My LORD’s BibleBabylonian Talmud Sukkah 3
Folio 29b דף כט ע״ב
1Mishnah: A Lulav that is stolen or dried is invalid; [A Lulav] of a worshipped tree or a wayward city is invalid; [If a Lulav's] top was cut off, or its leaves were detaching, it is invalid; If it's leave were separating [from one another], it is valid; Rabbi Yehudah says One should tie it [additionally] from the top. The fronds of the Iron Mountain are valid. A Lulav that has three hand-breadths, so that one can shake it, is valid.
מתני׳ לולב הגזול והיבש פסול של אשירה ושל עיר הנדחת פסול נקטם ראשו נפרצו עליו פסול נפרדו עליו כשר רבי יהודה אומר יאגדנו מלמעלה ציני הר הברזל כשירות לולב שיש בו שלשה טפחים כדי לנענע בו כשר: (10246)
2Gemara: The mishnah states the law clearly. It does not make a difference [if the case arises] on the first day of the holiday, and it does not make a difference [if the case arises] on the second day of the holiday.
גמ׳ קא פסיק ותני לא שנא ביו"ט ראשון ולא שנא ביום טוב שני (2649)
3It makes sense for the dry [Lulav]; we need a beautiful one, and it is not. However, with a stolen [Lulav]- it makes sense on the first day of the holiday, as it is written, "For you (Leviticus 23:40)"- meaning from that which is yours. Rather, on the second day of the holiday, why not?
בשלמא יבש הדר בעינן וליכא אלא גזול בשלמא יום טוב ראשון דכתיב (ויקרא כג, מ) לכם משלכם אלא ביום טוב שני אמאי לא (3730)
4Rabbi Yochanan said in the name of Rabbi Shimon the son of Yochai,
א"ר יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי (1475)
Folio 30a דף ל ע״א
5For the reason that it is for him a commandment that is fulfilled through a transgression. As it says, "And you have brought the stolen [animal], the lame [animal], and the ill [animal as offerings] (Malachi 1:13)." [Therefore, we see] a stolen offering is similar to a lame one. Just like a lame animal has no way to fix it, so too a stolen animal has no way to fix it [to render it permissible]. It does not matter whether it is before the owner despaired of finding the animal, or after he despaired.
משום דהוה ליה מצוה הבאה בעבירה שנאמר (מלאכי א, יג) והבאתם גזול ואת הפסח ואת החולה גזול דומיא דפסח מה פסח לית ליה תקנתא אף גזול לית ליה תקנתא לא שנא לפני יאוש ולא שנא לאחר יאוש (8270)
6It makes sense, to say before the owner's despair: "A person, when he brings from his," said the Merciful one, and it (the stolen animal) is not his. But after the owner's despair- hasn't he taken ownership when the owner despaired? Rather, it is for the reason that it is for him a commandment that is fulfilled through a transgression.
בשלמא לפני יאוש (ויקרא א, ב) אדם כי יקריב מכם אמר רחמנא ולאו דידיה הוא אלא לאחר יאוש הא קנייה ביאוש אלא לאו משום דהוה ליה מצוה הבאה בעבירה (4036)
7And Rabbi Yochanan said in the name of Rabbi Shimon the son of Yochai, "What does the verse, 'For I am G-d, loving of justice, hating of thievery greatly (Isaiah 61:8)' mean? It is compared to an allegory of a flesh-and-blood king, who was passing by a tollbooth and said to his servants, 'Give the tax to the collectors.' They said to him, 'And is not the whole tax yours?' He said to them, 'From me should all the travelers learn, and not distance themselves from the tax.' So too the Holy One, Blessed be he, says, 'I am G-d, hater of thievery in elevation-offerings- from Me should all my children learn and distance themselves from thievery.'"
וא"ר יוחנן משום ר' שמעון בן יוחי מאי דכתיב (ישעיהו סא, ח) כי אני ה' אוהב משפט שונא גזל בעולה משל למלך בשר ודם שהיה עובר על בית המכס אמר לעבדיו תנו מכס למוכסים אמרו לו והלא כל המכס כולו שלך הוא אמר להם ממני ילמדו כל עוברי דרכים ולא יבריחו עצמן מן המכס אף הקב"ה אמר אני ה' שונא גזל בעולה ממני ילמדו בני ויבריחו עצמן מן הגזל (11176)
8It was also said: Rabbi Ami said, "A dry [Lulav] is invalid because it is not beautiful, [and] a stolen [Lulav] is invalid because it is for him (the user) a commandment fulfilled through a transgression."
אתמר נמי אמר רבי אמי יבש פסול מפני שאין הדר גזול פסול משום דהוה ליה מצוה הבאה בעבירה (3599)
9And Rabbi Yitzchak argued with him, For Rabbi Yitzchak quoted, "Shmuel said: 'They did not teach [that a stolen Lulav is invalid], except for on the first day of the holiday; but on the second day of the holiday, because he can fulfill his obligation with a borrowed [Lulav], he can fulfill his obligation also with a stolen [Lulav].
ופליגא דר' יצחק דא"ר יצחק בר נחמני אמר שמואל לא שנו אלא ביום טוב ראשון אבל ביום טוב שני מתוך שיוצא בשאול יוצא נמי בגזול (4919)
10Questioned Rabbi Nachman the son of Yitzchak, "A Lulav that is stolen or dry is invalid; doesn't [it exempt] a borrowed [Lulav as] valid? When [is it exempted as valid]? If you would say on the first day of the holiday, isn't it written, 'For you'- [meaning] from that which is yours? And isn't [a borrowed Lulav] not belonging to him? Rather, [it means] on the second day of the holiday, and as [the mishnah] taught, a stolen [Lulav] is invalid.
מתיב רב נחמן בר יצחק לולב הגזול והיבש פסול הא שאול כשר אימת אילימא בי"ט ראשון הא כתיב לכם משלכם והאי לאו דידיה הוא אלא לאו ביום טוב שני וקתני גזול פסול (6168)
11(Rava said), Really, [the Mishnah applies] on the first day of the holiday, and we do not need to state [the other case of a borrowed Lulav]. We do not need to state [the law about a] borrowed Lulav [being invalid], for it is not his. However, [with a] stolen [Lulav], I say that outright robbery includes the despair of the [original] owners, and so it resembles being his. We can learn from this [the halakha].
(רבא אמר) לעולם ביום טוב ראשון ולא מיבעיא קאמר לא מיבעיא שאול דלאו דידיה הוא אבל גזול אימא סתם גזילה יאוש בעלים הוא וכדידיה דמי קא משמע לן (3817)
12Said Rav Huna to some merchants, "When you buy Hadasim from Non-Jews, do not cut them yourselves, but rather make them cut it, and they shall give it to you. What is the reasoning? Normal worshipers of stars are thieves of land,
אמר להו רב הונא להנהו אוונכרי כי זבניתו אסא מעכו"ם לא תגזזו אתון אלא לגזזוה אינהו ויהבו לכו מאי טעמא סתם עובדי כוכבים גזלני ארעתא נינהו (4590)
Folio 30b דף ל ע״ב
13And land cannot be stolen. Therefore, make them cut [the Hadasim], so that there will be the despair of owners in their hands, and the change of ownership in your hands.
וקרקע אינה נגזלת הלכך לגזזוה אינהו כי היכי דליהוו יאוש בעלים בידייהו דידהו ושינוי הרשות בידייכו (3273)
14After all, if the merchants cut it, there would be the despair of owners in their hands, and the change of ownership in the buyer's (lit. our ) hands [and therefore it seems that], We do not need [this solution]! [Rather, Rav Huna was trying to validate] the Hadasim of the merchants themselves. [But are they not able] to acquire it through a change [which takes place through] action [by tying it in the Lulav bundle]?
סוף סוף כי גזזו אוונכרי ליהוי יאוש בעלים בידייהו ושינוי הרשות בידן לא צריכא בהושענא דאוונכרי גופייהו (3777)
15He must have thought, A Lulav does not require a tie [to bundle the four species].
וליקניוה בשינוי מעשה קא סבר לולב אין צריך אגד (1830)
16And even if you find [that we need] to say that a Lulav requires a tie, a change that does not affect the actual object (lit. goes back to its original form) it is, and a change that goes back to its original form is not called a change [for halakhic purposes].
ואם תמצי לומר לולב צריך אגד שינוי החוזר לברייתו הוא ושינוי החוזר לברייתו לא שמיה שינוי (4559)
17[But are they not able] to acquire it through a change of name? For earlier, they were "Asa", and now,
וליקניוה בשינוי השם דמעיקרא הוה ליה אסא והשתא (2200)
Folio 31a דף לא ע״א
18[They are called] "Hoshanah"? Originally, also to "Asa", "Hoshanah" they called [and thus we cannot rely on the change of name].
הושענא מעיקרא נמי לאסא הושענא קרו ליה (1828)
19Our rabbis taught [in a Baraita], [Regarding] a Sukkah that is stolen, or someone who covers his Sukkah [with Schach] from public property, Rabbi Eliezer declares it invalid, and the Chachamim validate it.
ת"ר סוכה גזולה והמסכך ברשות הרבים ר' אליעזר פוסל וחכמים מכשירין (3506)
20Rav Nachman said, "The argument is about someone who takes his fellow and removes him from his sukkah, And Rabbi Eliezer [rules] according to his opinion, as he says, 'A person does not fulfill his obligation with his fellow's Sukkah. If land can be [truly] stolen, it is a stolen Sukkah; and if land cannot be stolen, it is a borrowed Sukkah [but either way, it is forbidden].'
אמר רב נחמן מחלוקת בשתוקף את חבירו והוציאו מסוכתו ורבי אליעזר לטעמיה דאמר אין אדם יוצא ידי חובתו בסוכתו של חבירו אי קרקע נגזלת סוכה גזולה היא ואי נמי קרקע אינה נגזלת סוכה שאולה היא (8721)
21And the Sages [rule] according to their opinion, as they say, 'A person fulfills his obligation with his fellow's Sukkah, And land cannot be stolen, and so it is a borrowed Sukkah [which is allowed].'
ורבנן לטעמייהו דאמרי אדם יוצא ידי חובתו בסוכתו של חבירו וקרקע אינה נגזלת וסוכה שאולה היא (3878)
22However, if he stole the wood and built a Sukkah with it, everyone agrees that he does not have [to return anything but] the value of the wood alone.
אבל גזל עצים וסיכך בהן דברי הכל אין לו אלא דמי עצים (1120)
23From where [do we know that 'a stolen Sukkah' means R' Nachman's interpretation]?
ממאי (91)
24For the teaching compares it to public property. Just like [regarding] public property, the land is not his, so too 'a [stolen] Sukkah', the land is not his.
מדקתני דומיא דרשות הרבים מה רשות הרבים קרקע לאו דידיה הוא סוכה נמי לאו קרקע דידיה הוא (4335)
25There was an old woman who came up to Rabbi Nachman. She said to him, "The exilarch and all of the Rabbis of the house of the exilarch- in a stolen Sukkah they were sitting [meaning, its wood was stolen from her]." She shouted, and Rabbi Nachman paid no attention to her. She said to him, "A woman whose father had 318 servants [meaning, a descendant of Abraham] is shouting before you, and you pay no attention to her?" Rabbi Nachman said to [his students], "She is a chatterbox, and she only has [a claim to] the value of the wood alone.
ההיא סבתא דאתאי לקמיה דרב נחמן אמרה ליה ריש גלותא וכולהו רבנן דבי ריש גלותא בסוכה גזולה הוו יתבי צווחה ולא אשגח בה רב נחמן אמרה ליה איתתא דהוה ליה לאבוהא תלת מאה ותמני סרי עבדי צווחא קמייכו ולא אשגחיתו בה אמר להו רב נחמן פעיתא היא דא ואין לה אלא דמי עצים בלבד (11095)
26Ravina said, "This is like a beam of a Sukkah, and the Sages make a fix for it because of the Statute of the Beam [that stolen beams built into houses do not need to be removed, but should rather have their value paid]."
אמר רבינא האי כשורא דמטללתא דגזולה עבדי ליה רבנן תקנתא משום תקנת מריש (4886)
27This is obvious! How is it different than [normal] wood? You might have said, "Wood is commonly found, but these [i.e. beams] are not common, I would say not [a valid argument], and we can learn from this [i.e. Ravina's statement].
פשיטא מאי שנא מעצים מהו דתימא עצים שכיחי אבל האי לא שכיחא אימא לא קמ"ל (2788)
28These words apply during the seven days [of Sukkot], but after the seven[-day period], he should return the beam itself. But if he connected it in plaster, and even if it is after the seven[-day period], he should also return the value [instead of the beam].
הני מילי בגו שבעה אבל לבתר שבעה הדר בעיניה ואי חברו בטינא ואפילו לאחר שבעה נמי יהיב ליה דמי (3221)
29It was taught, "Dried are invalid; Rabbi Yehudah validates." Rava said, "This argument is regarding the Lulav, For the Sages thought, 'We compare the Lulav to the Etrog: Just like the Etrog requires beauty, so too the Lulav requires beauty.' And Rabbi Yehudah thought, 'We do not compare the Lulav to the Etrog.' But regarding the Etrog, everyone agrees that beauty is required."
תנא יבש פסול רבי יהודה מכשיר אמר רבא מחלוקת בלולב דרבנן סברי מקשינן לולב לאתרוג מה אתרוג בעי הדר אף לולב בעי הדר ור' יהודה סבר לא מקשינן לולב לאתרוג אבל באתרוג דברי הכל הדר בעינן (9165)
30And regarding the Lulav, Rabbi Yehudah does not require beauty? And isn't it taught, "Rabbi Yehudah says [about a Lulav whose leaves are splitting], 'He should tie it on top' [presumably to add beauty]?" What is his reasoning? [Is it] not because he requires beauty?
ובלולב לא בעי ר' יהודה הדר והתנן רבי יהודה אומר יאגדנו מלמעלה מ"ט לאו משום דבעי הדר (2684)
31No. As it is taught is his reasoning: "Rabbi Yehudah says in the name of Rabbi Tarfon, 'Palm fronds (Kapot)'- if they were splitting, he should tie them (Yikhtephenu, from root K.p.t)."
לא כדקתני טעמא רבי יהודה אומר משום ר' טרפון כפות תמרים כפות ואם היה פרוד יכפתנו (4780)
32And he doesn't require beauty? And isn't it taught, "We only bind the Lulav with its species; the words of Rabbi Yehudah [presumably because it looks nice]?" What is his reasoning? [Is it] not because he requires beauty?
ולא בעי הדר והתנן אין אוגדין את הלולב אלא במינו דברי רבי יהודה מאי טעמא לאו משום דבעי הדר (2935)
33No. For didn't Rava say [about Rabbi Yehudah's use of the phrase 'with its own species'], "[One can bind the Lulav] even with the vines, and even with the bark, of the palm [which are not beautiful]. Rather, what is the reasoning for Rabbi Yehudah's [statement] there? He had thought, "A Lulav needs binding, and if he brings another species [as binding material], it would be for him five species."
לא דהא אמר רבא אפילו בסיב ואפילו בעיקרא דדיקלא [ואלא] מאי טעמא דרבי יהודה התם דקא סבר לולב צריך אגד ואי מייתי מינא אחרינא הוה להו חמשה מינין (4442)
34But regarding a Etrog, does Rabbi Yehudah really require beauty? And isn't it taught, "[Regarding] the four species in the Lulav [bundle], just as we may not take away from them, so too we may not add. If he could not find a Etrog, he should not bring: not a quince, not a pomegranate, and not any other thing. Wilted ones are valid, but dried ones are invalid. Rabbi Yehudah says, "Even dried [plants are valid].
ובאתרוג מי בעי רבי יהודה הדר והתניא ארבעת מינין שבלולב כשם שאין פוחתין מהן כך אין מוסיפין עליהן לא מצא אתרוג לא יביא לא פריש ולא רמון ולא דבר אחר כמושין כשרין יבשין פסולין ר' יהודה אומר אף יבשין (9544)
35And Rabbi Yehudah said, 'It once happened,
וא"ר יהודה מעשה (652)
Folio 31b דף לא ע״ב
36Regarding the city-dwellers who would bequeath their Lulavs to their grandchildren [for lack of fresh Lulavs, this source supporting the use of dry Lulavs].' They said to him, 'From there is your proof? A time of distress is not a [valid] proof.'"
בבני כרכין שהיו מורישין את לולביהן לבני בניהן אמרו (להם) משם ראיה אין שעת הדחק ראיה (4051)
37Still, as it taught, Rabbi Yehudah says [that] Even dried ones are valid. Does [this] not [refer] to the Etrog? No. [This refers] to the Lulav.
קתני מיהת רבי יהודה אומר אף יבשין כשרין מאי לאו אאתרוג לא אלולב (3336)
38A Master said, "Just like we do not take away from the [four species], so too we do not add to them." This is obvious [seeing as we are not allowed to add to commandments]! You might have said, Seeing as Rabbi Yehudah said that a Lulav [bundle] needs binding, if you bring another species [outside of the bundle], than [you might think that] this [i.e. the Lulav bundle] is one group, and this [i.e. the new species] is one group. We learn from the [above statement that you cannot add to the four species].
אמר מר כשם שאין פוחתין מהן כך אין מוסיפין עליהן פשיטא מהו דתימא הואיל ואמר רבי יהודה לולב צריך אגד ואי מייתי מינא אחרינא האי לחודיה קאי והאי לחודיה קאי קמ"ל (5630)
39A Master said, "If he did not find an Etrog, he should not bring: not a pomegranate, not a quince, and not any other thing." This is obvious[! Why would any other fruit be acceptable?]! You might have said, "We should bring it so that the instruction regarding the Etrog will not be forgotten." We learn from the [above statement], that sometimes destruction comes from this [as people will forget the Etrog and bring this new fruit instead].
