My LORD’s BibleBabylonian Talmud Berakhot 4
Folio 26a דף כו ע״א
1MISHNAH The morning Tefillah [may be said] until midday. R. Judah says: Until the fourth hour. The afternoon Tefillah [may be said] until the evening. R. Judah says : Until the middle of the afternoon.
מתני׳ תפלת השחר עד חצות ר' יהודה אומר עד ד' שעות תפלת המנחה עד הערב רבי יהודה אומר עד פלג המנחה (5985)
2As far the Tefillah of the evening, it has no fixed time. The additional Tefillah [may be said] at any time in the day. R. Judah says : Until the seventh hour.
תפלת הערב אין לה קבע ושל מוספים כל היום (ר' יהודה אומר עד ז' שעות): (2138)
3GEMARA I quote against the Mishnah : The obligation [of the Shema'] is at sunrise, so as to unite the Ge'ullah and the Tefillah, and consequently one says the Tefillah in the day-time!
גמ׳ ורמינהו מצותה עם הנץ החמה כדי שיסמוך גאולה לתפלה ונמצא מתפלל ביום (3099)
4For whom is this teaching intended? For the Wetikin; for R. Johanan said: The Wetikin used to finish it with the sunrise.
כי תניא ההיא לותיקין דא"ר יוחנן ותיקין היו גומרים אותה עם הנץ החמה (3068)
5As for the rest of the world, [they may say it] until midday. And not beyond that? For Rab Mari b. Rab Huna, the son of R. Jeremiah b. Abba, has said in the name of R. Johanan: If a man erred and omitted to say the Tefillah in the evening, he should say it twice in the morning; [if he omitted it] in the morning, he should say it twice in the afternoon.
וכ"ע עד חצות ותו לא והאמר רב מרי בריה דרב הונא בריה דר' ירמיה בר אבא אמר רבי יוחנן טעה ולא התפלל ערבית מתפלל בשחרית שתים שחרית מתפלל במנחה שתים (9726)
6One can therefore say the prayer all day long ! Up to midday one receives the reward of having said the Tefillah in its due time; but beyond that, one receives the reward of having said the Tefillah, but not the reward of having said it in its due time.
כולי יומא מצלי ואזיל עד חצות יהבי ליה שכר תפלה בזמנה מכאן ואילך שכר תפלה יהבי ליה שכר תפלה בזמנה לא יהבי ליה (4663)
7The question was asked : How is it if one erred and omitted the afternoon Tefillah — shall he say it twice in the evening ? If thou thinkest thou canst answer [by quoting] "If one erred and omitted the evening Tefillah, he should say it twice in the morning," [that is different] because it is one day ; as it is written, "And there was evening and there was morning one day " (Gen. i. 5). But here the Tefillah is the substitute for the sacrifice, and the day having passed, the sacrifice becomes void. Or is it perhaps because Tefillah is supplication, and one may pray whenever he wishes?
איבעיא להו טעה ולא התפלל מנחה מהו שיתפלל ערבית ב' את"ל טעה ולא התפלל ערבית מתפלל שחרית ב' משום דחד יומא הוא דכתיב (בראשית א, ה) ויהי ערב ויהי בקר יום אחד אבל הכא תפלה במקום קרבן היא וכיון דעבר יומו בטל קרבנו או דילמא כיון דצלותא רחמי היא כל אימת דבעי מצלי ואזיל (11133)
8Come and hear: For Rab Huna b. Judah said in the name of R. Isaac, in the name of R. Johanan: If one erred and omitted the afternoon Tefillah, he should say it twice in the evening, and the principle "The day having passed, the sacrifice becomes void" does not apply.
ת"ש דאמר רב הונא בר יהודה א"ר יצחק א"ר יוחנן טעה ולא התפלל מנחה מתפלל ערבית ב' ואין בזה משום דעבר יומו בטל קרבנו (5412)
9It is quoted in objection, "That which is crooked cannot be made straight, and that which is wanting cannot be numbered" (Eccles. i. 15) — "that which is crooked cannot be made straight," i.e. one who has omitted the Shema' of the evening or morning, or the Tefillah of the evening or morning; "and that which is wanting cannot be numbered," i.e. his companions were numbered for the purpose of a religious duty, and he was not numbered among them!
מיתיבי (קהלת א, טו) מעות לא יוכל לתקון וחסרון לא יוכל להמנות מעות לא יוכל לתקון זה שבטל ק"ש של ערבית וק"ש של שחרית או תפלה של ערבית או תפלה של שחרית וחסרון לא יוכל להמנות זה שנמנו חביריו לדבר מצוה ולא נמנה עמהם (12917)
10R. Isaac said in the name of R. Johanan: With whom are we here dealing? With one who intentionally omitted [the Shema' or Tefillah].
א"ר יצחק א"ר יוחנן הכא במאי עסקינן שבטל במזיד (1557)
11Rab Ashe said : There is confirmation in the fact that he used the term "omitted" and not "erred." Draw that conclusion.
