one Sukkah to another Sukkah, and we do not make Sukkot in the normal days of the festival." And the Sages say, "We do leave from one Sukkah to another Sukkah, and we do make Sukot in the normal days of the festival." And they are in agreement that if it fell, he can return and build it in the normal days of the festival.
אין יוצאין מסוכה לסוכה ואין עושין סוכה בחולו של מועד וחכמים אומרים יוצאין מסוכה לסוכה ועושין סוכה בחולו של מועד ושוין שאם נפלה שחוזר ובונה בחולו של מועד (5421)
149What is the reasoning of Rabbi Eliezer? Scripture says: "You shall keep the Festival of Sukkot for seven days," make a Sukkah which shall be fit for seven days And the rabbis?. - This is what the Torah means: Make a Sukkah for the Festival. "But both of them agree that if it falls down one may rebuild it during Hol Hamoed."
מ"ט דר' אליעזר אמר קרא (דברים טז, יג) חג הסוכות תעשה לך שבעת ימים עשה סוכה הראויה לשבעה ורבנן הכי קאמר רחמנא עשה סוכה בחג (5880)
150But is not this obvious? But is not this obvious? This is [considered to be] another [Sukkah] and is not one for seven days, therefore he teaches us [that this is not so].
ושוין שאם נפלה שחוזר ובונה אותה בחולו של מועד פשיטא מהו דתימא האי אחריתי היא ואינה לשבעה קמ"ל (4598)
151It has been taught: R. Eliezer said: Just as one cannot fulfill his obligation on the first day of the Festival with the lulav belonging to his fellow, since it is written, "And you shall take for yourselves on the first day the fruit of goodly trees, branches of palm-trees" (Leviticus 23:40) i.e., from your own possessions, so too one cannot fulfill his obligation with a Sukkah of his fellow, since it is written, "The festival of Sukkot you shalt keep for yourself for seven days" (Deuteronomy 16:13) i.e. from your own possession.
תניא ר' אליעזר אומר כשם שאין אדם יוצא ידי חובתו ביום טוב הראשון של חג בלולבו של חבירו דכתיב (ויקרא כג, מ) ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפות תמרים משלכם כך אין אדם יוצא ידי חובתו בסוכתו של חבירו דכתיב חג הסוכות תעשה לך שבעת ימים משלך (12950)
152The sages say: Although they said that one cannot fulfil his obligation on the first day of the Festival with the lulav belonging to his fellow, he may nevertheless fulfill his obligation with the Sukkah of his fellow, since it is written, "All that are homeborn in Israel shall dwell in Sukkot" (Leviticus 23:42) this teaches that all of Israel are fit to sit in one Sukkah
וחכמים אומרים אע"פ שאמרו אין אדם יוצא ידי חובתו ביום טוב הראשון בלולבו של חבירו אבל יוצא ידי חובתו בסוכתו של חבירו דכתיב (ויקרא כג, מב) כל האזרח בישראל ישבו בסוכות מלמד שכל ישראל ראוים לישב בסוכה אחת (8851)
153And how do the rabbis interpret the words "for yourself"? It is needed to exclude a stolen [Sukkah]; but as to a borrowed one, It is written, "All that are homeborn."
ורבנן האי לך מאי דרשי ביה מיבעי ליה למעוטי גזולה אבל שאולה כתיב כל האזרח (2427)
154And what does R. Eliezer do with "All that are homeborn"? It is needed [to include] a convert who had converted in the meantime or a minor who had reached majority age in the meantime. And the Rabbis [how do they derive this]? Since they said that one may make a Sukkah during the Intermediate Days of the Festival no [special] verse is needed.
ור' אליעזר האי כל האזרח מאי עביד ליה מיבעי ליה לגר שנתגייר בינתים וקטן שנתגדל בינתים ורבנן כיון שאמרו עושין סוכה בחולו של מועד לא אצטריך קרא (6984)
155Our rabbis have taught: It once happened that R. Ila'i went to greet R. Eliezer his master in Lod on a Festival. He said to him, Ila'i, aren't you one of those that stay in place on the Festival, for R. Eliezer used to say, I praise the lazy who do not go out of their houses on the Festival since it is written, "And you shall rejoice, you and your household" (Deuteronomy 14:26).
