My LORD’s BibleBabylonian Talmud Berakhot 1
Babylonian Talmud Berakhot: the Babylonian Gemara on Mishnah Berakhot ("Blessings"), in the order Zera'im (Seeds). The reciting of the Shema, the daily Amidah prayer, and the blessings said over food and on other occasions; the one tractate of this order that is not about farming. The Babylonian Talmud (Talmud Bavli) was edited in the academies of Babylonia until about AD 500 or later and became the authoritative Talmud of Jewish law; it quotes each passage of the Mishnah (MISHNAH) and then discusses it (GEMARA), and is cited by folio, as on the page headings here (2a, 2b). It is rabbinic law and teaching, not scripture. English by A. Cohen (Cambridge University Press, 1921); Hebrew and Aramaic from Wikisource's Vilna text.
Folio 2a דף ב ע״א
1From what time may the Shema' be read in the evening? From the time the priests enter [the Temple] to partake of their Terumah, until the end of the first watch. These are the words of R. Eliezer;
מתני׳ מאימתי קורין את שמע בערבין. משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן עד סוף האשמורה הראשונה דברי רבי אליעזר. (6862)
2but the Sages say: Until midnight.
וחכמים אומרים עד חצות. (999)
4It once happened that his sons returned from a feast [after midnight] and said to him, "We have not read the Shema' !" He told them, "If the dawn has not yet risen, you are still under the obligation of reading it. And not only in this connection do they so decide; but wherever the Sages use the expression 'Until midnight,' the obligation continues until the rise of dawn."
מעשה ובאו בניו מבית המשתה אמרו לו לא קרינו את שמע אמר להם אם לא עלה עמוד השחר חייבין אתם לקרות ולא זו בלבד אמרו אלא כל מה שאמרו חכמים עד חצות מצותן עד שיעלה עמוד השחר (8997)
5The duty of burning the fat and parts of the animal continues until the rise of dawn. Likewise with all offerings which have to be eaten the same day [they are sacrificed], the duty continues until the rise of dawn. If so, why do the Sages say "Until midnight"? In order to keep a man far from transgression.
הקטר חלבים ואברים מצותן עד שיעלה עמוד השחר וכל הנאכלים ליום אחד מצותן עד שיעלה עמוד השחר אם כן למה אמרו חכמים עד חצות כדי להרחיק אדם מן העבירה: (6333)
6GEMARA What authority has the Tanna [that the Shema' is to be read at all] that he raises the question: From what time?
גמ׳ תנא היכא קאי דקתני מאימתי (1706)
7Further, on what ground does he first deal with the evening ? Let him first deal with [the Shema'] of the morning !
ותו מאי שנא דתני בערבית ברישא לתני דשחרית ברישא (4400)
8The Tanna bases his authority on Scripture ; for it is written, "When thou liest down and when thou risest up" (Deut. vi. 7). His statement in the Mishnah is to be understood thus : When is the time for reading the Shema' which is to be recited when lying down? From the time the priests enter [the Temple] to partake of their Terumah.
תנא אקרא קאי דכתיב בשכבך ובקומך והכי קתני זמן קריאת שמע דשכיבה אימת משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן (6699)
9Or if thou wilt, I can say that he derives [his reason for commencing with the evening] from the account of the Creation ; for it is written : "It was evening and it was morning, one day" (Gen, i. 5).
ואי בעית אימא יליף מברייתו של עולם דכתיב ויהי ערב ויהי בקר יום אחד (2966)
10If this be so, in the sequel where he teaches : In the morning [the reading of the Shema'] is preceded by two benedictions and followed by one; in the evening it is preceded by two and followed by two, let him likewise treat of the evening first !
אי הכי סיפא דקתני בשחר מברך שתים לפניה ואחת לאחריה ובערב מברך שתים לפניה ושתים לאחריה לתני דערבית ברישא. (7293)
11The Tanna commenced with the evening and then treats of the morning; but while on the subject of the morning, he explains matters connected with the morning, and afterwards explains matters connected with the evening.
תנא פתח בערבית והדר תני בשחרית עד דקאי בשחרית פריש מילי דשחרית והדר פריש מילי דערבית: (7510)
12The teacher stated : From the time the priests enter [the Temple] to partake of their Terumah. Yes, but when do the priests partake of their Terumah ? From the time the stars appear. Then let him explicitly teach : "From the time of the appearance of the stars" !
אמר מר משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן. מכדי כהנים אימת קא אכלי תרומה משעת צאת הכוכבים לתני משעת צאת הכוכבים. (7502)
13He wishes to tell us something incidentally : When do the priests partake of their Terumah ? From the time the stars appear. He thereby informs us that [the omission of] the sin-offering does not prevent [the priest from partaking of the Terumah]. This is in agreement with the teaching : "When the sun is down and it is clean" (Lev. xxii. 7) — i.e. the setting of the sun prevents him from partaking of the Terumah, but not [his failure to bring] his sin-offering.
מלתא אגב אורחיה קמשמע לן כהנים אימת קא אכלי בתרומה משעת צאת הכוכבים והא קמשמע לן דכפרה לא מעכבא כדתניא ובא השמש וטהר ביאת שמשו מעכבתו מלאכול בתרומה ואין כפרתו מעכבתו מלאכול בתרומה. (11074)
14How is it to be known, however, that the phrase "When the sun is down" means the [complete] setting of the sun, and the phrase "It is clean" means the day is clean?
וממאי דהאי ובא השמש ביאת השמש והאי וטהר טהר יומא (2342)
Folio 2b דף ב ע״ב
15Perhaps the former signifies the setting of its light, and the latter the man shall be clean !
דילמא ביאת אורו הוא ומאי וטהר טהר גברא (1420)
16Rabbah b. Rab Shela answered : In that case the text should have read weyithar ; what means wetaher? The day is clean [of light]; as people commonly say, "When the sun has set, the day is cleansed."
אמר רבה בר רב שילא אם כן לימא קרא ויטהר מאי וטהר טהר יומא כדאמרי אינשי איערב שמשא ואדכי יומא. (4126)
17In the West, this explanation of Rabbah b. Rab Shela had not been heard by them, and they raised the question: The phrase "When the sun is down" means the [complete] setting of the sun, and the phrase "It is clean" means the day is clean ; but perhaps the former signifies the setting of its light, and the latter the man shall be clean !
במערבא הא דרבה בר רב שילא לא שמיע להו ובעו לה מיבעיא האי ובא השמש ביאת שמשו הוא ומאי וטהר טהר יומא או דילמא ביאת אורו הוא ומאי וטהר טהר גברא (5737)
18They then solved it from a Baraita ; for it is taught in a Baraita : The sign for the matter is the appearance of the stars. Conclude from this that the [complete] setting of the sun is intended ; and what means "It is clean" ? The day is clean.
והדר פשטו לה מברייתא מדקתני בברייתא סימן לדבר צאת הכוכבים שמע מינה ביאת שמשו הוא ומאי וטהר טהר יומא: (5661)
19The teacher stated : From the time the priests enter [the Temple] to partake of their Terumah. Against this I quote: From what time may the Shema' be read in the evening ? From the time when the poor man goes home to eat his bread with salt, until such time as he usually stands up to leave his meal !
אמר מר משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן ורמינהו מאימתי קורין את שמע בערבין משהעני נכנס לאכול פיתו במלח עד שעה שעומד ליפטר מתוך סעודתו. (8608)
20The latter part of this passage is certainly at variance with our Mishnah ; but is it to be said that the first part is also at variance with it ?
סיפא ודאי פליגא אמתניתין. רישא מי לימא פליגא אמתניתין. (2984)
21No ; the poor man and the priest have the one standard of time.
לא עני וכהן חד שיעורא הוא. (853)
22I quote the following against our Mishnah : From what time may we begin to read the Shema' in the evening? From the time that people go home to eat their bread on the Sabbath-eve. These are the words of R. Meir ; but the Sages say : From the time the priests are entitled to partake of their Terumah. A sign for the matter is the appearance of the stars, and although there is no proof of this, yet is there some indication ; as it is said, "So we wrought in the work : and half of them held the spears from the rising of the morning till the stars appeared" (Neh. iv. 15), and it continues "That in the night they may be a guard to us, and may labour in the day" (ibid. v. 16).
ורמינהו מאימתי מתחילין לקרות קריאת שמע בערבית משעה שבני אדם נכנסין לאכול פתן בערבי שבתות דברי רבי מאיר וחכמים אומרים משעה שהכהנים זכאין לאכול בתרומתן סימן לדבר צאת הכוכבים. ואף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר שנאמר ואנחנו עושים במלאכה וחצים מחזיקים ברמחים מעלות השחר עד צאת הכוכבים ואומר והיו לנו הלילה משמר והיום מלאכה (17560)
23What is the meaning of this latter verse?
מאי ואומר (304)
24Shouldest thou say that immediately the sun set it was reckoned to be night, but they worked late and started early — come and hear : "That in the night they may be a guard to us, and may labour in the day."
וכי תימא מכי ערבא שמשא ליליא הוא ואינהו דמחשכי ומקדמי תא שמע והיו לנו הלילה משמר והיום מלאכה (3971)
25The thought has occurred to thee that the poor man and people generally have the same standard of time. Shouldest thou, however, maintain that the poor man and the priest have the same standard of time, then the opinion of the Sages and R. Meir would be identical !
קא סלקא דעתך דעני ובני אדם חד שעורא הוא ואי אמרת עני וכהן חד שעורא הוא חכמים היינו רבי מאיר (3766)
26Is it then to be concluded that the poor man and the priest have each a different standard of time ? No ; the poor man and the priest have the same standard of time, but the poor man and people generally have a different standard.
אלא שמע מינה עני שעורא לחוד וכהן שעורא לחוד לא עני וכהן חד שעורא הוא ועני ובני אדם לאו חד שעורא הוא. (3738)
27The poor man and the priest have the same standard of time ! Against this I quote : From what time do we begin to read the Shema' in the evening ? From the time that the day becomes hallowed on the Sabbath-eve. These are the words of R. Eliezer. R. Joshua says : From the time the priests become ritually clean to partake of their Terumah. R. Meir says: From the time the priests bathe so as to be able to partake of their Terumah. (R. Judah asked him, "But do not the priests bathe while it is yet day ?") R. Hannina says : From the time the poor man goes home to eat his bread with salt. R. Ahai (another version : R. Aha) says : From the time when the majority of people go home to have their evening repast.
ועני וכהן חד שעורא הוא ורמינהו מאימתי מתחילין לקרות שמע בערבין משעה שקדש היום בערבי שבתות דברי רבי אליעזר רבי יהושע אומר משעה שהכהנים מטוהרים לאכול בתרומתן רבי מאיר אומר משעה שהכהנים טובלין לאכול בתרומתן אמר לו ר' יהודה והלא כהנים מבעוד יום הם טובלים ר' חנינא אומר משעה שעני נכנס לאכול פתו במלח ר' אחאי ואמרי לה ר' אחא אומר משעה שרוב בני אדם נכנסין להסב. (18593)
28Shouldest thou maintain that the poor man and the priest have the same standard of time, then R. Hannina and R. Joshua hold the same opinion !
ואי אמרת עני וכהן חד שעורא הוא ר' חנינא היינו ר' יהושע (2461)
29Must it not therefore be concluded that each of them has a different standard ? Yes, draw that conclusion.
אלא לאו שמע מינה שעורא דעני לחוד ושעורא דכהן לחוד שמע מינה. (2568)
30Which of the two is later? It is more probable that the poor man is later ; for shouldest thou maintain that he is earlier, then R. Hannina and R. Eliezer would hold the same opinion ! Must it not therefore be concluded that the poor man is later? Yes, draw that conclusion.
הי מנייהו מאוחר מסתברא דעני מאוחר דאי אמרת דעני מוקדם ר' חנינא היינו ר' אליעזר אלא לאו שמע מינה דעני מאוחר שמע מינה: (4869)
31The teacher stated above : "R. Judah asked him, 'But do not the priests bathe while it is yet day?'"
אמר מר אמר ליה רבי יהודה והלא כהנים מבעוד יום הם טובלים (1496)
32R. Judah's question to R. Meir is a forcible one !
שפיר קאמר ליה רבי יהודה לרבי מאיר (1711)
33But R. Meir answered him thus : Dost thou think that I agree with thy opinion of "twilight" ? I agree with R, Jose's opinion. For R. Jose said : The twilight is like a flicker of the eye ; the night comes on and the day passes without anyone being able to perceive it.
ורבי מאיר הכי קאמר ליה מי סברת דאנא אבין השמשות דידך קא אמינא אנא אבין השמשות דרבי יוסי קא אמינא דאמר רבי יוסי בין השמשות כהרף עין זה נכנס וזה יוצא ואי אפשר לעמוד עליו (7956)
Folio 3a דף ג ע״א
34R. Meir has contradicted himself! There are two Tannaim in the sense of R. Meir.
קשיא דרבי מאיר אדרבי מאיר תרי תנאי אליבא דרבי מאיר (2928)
35R. Eliezer has contradicted himself !
קשיא דרבי אליעזר אדרבי אליעזר (1480)
36There are two Tannaim in the sense of R. Eliezer. Or if thou wilt, I can say that the first part of the Mishnaic statement is not R. Eliezer's.
תרי תנאי אליבא דרבי אליעזר ואיבעית אימא רישא לאו רבי אליעזר היא: (3294)
37Until the end of the first watch. What is R. Eliezer's view ?
עד סוף האשמורה: (777)
38If he holds that the night is divided into three watches, let him say explicitly [in the Mishnah] "until the end of the fourth hour." If, on the other hand, he holds that the night is divided into four watches, let him say explicitly "until the end of the third hour."
מאי קסבר רבי אליעזר אי קסבר שלש משמרות הוי הלילה לימא עד ארבע שעות ואי קסבר ארבע משמרות הוי הלילה לימא עד שלש שעות (7537)
39His opinion is certainly that there are three watches in the night ; but his intention is to inform us that there are watches in heaven as on earth. For there is a teaching : R. Eliezer says : There are three watches in the night, and at each watch, the Holy One, blessed be He, sits enthroned and roars like a lion ; as it is said, "The Lord doth roar from on high, and utter His voice from His holy habitation ; He doth mightily roar because of His fold " (Jer. xxv. 30). A sign for the matter [of the three earthly night-watches] is :
לעולם קסבר שלש משמרות הוי הלילה והא קא משמע לן דאיכא משמרות ברקיע ואיכא משמרות בארעא דתניא רבי אליעזר אומר שלש משמרות הוי הלילה ועל כל משמר ומשמר יושב הקדוש ברוך הוא ושואג כארי שנאמר ה' ממרום ישאג וממעון קדשו יתן קולו שאוג ישאג על נוהו (14652)
41Of what is R. Eliezer thinking ? If he is thinking of the commencement of the watches, what need is there for a sign of the beginning of the first watch, since it is dusk ? Should he be thinking of the end of the watches, what need is there for a sign of the end of the last watch, since it is day ?
מאי קא חשיב רבי אליעזר אי תחלת משמרות קא חשיב תחלת משמרה ראשונה סימנא למה לי אורתא הוא אי סוף משמרות קא חשיב סוף משמרה אחרונה למה לי סימנא יממא הוא (9083)
42Nay, he must be thinking of the end of the first watch, the beginning of the last watch, and the middle of the central watch. Or if thou wilt, I can say that in every case he is thinking of the end of the watches ; and shouldest thou urge that a sign of the end of the last watch is unnecessary,
אלא חשיב סוף משמרה ראשונה ותחלת משמרה אחרונה ואמצעית דאמצעיתא ואיבעית אימא כולהו סוף משמרות קא חשיב וכי תימא אחרונה לא צריך (7856)
43and ask what is its purpose ? It is for the reading of the Shema' on the part of one who sleeps in a dark room and does not know when is the time for reading the Shema'. Therefore, when the woman converses with her husband and the child sucks at the breast of its mother, let him get up and read it.
למאי נפקא מינה למיקרי קריאת שמע למאן דגני בבית אפל ולא ידע זמן קריאת שמע אימת כיון דאשה מספרת עם בעלה ותינוק יונק משדי אמו ליקום וליקרי. (7505)
44R. Isaac b. Samuel said in the name of Rab: The night is divided into three watches, and at each watch the Holy One, blessed be He, sits enthroned, roars like a lion and exclaims, "Alas for My children, for whose iniquities I destroyed My house, burnt My Temple, and exiled them among the nations of the world ! "
אמר רב יצחק בר שמואל משמיה דרב ג' משמרות הוי הלילה ועל כל משמר ומשמר יושב הקדוש ברוך הוא ושואג כארי ואומר אוי לבנים שבעונותיהם החרבתי את ביתי ושרפתי את היכלי והגליתים לבין אומות העולם: (11174)
45There is a teaching : R. Jose said : Once I was journeying by the way, and I entered one of the ruins of Jerusalem to pray. Elijah — may he be remembered for good ! — came, waited at the entrance for me, and stayed until I had concluded my prayer. After I had finished my prayer he said to me, " Peace be to thee, my master." I responded, "Peace be to thee, my master and teacher." Then he said to me, "My son, why didst thou enter this ruin ?" I answered, "To pray." He said to me, "Thou shouldest have prayed by the roadside." I said, "I feared lest passers-by interrupt me." Then said he to me, " Thou shouldest have offered an abbreviated prayer."
תניא אמר רבי יוסי פעם אחת הייתי מהלך בדרך ונכנסתי לחורבה אחת מחורבות ירושלים להתפלל בא אליהו זכור לטוב ושמר לי על הפתח (והמתין לי) עד שסיימתי תפלתי לאחר שסיימתי תפלתי אמר לי שלום עליך רבי ואמרתי לו שלום עליך רבי ומורי ואמר לי בני מפני מה נכנסת לחורבה זו אמרתי לו להתפלל ואמר לי היה לך להתפלל בדרך ואמרתי לו מתיירא הייתי שמא יפסיקו בי עוברי דרכים ואמר לי היה לך להתפלל תפלה קצרה (22093)
46On that occasion I learnt three things from him : first, one should not enter ruins ; second, it is permissible to pray by the roadside ; third, one who prays by the roadside should offer an abbreviated prayer.
באותה שעה למדתי ממנו שלשה דברים למדתי שאין נכנסין לחורבה ולמדתי שמתפללין בדרך ולמדתי שהמתפלל בדרך מתפלל תפלה קצרה (8383)
47Then he said to me, "My son, what sound didst thou hear in that ruin ?" I answered, "I heard a Bat Kol moaning like a dove, crying, 'Alas for My children for whose iniquities I destroyed My house, burnt My Temple, and exiled them among the nations ! '" He said to me, "By thy life and the life of thy head, not only at this hour does it so cry, but thrice daily it exclaims thus. Moreover, whenever the Children of Israel enter their Synagogues and Houses of Study and respond 'Let His great Name be blessed,' the Holy One, blessed be He, shakes His head and exclaims, 'Happy the King Who is so praised in His house ! Alas for the Father Who has banished His children ! And alas for the children who have been banished from their Father's table ! '"
ואמר לי בני מה קול שמעת בחורבה זו ואמרתי לו שמעתי בת קול שמנהמת כיונה ואומרת אוי לבנים שבעונותיהם החרבתי את ביתי ושרפתי את היכלי והגליתים לבין האומות ואמר לי חייך וחיי ראשך לא שעה זו בלבד אומרת כך אלא בכל יום ויום שלש פעמים אומרת כך ולא זו בלבד אלא בשעה שישראל נכנסין לבתי כנסיות ולבתי מדרשות ועונין יהא שמיה הגדול מבורך הקדוש ברוך הוא מנענע ראשו ואומר אשרי המלך שמקלסין אותו בביתו כך מה לו לאב שהגלה את בניו ואוי להם לבנים שגלו מעל שולחן אביהם: (24705)
48Our Rabbis have taught : For three reasons one should not enter ruins : on account of suspicion, of falling fabric and evil spirits. [Why mention] on account of suspicion, since thou canst derive [a sufficient reason] from the danger of falling fabric ?
תנו רבנן מפני שלשה דברים אין נכנסין לחורבה מפני חשד מפני המפולת ומפני המזיקין. מפני חשד ותיפוק ליה משום מפולת (6103)
Folio 3b דף ג ע״ב
49They might be new ruins.
בחדתי (424)
50Then derive it from the danger of evil spirits !
ותיפוק ליה משום מזיקין בתרי (1862)
51This would not apply when two men entered a ruin. But should there be two men, there would likewise be no ground for suspicion ! There would be in the case of two men of ill-repute.
אי בתרי חשד נמי ליכא בתרי ופריצי. (2104)
52[Why mention] on account of falling fabric, since thou canst derive [a sufficient reason] from the grounds of suspicion and evil spirits ?
מפני המפולת ותיפוק ליה משום חשד ומזיקין (2309)
53No, not in the case of two men of good repute.
בתרי וכשרי. (1148)
54[Why mention] on account of evil spirits, since thou canst derive [a sufficient reason] from the grounds of suspicion and falling fabric ?
מפני המזיקין ותיפוק ליה מפני חשד ומפולת (2103)
55No, not in the case of new ruins and two men of good repute.
בחורבה חדתי ובתרי וכשרי (1799)
56Is there no fear of evil spirits also when there are two men ?
אי בתרי מזיקין נמי ליכא (1001)
57In such places where evil spirits resort there is occasion for fear. Or if thou wilt, I can say that even in the case of a person alone and new ruins situated in a wild place there is no ground for suspicion, because a woman does not frequent such a spot ; but the fear of evil spirits remains.
במקומן חיישינן ואי בעית אימא לעולם בחד ובחורבה חדתי דקאי בדברא דהתם משום חשד ליכא דהא אשה בדברא לא שכיחא ומשום מזיקין איכא: (5136)
59What is R. Nathan's reason ? Because it is written, "So Gideon, and the hundred men that were with him, came unto the outermost part of the camp in the beginning of the middle watch " (Judges vii 19). Hence he teaches that there cannot be a "middle watch" unless one precedes and follows.
מאי טעמא דרבי נתן דכתיב (שופטים ז)ויבא גדעון ומאה איש אשר אתו בקצה המחנה ראש האשמורת התיכונה תנא אין תיכונה אלא שיש לפניה ולאחריה (7080)
60How does Rabbi explain the phrase "middle watch" ? He takes it to mean one of the middle watches.
ורבי מאי תיכונה אחת מן התיכונה שבתיכונות (2949)
61What reply does R. Nathan make to this? He asks, Does Scripture state "one of the two middle watches"? No; the "middle watch" is explicitly mentioned.
ורבי נתן מי כתיב תיכונה שבתיכונות תיכונה כתיב (3808)
62What is Rabbi's reason [for declaring there are four watches] ? R. Zerika stated that R. Ammi said in the name of R. Joshua b. Levi : One verse states, "At midnight I will rise to give thanks unto Thee because of Thy righteous ordinances" (Ps. cxix. 62) and another verse states, "Mine eyes forestalled the night-watches" (ibid. 5:148). How is this? There must be four watches in the night.
מאי טעמיה דרבי אמר רב זריקא אמר רבי אמי אמר רבי יהושע בן לוי כתוב אחד אומר (תהלים קיט)חצות לילה אקום להודות לך על משפטי צדקך וכתוב אחד אומר (שם)קדמו עיני אשמורות הא כיצד ארבע משמרות הוי הלילה (8703)
63How does R. Nathan answer this argument? He agrees with the opinion of R. Joshua ; for there is a Mishnaic teaching : R. Joshua says : Until the third hour [in the day may the morning Shema' be read], for so is the custom of kings to rise at the third hour. Six hours of the night and two of the day make two watches.
ורבי נתן סבר לה כרבי יהושע דתנן רבי יהושע אומר עד שלש שעות שכן דרך מלכים לעמוד בשלש שעות שית דליליא ותרתי דיממא הוו להו שתי משמרות (10424)
64Rab Ashe said: A watch and a half are also referred to as "watches."
רב אשי אמר משמרה ופלגא נמי משמרות קרו להו: (2892)
65R. Zerika also stated that R. Ammi said in the name of R. Joshua b. Levi : In the presence of the dead, we should only speak of matters relating to the dead.
ואמר רבי זריקא אמר רבי אמי אמר רבי יהושע בן לוי אין אומרין בפני המת אלא דבריו של מת (4202)
66R. Abba b. Kahana said : This applies only to words of Torah ; but as for worldly matters we can have no objection.
אמר רבי אבא בר כהנא לא אמרן אלא בדברי תורה אבל מילי דעלמא לית לן בה (2713)
67Another version is : R. Abba b. Kahana said : This applies even to words of Torah ; how much more so to worldly matters !
ואיכא דאמרי אמר רבי אבא בר כהנא לא אמרן אלא [אפילו] בדברי תורה וכל שכן מילי דעלמא: (2999)
68How David rose at midnight ! He rose at eventide ; as it is written, "I arose early beneshef and cried" (Ps. cxix. 147). Whence is it learnt that neshef means evening ? Because it is written, "In the twilight [beneshef], in the evening of the day, in the blackness of night and the darkness" (Prov. vii. 9).
ודוד בפלגא דליליא הוה קאי מאורתא הוה קאי דכתיב (תהלים קיט)קדמתי בנשף ואשועה וממאי דהאי נשף אורתא הוא דכתיב (משלי ז)בנשף בערב יום באישון לילה ואפילה (5874)
69R. Osha'ya said in the name of R. Aha : Thus declared David, "Midnight never passed me by in my sleep."
אמר רב אושעיא אמר רבי אחא הכי קאמר (דוד) מעולם לא עבר עלי חצות לילה בשינה. (3215)
70R. Zera said : Until midnight David used to slumber like a horse, but from thence he grew strong like a lion. Rab Ashe said : Until midnight he was occupied with words of Torah, but from thence with psalms and praises.
רבי זירא אמר עד חצות לילה היה מתנמנם כסוס מכאן ואילך היה מתגבר כארי רב אשי אמר עד חצות לילה היה עוסק בדברי תורה מכאן ואילך בשירות ותשבחות. (7894)
71Neshef means evening ! Lo, it means the morning ; for it is written, "And David smote them from the neshef even unto the evening ['ereb] of the next day" (I Sam. xxx. 17). Is this not to be understood to mean from the morning unto the evening?
ונשף אורתא הוא הא נשף צפרא הוא דכתיב (שמואל א ל)ויכם דוד מהנשף ועד הערב למחרתם מאי לאו מצפרא ועד ליליא (4611)
72No, from evening unto evening.
לא מאורתא ועד אורתא (1367)
73If so, the text should have read "from the neshef unto the neshef" or "from the 'ereb unto the 'ereb" !
אי הכי לכתוב מהנשף ועד הנשף או מהערב ועד הערב (2175)
74But, says Raba, there are two occasions in the day called neshef; there is the neshef of the night followed by day, and the neshef of the day followed by night.
אלא אמר רבא תרי נשפי הוו נשף ליליא ואתי יממא נשף יממא ואתי ליליא. (3581)
75Did David know when it was [exactly] midnight, since even Moses our teacher was not certain ; as it is written, "About mid-night will I go out into the midst of Egypt" (Exod. xi. 4) ? What means "about midnight" ?
ודוד מי הוה ידע פלגא דליליא אימת השתא משה רבינו לא הוה ידע דכתיב (שמות יא) כחצות הלילה אני יוצא בתוך מצרים (4286)
76Are we to suppose that the Holy One, blessed be He, used the phrase "about midnight" to Moses ? Can there be any doubt in the mind of God ? Nay ; God told him "At midnight"; but Moses came and said "about midnight." Hence it is to be understood that Moses was in doubt, but David did know it !
מאי כחצות אילימא דאמר ליה קודשא בריך הוא כחצות מי איכא ספיקא קמי שמיא אלא דאמר ליה (למחר) בחצות (כי השתא) ואתא איהו ואמר כחצות אלמא מספקא ליה ודוד הוה ידע (5517)
77He had a sign. For R. Hannah b. Bizna said in the name of R. Simeon Hasida : There was a harp hanging above David's bed, and when the time of midnight arrived a North wind came and blew upon it, so that it produced melody. He used immediately to rise and occupy himself with Torah until the break of dawn. At the rise of dawn, the wise men of Israel entered his presence and said to him, "Our lord, the king, thy people Israel are in need of sustenance." He answered them, "Go, let each sustain himself from the other." They said to him, "A handful cannot satisfy a lion, nor can a pit be filled with its own clods." He said to them, "Go, stretch forth your hands with the army."
דוד סימנא הוה ליה דאמר רב אחא בר ביזנא אמר רבי שמעון חסידא כנור היה תלוי למעלה ממטתו של דוד וכיון שהגיע חצות לילה בא רוח צפונית ונושבת בו ומנגן מאליו מיד היה עומד ועוסק בתורה עד שעלה עמוד השחר כיון שעלה עמוד השחר נכנסו חכמי ישראל אצלו אמרו לו אדונינו המלך עמך ישראל צריכין פרנסה אמר להם לכו והתפרנסו זה מזה אמרו לו אין הקומץ משביע את הארי ואין הבור מתמלא מחוליתו אמר להם לכו ופשטו ידיכם בגדוד (17845)
78At once they took counsel with Ahitophel, consulted the Sanhedrin, and inquired of the Urim and Tummim.
מיד יועצים באחיתופל ונמלכין בסנהדרין ושואלין באורים ותומים (2568)
79Rab Joseph asked : What is the Scriptural authority for this? "And after Ahitophel was Benaiah the son of Jehoiada, and Abiathar ; and the captain of the king's host was Joab" (I Chron. xxvii. 34) —
אמר רב יוסף מאי קרא (דכתיב) (דברי הימים א כז)ואחרי אחיתופל בניהו בן יהוידע ואביתר ושר צבא למלך יואב (3298)
80"Ahitophel " was the counsellor, for thus it is stated, "Now the counsel of Ahitophel, which he counselled in those days, was as if a man inquired of the word of God" (2 Sam. xvi. 23).
אחיתופל זה יועץ וכן הוא אומר (שמואל ב טז) ועצת אחיתופל אשר יעץ בימים ההם כאשר ישאל (איש) בדבר האלהים (4143)
Folio 4a דף ד ע״א
81"Benaiah the son of Jehoiada" refers to the Sanhedrin; "Abiathar" denotes the Urim and Tummim.
בניהו בן יהוידע זה סנהדרין ואביתר אלו אורים ותומים (2036)
82For so the Scriptures declare, "And Benaiah the son of Jehoiada was over the Cherethites and over the Pelethites" (2 Sam. xx. 23). Why were the members of the Sanhedrin called Kereti and Peleti ? They were called Kereti because they were concise [koretim] with their words, and Peleti because they were "distinguished" [muflaim] with their words. After them came "the captain of the king's host, Joab."
וכן הוא אומר (שמואל ב כ, כג) ובניהו בן יהוידע על הכרתי ועל הפלתי ולמה נקרא שמם כרתי ופלתי כרתי שכורתים דבריהם פלתי שמופלאים בדבריהם ואח"כ שר צבא למלך יואב (7829)
83Rab Isaac b. Adda (another version : Rab Isaac b. Rab Iddi) said : What Scriptural authority is there for the story of David's harp? "Awake, my glory ; awake, psaltery and harp; I will awake the dawn" (Ps. lvii. 9).