אמר מר לא מצא אתרוג לא יביא לא רמון ולא פריש ולא דבר אחר פשיטא מהו דתימא לייתי כי היכי שלא תשכח תורת אתרוג קמ"ל זימנין דנפיק חורבא מיניה דאתי למסרך (8507)
40Come and hear: "An old Etrog is invalid, and Rabbi Yehudah validates it." This is a rejection of Rava, and [his opinion that Rabbi Yehudah invalidates a dry Lulav] is rejected.
ת"ש אתרוג הישן פסול ורבי יהודה מכשיר תיובתא דרבא תיובתא (4514)
41But do we not teach, "[An Etrog] green as turquoise, Rabbi Meir validates, and Rabbi Yehudah invalidates?" Is [Rabbi Yehudah's opinion] not because he requires beauty? No. It is because it has not ripened yet [and is not a complete Etrog].
ולא בעי הדר והא אנן תנן הירוק ככרתי רבי מאיר מכשיר ורבי יהודה פוסל לאו משום דבעי הדר לא משום דלא גמר פירא (5073)
42Come and hear, "The minimum size of an Etrog: Rabbi Meir says, 'Like a walnut;' Rabbi Yehudah says, 'Like an egg.'" Is [Rabbi Yehudah's opinion] not because he requires beauty? No. It is because it is not fully ripened [and is not considered a complete Etrog].
תא שמע שיעור אתרוג קטן רבי מאיר אומר כאגוז ר' יהודה אומר כביצה לאו משום דבעי הדר לא משום דלא גמר פירא (5221)
43Come and hear: "And [regarding] a big [Etrog, the maximum is small enough] so that he can hold two in his one hand; the words of Rabbi Yehudah. Rabbi Yose says, 'Even [if the Etrog is so big that he can only hold] one in his two hands.'" What is the reasoning [of Rabbi Yehudah]? Is it not because he requires beauty? No. Seeing as Rabba said, "The Lulav [is held] the right [hand] and the Etrog is in the left." Sometimes, they will be switched, and so you will flip them, and [if the Etrog is as large as Rabbi Yose allows,] you will invalidate it [by dropping it and breaking the Pitom].
ת"ש ובגדול כדי שיאחוז שנים בידו אחת דברי ר' יהודה רבי יוסי אומר אפילו אחד בשתי ידיו מאי טעמא לאו משום דבעי הדר לא כיון דאמר רבה לולב בימין ואתרוג בשמאל זימנין דמחלפי ליה ואתי לאפוכינהו ואתי לאיפסולי (8101)
44And rather, for Rabbi Yehuda, does it not say [in reference to the Etrog] "Beautiful ['Hadar']"?
ואלא לרבי יהודה הא כתיב הדר (957)
45That means [according to Rabbi Yehudah, a fruit] that dwells ['HaDar'] on its tree from year to year.
ההוא הדר באילנו משנה לשנה: (1105)
46(Mishnah:) [A Lulav] of a worshipped tree or of a wayward city is invalid. (Gemara:) And that of a worshipped tree is invalid? But didn't Rava say, "A Lulav of idol worship should not be taken [for the Mitzvah], but if it was taken, it is valid [as opposed to the Mishnah's ruling]?"
של אשרה ושל עיר הנדחת: ושל אשרה פסול והאמר רבא לולב של ע"ז לא יטול ואם נטל כשר (4609)
47Here [ie. in the Mishnah], we are dealing with a worshipped tree [from the days] of Moses, for [it must be burnt, and therefore it is treated as ashes, and so] its size is crushed [to below the minimum size of a Lulav. The worshipped tree of Rava is a tree worshipped after the days of Moses, which does not need to be burnt].
הכא באשרה דמשה עסקינן דכתותי מיכתת שיעוריה (3534)
48We can also infer this [from the Mishnah], for like it is taught, it is similar to a wayward city [which must be destroyed].
דיקא נמי דקתני דומיא דעיר הנדחת שמע מינה: (2106)
49(Mishnah:) [If] its top was severed [ it is invalid]. Rav Huna said, They only taught [that the Lulav is invalid in the case of its top being] severed, but [if the Lulav was] slit, it is valid.
נקטם ראשו: אמר רב הונא לא שנו אלא נקטם אבל נסדק כשר (2596)
50And [a] slit [Lulav] is valid? But isn't it taught, "A bent Lulav,
ונסדק כשר והתניא לולב כפוף (1466)
Folio 32a דף לב ע״א
51A thorny [Lulav], a slit [Lulav], [and] a bent [Lulav] that is similar to a scythe are invalid. A naturally hardened [Lulav] is invalid. [A Lulav] similar to [one that was] naturally hardened [but was not actually naturally hardened] is valid. Rabbi Papa said [concerning the slit Lulav], "[This refers to a Lulav] that is made like a Himnak (A writing tool that looks like this: ץ)."
קווץ סדוק עקום דומה למגל פסול חרות פסול דומה לחרות כשר אמר רב פפא דעביד כהימנק (3850)
52[Regarding a Lulav that is] bent, like a scythe, Rava said, "They only said [that it is invalid if it was bent] forward, but [if it were bent] backward, that is its natural state."
עקום דומה למגל אמר רבא לא אמרן אלא לפניו אבל לאחריו ברייתיה הוא (2285)
53R. Nahman said: At the sides is the same as at the front, and some say, the same as at its back.
אמר רב נחמן לצדדין כלפניו דמי ואמרי לה כלאחריו דמי (1650)
54Rava further said: A lulav all of which grows on one side is a blemished plant and is invalid.
ואמר רבא האי לולבא דסליק בחד הוצא בעל מום הוא ופסול: (1237)
55If its leaves were detached etc. R. Papa said. “Detached” means like a broom. “Spread apart” means that they were parted from one another.
נפרצו עליו כו' אמר רב פפא נפרצו דעביד כי חופיא נפרדו דאיפרוד אפרודי (2769)
56R. Papa asked: What is the rule if the central leaf is split? Come and hear what R. Yohanan said in the name of R. Joshua b. Levi: If the central leaf is removed, it is invalid. Is this also true if it is split? No, if it is removed the law is different,
בעי רב פפא נחלקה התיומת מהו תא שמע דאמר (ר' יוחנן) אמר ר' יהושע בן לוי ניטלה התיומת פסול מאי לאו הוא הדין נחלקה לא ניטלה שאני דהא חסר ליה (5858)
57since it is entirely lacking There are those that say: R. Yohanan said in the name of R. Joshua b. Levi:
איכא דאמרי אמר (ר' יוחנן) אמר ריב"ל נחלקה התיומת נעשה כמי שניטלה התיומת ופסול: (4007)
58If the central leaf is split, it is as though it is removed, and [the lulav] is invalid. R. Judah says It has been taught: R. Judah said in the name of R. Tarfon, “Branches (kapot) of palm-trees,” kapot [means that if palm-branches must be] were separated, he must tie them up (yikhtefenu).
ר' יהודה אומר: תניא ר' יהודה אומר משום ר' טרפון (ויקרא כג, מ) כפות תמרים כפות אם היה פרוד יכפתנו (4965)
59Ravina said to R. Ashi: How do we know that “branches of palm-trees” refers to the lulav? ... Perhaps it means [branches of] the hardened palm? It must be [a branch the leaves of which can be] bound up, and this one cannot.
אמר ליה רבינא לרב אשי ממאי דהאי כפות תמרים דלולבא הוא אימא חרותא בעינא כפות וליכא (3857)
60But perhaps it means the stalk [itself]? Since the word] “bound” is used, it must refer to something which can be separated, and this is permanently bound.
ואימא אופתא כפות מכלל דאיכא פרוד והאי כפות ועומד לעולם (2328)
61But perhaps it means the spiky part of the palms? Abaye answered, It is written, “Her ways are ways of pleasantness, and all her paths are peace.”
ואימא כופרא אמר אביי (משלי ג, יז) דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום כתיב (3015)
62Raba Tosfa’ah said to Ravina: But perhaps it means two bunches of dates? The word is written kappat (in the singular). Then perhaps it means one? That would be called kaf.
אמר ליה רבא תוספאה לרבינא ואימא תרתי כפי דתמרי כפת כתיב ואימא חדא לההוא כף קרי ליה: (4671)
63"The thorny palms of the Iron Mountain are valid." Abaye said: They taught this only when the top of one [leaf] reaches the junction of the next, but if the top of the one does not reach the junction of the next, it is invalid.
ציני הר הברזל כשרה: אמר אביי לא שנו אלא שראשו של זה מגיע לצד עיקרו של זה אבל אין ראשו של זה מגיע לצד עיקרו של זה פסול (6035)
64It was also taught: The thorny palms of the Iron Mountain are invalid. But have we not learned that they are valid? Rather deduce from this like the teaching of Abaye. Deduce from this.
תניא נמי הכי ציני הר הברזל פסולה והא אנן תנן כשרה אלא ש"מ כאביי שמע מינה (3454)
Folio 32b דף לב ע״ב
65There are those who cast one [source] against the other: We have learnt: he thorn-palms of the Iron Mountain are valid. But has it not been taught that they are invalid? Abaye answered, There is no difficulty: The one refers to where the top of the one leaf reaches the junction of the next; the other to where the top of the one does not reach the junction of the other.
ואיכא דרמי ליה מירמא תנן ציני הר הברזל כשר והתניא פסולה אמר אביי לא קשיא כאן שראשו של זה מגיע לצד עיקרו של זה כאן שאין ראשו של זה מגיע לצד עיקרו של זה (8067)
66R. Marion said in the name of R. Joshua b. Levi, and others say that Rabbah b. Mari taught in the name of R. Yohanan b. Zakkai: here are two palms in the valley of Hinnom, and smoke goes up between them, and it is in that connection that we have learned the thorn-palms of the Iron Mountain are valid, and it is the entrance to Gehenna.
אמר רבי מריון אמר ר' יהושע בן לוי ואמרי לה תני רבה בר מרי משום רבן יוחנן בן זכאי שתי תמרות יש בגיא בן הנם ועולה עשן מביניהם וזהו ששנינו ציני הר הברזל כשרות וזו היא פתחה של גיהנם: (10116)
67A lulav which is three handbreadths in length. Rab Judah said in the name of Samuel: The [minimum] length of the hadas and the aravah is three [handbreadths], and that of the lulav four, so that the lulav should extend one handbreadth beyond the hadas.
לולב שיש בו שלשה טפחים: אמר רב יהודה אמר שמואל שיעור הדס וערבה שלשה ולולב ארבעה כדי שיהא לולב יוצא מן ההדס טפח (5270)
68And R. Parnakh said in the name of R. Yohanan, The spine of the lulav should extend a handbreadth beyond the hadas.
ורבי פרנך אמר רבי יוחנן שדרו של לולב צריך שיצא מן ההדס טפח (3035)
69Have we not learned, a lulav which is three handbreadths in length, long enough to wave, is valid? Say " and long enough to wave"; and each one explains it according to his own view.
תנן לולב שיש בו ג' טפחים כדי לנענע בו כשר אימא וכדי לנענע בו כשר מר כדאית ליה ומר כדאית ליה (4504)
70Come and hear: [We have learned: the [minimum] length of the hadas and the aravah is three [handbreadths], and that of the lulav four Is this not including the leaves? No, excluding the leaves.
תא שמע שיעור הדס וערבה שלשה ולולב ארבעה מאי לאו בהדי עלין לא לבד מעלין (3272)
71The main text: The [minimum] length of the hadas and the aravah is three [handbreadths], and that of the lulav four. R. Tarfon says. A cubit consisting of five handbreadths.
גופא שיעור הדס וערבה שלשה ולולב ארבעה ר' טרפון אומר באמה בת חמשה טפחים (3757)
72Rava said: May the master forgive R. Tarfon! Now that we cannot find a valid hadas three [handbreadths] long, would one of five handbreadths be required?
אמר רבא שרא ליה מריה לר' טרפון השתא עבות שלשה לא משכחינן בת חמשה מבעיא (5026)
73When R. Dimi came he said. [R. Tarfon meant]: Take a cubit which has [normally] six handbreadths, into five. Deduct from these the three for the myrtle and the remainder is for the palm-branch. How much then is it? Three and three fifths?
כי אתא רב דימי אמר אמה בת ששה טפחים עשה אותה בת חמשה צא מהן שלשה להדס והשאר ללולב כמה הוו להו תלתא ותלתא חומשי (7366)
74Do not then two statements of Shmuel contradict one another, for here Rav Judah says in the name of Shmuel, The [minimum] length of the hadas and the aravah is three [normal handbreadths], and elsewhere R. Huna said in the name of Shmuel that the halakhah is in accordance with R. Tarfon? [Shmuel] was not precise. Say that we can say that one is not precise when [this results in] a stringency but not when [it results in] a leniency?
קשיא דשמואל אדשמואל הכא אמר רב יהודה אמר שמואל שיעור הדס וערבה שלשה והתם אמר רב הונא אמר שמואל הלכה כרבי טרפון לא דק אימר דאמרינן לא דק לחומרא לקולא מי אמרינן לא דק (7939)
75When Rabin came he said: [R. Tarfon meant]: Take a cubit of five normal handbreadths and make it into one of six handbreadths. Deduct of these three for the hadas, and the remainder is for the lulav How much is it? Two and a half.
כי אתא רבין אמר אמה בת חמשה טפחים עשה אותה ששה צא מהן שלשה להדס והשאר ללולב כמה הוי להו תרי ופלגא (5662)
76Is there not still a difficulty between [the two statements of] Shmuel? He was not precise, and in this case his lack of precision results in a stringency since R. Huna said in the name of Shmuel that the halakhah is according to R. Tarfon.
סוף סוף קשיא דשמואל אדשמואל לא דק והיינו לחומרא לא דק דאמר רב הונא אמר שמואל הלכה כרבי טרפון: (3872)
77Mishna: A stolen or withered hadas is invalid One [that came from] an asherah or a condemned city is invalid. If its tip was broken off, or its leaves were detached, or its berries were more numerous than its leaves, it is invalid. But if he diminished them it is valid. But one may not diminish them on the festival.
מתני׳ הדס הגזול והיבש פסול של אשרה ושל עיר הנדחת פסול נקטם ראשו נפרצו עליו או שהיו ענביו מרובות מעליו פסול ואם מיעטן כשר ואין ממעטין בי"ט: (6967)
78Gemara. Our Rabbis taught, "Branches of a thick tree" [means] [the kind of tree] whose branches completely cover its trunk Now what [tree] is this? You must say that it is the myrtle (hadas). But perhaps it is the olive? It must be wreathed, but [the olive] is not.
גמ׳ תנו רבנן (ויקרא כג, מ) ענף עץ עבות שענפיו חופין את עצו ואי זה הוא הוי אומר זה הדס ואימא זיתא בעינן עבות וליכא (4469)
79But perhaps it is the plane tree? The branches must cover its trunk, which is not the case [with the plane tree].
ואימא דולבא בעינן ענפיו חופין את עצו וליכא (1287)
80But perhaps it is the oleander? Abaye said, "Its ways are the ways of pleasantness" and [with the oleander] this is not the case. Raba said [the same] from the following verse, "Therefore love truth and peace."
ואימא הירדוף אמר אביי (משלי ג, יז) דרכיה דרכי נועם וליכא רבא אמר מהכא (זכריה ח, יט) האמת והשלום אהבו (2690)
81Our Rabbis taught: Plaited like a plait and similar to a chain—that is the myrtle. R. Eliezer b. Yaakov said "The branches of a thick tree" [means] a tree the taste of whose wood and whose fruit is similar: Say, then, it is the myrtle.
תנו רבנן קלוע כמין קליעה ודומה לשלשלת זהו הדס רבי אליעזר בן יעקב אומר ענף עץ עבות עץ שטעם עצו ופריו שוה הוי אומר זה הדס (6093)
82A Tanna taught: A tree which is "avot" is valid, and which is not "avot" is not valid.
תנא עץ עבות כשר ושאינו עבות פסול (2636)
83What constitutes "avot"? Rav Judah said: When three leaves grow out of one spot. R. Kahana said: Even two and then one. R. Aha the son of Raba tried to find one [whose leaves grew] two and then one, since that was what R. Kahana said. Mar b. Amemar said to R. Ashi: "My father used to call that a wayward hadas."
היכי דמי עבות אמר רב יהודה והוא דקיימי תלתא תלתא טרפי בקינא רב כהנא אמר אפילו תרי וחד רב אחא בריה דרבא מהדר אתרי וחד הואיל ונפיק מפומיה דרב כהנא אמר ליה מר בר אמימר לרב אשי אבא לההוא הדס שוטה קרי ליה (9272)
84Our Rabbis taught: If most of its leaves fell off and the lesser part remained, it is valid, provided that its plaited quality remains.
ת"ר נשרו רוב עליו ונשתיירו בו מיעוט כשר ובלבד שתהא עבותו קיימת (4919)
85But is not this self-contradictory? You said that if the majority of its leaves fell off it is valid and then it is stated, "provided that its plaited quality remains." But since two [of the three leaves] have fallen off, how is it possible to have it "avot"?
הא גופא קשיא אמרת נשרו רוב עליו כשר והדר תני ובלבד שתהא עבותו קיימת כיון דנתרי להו תרי עבות היכי משכחת לה (7744)
86Abaye said: It is possible
אמר אביי משכחת לה (1067)
Folio 33a דף לג ע״א
87with the Egyptian hadas which has seven [leaves] in each nest, and [therefore] when four fall off, there are still three left Abaye said: [From this] we can deduce that the Egyptian myrtle is valid for the hoshanna.