ת"ר מעשה בר' אלעאי שהלך להקביל פני ר' אליעזר רבו בלוד ברגל אמר לו אלעאי אינך משובתי הרגל שהיה ר' אליעזר אומר משבח אני את העצלנין שאין יוצאין מבתיהן ברגל דכתיב (דברים יד, כו) ושמחת אתה וביתך (9976)
156But is it so? But didn't R. Yitzchak say, From where do we know that a man is obliged to greet his master on the Festival? As it says, "Why are you going to him today? It is neither Rosh Hodesh nor Shabbat" (II Kings 4:23) from which it follows that on Rosh Hodesh and Shabbat one is obligated greet his master?’ There is no difficulty. The latter refers to where he can go and return [to his house] on the one day; the former to where he cannot go and return on the same day.
איני והאמר ר' יצחק מניין שחייב אדם להקביל פני רבו ברגל שנא' (מלכים ב ד, כג) מדוע את הולכת אליו היום לא חדש ולא שבת מכלל דבחדש ושבת מיחייב איניש לאקבולי אפי רביה לא קשיא הא דאזיל ואתי ביומיה הא דאזיל ולא אתי ביומיה (8202)
157Our rabbis have taught: It happened that R. Eliezer spent Shabbat in the Upper Galilee in the sukkah of R. Yohanan son of R. Ila'i in Caesarea or, as some say, in Caesarion and when the sun reached the Sukkah he said to him: Can I spread a cloth over it?’ He said to him, "There was no tribe in Israel which did not produce a judge."
ת"ר מעשה בר' אליעזר ששבת בגליל העליון בסוכתו של יוחנן ברבי אלעאי בקיסרי ואמרי לה בקיסריון והגיע חמה לסוכה אמר לו מהו שאפרוש עליה סדין אמר לו אין לך כל שבט ושבט מישראל שלא העמיד ממנו שופט (9529)
158When the sun reached the middle of the Sukkah, he said to him "Can I spread a cloth over it?" He answered him, "There was no tribe in Israel which did not produce a prophet, and the tribes of Judah and Benjamin appointed their kings based on the words of the prophets." When the sun reached the feet of R. Eliezer, R. Yohanan took a cloth and spread it over [the Sukkah]. R. Eliezer tied up his cloak, threw it over his back, and went out. It was not in order to evade an answer [that he answered as he did] but because he never said anything which he had not heard from his master.
הגיע חמה לחצי הסוכה אמר לו מהו שאפרוש עליה סדין אמר לו אין לך כל שבט ושבט מישראל שלא יצאו ממנו נביאים שבט יהודה ובנימין העמידו מלכים על פי נביאים הגיע חמה למרגלותיו של ר' אליעזר נטל יוחנן סדין ופירש עליה הפשיל ר' אליעזר טליתו לאחוריו ויצא לא מפני שהפליגו בדברים אלא מפני שלא אמר דבר שלא שמע מפי רבו לעולם (12926)
159How did R. Eliezer do this? Did not R. Eliezer say, "One may not go from one Sukkah to another?" It was on another Festival.
היכי עביד הכי והאמר ר' אליעזר אין יוצאין מסוכה לסוכה רגל אחר הואי (1880)
160But did not R. Eliezer say, "I praise the lazy who do not leave their houses on the Festival? It was a Shabbat.
והאמר ר' אליעזר משבח אני את העצלנין שאין יוצאין מבתיהן ברגל שבת הואי (3881)
161But could he not deduce [the answer] from his own statement, for we have learned: A window-shutter: R. Eliezer says if it is fastened or hung [on the window-frame] one may shut a window with it [on Shabbat], but if not, one may not shut a window with it; but the Sages say: in either case one may shut the window with it?
ותיפשוט ליה מדידיה דתנן פקק החלון ר' אליעזר אומר בזמן שקשור ותלוי פוקקין בו ואם לאו אין פוקקין בו וחכמים אומרים בין כך ובין כך פוקקין (5864)
Folio 28a דף כח ע״א
162[No.] In the latter case it is [forbidden] since he annuls it, but in the former where he does not annul it, no.