אמר רב יצחק בר אדא ואמרי לה אמר רב יצחק בריה דרב אידי מאי קרא (תהלים נז, ט) עורה כבודי עורה הנבל וכנור אעירה שחר. (4369)
84R. Zera said : Moses certainly knew [the exact time of midnight], and David also knew it.
רבי זירא אמר משה לעולם הוה ידע ודוד נמי הוה ידע (1512)
85Since David knew it, why did he require a harp ? In order that he may be aroused from his sleep.
וכיון דדוד הוה ידע כנור למה ליה לאתעורי משנתיה (2128)
86And since Moses knew it, what object had he in saying "About mid-night" ? Moses thought that perhaps Pharaoh's astrologers would err and say, "Moses is a liar." For a teacher has said : Teach thy tongue to say, "I do not know," lest thou be led to falsehoods and be apprehended.
וכיון דמשה הוה ידע למה ליה למימר כחצות משה קסבר שמא יטעו אצטגניני פרעה ויאמרו משה בדאי הוא דאמר מר למד לשונך לומר איני יודע שמא תתבדה ותאחז (6839)
87Rab Ashe said : It happened in the middle of the night of the thirteenth [of the first month] which is the beginning of the fourteenth ; and thus spake Moses to Israel, "The Holy One, blessed be He, said, 'To-morrow, like the time of midnight, as it is now, I will go forth in the midst of Egypt.'"
רב אשי אמר בפלגא אורתא דתליסר נגהי ארבסר הוה קאי והכי קאמר משה לישראל אמר הקב"ה למחר כחצות הלילה כי האידנא אני יוצא בתוך מצרים: (6450)
88David prayed, "Keep my soul, for I am godly" (Ps. Ixxxvi. 2). [R.] Levi and R. Isaac differ in their interpretation. One explains : Thus spake David before the Holy One, blessed be He, "Lord of the Universe, am I not godly, seeing that all the kings of the East and West sleep unto the third hour of the day, but as for me, 'At midnight I rise to give thanks unto Thee' (Ps. cxix. 62)?"
(תהלים פו, ב) לדוד שמרה נפשי כי חסיד אני לוי ור' יצחק חד אמר כך אמר דוד לפני הקב"ה רבונו של עולם לא חסיד אני שכל מלכי מזרח ומערב ישנים עד שלש שעות ואני (תהלים קיט, סב) חצות לילה אקום להודות לך (7613)
89The other explains : Thus spake David before the Holy One, blessed be He, "Lord of the Universe, am I not godly, seeing that all the kings of the East and West sit in companies in all their pomp, whereas my hands are stained with the blood of a foetus or with the placenta in order to pronounce a woman clean to her husband ? Moreover, whatever I do I discuss with my teacher Mephibosheth, saying to him, 'Mephibosheth, my teacher, have I decided well ? Have I convicted correctly or acquitted correctly ? Did I rightly pronounce clean or rightly pronounce unclean?' And I was not ashamed [so to do]."
ואידך כך אמר דוד לפני הקב"ה רבונו של עולם לא חסיד אני שכל מלכי מזרח ומערב יושבים אגודות אגודות בכבודם ואני ידי מלוכלכות בדם ובשפיר ובשליא כדי לטהר אשה לבעלה ולא עוד אלא כל מה שאני עושה אני נמלך במפיבשת רבי ואומר לו מפיבשת רבי יפה דנתי יפה חייבתי יפה זכיתי יפה טהרתי יפה טמאתי ולא בושתי (13425)
90R. Joshua b. Rab Iddi asked : What is the Scriptural authority for this ? "I will also speak of Thy testimonies before kings, and will not be ashamed" (Ps. cxix. 46).
א"ר יהושע בריה דרב אידי מאי קרא (תהלים קיט, מו) ואדברה בעדותיך נגד מלכים ולא אבוש (2665)
91It has been taught: His name was not Mephibosheth but Ishbosheth. Why, then, was he called Mephibosheth? Because he used to put David to shame on questions of Halakah. On that account David merited that Chileab should issue from him;
תנא לא מפיבשת שמו אלא איש בשת שמו ולמה נקרא שמו מפיבשת שהיה מבייש פני דוד בהלכה לפיכך זכה דוד ויצא ממנו כלאב (6061)
93"My son, if thy heart be wise, my heart will be glad, even mine" (Prov. xxiii. 15), and "My son, be wise, and make mine heart glad, that I may answer him that taunteth me" (ibid, xxvii. 11).
ועליו אמר שלמה בחכמתו (משלי כג, טו) בני אם חכם לבך ישמח לבי גם אני ואומר (משלי כז, יא) חכם בני ושמח לבי ואשיבה חורפי דבר. (3554)
94But how could David describe himself as "godly"? For behold it is written, "If I had not [lule'] believed to look upon the goodness of the Lord in the land of the living" (Ps. xxvii. 13); and it has been taught in the name of R. Jose : Why are there dots over the word lule'? David spake before the Holy One, blessed be He, "Lord of the Universe, I am confident that Thou repayest a good reward to the righteous in the hereafter, but I know not whether I have a portion among them or not.
ודוד מי קרי לנפשיה חסיד והכתיב (תהלים כז, יג) לולא האמנתי לראות בטוב ה' בארץ חיים ותנא משמיה דרבי יוסי למה נקוד על לולא אמר דוד לפני הקב"ה רבש"ע מובטח אני בך שאתה משלם שכר טוב לצדיקים לעתיד לבוא אבל איני יודע אם יש לי חלק ביניהם אם לאו (9196)
95Perhaps my sin will cause [me not to]."
שמא יגרום החטא (623)
96This is like the teaching of R. Jacob b. Iddi who asked: It is written, "Behold, I am with thee, and will keep thee whithersoever thou goest" (Gen. xxviii. 15), and then it is written, "Jacob was greatly afraid" (ibid, xxxii. 8)! But Jacob said, "Perhaps sin will cause [His protection to be withheld]." This is like the teaching:
כדר' יעקב בר אידי דר' יעקב בר אידי רמי כתיב (בראשית כח, טו) והנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך וכתיב (בראשית לב, ח) ויירא יעקב מאד אמר שמא יגרום החטא (5940)
97"Till Thy people pass over, O Lord, till the people pass over that Thou hast gotten" (Exod. xv. 16).
כדתניא (שמות טו, טז) עד יעבור עמך ה' עד יעבור עם זו קנית (2027)
98— "Till Thy people pass over, O Lord" refers to the first entry [into Canaan]; "till the people pass over that Thou hast gotten" refers to the second entry. Hence the Sages said : The Israelites were worthy that a miracle should be performed for them in the days of Ezra in the same way that it was performed for them in the days of Joshua, the son of Nun; but sin caused [the miracle to be withheld].
עד יעבור עמך ה' זו ביאה ראשונה עד יעבור עם זו קנית זו ביאה שנייה מכאן אמרו חכמים ראוים היו ישראל ליעשות להם נס בימי עזרא כדרך שנעשה להם בימי יהושע בן נון אלא שגרם החטא: (7430)
99But the Sages say: Until midnight. With whose opinion do the Sages agree? If with R. Eliezer's, let them express themselves like R. Eliezer;
וחכ"א עד חצות: חכמים כמאן סבירא להו אי כרבי אליעזר סבירא להו לימרו כרבי אליעזר (2867)
Folio 4b דף ד ע״ב
100if with Rabban Gamaliel's, let them express themselves like Rabban Gamaliel!
ואי כרבן גמליאל סבירא להו לימרו כרבן גמליאל (1389)
101They certainly agree with Rabban Gamaliel, and the reason they say Until midnight is to keep a man far from transgression. This is like the teaching: The Sages made a "fence" to their words, so that a man shall not come from the field in the evening and say, "I will go home, eat a little, drink a little, sleep a little, and after that I will read the Shema' and say the Tefillah"; for slumber may overcome him and as a result he may sleep through all the night. Rather should a man come from the field in the evening and enter a Synagogue ; if he is accustomed to read [the Scriptures], let him read; if he is accustomed to study, let him study. Then let him read the Shema' and say the Tefillah; after that he should eat his meal and say Grace.
לעולם כרבן גמליאל סבירא להו והא דקא אמרי עד חצות כדי להרחיק את האדם מן העבירה כדתניא חכמים עשו סייג לדבריהם כדי שלא יהא אדם בא מן השדה בערב ואומר אלך לביתי ואוכל קימעא ואשתה קימעא ואישן קימעא ואח"כ אקרא ק"ש ואתפלל וחוטפתו שינה ונמצא ישן כל הלילה אבל אדם בא מן השדה בערב נכנס לבית הכנסת אם רגיל לקרות קורא ואם רגיל לשנות שונה וקורא ק"ש ומתפלל ואוכל פתו ומברך (17700)
102Whosoever transgresses the words of the Sages [in this matter] is worthy of death.
וכל העובר על דברי חכמים חייב מיתה (1258)
103Why is it not stated in any other place that whosoever transgresses the words of the Sages is worthy of death, but here a distinction is made and it is so stated?
מאי שנא בכל דוכתא דלא קתני חייב מיתה ומאי שנא הכא דקתני חייב מיתה (3448)
104If thou wilt, I can say that here there is the danger of the overpowering force of sleep; or if thou wilt, I can say that it is intended to exclude the opinion of those who maintain that the evening prayer is voluntary; and hence we are informed that it is an obligation.
איבעית אימא משום דאיכא אונס שינה ואיבע"א לאפוקי ממאן דאמר תפלת ערבית רשות קמ"ל דחובה: (4835)
105The teacher stated above : "Then let him read the Shema' and say the Tefillah." This supports the view of R. Johanan who declared : Who will inherit the world to come? He who joins the Ge'ullah to the evening Tefillah. R. Joshua b. Levi said : The Tefillot were arranged in the middle.
אמר מר קורא ק"ש ומתפלל מסייע ליה לר' יוחנן דאמר ר' יוחנן איזהו בן העולם הבא זה הסומך גאולה לתפלה של ערבית רבי יהושע בן לוי אומר תפלות באמצע תקנום (7580)
106What is the point on which they differ?
במאי קא מפלגי (317)
107If thou wilt, I can say [they differ in the interpretation of] a Scriptural passage; or if thou wilt, I can say [they differ] in their reasoning.
אי בעית אימא קרא איבע"א סברא (1193)
108If thou wilt, I can say [they differ] in their reasoning : for R. Johanan holds
איבע"א סברא (347)
109that the deliverance [from Egypt] began also at night, but the complete deliverance did not take place until the morning. R. Joshua b. Levi holds that since the deliverance did not take place until the morning, [what happened in the night] is not to be considered a proper deliverance.
דר' יוחנן סבר גאולה מאורתא נמי הוי אלא גאולה מעלייתא לא הויא אלא עד צפרא ור' יהושע בן לוי סבר כיון דלא הויא אלא מצפרא לא הויא גאולה מעלייתא (4774)
110Or if thou wilt, I can say [they differ in the interpretation of] a Scriptural passage; and they both expound the same verse, viz. "When thou liest down and when thou risest up" (Deut. vi. 7). R. Johanan holds that
ואב"א קרא ושניהם מקרא אחד דרשו דכתיב (דברים ו, ז) בשכבך ובקומך (2540)
111an analogy is here to be drawn between "lying down" and "rising up" in this sense: as with "rising up" the order is the reading of the Shema' and then the Tefillah, so also with "lying down" the order is the reading of the Shema' and then the Tefillah. R. Joshua b. Levi, however, thinks that the analogy is to be drawn between "lying down" and "rising up" in this sense : as with "rising up" the reading of the Shema' is nearer to his contact with the bed, so with "lying down" the reading of the Shema' must be nearer to his contact with the bed.
ר' יוחנן סבר מקיש שכיבה לקימה מה קימה ק"ש ואח"כ תפלה אף שכיבה נמי ק"ש ואח"כ תפלה ר' יהושע בן לוי סבר מקיש שכיבה לקימה מה קימה ק"ש סמוך למטתו אף שכיבה נמי ק"ש סמוך למטתו (8839)
112Mar b. Rabina quoted in objection : In the evening [the reading of the Shema'] is both preceded and followed by two benedictions. If, then, thou sayest that the Ge'ullah must be joined to the Tefillah, behold that condition is not fulfilled because one is required to say the prayer "Cause us, O Lord our God, to lie down!
מתיב מר בריה דרבינא בערב מברך שתים לפניה ושתים לאחריה ואי אמרת בעי לסמוך הא לא קא סמך גאולה לתפלה דהא בעי למימר השכיבנו (6196)
113" They answer: Since the Rabbis instituted the prayer "Cause us, etc.," it is to be considered part of the Ge'ullah. If thou dost not admit this, how is it possible to affect the same union in the morning service ; for lo, R. Johanan has said : Before the Tefillah one says, "O Lord, open Thou my lips" (Ps. li. 17), and at its conclusion, "Let the words of my mouth... be acceptable" (ibid. xix. 15) !
אמרי כיון דתקינו רבנן השכיבנו כגאולה אריכתא דמיא דאי לא תימא הכי שחרית היכי מצי סמיך והא אמר רבי יוחנן בתחלה אומר (תהלים נא, יז) ה' שפתי תפתח ולבסוף הוא אומר (תהלים יט, טו) יהיו לרצון אמרי פי (8274)
114In this case, since the Rabbis instituted the saying of "O Lord, open Thou my lips," it is considered part of the Tefillah ; so likewise in the evening prayer, the Rabbis having instituted the saying of "Cause us, etc.," it is considered part of the Ge'ullah.
אלא התם כיון דתקינו רבנן למימר ה' שפתי תפתח כתפלה אריכתא דמיא הכא נמי כיון דתקינו רבנן למימר השכיבנו כגאולה אריכתא דמיא: (7209)
115R. Eleazar b. R. Abina said: Whoever recites Psalm cxlv. thrice daily may be assured that he is a son of the world to come.
אמר רבי אלעזר א"ר אבינא כל האומר (תהלים קמה, א) תהלה לדוד בכל יום שלש פעמים מובטח לו שהוא בן העולם הבא (3414)
116What is the reason?
מאי טעמא (171)
117Is it to be supposed because the initial letter of the verses follows the alphabetical order? Then let him recite Psalm cxix. which contains an eight-fold alphabetical order!
אילימא משום דאתיא באל"ף בי"ת נימא (תהלים קיט, א) אשרי תמימי דרך דאתיא בתמניא אפין (3815)
118No, the reason is that it contains the verse, "Thou openest Thy hand and satisfiest every living thing with favour" (Ps. cxlv. 16). Then let him say the Great Hallel which includes "Who giveth food to all flesh" (ibid. cxxxvi. 25)!
אלא משום דאית ביה (תהלים קמה, טז) פותח את ידך נימא הלל הגדול דכתיב ביה (תהלים קלו, כה) נותן לחם לכל בשר (3612)
120R. Johanan said: Why is there no verse beginning with the letter N in that Psalm ? Because it would refer to the downfall of Israel's enemies; as it is written, "Fallen (Naphelah) is the virgin of Israel, she shall no more rise" (Amos v. 2).
אמר רבי יוחנן מפני מה לא נאמר נו"ן באשרי מפני שיש בה מפלתן של שונאי ישראל דכתיב (עמוס ה, ב) נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל (7091)
121In the West they interpret the verse thus: "She is fallen, but she shall no more fall; rise, O virgin of Israel." Rab Nahman b. Isaac said : Even so, David refers to it and finds support for Israel in the Holy Spirit; as it is said, "The Lord upholdeth all that fall" (Ps. cxlv. 14).
במערבא מתרצי לה הכי נפלה ולא תוסיף לנפול עוד קום בתולת ישראל אמר רב נחמן בר יצחק אפילו הכי חזר דוד וסמכן ברוח הקדש שנא' (תהלים קמה, יד) סומך ה' לכל הנופלים: (6660)
122R. Eleazar b. Abina [also] said : What is declared of [the angel] Michael is greater than what is declared of Gabriel ; for of Michael it is written, "Then flew unto me one of the Seraphim" (Is. vi. 6), but of Gabriel it is written, "The man Gabriel whom I had seen in the vision at the beginning, being caused to fly swiftly, approached close to me about the time of the evening offering" (Dan. ix. 21).
א"ר אלעזר בר אבינא גדול מה שנאמר במיכאל יותר ממה שנאמר בגבריאל דאילו במיכאל כתי' (ישעיהו ו, ו) ויעף אלי אחד מן השרפים ואלו גבי גבריאל כתי' (דניאל ט, כא) והאיש גבריאל אשר ראיתי בחזון בתחלה מועף ביעף וגו' (7941)
123How is it to be inferred that "one of the Seraphim" means Michael ?
מאי משמע דהאי אחד מיכאל הוא (647)
124R. Johanan said : By comparing the occurrence of the word "one" in the following passages: In Isaiah it is written, "Then flew unto me one of the Seraphim," and elsewhere it is written, "But, lo, Michael, one of the chief princes, came to help me" (ibid. x. 13).
אמר ר' יוחנן אתיא אחד אחד כתיב הכא ויעף אלי אחד מן השרפים וכתי' התם (דניאל י, יג) והנה מיכאל אחד (מן) השרים הראשונים בא לעזרני (5004)
125It has been taught : Michael flew in one flight, Gabriel in two, Elijah in four, and the Angel of Death in eight; but in the time of plague [the Angel of Death flies] in one.
תנא מיכאל באחת גבריאל בשתים אליהו בארבע ומלאך המות בשמנה ובשעת המגפה באחת: (4555)
126R. Joshua b. Levi said : Although a man has read the Shema' in the Synagogue, it is a pious act to read it again upon his bed. R. Assi said : What is the Scriptural authority for this ? "Tremble and sin not ; commune with your own heart upon your bed, and [[fol. 5a.]] be still. Selah " (Ps. iv. 5).
א"ר יהושע בן לוי אע"פ שקרא אדם ק"ש בביהכ"נ מצוה לקרותו על מטתו אמר רבי יוסי מאי קרא (תהלים ד, ה) רגזו ואל תחטאו אמרו בלבבכם על משכבכם ודומו סלה (6004)
127Rab Nahman added :
אמר רב נחמן (591)
Folio 5a דף ה ע״א
128In the case of a disciple of the wise, this is not necessary. But Abbai said: Even the disciple of the wise should recite a verse of supplication; for instance, "Into Thy hand I commit my spirit. Thou hast redeemed me, O Lord, Thou God of truth" (ibid. xxxi. 6).
אם תלמיד חכם הוא אין צריך אמר אביי אף תלמיד חכם מיבעי ליה למימר חד פסוקא דרחמי כגון (תהלים לא, ו) בידך אפקיד רוחי פדיתה אותי ה' אל אמת: (4828)
129R. Levi b. Hamma said in the name of R. Simeon b. Lakish: A man should always oppose [yargiz] the good impulse to the evil impulse ; as it is said : "Tremble [rigzu] and sin not" (ibid. iv. 5). If he conquer it, well and good ; but if not, let him occupy himself with Torah ; as it is said, "Commune with your own heart" (ibid.). Should this gain him the victory, well and good; but if not, let him read the Shema' ; as it is said, "Upon your bed." If he conquer it, well and good ; but if not, let him reflect upon the day of death; as it is said, "And be still. Selah."
א"ר לוי בר חמא אמר ר"ש בן לקיש לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע שנא' (תהלים ד, ה) רגזו ואל תחטאו. אם נצחו מוטב ואם לאו יעסוק בתורה שנאמר אמרו בלבבכם אם נצחו מוטב ואם לאו יקרא קריאת שמע שנאמר על משכבכם אם נצחו מוטב ואם לאו יזכור לו יום המיתה שנאמר ודומו סלה. (11091)
130R. Levi b. Hamma also said in the name of R. Simeon b. Lakish : What means that which is written, "And I will give thee the tables of stone, and the law and the commandment, which I have written, that thou mayest teach them" (Exod. xxiv. 12)? "Tables of stone," i.e. the Decalogue: "law," i.e. the Pentateuch; "commandment," i.e. the Mishnah ; "which I have written," i.e. the Prophets and Hagiographa; "that thou mayest teach them," i.e. the Gemara. The verse teaches that all of them were given to Moses on Sinai.
וא"ר לוי בר חמא אמר ר' שמעון בן לקיש מאי דכתיב (שמות כד, יב) ואתנה לך את לוחות האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורותם לוחות אלו עשרת הדברות תורה זה מקרא והמצוה זו משנה אשר כתבתי אלו נביאים וכתובים להורותם זה גמרא מלמד שכולם נתנו למשה מסיני: (14674)
131R. Isaac said : Whoever reads the Shema' upon his bed is as though he holds a two-edged sword in his hand; as it is said, "Let the high praises of God be in their mouth, and a two-edged sword in their hand" (Ps. cxlix. 6). How is this inferred ? Mar Zotra (another version : Rab Ashe) said : From what precedes ; for it is written, "Let the saints exult in glory, let them sing for joy upon their beds" (ibid. v. 5), and this is followed by "Let the high praises of God be in their mouth, and a two-edged sword in their hand."
א"ר יצחק כל הקורא ק"ש על מטתו כאלו אוחז חרב של שתי פיות בידו שנאמר (תהלים קמט, ו) רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם מאי משמע אמר מר זוטרא ואיתימא רב אשי מרישא דענינא דכתיב (תהלים קמט, ה) יעלזו חסידים בכבוד ירננו על משכבותם וכתיב בתריה רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם. (13854)
132R. Isaac also said : Whoever reads the Shema' upon his bed, the evil spirits flee from him ; as it is said, "And the sons of Reshef fly upwards ['uf] " (Job v. 7). 'Uf means nothing else than Torah ; as it is said, "Wilt thou set [hata'if] thine eyes upon it? It is gone" (Prov. xxiii. 5). And Reshef means nothing else than "evil spirits"; as it is said, "The wasting of hunger, and the devouring of the fiery bolt [Reshef] and bitter destruction" (Deut. xxxii. 24).
ואמר רבי יצחק כל הקורא קריאת שמע על מטתו מזיקין בדילין הימנו שנאמר (איוב ה, ז) ובני רשף יגביהו עוף ואין עוף אלא תורה שנאמר (משלי כג, ה) התעיף עיניך בו ואיננו ואין רשף אלא מזיקין שנאמר (דברים לב, כד) מזי רעב ולחומי רשף וקטב מרירי. (9956)
133R. Simeon b, Lakish said : Whoever occupies himself with Torah, sufferings depart from him ; as it is said, "And the sons of Reshef fly upwards ['uf]." 'Uf means nothing else than Torah; as it is said, "Wilt thou set thine eyes upon it? It is gone." And Reshef means nothing else than "sufferings"; as it is said, "The wasting of hunger, and the devouring of the fiery bolt."
אמר רבי שמעון בן לקיש כל העוסק בתורה יסורין בדילין הימנו שנאמר ובני רשף יגביהו עוף ואין עוף אלא תורה שנאמר התעיף עיניך בו ואיננו ואין רשף אלא יסורין שנאמר מזי רעב ולחומי רשף (9227)
134R. Johanan said to him : Why, even school-children know that; as it is stated, "And He said, If thou wilt diligently hearken to the voice of the Lord thy God, and wilt do that which is right in His eyes, and wilt give ear to His commandments, and keep all His statutes, I will put none of the diseases upon thee, which I have put upon the Egyptians ; for I am the Lord that healeth thee " (Exod. xv. 26) ! But, everyone who is able to occupy himself with Torah and does not do so, the Holy One, blessed be He, brings upon him dreadful sufferings to stir him ; as it is said, "I was dumb with silence, I held my peace, had no comfort [tob] ; and my pain was stirred" (Ps. xxxix. 3). "Comfort" means nothing else than Torah; as it is said, "For I give you good [tob] doctrine; forsake ye not My teaching " (Prov. iv. 2).
אמר ליה רבי יוחנן הא אפילו תינוקות של בית רבן יודעין אותו שנאמר (שמות טו, כו) ויאמר אם שמוע תשמע לקול ה' אלהיך והישר בעיניו תעשה והאזנת למצותיו ושמרת כל חקיו כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני ה' רופאך אלא כל שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק הקב"ה מביא עליו יסורין מכוערין ועוכרין אותו שנא' (תהלים לט, ג) נאלמתי דומיה החשיתי מטוב וכאבי נעכר ואין טוב אלא תורה שנאמר (משלי ד, ב) כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו. (22019)
135R. Zera (another version : R. Hannina b. Pappa) said : Come and see that the attribute of a human being differs from that of the Holy One, blessed be He. What is the attribute of a human being ? When a man sells a valued article to his fellow, the seller grieves and the purchaser rejoices. But with the Holy One, blessed be He, it is not so. He gave the Torah to Israel and rejoiced; as it is said, "For I give you good doctrine ; forsake ye not My teaching."
אמר רבי זירא ואיתימא רבי חנינא בר פפא בא וראה שלא כמדת הקב"ה מדת בשר ודם מדת בשר ודם אדם מוכר חפץ לחבירו מוכר עצב ולוקח שמח אבל הקב"ה אינו כן נתן להם תורה לישראל ושמח שנא' כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו. (12035)
136Raba (another version : Rab Hisda) said : Should a man see sufferings come upon him, let him scrutinise his actions ; as it is said, "Let us search and try our ways, and return unto the Lord" (Lam. iii. 40). If he has scrutinised his actions without discovering the cause, let him attribute them to neglect of Torah; as it is said, "Happy is the man whom Thou chastenest, and teachest out of Thy law" (Ps. xciv. 12).
אמר רבא ואיתימא רב חסדא אם רואה אדם שיסורין באין עליו יפשפש במעשיו שנא' (איכה ג, מ) נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה עד ה' פשפש ולא מצא יתלה בבטול תורה שנאמר (תהלים צד, יב) אשרי הגבר אשר תיסרנו יה ומתורתך תלמדנו (11594)
137If he attributed them to neglect of Torah without finding any justification, it is certain that his sufferings are chastenings of love ; as it is said, "For whom the Lord loveth He correcteth" (Prov. iii. 12).
ואם תלה ולא מצא בידוע שיסורין של אהבה הם שנאמר (משלי ג, יב) כי את אשר יאהב ה' יוכיח. (3366)
138Raba stated that Rab Sahorah said in the name of Rab Huna : Him in whom the Holy One, blessed be He, delighteth He crusheth with sufferings ; as it is said, "Yet it pleased the Lord to crush him by disease" (Is. liii. 10).
אמר רבא אמר רב סחורה אמר רב הונא כל שהקב"ה חפץ בו מדכאו ביסורין שנאמר (ישעיהו נג, י) וה' חפץ דכאו החלי (3592)
139It is possible to think that this is so even with one who does not receive the chastenings in a spirit of love : therefore there is a teaching to say, "To see if his soul would offer itself in restitution" (ibid.). Just as the trespass-offering is brought voluntarily, so are the sufferings voluntarily received.
יכול אפילו לא קבלם מאהבה תלמוד לומר (ישעיהו נג, י) אם תשים אשם נפשו מה אשם לדעת אף יסורין לדעת (4584)
140If he accept them, what is his reward? "He will see his seed, prolong his days" (ibid.). More than that, his study [of Torah] will endure with him; as it is said, "The purpose of the Lord will prosper in his hand" (ibid.).
ואם קבלם מה שכרו (ישעיהו נג, י) יראה זרע יאריך ימים ולא עוד אלא שתלמודו מתקיים בידו שנא' (ישעיהו נג, י) וחפץ ה' בידו יצלח (3881)
141R. Jacob b. Iddi and Rab Aha b. Hannina [differ in opinion]. One of them says : Those are to be considered chastenings of love which do not involve neglect of Torah; as it is said, " Happy is the man whom Thou chastenest, O Lord, and teachest him out of Thy law " (Ps. xciv. 12).
פליגי בה רבי יעקב בר אידי ורבי אחא בר חנינא חד אמר אלו הם יסורין של אהבה כל שאין בהן בטול תורה שנאמר (תהלים צד, יב) אשרי הגבר אשר תיסרנו יה ומתורתך תלמדנו (7606)
142The other declares : Those are to be considered chastenings of love which do not involve neglect of prayer; as it is written, "Blessed be God, Who hath not turned away my prayer, nor His mercy from me" (Ps. lxvi. 20)
וחד אמר אלו הם יסורין של אהבה כל שאין בהן בטול תפלה שנאמר (תהלים סו, כ) ברוך אלהים אשר לא הסיר תפלתי וחסדו מאתי (5217)
143R. Abba the son of R. Hiyya b. Abba said to them : Thus declared R. Hiyya b. Abba in the name of R. Johanan : Both of them are to be considered chastenings of love ; as it is said, "For whom the Lord loveth He correcteth" (Prov. iii. 12).
אמר להו רבי אבא בריה דר' חייא בר אבא הכי אמר ר' חייא בר אבא א"ר יוחנן אלו ואלו יסורין של אהבה הן שנאמר כי את אשר יאהב ה' יוכיח (4604)
144But what does the phrase "and teachest him out of Thy law" (Ps. xciv, 12) intend to convey to us ? Read not telammedennu "and teachest him" but telammedennu "and teachest us"; i.e., Thou teachest us this matter out of Thy law as a deduction from the ordinance
אלא מה ת"ל (תהלים צד, יב) ומתורתך תלמדנו אל תקרי תלמדנו אלא תלמדנו דבר זה מתורתך תלמדנו (5756)
145concerning "the tooth and eye. " Should the tooth or eye of a slave be injured, which is only one of the members of a man's body, he thereby obtains his freedom, how much more so with the sufferings which afflict the whole body of a man ! This is in accord with the statement of R. Simeon b. Lakish who said:
ק"ו משן ועין מה שן ועין שהן אחד מאבריו של אדם עבד יוצא בהן לחרות יסורין שממרקין כל גופו של אדם על אחת כמה וכמה (5290)
146The word berit "covenant" is mentioned in connection with salt and also with chastenings. With salt, as it is written, "Thou shalt not suffer the salt of the covenant of Thy God to be lacking" (Lev. ii. 13); and with chastenings, as it is written, "These are the words of the covenant" (Deut. xxviii. 69). As with the "covenant" mentioned in connection with salt, it is salt which sweetens meat, so with the "covenant" mentioned in connection with chastenings, they are chastenings which purge all the iniquities of man.
והיינו דרבי שמעון בן לקיש דאמר רשב"ל נאמר ברית במלח ונאמר ברית ביסורין נאמר ברית במלח דכתיב (ויקרא ב, יג) ולא תשבית מלח ברית ונאמר ברית ביסורין דכתיב (דברים כח, סט) אלה דברי הברית מה ברית האמור במלח מלח ממתקת את הבשר אף ברית האמור ביסורין יסורין ממרקין כל עונותיו של אדם: (16065)
147There is a teaching : R. Simeon b. Johai said : Three precious gifts did the Holy One, blessed be He, give to Israel, and all of them He gave only through the medium of suffering ; they are : Torah, the land of Israel, and the world to come.
תניא רבי שמעון בן יוחאי אומר שלש מתנות טובות נתן הקדוש ברוך הוא לישראל וכולן לא נתנן אלא ע"י יסורין אלו הן תורה וארץ ישראל והעולם הבא (7995)
148Whence is it deduced that Torah [was given through the medium of suffering]? As it is said : "Happy is the man whom Thou chastenest, O Lord, and teachest him out of Thy law " (Ps. xciv. 12).