באסא מצראה דקיימי שבעה שבעה בחד קינא דכי נתרי ארבעה פשו להו תלתא אמר אביי ש"מ האי אסא מצראה כשר להושענא (5733)
88But is not this obvious? I might have said that since it has an accompanying name, it is not valid, therefore he teaches us [that it is valid]. But perhaps it is indeed so? The Torah says, "branches of a thick tree," of any kind.
פשיטא מהו דתימא הואיל ואית ליה שם לווי לא מתכשר קא משמע לן ואימא הכי נמי עץ עבות אמר רחמנא מכל מקום (5081)
89Our Rabbis taught: If the larger part of its leaves were withered, and only three bunches of green leaves remained, it is valid. And R. Hisda added: Provided] that they are at the top of each [twig].
ת"ר יבשו רוב עליו ונשארו בו שלשה בדי עלין לחין כשר ואמר רב חסדא ובראש כל אחד ואחד: (4355)
90If its tip was broken off. Ulla bar Hinena taught, If its tip was broken off, and a berry grew on it, it is valid.
נקטם ראשו: תני עולא בר חיננא נקטם ראשו ועלתה בו תמרה כשר (3984)
91R. Yirmiyah asked: If the tip was broken off before the Festival, and the berry grew on it on the Festival, what [is the law]? Do we apply the law of "set aside" to commandments or not?
בעי רבי ירמיה נקטם ראשו מערב יום טוב ועלתה בו תמרה ביו"ט מהו יש דחוי אצל מצות או לא (3925)
92Let him derive this question from that which we have learned: If he covered it and it became uncovered, he need not cover it again. If the wind covered it, he must cover it again. And Rabbah b. Bar Hana said in the name of R. Yohanan: They taught this only where it subsequently became uncovered, but if it did not subsequently become uncovered, he is exempt from [the duty of] covering it.
ותפשוט ליה מהא דתנן כסהו ונתגלה פטור מלכסות כסהו הרוח חייב לכסות ואמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן לא שנו אלא שחזר ונתגלה אבל לא חזר ונתגלה פטור מלכסות (7986)
93And we asked concerning this: Even if it subsequently became uncovered, why must he cover it? Once it has been set aside is it not permanently set aside?
והוינן בה כי חזר ונתגלה אמאי חייב לכסות הואיל ואידחי אידחי (1595)
94And R. Papa said: This implies that the law of "set aside" does not apply to commandments?
ואמר רב פפא זאת אומרת אין דחוי אצל מצות (2411)
95The question [of R. Yirmiyah] is concerning that very statement of R. Papa: Is he certain that the law of "set aside" does not apply to commandments, irrespective of whether it creates a stringency or a leniency, or perhaps he is doubtful, and therefore we apply it to create a stringency, but not to create a leniency? The question stands.
דרב פפא גופא מיבעיא ליה מיפשיט פשיט ליה דאין דחוי אצל מצות לא שנא לקולא ולא שנא לחומרא או דלמא ספוקי מספקא ליה לחומרא אמרינן לקולא לא אמרינן תיקו (5865)
96Can we say that these are according to the following tannaim? If he transgressed and picked them off, it is invalid, the words of R. Elazar b. Zadok. But the sages declare it valid. They thought to explain his in the following way: According to all the lulav does not need binding, and even if you find to say that it does need binding, we do not deduce [the laws of] lulav from those of Sukkah of which it is written, "You shall make’ [which implies] but not from that which is already made.
לימא כתנאי עבר ולקטן פסול דברי רבי אלעזר (בן) צדוק וחכמים מכשירין סברוה דכ"ע לולב אין צריך אגד ואת"ל צריך אגד לא ילפינן לולב מסוכה דכתיב בה תעשה ולא מן העשוי (6680)
97Do they not disagree on the following principle: that the one who declares it invalid is of the opinion that we apply the law of "set aside" to commandments, while the one who declares it to be valid is of the opinion that we do not apply the law of "set aside" to commandments?
מאי לאו בהא קמיפלגי דמאן דפסיל סבר אמרינן יש דחוי אצל מצות ומאן דמכשיר סבר לא אמרינן יש דחוי אצל מצות (4566)
98No! All agree that we do not apply the law of "set aside" to commandments, but they disagree here in whether we deduce [the laws of] lulav from [those of] Sukkah. One Master holds that we do so deduce them, while the other Master holds that we do not deduce the laws of lulav from sukkah.
לא דכ"ע לא אמרינן יש דחוי אצל מצות והכא במילף לולב מסוכה קא מיפלגי מר סבר ילפינן לולב מסוכה ומר סבר לא ילפינן לולב מסוכה (4068)
99And if you want you can say: If we held that the lulav needs binding all would have agreed that we deduce [the laws of] lulav from [those of] Sukkah; But they disagree here on whether the lulav needs binding, and concerning the dispute of the following tannaim: Our Rabbis have taught: A lulav, whether [the other prescribed species were] bound with it or not, is valid. R. Judah says: If it is bound [with the others] it is valid; if it is unbound, it is invalid.
ואיבעית אימא אי סבירא לן לולב צריך אגד דכ"ע ילפינן לולב מסוכה והכא בלולב צריך אגד קא מיפלגי ובפלוגתא דהני תנאי דתניא לולב בין אגוד בין שאינו אגוד כשר ר' יהודה אומר אגוד כשר שאינו אגוד פסול (6736)
100What is the reason of R. Judah? He deduces it from the word "take" [which occurs here (Leviticus 23:40) and with] the "taking" with regard to the bundle of hyssop (Exodus 12:22). It is written here, "And you shall take on the first day" and there it is written, "And you shall take a bundle of hyssop." Just as there [it must be] a bundle, so here also [it must be] a bundle. And the Rabbis? They do not deduce from the mention of the word "take" in the two passages.
מאי טעמא דר' יהודה יליף לקיחה לקיחה מאגודת אזוב כתיב הכא (ויקרא כג, מ) ולקחתם לכם ביום הראשון וכתיב התם (שמות יב, כב) ולקחתם אגודת אזוב מה להלן אגודה אף כאן אגודה ורבנן לית להו לקיחה לקיחה (6405)
101Who is it that taught that which our Rabbis have taught: It is a mitzvah to bind the lulav, but [even] if he did not bind it, it is valid? Now who is it? ? If it is R. Judah, why is it valid if he did not bind it? If it is the rabbis, then what mitzvah did he perform? It is in fact the rabbis, and it is a mitzvah because of "This is my God and I will glorify Him."
מאן תנא להא דת"ר לולב מצוה לאוגדו ואם לא אגדו כשר מני אי רבי יהודה כי לא אגדו אמאי כשר אי רבנן מאי מצוה קא עביד לעולם רבנן ומצוה משום (שמות טו, ב) זה אלי ואנוהו: (4883)
102Or if its berries were more numerous than its leaves. R. Hisda said: This matter was stated by our great master, and may God be his help! They taught it only [if all the berries were] in one place, but if in two or three places, it is valid.
או שהיו ענביו מרובין: אמר רב חסדא דבר זה רבינו הגדול אמרו והמקום יהיה בעזרו לא שנו אלא במקום אחד אבל בשנים או שלשה מקומות כשר (5392)
103Rava said:
א"ל רבא (234)
Folio 33b דף לג ע״ב
104If the berries are in two or three places it is regarded as striped and [therefore] invalid.
שנים ושלשה מקומות הוי מנומר ופסול (2172)
105Rather if it was at stated, it was stated in this way: or if its berries were more numerous than its leaves, it is invalid. R. Hisda said: This matter was stated by our great master, and may God be his help!! They taught this only if the berries were black, but if they were green they are merely a species of hadas and valid.
אלא אי אתמר הכי אתמר או שהיו ענביו מרובין מעליו פסול אמר רב חסדא דבר זה רבינו הגדול אמרו והמקום יהיה בעזרו ל"ש אלא ענביו שחורות אבל ענביו ירוקות מיני דהדס הוא וכשר (7309)
106R. Papa said: Red [berries] are like black ones, since R. Hanina said, black blood is [in reality] red blood except that it has deteriorated.
אמר רב פפא אדומות כשחורות דמיין דא"ר חנינא האי דם שחור אדום הוא אלא שלקה: (3543)
107If he reduced their number, it is valid. When did he reduce them? If you say, before he bound them, this is obvious? Rather after he bound them? This then is a case of "set aside" from the very outset! Deduce from here that if something is "set aside" from the outset it is not [permanently] "set aside"?
אם מיעטן כשר: דמעטינהו אימת אילימא מקמיה דלאגדיה פשיטא אלא לבתר דלאגדיה דחוי מעיקרא הוא תפשוט מינה דחוי מעיקרא לא הוי דחוי (4740)
108Indeed it refers to a case where [he reduced them] after he bound them, but he holds that the binding is merely a designation, and a mere designation is of no consequence.
לעולם בתר דאגדיה וקסבר אגד הזמנה בעלמא הוא והזמנה בעלמא לאו כלום הוא: (1844)
109But one may not reduce them [the berries] on Yom Tov. But if he transgressed and did pluck them it is valid. But then, when did it become black? If you will say that it became black from the previous day, then it is a case of "set aside" from the very outset. Deduce from here that something that is "set aside" from the very outset is not [permanently] set aside?
ואין ממעטין ביו"ט: הא עבר ולקטן מאי כשר דאשחור אימת אילימא דאשחור מאתמול דחוי מעיקרא הוא תפשוט מינה דחוי מעיקרא דלא הוי דחוי (5349)
110Rather it became black on the Festival. It is thus a case of being fit and then "set aside". Deduce from here that if something was fit and then was "set aside" it may become fit again?
אלא לאו דאשחור ביום טוב נראה ונדחה הוא שמעת מינה נראה ונדחה חוזר ונראה (2731)
111No! Indeed it refers to a case where it became black from the outset; and you can deduce from here that something "set aside" from the outset is not permanently "set aside"; But a case in which it was fit and then was "set aside" you cannot deduce from here.
לא לעולם דאשחור מעיקרא דחוי מעיקרא דלא הוי דחוי תפשוט מינה אבל נראה ונדחה חוזר ונראה לא תפשוט (4251)
112Our Rabbis taught: One may not reduce [the number of berries] on the Festival. In the name of R. Eliezer son of R. Shimon they said that one may reduce. But is he not fixing an object on the Festival?
ת"ר אין ממעטין ביום טוב משום ר' אליעזר בר' שמעון אמרו ממעטין והא קא מתקן מנא ביו"ט (3814)
113R. Ashi said: This is a case where he plucked them for food, and R. Eliezer son of R. Shimon holds the same opinion as his father who said that a work which is done without intention is permitted. But do not both Abaye and Raba say that
אמר רב אשי כגון שלקטן לאכילה ור' אליעזר בר' שמעון סבר לה כאבוה דאמר דבר שאין מתכוין מותר (4925)
114R. Shimon admits in the case of "If his head is cut off will he not die" [that it is forbidden]?
והא אביי ורבא דאמרי תרוייהו מודה ר"ש בפסיק רישיה ולא ימות (2961)
115Here we are dealing with a case where he has another hoshanna.
הב"ע דאית ליה הושענא אחריתי (1598)
116Our Rabbis taught: If it binding became undone on the Festival, he may bind it as one binds vegetables. But why [should this be necessary]? Let him make a proper loop? [This statement is] according to R. Judah who says that a loop is to be considered a proper knot.
ת"ר הותר אגדו ביו"ט אוגדו כאגודה של ירק ואמאי ליענביה מיענב הא מני ר' יהודה היא דאמר עניבה קשירה מעלייתא היא (4284)
117But if it is according to R. Judah, it requires proper binding be required? This Tanna [of the baraita] agrees with R. Judah on one point and disagrees with him on the other.
אי ר' יהודה אגד מעלייתא בעי האי תנא סבר לה כוותיה בחדא ופליג עליה בחדא: (2377)
118Mishnah. A stolen or withered aravah is invalid. One from an asherah or from a condemned city is invalid. One whose tip was broken off or whose leaves were detached, or a tzaftzefah is invalid. One that was shriveled or had lost some of its leaves, or one grown in rain-watered soil, is valid.
מתני׳ ערבה גזולה ויבשה פסולה של אשרה ושל עיר הנדחת פסולה נקטם ראשה נפרצו עליה והצפצפה פסולה כמושה ושנשרו מקצת עליה ושל בעל כשרה: (8156)
120Another baraita taught: "willows of the brook," I only know that willows of the brook are valid. From where do we know that those grown on rain-watered soil and mountain willows [are also valid]? Scripture says, "willows of the brook," from any place.
תניא אידך ערבי נחל אין לי אלא ערבי נחל של בעל ושל הרים מניין ת"ל ערבי נחל מכל מקום (3628)
Folio 34a דף לד ע״א
122And the rabbis from where to they derive [the law of the willow] for the Temple? They learned a received tradition; for R. Asi said in the name of R. Yohanan, the laws of ten plants, the aravah and the water libation—are all a halakhah from Moses from Sinai.
ורבנן למקדש מנא להו הלכתא גמירי להו דא"ר אסי א"ר יוחנן עשר נטיעות ערבה וניסוך המים הלכה למשה מסיני (4519)
123Our rabbis taught: "willows of the brook" those that grow by the brook excluding the tzafzefah which grows on the mountains. R. Zera said: What is the verse [that proves this]? "He planted and set it beside the waters, he set it as a tzaftzefah" (Ezekiel 17:5).
ת"ר ערבי נחל הגדילות על הנחל פרט לצפצפה הגדילה בין ההרים א"ר זירא מאי קראה (יחזקאל יז, ה) קח על מים רבים צפצפה שמו (4681)
124Abaye said to him: Is it not possible that [the latter part] is merely an explanation: "He placed it beside many waters," and what was it? A tzaftzefah? If so, what does "he set it" mean? R. Abbahu said: The Holy One, Blessed be He, said: I said that Israel should be before me as something placed beside many waters that is, a willow, but they have made themselves as a tzaftzefah of the mountains
א"ל אביי ודילמא פרושי קא מפרש קח על מים רבים ומאי ניהו צפצפה א"כ מאי שמו א"ר אבהו אמר הקב"ה אני אמרתי שיהו ישראל לפני כקח על מים רבים ומאי ניהו ערבה והן שמו עצמן כצפצפה שבהרים (7769)
125Some teach this verse in connection with the baraitha: "He placed it beside many waters, he set it as a tzaftzefah." R. Zera raised a difficulty: Is it not possible that [the latter part] is merely an explanation: "He placed it beside many waters" and what was it? A tzaftzefah? If so, what is meaning of ‘he set it’? R. Abbahu said: The Holy One, Blessed be He, said: I said that Israel should be before me as something placed beside many waters, that is, a willow, but they have made themselves as a tzaftzefah of the mountains.
איכא דמתני לה להאי קרא אמתניתא קח על מים רבים צפצפה שמו מתקיף לה ר' זירא ודילמא פרושי קא מפרש קח על מים רבים מאי ניהו צפצפה אם כן מאי שמו א"ר אבהו אמר הקב"ה אני אמרתי שיהו ישראל לפני כקח על מים רבים ומאי ניהו ערבה והן שמו עצמן כצפצפה שבהרים (11943)
126Our rabbis taught: What is an aravah and what is a tzaftzefah? A willow its stem is red, its leaf is elongated and its edge is smooth; the tzaftzefah its stem is white, its leaf is round and its edge is like a sickle But has it not been taught: If it is like a sickle it is valid, if like a saw it is invalid? Abaye said: That was taught only with regard to the rounded aravah.
ת"ר אי זהו ערבה ואיזהו צפצפה ערבה קנה שלה אדום ועלה שלה משוך ופיה חלק צפצפה קנה שלה לבן ועלה שלה עגול ופיה דומה למגל והא תניא דומה למגל כשר דומה למסר פסול אמר אביי כי תניא ההיא בחילפא גילא (7549)
127Abaye said: deduce from here that a rounded aravah is valid for the hoshanna But is this not obvious? What might you have said? Since it has an accompanying name it would not be valid, therefore he informs us [that it is not so].
אמר אביי שמע מינה האי חילפא גילא כשר להושענא פשיטא מהו דתימא הואיל ואית ליה שם לווי לא נתכשר קמ"ל (4933)
128But perhaps it is indeed so? "Willows of the brook," the Torah says, implying from any place.
ואימא הכי נמי ערבי נחל אמר רחמנא מכל מקום (1379)
129R. Hisda said: Since the destruction of the Temple the following three things have had their names interchanged: [What was called] halafta [is now called] aravta, and what was called aravta, is now called halafta. What is the practical significance of this? With regard to the lulav.
אמר רב חסדא הני תלת מילי אשתני שמייהו מכי חרב בית המקדש חלפת' ערבתא ערבתא חלפתא מאי נ"מ ללולב (6396)
130[What was called] shifora [is now called] hatzotzratah, and what was hatzotzratah is now shifora. What is the practical significance of this? With regard to the shofar for Rosh Hashanah.
שיפורא חצוצרתא חצוצרתא שיפורא מאי נפקא מינה לשופר של ראש השנה (4978)
131[What was called] patorta [is now called] patora, and what was patora is now patorta. What is the practical significance of this? With regard to business transactions.
פתורתא פתורא פתורא פתורתא למאי נפקא מינה למקח וממכר (4449)
132Abaye said: I also add [that what was formerly called] bei kasei [is now called] huvlila, and huvlila is now called bei kasei.
אמר אביי אף אני אומר בי כסי הובלילא הובלילא בי כסי (1025)
133What is the practical significance of this? With regard to a needle found in the fleshy part of the second stomach.
למאי נפקא מינה למחט הנמצא בעובי בית הכוסות (1689)
Folio 34b דף לד ע״ב
136Mishnah: Rabbi Ishmael says: three hadasim, two aravot, one lulav and one etrog, even if two [of the hadasim] have their tips broken off and [only] one is whole. Rabbi Tarfon says: even if all three have their tips broken off. Rabbi Akiva says: just as there is one lulav and one etrog, so too only one hadas and one aravah.