התם הוא דמבטל אבל הכא דלא מבטל לא (748)
163Our Rabbis taught: It once happened to Rabbi Eliezer, that he rested in the upper Galilee, and they asked him about thirty laws of the laws of Sukkah. For twelve, he said to them "I know (lit. I have heard)," and for eighteen, he said to them "I do not know." Rabbi Yose the son of Rabbi Yehudah says, "The matters are switched; for eighteen, he said to them "I know," and for twelve, he said to them "I do not know."
ת"ר מעשה ברבי אליעזר ששבת בגליל העליון ושאלוהו שלשים הלכות בהלכות סוכה שתים עשרה אמר להם שמעתי שמונה עשר אמר להם לא שמעתי ר' יוסי בר' יהודה אומר חילוף הדברים שמונה עשר אמר להם שמעתי שתים עשרה אמר להם לא שמעתי (15202)
164They said to him, "All of your words are nothing except from rumors." He said to them, "You have bound me to say something that I did not hear from my teachers [by asking me these questions.] In all my days, a person never came before me to the House of Study, And neither did I sleep in the House of Study, neither a permanent sleep nor a temporary sleep, and never did I leave a man in the House of Study and exit, and never did I converse in everyday conversation, and I never said anything which I did not hear from my teacher at any time."
אמרו לו כל דבריך אינן אלא מפי השמועה אמר להם הזקקתוני לומר דבר שלא שמעתי מפי רבותי מימי לא קדמני אדם בבית המדרש ולא ישנתי בבית המדרש לא שינת קבע ולא שינת עראי ולא הנחתי אדם בבית המדרש ויצאתי ולא שחתי שיחת חולין ולא אמרתי דבר שלא שמעתי מפי רבי מעולם (15982)
165It was said about Rabbi Yochanan the son of Zakai: In all his days, he never conversed in everyday conversation, and he never walked four cubits without Torah and without phylacteries, and person never came before him to the House of Study, and neither did he sleep in the House of Study, neither a permanent sleep nor a temporary sleep, and neither did he think in dirty entrances, and he never left a person in the House of Study and exited, and a person never found him sitting still, but rather he would sit and learn, and a person never opened the door for his students, but rather he himself [opened it for them], and he never said anything which he did not hear from his teachers at any time, and he never said, 'The time has come to stand [and exit] from the House of Study,' except for the eve of Passover and the eve of the Day of Atonement. And so would Rabbi Eliezer, his student, act after him.
אמרו עליו על רבן יוחנן בן זכאי מימיו לא שח שיחת חולין ולא הלך ד' אמות בלא תורה ובלא תפילין ולא קדמו אדם בבית המדרש ולא ישן בבית המדרש לא שינת קבע ולא שינת עראי ולא הרהר במבואות המטונפות ולא הניח אדם בבית המדרש ויצא ולא מצאו אדם יושב ודומם אלא יושב ושונה ולא פתח אדם דלת לתלמידיו אלא הוא בעצמו ולא אמר דבר שלא שמע מפי רבו מעולם ולא אמר הגיע עת לעמוד מבית המדרש חוץ מערבי פסחים וערבי יום הכפורים וכן היה ר' אליעזר תלמידו נוהג אחריו (20917)
166Our Rabbis taught: Hillel had eighty disciples. Thirty of them were worthy to have the Divine Spirit resting upon them, as it did upon Moses our Master. Thirty of whom were worthy that the sun should stand still for them as it did for Joshua the son of Nun. And the remaining twenty were ordinary. The greatest of them was Yonatan ben Uziel, the lowest of them was Yochanan ben Zakkai.
תנו רבנן שמונים תלמידים היו לו להלל הזקן שלשים מהן ראוים שתשרה עליהן שכינה כמשה רבינו ושלשים מהן ראוים שתעמוד להם חמה כיהושע בן נון עשרים בינונים גדול שבכולן יונתן בן עוזיאל קטן שבכולן רבן יוחנן בן זכאי (10991)
167It is said of Rabbi Yochanan ben Zakkai that he was not ignorant of anything: Scripture, Mishna, Talmud, Halacha, Aggadah, Biblical grammar, scribal traditions, deductive logic, linguistic connections, astronomical calculations, gematriot, incantations for angels, incantations for demons, incantations to palm trees, proverbs of washwomen, proverbs of foxes, a “Great thing,” and a “Small thing.”