תורה מנין שנאמר אשרי הגבר אשר תיסרנו יה ומתורתך תלמדנו (4917)
149And the land of Israel ? For it is written, "As a man chasteneth his son, so the Lord thy God chasteneth thee" (Deut. viii. 5), which is followed by "For the Lord thy God bringeth thee into a good land" (ibid. 5:7).
ארץ ישראל דכתיב (דברים ח, ה) כי כאשר ייסר איש את בנו ה' אלהיך מיסרך וכתיב בתריה כי ה' אלהיך מביאך אל ארץ טובה (4843)
150And the world to come ? For it is written, "For the commandment is a lamp, and the teaching is light, and reproofs of instruction' are the way of life" (Prov. vi. 23).
העולם הבא דכתיב (משלי ו, כג) כי נר מצוה ותורה אור ודרך חיים תוכחות מוסר. (3284)
151A Tanna taught in the presence of R. Johanan : whoever occupies himself with Torah and benevolent acts,
תני תנא קמיה דר' יוחנן כל העוסק בתורה ובגמילות חסדים (2917)
Folio 5b דף ה ע״ב
152or who buries his children, all his sins are forgiven him.
וקובר את בניו מוחלין לו על כל עונותיו (1661)
153R. Johanan said to him : It is quite right with Torah and benevolent acts ; for it is written, "By mercy and truth iniquity is expiated" (Prov. xvi. 6) "mercy" means benevolent acts, as it is said, "He that followeth after righteousness and mercy findeth life, prosperity and honour" (ibid. xxi. 21), and "truth" means Torah, as it is said, "Buy the truth, and sell it not" (ibid, xxiii. 23); but how know we that this is true of one who buries his children?
אמר ליה רבי יוחנן בשלמא תורה וגמילות חסדים דכתיב (משלי טז, ו) בחסד ואמת יכופר עון חסד זו גמילות חסדים שנאמר (משלי כא, כא) רודף צדקה וחסד ימצא חיים צדקה וכבוד אמת זו תורה שנאמר (משלי כג, כג) אמת קנה ואל תמכור אלא קובר את בניו מנין (9836)
154A certain Elder taught in the name of R. Simeon b. Johai : It is to be derived from the occurrence of the same word 'awon "iniquity" in the following passages : "By mercy and truth iniquity is expiated" (ibid. xvi. 6) and "Who recompensest the iniquity of the fathers into the bosom of their children" (Jer. xxxii. 18).
תנא ליה ההוא סבא משום ר' שמעון בן יוחאי אתיא עון עון כתיב הכא בחסד ואמת יכופר עון וכתיב התם (ירמיהו לב, יח) ומשלם עון אבות אל חיק בניהם. (5890)
155R. Johanan said : Plagues and childlessness are not to be considered chastenings of love.
א"ר יוחנן נגעים ובנים אינן יסורין של אהבה (1396)
157Yes, they may be considered an altar of atonement, but not chastenings of love.
מזבח כפרה הוו יסורין של אהבה לא הוו (1106)
158Or if thou wilt, I can say this is our teaching and that is theirs.
ואב"א הא לן והא להו (149)
159Or if thou wilt, I can say the latter teaching refers to when the plague affects a hidden part of the body and the other to the case where an exposed part is affected. Is not childlessness to be considered [chastenings of love] ?
ואי בעית אימא הא בצנעא הא בפרהסיא (1134)
160What is meant [by childlessness] ? Is it to be supposed to refer to a man who had children but they died ? Lo, R. Johanan himself said, "This is the bone of my tenth son!" Nay, the latter teaching refers to one who never had children, the other to one who has been bereft of his children.
ובנים לא היכי דמי אילימא דהוו להו ומתו והא א"ר יוחנן דין גרמא דעשיראה ביר אלא הא דלא הוו ליה כלל והא דהוו ליה ומתו. (3036)
161R. Hiyya b. Abba was ill and R. Johanan went in to visit him. He said to him, "Are thy sufferings dear to thee ?" "No," he replied, "neither they nor the reward they bring." R. Johanan said to him, "Give me thy hand." He gave him his hand and R. Johanan raised him.
רבי חייא בר אבא חלש על לגביה ר' יוחנן א"ל חביבין עליך יסורין א"ל לא הן ולא שכרן א"ל הב לי ידך יהב ליה ידיה ואוקמיה. (2933)
162R. Johanan was ill and R. Hannina went in to visit him. He said to him, "Are thy sufferings dear to thee?" "No," he replied, "neither they nor the reward they bring." R. Hannina said to him, "Give me thy hand." He gave him his hand and R. Hannina raised him.
ר' יוחנן חלש על לגביה ר' חנינא א"ל חביבין עליך יסורין א"ל לא הן ולא שכרן א"ל הב לי ידך יהב ליה ידיה ואוקמיה (2805)
163Why? Why did not R. Johanan raise himself ?
אמאי לוקים ר' יוחנן לנפשיה (1037)
164They answer : A prisoner does not release himself from the dungeon.
אמרי אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים (2258)
165R. Eleazar was ill and R. Johanan went in to visit him. He saw that he was lying in a dark room, so he bared his arm and a brightness was radiated therefrom. He then noticed that R. Eleazar was weeping. He said to him, "Why weepest thou? Is it because thou hast not applied thyself sufficiently to the study of Torah ? We have learnt that it matters not whether one does much or little, so long as he directs his heart to Heaven ! Is it because of [the lack of] food? Not everyone has the merit of two tables! Is it because of childlessness? This is the bone of my tenth son!"
רבי אליעזר חלש על לגביה רבי יוחנן חזא דהוה קא גני בבית אפל גלייה לדרעיה ונפל נהורא חזייה דהוה קא בכי ר' אליעזר א"ל אמאי קא בכית אי משום תורה דלא אפשת שנינו אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין לבו לשמים ואי משום מזוני לא כל אדם זוכה לשתי שלחנות ואי משום בני דין גרמא דעשיראה ביר (11596)
166R. Eleazar answered him, "I weep because of this beauty which will decay in the earth." R. Johanan said to him, "Well dost thou weep on that account" ; and they both wept.
א"ל להאי שופרא דבלי בעפרא קא בכינא א"ל על דא ודאי קא בכית ובכו תרוייהו (2608)
167After a while, he said to him, "Are thy sufferings dear to thee?" He replied, "Neither they nor the reward they bring." He said to him, "Give me thy hand." He gave him his hand and R. Johanan raised him.
אדהכי והכי א"ל חביבין עליך יסורין א"ל לא הן ולא שכרן א"ל הב לי ידך יהב ליה ידיה ואוקמיה. (1755)
168It happened to Rab Huna that four hundred flasks of wine turned sour. There visited him Rab Judah the brother of Rab Sala Hasida and other Rabbis. (Another version : Rab Adda b. Ahaba and other Rabbis.) They said to him, "The master should look into his actions." He answered them, "Have I aroused suspicion in your eyes?" They retorted, "Is the Holy One, blessed be He, to be suspected of passing an unjust judgment?"
רב הונא תקיפו ליה ארבע מאה דני דחמרא על לגביה רב יהודה אחוה דרב סלא חסידא ורבנן ואמרי לה רב אדא בר אהבה ורבנן ואמרו ליה לעיין מר במיליה אמר להו ומי חשידנא בעינייכו אמרו ליה מי חשיד קב"ה דעביד דינא בלא דינא (6372)
169He said to them, "If there be anyone who has heard aught against me, let him speak out." They replied, "Thus have we heard, that our master has not given the vine-tendrils to his labourer."
אמר להו אי איכא מאן דשמיע עלי מלתא לימא אמרו ליה הכי שמיע לן דלא יהיב מר שבישא לאריסיה (3560)
170He said to them, "Has he left me any of them ? He has stolen the lot!"
אמר להו מי קא שביק לי מידי מיניה הא קא גניב ליה כוליה (1352)
171They replied, "That is what the proverb tells : 'Steal from a thief and thou also hast a taste of it'." He said to them, "I undertake to give him what is due." Some declare that thereupon the vinegar turned back into wine, but others say that vinegar became very dear and was sold at the price of wine.
אמרו ליה היינו דאמרי אינשי בתר גנבא גנוב וטעמא טעים אמר להו קבילנא עלי דיהיבנא ליה איכא דאמרי הדר חלא והוה חמרא ואיכא דאמרי אייקר חלא ואיזדבן בדמי דחמרא: (4533)
172There is a teaching : Abba Benjamin said : Throughout my life I was most anxious about two things, viz., that my Tefillah should be recited before my bed, and that my bed should be placed between North and South. "That my Tefillah should be recited before my bed." What means "before my bed" ? Is it to be supposed that it was actually in front of the bed? But Rab Judah has said in the name of Rab (another version : R. Joshua b. Levi): Whence do we learn that when one prays, there should be nothing intervening between him and the wall? As it is said, "Then Hezekiah turned his face to the wall and prayed" (Is. xxxviii. 2)! Do not read "before my bed" but "near my bed."
תניא אבא בנימין אומר על שני דברים הייתי מצטער כל ימי על תפלתי שתהא לפני מטתי ועל מטתי שתהא נתונה בין צפון לדרום על תפלתי שתהא לפני מטתי מאי לפני מטתי אילימא לפני מטתי ממש והאמר רב יהודה אמר רב ואיתימא ריב"ל מנין למתפלל שלא יהא דבר חוצץ בינו לבין הקיר שנאמר (ישעיהו לח, ב) ויסב חזקיהו פניו אל הקיר ויתפלל לא תימא לפני מטתי אלא אימא סמוך למטתי (18667)
173"And that my bed should be placed between North and South" ; for R. Hamma b. R. Hannina said in the name of R. Isaac :
ועל מטתי שתהא נתונה בין צפון לדרום (2350)
174Whoever places his bed between North and South will have male children born to him ; as it is said, "And whose belly Thou fillest with Thy treasure, who have sons in plenty" (Ps. xvii. 14).
דא"ר חמא ברבי חנינא אמר רבי יצחק כל הנותן מטתו בין צפון לדרום הויין ליה בנים זכרים שנאמר (תהלים יז, יד) וצפונך תמלא בטנם ישבעו בנים (5242)
175Rab Nahman b. Issac said : Also, his wife will not miscarry; for it is here written, "Thou fillest with Thy treasure," and elsewhere it is written, "And when her days to be delivered were fulfilled, behold, there were twins in her womb" (Gen. xxv. 24).
רב נחמן בר יצחק אמר אף אין אשתו מפלת נפלים כתיב הכא וצפונך תמלא בטנם וכתיב התם (בראשית כה, כד) וימלאו ימיה ללדת והנה תומים בבטנה: (6027)
176There is a teaching : Abba Benjamin said : Should two enter a Synagogue to pray, and one of them finishing before the other does not wait for him but goes out, his prayer is torn in his face ; as it is said, "Thou tearest thy soul in thine anger, shall the earth be forsaken for thee ?" (Job xviii. 4).
תניא אבא בנימין אומר שנים שנכנסו להתפלל וקדם אחד מהם להתפלל ולא המתין את חברו ויצא טורפין לו תפלתו בפניו שנאמר (איוב יח, ד) טורף נפשו באפו הלמענך תעזב ארץ (8275)
177More than that, he causes the Shekinah to depart from Israel ; as it is said, "Shall the Rock be removed out of its place?" (ibid.) "Rock" means nothing else than the Holy One, blessed be He; as it is said, "Of the Rock that begat thee thou wast unmindful" (Deut. xxxii. 18). [[fol. 6 a.]]
ולא עוד אלא שגורם לשכינה שתסתלק מישראל שנאמר (איוב יח, ד) ויעתק צור ממקומו ואין צור אלא הקב"ה שנאמר (דברים לב, יח) צור ילדך תשי (6857)
178Should he, however, wait for him, what is his reward ?
ואם המתין לו מה שכרו (1159)
Folio 6a דף ו ע״א
179R. Jose b. Hannina answered : He is worthy of the following blessings ; as it is said,] "Oh that thou wouldst hearken to My commandments! Then would thy peace be as a river, and thy righteousness as the waves of the sea ; thy seed also would be as the sand, and the offspring of thy body like the grains thereof ; his name would not be cut off nor destroyed from before Me" (Is. xlviii. 18 f.).
אמר ר' יוסי ברבי חנינא זוכה לברכות הללו שנאמר (ישעיהו מח, יח) לוא הקשבת למצותי ויהי כנהר שלומך וצדקתך כגלי הים ויהי כחול זרעך וצאצאי מעיך וגו': (5823)
180There is a teaching : Abba Benjamin said : Had the human eye been given the power of seeing them, no person could endure because of the evil spirits.
תניא אבא בנימין אומר אלמלי נתנה רשות לעין לראות אין כל בריה יכולה לעמוד מפני המזיקין (4144)
181Abbai said : They outnumber us, and surround us like the ridge round a field.
אמר אביי אינהו נפישי מינן וקיימי עלן כי כסלא לאוגיא (1454)
182Rab Huna said : Every one of us has a thousand on his left hand and myriads on his right.
אמר רב הונא כל חד וחד מינן אלפא משמאליה ורבבתא מימיניה (2049)
183Raba said : The crush at the public discourses is due to them ; the knees grow fatigued because of them ; the wearing out of the clothes of the Rabbis is the consequence of their rubbing against them ; the feet are bruised by them.
אמר רבא האי דוחקא דהוי בכלה מנייהו הוי הני ברכי דשלהי מנייהו הני מאני דרבנן דבלו מחופיא דידהו הני כרעי דמנקפן מנייהו (3068)
184Who wishes to perceive their footprints should take sifted ashes and sprinkle them around his bed. In the morning he will see something resembling the footprints of a cock. Who wishes to see them should take the after-birth of a black she-cat, the offspring of a black she-cat, the first-born of a first-born, roast it in the fire, pulverise it, then fill his eyes with it, and he will see them. He must pour the powder into an iron tube and seal it with an iron signet, lest the evil spirits steal it. He must also seal its mouth, lest he come to harm. Rab Bebai b. Abbai did this ; he saw the evil spirits and was injured. The Rabbis prayed for him and he was cured.
האי מאן דבעי למידע להו לייתי קיטמא נהילא ונהדר אפורייה ובצפרא חזי כי כרעי דתרנגולא האי מאן דבעי למחזינהו ליתי שלייתא דשונרתא אוכמתא בת אוכמתא בוכרתא בת בוכרתא ולקליה בנורא ולשחקיה ולימלי עיניה מניה וחזי להו ולשדייה בגובתא דפרזלא ולחתמי' בגושפנקא דפרזלא דילמא גנבי מניה ולחתום פומיה כי היכי דלא ליתזק רב ביבי בר אביי עבד הכי חזא ואתזק בעו רבנן רחמי עליה ואתסי: (16289)
185There is a teaching : Abba Benjamin said : A man's prayer is only heard [by God] when offered in a Synagogue ; as it is said, "To hearken unto the song and to the prayer" (I Kings viii. 28) — where there is song, let there be prayer.
תניא אבא בנימין אומר אין תפלה של אדם נשמעת אלא בבית הכנסת שנאמר (מלכים א ח, כח) לשמוע אל הרנה ואל התפלה במקום רנה שם תהא תפלה (7255)
186Rabin b. Adda said in the name of R. Isaac : Whence is it that the Holy One, blessed be He, is found in the Synagogue ? As it is said, "God standeth in the godly congregation " (Ps. Ixxxii. 1 ).
אמר רבין בר רב אדא א"ר יצחק מנין שהקב"ה מצוי בבית הכנסת שנאמר (תהלים פב, א) אלהים נצב בעדת אל (4305)
187And whence is it that when ten assemble for prayer, the Shekinah is in their midst ? As it is said, "God standeth in the godly congregation."
ומנין לעשרה שמתפללין ששכינה עמהם שנאמר אלהים נצב בעדת אל (3867)
188And whence is it that when three sit and judge, the Shekinah is in their midst? As it is said, "In the midst of the judges He judgeth" (ibid.).
ומנין לשלשה שיושבין בדין ששכינה עמהם שנאמר (תהלים פב, א) בקרב אלהים ישפוט (3791)
189And whence is it that when two sit and occupy themselves with Torah, the Shekinah is in their midst ? As it is said, "Then they that feared the Lord spoke one with another; and the Lord hearkened and heard, and a book of remembrance was written before Him for them that feared the Lord and that thought upon His name" (Mal. iii. 16).
ומנין לשנים שיושבים ועוסקין בתורה ששכינה עמהם שנאמר (מלאכי ג, טז) אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו ויקשב ה' וגו' (5157)
190What means "and that thought upon His name"? Rab Assi said : If a man contemplated fulfilling a commandment, and through compulsion did not perform it, the verse ascribes it to him as though he had done it.
מאי (מלאכי ג, טז) ולחושבי שמו אמר רב אשי חשב אדם לעשות מצוה ונאנס ולא עשאה מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה (4532)
191And whence is it that even if an individual sits and occupies himself with Torah, the Shekinah is with him ? As it is said, "In every place where I cause My name to be remembered I will come unto thee and will bless thee" (Exod. xx. 24).
ומנין שאפילו אחד שיושב ועוסק בתורה ששכינה עמו שנאמר (שמות כ, כד) בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך (5923)
192Since [the Shekinah is] even with one, why mention two ? With two, their words are written in the book of remembrance, but the words of an individual are not so recorded.
וכי מאחר דאפילו חד תרי מבעיא תרי מכתבן מלייהו בספר הזכרונות חד לא מכתבן מליה בספר הזכרונות (5096)
193Since [the Shekinah is] even with two, why mention three? Thou mightest argue that since the act of judging is merely for the sake of peace, the Shekinah does not come [in their midst], therefore he informs us that the administration of justice is equal to being occupied with Torah.
וכי מאחר דאפי' תרי תלתא מבעיא מהו דתימא דינא שלמא בעלמא הוא ולא אתיא שכינה קמ"ל דדינא נמי היינו תורה (4906)
194Since [the Shekinah is] even with three, why mention ten ? With ten, the Shekinah precedes them ; with three, it waits until they are seated [to try cases].
וכי מאחר דאפי' תלתא עשרה מבעיא עשרה קדמה שכינה ואתיא תלתא עד דיתבי: (4767)
195Rab Abin b. Rab Adda said in the name of R. Isaac : Whence is it that the Holy One, blessed be He, lays Tefillin ? As it is said, "The Lord hath sworn by His right hand, and by the arm of His strength" (Is. Ixii. 8).
א"ר אבין בר רב אדא א"ר יצחק מנין שהקב"ה מניח תפילין שנאמר (ישעיהו סב, ח) נשבע ה' בימינו ובזרוע עוזו (3849)
196"By His right hand" means Torah ; as it is said, "At His right hand was a fiery law unto them" (Deut. xxxiii. 2); "by the arm of His strength" means Tefillin, as it is said, "The Lord will give strength unto His people" (Ps. xxix. 11).
בימינו זו תורה שנאמר (דברים לג, ב) מימינו אש דת למו ובזרוע עוזו אלו תפילין שנאמר (תהלים כט, יא) ה' עוז לעמו יתן (4552)
197But whence is it that the Tefillin are a strength to Israel? As it is written, "And all the peoples of the earth shall see that the name of the Lord is called upon thee, and they shall he afraid of thee" (Deut. xxviii. 10); and there is a teaching: R. Eliezer the Elder says : This refers to the Tefillin worn on the head.
ומנין שהתפילין עוז הם לישראל דכתי' (דברים כח, י) וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך ותניא ר' אליעזר הגדול אומר אלו תפילין שבראש (6732)
198Rab Nahman b. Isaac asked Rab Hiyya b. Abin : What is written in the Tefillin of the Lord of the Universe ? He answered, "And who is like Thy people Israel, a nation one in the earth?" (I Chron. xvii 21).
א"ל רב נחמן בר יצחק לרב חייא בר אבין הני תפילין דמרי עלמא מה כתיב בהו א"ל (דברי הימים א יז, כא) ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ (3950)
199Does, then, the Holy One, blessed be He, glory in the praises of Israel ? Yes, for it is written, "Thou hast avouched the Lord this day" (Deut. xxvi. 17) and "The Lord hath avouched thee this day " (ibid. v. 18). The Holy One, blessed be He, said to Israel, "You have made Me the only object of your love in the world, so I shall make you the only object of My love in the world."
ומי משתבח קוב"ה בשבחייהו דישראל אין דכתיב (דברים כו, יז) את ה' האמרת היום (וכתיב) וה' האמירך היום אמר להם הקב"ה לישראל אתם עשיתוני חטיבה אחת בעולם ואני אעשה אתכם חטיבה אחת בעולם (8137)
200"You have made Me the only object of your love in the world" — as it is said, "Hear O Israel, the Lord our God, the Lord is one" (ibid. vi. 4). "I shall make you the only object of My love in the world" — as it is said, "And who is like Thy people Israel, a nation one in the earth?" (I Chron. xvii. 21).
אתם עשיתוני חטיבה אחת בעולם שנאמר (דברים ו, ד) שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד ואני אעשה אתכם חטיבה אחת בעולם שנאמר ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ (6703)
201Rab Aha b. Raba said to Rab Ashe : This is all very well with one case of the Tefillin ; what, however, of the other?
אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי תינח בחד ביתא בשאר בתי מאי (3326)
202He answered : [It contains the following :] "For what great nation is there," etc. (Deut. iv. 7), "And what great nation is there," etc. (ibid, v. 8), "Happy art thou, O Israel " etc. (ibid, xxxiii. 29), "Or hath God assayed to go" etc. (ibid. iv. 34), and "To make thee high above all nations" etc. (ibid. xxvi. 19).
א"ל (דברים ד, ז) כי מי גוי גדול ומי גוי גדול (דברים לג, כט) אשריך ישראל (דברים ד, לד) או הנסה אלהים (דברים כו, יט)ולתתך עליון (2598)
203If so, it will have too many partitions ! Nay, "For what great nation is there" and "And what great nation is there," which are very similar, are in one partition; "Happy art thou, O Israel" and "Who is like Thy people Israel" in one ; "Or hath God assayed to go" in one ; and "To make thee high above all nations" in one.
אי הכי נפישי להו טובי בתי אלא כי מי גוי גדול ומי גוי גדול דדמיין להדדי בחד ביתא אשריך ישראל ומי כעמך ישראל בחד ביתא או הנסה אלהים בחד ביתא ולתתך עליון בחד ביתא (6201)
Folio 6b דף ו ע״ב
204[not translated: and they are all (the verses mentioned there) written on His arm]
וכולהו כתיבי באדרעיה: (807)
205Rabin b. Rab Adda said in the name of R. Isaac : If one is accustomed to attend the Synagogue regularly and absents himself one day, the Holy One, blessed be He, makes inquiry about him ; as it is said, "Who is among you that feareth the Lord, that obeyeth the voice of His servant, that walketh in darkness and hath no light?" (Is. 1. 10).
אמר רבין בר רב אדא אמר רבי יצחק כל הרגיל לבא לבית הכנסת ולא בא יום אחד הקב"ה משאיל בו שנאמר (ישעיהו נ, י) מי בכם ירא ה' שומע בקול עבדו אשר הלך חשכים ואין נוגה לו (6148)
206If [his absence is because] he went to perform a religious duty, he will have light ; but if he went to attend to some secular business, he will have no light.
אם לדבר מצוה הלך נוגה לו ואם לדבר הרשות הלך אין נוגה לו (1983)
207"Let him trust in the name of the Lord" (ibid.). For what reason [is the light denied him] ? Because he should have trusted in the name of the Lord, but did not.
יבטח בשם ה' מאי טעמא משום דהוה ליה לבטוח בשם ה' ולא בטח: (1456)
208R. Johanan said : When the Holy One, blessed be He, enters a Synagogue and does not find there ten. He is immediately filled with wrath ; as it is said, "Wherefore, when I came, was there no man ? When I called, was there none to answer ?" (ibid. v. 2).
אמר ר' יוחנן בשעה שהקב"ה בא בבית הכנסת ולא מצא בה עשרה מיד הוא כועס שנא' (ישעיהו נ, ב) מדוע באתי ואין איש קראתי ואין עונה. (5449)
209R. Helbo said in the name of Rab Huna : Whoever fixes a place for his prayer has the God of Abraham for his help :
א"ר חלבו אמר רב הונא כל הקובע מקום לתפלתו אלהי אברהם בעזרו (2696)
210and on his death, it is said of him, "Where is the humble and pious man, of the disciples of our father Abraham !"
וכשמת אומרים לו אי עניו אי חסיד מתלמידיו של אברהם אבינו (2526)
211Whence do we learn that our father Abraham fixed a place for his prayer ? For it is written, (Gen. xix. 27) "And Abraham got up early in the morning to the place where he had stood". "Stood" means nothing else than prayer ; as it is said, "Then stood up Phineas and prayed" (Ps. cvL 30).
ואברהם אבינו מנא לן דקבע מקום דכתיב (בראשית יט, כז) וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם ואין עמידה אלא תפלה שנאמר (תהלים קו, ל) ויעמוד פינחס ויפלל: (5231)
212R. Helbo [also] said in the name of Rab Huna : When leaving the Synagogue, one should not take large steps. Abbai said: This refers only to leaving ; but to enter a Synagogue it is praise-worthy to hasten ; as it is said, "Let us eagerly strive to know the Lord" (Hos. vi. 3).
אמר רבי חלבו אמר רב הונא היוצא מבית הכנסת אל יפסיע פסיעה גסה אמר אביי לא אמרן אלא למיפק אבל למיעל מצוה למרהט שנא' (הושע ו, ג) נרדפה לדעת את ה' (5773)
213R. Zera said : At first when I saw the Rabbis hastening to the study-session on the Sabbath, I thought they were desecrating the holy day; but when I heard the statement of R. Tanhum, in the name of R. Joshua b. Levi : A man should always run to hear the Halakah discussed, even on the Sabbath, as it is said, "They shall walk after the Lord, who shall roar like a lion, for He shall roar, and the children shall come hurriedly from the West" (ibid. xi. 10), I also hastened.
אמר רבי זירא מריש כי הוה חזינא להו לרבנן דקא רהטי לפרקא בשבתא אמינא קא מחליין רבנן שבתא כיון דשמענא להא דרבי תנחום א"ר יהושע בן לוי לעולם ירוץ אדם לדבר הלכה ואפילו בשבת שנא' (הושע יא, י) אחרי ה' ילכו כאריה ישאג וגו' אנא נמי רהיטנא: (9807)
214R. Zera said : The merit of attending the study-session lies in hastening thereto.
אמר ר' זירא אגרא דפרקא רהטא (1464)
215Abbai said : The merit of attending the discourse lies in the crush.
אמר אביי אגרא דכלה דוחקא (647)
216Raba said: The merit of studying [Torah] lies in the reasoning thereon.
אמר רבא אגרא דשמעתא סברא (1727)
217Rab Pappa said: The merit of attending a house of mourning lies in maintaining silence.
אמר רב פפא אגרא דבי טמיא שתיקותא (2102)
219Rab Sheshet said : The merit of listening to a funeral oration lies in raising [the voice in lamentation].
אמר רב ששת אגרא דהספדא דלויי (1862)
220Rab Ashe said : The merit of attending a wedding lies in addressing words [of felicitation to the bride and bridegroom].
אמר רב אשי אגרא דבי הלולי מילי: (1146)
221Rab Huna said : Whoever prays at the rear of a Synagogue is called wicked ; as it is said, "The wicked walk on every side" (Ps. xii. 9).
אמר רב הונא כל המתפלל אחורי בית הכנסת נקרא רשע שנאמר (תהלים יב, ט) סביב רשעים יתהלכון (5039)
222Abbai said : This applies only to one who does not turn his face towards the Synagogue ; but if he does that, we can have no objection.
אמר אביי לא אמרן אלא דלא מהדר אפיה לבי כנישתא אבל מהדר אפיה לבי כנישתא לית לן בה (3549)
223Once a man prayed at the rear of a Synagogue and did not turn his face in its direction. Elijah passed by, and seeing him thought that he was an Arab. He said to him, "With thy back [to the Synagogue] standest thou before thy Master? " And drawing his sword, he slew him.
ההוא גברא דקא מצלי אחורי בי כנישתא ולא מהדר אפיה לבי כנישתא חלף אליהו חזייה אידמי ליה כטייעא א"ל כדו בר קיימת קמי מרך שלף ספסרא וקטליה (5365)
224One of the Rabbis said to Rab Bebai b. Abbai (another version : Rab Bebai said to Rab Nahman b. Isaac) : What means, "When vileness is exalted [kerum] among the sons of men" (ibid.)?
א"ל ההוא מרבנן לרב ביבי בר אביי ואמרי לה רב ביבי לרב נחמן בר יצחק מאי (תהלים יב, ט) כרום זלות לבני אדם (3076)
225He answered : This refers to the things that stand in the height [rum] of the world which are despised by men.
אמר ליה אלו דברים שעומדים ברומו של עולם ובני אדם מזלזלין בהן (2123)
226R. Johanan and R. Eleazar [offer another explanation]. They both say : As soon as a man stands in need of the help of his fellow-creatures, his face changes like a Kerum ; as it is said, "Kerum is vileness to the sons of men."
ר' יוחנן ור' אלעזר דאמרי תרוייהו כיון שנצטרך אדם לבריות פניו משתנות ככרום שנאמר כרום זלות לבני אדם (6243)
228R. Ammi and R. Assi both say : [The man who needs help from his fellow-creatures] is as though he were sentenced to two penalties, viz., fire and water; as it is said, "Thou hast caused men to ride over our heads, we went through fire and water" (ibid. lxvi. 12).
ר' אמי ור' אסי דאמרי תרוייהו כאילו נדון בשני דינים אש ומים שנאמר (תהלים סו, יב) הרכבת אנוש לראשנו באנו באש ובמים: (5092)
229R. Helbo also said in the name of Rab Huna : A man should always be careful with the afternoon prayer, for behold, Elijah was only answered in the afternoon prayer; as it is said, "And it came to pass at the time of the offering of the afternoon offering, that Elijah the prophet came near and said, O Lord, the God of Abraham.... Hear me, O Lord, hear me" (I Kings xviii. 36 f.).
ואמר רבי חלבו אמר רב הונא לעולם יהא אדם זהיר בתפלת המנחה שהרי אליהו לא נענה אלא בתפלת המנחה שנאמר (מלכים א יח, לו) ויהי בעלות המנחה ויגש אליהו הנביא ויאמר וגו' ענני ה' ענני (6628)
230The first "Hear me" means : that fire may descend from heaven ; the second "hear me" means : that they may not say it is due to sorcery.
ענני שתרד אש מן השמים וענני שלא יאמרו מעשה כשפים הם (3554)
231R. Johanan said : Also with the evening prayer [must a man be careful] ; as it is said, "Let my prayer be set forth as incense before Thee, the lifting up of my hands as the evening sacrifice" (Ps. cxli. 2). Rab Nahman b. Isaac said : Also with the morning prayer [must a man be careful] ; as it is said, "O Lord, in the morning shalt Thou hear my voice ; in the morning will I order my prayer unto Thee, and will look forward" (ibid. v. 4).