מתני׳ ר' ישמעאל אומר שלשה הדסים ושתי ערבות לולב אחד ואתרוג אחד אפילו שנים קטומים ואחד אינו קטום ר' טרפון אומר אפי' שלשתן קטומים ר"ע אומר כשם שלולב אחד ואתרוג אחד כך הדס אחד וערבה אחת: (10098)
137Gemara. It has been taught: R. Ishmael said: "the fruit of a goodly tree" implies one; "branches of palm-trees" implies one; "the bough of a thick tree" implies three; "willows of the brook" implies two, and even if two [of the hadasim] have their tips broken off, and only one is whole [the lulav is valid] R. Tarfon said: : three, even if all have their tips broken off. R. Akiva said: Just as there is one lulav and one etrog, so there is one hadas and one aravah.
גמ׳ תניא רבי ישמעאל אומר (ויקרא כג, מ) פרי עץ הדר אחד כפת תמרים אחד ענף עץ עבות שלשה ערבי נחל שתים ואפילו שנים קטומים ואחד שאינו קטום ר' טרפון אומר שלשה ואפי' שלשתן קטומים ר"ע אומר כשם שלולב אחד ואתרוג אחד כך הדס אחד וערבה אחת (12671)
138R. Eliezer said to him: It is possible that the etrog should be bound with them in one bundle, [to this] you can say, is it written, "the fruit of a goodly tree and branches of palmtrees"? It says only, "branches of palm-trees." And from where do we know that lack of fulfillment of one prevents fulfillment of the others? Scripture says, "And you shall take" [implying] that the taking must be complete.
אמר לו ר' אליעזר יכול יהא אתרוג עמהן באגודה אחת אמרת וכי נאמר פרי עץ הדר וכפת תמרים והלא לא נאמר אלא כפת ומנין שמעכבין זה את זה ת"ל ולקחתם שתהא לקיחה תמה (9192)
139As for R. Ishmael, what does he hold? If he requires that the hadasim be whole, why should he not demand that they all be whole, and if he does not require that they be whole why should even one [have to be whole]? Bira'ah said in the name of R. Ammi: R. Ishmael changed his mind.
ורבי ישמעאל מה נפשך אי שלימין בעי ליבעי נמי כולהו אי לא בעי שלימין אפי' חד נמי לא אמר ביראה א"ר אמי חזר בו רבי ישמעאל (4381)
140R. Judah said in the name of Shmuel: The halakhah is according to R. Tarfon. And Shmuel is consistent with his own opinion, or Shmuel said to those who sold hadasim, "Sell at the normal price, for if not, I will expound to you as R. Tarfon."
אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבי טרפון ואזדא שמואל לטעמיה דאמר להו שמואל להנהו דמזבני אסא אשוו וזבינו ואי לא דרישנא לכו כרבי טרפון (4862)
141What is his reason? If you say that it is because he is lenient, why did he not expound to them as R. Akiva who is even more lenient? Three with broken tips are common, one with an unbroken tip is uncommon.
מ"ט אילימא משום דמיקל ולידרוש להו כרבי עקיבא דמיקל טפי תלתא קטומי שכיחי חד ולא קטום לא שכיח: (3923)
1421) An etrog which is stolen or withered is invalid. 2) One from an asherah or a condemned city is invalid. 3) Of orlah or of unclean terumah—it is invalid. 4) Of clean terumah, he should not take it, but if he did take it, it is valid. 5) Of demai (doubtfully-tithed): a) Bet Shammai says it invalid, b) And Bet Hillel says it valid. 6) Of second tithe, it should not be taken [even] in Jerusalem, but if he took it, it is valid.
מתני׳ אתרוג הגזול והיבש פסול של אשרה ושל עיר הנדחת פסול של ערלה פסול של תרומה טמאה פסול של תרומה טהורה לא יטול ואם נטל כשר של דמאי ב"ש פוסלין וב"ה מכשירין של מעשר שני בירושלים לא יטול ואם נטל כשר (11932)
1437) If a rash spread out on a majority of it, or if its pitom is removed, if it is peeled, split, or perforated so that any part is missing, it is invalid. 8) If a rash spread out on a lesser part of it, if its stem was missing, or if it is perforated but no part of it is missing, it is valid. 9) An etrog [which is black] as an Ethiopian is invalid. 10) An etrog which is green as a leek: a) Rabbi Meir declares it valid b) And Rabbi Judah declares it invalid 11) The minimum size of an etrog: a) Rabbi Meir says: the size of a nut. b) Rabbi Judah says: the size of an egg. 12) The maximum [size] is such that two can be held in one hand, the words of Rabbi Judah. a) Rabbi Yose says, even one that can only be held with his two hands.
עלתה חזזית על רובו נטלה פטמתו נקלף נסדק ניקב וחסר כל שהוא פסול עלתה חזזית על מיעוטו נטל עוקצו ניקב ולא חסר כל שהוא כשר אתרוג הכושי פסול והירוק ככרתי ר' מאיר מכשיר ור' יהודה פוסל שיעור אתרוג הקטן ר"מ אומר כאגוז רבי יהודה אומר כביצה ובגדול כדי שיאחז שנים בידו דברי ר' יהודה ורבי יוסי אומר אפי' אחד בשתי ידיו: (14929)
Folio 35a דף לה ע״א
144The rabbis taught: "The fruit of a goodly tree" (Leviticus 23:40) a tree the taste of whose ‘fruit’ and ‘wood’ is the same. Say then that it is the etrog.
גמ׳ ת"ר (ויקרא כג, מ) פרי עץ הדר עץ שטעם עצו ופריו שוה הוי אומר זה אתרוג (3550)
145Say that it is pepper, as it has been taught: R. Meir used to say, From that which it says, "And you have planted all manner of trees," (Leviticus 19:23) do I not know that the reference is to a tree for food? What then does Scripture teach by "for food"? A tree whose fruit and wood taste the same. Say then that it is pepper. This is to teach you that the pepper tree is subject to the law of orlah and that the Land of Israel lacks nothing, as it is said, "You shall not lack anything in it"?
ואימא פלפלין כדתניא היה רבי מאיר אומר ממשמע שנאמר (ויקרא יט, כג) ונטעתם כל עץ איני יודע שהוא עץ מאכל מה ת"ל עץ מאכל עץ שטעם עצו ופריו שוה הוי אומר זה פלפלין ללמדך שהפלפלין חייבין בערלה ואין א"י חסרה כלום שנאמר (דברים ח, ט) לא תחסר כל בה (9687)
146There [one cannot use peppers] since it is impossible. For what should he do? If he takes one [peppercorn], it is unrecognizable; if he takes two or three, the Torah said, one "fruit" and not two or three fruits. Therefore it is impossible.
התם משום דלא אפשר היכי נעביד ננקוט חדא לא מינכרא לקיחתה ננקוט תרי או תלתא (אחד) אמר רחמנא ולא שנים ושלשה פירות הלכך לא אפשר (7425)
147Rabbi said: Read not hadar but ha-dir; just as the stable contains large and small [animals], perfect and blemished ones, so also [the fruit spoken of must have] large and small, perfect and blemished. But don't other fruits have large and small, perfect and blemished? Rather this is what you should say: Before the small ones come, the large are still existent [on the tree].
רבי אומר אל תקרי הדר אלא הדיר מה דיר זה יש בו גדולים וקטנים תמימים ובעלי מומין ה"נ יש בו גדולים וקטנים תמימים ובעלי מומין אטו שאר פירות לית בהו גדולים וקטנים תמימין ובעלי מומין אלא הכי קאמר עד שבאין קטנים עדיין גדולים קיימים (9135)
148R. Abbahu said: Read not hadar, but ha-dar, a fruit which lives upon its tree from year to year. Ben Azzai said: Read not hadar, but hudor for in Greek water is called hudor. Now what fruit is it that grows by every water? Say it is the etrog.
ר' אבהו אמר אל תקרי הדר אלא (הדר) דבר שדר באילנו משנה לשנה בן עזאי אומר אל תקרי הדר אלא (אידור) שכן בלשון יווני קורין למים (אידור) ואיזו היא שגדל על כל מים הוי אומר זה אתרוג: (7234)
149If from an asherah or from a condemned city, it is invalid. What is the reason? Since it is condemned to be burned, [it is considered as though] its minimum size is destroyed. If from orlah, it is invalid.
של אשרה ושל עיר הנדחת פסול: מ"ט כיון דלשרפה קאי כתותי מיכתת שיעוריה: (5267)
150What is the reason? R. Hiyya b. Avin and R. Assi disagree on this point. One explains because there is no permission to eat it, and the other explains because it has no monetary value.
(ושל) ערלה פסול: מ"ט פליגי בה ר' חייא בר אבין ור' אסי חד אמר לפי שאין בה היתר אכילה וחד אמר לפי שאין בה דין ממון (3810)
151Now you should think that the one who insists on permission to eat it [in order for it to be valid] does not insist upon [its having] monetary value, and that the one who insists upon monetary value does not insist upon permission to eat it It was taught: [An etrog] of unclean terumah, is invalid. This goes well according to him who explains, because there is no permission to eat it, but according to him who explains [that it can't be used] because it has no monetary value, why not? Behold he can kindle it under his cooking!
קא סלקא דעתיה מאן דבעי היתר אכילה לא בעי דין ממון ומאן דבעי דין ממון לא בעי היתר אכילה תנן של תרומה טמאה (פסולה) בשלמא למ"ד לפי שאין בה היתר אכילה שפיר אלא למ"ד לפי שאין בה דין ממון אמאי הרי מסיקה תחת תבשילו (9703)
152Rather [with regard to] permission to eat it, all agree that it is necessary. They disagree only on the question whether monetary value [is also necessary]: One Master holds that permission to eat it is necessary but monetary value is not necessary, while the other Master holds that monetary value is also necessary. What is the practical difference between them?
אלא בהיתר אכילה כ"ע לא פליגי דבעינן כי פליגי בדין ממון מר סבר היתר אכילה בעינן דין ממון לא בעינן ומר סבר דין ממון נמי בעינן מאי בינייהו (4432)
153The difference is ... the case of second tithe in Jerusalem according to R. Meir According to the one who explains, because there is no permission to eat it, [second tithe is valid, since] there is permission to eat it.
איכא בינייהו מעשר שני שבירושלים אליבא דר' מאיר למ"ד לפי שאין בה היתר אכילה הרי יש בה היתר אכילה למ"ד לפי שאין בה דין ממון מעשר שני ממון גבוה הוא (6844)
154It may be concluded that it is R. Assi who said that the reason is that it has no monetary value, since R. Assi said: An etrog of second tithe according to R. Meir, a person cannot fulfill his obligation on the Festival, and according to the Sages he may fulfill his obligation with it on the Festival. This is proved
תסתיים דר' אסי דאמר לפי שאין בה דין ממון דא"ר אסי אתרוג של מעשר שני לדברי ר' מאיר אין אדם יוצא בו ידי חובתו ביו"ט לדברי חכמים אדם יוצא בו ידי חובתו ביו"ט תסתיים (7622)
155The main text: R. Assi said: An etrog of second tithe, according to R. Meir, a person cannot fulfill his obligation on the Festival with it, and according to the Sages he may fulfill his obligation with it on the Festival. Matzah of second tithe, according to R. Meir, a person cannot fulfill his obligation on Pesah with it, and according to the Sages one may fulfill his obligation with it on Pesah. Dough of second tithe, according to R. Meir, is exempt from hallah and according to the Sages it is liable to hallah.
גופא אמר ר' אסי אתרוג של מעשר שני לדברי ר' מאיר אין אדם יוצא בו ידי חובתו ביו"ט לדברי חכמים אדם יוצא בו ידי חובתו ביו"ט מצה של מעשר שני לדברי ר' מאיר אין אדם יוצא בה ידי חובתו בפסח לדברי חכמים אדם יוצא בה ידי חובתו בפסח עיסה של מעשר שני לדברי ר' מאיר פטורה מן החלה לדברי חכמים חייבת בחלה (12386)
156R. Papa raised a difficulty: his is well with regard to dough, since it is written, "The first of your dough" (Numbers 15:20). And with regard to the etrog also it is written, "To you" it must be yours. But with regard to matzah, does Scripture say, "your matzah"? Rabbah bar Shmuel, or as some say, R. Yemar bar Shelemia said: It can be deduced from the word "bread" which is common to both passages. It is written here, "The bread of affliction" (Deuteronomy 16:3) and there it is written,
מתקיף לה רב פפא בשלמא עיסה כתיב (במדבר טו, כ) ראשית עריסותיכם אתרוג נמי כתיב לכם משלכם אלא מצה מי כתיב מצתכם אמר רבה בר שמואל ואיתימא רב יימר בר שלמיא אתיא לחם לחם כתיב הכא (דברים טז, ג) לחם עוני וכתיב התם (11269)
Folio 35b דף לה ע״ב
157"And it shall be when you eat of the bread of the land" (Numbers 15:19); just as in the latter case it must be yours and not of tithe, so in the former case, [it must be] yours and not of tithe.
(במדבר טו, יט) והיה באכלכם מלחם הארץ מה להלן משלכם ולא משל מעשר אף כאן משלכם ולא משל מעשר (3759)
158Can we say that the following supports [this view]: Dough of second tithe is exempt from hallah, according to R. Meir, while the Sages say that it is liable? Can we say that the following supports [this view]! It is the identical statement!
לימא מסייע ליה עיסה של מעשר שני פטורה מן החלה דברי ר"מ וחכמים אומרים חייבת בחלה לימא מסייע ליה היא היא (3899)
159Rather [the question was whether we can say that] since they dispute in this instance, they also dispute in the others or perhaps dough is exceptional because Scripture says the words "your dough."
אלא מדבהא פליגי בהא נמי פליגי או דלמא שאני עיסה דאמר קרא (במדבר טו, כ) עריסותיכם עריסותיכם תרי זימני: (3951)
160Or of unclean terumah, it is invalid; because there is no permission to eat it.
של תרומה טמאה פסולה: דלית בה היתר אכילה: (2349)
161If it was of clean terumah, he should not take it. R. Ammi and R. Assi disagree: One explains: Because he renders it susceptible [to ritual uncleanness], while the other explains because he diminishes it
ושל תרומה טהורה לא יטול: פליגי בה ר' אמי ור' אסי חד אמר מפני שמכשירה וחד אמר מפני שמפסידה (4212)
162What is the practical difference between them? For instance in a case where he called it terumah except for its outer peel. According to the one who explains: Because he renders it susceptible [to ritual uncleanness], the prohibition does apply. According to the one who explains, because he diminishes it, the prohibition does not apply.
מאי בינייהו כגון שקרא עליה שם חוץ מקליפתה חיצונה למ"ד מפני שמכשירה איכא למ"ד מפני שמפסידה ליכא: (4192)
163But if he did take it, it is valid. According to him who explains, because there is no permission to eat it, this is permitted to be eaten, and according to him who explains, because it has no monetary value, this has monetary value.
ואם נטל כשרה למ"ד מפני שאין בה היתר אכילה הרי יש בה היתר אכילה למ"ד לפי שאין בה דין ממון הרי יש בה דין ממון: (4671)
164If it was demai. What is the reason of Beth Hillel? Because, if he wishes, he may declare his property to be ownerless and thereby become a poor person and he could benefit [from demai]-- now also we apply to it the expression "of yours." For we have learned: Poor men and quartered troops may be fed with demai.
ושל דמאי מ"ט דבית הלל כיון דאי בעי מפקר להו לנכסיה והוי עני וחזי ליה השתא נמי לכם קרינא ביה דתנן מאכילין את העניים דמאי ואת אכסניא דמאי (5157)
165And Bet Shammai: a poor man may not eat demai; as we have learned, Poor men and quartered troops may eat demai and R. Huna said: A tanna taught: Bet Shammai say that poor men and quartered troops may not be fed with demai, while Bet Hillel say that poor men and quartered troops may be fed with demai.
וב"ש עני לא אכיל דמאי דתנן (אין) מאכילין העניים דמאי ואת האכסנאי' דמאי ואמר רב הונא תנא ב"ש אומרים אין מאכילין את העניים ואת האכסנאים דמאי וב"ה אומרים מאכילין את העניים דמאי ואת האכסנאים דמאי: (6878)
166If it was of second tithe in Jerusalem. According to him who explained: Because he renders it susceptible [to uncleanliness], behold he renders it susceptible [to uncleanliness]; according to him who explained because he diminishes it, behold he diminishes it
של מעשר שני שבירושלים: למ"ד מפני שמכשירה הרי מכשירה למ"ד מפני שמפסידה הרי מפסידה: (5284)
167But if he took it, it is valid. According to him who explains: Because there is no permission to eat it, [the ruling] is according to all. According to him who explains: Because it has no monetary value, according to whom [is the ruling]? It is according to the rabbis.
ואם נטל כשרה: למ"ד מפני שאין בה היתר אכילה דברי הכל למ"ד לפי שאין בה דין ממון הא מני רבנן היא: (3421)
168If a rash spread out on the majority of it [it is invalid]. R. Hisda said: The following was said by our great Master, may God be his help! This was taught only [where they were] in one place, but if they were in two or three places, [the etrog] is valid. Rava said: On the contrary! If they were in two or three places the etrog is as though it is striped and it is invalid.
עלתה חזזית: אמר רב חסדא דבר זה רבינו הגדול אמרו המקום יהיה בעזרו לא שנו אלא במקום אחד אבל בשנים ושלשה מקומות כשר אמר ליה רבא אדרבה בשנים ושלשה מקומות הוה ליה כמנומר ופסול (8483)
169Rather if the statement was at all made, it was made in connection with the latter part [of the mishnah]: if on its lesser part it is valid. R. Hisda said, The following was said by our great Master, may God be his help! This was taught only [if they were] in one place, but if in two or three places the etrog is as speckled and invalid. Rava said: And if it is on its nose, even the smallest rash, the etrog is invalid.