אמרו עליו על רבן יוחנן בן זכאי שלא הניח מקרא ומשנה גמרא הלכות ואגדות דקדוקי תורה ודקדוקי סופרים קלים וחמורים וגזרות שוות תקופות וגימטריאות שיחת מלאכי השרת ושיחת שדים ושיחת דקלים משלות כובסין משלות שועלים דבר גדול ודבר קטן (14648)
168A “Great Thing,” is the workings of the Chariot. A “Small thing,” is the legal discourses of Abaye and Rava. All of this in order to fulfill what is said, “That I may cause those that love me to inherit substance, and that I may fill their treasuries.” (Prov. 8:21) And since this was true of the lowest of them, how much more so was the greatest? It is said when Rabbi Yonatan ben Uziel was studying Torah, any bird that flew overhead was immediately burned.
דבר גדול מעשה מרכבה דבר קטן הויות דאביי ורבא לקיים מה שנאמר (משלי ח, כא) להנחיל אוהבי יש ואוצרותיהם אמלא וכי מאחר שקטן שבכולן כך גדול שבכולן על אחת כמה וכמה אמרו עליו על יונתן בן עוזיאל בשעה שיושב ועוסק בתורה כל עוף שפורח עליו מיד נשרף: (10981)
169Mishnah: 1) One whose head and the greater part of his body were within the sukkah and his table within the house: i) Bet Shammai say: it is invalid and Bet Hillel say it valid. 2) Bet Hillel said to Bet Shammai: Did it not in fact happen that the elders of Bet Shammai and the elders of Bet Hillel went to visit Rabbi Yohanan ben HaHoroni and found him sitting with his head and the greater part of his body within the sukkah and his table within the house, and they didn’t say anything to him? i) Bet Shammai said to them: From there [you bring] proof? Indeed they said to him, “If this is your custom, then you have never in your whole life fulfilled the commandment of the sukkah.
מתני׳ מי שהיה ראשו ורובו בסוכה ושולחנו בתוך הבית ב"ש פוסלין וב"ה מכשירין אמרו להם ב"ה לב"ש לא כך היה מעשה שהלכו זקני ב"ש וזקני ב"ה לבקר את רבי יוחנן בן החורנית ומצאוהו שהיה יושב ראשו ורובו בסוכה ושולחנו בתוך הבית ולא אמרו לו דבר אמרו להם ב"ש משם ראיה אף הם אמרו לו אם כן היית נוהג לא קיימת מצות סוכה מימיך (15055)
1701) Women, slaves and minors are exempt from the [commandment] of the sukkah. 2) A minor who no longer relies on his mother is obligated in the [commandment] of the sukkah. 3) It happened that the daughter-in-law of Shammai the elder gave birth and he opened up the ceiling and put skhakh on top of the bed[posts] on behalf of the minor.
נשים ועבדים וקטנים פטורין מן הסוכה קטן שאינו צריך לאמו חייב בסוכה מעשה וילדה כלתו של שמאי הזקן ופיחת את המעזיבה וסיכך על גבי המטה בשביל קטן: (5940)
171Gemara. From where do we know this? For our Rabbis taught: [If Scripture had said] "Homeborn" [it would have included] every homeborn [Jew], [but since it says] "the homeborn" it excludes women. "Every" includes minors.
גמ׳ מה"מ דת"ר אזרח זה אזרח (ויקרא כג, מב) האזרח להוציא את הנשים כל לרבות את הקטנים (3648)
172The Master has said: ‘The homeborn’ excludes women. That is to say "homeborn" implies both men and women? But has it not been taught: "The homeborn" includes the homeborn women that they must afflict themselves [on Yom Kippur], which shows that [only] "homeborn" implies men [only]? Rabbah answered: They are traditions but the Rabbis applied a Scriptural verse to them.
אמר מר האזרח להוציא את הנשים למימרא דאזרח בין נשים בין גברי משמע והתניא האזרח לרבות את הנשים האזרחיות שחייבות בעינוי אלמא אזרח גברי משמע אמר רבה הלכתא נינהו ואסמכינהו רבנן אקראי (9828)
173Which is based on a Scriptural verse and which on a tradition? And, moreover, what is the necessity for a Scriptural verse or for a traditional law? Is not a Sukkah a positive time-bound commandment and women are exempt from all positive commandments which have a set time?