ר' יוחנן אמר אף בתפלת ערבית שנאמר (תהלים קמא, ב) תכון תפלתי קטרת לפניך משאת כפי מנחת ערב רב נחמן בר יצחק אמר אף תפלת שחרית שנאמר (תהלים ה, ד) ה' בקר תשמע קולי בקר אערך לך ואצפה: (12336)
232R. Helbo also said in the name of Rab Huna : Whoever partakes of the festivity of a bridegroom without felicitating him transgresses the five "voices" ; as it is said, "The voice of joy and the voice of gladness, the voice of the bridegroom and the voice of the bride, the voice of them that say. Give thanks to the Lord of Hosts" (Jer. xxxiii. 11).
וא"ר חלבו אמר רב הונא כל הנהנה מסעודת חתן ואינו משמחו עובר בחמשה קולות שנאמר (ירמיהו לג, יא) קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה קול אומרים הודו את ה' צבאות (7631)
233If he does felicitate him, what is his reward ? R. Joshua b. Levi said : He is worthy of Torah which was given amidst five "voices"; as it is said, "And it came to pass on the third day, when it was morning, that there were thunders and lightnings and a thick cloud upon the mount, and the voice of a horn exceeding loud... and when the voice of the horn waxed louder and louder, Moses spoke, and God answered him by a voice" (Exod. xix. 16 ff.).
ואם משמחו מה שכרו אמר רבי יהושע בן לוי זוכה לתורה שנתנה בחמשה קולות שנאמר (שמות יט, טז) ויהי ביום השלישי בהיות הבקר ויהי קולות וברקים וענן כבד על ההר וקול שופר וגו' ויהי קול השופר וגו' והאלהים יעננו בקול. (9780)
234But it is not so; for it is written, "And all the people perceived the thunderings" (Exod. 20:15)!
איני והא כתיב (שמות כ, טו) וכל העם רואים את הקולת (1885)
235The "voices" referred to are those before the giving of the Torah.
אותן קולות דקודם מתן תורה הוו (2271)
236R. Abbahu said : [If he felicitates the bridegroom] it is as though he had brought a thanksgiving offering ; as it is said, "Even of them that bring offerings of thanksgiving into the house of the Lord" (Jer. l.c.). Rab Nahman b. Isaac said : It is as though he had rebuilt one of the ruins of Jerusalem ; as it is said, "For I will cause the captivity of the land to return as at the first, saith the Lord" (ibid.).
רבי אבהו אמר כאילו הקריב תודה שנאמר (ירמיהו לג, יא) מביאים תודה בית ה' רב נחמן בר יצחק אמר כאילו בנה אחת מחורבות ירושלים שנאמר (ירמיהו לג, יא) כי אשיב את שבות הארץ כבראשונה אמר ה': (8753)
237R. Helbo also said in the name of Rab Huna : Every man in whom is the fear of God, his words are heard ; as it is said, "The end of the matter, all having been heard, fear God, and keep His commandments, for this is the whole man" (Eccles. xii. 13).
וא"ר חלבו אמר רב הונא כל אדם שיש בו יראת שמים דבריו נשמעין שנאמר (קהלת יב, יג) סוף דבר הכל נשמע את האלהים ירא וגו' (5390)
238What means "for this is the whole man"? R. Eleazar answered : The Holy One, blessed be He, said, The whole universe was only created for his sake.
מאי (קהלת יב, יג) כי זה כל האדם א"ר אלעזר אמר הקב"ה כל העולם כלו לא נברא אלא בשביל זה (1984)
239R. Abba b. Kahana said : Such a man is equal in worth to the whole world. R. Simeon b. 'Azzai (another version: R. Simeon b. Zoma) said : The whole world has only been created to be subservient to him.
רבי אבא בר כהנא אמר שקול זה כנגד כל העולם כולו ר' שמעון בן עזאי אומר ואמרי לה ר' שמעון בן זומא אומר כל העולם כולו לא נברא אלא לצוות לזה: (5040)
240R. Helbo also said in the name of Rab Huna : Whoever is in the habit of greeting his neighbour, and omits to do so a single day, transgresses the injunction "Seek peace and pursue it" (Ps. xxxiv. 15). Should his neighbour greet him and he does not respond, he is called a robber ; as it is said, "It is ye that have eaten up the vineyard ; the spoil of the poor is in your houses" (Is. iii. 14).
וא"ר חלבו אמר רב הונא כל שיודע בחברו שהוא רגיל ליתן לו שלום יקדים לו שלום שנאמר (תהלים לד, טו) בקש שלום ורדפהו ואם נתן לו ולא החזיר נקרא גזלן שנאמר (ישעיהו ג, יד) ואתם בערתם הכרם גזלת העני בבתיכם: (9474)
Folio 7a דף ז ע״א
241R. Johanan said in the name of R. Jose : Whence is it that the Holy One, blessed be He, prays? ] As it is said, "Even them will I bring to My holy mountain, and make them joyful in My house of prayer [lit. the house of My prayer]" (ibid. Ivi. 7). It is not said "their prayer" but "My prayer" ; hence we infer that the Holy One, blessed be He, prays.
א"ר יוחנן משום ר' יוסי מנין שהקב"ה מתפלל שנאמר (ישעיהו נו, ז) והביאותים אל הר קדשי ושמחתים בבית תפלתי תפלתם לא נאמר אלא תפלתי מכאן שהקב"ה מתפלל. (9325)
242What does He pray?
מאי מצלי (221)
243Rab Zotra b. Tobiah said in the name of Rab : "May it be My will that My mercy may subdue My wrath ; and may My mercy prevail over My attributes, so that I may deal with My children in the quality of mercy and enter on their behalf within the line of strict justice."
אמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב יה"ר מלפני שיכבשו רחמי את כעסי ויגולו רחמי על מדותי ואתנהג עם בני במדת רחמים ואכנס להם לפנים משורת הדין. (6922)
244There is a teaching : R. Ishmael b. Elisha said : Once I entered [the Holy of Holies] to offer incense in the innermost part of the Sanctuary, and I saw Okteriel, Jah, the Lord of Hosts, seated upon a high and exalted throne. He said to me, "Ishmael, My son, bless Me." I replied, "May it be Thy will that Thy mercy may subdue Thy wrath ; and may Thy mercy prevail over Thy attributes, so that Thou mayest deal with Thy children in the quality of mercy and enter on their behalf within the line of strict justice." And He nodded His head towards me. We are thus informed that the blessing of a common person should not be esteemed lightly in thine eyes.
תניא א"ר ישמעאל בן אלישע פעם אחת נכנסתי להקטיר קטורת לפני ולפנים וראיתי אכתריאל יה ה' צבאות שהוא יושב על כסא רם ונשא ואמר לי ישמעאל בני ברכני אמרתי לו יה"ר מלפניך שיכבשו רחמיך את כעסך ויגולו רחמיך על מדותיך ותתנהג עם בניך במדת הרחמים ותכנס להם לפנים משורת הדין ונענע לי בראשו וקמ"ל שלא תהא ברכת הדיוט קלה בעיניך (18358)
245R. Johanan also said in the name of R. Jose : Whence is it that we should not try to appease a man in the time of his wrath? As it is written, "My face shall go and I will give thee rest" (Exod. xxxiii. 14). The Holy One, blessed be He, said to Moses, "Wait for Me until My wrathful countenance shall have passed away, then I will give thee rest."
וא"ר יוחנן משום ר' יוסי מנין שאין מרצין לו לאדם בשעת כעסו דכתיב (שמות לג, יד) פני ילכו והנחותי לך אמר לו הקב"ה למשה המתן לי עד שיעברו פנים של זעם ואניח לך (6833)
246Is there ever anger before the Holy One, blessed be He?
ומי איכא רתחא קמיה דקודשא בריך הוא (1511)
247Yes ; as there is a teaching : "A God that hath indignation every day" (Ps. vii, 12).
אין דתניא (תהלים ז, יב) ואל זועם בכל יום (794)
248But how long does His anger last ? A moment. And how long is a moment? A moment is one 58,888th part of an hour ; and nobody has ever been able to fix upon just that moment with the exception of the wicked Balaam, of whom it is written, "He knoweth the knowledge of the Most High" (Num. xxiv. 16).
וכמה זעמו רגע וכמה רגע אחד מחמשת רבוא ושמונת אלפים ושמנה מאות ושמנים ושמנה בשעה וזו היא רגע ואין כל בריה יכולה לכוין אותה שעה חוץ מבלעם הרשע דכתיב ביה (במדבר כד, טז) ויודע דעת עליון (8522)
249Was Balaam, then, ignorant of the mind of his ass, and yet acquainted with the knowledge of the Most High?
השתא דעת בהמתו לא הוה ידע דעת עליון הוה ידע (2504)
250Nay; it teaches that he knew how to fix upon that moment in which the Holy One, blessed be He, is wrathful. This is the intention of the statement which the prophet made to Israel :
אלא מלמד שהיה יודע לכוין אותה שעה שהקב"ה כועס בה (2034)
251"O My people, remember now what Balak king of Moab devised, and what Balaam the son of Beor answered him . . .that ye may know the righteous acts of the Lord" (Micah vi. 5). What means "that ye may know the righteous acts of the Lord" ?
והיינו דאמר להו נביא לישראל (מיכה ו, ה) עמי זכר נא מה יעץ בלק מלך מואב וגו' מאי (מיכה ו, ה) למען דעת צדקות ה' (3226)
252R. Eleazar answered : The Holy One, blessed be He, said to Israel, "Know ye how many are the righteous acts which I have wrought on your behalf, that I was not wrathful in the days of the wicked Balaam ; for had I been wrathful, there would not have been left any remnant of the enemies of Israeli."
א"ר אלעזר אמר להם הקב"ה לישראל דעו כמה צדקות עשיתי עמכם שלא כעסתי בימי בלעם הרשע שאלמלי כעסתי לא נשתייר משונאיהם של ישראל שריד ופליט (8827)
253That is the meaning of what Balaam said to Balak, "How shall I curse, whom God hath not cursed ? And how shall I execrate, whom the Lord hath not execrated?" (Num. xxiii. 8). This teaches that during all those days He did not execrate.
והיינו דקא"ל בלעם לבלק (במדבר כג, ח) מה אקב לא קבה אל ומה אזעם לא זעם ה' מלמד שכל אותן הימים לא זעם. (2339)
254How long does His execration last? A moment. And how long is a moment? R. Abin (another version : R. Abina) said : The moment lasts as long as it takes to utter the word.
וכמה זעמו רגע וכמה רגע א"ר אבין ואיתימא רבי אבינא רגע כמימריה. (2417)
255Whence do we know that He is angry but for a moment? As it is said, "For His anger is but for a moment, His favour is for a life-time" (Ps. 30:6). Or if thou wilt, I can say it may be deduced from the following : "Hide thyself for a moment until the indignation be overpast" (Is. xxvi. 20).
ומנא לן דרגע רתח שנא' (תהלים ל, ו) כי רגע באפו חיים ברצונו ואב"א מהכא (ישעיהו כו, כ) חבי כמעט רגע עד יעבור זעם (3214)
256When is God angry? Abbai said : During the first three hours of the day when the comb of the cock is white and it stands on one foot.
ואימת רתח אמר אביי בהנך תלת שעי קמייתא כי חיורא כרבלתא דתרנגולא וקאי אחד כרעא (5200)
257But the comb is white at all times !
כל שעתא ושעתא נמי קאי הכי (1844)
258During the rest of the day there are many red streaks in it, but not at the afore-mentioned time.
כל שעתא אית ביה שורייקי סומקי בההיא שעתא לית ביה שורייקי סומקי. (4204)
259A certain Min, who lived in the neighbourhood of R. Joshua b. Levi, used to plague him with questions about [the interpretation of] the Scriptures. One day R. Joshua took a cock and placed it between the feet of his bed and watched [the comb] closely. His intention was to curse the heretic when the moment arrived [in which God was wrathful] ; but when the moment arrived, he was sleeping. On waking up he said ; Learn from this that it is not proper to act thus ; for it is written, "His tender mercies are over all His works" (Ps. cxlv. 9), and
ההוא צדוקי דהוה בשבבותיה דר' יהושע בן לוי הוה קא מצער ליה טובא בקראי יומא חד שקל תרנגולא ואוקמיה בין כרעי' דערסא ועיין ביה סבר כי מטא ההיא שעתא אלטייה כי מטא ההיא שעתא ניים אמר ש"מ לאו אורח ארעא למעבד הכי (תהלים קמה, ט) ורחמיו על כל מעשיו כתיב (9522)
260"To punish is also not good for the righteous" (Prov. xvii. 26).
וכתיב (משלי יז, כו) גם ענוש לצדיק לא טוב (1189)
261It has been taught in the name of R. Meir : At the hour when the sun shines forth and all the kings of the East and West place their crowns upon their heads and worship it, at once the Holy One, blessed be He, is filled with wrath.
תנא משמיה דר' מאיר בשעה שהחמה זורחת וכל מלכי מזרח ומערב מניחים כתריהם בראשיהם ומשתחוים לחמה מיד כועס הקב"ה: (5992)
262Further said R. Johanan in the name of R. Jose : One chastisement in the heart of a man is better than many lashes ; as it is said, "And she shall run after her lovers, but she shall not overtake them, and she shall seek them, but shall not find them ; then shall she say [in her heart], I will go and return to my first husband ; for then was it better with me than now " (Hos. ii. 9). R. Simeon b. Lakish said : It is better than a hundred lashes ; as it is said, "A rebuke entereth deeper into a man of understanding than a hundred stripes into a fool" (Prov. xvii. 10).
וא"ר יוחנן משום רבי יוסי טובה מרדות אחת בלבו של אדם יותר מכמה מלקיות שנא' (הושע ב, ט) ורדפה את מאהביה וגו' ואמרה אלכה ואשובה אל אישי הראשון כי טוב לי אז מעתה וריש לקיש אמר יותר ממאה מלקיות שנאמר (משלי יז, י) תחת גערה במבין מהכות כסיל מאה: (11998)
263R. Johanan also said in the name of R. Jose : Three things Moses sought of the Holy One, blessed be He, and He granted them. He sought that the Shekinah should rest upon Israel, and He granted it ; as it is said, "Is it not in that Thou goest with us?" (Exod. xxxiii. 16). He sought that the Shekinah should not rest upon the other peoples of the world, and He granted it ; as it is said,
וא"ר יוחנן משום ר' יוסי שלשה דברים בקש משה מלפני הקב"ה ונתן לו בקש שתשרה שכינה על ישראל ונתן לו שנאמר (שמות לג, טז) הלוא בלכתך עמנו (7951)
264"So that we are distinguished, I and Thy people " (ibid.). He sought that God should show him His ways, and He granted it ; as it is said,
בקש שלא תשרה שכינה על עובדי כוכבים ונתן לו שנאמר (שמות לג, טז) ונפלינו אני ועמך (3875)
265"Show me now Thy ways" (ibid. 5:13). Moses said before Him, "Lord of the Universe, why is there a righteous man enjoying prosperity and a righteous man afflicted with adversity ? Why is there a wicked man enjoying prosperity and a wicked man afflicted with adversity?" He answered him, "Moses, the righteous man who enjoys prosperity is the son of a righteous father ; the righteous man who is afflicted with adversity is the son of a wicked father ; the wicked man who enjoys prosperity is the son of a righteous father ; the wicked man who is afflicted with adversity is the son of a wicked father."
בקש להודיעו דרכיו של הקב"ה ונתן לו שנא' (שמות לג, יג) הודיעני נא את דרכיך אמר לפניו רבש"ע מפני מה יש צדיק וטוב לו ויש צדיק ורע לו יש רשע וטוב לו ויש רשע ורע לו אמר לו משה צדיק וטוב לו צדיק בן צדיק צדיק ורע לו צדיק בן רשע רשע וטוב לו רשע בן צדיק רשע ורע לו רשע בן רשע: (13941)
266The teacher stated above: "The righteous man who enjoys prosperity is the son of a righteous father ; the righteous man who is afflicted with adversity is the son of a wicked father." But it is not so ; for lo, it is written, "Visiting the iniquity of the fathers upon the children" (Exod. xxxiv. 7) and it is also written, "The children shall not be put to death for the fathers" (Deut. xxiv. 16)!
אמר מר צדיק וטוב לו צדיק בן צדיק צדיק ורע לו צדיק בן רשע איני והא כתיב (שמות לד, ז) פקד עון אבות על בנים וכתיב (דברים כד, טז) ובנים לא יומתו על אבות ורמינן קראי אהדדי (6221)
267We set these verses one against the other and conclude there is no contradiction ; because the former passage refers to those children who continue in their fathers' ways, and the latter to those who do not continue in their fathers' ways.
ומשנינן לא קשיא הא כשאוחזין מעשה אבותיהם בידיהם הא כשאין אוחזין מעשה אבותיהם בידיהם (3725)
268But [we may suppose that] God answered Moses thus wise, "The righteous man who enjoys prosperity is perfectly righteous ; the righteous man who is afflicted with adversity is not perfectly righteous ; the wicked man who enjoys prosperity is not perfectly wicked ; the wicked man who is afflicted with adversity is perfectly wicked."
אלא הכי קא"ל צדיק וטוב לו צדיק גמור צדיק ורע לו צדיק שאינו גמור רשע וטוב לו רשע שאינו גמור רשע ורע לו רשע גמור (5766)
269This is opposed to the teaching of R. Meir ; for R. Meir said that God granted two of Moses' requests and refused one. As it is said, "I will be gracious to whom I will be gracious" (Exod. xxxiii. 19), i.e. although he may not be deserving; "And I will show mercy on whom I will show mercy" (ibid.), i.e. although he may not be deserving.
ופליגא דר' מאיר דא"ר מאיר שתים נתנו לו ואחת לא נתנו לו שנא' (שמות לג, יט) וחנתי את אשר אחון אע"פ שאינו הגון ורחמתי את אשר ארחם אע"פ שאינו הגון (8092)
270"And He said, Thou canst not see My face" (ibid. v. 20). It has been taught in the name of R. Joshua b. Karhah : Thus spake the Holy One, blessed be He, to Moses, "When I was willing [that thou shouldest see My face] thou wert not willing ; so now that thou art willing, I am not willing."
(שמות לג, כ) ויאמר לא תוכל לראות את פני תנא משמיה דר' יהושע בן קרחה כך א"ל הקב"ה למשה כשרציתי לא רצית עכשיו שאתה רוצה איני רוצה (7832)
271This disagrees with the teaching of R. Samuel b. Nahmani in the name of R. Jonathan, viz. By virtue of three [meritorious acts] Moses became worthy of three [favours].
ופליגא דר' שמואל בר נחמני א"ר יונתן דא"ר שמואל בר נחמני א"ר יונתן בשכר שלש זכה לשלש (5291)
272By virtue of "Moses hid his face" (Exod. iii. 6), he was granted the shining of his countenance (cf.ibid. xxxiv. 29 f.). By virtue of "For he was afraid" (ibid. iii. 6), he merited "And they were afraid to come nigh him" (ibid, xxxiv. 30). By virtue of "[He was afraid] to behold God" (ibid. iii. 6), he merited "The similitude of the Lord doth he behold" (Num. xii. 8).
בשכר (שמות ג, ו) ויסתר משה פניו זכה לקלסתר פנים בשכר כי ירא זכה (שמות לד, ל) לוייראו מגשת אליו בשכר מהביט זכה (במדבר יב, ח) לותמונת ה' יביט: (6157)
273"And I will take away My hand, and thou shalt see My back" (Exod. xxxiii. 23). Rab Hanna b. Bizna said in the name of R. Simeon Hasida : This teaches that the Holy One, blessed be He, showed Moses the knot of the Tefillin.
(שמות לג, כג)והסירתי את כפי וראית את אחרי אמר רב חנא בר ביזנא א"ר שמעון חסידא מלמד שהראה הקב"ה למשה קשר של תפילין: (6585)
274R. Johanan also said in the name of R. Jose : Any propitious utterance which issues from the mouth of the Holy One, blessed be He, though it be conditional, He does not retract [though the condition be not fulfilled].
וא"ר יוחנן משום ר' יוסי כל דבור ודבור שיצא מפי הקב"ה לטובה אפי' על תנאי לא חזר בו (3084)
275Whence do we learn this ? From Moses our teacher; as it is said, "Let Me alone, that I may destroy them, and blot out their name from under heaven ; and I will make of thee a nation mightier and greater than they" (Deut. ix. 14). Although Moses supplicated God against this decree and averted it, nevertheless He fulfilled [the blessing contained therein] in his seed ; as it is said, "The sons of Moses : Gershom and Eliezer" (I Chron. xxiii. 15), and then "And the sons of Eliezer were : Rehabiah the chief. And Eliezer had no other sons ; but the sons of Rehabiah were very [lema'alah] many" (ibid. v. 17).
מנא לן ממשה רבינו שנא' (דברים ט, יד) הרף ממני ואשמידם וגו' ואעשה אותך לגוי עצום אע"ג דבעא משה רחמי עלה דמלתא ובטלה אפ"ה אוקמה בזרעיה שנא' (דברי הימים א כג, טו) בני משה גרשום ואליעזר ויהיו בני אליעזר רחביה הראש וגו' ובני רחביה רבו למעלה וגו' (8483)
276On this Rab Joseph taught : They were upwards of [lema'alah] sixty myriads. One draws an analogy from the occurrence of the word rabah "many" in the following passages : here it is written, "they were very many," and elsewhere it is written, "And the children of Israel were fruitful, and increased abundantly, and became very many" (Exod. i. 7).
ותני רב יוסף למעלה מששים רבוא אתיא רביה רביה כתיב הכא רבו למעלה וכתיב התם (שמות א, ז) ובני ישראל פרו וישרצו וירבו: (6199)
Folio 7b דף ז ע״ב
277R. Johanan said in the name of R. Simeon b. Johai : From the day that the Holy One, blessed be He, created the Universe, nobody called Him "Lord" until Abraham came and so called Him ; as it is said, "And he said, O Lord God, whereby shall I know that I shall inherit it?" (Gen. xv. 8).
א"ר יוחנן משום ר"ש בן יוחי מיום שברא הקב"ה את העולם לא היה אדם שקראו להקב"ה אדון עד שבא אברהם וקראו אדון שנאמר (בראשית טו, ב) ויאמר אדני (אלהים) במה אדע כי אירשנה. (6096)
278Rab said : Also, Daniel was only answered because of Abraham ; as it is said, "Now therefore, O our God, hearken unto the prayer of Thy servant, and to his supplications, and cause Thy face to shine upon Thy sanctuary that is desolate, for the Lord's sake" (Dan. ix. 17). It should have read "for Thy sake" !
אמר רב אף דניאל לא נענה אלא בשביל אברהם שנא' (דניאל ט, יז) ועתה שמע אלהינו אל תפלת עבדך ואל תחנוניו והאר פניך על מקדשך השמם למען אדני למענך מבעי ליה (6350)
279But [he means] "for the sake of Abraham, who called Thee 'Lord'."
אלא למען אברהם שקראך אדון: (1152)
280R. Johanan also said in the name of R. Simeon b. Johai: Whence is it that we should not try to appease a man in the time of his wrath? As it is said, "My face shall go, and I will give thee rest" (Exod. xxxiii. 14).
וא"ר יוחנן משום ר"ש בן יוחי מנין שאין מרצין לו לאדם בשעת כעסו שנאמר (שמות לג, יד) פני ילכו והנחותי לך: (4575)
281R. Johanan also said in the name of R. Simeon b. Johai: From the day that the Holy One, blessed be He, created the Universe, nobody praised Him until Leah came and praised Him ; as it is said, "This time will I praise the Lord" (Gen. xxix. 35).
ואמר ר"י משום ר"ש בן יוחי מיום שברא הקב"ה את עולמו לא היה אדם שהודה להקב"ה עד שבאתה לאה והודתו שנאמר (בראשית כט, לה) הפעם אודה את ה': (5704)
282"Reuben" — [what means "Reuben"]? R. Eleazar answered : Leah said, "See the difference between my son and the son of my father-in-law ; for the son of my father-in-law, although he voluntarily sold his birthright — as it is written, 'And he sold his birthright unto Jacob' (ibid. xxv. 33) — see what is written of him, 'And Esau hated Jacob' (ibid, xxvii. 41)
ראובן א"ר אלעזר אמרה לאה ראו מה בין בני לבן חמי דאילו בן חמי אע"ג דמדעתיה זבניה לבכירותיה דכתיב (בראשית כה, לג) וימכר את בכרתו ליעקב חזו מה כתיב ביה (בראשית כז, מא) וישטם עשו את יעקב (6883)
283and 'Is not he rightly called Jacob? for he hath supplanted me these two times' (ibid. 5:36).
וכתיב (בראשית כז, לו) ויאמר הכי קרא שמו יעקב ויעקבני זה פעמים וגו' (2074)
284But as for my son, although Joseph forcibly deprived him of his birthright — as it is written, 'But, forasmuch as he defiled his father's couch, his birthright was given unto the sons of Joseph' (I Chron. v. 1 ) — nevertheless he was not jealous of him; for it is written, 'And Reuben heard it, and delivered him out of their hand' (Gen. xxxrii. 21)."
ואילו בני אע"ג דעל כרחיה שקליה יוסף לבכירותיה מניה דכתיב (דברי הימים א ה, א) ובחללו יצועי אביו נתנה בכורתו לבני יוסף אפי' הכי לא אקנא ביה דכתיב (בראשית לז, כא) וישמע ראובן ויצילהו מידם: (5733)
286Whence do we learn that the name of a person affects his life? R. Eleazar said : Because the Scriptures declare, "Come, behold the works of the Lord, Who hath made shammot ['desolations'] in the earth" (Ps. xlvi. 9). Read not shammot but shemot "names."
מנא לן דשמא גרים אמר רבי אליעזר דאמר קרא (תהלים מו, ט) לכו חזו מפעלות ה' אשר שם שמות בארץ אל תקרי שמות אלא שמות: (6939)
287R. Johanan also said in the name of R. Simeon b. Johai : More painful is filial impiety in a man's house than the wars of Gog and Magog; as it is said, "A Psalm of David, when he fled from Absalom his son" (ibid. iii. 1), after which it is written, "Lord, how many are mine adversaries become ! Many are they that rise up against me" (ibid. v. 2), But in connection with the wars of Gog and Magog it is written, "Why are the nations in an uproar? And why do the peoples mutter in vain?" (ibid. ii. 1); but it is not written, "How many are mine adversaries become!"
וא"ר יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי קשה תרבות רעה בתוך ביתו של אדם יותר ממלחמת גוג ומגוג שנאמר (תהלים ג, א) מזמור לדוד בברחו מפני אבשלום בנו וכתיב בתריה (תהלים ג, ב) ה' מה רבו צרי רבים קמים עלי ואילו גבי מלחמת גוג ומגוג כתיב (תהלים ב, א) למה רגשו גוים ולאומים יהגו ריק ואילו מה רבו צרי לא כתיב: (12829)
288"A Psalm of David, when he fled from Absalom his son" (ibid. iii. 1). "A Psalm of David"! Rather should we have expected "A Lament of David"!
מזמור לדוד בברחו מפני אבשלום בנו מזמור לדוד קינה לדוד מיבעי ליה (1895)
289R. Simeon b. Abishalom said : A parable : To what is it like ? To a man to whom it is said, "To-morrow a bill of debt will be issued against thee." Before he sees it, he worries; but having seen it, he rejoices. So was it likewise with David. When the Holy One, blessed be He, said to him, "Behold, I will raise up evil against thee out of thine own house" (II Sam. xii. 11), he grieved; for he said,
אמר ר' שמעון בן אבישלום משל למה הדבר דומה לאדם שיצא עליו שטר חוב קודם שפרעו היה עצב לאחר שפרעו שמח (5407)
290"Perhaps it refers to a slave or illegitimate child who will have no pity on me." When, however, he found that it was Absalom, he rejoiced; and therefore he uttered a Psalm.
אף כן דוד כיון שאמר לו הקב"ה (שמואל ב יב, יא) הנני מקים עליך רעה מביתך היה עצב אמר שמא עבד או ממזר הוא דלא חייס עלי כיון דחזא דאבשלום הוא שמח משום הכי אמר מזמור: (5305)
291R. Johanan also said in the name of R. Simeon b. Johai : It is permissible to contend with the wicked in this world; as it is said, "They that forsake the law praise the wicked, but such as keep the law contend with him" (Prov. xxviii, 4).
וא"ר יוחנן משום ר"ש בן יוחי מותר להתגרות ברשעים בעולם הזה שנאמר (משלי כח, ד) עוזבי תורה יהללו רשע ושומרי תורה יתגרו בם (7562)
292There is a teaching to the same effect : R. Dostai b. R. Mattun said : It is permissible to contend with the wicked in this world ; as it is said, "They that forsake the law praise the wicked," etc. Should a man try to mislead thee, saying, Lo, it is written, "Contend not with evil-doers, neither be thou envious against them that work unrighteousness" (Ps. xxxvii 1), answer him, Only he whose conscience pricks him speaks thus. Nay, "Contend not with evil-doers" means, to emulate them; "be not envious against them that work unrighteousness" means, to be like them. And so it is stated,
תניא נמי הכי רבי דוסתאי בר' מתון אומר מותר להתגרות ברשעים בעוה"ז שנא' עוזבי תורה יהללו רשע וגו' ואם לחשך אדם לומר והא כתיב (תהלים לז, א) אל תתחר במרעים אל תקנא בעושי עולה אמור לו מי שלבו נוקפו אומר כן אלא אל תתחר במרעים להיות כמרעים אל תקנא בעושי עולה להיות כעושי עולה (15554)
293"Let not thy heart envy sinners, but be in the fear of the Lord all the day" (Prov. xxiii. 17).
ואומר (משלי כג, יז) אל יקנא לבך בחטאים כי אם ביראת ה' כל היום (1367)
294But it is not so ! For behold, R. Isaac has said : If thou seest a wicked man upon whom fortune smiles, do not contend with him ; as it is said, "His ways prosper at all times" (Ps. x. 5). More than that, [if thou contendest with him] he will be justified, in judgment; as it is said, "Thy judgments are far above out of his sight" (ibid.). More even than that, he will see his desire on his enemies; as it is said, "As for his enemies, he puffeth at them" (ibid.)!
איני והאמר ר' יצחק אם ראית רשע שהשעה משחקת לו אל תתגרה בו שנאמר (תהלים י, ה) יחילו דרכיו בכל עת ולא עוד אלא שזוכה בדין שנאמר (תהלים י, ה) מרום משפטיך מנגדו ולא עוד אלא שרואה בצריו שנאמר (תהלים י, ה) כל צורריו יפיח בהם (10250)
295There is no contradiction : R. Isaac speaks of one who is wicked in his personal affairs, the other of one who is wicked in religious matters.
לא קשיא הא במילי דידיה הא במילי דשמיא (1026)
296Or if thou wilt, I can say that both refer to religious matters, and still there is no contradiction ; for R. Isaac may be taken to mean the wicked upon whom fortune smiles, and the other the wicked upon whom fortune does not smile.