אלא אי אתמר אסיפא אתמר על מיעוטו כשר אמר רב חסדא דבר זה רבינו הגדול אמרו והמקום יהיה בעזרו ל"ש אלא במקום אחד אבל בשנים ושלשה מקומות הוה ליה כמנומר ופסול אמר רבא ועל חוטמו ואפילו במשהו נמי פסול: (8258)
170If its pitom is removed. R. Yitzhak b. Elazar taught,: If its upper stem was removed.
נטלה פטמתו: תנא ר' יצחק בן אלעזר נטלה בוכנתו: (2426)
171If it is peeled. Raba ruled: An etrog which was peeled so as to resemble a red date is valid. But have we not learned, if it is peeled . . . It is invalid? There is no difficulty:
נקלף אמר רבא האי אתרוגא דאגליד כאהינא סומקא כשרה והא אנן תנן נקלף פסול לא קשיא (3693)
Folio 36a דף לו ע״א
172this refers to where all of it [was peeled], this to where only a part was peeled.
הא בכולה הא במקצתה: (712)
173Split, pierced: Ulla b. Hanina taught: If it is completely perforated [it is invalid even if the hole is] of the smallest size; if it is not completely perforated [the hole must be of the minimum size] of an issar.
נסדק ניקב: תני עולא בר חנינא ניקב נקב מפולש במשהו ושאינו מפולש בכאיסר (3509)
174Rava asked: If there developed in an etrog the symptoms [which render an animal] terefah, what is the law? What is he asking about? If it is peeled, have we not [already] learned it? If it is split have we not learned it also? If it was pierced have we not learned it also?
בעי רבא נולדו באתרוג סימני טרפה מהו מאי קמיבעיא ליה אי נקלף תנינא אי נסדק תנינא אי ניקב תנינא (4039)
175He asked in accordance with the statement of Ulla in the name of R. Yohanan who said: If the [contents of the] lung pour out as from a ladle [the animal] is fit to be eaten, and Raba explained that this applies only when the arteries are still whole, but if the arteries are rotted [the animal is] terefah. What is the ruling here? Is it possible that in that case where the air does not affect it, it could become healthy again, but in this case where the air does affect it, it decays, or is it possible that there is no difference?
כי קא מיבעיא ליה כדעולא אמר רבי יוחנן ריאה שנשפכה כקיתון כשרה ואמר רבא והוא דקיימא סימפונהא הא לא קיימי סימפונהא טרפה הכא מאי דלמא התם הוא דלא שליט בה אוירא הדר בריא אבל הכא דשליט בה אוירא סרוחי מסרחת או דלמא לא שנא (8470)
176Come and hear: An etrog which is swollen, decayed, pickled, boiled, Ethiopian (black), white or speckled, is invalid. An etrog which is round as a ball is invalid. And some say: also if two are grown together. An etrog which is half-ripe, R. Akiva declares it invalid, and the sages valid. If it was grown in a cast, so that it has the appearance of another species, it is invalid.
ת"ש אתרוג תפוח סרוח כבוש שלוק כושי לבן ומנומר פסול אתרוג ככדור פסול ויש אומרים אף התיום אתרוג הבוסר ר"ע פוסל וחכמים מכשירין גדלו בדפוס ועשאו כמין בריה אחרת פסול (9752)
177At any rate it teaches "swollen or decayed." Is it not, swollen from without and decayed from within? No! Both refer to the outside, and yet there is no difficulty. One refers to a case where the etrog is swollen even although it is not decayed; the other to a case where it was decayed without being swollen.
קתני מיהת תפוח סרוח מאי לאו תפוח מבחוץ וסרוח מבפנים לא אידי ואידי מבחוץ ולא קשיא הא דתפח אע"ג דלא סרח הא דסרח אע"ג דלא תפח (5444)
178The Master has said: An Ethiopian etrog is invalid. But has it not been taught: If it is Ethiopian it is valid, if it is like an Ethiopian, it is invalid? Abaye answered, In our Mishnah also we learned of one that is like an Ethiopian. Raba answered, There is no difficulty. The former refers to us, the latter to them.
אמר מר אתרוג כושי פסול והתניא כושי כשר דומה לכושי פסול אמר אביי כי תנן נמי מתני' דומה לכושי תנן רבא אמר לא קשיא הא לן והא להו (6868)
179A half-ripe etrog: R. Akiva declares invalid, and the Sages declare it valid. Rabbah said: Both R. Akiva and R. Shimon said the same thing. R. Akiva [refers to] that which we just said. R. Shimon—to what does that refer? To that which we have taught: R. Shimon declares etrogs to be exempt [from tithes] when they are small.
אתרוג הבוסר ר"ע פוסל וחכמים מכשירין אמר רבה ר' עקיבא ור"ש אמרו דבר אחד ר"ע הא דאמרן ר"ש מאי היא (דתניא) ר"ש פוטר את האתרוגים בקוטנן (7102)
180Abaye said to him: But perhaps it is not so. R. Akiva may have stated his view only here, since the etrog must be "goodly," while [an unripe etrog] is not, but there he may agree with the sages
א"ל אביי דלמא לא היא עד כאן לא קאמר ר"ע הכא דבעינן הדר וליכא אבל התם כרבנן סבירא ליה (2569)
181Alternatively, R. Shimon may have stated his view only there, since it is written, "You shall surely tithe all the increase of your seed" (Deuteronomy 14:22) that which people bring out for seed, but here he might agree with the Rabbis.
אי נמי עד כאן לא קאמר ר"ש התם אלא דכתיב (דברים יד, כב) עשר תעשר את כל תבואת זרעך כדרך שבני אדם מוציאין לזריעה אבל הכא כרבנן סבירא ליה (7017)
Folio 36b דף לו ע״ב
182And there is nothing more [to say about it].
ותו לא מידי (507)
183If it was grown in a cast, so that it has the appearance of another species, it is invalid Rava said: They taught this only in the case where it has the appearance of another species but if it has its natural shape it is valid. But is this not obvious, seeing that it was taught: the appearance of another species! It was necessary only in a case where it was cast in the shape of planks joined together.
גדלו בדפוס ועשאו כמין בריה אחרת פסול אמר רבא לא שנו אלא כמין בריה אחרת אבל כברייתו כשר פשיטא כמין בריה אחרת (תנן) לא צריכא דעבידא דפי דפי (6687)
184It was stated: An etrog which has been gnawed by mice: Rav said: It is not "goodly." Is this so? Did not R. Hanina taste a part of it, and fulfilled his obligation [with the remainder]? But isn't our Mishnah a difficulty against R. Hanina?
איתמר אתרוג שנקבוהו עכברים אמר רב אין זה הדר איני והא ר' חנינא מטביל בה ונפיק בה ולר' חנינא קשיא מתני' (4816)
185It is well that our Mishnah is not a difficulty against R. Hanina since the former might refer to the first day of the Festival, while the latter might refer to the second day; but it is still a difficulty against Rav? Rav could answer you: Mice are different, since they are repulsive
בשלמא מתני' לר' חנינא ל"ק כאן ביו"ט ראשון כאן ביו"ט שני אלא לרב קשיא אמר לך רב שאני עכברים דמאיסי (4461)
186There are those who say: Rav ruled that "goodly" since R. Hanina tasted a part [of an etrog] and fulfilled his obligation [with the remainder]. But is not our Mishnah a difficulty against R. Hanina? There is no contradiction since the former refers to the first day of the Festival, while the latter refers to the second day.
א"ד אמר רב זה הדר דהא ר' חנינא מטביל בה ונפיק בה ולרבי חנינא קשיא מתניתין ל"ק כאן ביו"ט ראשון כאן ביו"ט שני: (4330)
187The minimum size of an etrog: Rafram b. Papa said: As is the dispute here, so is the dispute with regard to rounded pebbles. For it has been taught, It is permitted on Shabbat to carry three rounded smooth pebbles into [a field] lavatory. And what must be their size? R. Meir ruled, The size of a nut, R. Judah ruled, That of an egg.
אתרוג קטן וכו': אמר רפרם בר פפא כמחלוקת כאן כך מחלוקת באבנים מקורזלות דתניא בשבת ג' אבנים מקורזלות מותר להכניס לבית הכסא וכמה שיעורן רבי מאיר אומר כאגוז רבי יהודה אומר כביצה: (9601)
188The maximum size etc. It was taught: R. Yose said: It happened with R. Akiva that he came to synagogue with his etrog on his shoulder. R. Judah said to him: Is this a proof? They in fact said to him, That etrog is not goodly
ובגדול כדי שיאחז כו': תניא א"ר יוסי מעשה ברבי עקיבא שבא לבית הכנסת ואתרוגו על כתפו אמר לו רבי יהודה משם ראיה אף הם אמרו לו אין זה הדר: (6311)
189They may not bind the lulav except with [strands of] its own species, the words of Rabbi Judah. Rabbi Meir says: It may be bound even with a cord. Rabbi Meir said: It happened that the men of Jerusalem used to bind their lulavs with strands of gold. They answered him: But they bound it with [strands of] its own species underneath [the strands of gold].
מתני׳ אין אוגדין את הלולב אלא במינו דברי רבי יהודה רבי מאיר אומר אפי' בחוט במשיחה אמר רבי מאיר מעשה באנשי ירושלים שהיו אוגדין את לולביהן בגימוניות של זהב אמרו לו במינו היו אוגדין אותו מלמטה: (7799)
190Gemara. Rava stated: A lulav may be bound even with sinew [of a palm], or even with [strips of] the roots of the date-palm. Rava further stated: What is the reason of R. Judah? He is of the opinion that the lulab must be bound so that if one uses another species, the wreath would contain five species.
גמ׳ אמר רבא אפי' בסיב אפי' בעיקרא דדיקלא ואמר רבא מ"ט דרבי יהודה קסבר לולב צריך אגד ואי מייתי מינא אחרינא הוה חמשה מיני (4115)
191Rava further stated: From where do I know that the sinew and roots of date-palms are species of the palm-tree? From what has been taught: [It is written]: "You shall dwell in Sukkot"—a Sukkah made of any material, the words of R. Meir. R. Judah said: The Sukkah must be made of the same four species as the lulav. And logic demands it: If the lulav which is not used at night as it is by day, is valid only with the four species, is there not then much more reason that the Sukkah which is used both at night and at day, is valid only with the four species?
ואמר רבא מנא אמינא לה דסיב ועיקרא דדיקלא מינא דלולבא הוא דתניא (ויקרא כג, מב) בסוכות תשבו סוכה של כל דבר דברי ר"מ ר' יהודה אומר אין סוכה נוהגת אלא בד' מינים שבלולב והדין נותן ומה לולב שאין נוהג בלילות כבימים אינו נוהג אלא בארבעת מינין סוכה שנוהגת בלילות כבימים אינו דין שלא תהא אלא בארבעת מינין (11840)
192They answered him: Any a fortiori argument which begins with a stringency and concludes with a leniency is not a valid argument.
אמרו לו כל דין שאתה דן תחלתו להחמיר וסופו להקל אינו דין (2748)
Folio 37a דף לז ע״א
193If he doesn't find the four species, he would be sitting and doing nothing while the Torah said, "You shall dwell in sukkot for seven days"-- implying a Sukkah of whatever material. And so with Ezra it says, "Go forth to the mountain, and bring olive branches, and branches of wild olive, and myrtle branches and palm-branches, and branches of thick trees to make Sukkoth, as it is written" (Nehemiah 8:15).
לא מצא ארבעת מינין יהא יושב ובטל והתורה אמרה בסוכות תשבו שבעת ימים סוכה של כל דבר וכן בעזרא אומר (נחמיה ח, טו) צאו ההר והביאו עלי זית ועלי עץ שמן ועלי הדס ועלי תמרים ועלי עץ עבות (ועשו) סוכות ככתוב (9813)
194And R. Judah holds that the other [species] were for the walls, while the ‘myrtle branches and palm-branches and branches of thick trees’ were for skhakh. And we have learned: Planks may be used as a skhakh, the words of R. Judah. Therefore sinews and roots of date-palms are a species of palm-tree. This is conclusive.
ורבי יהודה סבר הני לדפנות עלי הדס ועלי תמרים ועלי עץ עבות לסכך ותנן מסככין בנסרין ד"ר יהודה אלמא סיב ועיקרא דדיקלא מינא דלולבא הוא ש"מ (5532)
195But did R. Judah really say that the four species can be used but not anything else? Was it not taught: If he covered it with planks of cedar wood which are four handbreadths wide, everyone holds it is invalid. If they are not four handbreadths wide, R. Meir declares it invalid and R. Judah valid. And R. Meir agrees that if there is a space of one plank between every two planks, he may place valid skhakh between them and the sukkah is valid.
ומי אמר ר' יהודה ארבעת מינין אין מידי אחרינא לא והתניא סיככה בנסרים של ארז שיש בהן ד' טפחים ד"ה פסולה אין בהן ד' טפחים רבי מאיר פוסל ורבי יהודה מכשיר ומודה רבי מאיר שאם יש בין נסר לנסר כמלא נסר שמניח פסל ביניהן וכשירה (9541)
196What is meant by ‘cedar’? Myrtle. Like Rabbah son of R. Huna, since Rabbah son of R. Huna stated: In the school of Rav they said that there were ten species of cedar, as it is said, "I will plant in the wilderness the cedar, the acacia tree, and the myrtle" etc. (Isaiah 41:19).
מאי ארז הדס כדרבה בר רב הונא דאמר רבה בר רב הונא אמרי בי רב עשרה מיני ארזים הן שנא' (ישעיהו מא, יט) אתן במדבר ארז שיטה והדס וגו': (5078)
197R. Meir says even with a cord. It has been taught: R. Meir said: It happened with the nobility of Jerusalem that they bound their lulavs with [strands of] gold. They said to him: Is that evidence? They bound it in fact with strands of its own species underneath.
ר' מאיר אומר אפילו במשיחה כו': תניא א"ר מאיר מעשה ביקירי ירושלים שהיו אוגדין את לולביהן בגימוניות של זהב אמרו לו משם ראיה במינו היו אוגדין אותו מלמטה (6891)
198said to those who bind the hoshanna at the house of the Exilarch: When you bind the hoshannas at the house of the Exilarch, [be careful to] leave a handle so that there should be no interposition.
אמר להו רבה להנהו מגדלי הושענא דבי ריש גלותא בי גדליתו הושענא דבי ריש גלותא שיירי ביה בית יד כי היכי דלא תיהוי חציצה (5650)
199Rava said: Whatever is used to beautify it is not an interposition. Rabbah further stated: One should not hold the hoshanna with a scarf, for a whole "taking" is required, and in this case it is not. Rava said: Taking hold by means of something else is also regarded as a valid "taking."
רבא אמר כל לנאותו אינו חוצץ ואמר רבה לא לינקיט איניש הושענא בסודרא דבעינא לקיחה תמה וליכא ורבא אמר לקיחה על ידי דבר אחר שמה לקיחה (5460)
200Rava said: From where do I derive that taking hold by means of something else is also regarded as a valid taking? From what we have learned: If the hyssop is too short, he may provide it with a thread or with a reed and dip it and bring it up, and then hold the hyssop itself when sprinkling. Why? Didn't the Torah say, "And he shall take hyssop and dip?" (Numbers 19:18). Rather learn from there that taking hold by means of something else is also regarded as a valid ‘taking’?
אמר רבא מנא אמינא לה דלקיחה על ידי דבר אחר שמה לקיחה דתנן אזוב קצר מספקו בחוט ובכוש וטובל ומעלה ואוחז באזוב ומזה אמאי (במדבר יט, יח) ולקח וטבל אמר רחמנא אלא לאו ש"מ לקיחה על ידי דבר אחר שמה לקיחה (6111)
201But why? Perhaps that case is different; since [the thread or reed] was joined on [to the hyssop], it is regarded as part of it? Rather [deduce] from here: [If the ashes of the red heifer] fell from their tube into the trough they are invalid.
ממאי דלמא שאני התם כיון דחבריה כגופיה דמי אלא מהכא נפל משפופרת לשוקת פסול (3841)
Folio 37b דף לז ע״ב
202From this it follows that if he threw them into the water they are valid. Now why [should that be so]? Did not the Torah say, "And they shall take of the ashes . . . and he shall put" (Numbers 19:18)? Rather learn from here that taking by means of something else is also regarded as a valid "taking."
הא הפילו הוא כשר אמאי (במדבר יט, יז) ולקחו ונתן אמר רחמנא אלא לאו שמע מינה לקיחה ע"י דבר אחר שמה לקיחה (3647)
203Rabbah further stated: One should not thrust the lulav through the bound hoshanna lest some leaves are detached and form an interposition. But Rava said: A thing of the same species does not constitute an interposition.
ואמר רבה לא לדוץ איניש לולבא בהושענא דדלמא נתרי טרפי והוי חציצה ורבא אמר מין במינו אינו חוצץ (3676)
204Rabbah further stated: One should not shear the lulav while it is in the hoshanna, since loose leaves might remain and form an interposition. But Rava said: A thing of the same species does not constitute an interposition.
ואמר רבה לא ליגוז איניש לולבא בהושענא דמשתיירי הוצא והוי חציצה ורבא אמר מין במינו אינו חוצץ (3640)
205Rabbah further stated: It is forbidden to smell a hadas [used] for the [fulfilment of the] commandment, but it is permitted to smell an etrog [used] for the [fulfilment of the] commandment. What is the reason? — The hadas since it is used for its smell, when he sets it aside [for the mitzvah] it is set aside from use for its fragrance. The etrog, however, since it is used as food, when he sets it aside [for the mitzvah] it is set aside [only] from [use as] food.