אמר רב אשי דיקא נמי דקתני בטל ולא קתני טעה ש"מ: (2595)
Folio 26b דף כו ע״ב
12Our Rabbis have taught : If one erred and omitted the afternoon Tefillah on the Sabbath-eve, he says the Tefillah twice on the night of the Sabbath. If one erred and omitted the afternoon Tefillah on the Sabbath, he says the week-day Tefillah twice at the conclusion of the Sabbath. In the first he adds the paragraph of "Division," but not in the second. If he added this paragraph in the second and not in the first, then the reading of the first Tefillah counts for him but not the second.
תנו רבנן טעה ולא התפלל מנחה בערב שבת מתפלל בליל שבת שתים טעה ולא התפלל מנחה בשבת מתפלל במוצאי שבת שתים של חול מבדיל בראשונה ואינו מבדיל בשניה ואם הבדיל בשניה ולא הבדיל בראשונה שניה עלתה לו ראשונה לא עלתה לו (12968)
13One might deduce from this teaching that since he did not add the paragraph of "Division" in the first Tefillah, he is as though he had not prayed at all and we make him repeat it.
למימרא דכיון דלא אבדיל בקמייתא כמאן דלא צלי דמי ומהדרינן ליה (1796)
14But against this I quote : If one erred and did not mention the reference to rain in the benediction "Thou sustainest the living" or the request for rain in the benediction of "the Years," we make him repeat it ; but if he omitted the paragraph of "Division" in the benediction "Thou favourest man with knowledge," we do not make him repeat it, because he is able to say it over the cup [of wine]! The contradiction [remains unsolved].
ורמינהו טעה ולא הזכיר גבורות גשמים בתחיית המתים ושאלה בברכת השנים מחזירין אותו הבדלה בחונן הדעת אין מחזירין אותו מפני שיכול לאומרה על הכוס קשיא (7994)
16There is a teaching in agreement with both of them. There is a teaching in agreement with R. Jose b. R. Hannina: Abraham instituted the morning Tefillah; as it is said, "And Abraham got up early in the morning to the place where he had stood" (Gen. xix. 27) — "standing" means prayer; as it is said, "Then stood up Phineas and prayed" (Ps. cvi. 30).
תניא כוותיה דר' יוסי ברבי חנינא ותניא כוותיה דרבי יהושע בן לוי תניא כוותיה דרבי יוסי בר' חנינא אברהם תקן תפלת שחרית שנא' (בראשית יט, כז) וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם ואין עמידה אלא תפלה שנאמר (תהלים קו, ל) ויעמד פינחס ויפלל (11591)
17Isaac instituted the afternoon Tefillah; as it is said, "And Isaac went out to meditate in the field at eventide" (Gen. xxiv. 63) — "meditation" [sihah] means prayer; as it is said, "A prayer of the afflicted when he fainteth, and poureth out his complaint [sihah] before the Lord" (Ps, cii. 1).
יצחק תקן תפלת מנחה שנאמר (בראשית כד, סג) ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב ואין שיחה אלא תפלה שנאמר (תהלים קב, א) תפלה לעני כי יעטף ולפני ה' ישפוך שיחו (7493)
18Jacob instituted the evening Tefillah ; as it is said, "And he lighted [paga'] upon the place, and tarried there all night" (Gen. xxviii. 11) — "alighting" means prayer; as it is said, "Therefore pray not thou for this people, neither lift up cry nor prayer for them, neither make intercession [paga'] to Me" (Jer. vii. 16).
יעקב תקן תפלת ערבית שנאמר (בראשית כח, יא) ויפגע במקום וילן שם ואין פגיעה אלא תפלה שנאמר (ירמיהו ז, טז) ואתה אל תתפלל בעד העם הזה ואל תשא בעדם רנה ותפלה ואל תפגע בי (8904)
19There is also a teaching in agreement with R. Joshua b. Levi : Why is it declaimed: The morning Tefillah [may be said] until midday ? Because the morning continual offering could be brought until midday. R. Judah says : Until the fourth hour, because the morning continual offering could be brought until the fourth hour.
ותניא כוותיה דר' יהושע בן לוי מפני מה אמרו תפלת השחר עד חצות שהרי תמיד של שחר קרב והולך עד חצות ורבי יהודה אומר עד ארבע שעות שהרי תמיד של שחר קרב והולך עד ארבע שעות (11751)
20And why is it declared : The afternoon Tefillah [may be said] until the evening? Because the twilight continual offering could be brought until the evening. B. Judah says : Until the middle of the afternoon, because the twilight continual offering could be brought until the middle of the afternoon.
ומפני מה אמרו תפלת המנחה עד הערב שהרי תמיד של בין הערבים קרב והולך עד הערב רבי יהודה אומר עד פלג המנחה שהרי תמיד של בין הערבים קרב והולך עד פלג המנחה (7391)
21And why is it declared : As for the Tefillah of the evening, it has no fixed time? Because the limbs and the fat which had not been consumed by the evening may be offered at any time during the night.