ואיבעית אימא הא והא במילי דשמיא ולא קשיא הא ברשע שהשעה משחקת לו הא ברשע שאין השעה משחקת לו (5809)
297Or if thou wilt, I can say that both refer to the wicked upon whom fortune smiles, and still there is no contradiction; for R. Johanan may be understood as speaking of a perfectly righteous man [contending with the wicked], and the other of one who is not perfectly righteous. For Rab Huna said : What means that which is written, "Wherefore lookest Thou, when they deal treacherously, and holdest Thy peace, when the wicked swalloweth up the man that is more righteous than he"? (Hab. i. 13). Does, then, the wicked swallow up the righteous? And lo, it is written, "The Lord will not leave him in his hand" (Ps. xxxvii. 33) and "There shall no mischief befall the righteous" (Prov. xii. 21)! Nay; "the wicked swalloweth up the man that is more righteous than he," but a perfectly righteous man he doth not swallow up.
ואב"א הא והא ברשע שהשעה משחקת לו ולא קשיא הא בצדיק גמור הא בצדיק שאינו גמור דאמר רב הונא מאי דכתיב (חבקוק א, יג) למה תביט בוגדים תחריש בבלע רשע צדיק ממנו וכי רשע בולע צדיק והא כתיב (תהלים לז, לג) ה' לא יעזבנו בידו וכתיב (משלי יב, כא) לא יאונה לצדיק כל און אלא צדיק ממנו בולע צדיק גמור אינו בולע (10945)
298Or if thou wilt, I can say that when fortune smiles upon him, it is different.
ואב"א שעה משחקת לו שאני: (1630)
299R. Johanan also said in the name of R. Simeon b. Johai : Whoever fixes a place for his prayer, his enemies fall beneath him; as it is said : "And I will appoint a place for My people Israel, and will plant them, that they may dwell in their own place, and be disquieted no more ; neither shall the children of wickedness afflict them any more as at the first" (II Sam. vii. 10).
וא"ר יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי כל הקובע מקום לתפלתו אויביו נופלים תחתיו שנאמר (שמואל ב ז, י) ושמתי מקום לעמי לישראל ונטעתיו ושכן תחתיו ולא ירגז עוד ולא יוסיפו בני עולה לענותו כאשר בראשונה (10292)
300Rab Huna asked : It is written here "to afflict them," but in the parallel passage (I Chron. xvii. 9) it is written "to exterminate them"!
רב הונא רמי כתיב לענותו וכתיב לכלותו (2438)
301The answer is: At first "to afflict them" and finally "exterminate them."
בתחלה לענותו ולבסוף לכלותו: (1683)
302R. Johanan also said in the name of R. Simeon b. Johai : Greater is the service of Torah than its study : as it is said, "Elisha the son of Shaphat is here, who poured water on the hands of Elijah" (II Kings iii. 11). It is not mentioned that he studied [with Elijah] but that he poured water. That teaches that its service is greater than its study.
וא"ר יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי גדולה שמושה של תורה יותר מלמודה שנא' (מלכים ב ג, יא) פה אלישע בן שפט אשר יצק מים על ידי אליהו למד לא נאמר אלא יצק מלמד שגדולה שמושה יותר מלמודה: (8599)
303Rab Isaac asked Rab Nahman, "Why does not the master come to the Synagogue to pray ?" He answered, "I am not able [through indisposition]." He said to him, "Then the master should gather ten together and pray [with a quorum]." He replied, "It is too great a trouble for me." "Then the master should tell the messenger of the congregation at the time when the congregation prays to come and inform him."
א"ל רבי יצחק לרב נחמן מ"ט לא אתי מר לבי כנישתא לצלויי אמר ליה לא יכילנא א"ל לכנפי למר עשרה וליצלי אמר ליה טריחא לי מלתא ולימא ליה מר לשלוחא דצבורא בעידנא דמצלי צבורא ליתי ולודעיה למר (7777)
304He asked him, "But why all this?" He answered, "Because R. Johanan said in the name of R. Simeon b. Johai :
א"ל מאי כולי האי א"ל דאמר ר' יוחנן משום ר"ש בן יוחי (1736)
Folio 8a דף ח ע״א
305What means that which is written, 'But as for me, let my prayer be unto Thee, O God, in an acceptable time' (Ps. Ixix. 14)? When is an 'acceptable time'? At the time when the congregation prays."
מאי דכתיב (תהלים סט, יד) ואני תפלתי לך ה' עת רצון אימתי עת רצון בשעה שהצבור מתפללין. (5242)
306R. Jose b. R. Hannina derived it from the following : "Thus saith the Lord, In an acceptable time have I answered thee" (Is. xlix. 8).
ר' יוסי ברבי חנינא אמר מהכא (ישעיהו מט, ח) כה אמר ה' בעת רצון עניתיך (2575)
307R. Aha b. R. Hannina derived it from the following : "Behold, God despiseth not the mighty" (Job xxxvi. 5); and it is written, "He hath redeemed my soul in peace so that none came nigh me ; for they were many with me" (Ps. Iv. 19).
ר' אחא ברבי חנינא אמר מהכא (איוב לו, ה) הן אל כביר ולא ימאס וכתיב (תהלים נה, יט) פדה בשלום נפשי מקרב לי כי ברבים היו עמדי (3472)
308There is a teaching to the same effect : R. Nathan said : Whence is it that the Holy One, blessed be He, does not reject the prayer offered by many? As it is said, "Behold, God despiseth not the mighty"; and it is written, "He hath redeemed my soul in peace so that none came nigh me ; for they were many with me." The Holy One, blessed be He, said, "Whoever occupies himself with Torah, practises benevolent acts and prays with the congregation, I ascribe it to him as though he had redeemed Me and My son [Israel] from [exile] among the peoples of the world."
תניא נמי הכי רבי נתן אומר מנין שאין הקב"ה מואס בתפלתן של רבים שנאמר הן אל כביר ולא ימאס וכתיב פדה בשלום נפשי מקרב לי וגו' אמר הקב"ה כל העוסק בתורה ובגמילות חסדים ומתפלל עם הצבור מעלה אני עליו כאילו פדאני לי ולבני מבין אומות העולם (10881)
309R. Simeon b. Lakish said : Whoever has a Synagogue in his town, and does not enter it to pray, is called "an evil neighbour"; as it is said, "Thus saith the Lord, As for all Mine evil neighbours, that touch the inheritance which I have caused My people Israel to inherit" (Jer. xii. 14). More than that, he causes exile to come upon himself and his sons ; as it is said, "Behold, I will pluck them up from off their land, and will pluck up the house of Judah from among them" (ibid.).
אמר ר"ל כל מי שיש לו בית הכנסת בעירו ואינו נכנס שם להתפלל נקרא שכן רע שנאמר (ירמיהו יב, יד) כה אמר ה' על כל שכני הרעים הנוגעים בנחלה אשר הנחלתי את עמי את ישראל ולא עוד אלא שגורם גלות לו ולבניו שנא' (ירמיהו יב, יד) הנני נותשם מעל אדמתם ואת בית יהודה אתוש מתוכם. (14300)
310It was said to R. Johanan, "There are old men to be found in Babylon." He was astonished and exclaimed, "It is written 'that your days may be multiplied, and the days of your children, upon the land' (Deut. xi. 21); but not outside the land [of Israel] !" When they told him [that the old men are in the Synagogue early and late,] he said, "It is this which helps them [to live long]."
אמרו ליה לר' יוחנן איכא סבי בבבל תמה ואמר (דברים יא, כא) למען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה כתיב אבל בחוצה לארץ לא כיון דאמרי ליה מקדמי ומחשכי לבי כנישתא אמר היינו דאהני להו (5497)
311This is like what R. Joshua b. Levi said to his sons : Rise early and stay up late to enter the Synagogue, so that you may prolong your life. R. Aha b. R. Hannina asked, What is the Scriptural authority for this ? "Happy is the man that hearkeneth to Me, watching daily at My gates, waiting at the posts of My doors" (Prov. viii. 34), after which it is written, "For whoso findeth me findeth life" (ibid. v. 35).
כדאמר ר' יהושע בן לוי לבניה קדימו וחשיכו ועיילו לבי כנישתא כי היכי דתורכו חיי א"ר אחא ברבי חנינא מאי קרא (משלי ח, לד) אשרי אדם שומע לי לשקד על דלתותי יום יום לשמור מזוזת פתחי וכתיב בתריה כי מוצאי מצא חיים. (9624)
312Rab Hisda said : A man should always enter two doors in the Synagogue and then pray ; as it is said, "Waiting at the posts of My doors." "Two doors" [literally], dost imagine ! But say [the meaning is], A man should penetrate into the Synagogue a distance which equals the width of two doors, and then offer prayer.
אמר רב חסדא לעולם יכנס אדם שני פתחים בבית הכנסת שני פתחים סלקא דעתך אלא אימא שיעור שני פתחים ואחר כך יתפלל: (6680)
313"For this let every one that is godly pray unto Thee in the time of finding" (Ps. xxxii. 6). R. Hannina said: "In the time of finding" refers to [the choice of] a wife ; as it is said, "Whoso findeth a wife findeth a great good" (Prov. xviii. 22).
(תהלים לב, ו) על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצא אמר ר' חנינא לעת מצא זו אשה שנא' (משלי יח, כב) מצא אשה מצא טוב (4328)
314In the West when a man marries, they say to him, "Masa' or Mose' ?" — Masa', as it is written, "Whoso findeth [masa'] a wife findeth a great good"; Mose', as it is written, "And I find [mose'] more bitter than death the woman" etc. (Eccles. vii. 26).
במערבא כי נסיב אינש אתתא אמרי ליה הכי מצא או מוצא מצא דכתיב מצא אשה מצא טוב ויפק רצון מה' מוצא דכתיב (קהלת ז, כו) ומוצא אני מר ממות את האשה וגו' (6205)
315R. Nathan said : "In the time of finding" refers to Torah; as it is said, "For whoso findeth me findeth life, and obtaineth favour of the Lord" (Prov. viii. 35).
ר' נתן אומר לעת מצא זו תורה שנאמר (משלי ח, לה) כי מוצאי מצא חיים וגו' (3184)
316Rab Nahman b. Isaac said : "In the time of finding [meso']" refers to death ; as it is said, "The issues [tosa'ot] of death" (Ps. Ixviii. 21).
רב נחמן בר יצחק אמר לעת מצא זו מיתה שנא' (תהלים סח, כא) למות תוצאות (3830)
317There is a teaching to the same effect : Nine hundred and three varieties of death have been created in the world ; as it is said, "The issues of death." Tosa'ot has that numerical value. The severest of them all is croup, and the lightest is the kiss of death. Croup is like a thorn in a ball of clipped wool which tears backwards. Others say it is like the whirling waters at the entrance of a canal. The kiss of death is like taking a hair out of milk.
תניא נמי הכי תשע מאות ושלשה מיני מיתה נבראו בעולם שנאמר למות תוצאות תוצאות בגימטריא הכי הוו קשה שבכלן אסכרא ניחא שבכלן נשיקה אסכרא דמיא כחיזרא בגבבא דעמרא דלאחורי נשרא ואיכא דאמרי כפיטורי בפי ושט נשיקה דמיא כמשחל בניתא מחלבא (12866)
318R. Johanan said : "In the time of finding" refers to burial. R. Hannina said: What is the Scriptural authority for this? "Who rejoice unto exultation and are glad, when they can find the grave" (Job iii. 22). Rabbah b. Rab Shela said : Hence the popular saying : "Let a man pray for peace even to the last shovelful of earth."
ר' יוחנן אמר לעת מצא זו קבורה א"ר חנינא מאי קרא (איוב ג, כב) השמחים אלי גיל ישישו כי ימצאו קבר אמר רבה בר רב שילא היינו דאמרי אינשי ליבעי אינש רחמי אפילו עד זיבולא בתרייתא שלמא (8078)
319Mar Zotra said : "In the time of finding" refers to a privy. In the West, they said that the interpretation of Mar Zotra was the best of all.
מר זוטרא אמר לעת מצא זה בית הכסא אמרי במערבא הא דמר זוטרא עדיפא מכלהו. (3150)
320Raba said to Rafram b. Pappa : Let the master tell us some of those excellent things which thou reportest in the name of Rab Hisda, relating to the Synagogue.
אמר ליה רבא לרפרם בר פפא לימא לן מר מהני מילי מעלייתא דאמרת משמיה דרב חסדא במילי דבי כנישתא (4767)
321He replied, Thus said Rab Hisda : What means that which is written, "The Lord loveth the gates of Zion [Siyyon] more than all the dwellings of Jacob" (Ps. Ixxxvii. 2)? The Lord loveth the gates distinguished [mesuyyanim] for Halakah more than Synagogues and Houses of Study.
אמר ליה הכי אמר רב חסדא מאי דכתי' (תהלים פז, ב) אוהב ה' שערי ציון מכל משכנות יעקב אוהב ה' שערים המצויינים בהלכה יותר מבתי כנסיות ומבתי מדרשות (7149)
322That agrees with what R. Hiyya b. Ammi said in the name of 'Ulla : Since the day the Temple was destroyed, there is left to the Holy One, blessed be He, in His Universe the four cubits of Halakah alone.
והיינו דאמר ר' חייא בר אמי משמיה דעולא מיום שחרב בית המקדש אין לו להקב"ה בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה בלבד. (4360)
323And Abbai said ; At first I used to study at home and pray in Synagogue, but after hearing the statement of R. Hiyya b. Ammi in the name of 'Ulla — "Since the day the Temple was destroyed, there is left to the Holy One, blessed be He, in His Universe the four cubits of Halakah alone" I only pray where I study.
ואמר אביי מריש הוה גריסנא בגו ביתא ומצלינא בבי כנישתא כיון דשמענא להא דאמר רבי חייא בר אמי משמיה דעולא מיום שחרב בית המקדש אין לו להקב"ה בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה בלבד לא הוה מצלינא אלא היכא דגריסנא. (8142)
324R. Ammi and R. Assi, although there were thirteen Synagogues in Tiberias, used to pray only between the pillars where they studied.
רבי אמי ורבי אסי אף על גב דהוו להו תליסר בי כנישתא בטבריא לא מצלו אלא ביני עמודי היכא דהוו גרסי: (3278)
325R. Hiyya b. Ammi said in the name of 'Ulla : Greater is he who enjoys the fruit of his labour than the fearer of Heaven ; for with regard to the fearer of Heaven it is written, "Happy is the man that feareth the Lord" (ibid. cxii. 1), but with regard to him who enjoys the fruit of his labour it is written, "When thou eatest the labour of thy hands, happy shalt thou be, and it shall be well with thee" (ibid, cxxviii. 2) — "happy shalt thou be" in this world, "and it shall be well with thee" in the world to come. It is not written, "and it shall be well with thee" about the fearer of Heaven.
ואמר רבי חייא בר אמי משמיה דעולא גדול הנהנה מיגיעו יותר מירא שמים דאילו גבי ירא שמים כתיב (תהלים קיב, א) אשרי איש ירא את ה' ואילו גבי נהנה מיגיעו כתיב (תהלים קכח, ב) יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא ולגבי ירא שמים וטוב לך לא כתיב ביה: (9554)
326R. Hiyya b. Ammi also said in the name of 'Ulla : A man should always reside in the same place as his teacher, for so long as Shimei the son of Gera lived, Solomon did not marry the daughter of Pharaoh.
ואמר רבי חייא בר אמי משמיה דעולא לעולם ידור אדם במקום רבו שכל זמן ששמעי בן גרא קיים לא נשא שלמה את בת פרעה (5582)
327But there is a teaching : A man should not reside [in the same place as his teacher]!
והתניא אל ידור (723)
328There is no contradiction ; the former referring to the pupil who submits to his master, the latter to him who does not.
לא קשיא הא דכייף ליה הא דלא כייף ליה: (823)
329Rab Huna b. Judah stated that R. Menahem said in the name of R. Ammi : What means that which is written, "They that forsake the Lord shall be consumed" (Is. i. 28)? This refers to one who leaves a Scroll of the Law [unrolled] and goes out [from the Synagogue].
אמר רב הונא בר יהודה אמר רבי מנחם אמר ר' אמי מאי דכתי' (ישעיהו א, כח) ועוזבי ה' יכלו זה המניח ס"ת ויוצא (3175)
330R. Abbahu used to go out between man and man.
רבי אבהו נפיק בין גברא לגברא. (970)
331Rab Pappa asked : How is it between verse and verse [may one go out]?
בעי רב פפא בין פסוקא לפסוקא מהו (1082)
332The question remains [unanswered].
תיקו (516)
333Rab Sheshet used to turn his face [away from the Scroll] and study, saying, "We with ours, they with theirs."
רב ששת מהדר אפיה וגריס אמר אנן בדידן ואינהו בדידהו: (2347)
334Rab Huna b. Judah stated that R. Menahem said in the name of R. Ammi : A man should always finish his Parashah with the congregation, twice the Hebrew text and once the Targum —
אמר רב הונא בר יהודה אמר רבי אמי לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הצבור שנים מקרא ואחד תרגום (4686)
Folio 8b דף ח ע״ב
335Even "Ataroth and Dibon" (Num. xxxii. 3) — for whoever finishes his Parashah with the congregation, his days and years are prolonged.
ואפילו (במדבר לב) עטרות ודיבון שכל המשלים פרשיותיו עם הצבור מאריכין לו ימיו ושנותיו (4307)
336Rab Bebai b. Abbai thought to complete the Parashot of the whole year on the eve of the Day of Atonement; but Hiyya b. Rab of Difti taught him : It is written, "Ye shall afflict your souls, in the ninth day of the month at even" (Lev, xxiii. 32). Do we fast on the ninth ?
רב ביבי בר אביי סבר לאשלומינהו לפרשייתא דכולא שתא במעלי יומא דכפורי תנא ליה חייא בר רב מדפתי כתיב (ויקרא כג) ועניתם את נפשתיכם בתשעה לחדש בערב (8678)
337Surely it is on the tenth that we fast ! But the intention is to tell thee that whoever eats and drinks on the ninth, the Scriptures ascribe it to him as though he fasted on the ninth and tenth.
וכי בתשעה מתענין והלא בעשרה מתענין אלא לומר לך כל האוכל ושותה בתשיעי מעלה עליו הכתוב כאילו מתענה תשיעי ועשירי. (7363)
338He then thought to anticipate [the reading of the Parashot]; but a certain Elder said to him ; We have learnt that one should neither anticipate nor postpone [the reading of the Parashot];
סבר לאקדומינהו אמר ליה ההוא סבא תנינא ובלבד שלא יקדים ושלא יאחר (2486)
339as R. Joshua b. Levi said to his sons, "Finish your Parashot with the congregation, twice the Hebrew text and once the Targum; and also be careful to sever the jugular vein [of a bird when slaughtering] in accord with the opinion of R. Judah —
כדאמר להו ר' יהושע בן לוי לבניה אשלימו פרשיותייכו עם הצבור שנים מקרא ואחד תרגום (4343)
340for there is a Mishnaic teaching : R. Judah says : [One must cut] until he severs the jugular vein —
והזהרו בורידין כרבי יהודה דתנן רבי יהודה אומר עד שישחוט את הורידין (3159)
342Raba said to his sons : When you cut meat, do not cut it upon your hand — some say, on account of danger, others, on account of spoiling the meal —
אמר להו רבא לבניה כשאתם חותכין בשר אל תחתכו על גב היד איכא דאמרי משום סכנה ואיכא דאמרי משום קלקול סעודה (5226)
343and do not sit upon the bed of an Aramaean woman ; and do not pass behind a Synagogue at the time when the congregation is at prayer. [He advised them] not to sit upon the bed of an Aramaean woman. Some say he meant, Do not lie down to sleep without first reading the Shema'; others explain he meant, Do not marry a proselyte; but others declare that he really meant an Aramaean woman, because of what happened to Rab Pappa.
ואל תשבו על מטת ארמית ואל תעברו אחורי בית הכנסת בשעה שהצבור מתפללין. ואל תשבו על מטת ארמית. איכא דאמרי לא תגנו בלא ק"ש ואיכא דאמרי דלא תנסבו גיורתא וא"ד ארמית ממש (11115)
344For Rab Pappa went to the house of an Aramaean woman, who brought out a couch for him and told him to be seated. He said to her, "I will not sit down until thou raisest up the couch." They lifted it up and found a dead child there. On this account the Sages say : It is forbidden to sit upon the bed of an Aramaean woman.
ומשום מעשה דרב פפא דרב פפא אזל לגבי ארמית הוציאה לו מטה אמרה לו שב אמר לה איני יושב עד שתגביהי את המטה הגביהה את המטה ומצאו שם תינוק מת מכאן אמרו חכמים אסור לישב על מטת ארמית (9259)
345[His advice] "Do not pass behind a Synagogue at the time when the congregation is at prayer" supports the teaching of R. Joshua b. Levi who said: It is forbidden a man to pass behind a Synagogue at the time when the congregation is at prayer,
ואל תעברו אחורי בית הכנסת בשעה שהצבור מתפללין מסייע ליה לרבי יהושע בן לוי דאמר ר' יהושע בן לוי אסור לו לאדם שיעבור אחורי בית הכנסת בשעה שהצבור מתפללין (9165)
346Abbai said: This only applies when the building has no other entrance ; but should it have another entrance, we can have no objection ; further it applies only when there is no other Synagogue [in the town], but should there be another Synagogue, we can have no objection ; further it applies only to one who is not carrying a load, or is not running, or is not wearing Tefillin ; but in any of such cases, we can have no objection.
אמר אביי ולא אמרן אלא דליכא פתחא אחרינא אבל איכא פתחא אחרינא לית לן בה ולא אמרן אלא דליכא בי כנישתא אחרינא אבל איכא בי כנישתא אחרינא לית לן בה ולא אמרן אלא דלא דרי טונא ולא רהיט ולא מנח תפילין אבל איכא חד מהנך לית לן בה: (8312)
347There is a teaching : R. 'Akiba said : For three things I admire the Medes : When they cut up meat, they only do so upon the table ; when they kiss, they only kiss on the hand ; and when they hold a consultation, they only do so in a field.
תניא אמר ר"ע בשלשה דברים אוהב אני את המדיים כשחותכין את הבשר אין חותכין אלא על גבי השולחן כשנושקין אין נושקין אלא על גב היד וכשיועצין אין יועצין אלא בשדה (8044)
348R. Adda b. Ahabah said : What Scriptural authority is there for this ? "And Jacob sent and called Rachel and Leah to the field" (Gen. xxxi. 4).
אמר רב אדא בר אהבה מאי קראה (בראשית לא) וישלח יעקב ויקרא לרחל וללאה השדה אל צאנו: (2706)
349There is a teaching : Rabban Gamaliel said : For three things I admire the Persians : They are temperate with their food, modest in the privy, and modest in another matter.
תניא אמר רבן גמליאל בשלשה דברים אוהב אני את הפרסיים הן צנועין באכילתן וצנועין בבית הכסא וצנועין בדבר אחר: (5167)
350"I have commanded My consecrated ones" (Is. xiii. 3). Rab Joseph taught : These are the Persians who are consecrated and destined for Gehinnom.
(ישעיהו יג) אני צויתי למקודשי תני רב יוסף אלו הפרסיים המקודשין ומזומנין לגיהנם: (3189)
351Rabban Gamaliel said : Until the rise of dawn. Rab Judah said in the name of Samuel : The Halakah is in accord with Rabban Gamaliel.
רבן גמליאל אומר וכו': אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כר"ג (2019)
352There is a teaching : R. Simeon b. Johai said : There are times when a man reads the Shema twice in a night, once before the rise of dawn and once after the rise of dawn, and thereby fulfils his obligation both for the day and night.
תניא ר"ש בן יוחי אומר פעמים שאדם קורא ק"ש שתי פעמים בלילה אחת קודם שיעלה עמוד השחר ואחת לאחר שיעלה עמוד השחר ויוצא בהן ידי חובתו אחת של יום ואחת של לילה. (9153)
353This is self-contradictory ! Thou sayest, "There are times when a man reads the Shema' twice in a night"; consequently, after the rise of dawn is still night ! And it continues, "The man thereby fulfils his obligation both for the day and night" ; consequently, it is day !
הא גופא קשיא אמרת פעמים שאדם קורא קרית שמע שתי פעמים בלילה אלמא לאחר שיעלה עמוד השחר ליליא הוא והדר תני יוצא בהן ידי חובתו אחת של יום ואחת של לילה אלמא יממא הוא (8714)
354No ; it is certainly still night ; and that he calls it "day" is because there are people who rise at that early hour.
לא לעולם ליליא הוא והא דקרי ליה יום דאיכא אינשי דקיימי בההיא שעתא (2102)
355Rab Aha b. Hannina said in the name of R. Joshua b. Levi : The Halakah is in accord with R. Simeon b. Johai.
אמר רב אחא בר חנינא אמר רבי יהושע בן לוי הלכה כרבי שמעון בן יוחי (2560)
356There are some who apply the statement of Rab Aha b. Hannina to the following : There is a teaching : R. Simeon b. Johai said in the name of R. 'Akiba : There are times when a man reads the Shema' twice in a day, once before sunrise and once after sunrise, and thereby fulfils his obligation both for the day and night.
איכא דמתני להא דרב אחא בר חנינא אהא דתניא רבי שמעון בן יוחי אומר משום ר' עקיבא פעמים שאדם קורא ק"ש שתי פעמים ביום אחת קודם הנץ החמה ואחת לאחר הנץ החמה ויוצא בהן ידי חובתו אחת של יום ואחת של לילה (9511)
357This is self-contradictory ! Thou sayest, "There are times when a man reads the Shema' twice in a day"; consequently, before sunrise is day ! And it continues, "The man thereby fulfils his obligation [[fol. 9a.]] both for the day and night" ; consequently it is still night !
הא גופא קשיא אמרת פעמים שאדם קורא קרית שמע שתי פעמים ביום אלמא קודם הנץ החמה יממא הוא והדר תני יוצא בהן ידי חובתו אחת של יום ואחת של לילה אלמא ליליא הוא (7761)
Folio 9a דף ט ע״א
358No ; it is certainly day, and that he calls it "night" is because there are people who retire to rest at that hour.
לא לעולם יממא הוא והאי דקרו ליה ליליא דאיכא אינשי דגנו בההיא שעתא (2032)
359Rab Aha b. R. Hannina said in the name of R. Joshua b. Levi : The Halakah is in accord with R. Simeon who spoke in the name of R. 'Akiba. R. Zera said : This is so, only one does not say, "Cause us, O Lord our God, to lie down."
אמר רבי אחא ברבי חנינא אמר רבי יהושע בן לוי הלכה כר"ש שאמר משום רבי עקיבא. אמר רבי זירא ובלבד שלא יאמר השכיבנו. (5330)
360When Rab Isaac b. Joseph came [from Palestine], he said : The statement of Rab Aha b. R. Hannina in the name of R. Joshua b. Levi was not explicitly said but was inferred.
כי אתא רב יצחק בר יוסף אמר הא דרבי אחא ברבי חנינא אמר ריב"ל לאו בפירוש איתמר אלא מכללא איתמר (4579)
361For it happened that two Rabbis became intoxicated at the marriage feast of R. Joshua b. Levi's son, and they omitted to read the Shema'. They came before R. Joshua b. Levi who said : R. Simeon is worthy that one should rely upon bis opinion in a time of emergency.
דההוא זוגא דרבנן דאשתכור בהלולא דבריה דר' יהושע בן לוי אתו לקמיה דריב"ל אמר כדאי הוא ר"ש לסמוך עליו בשעת הדחק: (5050)
362It once happened that his sons returned from a feast, etc.
מעשה שבאו בניו וכו': (824)
363Before then, had they never heard this teaching of Rabban Gamaliel ?
ועד השתא לא שמיע להו הא דר"ג (1491)
364But they spoke to him thus : The Rabbis differ from thee, and where an individual differs from the many, the Halakah is in accord with the many. Or perhaps, the Rabbis agree with thee, and the reason that they declare [that the evening Shema' may be read] "Until midnight" is in order to keep a man far from transgression ? He answered them. The Rabbis hold the same view as myself, and you are under the obligation [to read the Shema']; and the reason they say "Until midnight" is to keep a man far from transgression.
הכי קאמרי ליה. רבנן פליגי עילווך ויחיד ורבים הלכה כרבים או דלמא רבנן כוותך סבירא להו והאי דקאמרי עד חצות כדי להרחיק אדם מן העבירה אמר להו רבנן כוותי סבירא להו וחייבין אתם והאי דקאמרי עד חצות כדי להרחיק אדם מן העבירה: (8201)
365And not only in this connection do they so decide.
ולא זו בלבד אמרו אלא וכו': (399)
366But did Rabban Gamaliel say "Until midnight" that he teaches "and not only in this connection do they so decide"?
ור"ג מי קאמר עד חצות דקתני ולא זו בלבד אמרו (2077)
367Nay, thus spake Rabban Gamaliel to his sons : Even according to the Rabbis who say "Until midnight," the obligation continues until the rise of dawn ; and the reason they say "Until midnight" is to keep a man far from transgression.
הכי קאמר להו ר"ג לבניה אפילו לרבנן דקאמרי עד חצות מצותה עד שיעלה עמוד השחר והאי דקא אמרי עד חצות כדי להרחיק אדם מן העבירה: (5542)
368The duty of burning the fat, etc.
הקטר חלבים וכו': (436)
370And I quote against the Mishnah: The reading of the evening Shema', and Hallel on the Passover night, and the eating of the Paschal offering — their obligation continues until the rise of dawn !
ורמינהי ק"ש ערבית והלל בלילי פסחים ואכילת פסח מצותן עד שיעלה עמוד השחר (4077)
371Rab Joseph said : There is no contradiction ; the statement of the Mishnah being the view of R. Eleazar b. 'Azariah, the other the view of R. 'Akiba. For there is a teaching : "And they shall eat the flesh in that night" (Exod. xii. 8). R. Eleazar b. 'Azariah said, "Here it is stated, 'in that night' and the same phrase occurs in 'For I will go through the land of Egypt in that night' (ibid. 5:12) ; as in the latter passage it means 'until midnight', so also in the former it means 'until midnight'."
אמר רב יוסף לא קשיא הא ר' אלעזר בן עזריה הא רבי עקיבא דתניא (שמות יב, ח) ואכלו את הבשר בלילה הזה רבי אלעזר בן עזריה אומר נאמר כאן בלילה הזה ונאמר להלן (שמות יב, יב) ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה מה להלן עד חצות אף כאן עד חצות (8732)
372R. 'Akiba said to him, "But has it not already been stated, 'Ye shall eat it in haste' (ibid. v. 11) — i.e. until the time of hastening?" R. Eleazar b. 'Azariah asked, "If so, why is there a teaching to state 'in that night'?" R. 'Akiba answered, "One might otherwise have thought that the Paschal offering could be eaten like the other holy offerings during the day ; therefore there is a teaching to state 'in that night,' meaning
אמר ליה ר' עקיבא והלא כבר נאמר (שמות יב, יא) בחפזון עד שעת חפזון א"כ מה תלמוד לומר בלילה (3271)
373it must be eaten at night, not during the day."
יכול יהא נאכל כקדשים ביום תלמוד לומר בלילה בלילה הוא נאכל ולא ביום (1833)
374According to R. Eleazar b. 'Azariah who uses the argument of Gezerah Shawah, it is quite right that it was necessary to state "in that night"; but how does R. 'Akiba explain the word "that"?