ואמר רבה הדס של מצוה אסור להריח בו אתרוג של מצוה מותר להריח בו מ"ט הדס דלריחא קאי כי אקצייה מריחא אקצייה אתרוג דלאכילה קאי כי אקצייה מאכילה אקצייה (6102)
206Rabbah further stated: A hadas attached to the ground, it is permitted to smell it; an etrog attached to the ground, it is forbidden to smell it. What is the reason? — The hadas, since it is used for its smell, if you permit it [to be smelled], he would not come to cut it down. The etrog which is used for food, if you permit it [to be smelled] he might be tempted to cut it.
ואמר רבה הדס במחובר מותר להריח בו אתרוג במחובר אסור להריח בו מ"ט הדס דלהריח קאי אי שרית ליה לא אתי למגזייה אתרוג דלאכילה קאי אי שרית ליה אתי למגזייה (7386)
207Rabbah further stated, The lulav [must be held] in the right hand and the etrog in the left. What is the reason? This one is three commandments and this is only one. R. Yirmiyah asked of R. Zerika: Why do we bless only "To take the lulav"? Since it is higher than the others. Let him lift up the etrog and recite the blessing over it? He said to him: Since as a species it naturally is higher than the others.
ואמר רבה לולב בימין ואתרוג בשמאל מ"ט הני תלתא מצות והאי חדא מצוה א"ל ר' ירמיה לר' זריקא מאי טעם לא מברכינן אלא על נטילת לולב הואיל וגבוה מכולן ולגבהיה לאתרוג ולבריך א"ל הואיל ובמינו גבוה מכולן: (7144)
208And where [in the service] do they wave [the lulav]? At “Give thanks to the Lord” (Psalm 118), at the beginning and at the end, and at “O Lord, deliver us” (118:25), the words of Bet Hillel. Bet Shammai say: also at “O Lord, let us prosper.” Rabbi Akiva says: I was watching Rabban Gamaliel and Rabbi Joshua, and while all the people were waving their lulavs [at “O Lord, let us prosper”] they waved them only at “O Lord deliver us.”
מתני׳ והיכן היו מנענעין בהודו לה' תחילה וסוף ובאנא ה' הושיעה נא דברי ב"ה וב"ש אומרין אף באנא ה' הצליחה נא א"ר עקיבא צופה הייתי ברבן גמליאל ור' יהושע שכל העם היו מנענעין את לולביהן והם לא נענעו אלא באנא ה' הושיעה נא: (7495)
209GEMARA. Waving? Who mentioned this ? It refers to there: A lulav which has a length of three handbreadths, sufficient to wave with it, is valid, and our mishnah says, And where [in the service] do they wave [the lulav]?
גמ׳ נענוע מאן דכר שמיה התם קאי כל לולב שיש בו שלשה טפחים כדי לנענע בו כשר וקאמר היכן מנענעין (4637)
210We have learned elsewhere: The two loaves and the two lambs of Shavuot. How does he perform [the waving]? He places the two loaves upon the two lambs and puts his two hands beneath them and waves them forward and backward and upward and downward, for it is written, “which is waved and which is lifted up” (Exodus 29:27).
תנן התם שתי הלחם ושני כבשי עצרת כיצד הוא עושה מניח שתי הלחם על גבי שני הכבשין ומניח ידו תחתיהן ומניף ומוליך ומביא מעלה ומוריד שנאמר (שמות כט, כז) אשר הונף ואשר הורם (9242)
211R. Yohanan said: He brings them to and fro to Him to whom the four directions belong, and up and down to Him to whom Heaven and Earth belong. In the west (Eretz Yisrael) they taught us thus: R. Hama b. Ukba said in the name of R. Yose son of R. Hanina: He waves them to and fro in order to stop harmful winds; up and down, in order to stop harmful dews. R. Yose b. Abin and some say R. Yose b. Zevila said: This implies that
א"ר יוחנן מוליך ומביא למי שהארבע רוחות שלו מעלה ומוריד למי שהשמים והארץ שלו במערבא מתנו הכי א"ר חמא בר עוקבא א"ר יוסי ברבי חנינא מוליך ומביא כדי לעצור רוחות רעות מעלה ומוריד כדי לעצור טללים רעים א"ר יוסי בר אבין ואיתימא ר' יוסי בר זבילא זאת אומרת (11809)
Folio 38a דף לח ע״א
212even the ancillary parts of a commandment prevent calamities; for the waving is obviously a ancillary part of the commandment, and yet it stops harmful winds and harmful dews. And Rava said: And so too with the lulav. R. Aha b. Yaakov used to wave it to and fro, saying: This is an arrow in the eye of Satan This, however, is not a proper thing [to do] since it might cause him to incite him.
שירי מצוה מעכבין את הפורענות שהרי תנופה שירי מצוה היא ועוצרת רוחות וטללים רעים ואמר רבא וכן בלולב רב אחא בר יעקב ממטי ליה ומייתי ליה אמר דין גירא בעיניה דסטנא ולאו מלתא היא משום דאתי לאיגרויי ביה: (9906)
213One who was on a journey and had no lulav to take, when he enters his house he should take it [even if he is] at his table. If he did not take the lulav in the morning, he should take it at any time before dusk, since the whole day is valid for [taking] the lulav.
מתני׳ מי שבא בדרך ולא היה בידו לולב ליטול לכשיכנס לביתו יטול על שלחנו לא נטל שחרית יטול בין הערבים שכל היום כשר ללולב: (5309)
214GEMARA. You said that he should take it [even if he is] at his table. That is to say that he must interrupt [his meal]. But there is a contraction: If they have begun they need not interrupt [it]? R. Safra replied: There is no contradiction: here is refers to where there is still time [to perform the commandment] during the day, while the former refers to where there is [otherwise] no time.
גמ׳ אמרת נוטלו על שלחנו למימרא דמפסיק ורמינהי אם התחילו אין מפסיקין אמר רב ספרא ל"ק הא דאיכא שהות ביום הא דליכא שהות ביום (5691)
215Rava said: What difficulty is this? Perhaps one is a Torah commandment and one is a rabbinical obligation? Rather Rava said: If there is a difficulty, it is this: He should take it when he comes home [even if he is] at his table therefore he must interrupt [his meal]. And then it teaches: If he did not take it during the morning he should take it at any time before dusk—therefore he need not interrupt [his meal].
אמר רבא מאי קושיא דילמא הא דאורייתא הא דרבנן אלא אמר רבא אי קשיא הא קשיא לכשיכנס לביתו נוטלו על שלחנו אלמא דמפסיק והדר תני לא נטל שחרית יטול בין הערבים אלמא לא מפסיק (7711)
216[To this] R. Safra said: There is no difficulty: The latter refers to where there is still time during the day, the former where there is [otherwise] no time.
אמר רב ספרא ל"ק הא דאיכא שהות ביום הא דליכא שהות ביום (2565)
217R. Zera said: What difficulty is this? Perhaps it is a mitzvah to interrupt [one's meal for the purpose of taking the lulav] but if he did not interrupt it he should take [the lulav] at any time before dusk, since the whole day is valid for the taking of the lulav? Rather said R. Zera: [The difficulty] is indeed as we said previously; and with regard to your difficulty one is from the Torah and one is from the rabbis, here we are dealing with the second day of the Festival when [the obligation of taking the lulav on] which is only Rabbinical.
א"ר זירא מאי קושיא דלמא מצוה לאפסוקי ואי לא פסיק יטול בין הערבים שכל היום כשר ללולב אלא אמר ר' זירא לעולם כדאמרינן מעיקרא ודקשיא לך הא דאורייתא הא דרבנן הכא ביום טוב שני דרבנן עסקינן (7352)
218And this can also be learned from a precise reading of the mishnah which teaches: One who was on a journey and had no lulav to take. If you thought this referred to the first day of the Festival, is it permitted [to travel on that day]?
דיקא נמי מדקתני מי שבא בדרך ואין בידו לולב דאי ס"ד ביו"ט ראשון מי שרי: (2778)
219One who has a slave, a woman, or a minor read [the Hallel] to him, he must repeat after them what they say, and a curse be upon him. If an adult recited to him, he repeats after him [only] Halleluyah. In a place where the custom is to repeat [verses], he should repeat; Where the custom is] to say them only once, he should say them once. [Where the custom is] to recite a blessing afterwards, he should recite the blessing afterwards. Everything is dependent on local custom.
מתני׳ מי שהיה עבד או אשה או קטן מקרין אותו עונה אחריהן מה שהן אומרין ותבא לו מאירה אם היה גדול מקרא אותו עונה אחריו הללויה מקום שנהגו לכפול יכפול לפשוט יפשוט לברך יברך הכל כמנהג המדינה: (7814)
220GEMARA. Our Rabbis have taught: They truly stated that a [minor] son may recite [Birkat Hamazon] for his father, a slave may recite it for his master, and a wife for her husband; but the Sages said, May a curse come upon that man whose wife and [minor] sons have to recite the benediction for him.
גמ׳ ת"ר באמת אמרו בן מברך לאביו ועבד מברך לרבו ואשה מברכת לבעלה אבל אמרו חכמים תבא מאירה לאדם שאשתו ובניו מברכין לו (5960)
221Rava said:
אמר רבא (444)
Folio 38b דף לח ע״ב
222One can deduce important halakhot from the custom of [reciting the] Hallel. 1) Since he says Halleluyah and they respond Halleluyah it may be inferred that it is a mitzvah to answer Halleluyah
הלכתא גיברתא איכא למשמע ממנהגא דהלילא הוא אומר הללויה והן אומרים הללויה מכאן שמצוה לענות הללויה (3786)
2232) Since he says: "Praise Him, servants of the Lord" (Psalms 113:1) and they respond Halleluyah, it may be deduced that if an adult recites [the Hallel] for one the latter responds Halleluyah. 3) Since he says: "Give thanks to the Lord" (Psalms 118), and they respond, "Give thanks unto the Lord," it may be inferred that it is a mitzvah to respond with the beginning of sections. (So it was also stated; R. Hanan b. Raba ruled: It is a mitzvah to respond with the beginning of the sections.)
הוא אומר (תהלים קיג, א) הללו עבדי ה' והן אומרין הללויה מכאן שאם היה גדול מקרא אותו עונה אחריו הללויה הוא אומר הודו לה' והן אומרים הודו לה' מכאן שמצוה לענות ראשי פרקים אתמר נמי אמר רב חנן בר רבא מצוה לענות ראשי פרקים (8699)
224He says, "Please O Lord, save us, " (Psalms 118:25) and they answer, "Please Lord, save us:" from here it may be inferred that if a minor was reciting it for him, the latter answers after him what he says.
הוא אומר אנא ה' הושיעה נא והן אומרים אנא ה' הושיעה נא מכאן שאם היה קטן מקרא אותו עונין אחריו מה שהוא אומר (4025)
225Since he says, "Please O Lord, send now prosperity," and they respond " Please O Lord, send now prosperity,"from here it may be inferred that if he wants to double [the verses] he may. Since he says, "Blessed be he that comes" and they answer, "In the name of the Lord" from here it may be inferred that he who hears is like one who responded
הוא אומר אנא ה' הצליחה נא והן אומרים אנא ה' הצליחה נא מכאן שאם בא לכפול כופל הוא אומר ברוך הבא והן אומרים בשם ה' מכאן לשומע כעונה (3794)
226They asked of R. Hiyya b. Abba: If one listened but did not respond — what is the law? He answered them: The sages, the scribes, the leaders of the people and those who expound laid down that if one heard but did not respond he has fulfilled his obligation.
בעו מיניה מרבי חייא בר אבא שמע ולא ענה מהו אמר להו חכימיא וספריא ורישי עמא ודרשיא אמרו שמע ולא ענה יצא (4109)
227It was also stated: R. Shimon bar Pazzi said in the name of R. Joshua b. Levi who said in the name of Bar Kappara: From where do we know that one who listens is as though he responds? From what is written: "Even all the words of the book which the King of Judah has read" (II Kings 22:16). But was it Josiah that read them? Was it not, in fact Shaphan who read them, as it is written, "And Shaphan read it before the king" (II Kings 22:10). Rather from here [we learn] that one who listens is as though he responds.
אתמר נמי אר"ש בן פזי אמר רבי יהושע בן לוי משום בר קפרא מנין לשומע כעונה דכתיב (מלכים ב כג, טז) את (הדברים) אשר קרא (יאשיהו) וכי יאשיהו קראן והלא שפן קראן דכתיב ויקראהו שפן (את כל הדברים האלה) לפני המלך אלא מכאן לשומע כעונה (9429)
228But perhaps Josiah read it after Shaphan had read it? R. Aha b. Yaakov replied: Do not even think this, since it is written, "Because your heart was tender, and you humbled yourself before the Lord, when thou heard what I said" (II Kings 22:19). "When you heard," not "when you read."
דילמא בתר דקראנהו שפן קרא יאשיהו אמר רב אחא בר יעקב לא סלקא דעתך דכתיב (מלכים ב כב, יט) יען רך לבבך ותכנע לפני ה' בשמעך (את הדברים האלה) בשמעך ולא בקראך (6454)
229Rava said: One should not say "Blessed be he that comes" and then [pause and] say "In the name of the Lord. Rather he should say ‘Blessed be he that comes in the name of the Lord’ together. R. Safra said to him
אמר רבא לא לימא איניש ברוך הבא והדר בשם ה' אלא ברוך הבא בשם ה' בהדדי א"ל רב ספרא (2939)
Folio 39a דף לט ע״א
230‘Moses! Do you speak right? The fact is that both here and there, it is the conclusion of the clause and the pause does not matter. Rava said: One should not say: "Let His great name" and then say "be blessed." Rather he should say, "Let His great name be blessed" R. Safra said to him: Moses! Do you speak right? The fact is that both here and there, it is the conclusion of the clause and the pause does not matter.
משה שפיר קאמרת אלא התם והכא אסוקי מילתא היא ולית לן בה אמר רבא לא לימא איניש יהא שמיה רבא והדר מברך אלא יהא שמיה רבא מברך בהדדי א"ל רב ספרא משה שפיר קאמרת אלא התם והכא אסוקי מילתא הוא ולית לן בה: (10225)
231Where the custom obtains to repeat. It was taught: Rabbi used to repeat [certain] words in it; R. Elazar b. Perata used to add [certain] words in it. What does it mean to add? Abaye explained: He added the doubling beginning with "I will give thanks" to the end of the Psalm.
מקום שנהגו לכפול: תנא רבי כופל בה דברים רבי אלעזר בן פרטא מוסיף בה דברים מאי מוסיף אמר אביי מוסיף לכפול מאודך ולמטה: (4133)
232[Where the custom is] to bless, he should bless. Abaye said: This was taught only with regard to after [the Hallel], but before, it is a mitzvah to bless, for Rav Judah said in the name of Rav: For all commandments one blesses before (over) their performance. And from where do we know that the word "over" means before? R. Nahman b. Yitzchak said: As it is written, "Then Ahimaaz ran by the way of the plain and he overran (vayaavor) the Cushite" (II Samuel 18:23). Abaye said from the following: "And he himself passed over (avar) before them" (Genesis 33:3). And if you wish, from the following: "And their king passed on before them (vayaavor), and the Lord at their head" (Micah 2:13).
לברך יברך: אמר אביי ל"ש אלא לאחריו אבל לפניו מצוה לברך דאמר רב יהודה אמר שמואל כל המצות כולן מברך עליהן עובר לעשייתן ומאי משמע דהאי עובר לישנא דאקדומי הוא דאמר רב נחמן בר יצחק דכתיב (שמואל ב יח, כג) וירץ אחימעץ דרך הככר ויעבור את הכושי אביי אמר מהכא (בראשית לג, ג) והוא עבר לפניהם ואיבעית אימא מהכא (מיכה ב, יג) ויעבור מלכם לפניהם וה' בראשם: (12823)
233One who purchases a lulav from his fellow in the sabbatical year, [the latter] should give him the etrog as a gift, since one is not permitted to purchase it in the sabbatical year.
מתני׳ הלוקח לולב מחבירו בשביעית נותן לו אתרוג במתנה לפי שאין רשאי ללוקחו בשביעית: (5392)
234GEMARA. What happens if he doesn't want to give it to him as a gift? R. Huna said: He should include the price of the etrog in that of the lulav. But why should he not pay him directly?
גמ׳ לא רצה ליתן לו במתנה מהו אמר רב הונא מבליע ליה דמי אתרוג בלולב וליתיב ליה בהדיא (3404)
235Because one must not give money for Sabbatical Year produce to an am haaretz. As it has been taught: One must not give money to an am haaretz for Sabbatical Year produce, more than he needs for three meals. And if he handed [him] over [more] he should say, "This money shall be redeemed for [the ordinary] fruit which I have in my house"
לפי שאין מוסרין דמי פירות שביעית לעם הארץ דתניא אין מוסרין דמי פירות שביעית לעם הארץ יותר ממזון שלש סעודות ואם מסר יאמר הרי מעות הללו יהו מחוללין על פירות שיש לי בתוך ביתי (11521)
Folio 39b דף לט ע״ב
236and [the purchaser] eats the produce [as though it has] the sanctity of the Sabbatical Year.
ובא ואוכלן בקדושת שביעית (1726)
237This however, applies only where one buys from what is ownerless but if one buys from protected produce it is forbidden [to buy] even for as little as half an issar.
בד"א בלוקח מן המופקר אבל בלוקח מן המשומר אפילו בכחצי איסר אסור (2329)
238R. Sheshet objected: And [if one buys] from what is ownerless, [may he buy] three meals and no more? But there is a contradiction: Rue, asparagus, fenugreek, coriander of the mountains, water-parsley and meadow-eruca are always exempt from tithe and may be bought from anyone in the Sabbatical Year, since the like of these is not guarded.