הי קרא והי הלכתא ותו קרא למה לי הלכתא למה לי הא סוכה מצות עשה שהזמן גרמא וכל מצות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות (6560)
174As to Yom Kippur [also] it is derived from [the statement] of Rav Judah made in the name of Rav, for Rav Judah said in the name of Rav and so the school of R. Ishmael taught: Scripture says, "Man or woman" (Numbers 5:6)
יום הכפורים מדרב יהודה אמר רב נפקא דאמר רב יהודה אמר רב וכן תנא דבי רבי ישמעאל אמר קרא (במדבר ה, ו) איש או אשה (4659)
Folio 28b דף כח ע״ב
175the verse [thereby] makes man and woman equal as regards all punishable acts in the Torah? Abaye answered: Indeed Sukkah is a tradition, but [the midrash] is still necessary, Lest I would have said, since "You shall dwell" implies that you should dwell in the same manner as you ordinarily dwell; just as one's permanent home is for husband and wife, so too the Sukkah must be for husband and wife, therefore he informs us that it is not so.
השוה הכתוב אשה לאיש לכל עונשין שבתורה אמר אביי לעולם סוכה הלכתא ואיצטריך ס"ד אמינא תשבו כעין תדורו מה דירה איש ואשתו אף סוכה איש ואשתו קמ"ל (8502)
176Rava said: It is necessary, since I might have said, derive [the law from a similar case] of the fifteenth, from the fifteenth of the Festival of Matzot: just as there women are obligated, so too here women are bound. Therefore he taught that [women are exempt].
רבא אמר איצטריך ס"ד אמינא יליף חמשה עשר חמשה עשר מחג המצות מה להלן נשים חייבות אף כאן נשים חייבות קמ"ל (5672)
177And now that you say that Sukkah is a traditional law, what is the verse for? To include converts. Lest I would have said "the homeborn in Israel," the Torah said, but not converts, therefore it informs us that it is not so.
והשתא דאמרת סוכה הלכתא קרא למה לי לרבות את הגרים סד"א (ויקרא כג, מב) האזרח בישראל אמר רחמנא ולא את הגרים קמ"ל (5852)
178[That women must fast on] Yom Kippur is deduced from [the statement of] Rav Judah in the name of Rav? [The verse] is necessary [to include] the additional affliction. Lest I would have said that, since the Torah excluded the additional affliction from punishment and warning, women are entirely exempt from it, therefore he teaches us [that they are obligated].
יום הכפורים מדרב יהודה אמר רב נפקא לא נצרכא אלא לתוספת עינוי סד"א הואיל ומיעט רחמנא לתוספת עינוי מעונש ומאזהרה לא נתחייבו נשים כלל קמ"ל: (6483)
179The master said, [The word] "every" comes to include minors. But have we not learned: women, slaves and minors are exempt from the sukkah? There is no difficulty. One source refers to a minor who has reached the age of education, and one source refers to where he has not yet reached the age of being trained. But is not the obligation of a minor who has reached the age of being trained a derabanan (from the rabbis) commandment? It is indeed of rabbinical origin, the Scriptural verse was merely a support.
אמר מר כל לרבות את הקטנים והתנן נשים ועבדים וקטנים פטורין מן הסוכה ל"ק כאן בקטן שהגיע לחינוך כאן בקטן שלא הגיע לחינוך קטן שהגיע לחינוך מדרבנן הוא מדרבנן וקרא אסמכתא בעלמא הוא: (7591)
180A minor who is not dependent on his mother etc. What is meant by a minor who is not dependent on his mother? The school of R. Yannai said, Any child who when he relieves himself, his mother does not need to clean him. Rabbi Shimon b. Lakish said: He who wakes up and does not call his mother. But do not older ones also call their mother? Rather he who awakes from his sleep and does not call "Mother! Mother."