בשלמא לר' אלעזר בן עזריה דאית ליה גזירה שוה אצטריך למכתב ליה הזה אלא לר' עקיבא האי הזה מאי עביד ליה (3795)
375[He declares] that its purpose is to exclude the following night ; for it might have occurred to thee to say that since the Paschal offering belongs to the class of things holy in a minor degree, and peace offerings are in the same category, as the peace offerings might be eaten within two days and a night, so also the Paschal offering might be eaten two nights instead of two days, and therefore might be eaten any time during two nights and one day ! Therefore it informs us "in that night," i.e. it must be eaten that night and no other.
למעוטי לילה אחר הוא דאתא סד"א הואיל ופסח קדשים קלים ושלמים קדשים קלים מה שלמים נאכלין לשני ימים ולילה אחד אף פסח נאכל שתי לילות במקום ב' ימים ויהא נאכל לב' לילות ויום אחד קמ"ל בלילה הזה בלילה הזה הוא נאכל ואינו נאכל בלילה אחר (7485)
376And R. Eleazar b. 'Azariah? He deduces that from
ור' אלעזר בן עזריה (858)
377"And ye shall let nothing of it remain until the morning" (Exod. xii. 10).
(שמות יב, י) מלא תותירו עד בקר נפקא (1700)
378And R. 'Akiba? If one deduced it from this passage, I might have said, Which "morning"? The second morning !
ורבי עקיבא אי מהתם הוה אמינא מאי בקר בקר שני (2030)
379And R. Eleazar? He would answer thee, "Morning," used generally, means only the first morning.
ורבי אלעזר אמר לך כל בקר בקר ראשון הוא. (2040)
380These Tannaim are like those other Tannaim; for there is a teaching : "There shalt thou offer the Passover-offering at even, at the going down of the sun, at the season that thou camest forth out of Egypt" (Deut. xvi. 6).
והני תנאי כהני תנאי דתניא (דברים טז, ו) שם תזבח את הפסח בערב כבוא השמש מועד צאתך ממצרים (4853)
381R. Eliezer said : "At even" thou shalt sacrifice ; "at the going down of the sun" thou shalt eat it ; "at the season that thou camest forth out of Egypt" thou shalt burn [the remainder]. R. Joshua said: "At even" thou shalt sacrifice ; "at the going down of the sun" thou shalt eat it ; and how long mayest thou continue eating it? Until "the season that thou camest forth out of Egypt."
ר' אליעזר אומר בערב אתה זובח וכבוא השמש אתה אוכל ומועד צאתך ממצרים אתה שורף רבי יהושע אומר בערב אתה זובח כבוא השמש אתה אוכל ועד מתי אתה אוכל והולך עד מועד צאתך ממצרים (9535)
382R. Abba said : Everybody admits that the Israelites were only redeemed from Egypt at even ; as it is said, "The Lord thy God brought thee forth out of Egypt by night" (ibid. v. I); but they actually left Egypt by day ; as it is said, "On the morrow after the Passover, the children of Israel went out with a high hand " (Nam. xxxiii. 3).
א"ר אבא הכל מודים כשנגאלו ישראל ממצרים לא נגאלו אלא בערב שנאמר (דברים טז, א) הוציאך ה' אלהיך ממצרים לילה וכשיצאו לא יצאו אלא ביום שנא' (במדבר לג, ג) ממחרת הפסח יצאו בני ישראל ביד רמה (6271)
383What is the point of disagreement? The time of "hastening." R. Eleazar b. 'Azariah holds that it refers to the haste of the Egyptians; but R. 'Akiba holds that
על מה נחלקו על שעת חפזון ר' אלעזר בן עזריה סבר מאי חפזון חפזון דמצרים (3211)
384it refers to the haste of the Israelites.
ורבי עקיבא סבר מאי חפזון חפזון דישראל (1561)
385There is a teaching to the same effect : "The Lord thy God brought thee forth out of Egypt by night" (Deut. xvi. 1). Was it in the night they went out? Surely they went out during the day ; as it is said, "On the morrow after the Passover the children of Israel went out with a high hand" (Num. xxxiii. 3) ! But this teaches that the redemption began for them at even.
תנ"ה הוציאך ה' אלהיך ממצרים לילה וכי בלילה יצאו והלא לא יצאו אלא ביום שנא' ממחרת הפסח יצאו בני ישראל ביד רמה אלא מלמד שהתחילה להם גאולה מבערב: (5144)
386"Speak now [na'] in the ears of the people" etc. (Exod. xi. 2). In the school of R. Jannai they said : The word [na'] always expresses a request. The Holy One, blessed be He, said to Moses, "I request thee. Go and say to the Israelites : I beg of you to ask of the Egyptians vessels of silver and vessels of gold, so that the righteous one shall not say,
(שמות יא, ב) דבר נא באזני העם וגו' אמרי דבי ר' ינאי אין נא אלא לשון בקשה אמר ליה הקב"ה למשה בבקשה ממך לך ואמור להם לישראל בבקשה מכם שאלו ממצרים כלי כסף וכלי זהב שלא יאמר (6311)
Folio 9b דף ט ע״ב
387[the righteous one] 'And they shall serve them, and they shall afflict them' (Gen. xv. 13) He did fulfil in them, but 'and afterward shall they come out with great substance' (ibid. v. 14) He did not fulfil in them."
אותו צדיק (בראשית טו, יג) ועבדום וענו אותם קיים בהם ואחרי כן יצאו ברכוש גדול לא קיים בהם (2742)
388They answered Moses, "Would that we could escape with our lives!" A Parable: [It may be likened] to a man who was imprisoned in a dungeon, and people came to tell him, "To-morrow thou wilt be released from the dungeon and be presented with a large sum of money." He replies to them, "I beg of you to release me to-day, and I ask for nothing more."
אמרו לו ולואי שנצא בעצמנו משל לאדם שהיה חבוש בבית האסורים והיו אומרים לו בני אדם מוציאין אותך למחר מבית האסורין ונותנין לך ממון הרבה ואומר להם בבקשה מכם הוציאוני היום ואיני מבקש כלום: (7676)
389"They let them have what they asked" (Exod. xii. 36). R. Ammi said : This teaches that they let them have what they asked against their will. Some explain : Against the will of the Egyptians; but others explain ; Against the will of the Israelites.
(שמות יב, לו) וישאלום א"ר אמי מלמד שהשאילום בעל כרחם איכא דאמרי בעל כרחם דמצרים וא"ד בעל כרחם דישראל (3788)
390Those who say it was against the will of the Egyptians, because it is written, "And she that tarrieth at home divideth the spoil" (Ps. Ixviii. 13). Those who say it was against the will of the Israelites, because of the burden.
מ"ד בעל כרחם דמצרים דכתיב (תהלים סח, יג) ונות בית תחלק שלל מ"ד בעל כרחם דישראל משום משוי: (4707)
391"And they despoiled Egypt" (Exod. xii. 36). R. Ammi said : This teaches that they made it like a fort without provisions, R. Simeon b. Lakish said : They made it like a pond without fish.
(שמות יב, לו) וינצלו את מצרים א"ר אמי מלמד שעשאוה כמצודה שאין בה דגן ור"ל אמר עשאוה כמצולה שאין בה דגים: (4086)
392"I am that I am" (ibid. iii. 14). R. Ammi said: The Holy One, blessed be He, spake to Moses, "Go, say to the Israelites, I was with you in this servitude, and I will be with you in the servitude of the kingdoms."
(שמות ג, יד) אהיה אשר אהיה א"ל הקב"ה למשה לך אמור להם לישראל אני הייתי עמכם בשעבוד זה ואני אהיה עמכם בשעבוד מלכיות (4214)
393He said before Him, "Lord of the Universe, sufficient is the evil in its time." The Holy One, blessed be He, said to him, "Go say to them, I am hath sent me unto you" (ibid.).
אמר לפניו רבש"ע דיה לצרה בשעתה א"ל הקב"ה לך אמור להם (שמות ג, יד) אהיה שלחני אליכם: (3145)
394"Hear me, O Lord, hear me " (I Kings xviii. 37). R. Abbahu said: Why did Elijah exclaim "Hear me" twice? This teaches that Elijah spake before the Holy One, blessed be He, "Lord of the Universe, hear me, that fire may descend from heaven and consume all that is upon the altar; and hear me, that Thou mayest divert their mind so that they say not it was the effect of sorcery; as it is said, 'For Thou didst turn their heart backward' (ibid.)."
(מלכים א יח, לז) ענני ה' ענני א"ר אבהו למה אמר אליהו ענני ב' פעמים מלמד שאמר אליהו לפני הקב"ה רבש"ע ענני שתרד אש מן השמים ותאכל כל אשר על המזבח וענני שתסיח דעתם כדי שלא יאמרו מעשה כשפים הם שנאמר (מלכים א יח, לז) ואתה הסבות את לבם אחורנית: (11605)
395MISHNAH II From what time may the Shema' be read in the morning ? From the time that one can distinguish between blue and white. R. Eliezer says : Between blue and green. And he may finish it any time until sunrise. R. Joshua says : Until the third hour, for so is the custom of kings to rise at the third hour.
מתני׳ מאימתי קורין את שמע בשחרית משיכיר בין תכלת ללבן ר' אליעזר אומר בין תכלת לכרתי (וגומרה) עד הנץ החמה ר' יהושע אומר עד שלש שעות שכן דרך מלכים לעמוד בשלש שעות (11926)
396He who reads from that time onward incurs no loss, for he is to be regarded as one reading in the Torah.
הקורא מכאן ואילך לא הפסיד כאדם הקורא בתורה: (1670)
397GEMARA What is to be understood by "between blue and white"? Is it to be supposed between a lump of white wool and a lump of blue wool ? That can be distinguished also at night ! But it means, between the blueness in it and the whiteness in it.
גמ׳ מאי בין תכלת ללבן אילימא בין גבבא דעמרא חיורא לגבבא דעמרא דתכלתא הא בליליא נמי מידע ידעי אלא בין תכלת שבה ללבן שבה. (5105)
398There is a teaching : R. Meir says : [The morning Shema' is to be read] from the time one can distinguish between a wolf and a dog. R. 'Akiba says : Between an ass and a wild ass. Others say : When he can see an associate of his at a distance of four cubits and recognise him.
תניא רבי מאיר אומר משיכיר בין זאב לכלב ר"ע אומר בין חמור לערוד ואחרים אומרים משיראה את חברו רחוק ד' אמות ויכירנו (5850)
399Rab Huna said : The Halakah is in accord with the "others." Abbai said: [The Halakah is] in accord with the "others" with respect to the Tefillah; but with respect to the Shema' it is in accord with the Wetikin. For R. Johanan said: The Wetikin used to conclude it with the sunrise.
אמר רב הונא הלכה כאחרים אמר אביי לתפילין כאחרים לק"ש כותיקין דאמר ר' יוחנן ותיקין היו גומרין אותה עם הנץ החמה (5223)
400There is a teaching to the same effect : The Wetikin used to conclude it with the sunrise in order to unite the Geullah with the Tefillah, and consequently pray in the day.
תניא נמי הכי ותיקין היו גומרין אותה עם הנץ החמה כדי שיסמוך גאולה לתפלה ונמצא מתפלל ביום (4112)
401R. Zera said : What is the Scriptural authority foe this? "They shall fear Thee with the sun, and before the moon, throughout all generations" (Ps. Ixxii. 5).
א"ר זירא מאי קראה (תהלים עב, ה) ייראוך עם שמש ולפני ירח דור דורים (2637)
402R. Jose b. Eliakim testified in the name of the Holy Congregation of Jerusalem: Whoever unites the Ge'ullah with the Tefillah will meet with no mishap all that day.
העיד ר"י בן אליקים משום קהלא קדישא דבירושלים כל הסומך גאולה לתפלה אינו נזוק כל היום כולו (3255)
403R. Zera exclaimed, "But it is not so! For lo, I united them but mishap befel me!" He asked him, "What was the mishap? That thou didst carry myrtle into the king's palace? Why, thou shouldest even have offered some reward to be privileged to behold a king. For R. Johanan has said : A man should always be eager to run to meet a king of Israel ; and not only to meet an Israelite king, but even a king of the other nations, for if he be worthy, he will distinguish between the kings of Israel and the kings of other peoples."
א"ר זירא איני והא אנא סמכי ואיתזקי א"ל במאי איתזקת דאמטיית אסא לבי מלכא התם נמי מבעי לך למיהב אגרא למחזי אפי מלכא דא"ר יוחנן לעולם ישתדל אדם לרוץ לקראת מלכי ישראל ולא לקראת מלכי ישראל בלבד אלא אפילו לקראת מלכי עכו"ם שאם יזכה יבחין בין מלכי ישראל למלכי עכו"ם. (11172)
404R, El'ai said to 'Ulla : When thou goest up there [to Palestine], make inquiries about the welfare of my brother, Rab Berona, in the presence of the whole college ; for he is a great man and rejoices in [the performance of] the commandments. On one occasion he united the Ge'ullah with the Tefillah, and laughter did not cease from his mouth all that day.
אמר ליה רבי אלעא לעולא כי עיילת להתם שאיל בשלמא דרב ברונא אחי במעמד כל החבורה דאדם גדול הוא ושמח במצות זימנא חדא סמך גאולה לתפלה ולא פסיק חוכא מפומיה כוליה יומא. (5850)
405How was he able to unite them? For lo, R, Johanan has said : At the commencement of the Tefillah one should say "O Lord, open Thou my lips" (Ps. li. 17) and at the conclusion "Let the words of my mouth etc." (ibid. xix. 15) !
היכי מצי סמיך והא א"ר יוחנן בתחלה הוא אומר ה' שפתי תפתח ולבסוף הוא אומר יהיו לרצון אמרי פי וגו' (4245)
406R. Eleazar said : [R. Johanan's statement] refers to the Tefillah of the evening.
אמר ר' אלעזר תהא בתפלה של ערבית. (2684)
407But R. Johanan has said : Who will inherit the world to come? He who unites the Ge'ullah of the evening to the Tefillah of the evening!
והא אמר ר' יוחנן איזהו בן העוה"ב זהו הסומך גאולה של ערבית לתפלה של ערבית (3509)
408R. Eleazar said : Then it must refer to the Tefillah of the afternoon service.
אלא א"ר אלעזר תהא בתפלת המנחה (1967)
409Rab Ashe said : Thou mayest even suppose that it refers to all of them ; for, since the Rabbis instituted it in the Tefillah it is to be considered as part thereof. If thou dost not admit this, how could one unite them in the evening,
רב אשי אמר אפי' תימא אכולהו וכיון דקבעוה רבנן בתפלה כתפלה אריכתא דמיא (3684)
410since one has to say the prayer "Cause us, O Lord our God, to lie down"! But since the Rabbis instituted that prayer, it is considered part of the Ge'ullah ; and so here also, since the Rabbis instituted "O Lord, open etc." in the Tefillah, it is to be considered part thereof.
דאי לא תימא הכי ערבית היכי מצי סמיך והא בעי למימר השכיבנו אלא כיון דתקינו רבנן השכיבנו כגאולה אריכתא דמיא ה"נ כיון דקבעוה רבנן בתפלה כתפלה אריכתא דמיא. (6840)
411Since the verse : "Let the words of my mouth be acceptable before Thee" might with equal propriety be said at the conclusion or the commencement [of the Tefillah], why did the Rabbis institute it at the end of the Eighteen Benedictions? Let it be said at the commencement!
מכדי האי יהיו לרצון אמרי פי משמע לבסוף ומשמע מעיקרא דבעינא למימר מ"ט תקנוהו רבנן לאחר י"ח ברכות לימרו מעיקרא (5310)
412R. Judah, the son of R. Simeon b. Pazzi, answered : Since David only says this verse after eighteen Psalms, therefore the Rabbis arranged it at the end of the Eighteen Benedictions.
א"ר יהודה בריה דר' שמעון בן פזי הואיל ולא אמרו דוד אלא לאחר י"ח פרשיות לפיכך תקינו רבנן לאחר י"ח ברכות. (4815)
413How so eighteen Psalms — there are nineteen!
הני י"ח י"ט הויין (183)
414"Happy is the man" (Ps. i. 1) and "Why are the nations in an uproar" (ibid. ii. 1) form one Psalm.
אשרי האיש ולמה רגשו גוים חדא פרשה היא (2090)
415For R. Judah, the son of R. Simeon b. Pazzi, has said : David composed one hundred and three Psalms, and did not say Hallelujah until he had seen the overthrow of the wicked ; as it is said, "Let sinners cease out of the earth, and let the wicked be no more. Bless the Lord, O my soul. Hallelujah" (ibid, civ, 35).
דאמר ר' יהודה בריה דרבי שמעון בן פזי ק"ג פרשיות אמר דוד ולא אמר הללויה עד שראה במפלתן של רשעים שנאמר (תהלים קד, לה) יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את ה' הללויה. (8845)
416How so one hundred and three Psalms — there are one hundred and four! But infer from this that "Happy is the man" and "Why are the nations in an uproar" are one Psalm.
הני ק"ג ק"ד הויין אלא שמע מינה אשרי האיש ולמה רגשו גוים חדא פרשה היא (2990)
417For R. Samuel b. Nahmani said in the name of R. Jonathan:
דאמר ר' שמואל בר נחמני אמר רבי יוחנן (1759)
Folio 10a דף י ע״א
418Every Psalm which was dear to David he opened with "Happy" and concluded with "Happy." He opened with "Happy" as it is written, "Happy is the man" (ibid. i. 1 ) and concluded with "Happy" as it is written, "Happy are all they that take refuge in Him" (ibid. ii. 12).
כל פרשה שהיתה חביבה על דוד פתח בה באשרי וסיים בה באשרי פתח באשרי דכתיב (תהלים א, א) אשרי האיש וסיים באשרי דכתיב (תהלים ב, יב) אשרי כל חוסי בו: (7142)
419There were some lawless men living in the neighbourhood of R. Meir, and they used to vex him sorely. Once R. Meir prayed that they should die. His wife, Beruriah, exclaimed, "What thinkest thou? Is it because it is written, 'Let sinners cease out of the earth'? But has the text hoteim? It is written hata'im.
הנהו בריוני דהוו בשבבותיה דר"מ והוו קא מצערו ליה טובא הוה קא בעי ר' מאיר רחמי עלויהו כי היכי דלימותו אמרה לי' ברוריא דביתהו מאי דעתך משום דכתיב (תהלים קד, לה) יתמו חטאים מי כתיב חוטאים חטאים כתיב (7614)
420Glance also at the end of the verse, 'And let the wicked be no more' — i.e. when 'sins will cease,' then 'the wicked will be no more.' Rather shouldest thou pray that they repent and they be no more wicked."
ועוד שפיל לסיפיה דקרא ורשעים עוד אינם כיון דיתמו חטאים ורשעים עוד אינם אלא בעי רחמי עלויהו דלהדרו בתשובה ורשעים עוד אינם (5504)
421R. Meir offered prayer on their behalf and they repented.
בעא רחמי עלויהו והדרו בתשובה: (1394)
422A Min said to Beruriah : It is written, "Sing, O barren, thou that didst not bear" (Is. liv. 1 ). Is the woman to sing because she did not bear?
אמר לה ההוא צדוקי לברוריא כתיב (ישעיהו נד, א) רני עקרה לא ילדה משום דלא ילדה רני (2829)
423She answered him, "Fool, glance at the end of the verse ; for it is written, 'For more are the children of the desolate than the children of the married wife, saith the Lord.'
אמרה ליה שטיא שפיל לסיפיה דקרא דכתיב כי רבים בני שוממה מבני בעולה אמר ה' (3163)
424But what means, 'barren woman, thou that didst not bear '? Sing, O community of Israel, who art like a barren woman that hath not borne children for Gehinnom — like you."
אלא מאי עקרה לא ילדה רני כנסת ישראל שדומה לאשה עקרה שלא ילדה בנים לגיהנם כותייכו: (4027)
425A Min said to R. Abbahu : It is written "A Psalm of David, when he fled from Absalom his son" (Ps. iii. 1) and also "Of David, Michtam ; when he fled from Saul, in the cave" (ibid. Ivii. 1). Which incident happened first? Surely the incident of Saul happened first ; then he should record it first !
א"ל ההוא צדוקי לר' אבהו כתיב (תהלים ג, א) מזמור לדוד בברחו מפני אבשלום בנו וכתיב (תהלים נז, א) לדוד מכתם בברחו מפני שאול במערה הי מעשה הוה ברישא מכדי מעשה שאול הוה ברישא לכתוב ברישא (7425)
426He replied : For you who do not use the rule of juxtaposition it is a difficulty, but not for us who do make use of it. For R. Johanan said :
אמר ליה אתון דלא דרשיתון סמוכין קשיא לכו אנן דדרשינן סמוכים לא קשיא לן (3818)
427Whence is the rule of juxtaposition derived from the Torah? As it is said : "Semukim for ever and ever, they are done in truth and righteousness" (ibid. cxi. 8).
דא"ר יוחנן סמוכין מן התורה מנין שנא' (תהלים קיא, ח) סמוכים לעד לעולם עשוים באמת וישר (3563)
428Why, then, is the Psalm concerning Absalom (Ps. iii) next to the Psalm concerning Gog and Magog (Ps. ii)? So that should anybody ask thee, "Is there a slave that rebels against his master?" do thou ask him, "Is there a son who rebels against his father?" The latter has happened, and similarly will the former happen.
למה נסמכה פרשת אבשלום לפרשת גוג ומגוג שאם יאמר לך אדם כלום יש עבד שמורד ברבו אף אתה אמור לו כלום יש בן שמורד באביו אלא הוה הכא נמי הוה: (6607)
429R. Johanan said in the name of R. Simeon b. Johai : What means that which is written, "She openeth her mouth with wisdom, and the law of kindness is on her tongue" (Prov. xxxi. 26) ? Of whom does Solomon say this? He said it of no one else than David his father, who dwelt in five worlds and composed songs [in each].
אמר ר' יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי מאי דכתיב (משלי לא, כו) פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה כנגד מי אמר שלמה מקרא זה לא אמרו אלא כנגד דוד אביו שדר בחמשה עולמים ואמר שירה (7773)
430He dwelt in the womb of his mother and composed a song ; as it is said, "Bless the Lord, O my soul, and all that I am within, bless His holy name" (ibid. ciii. 1).
דר במעי אמו ואמר שירה שנאמר (תהלים קג, א) ברכי נפשי את ה' וכל קרבי את שם קדשו (4323)
431He issued forth into the air of the world, gazed at the stars and planets, and composed a song; as it is said, "Bless the Lord, ye angels of His, ye mighty in strength, that fulfil His word, hearkening unto the voice of His word. Bless the Lord, all ye His hosts, etc." (ibid. vv. 20 f.).
יצא לאויר העולם ונסתכל בכוכבים ומזלות ואמר שירה שנאמר (תהלים קג, כ) ברכו ה' מלאכיו גבורי כח עושי דברו לשמוע בקול דברו ברכו ה' כל צבאיו וגו' (5397)
432He sucked at his mother's breast, gazed at her nipples, and composed a song ; as it is said, "Bless the Lord, O my soul, and forget not all His benefits" (ibid. v. 2).
ינק משדי אמו ונסתכל בדדיה ואמר שירה שנאמר (תהלים קג, ב) ברכי נפשי את ה' ואל תשכחי כל גמוליו (4503)
433What means "all His benefits"? R. Abbahu said : [It means] that He placed her breast in the place of understanding.
מאי כל גמוליו אמר ר' אבהו שעשה לה דדים במקום בינה (1674)
434For what reason? Rab Judah said : So that [the child] may not gaze at the place of nakedness. Rab Mattena said : So that it should not have to suck from a part of the body which is foul.
טעמא מאי אמר (רבי) יהודה כדי שלא יסתכל במקום ערוה רב מתנא אמר כדי שלא יינק ממקום הטנופת (4041)
435David looked upon the overthrow of the wicked and composed a song ; as it is said, "Let sinners cease out of the earth, and let the wicked be no more. Bless the Lord, O my soul. Hallelujah" (ibid. civ. 35).
ראה במפלתן של רשעים ואמר שירה שנאמר (תהלים קד, לה) יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את ה' הללויה (5992)
436He reflected on the day of death and composed a song ; as it is said, "Bless the Lord, O my soul : O Lord my God, Thou art very great, Thou art clothed with glory and majesty" (ibid. v. 1).
נסתכל ביום המיתה ואמר שירה שנאמר (תהלים קד, א) ברכי נפשי את ה' ה' אלהי גדלת מאד הוד והדר לבשת (5004)
437How is it understood that this verse speaks of the day of death? Rabbah b. Rab Shela answered : From the continuation ; as it is written, "Thou hidest Thy face, they vanish ; Thou withdrawest their breath, they perish, and return to the dust" (ibid. v. 29).
מאי משמע דעל יום המיתה נאמר אמר רבה בר רב שילא מסיפא דעניינא דכתיב (תהלים קד, כט) תסתיר פניך יבהלון תוסף רוחם יגועון וגו' (5720)
438Rab Shimi b. 'Ukba (another version : Mar 'Ukba) was frequently in the company of R. Simeon b. Pazzi who used to arrange the Aggadah in the presence of R. Joshua b. Levi. He asked him : What means that which is written, "Bless the Lord, O my soul, and all that is within me, bless His holy name" (ibid. ciii. I)? He replied : Come and see that the attribute of man is not like the attribute of the Holy One, blessed be He. It is an attribute of man to draw a figure on a wall, but he is unable to endow it with breath and soul, with inward parts and bowels. But with the Holy One, blessed be He, it is not so. He draws a figure within a figure, and endows it with breath and soul, with inward parts and bowels. That is what Hannah said, "There is none holy as the Lord, for there is none beside Thee ; neither is there any rock like our God" (I Sam. ii, 2).
רב שימי בר עוקבא ואמרי לה מר עוקבא הוה שכיח קמיה דר' שמעון בן פזי והוה מסדר אגדתא קמיה דר' יהושע בן לוי אמר ליה מאי דכתיב (תהלים קג, א) ברכי נפשי את ה' וכל קרבי את שם קדשו אמר ליה בא וראה שלא כמדת הקדוש ברוך הוא מדת בשר ודם מדת בשר ודם צר צורה על גבי הכותל ואינו יכול להטיל בה רוח ונשמה קרבים ובני מעים והקב"ה אינו כן צר צורה בתוך צורה ומטיל בה רוח ונשמה קרבים ובני מעים והיינו דאמרה חנה (שמואל א ב, ב) אין קדוש כה' כי אין בלתך ואין צור כאלהינו. (19266)
439What means "there is no rock [sur] like our God"? [It means] "there is no designer [sayyar] like our God."
מאי אין צור כאלהינו אין צייר כאלהינו (1023)
440What means "for there is none beside Thee"? R. Judah b. Menasya said : Read not en bilteka" there is none beside Thee," but en Ieballoteka "there is none to outlast Thee." For not like the attribute of the Holy One, blessed be He, is the attribute of the human being. With the human being, his works outlast him ; but the Holy One, blessed be He, outlasts His works.
מאי כי אין בלתך אמר ר' יהודה בר מנסיא אל תקרי כי אין בלתך אלא אין לבלותך שלא כמדת הקדוש ברוך הוא מדת בשר ודם מדת בשר ודם מעשה ידיו מבלין אותו והקב"ה מבלה מעשיו (8346)
441He said to him : I tell thee as follows : These five "Bless the Lord, O my soul" — with reference to whom did David compose them ? He composed them with reference to none other than the Holy One, blessed be He, and the soul.
א"ל אנא הכי קא אמינא לך הני חמשה ברכי נפשי כנגד מי אמרן דוד לא אמרן אלא כנגד הקב"ה וכנגד נשמה (2914)
442As the Holy One, blessed be He, fills the whole world, so also the soul fills the whole body. As the Holy One, blessed be He, sees but cannot be seen, so also the soul sees but cannot be seen. As the Holy One, blessed be He, nourishes the whole world, so also the soul nourishes the whole body. As the Holy One, blessed be He, is pure, so also the soul is pure. As the Holy One, blessed be He, dwells in the inmost part [of the Universe], so also the soul dwells in the inmost part [of the body]. Let him in whom are these five qualities come and praise Him Who possesses these five qualities.
מה הקב"ה מלא כל העולם אף נשמה מלאה את כל הגוף מה הקדוש ברוך הוא רואה ואינו נראה אף נשמה רואה ואינה נראית מה הקב"ה זן את כל העולם כלו אף נשמה זנה את כל הגוף מה הקב"ה טהור אף נשמה טהורה מה הקב"ה יושב בחדרי חדרים אף נשמה יושבת בחדרי חדרים יבא מי שיש בו חמשה דברים הללו וישבח למי שיש בו חמשה דברים הללו: (12927)
443Rab Hamnuna said : What means that which is written, "Who is as the wise man? and who knoweth the interpretation [pesher] of a thing?" (Eccles. viii. 1)? [It means]. Who is like the Holy One, blessed be He, Who knows how to make a reconciliation [pesharah] between the two righteous men, Hezekiah and Isaiah. Hezekiah said, "Let Isaiah come to me, for so we find that Elijah went to Ahab ; as it is said, 'And Elijah went to show himself unto Ahab' (I Kings xviii. 2)." Isaiah said, "Let Hezekiah come to me, for so we find that Jehoram, son of Ahab, went to Elisha" (II Kings iii. 12).
אמר רב המנונא מאי דכתיב (קהלת ח, א) מי כהחכם ומי יודע פשר דבר מי כהקדוש ברוך הוא שיודע לעשות פשרה בין שני צדיקים בין חזקיהו לישעיהו חזקיהו אמר ליתי ישעיהו גבאי דהכי אשכחן באליהו דאזל לגבי אחאב (שנאמר (מלכים א יח, ב) וילך אליהו להראות אל אחאב) ישעיהו אמר ליתי חזקיהו גבאי דהכי אשכחן ביהורם בן אחאב דאזל לגבי אלישע (11073)
444What did the Holy One, blessed be He, do? He brought sufferings upon Hezekiah and said to Isaiah, "Go and visit the sick" ; as it is said, "In those days was Hezekiah sick unto death. And Isaiah, the prophet, the son of Amoz came to him and said to him. Thus saith the Lord, Set thy house in order; for thou shalt die, and not live" (Is. xxxviii. 1). What means "For thou shalt die, and not live"? — "for thou shalt die" in this world, "and not live" in the world to come.
מה עשה הקב"ה הביא יסורים על חזקיהו ואמר לו לישעיהו לך ובקר את החולה שנאמר (מלכים ב כ, א) בימים ההם חלה חזקיהו למות ויבא אליו ישעיהו בן אמוץ הנביא ויאמר אליו כה אמר ה' (צבאות) צו לביתך כי מת אתה ולא תחיה וגו' מאי כי מת אתה ולא תחיה מת אתה בעולם הזה ולא תחיה לעולם הבא (10287)
445He asked him, "Why all this [severe punishment]?" He replied, "Because thou hast not performed the duty of begetting children. " Hezekiah said to him, "The reason is that I have seen by the aid of the Holy Spirit, that worthless children will issue from me."