מתיב רב ששת ומן המופקר ג' סעודות ותו לא ורמינהי הפיגם והירבוזין והשיטים וחלגלוגות והכוסבר שבהרים והכרפס שבנהרות והגרגיר של אפר פטורין מן המעשר וניקחין מכל אדם בשביעית לפי שאין כיוצא בהן נשמר (11506)
239He raised the objection and he himself solved to it: They taught [that only as much as is] sufficient for one's food (mano) [may be bought]. And so said Rabbah b. bar Hana in the name of R. Yohanan. They taught [that only as much as is] sufficient for food (mano) [may be bought]. How do we know that "man" means food? Since it is written: "And the king appointed (vayaman) for them a daily portion of the king's food" (Daniel 1:5).
הוא מותיב לה והוא מפרק לה בכדי מן שנו וכן אמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן בכדי מן שנו מאי משמע דהאי מן לישנא דמזוני הוא דכתיב (דניאל א, ה) וימן להם המלך וגו' (5116)
240But if so, the lulav also [should not be bought]? The lulav is a product of the sixth year which entered the seventh. But if so, might not the etrog also a product of the sixth year which entered the seventh? In the case of the etrog we compute from the time of its gathering.
אי הכי לולב נמי לולב בר ששית הנכנס לשביעית הוא אי הכי אתרוג נמי בת ששית הנכנסת לשביעית היא אתרוג בתר לקיטה אזלינן (7618)
241But behold both R. Gamaliel and R. Eliezer agree that as regards the Sabbatical Year the etrog's status is determined by the time of its blossoming, as we have learned, The etrog is like a tree in three respects, and like a vegetable in one.
והא בין ר"ג ובין ר' אליעזר לענין שביעית אתרוג בתר חנטה אזלינן דתנן אתרוג שוה לאילן בג' דרכים ולירק בדרך אחד (5707)
242It is like a tree in three respects, as regards the laws of orlah, of the Fourth Year, and of the Seventh Year; and like a vegetable in one respect
שוה לאילן בג' דרכים לערלה ולרבעי ולשביעית ולירק בדרך אחד (2777)
Folio 40a דף מ ע״א
243in that its tithing is determined by the time of its picking, the words of Rabban Gamaliel. R. Eliezer ruled: The etrog is like a tree in all respects.
שבשעת לקיטתו עישורו דברי רבן גמליאל ר' אליעזר אומר אתרוג שוה לאילן לכל דבר (4894)
244He holds the opinion as this (the following) Tanna, as it has been taught: R. Yose stated: Avtulmos testified in the name of five elders that the tithing of the etrog depends upon [the time of its] picking. But our Rabbis voted in Usha and said [that this applies] both to tithing and the Sabbatical Year.
הוא דאמר כי האי תנא דתניא א"ר יוסי אבטולמוס העיד משום חמשה זקנים אתרוג אחר לקיטה למעשר ורבותינו נמנו באושא ואמרו בין למעשר בין לשביעית (7283)
245But who mentioned the Sabbatical Year? There is something missing in the text, and so it should be read: The tithing of the etrog depends upon [the time of its] picking, and its subjection to the laws of the Sabbatical Year depends on [the time of its] blossoming. But our Rabbis voted in Usha and said that ... the etrog is dependent on the time of its picking as regards both tithing and the Sabbatical Year.
שביעית מאן דכר שמיה חסורי מיחסרא והכי קתני אתרוג אחר לקיטה למעשר ואחר חנטה לשביעית ורבותינו נמנו באושא ואמרו אתרוג בתר לקיטה בין למעשר בין לשביעית (9729)
246The reason then for the [permission to purchase a] lulav is that it is [the product of] the sixth year which entered the seventh, but if it were of the Sabbatical Year it would have been sacred? But why? ... Is it not just wood, and wood does not possess the sanctity of the Sabbatical Year, as it has been taught: ... Leaves of reeds and leaves of the vine which have been heaped up to store them upon a field: if they were gathered for [animal] food, they possess the sanctity of the Sabbatical Year, but if they were gathered for firewood, they do have not the sanctity of the Sabbatical Year.
טעמא דלולב בר ששית הנכנס לשביעית הוא הא דשביעית קדוש אמאי עצים בעלמא הוא ועצים אין בהן משום קדושת שביעית (דתנן) עלי קנים ועלי גפנים שגבבן לחובה על פני השדה לקטן לאכילה יש בהן משום קדוש' שביעית לקטן לעצים אין בהן משום קדושת שביעית (12720)
247There the case is different, since Scripture says, “For you for food” (Leviticus 25:6) thus comparing ‘for you’ to ‘for food’, [anything] whose benefit comes at the time of its consumption [has the sanctity of sabbatical produce]; this excludes firewood since the benefit from it comes after its consumption.
שאני התם דאמר קרא (ויקרא כה, ו) לכם לאכלה לכם דומיא דלאכלה מי שהנאתו וביעורו שוה יצאו עצים שהנאתן אחר ביעורן (4862)
248But is there not the wood of the oily tree, the benefit from which is derived at the same time as its consumption? Rava said: Wood in general is used for heating.
והאיכא עצים דמשחן דהנאתן וביעורן שוה אמר רבא סתם עצים להסקה הן עומדין (3409)
249And the question of whether [the restrictions of the Sabbatical Year apply to] wood that is used for heating is a dispute between Tannas, as it has been taught: The produce of the Sabbatical Year may not be used either for steeping or for washing.R. Yose say: they may be so used.
ועצים להסקה תנאי היא דתניא אין מוסרין פירות שביעית לא למשרה ולא לכבוסה ר' יוסי אומר מוסרין (4938)
250What is the reason of the first Tanna? Because Scripture says “for food,”[implying] but not for steeping or for washing. What is the reason of R. Yose? — Because Scripture says, “for you” [implying], for all your needs, even for steeping and for washing. But, according to the first Tanna, is it not written, “for you? That “for you” is to compare it with “for food:” Such that its benefit comes at the same time as its consumption, thus excluding [produce used for] steeping and washing the benefit from which comes after their consumption.
מ"ט דת"ק דאמר קרא לאכלה ולא למשרה ולא לכבוסה מ"ט דרבי יוסי אמר קרא לכם לכם לכל צרכיכם ואפילו למשרה ולכבוסה ות"ק הא כתיב לכם ההוא לכם דומיא דלאכלה מי שהנאתו וביעורו שוה יצאו משרה וכבוסה שהנאתן אחר ביעורן (9146)
251But according to R. Yose, is it not written “for food”? He needs that phrase to deduce, “for food”, but not for a salve, as it has been taught, “for food”, but not for a salve. You say “for food” but not for a salve; why not say, “[for food”] but not for washing? When it says, “for you” washing is included. So how then do I understand, “for food”? “For food”, but not for a salve. But what reason did you see for including washing and excluding a salve?
ורבי יוסי הא כתיב לאכלה ההוא מיבעי ליה לאכלה ולא למלוגמא כדתניא לאכלה ולא למלוגמא אתה אומר לאכלה ולא למלוגמ' או אינו אלא ולא לכבוסה כשהוא אומר לכם הרי לכבוסה אמור הא מה אני מקיים לאכלה לאכלה ולא למלוגמא מה ראית לרבות את הכבוסה ולהוציא את המלוגמא (7636)
Folio 40b דף מ ע״ב
252I include washing since it is a requirement common to all men and exclude a salve since it is not common to all men.
מרבה אני את הכבוסה ששוה בכל אדם ומוציא את המלוגמא שאינה שוה לכל אדם (2996)
253Who is the author of that [statement] which our Rabbis taught: “for food” but not for a salve, “for food”, but not for perfume, “for food” but not for an emetic. Who does this agree with? With R. Yose, for if it were the Rabbis, they also exclude steeping and washing.
מאן תנא להא דת"ר לאכלה ולא למלוגמא לאכלה ולא לזילוף לאכלה ולא לעשות ממנה אפיקטויזין כמאן כר' יוסי דאי רבנן הא איכא נמי משרה וכבוסה (4604)
254R. Elazar said: Sabbatical year produce is redeemed only by way of sale. But R. Yohanan said: Either by way of sale or by way of exchange. What is the reason of R. Elazar? As it is written, "In this year of Jubilee" (Leviticus 25:13) and then comes the following verse, "And if you sell something to your neighbor" [implying,] only by way of sale, but not by way of exchange.
אמר ר' אלעזר אין שביעית מתחללת אלא דרך מקח ורבי יוחנן אמר בין דרך מקח בין דרך חילול (4301)
255And what is the reason of R. Yohanan? — Since it is written, "For it is a Jubilee, it shall be holy" (Leviticus 25:12); just as sacred objects can be redeemed either by way of sale or by way of exchange, so the produce of the Sabbatical Year can be redeemed either by way of sale or by way of exchange.
מ"ט דר' אלעזר דכתיב (ויקרא כה, יג) בשנת היובל הזאת וגו' וסמיך ליה וכי תמכרו ממכר דרך מקח ולא דרך חילול ורבי יוחנן מ"ט דכתיב כי יובל היא קדש מה קדש בין דרך מקח בין דרך חילול אף שביעית בין דרך מקח בין דרך חילול (8385)
256But what does R. Yohanan do with the verse, "And if you sell something to your neighbor"? He requires it in accordance with the statement of R. Yose b. Hanina, as it has been taught, R. Yose b. Hanina said: Come and see how serious is [even] the dust of the Sabbatical Year. A man merely trades with the produce of the Sabbatical Year, in the end he sells his movable property and his clothes, as it is said, "In this year of Jubilee you shall return, each man to his possessions" and then comes immediately, "And if you sell something to your neighbor etc."
ורבי יוחנן האי כי תמכרו ממכר מאי עביד ליה מיבעי ליה לכדר' יוסי בר חנינא דתניא א"ר יוסי בר חנינא בוא וראה כמה קשה אבקה של שביעית וכו' אדם נושא ונותן בפירות שביעית לסוף מוכר את מטלטליו ואת כליו שנאמר בשנת היובל הזאת תשובו איש אל אחוזתו וסמיך ליה וכי תמכרו ממכר לעמיתך וגו' (14315)
257And R. Eleazar, what does he do with the verse of R. Yohanan? He needs it in accordance with what has been taught, "For it is a Jubilee, it shall be holy" (Leviticus 25:12) just as with holy objects the money [for which it is redeemed] assumes the same sanctity, so with the produce of the Sabbatical Year, the money [for which it is sold] assumes the same sanctity.
ור' אלעזר האי קרא דר' יוחנן מאי עביד ליה מיבעי ליה לכדתניא (ויקרא כה, יב) כי יובל היא קדש מה קדש תופס את דמיו אף שביעית תופסת את דמיה (6266)
258It has been taught in agreement with R. Elazar, and it has also been taught in agreement with R. Yohanan. It has been taught in agreement with R. Elazar: [In the case of produce of] the Sabbatical Year the money [for which it is exchanged] assumes the same sanctity [as the produce itself], for it is said, "For it is a Jubilee, it shall be holy to you" just as with holy objects the money [for which it is redeemed assumes] the sanctity [of the holy object], and becomes forbidden, so with the produce of the Sabbatical Year, the money [for which it is redeemed] assumes the same sanctity [as the produce] and becomes forbidden.
תניא כוותיה דר' אלעזר ותניא כוותיה דרבי יוחנן תניא כוותיה דרבי אלעזר שביעית תופסת את דמיה שנאמר כי יובל היא קדש תהיה לכם מה קדש תופס את דמיו ואסור אף שביעית תופסת את דמיה ואסורה (12189)
259[But] in case [you would say] that just as, with holy objects, the money [for which it is redeemed] assumes its sanctity and [the holy object itself] becomes desacralized, so also with the produce of the Sabbatical Year, the money for which it is redeemed assumes its sanctity and the [produce itself] becomes desacralized, Scripture explicitly says, "It shall be"—it remains in its original [holy] state.
אי מה קדש תופס דמיו ויוצא לחולין אף שביעית תופסת את דמיה ויוצאת לחולין תלמוד לומר תהיה בהוייתה תהא (6259)
260How so? If with the produce of the Sabbatical Year he purchased meat, both the meat and the produce must be removed during the Sabbatical Year. If, however, he purchased with the meat fish, the meat loses [the sanctity of the produce of the Sabbatical Year], and the fish assumes it. If he purchased with the fish wine, the fish loses [its sanctity], and the wine assumes it. If he purchased with the wine oil, the wine loses [its sanctity] and the oil assumes it.
הא כיצד לקח בפירות שביעית בשר אלו ואלו מתבערין בשביעית לקח בבשר דגים יצא בשר ונכנסו דגים לקח בדגים יין יצאו דגים ונכנס יין לקח ביין שמן יצא יין ונכנס שמן (7491)
261How so? The last object [purchased] assumes [the sanctity] of the Sabbatical Year, but the produce itself always remains prohibited. Now since the term "purchased" is repeatedly used, it is evident that only by way of sale [does it become redeemed], but not by way of exchange.
הא כיצד אחרון אחרון נכנס בשביעית ופרי עצמו אסור מדקתני לקח לקח אלמא דרך מקח אין דרך חילול לא (4127)
262It was taught in agreement with R. Yohanan: Both the produce of the Sabbatical Year and of Second Tithe may be redeemed with cattle, beast or fowl, whether live or slaughtered, the words of R. Meir. But the sages say: With slaughtered [animals and birds] they may be redeemed, but not with live ones, lest one rear flocks from them.
תניא כוותיה דר' יוחנן אחד שביעית ואחד מעשר שני מתחללין על בהמה חיה ועוף בין חיין בין שחוטין דברי ר' מאיר וחכמים אומרים על שחוטין מתחללין על חיין אין מתחללין גזירה שמא יגדל מהן עדרים (8498)
263Rava said: The dispute
אמר רבא מחלוקת (1028)
Folio 41a דף מא ע״א
264applies only to male [animals and birds], but with regard to female ones, all agree that they may be redeemed with slaughtered animals, but not with live ones, lest one rear flocks with them.
בזכרים אבל בנקבות דברי הכל על שחוטין מתחללין על חיין אין מתחללין גזרה שמא יגדל מהן עדרים (4023)
265R. Ashi said: The dispute concerns only the original produce itself, but with regard to secondary produce, both agree that [it can be redeemed] either by way of sale or by way of exchange. And the reason that the term ‘purchased’ was repeated is that since in the first clause the term ‘purchased’ was used it was used in the latter clause also.
אמר רב אשי מחלוקת בפרי ראשון אבל בפרי שני דברי הכל בין דרך מקח בין דרך חילול והא דקתני לקח לקח איידי דתנא רישא לקח תנא נמי סיפא לקח (6778)
266Ravina raised an objection against R. Ashi: [It has been taught]: If a man has a sela [gained through selling the produce of] the Sabbatical Year, and wishes to purchase with it a shirt, what should he do? Let him go to his regular shopkeeper and say to him, ‘Give me a sela worth of fruit’ and give it to him. Then he tells him, ‘Behold this fruit is given [back]] to you as a gift’, and [the shopkeeper] answers him, ‘And here is a gift for you of a sela.' And then he may purchase with it whatsoever he desires. Now here, surely, the sela is a secondary produce, and yet it teaches [that it may be redeemed only] by way of sale, and not by way of exchange?
איתיביה רבינא לרב אשי מי שיש לו סלע של שביעית וביקש ליקח בו חלוק כיצד יעשה ילך אצל חנווני הרגיל אצלו ואומר לו תן לי בסלע פירות ונותן לו וחוזר ואומר לו הרי פירות הללו נתונים לך במתנה והוא אומר לו הא לך סלע זו במתנה והלה לוקח בהן מה שירצה והא הכא דפרי שני הוא וקתני דרך מקח אין דרך חילול לא (13887)
267Rather R. Ashi said: The dispute [of R. Elazar and R. Yohanan] is over secondary produce, but with regard to the original produce all agree that [it may be redeemed] only by way of sale, and not by way of exchange. "Both the produce of the Sabbatical Year and of the Second Tithe [may be redeemed by exchange]"— his refers to the money for which the produce is exchanged.
אלא א"ר אשי מחלוקת בפרי שני אבל בפרי ראשון ד"ה דרך מקח אין דרך חילול לא והא דקתני אחד שביעית ואחד מעשר שני מאי שביעית דמי שביעית (7502)
268For if you do not say so, then "tithe" also must mean actual tithe. But surely it is written, "You shall bind the money in your hand? (Deuteronomy 14:21). Rather it must mean the money for which tithe [was exchanged], and so here also it means the money for which the produce of the Sabbatical Year [is exchanged].
דאי לא תימא הכי מעשר מעשר ממש והא כתיב (דברים יד, כה) וצרת הכסף בידך אלא דמי מעשר הכא נמי דמי שביעית: (5141)
269In earlier times the lulav was taken for seven days in the Temple, and in the provinces for one day only. When the temple was destroyed, Rabbi Yohanan ben Zakkai decreed that the lulav should be taken in the provinces for even days in memory of the Temple,
מתני׳ בראשונה היה לולב ניטל במקדש שבעה ובמדינה יום אחד משחרב בית המקדש התקין רבן יוחנן בן זכאי שיהא לולב ניטל במדינה שבעה זכר למקדש (6374)
270[He also decreed] that on the whole of the day of waving it be forbidden [to eat the new produce].
ושיהא יום הנף כולו אסור: (842)
271From where do we know that we must perform [ceremonies] in memory of the Temple? R. Yohanan said: Since Scripture says, "For I will restore health to you, and I will heal you of your wounds, says the Lord, Because they have called you an outcast. She is Zion, there is none that seek for her" (Jeremiah 30:17). ‘There is none that see for her,' implies that she should be sought.