קטן שאינו צריך לאמו כו' היכי דמי קטן שאינו צריך לאמו אמרי דבי ר' ינאי כל שנפנה ואין אמו מקנחתו רבי (שמעון) אומר כל שנעור משנתו ואינו קורא אמא [אמא] גדולים נמי קרו אלא (אימא) כל שנעור ואינו קורא אמא אמא: (7828)
181It once happened that the daughter-in-law of [Shammai gave birth to a child and he opened up the plaster of the roof and put skhakh above the child]. Did the mishnah cite the incident in order to contradict [the previous halakhah]? There is something missing, and thus it should be taught: But Shammai is strict, and [indeed] it once happened that the daughter-inlaw of Shammai the elder gave birth to a child and he opened up the plaster of the roof, and put skhakh over the bed for the child.
מעשה וילדה כלתו כו': מעשה לסתור חסורי מחסר' והכי קתני ושמאי מחמיר ומעשה נמי וילדה כלתו של שמאי הזקן ופחת את המעזיבה וסיכך על המטה בשביל הקטן: (7603)
182All seven days [of the festival] a man must make the sukkah his permanent residence and his house his temporary residence. If rain fell, when is one permitted to leave it? When the porridge becomes spoiled. They made a parable. To what can this be compared? To a slave who comes to fill the cup for his master, and he poured a pitcher over his face.
מתני׳ כל שבעת הימים אדם עושה סוכתו קבע וביתו עראי ירדו גשמים מאימתי מותר לפנות משתסרח המקפה משלו משל למה הדבר דומה לעבד שבא למזוג כוס לרבו ושפך לו קיתון על פניו: (9946)
183GEMARA. Our rabbis taught, All seven days, one should make the Sukkah his permanent residence and his house his temporary residence. How so? If he had beautiful vessels, he brings them up into the Sukkah, beautiful coverings, he brings them up into the Sukkah. He eats and drinks and spends his leisure time in the Sukkah. From where do we know this? As our rabbis have taught: You shall dwell" in the same manner as you ordinarily dwell. From here they said, "All seven days one should make his Sukkah his permanent dwelling, and his house his temporary dwelling." How so? If he had beautiful vessels, he brings them up into the Sukkah, beautiful coverings, he brings them up into the Sukkah. He eats and drinks and spends his leisure time in the Sukkah.; he should study in the Sukkah.
גמ׳ ת"ר כל שבעת הימים אדם עושה סוכתו קבע וביתו עראי כיצד היו לו כלים נאים מעלן לסוכה מצעות נאות מעלן לסוכה אוכל ושותה ומטייל בסוכה מה"מ דת"ר (ויקרא כג, מב) תשבו כעין תדורו מכאן אמרו כל שבעת הימים עושה אדם סוכתו קבע וביתו עראי כיצד היו לו כלים נאים מעלן לסוכה מצעות נאות מעלן לסוכה אוכל ושות' ומטייל בסוכה ומשנן בסוכה (15220)
184But is this so? But did not Rava say, Scripture and Mishnah [should be studied] in the Sukkah, but reciting outside the Sukkah? There is no difficulty, One refers to reciting, one refers to examination.
איני והאמר רבא מקרא ומתנא במטללתא ותנוי בר ממטללתא ל"ק הא במגרס הא בעיוני (3695)
Folio 29a דף כט ע״א
185As was the case of Rava and Rami b. Hama when they were standing before R. Hisda, [first] they ran through the gemara together, and then they investigated the reasons.
כי הא (דרבה) בר חמא כי הוו קיימי מקמיה דרב חסדא מרהטי בגמרא בהדי הדדי והדר מעייני בסברא (2202)
186Raba said: drinking vessels may be kept in the Sukkah, eating vessels outside the Sukkah Earthenware pitchers and wooden pails [must be kept] outside the Sukkah. A lamp [may be kept] within the Sukkah, while some say [that it must be kept] outside the Sukkah; but they do not disagree, here refers to a large Sukkah and here refers to a small one.
אמר רבא מאני משתיא במטללתא מאני מיכלא בר ממטללתא חצבא ושחיל בר ממטללתא ושרגא במטללתא ואמרי לה בר ממטללתא ולא פליגי הא בסוכה גדולה הא בסוכה קטנה: (6615)
187If rain fell. It was taught: Once a porridge of beans become spoiled
ירדו גשמים: תנא משתסרח המקפה של גריסין (2965)
188Abaye was sitting before R. Joseph in a Sukkah. The wind blew and it brought down twigs [into the food]. R. Joseph said to them: Clear my vessels out of here. Abaye said to him, ‘But have we not taught, "once the porridge is spoiled." He answered him: For me, since I am delicate, this is like the porridge becoming spoiled for me.