אמר ליה מאי כולי האי אמר ליה משום דלא עסקת בפריה ורביה א"ל משום דחזאי לי ברוח הקדש דנפקי מינאי בנין דלא מעלו (4036)
446Isaiah asked him, "What hast thou to do with the secrets of the All-merciful? What thou hast been commanded thou shouldest perform, and let the Holy One, blessed be He, do whatever is pleasing to Him."
א"ל בהדי כבשי דרחמנא למה לך מאי דמפקדת איבעי לך למעבד ומה דניחא קמיה קודשא בריך הוא לעביד (2830)
447Hezekiah said to him, "Then give me thy daughter; perhaps my merit and thine will have effect, and worthy children will issue from me." He replied, ["Lo, I have brought thee the message 'Set thy house in order' and thou sayest to me 'Give me thy daughter'!] The verdict [of death] has already been decreed against thee!" He said to him, "Son of Amoz, end thy prophecy and go!
אמר ליה השתא הב לי ברתך אפשר דגרמא זכותא דידי ודידך ונפקי מנאי בנין דמעלו א"ל כבר נגזרה עליך גזירה א"ל בן אמוץ כלה נבואתך וצא (5329)
448For thus has it been handed down to me from my forefather: Even if a sharp sword be laid upon a man's neck, let him not despair of [the divine] mercy."
כך מקובלני מבית אבי אבא אפי' חרב חדה מונחת על צוארו של אדם אל ימנע עצמו מן הרחמים (3147)
449It has been similarly reported : R. Johanan and R. Eleazar both said : Even if a sharp sword be laid upon a man's neck, let him not despair of [the divine] mercy, as it is said, "Though He slay me, yet will I trust in Him" (Job xiii. 15).
אתמר נמי רבי יוחנן ורבי (אליעזר) דאמרי תרוייהו אפילו חרב חדה מונחת על צוארו של אדם אל ימנע עצמו מן הרחמים שנא' (איוב יג, טו) הן יקטלני לו איחל (5323)
Folio 10b דף י ע״ב
450R. Hanan said : Even if the lord of dreams inform a man that he will die on the morrow, he should not despair of [the divine] mercy; as it is said, "For through the multitude of dreams and vanities there are also many words ; but fear thou God" (Eccles. v. 6),
א"ר חנן אפי' בעל החלומות אומר לו לאדם למחר הוא מת אל ימנע עצמו מן הרחמים שנאמר (קהלת ה, ו) כי ברוב חלומות והבלים ודברים הרבה כי את האלהים ירא (5506)
451Immediately, "Then Hezekiah turned his face to the wall [kir] and prayed unto the Lord" (Is. xxxviii. 2).
מיד (ישעיהו לח, ב) ויסב חזקיהו פניו אל הקיר ויתפלל אל ה' (1352)
452What means kir? R. Simeon b. Lakish said: [He prayed] from the chambers [kirot] of his heart; as it is said, "My bowels, my bowels! I writhe in pain! the chambers of my heart, etc." (Jer. iv. 19).
מאי קיר אמר רשב"ל מקירות לבו שנא' (ירמיהו ד, יט) מעי מעי אוחילה קירות לבי וגו' (3352)
453R. Levi declared : [He prayed] in connection with the "wall," saying before Him, "Lord of the Universe, if Thou didst bring back to life the child of the Shunammite woman who but made 'a little chamber on the roof,' how much more so [shouldest Thou spare my life], seeing that my forefather Solomon overlaid the whole Temple with silver and gold!" "Remember now, O Lord, I beseech Thee, how I have walked before Thee in truth and with a whole heart, and have done that which is good in Thy sight" (Is. xxxviii. 3). What means "I have done that which is good in Thy sight"?
ר' לוי אמר על עסקי הקיר אמר לפניו רבונו של עולם ומה שונמית שלא עשתה אלא קיר אחת קטנה החיית את בנה אבי אבא שחפה את ההיכל כולו בכסף ובזהב על אחת כמה וכמה (ישעיהו לח, ג) זכר נא את אשר התהלכתי לפניך באמת ובלב שלם והטוב בעיניך עשיתי (11913)
454Rab Judah said in the name of Rab : He joined the Ge'ullah to the Tefillah. R. Levi said : He hid the Book of Remedies.
מאי והטוב בעיניך עשיתי א"ר יהודה אמר רב שסמך גאולה לתפלה ר' לוי אמר שגנז ספר רפואות (4595)
455The Rabbis have taught : Six acts did King Hezekiah perform ; of three [the Rabbis] approved, and of three they disapproved.
תנו רבנן ששה דברים עשה חזקיהו המלך על ג' הודו לו ועל ג' לא הודו לו (2582)
456Of three they approved, viz. he hid the Book of Remedies, and they approved; he broke the brazen serpent, and they approved; he dragged his father's bones upon a bed of ropes, and they approved.
על ג' הודו לו גנז ספר רפואות והודו לו כתת נחש הנחשת והודו לו גירר עצמות אביו על מטה של חבלים והודו לו (4995)
457But of three of his acts they disapproved, viz. he stopped up the waters of Gihon, and they disapproved ; he cut down the doors of the Temple and sent them to the King of Assyria, and they disapproved ; he intercalated Nisan in Nisan, and they disapproved.
ועל ג' לא הודו לו סתם מי גיחון ולא הודו לו קצץ דלתות היכל ושגרם למלך אשור ולא הודו לו עבר ניסן בניסן ולא הודו לו (4081)
458Did not Hezekiah know of the teaching, "This month shall be unto you the beginning of months" (Exod. xii, 2), i.e. this month and none other shall be Nisan?
ומי לית ליה לחזקיהו (שמות יב, ב) החדש הזה לכם ראש חדשים זה ניסן ואין אחר ניסן (2622)
459But he erred in the teaching of Samuel who said : We do not intercalate the year on the 30th day of Adar, since that day may possibly be fixed as Nisan. Hezekiah thought that we do not say "since that day may possibly be fixed as Nisan."
אלא טעה בדשמואל דאמר שמואל אין מעברין את השנה ביום שלשים של אדר הואיל וראוי לקובעו ניסן סבר הואיל וראוי לא אמרינן: (5166)
460R. Johanan said in the name of R. Jose b. Zimra : Whoever refers to his own merit [when praying], the merit of others is referred to [in the answer to the petition]; and whoever refers to the merit of others, his own merit is referred to.
א"ר יוחנן משום ר' יוסי בן זמרא כל התולה בזכות עצמו תולין לו בזכות אחרים וכל התולה בזכות אחרים תולין לו בזכות עצמו (6029)
461Moses referred to the merit of others; as it is said, "Remember Abraham, Isaac and Israel, Thy servants" (ibid, xxxii. 13), and his own merit was referred to ; as it is said, "Therefore He said that He would destroy them, had not Moses His chosen stood before Him in the breach, to turn back His wrath, lest He should destroy them" (Ps. cvi. 23).
משה תלה בזכות אחרים שנא' (שמות לב, יג) זכור לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך תלו לו בזכות עצמו שנאמר (תהלים קו, כג) ויאמר להשמידם לולי משה בחירו עמד בפרץ לפניו להשיב חמתו מהשחית (8520)
462Hezekiah referred to his own merit; as it is written, "Remember now, O Lord, I beseech Thee, how I have walked before Thee" (Is. xxxviii. 3), and the merit of others was referred to ; as it is said, "For I will defend this city, for Mine own sake, and for My servant David's sake" (ibid, xxxvii. 35). This agrees with the statement of R. Joshua b. Levi who said : What means that which is written, "Behold, for my peace I had great bitterness" (Is. xxxviii. 17)? Even when the Holy One, blessed be He, sent him peace, it was bitter for him.
חזקיהו תלה בזכות עצמו דכתיב זכר נא את אשר התהלכתי לפניך תלו לו בזכות אחרים שנא' (מלכים ב יט, לד) וגנותי אל העיר הזאת להושיעה למעני ולמען דוד עבדי והיינו דריב"ל דאמר ריב"ל מאי דכתיב (ישעיהו לח, יז) הנה לשלום מר לי מר אפי' בשעה ששיגר לו הקב"ה שלום מר הוא לו: (11917)
463"Let us make, I pray thee, a little chamber on the roof" (II Kings iv. 10).
(מלכים ב ד, י) נעשה נא עליית קיר קטנה (1470)
464Rab and Samuel [discuss its meaning]. One says : It was an open chamber which they roofed in ; the other says : It was a large verandah which they divided into two [by erecting a wall].
רב ושמואל חד אמר עלייה פרועה היתה וקירוה וחד אמר אכסדרה גדולה היתה וחלקוה לשנים (3673)
465This is all very well according to him who says it was a verandah, since it is written kir "a wall" ; but for him who says it was an upper chamber, what means kir?
בשלמא למ"ד אכסדרה היינו דכתיב קיר אלא למ"ד עלייה מאי קיר (2156)
466He takes it to mean "they roofed it."
שקירוה (621)
467It is all very well according to him who says it was an upper chamber, since it is written 'aliyyah "upper chamber" ; but for him who says it was a verandah, what means 'aliyyah?
בשלמא למ"ד עלייה היינו דכתיב עליית אלא למ"ד אכסדרה מאי עליית (2576)
468He takes it to mean the finest [me'ullah] of the rooms.
מעולה שבבתים. (905)
469"And let us set for him there a bed, and a table, and a stool and a candlestick" (ibid.).
ונשים לו שם מטה ושולחן וכסא ומנורה (1630)
470Abbai (another version : Rab Isaac) said : Whoever wishes to take advantage [of an offer of hospitality] may do so like Elisha ; and whoever does not wish to accept may do so like Samuel of Ramah ; as it is said, "And his return was to Ramah, for there was his house" (I Sam. vii. 17), and R. Johanan said : Wherever he went, he took his house with him.
אמר אביי ואיתימא ר' יצחק הרוצה להנות יהנה כאלישע ושאינו רוצה להנות אל יהנה כשמואל הרמתי שנאמר (שמואל א ז, יז) ותשובתו הרמתה כי שם ביתו וא"ר יוחנן שכל מקום שהלך שם ביתו עמו. (10001)
471"And she said to her husband. Behold now, I perceive that this is a holy man of God" (II Kings iv. 9). R. Jose b. R. Hannina said : From here [we learn] that a woman can better estimate [the character of] a guest than a man.
(מלכים ב ד, ט) ותאמר אל אישה הנה נא ידעתי כי איש אלהים קדוש הוא א"ר יוסי בר' חנינא מכאן שהאשה מכרת באורחין יותר מן האיש (5737)
472"A man of God." How did she know it? Rab and Samuel [offer explanations]. One says: She never saw a fly pass over his table; the other says: She spread a linen sheet upon his bed and never found it stained with seminal emission.
קדוש הוא מנא ידעה רב ושמואל חד אמר שלא ראתה זבוב עובר על שולחנו וחד אמר סדין של פשתן הציעה על מטתו ולא ראתה קרי עליו (6519)
473"A holy man." R. Jose b. R. Hannina said : He is holy, but not his servant : as it is said, "Gehazi came near to thrust her away" (ibid. v. 27). R. Simeon b. Lakish said: He seized her by the breast.
קדוש הוא א"ר יוסי בר' חנינא הוא קדוש ומשרתו אינו קדוש (שנא') (מלכים ב ד, כז) ויגש גיחזי להדפה א"ר יוסי בר' חנינא שאחזה בהוד יפיה. (4413)
474"That passeth by us continually" (ibid. v. 9). R. Jose b. R. Hannina said in the name of R. Eliezer b. Jacob : Whoever invites a disciple of the wise as a guest to his house and lets him enjoy his possessions, the Scriptures ascribe it to him as though he had brought continual offerings.
עובר עלינו תמיד א"ר יוסי בר' חנינא משום רבי אליעזר בן יעקב כל המארח תלמיד חכם בתוך ביתו ומהנהו מנכסיו מעלה עליו הכתוב כאילו מקריב תמידין. (6283)
475R. Jose b. R. Hannina also said in the name of R. Eliezer b. Jacob : Let not a man stand on an elevated place and pray, but let him pray in a lowly place; as it is said, "Out of the depths have I called Thee, O Lord" (Ps. cxxx. 1 ).
וא"ר יוסי בר' חנינא משום ראב"י אל יעמוד אדם במקום גבוה ויתפלל אלא במקום נמוך ויתפלל שנא' (תהלים קל, א) ממעמקים קראתיך ה' (4498)
476There is a teaching to the same effect : Let not a man stand upon a chair, or a stool, or any elevated place to pray, but let him pray in a lowly place, because there can be no haughtiness before the Omnipresent ; as it is said, "Out of the depths have I called Thee, O Lord," and it is said, "A prayer of the afflicted, when he fainteth" (ibid. cii. 1).
תניא נמי הכי לא יעמוד אדם לא על גבי כסא ולא ע"ג שרפרף ולא במקום גבוה ויתפלל אלא במקום נמוך ויתפלל לפי שאין גבהות לפני המקום שנאמר ממעמקים קראתיך ה' וכתיב (תהלים קב, א) תפלה לעני כי יעטוף. (7931)
477R. Jose b. R. Hannina also said in the name of R. Eliezer b. Jacob : Whoever prays must direct his feet ; as it is said, "And their feet were straight feet" (Ezek. i. 7).
וא"ר יוסי בר' חנינא משום ראב"י המתפלל צריך שיכוין את רגליו שנא' (יחזקאל א, ז) ורגליהם רגל ישרה (4557)
478R. Jose b. R. Hannina also said in the name of R. Eliezer b. Jacob : What means that which is written, "Ye shall not eat with the blood" (Lev. xix, 26)? [It means], Ye shall not eat before you have prayed for your life.
(א"ר יצחק א"ר יוחנן) וא"ר יוסי בר' חנינא משום ראב"י מאי דכתיב (ויקרא יט, כו) לא תאכלו על הדם לא תאכלו קודם שתתפללו על דמכם (4425)
479There are some who declare that R. Isaac stated that R. Johanan said in the name of R. Eliezer b. Jacob : Whoever eats and drinks and afterwards offers his prayers, concerning him the Scriptures say, "Thou hast cast Me behind thy back" (I Kings xiv. 9). Read not geweka "thy back," but geeka "thy pride." The Holy One, blessed be He, says, "After this person has exalted himself, he receives upon himself the kingdom of Heaven."
(א"ד) א"ר יצחק א"ר יוחנן א"ר יוסי בר' חנינא משום ראב"י כל האוכל ושותה ואח"כ מתפלל עליו הכתוב אומר (מלכים א יד, ט) ואותי השלכת אחרי גויך אל תקרי גויך אלא גאיך אמר הקב"ה לאחר שנתגאה זה קבל עליו מלכות שמים: (8960)
480R. Joshua said : Until the third hour. Rab Judah said in the name of Samuel : The Halakah is in accord with R. Joshua.
ר' יהושע אומר עד ג' שעות: אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבי יהושע: (3465)
481He who reads from that time onward incurs no loss.
הקורא מכאן ואילך לא הפסיד: (680)
482Rab Hisda said in the name of Mar 'Ukba : Provided he does not say "Blessed... Who formest light."
אמר רב חסדא אמר מר עוקבא ובלבד שלא יאמר יוצר אור (2315)
483Against this view I quote : He who reads [the Shema'] from that time onward incurs no loss ; he is regarded as one reading in the Torah, but he must precede it with two benedictions and follow it with one ! This refutation of Rab Hisda's view remains unshaken. Some declare:
מיתיבי הקורא מכאן ואילך לא הפסיד כאדם שהוא קורא בתורה אבל מברך הוא שתים לפניה ואחת לאחריה תיובתא דרב חסדא תיובתא (6267)
484Rab Hisda said in the name of Mar 'Ukba : What means he incurs no loss? He loses none of the benedictions. There is a teaching to the same effect : He who reads [the Shema'] from that time onward incurs no loss ; he is regarded as one reading in the Torah, but he must precede it with two benedictions and follow it with one.
איכא דאמרי אמר רב חסדא אמר מר עוקבא מאי לא הפסיד שלא הפסיד ברכות תניא נמי הכי הקורא מכאן ואילך לא הפסיד כאדם שקורא בתורה אבל מברך הוא שתים לפניה ואחת לאחריה (7284)
485R. Manni said : Greater is he who reads the Shema' in its proper time than one who occupies himself with Torah ; for the Mishnah states : He who reads from that time onward incurs no loss, he is regarded as one reading in the Torah ; hence it is to be deduced that he who reads [the Shema'] in its proper time is superior.
א"ר מני גדול הקורא ק"ש בעונתה יותר מהעוסק בתורה מדקתני הקורא מכאן ואילך לא הפסיד כאדם הקורא בתורה מכלל דקורא בעונתה עדיף: (6501)
486MISHNAH III Bet Shammai say : In the evening a man should recline and read [the Shema'], and in the morning he should stand up [to read it] ; as it is said, "When thou liest down and when thou risest up" (Deut. vi. 7).
מתני׳ בית שמאי אומרים בערב כל אדם יטה ויקרא ובבקר יעמוד שנאמר (דברים ו, ז) ובשכבך ובקומך (3825)
487But Bet Hillel say : A man reads it after his own manner; as it is said, "And when thou walkest by the way" (ibid.).
ובית הלל אומרים כל אדם קורא כדרכו שנאמר ובלכתך בדרך (2727)
488If so, why is it said, "When thou liest down and when thou risest up" ? [That means], At the time when people lie down and rise up.
אם כן למה נאמר ובשכבך ובקומך בשעה שבני אדם שוכבים ובשעה שבני אדם עומדים (3123)
489R. Tarphon said : I was once journeying by the way and I reclined to read [the Shema'], according to the view of Bet Shammai, and I placed myself in danger on account of robbers.
א"ר טרפון אני הייתי בא בדרך והטתי לקרות כדברי ב"ש וסכנתי בעצמי מפני הלסטים (4067)
490They said to him : Thou didst justly incur a penalty for thyself, in that thou didst transgress the view of Bet Hillel.
אמרו לו כדי היית לחוב בעצמך שעברת על דברי ב"ה: (2305)
Folio 11a דף יא ע״א
491GEMARA It is all very well that Bet Hillel explain their reasons and the reason of Bet Shammai ; but why do not Bet Shammai agree with Bet Hillel?
גמ׳ בשלמא ב"ה קא מפרשי טעמייהו וטעמא דב"ש אלא ב"ש מ"ט לא אמרי כב"ה (2428)
492Bet Shammai would tell thee : In that case, the text should read, "In the morning and at even" ; what means "When thou liest down and when thou risest up" ? At the time of lying down, there should be actual lying down [to read the Shema'], and at the time of rising up, there should be actual rising up.
אמרי לך ב"ש א"כ נימא קרא בבקר ובערב מאי בשכבך ובקומך בשעת שכיבה שכיבה ממש ובשעת קימה קימה ממש (5473)
493What, then, do Bet Shammai make of the phrase "and when thou walkest by the way"?
וב"ש האי ובלכתך בדרך מאי עביד להו (1206)
494This is required in accordance with the teaching : " When thou sittest in thy house" excludes one occupied with a religious duty; "and when thou walkest by the way" excludes a bridegroom. Hence they say : He who takes a virgin to his house as wife is exempt [from the obligation of reading the Shema' on the night of his marriage] ; but if he marry a widow, he has that obligation.
ההוא מבעי להו לכדתניא בשבתך בביתך פרט לעוסק במצוה ובלכתך בדרך פרט לחתן מכאן אמרו הכונס את הבתולה פטור ואת האלמנה חייב (6243)
495How is this demonstrated?
מאי משמע (501)
496Rab Pappa said: Because [the text uses the word] "way" [we argue], Just as the way is voluntary, so all is voluntary.
אמר רב פפא כי דרך מה דרך רשות אף כל רשות (3070)
497Are we not here dealing with one who is on his way to perform a religious duty, and even so, the All-merciful requires of him the reading [of the Shema']? In that case, the All-merciful should have written "when sitting and when walking." What means "when thou sittest and when thou walkest"? When sitting for thine own purpose and when walking for thine own purpose, thou art under the obligation [to read the Shema'] ; but when it is the performance of a religious duty, thou art exempt.
מי לא עסקינן דקא אזיל לדבר מצוה ואפילו הכי אמר רחמנא לקרי אם כן לכתוב רחמנא בשבת ובלכת מאי בשבתך ובלכתך בשבת דידך ובלכת דידך הוא דמחייבת הא דמצוה פטירת (7856)
498If so, even one who takes a widow as wife should also [be exempt] !
אי הכי אפילו כונס את האלמנה נמי (941)
499The man [who marries a virgin] is anxious; the other is not.
האי טריד והאי לא טריד (515)
500Should the reason [of exemption] be on account of anxiety, then it ought also to apply to one whose ship has sunk at sea ! Shouldest thou say that he likewise is exempt, why does R. Abba b. Zabda declare in the name of Rab : A mourner is under the obligation to observe all the commandments mentioned in the Torah except Tefillin, because they are called an adornment ; as it is said, "Bind thine adornment upon thee" (Ezek. xxiv. 17)?
אי משום טרדא אפילו טבעה ספינתו בים נמי וכי תימא ה"נ אלמה א"ר אבא בר זבדא אמר רב אבל חייב בכל המצות האמורות בתורה חוץ מן התפילין שהרי נאמר בהם פאר שנאמר (יחזקאל כד, יז) פארך חבוש עליך (8242)
501[No, there is a difference]; the former is troubled by the anxiety of a religious duty; but as for the latter, his anxiety is caused by some voluntary affair.
התם טריד טרדא דמצוה הכא טריד טרדא דרשות (2400)
502And Bet Shammai?
וב"ש (308)
503They require it for the exclusion of messengers sent out in connection with a religious duty.
ההוא מבעי להו פרט לשלוחי מצוה (994)
504And Bet Hillel? They answer that it is self-evident that they may read [the Shema'] while even on a journey.
וב"ה אמרי ממילא ש"מ דאפילו בדרך נמי קרי: (1492)
505The Rabbis have taught : Bet Hillel say : When standing they may read [the Shema'], when sitting they may read, when reclining they may read, when walking by the way they may read, when doing work they may read. It once happened that R. Ishmael and R. Eleazar b. 'Azariah were dining in a certain place, the former reclining and the latter sitting upright. When the time for reading the Shema' arrived, R. Eleazar reclined and R. Ishmael sat up. R. Eleazar b. 'Azariah said to R. Ishmael, "[Ishmael] My brother, I will narrate a parable for thee. To what is this like? To one who is told 'Thy beard is well grown' and he answers, 'Then it shall be taken in hand by the barbers. ' So art thou ; all the time that I was sitting up thou wert reclining, but now that I have reclined thou hast sat up !"
ת"ר בה"א עומדין וקורין יושבין וקורין ומטין וקורין הולכין בדרך וקורין עושין במלאכתן וקורין ומעשה ברבי ישמעאל ור' אלעזר בן עזריה שהיו מסובין במקום אחד והיה ר' ישמעאל מוטה ור' אלעזר בן עזריה זקוף כיון שהגיע זמן קריאת שמע הטה רבי אלעזר וזקף ר' ישמעאל אמר לו רבי אלעזר בן עזריה לר' ישמעאל ישמעאל אחי אמשול לך משל למה הדבר דומה משל לאחד שאומרים לו זקנך מגודל אמר להם יהיה כנגד המשחיתים אף כך אתה כל זמן שאני זקוף אתה מוטה עכשיו כשאני הטתי אתה זקפת (21834)
506He replied, "I have acted according to the teaching of Bet Hillel, and thou according to the teaching of Bet Shammai. Not only that, [I sat up] lest the disciples see this and fix the Halakah for future generations."
אמר לו אני עשיתי כדברי ב"ה ואתה עשית כדברי ב"ש ולא עוד אלא שמא יראו התלמידים ויקבעו הלכה לדורות (5247)
507What means "not only that"?
מאי ולא עוד (168)
508Shouldest thou say, "Bet Hillel also hold [that the Shema' may be read] in a reclining position!" that is so, but only when one was reclining from the first ; but in thy case, since hitherto thou has been sitting up and now thou reclinest, they will say, "We have to infer that [our teachers] agree with the opinion of Bet Shammai," and there is a fear, that the disciples seeing this, will fix the Halakah accordingly for future generations.
וכי תימא בית הלל נמי אית להו מטין ה"מ דמטה ואתא מעיקרא אבל הכא כיון דעד השתא הוית זקוף והשתא מוטה אמרי ש"מ כב"ש סבירא להו שמא יראו התלמידים ויקבעו הלכה לדורות. (8096)
509Rab Ezekiel taught : If a man acted in accordance with the view of Bet Shammai, he has done [rightly] ; if in accordance with the view of Bet Hillel, he has done [rightly].
תני רב יחזקאל עשה כדברי ב"ש עשה כדברי ב"ה עשה (2724)
510Rab Joseph said : If he acted in accordance with the view of Bet Shammai, he has done nothing at all. For there is a Mishnaic teaching : If the head and greater part of a man's body be in a Sukkah and his table inside his house, Bet Shammai pronounce it invalid, but Bet Hillel declare it valid.
רב יוסף אמר עשה כדברי ב"ש לא עשה ולא כלום דתנן מי שהיה ראשו ורובו בסוכה ושלחנו בתוך הבית ב"ש פוסלין וב"ה מכשירין (6171)
511Bet Hillel said to Bet Shammai, "It once happened that the Elders of Bet Shammai and the Elders of Bet Hillel went to visit R. Johanan b. ha-Horanit and they found him with his head and the greater part of his body in the Sukkah and his table inside his house, but they said nothing to him."
אמרו להם ב"ה לב"ש מעשה שהלכו זקני ב"ש וזקני ב"ה לבקר את ר' יוחנן בן החורנית מצאוהו שהיה ראשו ורובו בסוכה ושלחנו בתוך הבית ולא אמרו לו כלום (6823)
512They asked them, "Is proof to be drawn from this? They certainly told him, 'If this be thy practice, never hast thou in thy life-time properly observed the commandment of Sukkah!' "
אמרו להם משם ראיה אף הם אמרו לו א"כ היית נוהג לא קיימת מצות סוכה מימיך (3175)
513Rab Nahman b. Isaac said : If one acted according to the view of Bet Shammai, he is worthy of death ; for we have learnt in our Mishnah: R. Tarphon said: I was once journeying by the way and I reclined to read [the Shema'] according to the view of Bet Shammai, and I placed myself in danger on account of robbers. They said to him : Thou didst justly incur a penalty for thyself, in that thou didst transgress the view of Bet Hillel.
רב נחמן בר יצחק אמר עשה כדברי בית שמאי חייב מיתה דתנן אמר ר"ט אני הייתי בא בדרך והטתי לקרות כדברי ב"ש וסכנתי בעצמי מפני הלסטים אמרו לו כדאי היית לחוב בעצמך שעברת על דברי ב"ה: (9641)
514MISHNAH IV In the morning [the reading of the Shema'] is preceded by two benedictions and followed by one ; in the evening it is preceded by two and followed by two, one long and one short. Where [the Rabbis] order to say a long benediction, it is not permissible to say a short one ;
מתני׳ בשחר מברך שתים לפניה ואחת לאחריה ובערב מברך שתים לפניה ושתים לאחריה אחת ארוכה ואחת קצרה (6794)
515[where they order] to say a short benediction, it is not permissible to say a long one. [Where they order] to "seal " a benediction, it is not permissible not to "seal" ; [where they order] not to "seal," it is not permissible to "seal."
מקום שאמרו להאריך אינו רשאי לקצר לקצר אינו רשאי להאריך לחתום אינו רשאי שלא לחתום שלא לחתום אינו רשאי לחתום: (7015)
516GEMARA Which benedictions does one say [in the morning]?
גמ׳ מאי מברך (356)
517R. Jacob [[fol. 11b.]] said in the name of R. Osha'ya :
אמר ר' יעקב א"ר אושעיא (1212)
Folio 11b דף יא ע״ב
518"[Blessed].... Who formest light and createst darkness."
(ישעיהו מה, ז) יוצר אור ובורא חשך (1056)
519Surely one ought rather to say : "Who formest light and createst brightness"!
לימא יוצר אור ובורא נוגה (873)
520As it is written, so we say it.
כדכתיב קאמרינן (907)
521But in the case of the words "I make peace and create evil" (Is. xlv. 7), do we say them as they are written? It is written "evil," but [in the prayer] we say "all things" ! It is an euphemism. Then in the former instance, let us [in the prayer] also use "brightness" [instead of "darkness"] as an euphemism !
אלא מעתה (ישעיהו מה, ז) עושה שלום ובורא רע מי קא אמרינן כדכתיב אלא כתיב רע וקרינן הכל לישנא מעליא הכא נמי לימא נוגה לישנא מעליא (5307)
522Raba answered : The purpose is to mention the characteristic of day at night and the characteristic of night in the day.
אלא אמר רבא כדי להזכיר מדת יום בלילה ומדת לילה ביום (1942)
523It is quite right [about mentioning] the characteristic of night in the day, since we say “Who formest light and createst darkness" ; but where is [the mention of] the characteristic of day at night?
בשלמא מדת לילה ביום כדאמרינן יוצר אור ובורא חשך אלא מדת יום בלילה היכי משכחת לה (3838)
524Abbai answered : [We say] "Thou rollest away the light from before the darkness, and the darkness from before the lights."
אמר אביי גולל אור מפני חשך וחשך מפני אור (1769)
525Which is the other [blessing to be recited before the morning Shema']? Rab Judah said in the name of Samuel : "With abounding love" ; and so R. Eleazar taught his son R. Pedat to say "With abounding love."
ואידך מאי היא אמר רב יהודה אמר שמואל אהבה רבה וכן אורי ליה רבי אלעזר לר' פדת בריה אהבה רבה (3428)
526There is a teaching to the same effect : We do not say "With everlasting love," but "With abounding love." But the Rabbis declare that "With everlasting love" [is to be recited] ; for so it is said, "Yea, I have loved thee with an everlasting love ; therefore with affection have I drawn thee" (Jer. xxxi. 3).
תניא נמי הכי אין אומרים אהבת עולם אלא אהבה רבה ורבנן אמרי אהבת עולם וכן הוא אומר (ירמיהו לא, ג) ואהבת עולם אהבתיך על כן משכתיך חסד (5238)
527Rab Judah said in the name of Samuel : When one rises early to study [Torah], if he had not yet read the Shema', he must utter a benediction [prefatory to study] ; but should he have read the Shema', it is not necessary to utter a benediction, for he has freed himself from the obligation by having recited "With abounding love."
א"ר יהודה אמר שמואל השכים לשנות עד שלא קרא ק"ש צריך לברך משקרא ק"ש א"צ לברך שכבר נפטר באהבה רבה (6155)
528Rab Huna said : For the study of the Scriptures a benediction is necessary, but not for the study of Midrash.
אמר רב הונא למקרא צריך לברך ולמדרש א"צ לברך (2371)
529R. Eleazar said : For the study of the Scriptures and Midrash a benediction is required, but not for the study of the Mishnah.
ור' אלעזר אמר למקרא ולמדרש צריך לברך למשנה א"צ לברך (3046)
530R. Johanan said : For the Mishnah it is also required, but not for the study of Talmud.
ור' יוחנן אמר אף למשנה נמי צריך לברך [אבל לתלמוד א"צ לברך] (2635)
531Raba said : Also for the study of Talmud it is necessary to recite a benediction.