גמ׳ מנא לן דעבדינן זכר למקדש א"ר יוחנן דאמר קרא (ירמיהו ל, יז) כי אעלה ארוכה לך וממכותיך ארפאך נאם ה' כי נדחה קראו לך ציון היא דורש אין לה דורש אין לה מכלל דבעיא דרישה: (5898)
272And that the whole day of waving should be prohibited. What is the reason? The Temple may be rebuilt speedily, and people would say, "Did we not eat [new grain] last year from the time that light appeared in the east? Let us now also eat it [from the same time]" and they would not know that in the previous year, when there was no Temple, once day dawned in the east it,was permitted [to eat of the new grain], but now that the Temple is rebuilt, it is only the [waving of the] omer which [begins] the permission to eat new grain.
ושיהא יום הנף: מ"ט מהרה יבנה בית המקדש ויאמרו אשתקד מי לא אכלנו בהאיר מזרח השתא נמי ניכול ואינהו לא ידעי דאשתקד דלא הוה בית המקדש האיר מזרח התיר השתא דאיכא בית המקדש עומר מתיר (9970)
273But when [is this assume the Temple to be] rebuilt? If you will say that it is rebuilt on the sixteenth [of Nissan], then obviously it is permitted to eat from the time that day dawned in the East? If, however, it is rebuilt on the fifteenth why should it not be permitted after midday, for we have learned, Those that lived at a distance were permitted [to eat of the new grain] from midday onward, because [they knew that] the court would not be negligent in the matter?
דאיבני אימת אילימא דאיבני בשיתסר הרי התיר האיר מזרח אלא דאיבני בחמיסר מחצות היום ולהלן תשתרי דהא תנן הרחוקים מותרין מחצות היום ולהלן לפי שאין ב"ד מתעצלים בו (8921)
274This was necessary [only in case] it is rebuilt at night, or [on the fifteenth] close to sunset. R. Nahman b. Yitzchak said: R. Yohanan b. Zakkai instituted this in accordance with a principle of R. Judah who holds that from the Torah the whole day is forbidden, since it is written,
לא צריכא דאיבני בליליא אי נמי סמוך לשקיעת החמה (אמר) רב נחמן בר יצחק אמר רבן יוחנן בן זכאי בשיטת ר' יהודה אמר' דאמר מן התורה הוא אסור דכתיב (6042)
Folio 41b דף מא ע״ב
275"Until this very day" (Leviticus 23:14) [which means] until the very day itself, and he is of the opinion that the expression ‘until’ is meant to include.
(ויקרא כג, יד) עד עצם היום הזה עד עיצומו של יום וקסבר עד ועד בכלל (1638)
276But does he hold like him? Does he not in fact disagree with him, as we have learnt When the Temple was destroyed, R. Yohanan b. Zakkai enacted that on the whole of the Day of the Waving it should be forbidden [to eat of the new grain]. R. Judah said to him, But is it not forbidden from the Torah, since it is written, ‘Until the very day’ [which means] until the very day itself?
ומי סבר ליה כוותיה והא מפליג פליג עליה (דתניא) משחרב בית המקדש התקין רבן יוחנן בן זכאי שיהא יום הנף כולו אסור אמר לו רבי יהודה והלא מן התורה הוא אסור דכתיב עד עצם היום הזה עד עיצומו של יום (7517)
277It is R. Judah who was mistaken. He thought that He thought that [R. Yohanan b. Zakkai] meant that it was forbidden as a rabbinical prohibition, but it is not so. He meant it as a Torah prohibition. But does it not say, "He instituted"? What is meant by "He instituted" is that he expounded (the Torah) and instituted the law accordingly.
רבי יהודה הוא דקא טעי הוא סבר מדרבנן קאמר ולא היא מדאורייתא קאמר והא התקין קאמר מאי התקין דרש והתקין: (5084)
2781) If the first day of the festival falls on Shabbat, all the people bring their lulavim to the synagogue [on Friday]. 2) The next day they arise early [and come to the synagogue] and each one recognizes his own [lulav] and takes it, since the sages said “one cannot fulfill his obligation on the first day of the festival with his friend’s lulav.” 3) But on the other days of the festival one may fulfill his obligation with the lulav of his fellow. 4) Rabbi Yose says: if the first day of the festival fell on Shabbat, and he forgot and carried out his lulav into the public domain, he is not liable, since he brought it out while under the influence [of a religious act].
מתני׳ י"ט הראשון של חג שחל להיות בשבת כל העם מוליכין את לולביהן לבית הכנסת למחרת משכימין ובאין כל אחד ואחד מכיר את שלו ונוטלו מפני שאמרו חכמים אין אדם יוצא ידי חובתו ביום טוב הראשון בלולבו של חבירו ושאר ימות החג אדם יוצא ידי חובתו בלולבו של חבירו רבי יוסי אומר יום טוב הראשון של חג שחל להיות בשבת ושכח והוציא את הלולב לרשות הרבים פטור מפני שהוציאו ברשות: (19086)
279From where do we know this? From what our Rabbis have taught, "And you shall take" [implying] that there should be a "taking" in the hand of each individual. For yourself" implies that it should be yours, excluding a borrowed or a stolen [lulav]. From this verse the Sages deduced that one cannot fulfill his obligation on the first day of the Festival with the lulav of his fellow, unless the latter gave it to him as a gift.
גמ׳ מנה"מ דת"ר (ויקרא כג, מ) ולקחתם שתהא לקיחה ביד כל אחד ואחד לכם משלכם להוציא את השאול ואת הגזול מכאן אמרו חכמים אין אדם יוצא ידי חובתו בי"ט הראשון של חג בלולבו של חבירו אלא אם כן נתנו לו במתנה (8059)
280And it once happened that R. Gamaliel, R. Joshua, R. Elazar b. Azariah and R. Akiva were travelling on a ship and only R. Gamaliel had a lulav which he had bought for one thousand zuz. R. Gamaliel took it and fulfilled his obligation with it; then he gave it as a gift to R. Joshua who and gave it as a gift to R. Elazar b. Azariah who took it, fulfilled his obligation with it, and gave it as a gift to R. Akiva who took it, fulfilled his obligation with it and then returned it to R. Gamaliel.
ומעשה ברבן גמליאל ורבי יהושע ורבי אלעזר בן עזריה ורבי עקיבא שהיו באין בספינה ולא היה לולב אלא לרבן גמליאל בלבד שלקחו באלף זוז נטלו רבן גמליאל ויצא בו ונתנו לרבי יהושע במתנה נטלו רבי יהושע ויצא בו ונתנו לרבי אלעזר בן עזריה במתנה נטלו רבי אלעזר בן עזריה ויצא בו ונתנו במתנה לרבי עקיבא נטלו ר"ע ויצא בו והחזירו לרבן גמליאל (12988)
281Why does it need mention that he returned it? It teaches us something incidentally-- -a gift made on condition that it be returned constitutes a valid gift;
למה לי למימר החזירו מלתא אגב אורחיה קא משמע לן מתנה על מנת להחזיר שמה מתנה (4194)
282like that which Rava said: [If one say to his fellow], "Here is an etrog [as a gift] on condition that you return it to me," and the latter took it and fulfilled his obligation with it, if he returned it, he has fulfilled his obligation, , but if he did not return it, he has not fulfilled his obligation.
כי הא דאמר רבא הא לך אתרוג זה על מנת שתחזירהו לי נטלו ויצא בו החזירו יצא לא החזירו לא יצא (3674)
283Why did he need to mention that [R. Gamaliel] had bought it for one thousand zuz? In order to let you know how precious to them was the opportunity of fulfilling a mitzvah.
למה לי למימר שלקחו באלף זוז להודיעך כמה מצות חביבות עליהן (2351)
284Mar bar Amemar said to R. Ashi: My father used to recite his prayers [while holding the lulav]. They objected: One should not hold his tefillin in his hand or a Torah scroll in his bosom and pray, nor should he urinate [while wearing them], or doze or sleep.
א"ל מר בר אמימר לרב אשי אבא צלויי קא מצלי ביה מיתיבי לא יאחז אדם תפילין בידו וספר תורה בחיקו ויתפלל ולא ישתין בהן מים ולא יישן בהן לא שינת קבע ולא שינת עראי (8019)
285And Shmuel said about this: The same applies to a knife, a dish, a loaf of bread and money? In the latter cases he is not performing a mitzvah and, therefore, would worry over them but in the former one he is fulfilling a mitzvah and therefore he would not worry over it.
ואמר שמואל סכין וקערה ככר ומעות הרי אלו כיוצא בהן התם לאו מצוה נינהו וטריד בהו הכא מצוה נינהו ולא טריד בהו (3890)
286It has been taught: R. Elazar b. Zadok stated: This was the custom of the men of Jerusalem. When a man left his house he carried his lulav in his hand; when he went to the synagogue his lulav was in his hand, when he read the Shema and prayed his lulav was still in his hand, but when he read Torah or recited the priestly benediction he would lay it on the ground. If he went to visit the sick or to comfort mourners, he would go with his lulav in his hand, but when he entered the Bet Midrash, he would send his lulav by the hand of his son, his slave or his messenger.
תניא רבי אלעזר בר צדוק אומר כך היה מנהגן של אנשי ירושלים אדם יוצא מביתו ולולבו בידו הולך לבית הכנסת לולבו בידו קורא קריאת שמע ומתפלל ולולבו בידו קורא בתורה ונושא את כפיו מניחו על גבי קרקע הולך לבקר חולים ולנחם אבלים לולבו בידו נכנס לבית המדרש משגר לולבו ביד בנו וביד עבדו וביד שלוחו (12724)
287What does this teach us? It informs you how zealous they were in the performance of mitzvot.
מאי קמ"ל להודיעך כמה היו זריזין במצות: (1274)
288R. Yose says: If the first day of the festival [fell on Shabbat, and he forgot and carried out his lulav into the public domain, he is not liable, since he brought it out while under the influence of a religious act]. Abaye said:
רבי יוסי אומר י"ט: אמר אביי (828)
Folio 42a דף מב ע״א
289They taught [that he is not liable] only when he had not yet fulfilled his obligation, but if he had fulfilled his obligation, he is liable. But once he lifts it up, he has fulfilled his obligation! Abaye answered: This is a case] where he held it upside down.
לא שנו אלא שלא יצא בו אבל יצא בו חייב הא מדאגבהיה נפק ביה אמר אביי כשהפכו (2049)
290Rava said: You may even say that he did not hold it upside down, but here we are dealing with a case where he carried it out in a vessel. But was it not Rava who said that taking by means of something else counts as a valid taking? That applies only [where the taking with something else is done] as a mark of respect, but not [if it is done] in a disrespectful manner.
רבא אמר אפילו תימא שלא הפכו הב"ע כגון שהוציאו בכלי והא רבא הוא דאמר לקיחה על ידי דבר אחר שמה לקיחה הני מילי דרך כבוד אבל דרך בזיון לא (4536)
291R. Huna said: R. Yose used to say: A bird [offered as] a burnt-offering that was found among other fowls and [the priest] thought that it was a bird sin-offering, and ate it, he is exempt. What does he teach us by this ruling? That one who errs in connection with a mitzvah is exempt? But this is the same [as the Mishnah]?
אמר רב הונא אומר היה רבי יוסי עולת העוף שנמצאת בין אגפיים וכסבור חטאת העוף היא ואכלה פטור מאי קא משמע לן דטעה בדבר מצוה פטור היינו הך (5590)
292What might you have thought? There [in the mishnah] he is not liable when he errs in connection with a mitzvah, because he performs a mitzvah, but here where he erred in connection with a mitzvah but he does not perform another mitzvah, I might have said that he is liable, therefore he informs us [that even here he is exempt].
מהו דתימא התם הוא דטעה בדבר מצוה פטור היינו דעבד מצוה אבל הכא דטעה בדבר מצוה ולא עבד מצוה אימא לא קא משמע לן (3461)
293They objected: R. Yose says: One who slaughters a daily offering which has not been properly examined on Shabbat, he is liable to bring a sin-offering and another daily offering must be offered.
מיתיבי רבי יוסי אומר השוחט את התמיד שאינו מבוקר כהלכתו בשבת חייב חטאת וצריך תמיד אחר (5542)
294The other answered him: That case is different, for it has been said concerning it: R. Shmuel bar Hattai said in the name of R. Hamnuna Saba who said in the name of R. Isaac b. Ashian who said in the name of R. Huna who said in the name of Rav: For instance they brought it from a chamber that contained animals which had not been examined.
אמר ליה בר מינה דההיא דהא אתמר עלה אמר רב שמואל בר חתאי אמר רב המנונא סבא אמר רב יצחק בר אשיאן אמר רב הונא אמר רב כגון שהביאו מלשכה שאינן מבוקרין: (7253)
2951) A woman may receive [a lulav] from her son or from her husband and put it back in water on Shabbat. 2) Rabbi Judah says: on Shabbat they may be put it back [into the water in which they were previously kept], on a festival day [water] may be added, and on the intermediate days [of the festival the water] may also be changed.
מתני׳ מקבלת אשה מיד בנה ומיד בעלה ומחזירתו למים בשבת רבי יהודה אומר בשבת מחזירין ביום טוב מוסיפין ובמועד מחליפין (5362)
2963) A minor who knows how to shake [the lulav] is obligated [to take] the lulav.
קטן היודע לנענע חייב בלולב: (624)
297GEMARA. Is not this obvious? I might have said that, since a woman does not come under the obligation [of lulab] she may not take it, therefore he informs us [that she may].
גמ׳ פשיטא מהו דתימא הואיל ואשה לאו בת חיובא היא אימא לא תקבל קא משמע לן: (3041)
298A minor who knows how to shake the [lulav]. Our Rabbis taught, A minor who knows how to shake [the lulav] is subject to the obligation of the lulav; [if he knows how] to wrap himself [with a tallit] he is subject to the obligation of tzitzit; [if he knows how] to look after tefillin, his father must buy tefillin for him; if he is able to speak, his father must teach him Torah and the reading of the Shema.
קטן היודע לנענע: ת"ר קטן היודע לנענע חייב בלולב להתעטף חייב בציצית לשמור תפילין אביו לוקח לו תפילין יודע לדבר אביו לומדו תורה וק"ש (6357)
299What [in this context] could be meant by Torah? R. Hamnuna said: Moses commanded us the Torah, an inheritance of the congregation of Jacob. What [in this context] is meant by the Shema? The first verse.
תורה מאי היא א"ר המנונא (דברים לג, ד) תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב ק"ש מאי היא פסוק ראשון (4712)
300If [the minor] knows how to take care of his body we may eat food that has been prepared in ritual purity though his body [touched it]; If he knows how to take care of hands, we may eat food that has been prepared in ritual purity even though his hands [touched it]. If he knows how to answer [questions on whether he touched any ritual uncleanliness], a doubtful case on his part that occurs in a private domain is regarded as unclean, but if in a public domain as clean. [If he knows how] to spread out his hands [in priestly benediction] they may give him terumah on the threshingfloors.
היודע לשמור גופו אוכלין על גופו טהרות לשמור את ידיו אוכלין על ידיו טהרות היודע לישאל ברשות היחיד ספיקו טמא ברשות הרבים ספיקו טהור היודע לפרוס כפיו חולקין לו תרומה בבית הגרנות (9486)
Folio 42b דף מב ע״ב
301If he knows how to slaughter [animals ritually] we may eat from [the meat of animals] which he has slaughtered. R. Huna explained: This applies only where an adult was standing by his side [when he slaughtered the animal].
היודע לשחוט אוכלין משחיטתו אמר רב הונא והוא שגדול עומד על גביו (2445)
302If [a child] is able to eat an olive size of grain, one must remove oneself a distance of at least four cubits from his excrement or water. R. Hisda explained: This applies only where the child is able to consume it in the time [which it takes an ordinary adult] to eat half a loaf. R. Hiyya the son of R. Yeva said: But in the case of an adult [the law applies] even if he cannot eat it in the time [which it takes a normal person] to eat half a loaf, since it is written, He that increases knowledge increases sorrow.
יכול לאכול כזית דגן מרחיקין מצואתו וממימי רגליו ארבע אמות אמר רב חסדא והוא שיכול לאוכלו בכדי אכילת פרס אמר רב חייא בריה דרב ייבא ובגדול אע"פ שאינו יכול לאכול בכדי אכילת פרס דכתיב (קהלת א, יח) ויוסיף דעת יוסיף מכאוב (8347)
303If [a child] can eat an olive of roast meat, they slaughter the pesah sacrifice on his behalf, as it is said, "According to the eating of every man" (Exodus 12:4). Rabbi Judah said: Until he is able to pick out food. How so? If they give him a splinter, he throws it away; if they give him a nut, he eats it.
יכול לאכול כזית צלי שוחטין עליו את הפסח שנאמר (שמות יב, ד) איש לפי אכלו רבי יהודה אומר עד שיכול לברר אכילה כיצד נותנין לו צרור וזורקו אגוז ונוטלו: (5950)
English: Berakhot, A. Cohen, The Babylonian Talmud: Tractate Berakot (Cambridge University Press, 1921), public domain; Sukkah and Megillah, Daf Shevui (Conservative Yeshiva), CC0; Ta'anit, Henry Malter, The Treatise Ta'anit of the Babylonian Talmud (Jewish Publication Society, 1928), public domain; Chagigah, A. W. Streane, A Translation of the Treatise Chagigah from the Babylonian Talmud (Cambridge University Press, 1891), public domain; Makkot, Sefaria Community Translation, CC0. Hebrew and Aramaic: Ta'anit, Malter's critical text (1928, public domain; his notes not reproduced); the others, Wikisource Talmud Bavli (Vilna edition), via Sefaria, licensed CC BY-SA 3.0 (this site's cleaned copy of that text is shared under the same license); changes made (markup and images removed).