אביי הוה קא יתיב קמיה דרב יוסף במטללתא נשב זיקא וקא מייתי ציבותא אמר להו רב יוסף פנו לי מאני מהכא אמר ליה אביי והא תנן משתסרח המקפה אמר ליה לדידי כיון דאנינא דעתאי כמי שתסרח המקפה דמי לי (8582)
189Our rabbis taught, If he was eating in the sukkah, and rain fell, and he went down from [the sukkah], they do not trouble him to return there until he has finished his meal. If he was sleeping in the sukkah and rain fell and he went +down, they do need not trouble to return him until dawn
ת"ר היה אוכל בסוכה וירדו גשמים וירד אין מטריחין אותו לעלות עד שיגמור סעודתו היה ישן תחת הסוכה וירדו גשמים וירד אין מטריחין אותו לעלות עד שיאור (8176)
190They asked them: Does it say שיעור (until he wakes up) or שיאור (until dawn)? Come and hear: Until it gets light (שיאור) and the dawn appears. Both? Rather say until he wakes up (שיעור) and the dawn appears.
איבעיא להו עד שיעור או עד שיאור ת"ש עד שיאור ויעלה עמוד השחר תרתי אלא אימא עד שיעור ויעלה עמוד השחר: (5946)
191They made a parable: It was asked of them: who spilled on whom? Come and hear: For it has been taught: The master poured the pitcher over his face and said, "I don't want your service."
משל למה הדבר דומה: איבעיא להו מי שפך למי ת"ש דתניא שפך לו רבו קיתון על פניו ואמר לו אי אפשי בשמושך (5350)
192Our Rabbis taught: When the sun is in eclipse it is a bad omen for the whole world. To what can this be compared? To a flesh and blood king who made a banquet for his servants and put a lamp in front of them. When he got angry with them he said to his servant, "Take the lamp away from them, and let them sit in the dark."
ת"ר בזמן שהחמה לוקה סימן רע לכל העולם כולו משל למה הדבר דומה למלך בשר ודם שעשה סעודה לעבדיו והניח פנס לפניהם כעס עליהם ואמר לעבדו טול פנס מפניהם והושיבם בחושך (6559)
193It was taught: R. Meir said, Whenever the heavenly lights are in eclipse, it is a bad omen for [the enemies of] Israel for they are accustomed to their blows. A parable to a school teacher who comes to school with a strap in his hand. Who starts to worry? The one who is accustomed to being beaten every day.
תניא רבי מאיר אומר כל זמן שמאורות לוקין סימן רע לשונאיהם של ישראל מפני שמלומדין במכותיהן משל לסופר שבא לבית הספר ורצועה בידו מי דואג מי שרגיל ללקות בכל יום ויום הוא דואג (9057)
194Our Rabbis taught, When the sun is in eclipse it is a bad omen for idolaters; when the moon is in eclipse, it is a bad omen for Israel, since Israel reckons by the moon and idolaters by the sun. If it is in eclipse in the east, it is a bad omen for those who live in the east; if in the west, it is a bad omen for those who live in the west; if in the midst of heaven it is bad omen for the whole world.
תנו רבנן בזמן שהחמה לוקה סימן רע לעובדי כוכבים לבנה לוקה סימן רע לשונאיהם של ישראל מפני שישראל מונין ללבנה ועובדי כוכבים לחמה לוקה במזרח סימן רע ליושבי מזרח במערב סימן רע ליושבי מערב באמצע הרקיע סימן רע לכל העולם כולו (9716)
195If its face is red as blood, [it is a sign that] the sword is coming to the world; if it is like sack-cloth, the arrows of famine are coming to the world; if it resembles both, the sword and the arrows of famine are coming to the world. If the eclipse is at sunset calamity will be delayed; if at dawn, it will come quickly: but some say the order is to be reversed
פניו דומין לדם חרב בא לעולם לשק חיצי רעב באין לעולם לזו ולזו חרב וחיצי רעב באין לעולם לקה בכניסתו פורענות שוהה לבא ביציאתו ממהרת לבא וי"א חילוף הדברים (6208)
196And there is no nation which is struck that its gods are not smitten together with it, as it is said, "And against all the gods of Egypt I will execute judgements" (Exodus 12:12). But when Israel performs the will of God, they need have no fear of all these omens as it is said, "Thus says the Lord, 'Learn not the way of the nations, and be not dismayed at the signs of heaven, for the nations are dismayed at them" (Jeremiah 10:2) the nations will be dismayed, but Israel will not be dismayed.