ורבא אמר אף לתלמוד צריך (לחזור ו) לברך (1613)
532For Rab Hiyya b. Ashe said : On many occasions have I stood before Rab to study the chapters of the Sifra debe Rab ; he first washed his hands, uttered a benediction, and then taught us the chapters.
דאמר רב חייא בר אשי זימנין סגיאין הוה קאימנא קמיה דרב לתנויי פרקין בספרא דבי רב הוה מקדים וקא משי ידיה ובריך ומתני לן פרקין. (5336)
533What was the benediction ? Rab Judah said in the name of Samuel: "[Blessed art Thou, O Lord our God, King of the Universe], Who hast sanctified us by Thy commandments and commanded us to occupy ourselves with the words of Torah."
מאי מברך א"ר יהודה אמר שמואל אשר קדשנו במצותיו וצונו לעסוק בדברי תורה (3930)
534R. Johanan used to conclude thus : "Make pleasant, therefore, we beseech Thee, O Lord our God, the words of Thy Torah in our mouth and in the mouth of Thy people, the house of Israel, so that we with our offspring and the offspring of Thy people, the house of Israel, may all know Thy name and occupy ourselves with Thy Torah. Blessed art Thou, O Lord, Who teachest Torah to Thy people Israel."
ור' יוחנן מסיים בה הכי הערב נא ה' אלהינו את דברי תורתך בפינו ובפיפיות עמך בית ישראל ונהיה אנחנו וצאצאינו וצאצאי עמך בית ישראל כלנו יודעי שמך ועוסקי תורתך ברוך אתה ה' המלמד תורה לעמו ישראל (10061)
535Rab Hamnuna said : "[Blessed]... Who hast chosen us from all nations and given us Thy Torah. Blessed art Thou, O Lord, Who givest the Torah." Rab Hamnuna said : This is the choicest of benedictions.
ורב המנונא אמר אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו ברוך אתה ה' נותן התורה אמר רב המנונא זו היא מעולה שבברכות (7096)
536Rab Pappa said : Therefore let one say them all.
הלכך לימרינהו לכולהו: (523)
537We have learnt elsewhere in the Mishnah : The Temple-super-intendent said [to the priests] "Utter one benediction," and they did so. They then read the Decalogue, "Hear, O Israel" etc. (Deut. vi. 4 ff.), "And it shall come to pass if ye shall hearken diligently" etc. (ibid. xi. 13 ff.), "And the Lord said" etc. (Num. xv, 37 ff.). After that they uttered with the people three benedictions, viz, "True and firm," "Accept, O Lord our God" and the Priestly Benediction. On the Sabbath they added a benediction for the outgoing guard.
תנן התם אמר להם הממונה ברכו ברכה אחת והם ברכו וקראו עשרת הדברות שמע והיה אם שמוע ויאמר וברכו את העם ג' ברכות אמת ויציב ועבודה וברכת כהנים ובשבת מוסיפין ברכה אחת למשמר היוצא (10710)
538Which is the one benediction? It so happened that R. Abba and R.Jose b. Abba came to a certain place and were asked : Which is the one benediction? They were unable to answer ; so they went and questioned Rab Mattena, and he could not answer. They thereupon asked Rab Judah. He replied : Thus said Samuel : It is "With abounding love."
מאי ברכה אחת כי הא דרבי אבא ור' יוסי בר אבא אקלעו לההוא אתרא בעו מנייהו מאי ברכה אחת לא הוה בידייהו ואתו שיילוהו לרב מתנה לא הוה בידיה אתו שיילוהו לרב יהודה אמר להו הכי אמר שמואל אהבה רבה (7053)
539But R. Zerika stated that R. Ammi said in the name of R. Simeon b. Lakish : It is "Who formest light." When Rab Isaac b. Joseph came [from Palestine], he said : The statement of R. Zerika was not explicitly made but was inferred ; for what R. Zerika stated that R. Ammi said in the name of R. Simeon b. Lakish was : This teaches that the benedictions do not invalidate one another.
ואמר רבי זריקא אמר רבי אמי א"ר שמעון בן לקיש יוצר אור כי אתא רב יצחק בר יוסף אמר הא דרבי זריקא לאו בפירוש אתמר אלא מכללא אתמר דאמר ר' זריקא א"ר אמי אמר ר' שמעון בן לקיש זאת אומרת ברכות אין מעכבות זו את זו (12127)
540Now it is quite right if thou maintainest that [the priests] recited "Who formest light" ; then it would follow that the benedictions do not invalidate one another, for they omitted "With abounding love."
אי אמרת בשלמא יוצר אור הוו אמרי היינו דברכות אין מעכבות זו את זו דלא קא אמרי אהבה רבה (4152)
Folio 12a דף יב ע״א
541Shouldest thou, on the other hand, maintain that they recited "With abounding love," how would it follow that the benedictions do not invalidate one another? Perhaps the reason they omitted "Who formest light" was because it was not yet time for that prayer, and when the proper time arrived, they said it!
אלא אי אמרת אהבה רבה הוו אמרי מאי ברכות אין מעכבות זו את זו דלמא האי דלא אמרי יוצר אור משום דלא מטא זמן יוצר אור וכי מטא זמן יוצר אור הוו אמרי (5812)
542And if this be an inference, what then?
ואי מכללא מאי (189)
543It might have been inferred that it was certainly "With abounding love" that [the priests] recited, and when the proper time for reciting "Who formest light" arrived, they said it; and what means "The benedictions do not invalidate one another"? The order of the benedictions.
דאי מכללא לעולם אהבה רבה הוו אמרי וכי מטא זמן יוצר אור הוו אמרי ליה ומאי ברכות אין מעכבות זו את זו סדר ברכות: (4412)
544[The Mishnah quoted above states :] Then they read the Decalogue, "Hear, O Israel," "And it shall come to pass, if ye shall hearken diligently," "And the Lord said," "True and firm," "Accept, O Lord our God," and the Priestly Benediction.
וקורין עשרת הדברות שמע והיה אם שמוע ויאמר אמת ויציב ועבודה וברכת כהנים. (4514)
546There is a teaching to the same effect : R. Nathan said : Outside the Temple they wished to read [the Decalogue with the Shema'] but it had long been abolished because of the murmuring of the Minim.
תניא נמי הכי ר' נתן אומר בגבולין בקשו לקרות כן אלא שכבר בטלום מפני תרעומת המינין (4962)
547Rabbah b. Rab Huna thought to establish it in Sura ; but Rab Hisda told him it had been previously abolished because of the murmuring of the Minim.
רבה בב"ח סבר למקבעינהו בסורא א"ל רב חסדא כבר בטלום מפני תרעומת המינין (3139)
548Amemar thought to establish it in Nehardea; but Rab Ashe told him it had previously been abolished because of the murmuring of the Minim.
אמימר סבר למקבעינהו בנהרדעא א"ל רב אשי כבר בטלום מפני תרעומת המינין: (3512)
549[The Mishnah-quotation continues :] On the Sabbath they added a benediction for the outgoing guard. Which is this benediction ? R. Helbo said : The outgoing guard said to the incoming guard, "May He Who caused His name to dwell in this house make love and brotherhood, peace and comradeship, to abide amongst you."
ובשבת מוסיפין ברכה אחת למשמר היוצא. מאי ברכה אחת א"ר חלבו משמר היוצא אומר למשמר הנכנס מי ששכן את שמו בבית הזה הוא ישכין ביניכם אהבה ואחוה ושלום וריעות: (8537)
550Where [the Rabbis] order to say a long benediction, it is not permissible to say a short one. It is evident that one who took a cup of wine, and thinking that it was beer, commenced saying the benediction on the supposition that it was beer, and then concluded the benediction for wine, has complied with the requirements of the law ; because even if he had said "[Blessed]... by Whose word all things exist," he would also have complied with the requirements of the law. For there is a Mishnaic teaching : [not translated.] If one has uttered the benediction "By Whose word all things exist" over any kind of liquor, he has fulfilled his obligation.
מקום שאמרו להאריך: פשיטא היכא דקא נקיט כסא דחמרא בידיה וקסבר דשכרא הוא ופתח ומברך אדעתא דשכרא וסיים בדחמרא יצא דאי נמי אם אמר שהכל נהיה בדברו יצא דהא תנן על כולם אם אמר שהכל נהיה בדברו יצא (8089)
551But if one took a cup of beer, and thinking it was wine began the benediction for wine and concluded with the benediction for beer, how is it then ?
אלא היכא דקא נקיט כסא דשכרא בידיה וקסבר דחמרא הוא פתח ובריך אדעתא דחמרא וסיים בדשכרא מאי (3771)
552Do we follow the main theme of the benediction or its conclusion ?
בתר עיקר ברכה אזלינן או בתר חתימה אזלינן (2577)
553Come and hear: In the morning service, if one commences with "Who formest light" but concludes with "Who bringest on the evening twilight," he has not complied with the requirements of the law. If he opened with "[ Blessed] . . . Who at Thy word bringest on the evening twilight" and concluded with "Creator of the luminaries," he has so complied.
ת"ש שחרית פתח ביוצר אור וסיים במעריב ערבים לא יצא פתח במעריב ערבים וסיים ביוצר אור יצא (5401)
554In the evening service, if he opened with "Who at Thy word bringest on the evening twilight" and concluded with "Creator of the luminaries," he has not so complied. If he opened with "Who formest light" and concluded with "Who bringest on the evening twilight," he has so complied.
ערבית פתח במעריב ערבים וסיים ביוצר אור לא יצא פתח ביוצר אור וסיים במעריב ערבים יצא (4465)
555The general rule in this matter is, therefore, that it depends upon the conclusion of the benediction.
כללו של דבר הכל הולך אחר החתום (1406)
556But it is different here, because he has said "Blessed art Thou, O Lord, Creator of the luminaries."
שאני התם דקאמר ברוך יוצר המאורות (2343)
557That is quite right according to Rab who declares that a benediction which does not contain the Divine Name is no benediction. But, according to R. Johanan who holds that a benediction which does not contain a reference to the Divine Kingship is no benediction, what is there to say?
הניחא לרב דאמר כל ברכה שאין בה הזכרת השם אינה ברכה שפיר אלא לר' יוחנן דאמר כל ברכה שאין בה מלכות אינה ברכה מאי איכא למימר (5524)
558But since Rabbah b. 'Ulla has declared : "The purpose is to mention the characteristic of day at night and the characteristic of night in the day," having uttered the benediction and the reference to the Divine Kingship from the commencement, he said them of both.
אלא כיון דאמר רבה בר עולא כדי להזכיר מדת יום בלילה ומדת לילה ביום כי קאמר ברכה ומלכות מעיקרא אתרוייהו קאמר (4845)
559Come and hear : From the latter clause [of the quoted Baraita] "The general rule in this matter is that it depends upon the conclusion of the benediction" — what does "the general rule in this matter" intend to include? Is it not to include what we have mentioned?
ת"ש מסיפא כללו של דבר הכל הולך אחר החתום כללו של דבר לאתויי מאי לאו לאתויי הא דאמרן (4222)
560No ; it is to include the instance of bread and dates. How is this to be understood ? Are we to suppose that it refers to one who ate bread and thinking that it was dates he had eaten, commences the benediction on the supposition it was dates, but concludes with the benediction for bread ? This is the same as the last-mentioned case!
לא לאתויי נהמא ותמרי ה"ד אילימא דאכל נהמא וקסבר דתמרי אכל ופתח אדעתא דתמרי וסיים בדנהמא היינו בעיין (4640)
561No, [the "general rule"] is necessary for the following : If, for instance, one ate dates, and thinking it was bread, commenced with the benediction for bread but concluded with the benediction for dates, he has complied with the requirements of the law ; for even if he had concluded with the benediction for bread, he would also have so complied.
לא צריכא כגון דאכל תמרי וקסבר נהמא אכל ופתח בדנהמא וסיים בדתמרי [יצא] דאפילו סיים בדנהמא נמי יצא (3684)
562What is the reason ? Because dates likewise nourish.
מאי טעמא דתמרי נמי מיזן זייני: (1119)
563Rabbah b. Hinnana the Elder said in the name of Rab : Whoever does not recite "True and firm" in the morning and "True and trustworthy" in the evening has not fulfilled his obligation ; as it is said, "To declare Thy lovingkindness in the morning and Thy faithfulness in the night-seasons" (Ps. xcii. 3).
אמר רבה בר חיננא סבא משמיה דרב כל שלא אמר אמת ויציב שחרית ואמת ואמונה ערבית לא יצא ידי חובתו שנאמר (תהלים צב, ג) להגיד בבקר חסדך ואמונתך בלילות: (7387)
564Rabbah b. Hinnana [the Elder] also said in the name of Rab : When one prays [the Tefillah] and has to bow, he should bow at the word "Blessed" ; and when returning to the erect position, he should do so on mentioning the Divine Name.
ואמר רבה בר חיננא [סבא] משמיה דרב המתפלל כשהוא כורע כורע בברוך וכשהוא זוקף זוקף בשם (4244)
565Samuel asked : What is Rab's reason ? Because it is written, "The Lord raiseth up them that are bowed down" (ibid, cxlvi. 8).
אמר שמואל מאי טעמא דרב דכתיב (תהלים קמו, ח) ה' זוקף כפופים (1865)
566Against this is quoted, "And from before My name he is afraid" (Mal. ii. 5)!
מיתיבי (מלאכי ב, ה) מפני שמי נחת הוא (1472)
567Is it written "at My name"? No, "from before My name" is written.
מי כתיב בשמי מפני שמי כתיב (1796)
568Samuel said to Hiyya b. Rab : O son of the Law, come and let me tell thee an excellent thing which thy father once said. Thus spake thy father : When one bows, he should do so at the word "Blessed" ; and when he returns to the erect position, he should do so on mentioning the Divine Name.
אמר ליה שמואל לחייא בר רב בר אוריאן תא ואימא לך מלתא מעלייתא דאמר אבוך הכי אמר אבוך כשהוא כורע כורע בברוך כשהוא זוקף זוקף בשם. (5930)
Folio 12b דף יב ע״ב
569When Rab Sheshet bowed, he did so like a twig ; but when he returned to the erect position, he did so like a snake.
רב ששת כי כרע כרע כחיזרא כי קא זקיף זקיף כחיויא: (2638)
570Rabbah b. Hinnana the Elder also said in the name of Rab : During the whole year, one should in the Tefillah use the phrases "The holy God" and "King Who lovest righteousness and judgment" ; except during the ten days from the New Year until the Day of Atonement, when he should substitute "The holy King" for the former and "King of judgment" for the latter.
ואמר רבה בר חיננא סבא משמיה דרב כל השנה כולה אדם מתפלל האל הקדוש מלך אוהב צדקה ומשפט חוץ מעשרה ימים שבין ראש השנה ויום הכפורים שמתפלל המלך הקדוש והמלך המשפט (8114)
571R. Eliezer said : Even if he used the phrase "holy God," he has complied with the requirements of the law ; as it is said, "But the Lord of hosts is exalted through justice, and the holy God is sanctified through righteousness" (Is. v. 16). When is "the Lord of hosts exalted through justice"? During the ten days from the New Year until the Day of Atonement, and yet it is stated thereby "the holy God" !
ורבי אלעזר אמר אפילו אמר האל הקדוש יצא שנאמר (ישעיהו ה, טז) ויגבה ה' צבאות במשפט והאל הקדוש נקדש בצדקה אימתי ויגבה ה' צבאות במשפט אלו עשרה ימים שמר"ה ועד יוה"כ וקאמר האל הקדוש (7949)
572How is it, then, in this matter?
מאי הוה עלה (172)
573Rab Joseph declared : "The holy God" and "King Who lovest righteousness and judgment" should be said: Rabbah declared: "The holy King" and "King of judgment" should be said ; and the Halakah is in accord with Rabbah's view.
אמר רב יוסף האל הקדוש ומלך אוהב צדקה ומשפט רבה אמר המלך הקדוש והמלך המשפט והלכתא כרבה: (3976)
574Rabbah b. Hinnana the Elder also said in the name of Rab : Whoever has it in his power to pray" on behalf of his neighbour and fails to do so is called a sinner ; as it is said, "Moreover as for me, far be it from me that I should sin against the Lord in ceasing to pray for you" (I Sam. xii. 23).
ואמר רבה בר חיננא סבא משמיה דרב כל שאפשר לו לבקש רחמים על חבירו ואינו מבקש נקרא חוטא שנאמר (שמואל א יב, כג) גם אנכי חלילה לי מחטא לה' מחדול להתפלל בעדכם (6082)
575Raba said : If [the neighbour] be a disciple of the wise, then it is necessary to grieve on his behalf [should he be in trouble].
אמר רבא אם ת"ח הוא צריך שיחלה עצמו עליו (1900)
576What is the reason ? Are we to suppose it is because it is written, "There is none of you that is sorry for me or discloseth unto me" (ibid. xxii. 8)? Perhaps it is different in the case of a king! Nay, [derive the reason] from the following : "But as for me, when they were sick, my clothing was sackcloth, I afflicted my soul with fasting ; and my prayer, may it return into mine own bosom" (Ps. xxxv. 13).
מ"ט אילימא משום דכתיב (שמואל א כב, ח) ואין חולה מכם עלי (ואין) [ו] גולה את אזני דילמא מלך שאני אלא מהכא (תהלים לה, יג) ואני בחלותם לבושי וגו': (3358)
577Rabbah b. Hinnana the Elder also said in the name of Rab : Whoever commits a transgression and is filled with shame thereby, all his sins are forgiven him; as it is said, "That thou mayest remember and be confounded, and never open thy mouth any more, because of thy shame; when I have forgiven thee all that thou hast done, saith the Lord God" (Ezek. xvi. 63).
ואמר רבה בר חיננא סבא משמיה דרב כל העושה דבר עבירה ומתבייש בו מוחלין לו על כל עונותיו שנאמר (יחזקאל טז, סג) למען תזכרי ובשת ולא יהיה לך עוד פתחון פה מפני כלמתך בכפרי לך לכל אשר עשית נאם ה' אלהים (9569)
578Perhaps it is different with a community? Nay, [derive the reason] from the following: "And Samuel said to Saul, Why hast thou disquieted me, to bring me up? And Saul answered, I am sore distressed ; for the Philistines make war against me, and God is departed from me, and answereth me no more, neither by prophets, nor by dreams; therefore I have called thee, that thou mayest make known unto me what I shall do" (I Sam. xxviii. 15). Saul did not mention [having inquired through] the Urim and Tummim,
דילמא צבור שאני אלא מהכא (שמואל א כח, טו) ויאמר שמואל אל שאול למה הרגזתני להעלות אותי ויאמר שאול צר לי מאד ופלשתים נלחמים בי וה' סר מעלי ולא ענני עוד גם ביד הנביאים גם בחלומות ואקראה לך להודיעני מה אעשה ואילו אורים ותומים לא קאמר (9160)
580Whence do we know that he was forgiven by God ? As it is said, "(And Samuel said unto Saul), Tomorrow shalt thou and thy sons be with me" (ibid. 5:19); upon which R. Johanan comments, "with me" i.e. in my division.
ומנין דאחילו ליה מן שמיא שנא' (שמואל א כח, יט) (ויאמר שמואל אל שאול) [ו] מחר אתה ובניך עמי וא"ר יוחנן עמי במחיצתי (2931)
581The Rabbis [find that Saul was forgiven] in the following : "We will hang them up unto the Lord in Gibeah of Saul, the chosen of the Lord" (II Sam. xxi. 6). A Bat Kol issued forth and proclaimed "The chosen of the Lord."
ורבנן אמרי מהכא (שמואל ב כא, ו) והוקענום לה' בגבעת שאול בחיר ה' יצתה בת קול ואמרה בחיר ה' (3502)
582R. Abbahu b. Zutarti said in the name of R. Judah b. Zebida: It was sought to include the Parashah of Balak in the reading of the Shema'. Why did they not do so? Because of the trouble [its length would cause] to the congregation.
אמר ר' אבהו בן זוטרתי אמר רב יהודה בר זבידא בקשו לקבוע פרשת בלק בקריאת שמע ומפני מה לא קבעוה משום טורח צבור (6041)
583On what ground [did they wish to include it] ? Was it because it is written therein, "God Who brought them forth out of Egypt" (Num. xxiii. 22) ? Then let one say the Parashah of usury or of weights which likewise contains a reference to the exodus from Egypt !
מ"ט אילימא משום דכתיב בה (במדבר כג, כב) אל מוציאם ממצרים לימא פרשת רבית ופרשת משקלות דכתיב בהן יציאת מצרים (6527)
584Nay ; R. Jose b. Abin said : [The reason is] because it is written therein, "He couched, he lay down as a lion, and as a lioness ; who shall rouse him up?" (ibid. xxiv. 9).
אלא אמר ר' יוסי בר אבין משום דכתיב בה האי קרא (במדבר כד, ט) כרע שכב כארי וכלביא מי יקימנו (3148)
585Then let him say that verse and no more
ולימא האי פסוקא ותו לא (793)
586[if the whole is too lengthy] ! We have a tradition that any Parashah which Moses our teacher divided off, we may divide off; but a Parashah which he had not divided off, we may not.
גמירי כל פרשה דפסקה משה רבינו פסקינן דלא פסקה משה רבינו לא פסקינן (3384)
587Why was the Parashah of Fringes included [in the Shema']?
פרשת ציצית מפני מה קבעוה (1988)
588R. Judah b. Habiba said : Because there are five things contained therein : the command of fringes ; the exodus from Egypt ; the yoke of the commandments ; [a warning against] heretical opinions [Minut] ; lustful imagination and idolatrous longing.
א"ר יהודה בר חביבא מפני שיש בה חמשה דברים מצות ציצית יציאת מצרים עול מצות ודעת מינים הרהור עבירה והרהור ע"ז (6363)
589Quite right that three of these are explicitly stated therein ; viz. : the yoke of the commandments, as it is written, "That ye may look upon it and remember all the commandments of the Lord" (ibid. xv. 39) ; the command of Fringes, as it is written, "That they make for themselves fringes" (ibid. v. 38) ; the exodus from Egypt, as it is written, "I am the Lord your God, Who brought you out of the land of Egypt to be your God ; I am the Lord your God" (ibid. 5:41). But where is there reference to heretical opinions and lustful imagination and idolatrous longing ?
בשלמא הני תלת מפרשן עול מצות דכתיב (במדבר טו, לט) וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות ה' ציצית דכתיב ועשו להם ציצית וגו' יציאת מצרים דכתיב אשר הוצאתי וגו' אלא דעת מינים הרהור עבירה והרהור ע"ז מנלן (12242)
590There is a teaching : "After your heart" (ibid. v. 39) means heresy; for thus the Scriptures state, "The fool hath said in his heart, There is no God" (Ps. xiv, 1). "After your own eyes" (Num. I.c.) means lustful imagination ; as it is said, "And Samson said unto his father. Get her for me, for she is pleasing in my eyes" (Judg. xiv. 3). "After which ye use to go astray" (Num. I.c.) means idolatrous longing; for thus the Scriptures state, "The children of Israel again went astray after the Baalim " (Judg. viii. 33).
דתניא אחרי לבבכם זו מינות וכן הוא אומר (תהלים יד, א) אמר נבל בלבו אין אלהים אחרי עיניכם זה הרהור עבירה שנאמר (שופטים יד, ג) ויאמר שמשון אל אביו אותה קח לי כי היא ישרה בעיני אתם זונים זה הרהור ע"ז וכן הוא אומר (שופטים ח, לג) ויזנו אחרי הבעלים: (7982)
591MISHNAH V The exodus from Egypt must be mentioned at night. R. Eleazar b. 'Azariah said : Behold I am like one seventy years old, and I have never been worthy [to hear the reason] why the exodus from Egypt should he mentioned at night, until Ben Zoma expounded it [as follows].
מתני׳ מזכירין יציאת מצרים בלילות א"ר אלעזר בן עזריה הרי אני כבן שבעים שנה ולא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות עד שדרשה בן זומא (7967)
592It is said, "That thou mayest remember the day when thou camest forth out of the land of Egypt all the days of thy life" (Deut. xvi. 3). [Had the Scriptures stated] "the days of thy life" [it would have meant] the days only ; but "all the days of thy life" [must be intended to include] the nights.
שנא' (דברים טז, ג) למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך ימי חייך הימים כל ימי חייך הלילות (3863)
593The Sages explain the verse thus : "The days of thy life" signifies [thy life-time] in this world; "all" is to include the days of the Messiah.
וחכ"א ימי חייך העוה"ז כל להביא לימות המשיח: (1183)
594GEMARA There is a teaching : Ben Zoma said to the Sages : Will the exodus from Egypt be mentioned in the days of the Messiah ? Has it not long ago been declared, "Therefore behold, the days come, saith the Lord, that they shall no more say. As the Lord liveth, that brought up the children of Israel out of the land of Egypt ; but, as the Lord liveth, that brought up and that led the seed of the house of Israel out of the north country, and from all the countries whither I had driven them" (Jer. xxiii. 7f.)?
גמ׳ תניא אמר להם בן זומא לחכמים וכי מזכירין יציאת מצרים לימות המשיח והלא כבר נאמר (ירמיהו כג, ז) הנה ימים באים נאם ה' ולא יאמרו עוד חי ה' אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים כי אם חי ה' אשר העלה ואשר הביא את זרע בית ישראל מארץ צפונה ומכל הארצות אשר הדחתים שם (12303)
595They answered him : [This passage does not mean] that the memory of the exodus from Egypt is to be obliterated, but that [the memory of the release from] the servitude of the kingdoms will be fundamental and the exodus of Egypt secondary to it.
אמרו לו לא שתעקר יציאת מצרים ממקומה אלא שתהא שעבוד מלכיות עיקר ויציאת מצרים טפל לו (5564)
596Take the following as an analogy: "Thy name shall no more be called Jacob, but Israel shall be thy name" (Gen. xxxv. 10).
כיוצא בו אתה אומר (בראשית לה, י) לא יקרא שמך עוד יעקב כי אם ישראל יהיה שמך (2754)
Folio 13a דף יג ע״א
597It is not intended that the name Jacob shall be obliterated, but that Israel will be fundamental and Jacob secondary. Similarly the Scriptures state, "Remember ye not the former things, neither consider the things of old" (Is. xliii. 18) — "Remember ye not the former things," i.e. the servitude of the kingdoms, "neither consider the things of old," i.e. the exodus from Egypt. "Behold I will do a new thing ; now shall it spring forth" (ibid. 5:19). Rab Joseph taught :
לא שיעקר יעקב ממקומו אלא ישראל עיקר ויעקב טפל לו וכן הוא אומר (ישעיהו מג, יח) אל תזכרו ראשונות וקדמוניות אל תתבוננו אל תזכרו ראשונות זה שעבוד מלכיות וקדמוניות אל תתבוננו זו יציאת מצרים (ישעיהו מג, יט) (10948)
598This refers to the war of Gog and Magog.
הנני עושה חדשה עתה תצמח תני רב יוסף זו מלחמת גוג ומגוג (3245)
599A parable : to what is this like ? To a man walking by the way, when a wolf attacked him and he was rescued from it ; then he is fond of relating his adventure with the wolf. [Later on] a lion attacked him and he was rescued from it ; so he is fond of relating his adventure with the lion. [After that] a serpent attacked him and he was rescued from it ; so he forgets his two previous adventures, and relates the incident of the serpent. So is it also with Israel ; later troubles cause the former to be forgotten.
משל למה הדבר דומה לאדם שהיה מהלך בדרך ופגע בו זאב וניצל ממנו והיה מספר והולך מעשה זאב פגע בו ארי וניצל ממנו והיה מספר והולך מעשה ארי פגע בו נחש וניצל ממנו שכח מעשה שניהם והיה מספר והולך מעשה נחש אף כך ישראל צרות אחרונות משכחות את הראשונות: (12024)
601At first he was made the father of Aram, but subsequently the father of all the universe.
בתחלה נעשה אב לארם ולבסוף נעשה אב לכל העולם כולו (2049)
603At first she was made princess of her own people, but subsequently princess of all the universe
בתחלה נעשית שרי לאומתה ולבסוף נעשית שרה לכל העולם כולו: (4079)
604Bar Kappara taught : Whoever calls Abraham " Abram " transgresses a command ; as it is said, "Thy name shall be Abraham" (Gen. xvii. 5). R. Eliezer says: He transgresses a prohibition ; as it is said, "Thy name shall no more be called Abram" (ibid.).
תני בר קפרא כל הקורא לאברהם אברם עובר בעשה שנאמר (בראשית יז, ה) והיה שמך אברהם רבי אליעזר אומר עובר בלאו שנאמר (בראשית יז, ה) ולא יקרא עוד [את] שמך אברם (6923)
605But now, can this also apply to one who calls Sarah "Sarai"?
אלא מעתה הקורא לשרה שרי הכי נמי (2039)
606In her case the Holy One, blessed be He, said to Abraham, "As for Sarai thy wife, thou shalt not call her name Sarai, but Sarah shall her name be" (ibid. v. 15).
התם קודשא בריך הוא אמר לאברהם (בראשית יז, טו) שרי אשתך לא תקרא את שמה שרי כי שרה שמה (5718)
607Does it likewise apply to one who calls Jacob "Jacob"?
אלא מעתה הקורא ליעקב יעקב ה"נ (1308)
608No; it is different here, because the Scriptures afterwards repeat [his old name] ; as it is written, "And God spoke unto Israel in the visions of the night, and said, Jacob, Jacob" (ibid. xlvi. 2).
שאני התם דהדר אהדריה קרא דכתיב (בראשית מו, ב) ויאמר אלהים לישראל במראות הלילה ויאמר יעקב יעקב (4245)
609R. Jose b. Abin (others declare it was R. Jose b. Zebida) quoted in objection : "Thou art the Lord the God, Who didst choose Abram" (Neh. ix. 7) !
מתיב רבי יוסי בר אבין ואיתימא רבי יוסי בר זבידא (נחמיה ט, ז) אתה הוא ה' האלהים אשר בחרת באברם (3877)
610He was answered : In this passage the prophet narrates the praise of the All-merciful by reviewing what had happened from the beginning.
אמר ליה התם נביא הוא דקא מסדר לשבחיה דרחמנא מאי דהוה מעיקרא: (2365)
611May we return to thee : From what time.
הדרן עלך מאימתי (880)
English: Berakhot, A. Cohen, The Babylonian Talmud: Tractate Berakot (Cambridge University Press, 1921), public domain; Sukkah and Megillah, Daf Shevui (Conservative Yeshiva), CC0; Ta'anit, Henry Malter, The Treatise Ta'anit of the Babylonian Talmud (Jewish Publication Society, 1928), public domain; Chagigah, A. W. Streane, A Translation of the Treatise Chagigah from the Babylonian Talmud (Cambridge University Press, 1891), public domain; Makkot, Sefaria Community Translation, CC0. Hebrew and Aramaic: Ta'anit, Malter's critical text (1928, public domain; his notes not reproduced); the others, Wikisource Talmud Bavli (Vilna edition), via Sefaria, licensed CC BY-SA 3.0 (this site's cleaned copy of that text is shared under the same license); changes made (markup and images removed).