ואין לך כל אומה ואומה שלוקה שאין אלהיה לוקה עמה שנאמר (שמות יב, יב) ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים ובזמן שישראל עושין רצונו של מקום אין מתיראין מכל אלו שנאמר (ירמיהו י, ב) כה אמר ה' אל דרך הגוים אל תלמדו ומאותות השמים אל תחתו כי יחתו הגוים מהמה עובדי כוכבים יחתו ואין ישראל יחתו (12470)
197Our rabbis taught: on account of four things is the sun in eclipse: On account of an Av Bet Din who died and was not eulogized properly; on account of a betrothed young girl who cried out in the city and there was none to save her; on account of sodomy, and on account of two brothers whose blood was shed at the same time.
ת"ר בשביל ארבעה דברים חמה לוקה על אב בית דין שמת ואינו נספד כהלכה ועל נערה המאורסה שצעקה בעיר ואין מושיע לה ועל משכב זכור ועל שני אחין שנשפך דמן כאחד (7574)
198And on account of four things are the luminaries in eclipse: On account of those who write forgeries, on account of those who bear false witness; on account of those who rear small herd animals in the land of Israel; and on account of those who cut down good trees.
ובשביל ארבעה דברים מאורות לוקין על כותבי (פלסתר) ועל מעידי עדות שקר ועל מגדלי בהמה דקה בא"י ועל קוצצי אילנות טובות (5280)
199And on account of four things the property of householders is turned over to the government: On account of those who retain in their possession bills which have been paid; on account of those who lend money with interest;
ובשביל ד' דברים נכסי בעלי בתים נמסרין למלכות על משהי שטרות פרועים ועל מלוי ברבית (4832)
Folio 29b דף כט ע״ב
200on account of those who had the power to protest [against wrongdoing] and did not protest; and on account of those who publicly declare their intention to give to charity and do not give.
ועל שהיה ספק בידם למחות ולא מיחו ועל שפוסקים צדקה ברבים ואינן נותנין (3145)
201Rav said: On account of four things the property of householders is confiscated by the state treasury: On account of those who hold back the wages of a laborer; on account of those who completely keep the wages of a laborer; on account of those who remove the yoke from off their necks and place it on [the necks] of others and on account of arrogance. And the sin of arrogance is equivalent to all [the others]. Whereas the humble it is written, "But the humble shall inherit the land, and delight themselves in the abundance of peace" (Psalms 37:11).
אמר רב בשביל ארבעה דברים נכסי בעלי בתים יוצאין לטמיון על כובשי שכר שכיר ועל עושקי שכר שכיר ועל שפורקין עול מעל צואריהן ונותנין על חבריהן ועל גסות הרוח וגסות הרוח כנגד כולן אבל בענוים כתיב (תהלים לז, יא) וענוים יירשו ארץ והתענגו על רוב שלום: (12411)
202We will return to you, "one who sleeps."
הדרן עלך הישן (744)
English: Berakhot, A. Cohen, The Babylonian Talmud: Tractate Berakot (Cambridge University Press, 1921), public domain; Sukkah and Megillah, Daf Shevui (Conservative Yeshiva), CC0; Ta'anit, Henry Malter, The Treatise Ta'anit of the Babylonian Talmud (Jewish Publication Society, 1928), public domain; Chagigah, A. W. Streane, A Translation of the Treatise Chagigah from the Babylonian Talmud (Cambridge University Press, 1891), public domain; Makkot, Sefaria Community Translation, CC0. Hebrew and Aramaic: Ta'anit, Malter's critical text (1928, public domain; his notes not reproduced); the others, Wikisource Talmud Bavli (Vilna edition), via Sefaria, licensed CC BY-SA 3.0 (this site's cleaned copy of that text is shared under the same license); changes made (markup and images removed).