ומפני מה אמרו תפלת הערב אין לה קבע שהרי אברים ופדרים שלא נתעכלו מבערב קרבים והולכים כל הלילה (4861)
22And why is it declared : The additional Tefillah [may be said] at any time in the day? Because the additional offering could be brought at any time during the day. R. Judah says : Until the seventh hour, because the additional offering could be brought until the seventh hour.
ומפני מה אמרו של מוספין כל היום שהרי קרבן של מוספין קרב כל היום רבי יהודה אומר עד שבע שעות שהרי קרבן מוסף קרב והולך עד שבע שעות (7376)
23Which is "the greater afternoon"? The time from six and a half hours and onwards And which is "the lesser afternoon"? The time from nine and a half hours and onwards.
ואיזו היא מנחה גדולה משש שעות ומחצה ולמעלה ואיזו היא מנחה קטנה מתשע שעות ומחצה ולמעלה (4172)
24The question was asked : Does R. Judah mean the middle of the first afteraoon-tide or the middle of the latter afternoon-tide? Come and hear : For there is a teaching : R. Judah says : [The Sages] mean the middle of the latter afternoon-tide, and that is eleven hours less a quarter.
איבעיא להו רבי יהודה פלג מנחה קמא קאמר או פלג מנחה אחרונה קאמר תא שמע דתניא ר' יהודה אומר פלג המנחה אחרונה אמרו והיא י"א שעות חסר רביע (5759)
25We might suppose that this is a refutation of R. Jose b. R. Hannina! But he could reply : I certainly maintain that the Patriarchs instituted the Tefillot, but the Rabbis subsequently found a basis for them in the sacrifices. For if thou sayest not so, who instituted the additional Tefillah, according to R. Jose b. R. Hannina? But the Patriarchs instituted the Tefillot, and the Rabbis subsequently found a basis for them in the sacrifices.
נימא תיהוי תיובתיה דר' יוסי בר' חנינא אמר לך ר' יוסי בר' חנינא לעולם אימא לך תפלות אבות תקנום ואסמכינהו רבנן אקרבנות דאי לא תימא הכי תפלת מוסף לר' יוסי בר' חנינא מאן תקנה אלא תפלות אבות תקנום ואסמכינהו רבנן אקרבנות: (12455)
26R. Judah says: Until the fourth hour. The question was asked: Is "until" inclusive, or is it perhaps exclusive? Come and hear: R. Judah says: Until the middle of the afternoon. That is quite right if thou maintainest that this means "until" but not including — for that is the point of variance between R. Judah and the Rabbis; but if thou maintainest that [[fol. 27 a.]] it means "until" and including, then R. Judah would be in agreement
רבי יהודה אומר עד ארבע שעות: איבעיא להו עד ועד בכלל או דלמא עד ולא עד בכלל תא שמע ר' יהודה אומר עד פלג המנחה אי אמרת בשלמא עד ולא עד בכלל היינו דאיכא בין ר' יהודה לרבנן אלא אי אמרת עד ועד בכלל ר' יהודה (7098)
Folio 27a דף כז ע״א
27with the Rabbis !
היינו רבנן (383)
28What, then, does it signify? Until but not including. Let me, then, quote the sequel of the teaching: The additional Tefillah [may he said] at any time in the day. R. Judah says: Until the seventh hour. But there is a teaching: If there be before a man two Tefillot, one the additional and the other of the afternoon, he should say that of the afternoon and afterwards the additional ; because the former is constant, the latter not constant. R. Judah says: He should first recite the additional Tefillah and afterwards that of the afternoon, because [the time of the former] lapses, but the other does not.
אלא מאי עד ולא עד בכלל אימא סיפא ושל מוספין כל היום ר' יהודה אומר עד שבע שעות ותניא היו לפניו שתי תפלות אחת של מוסף ואחת של מנחה מתפלל של מנחה ואחר כך של מוסף שזו תדירה וזו אינה תדירה רבי יהודה אומר מתפלל של מוסף ואחר כך של מנחה שזו עוברת וזו אינה עוברת (14455)
29That is quite right if thou maintainest that "until" means including, and thus the two Tefillot are found together; but if thou maintainest that "until" means excluding, how is it these two Tefillot are found together? For when the time of the afternoon Tefillah has arrived, the time of the additional Tefillah has passed!
אי אמרת בשלמא עד ועד בכלל היינו דמשכחת להו שתי תפלות בהדי הדדי אלא אי אמרת עד ולא עד בכלל היכי משכחת להו שתי תפלות בהדי הדדי כיון דאתיא לה של מנחה אזלא לה של מוספין (8920)
30What, then, does it signify? "Until" and including. Then the difficulty in the first clause remains, viz. : What is the point of variance between R. Judah and the Rabbis? Dost thou hold the opinion that when R. Judah mentioned "The middle of the afternoon" he meant the second half? He meant the first half, and he must be understood to say : When does the first half conclude and the latter half commence? At the expiration of the eleventh hour less a quarter.
אלא מאי עד ועד בכלל קשיא רישא מאי איכא בין רבי יהודה לרבנן מי סברת דהאי פלג מנחה פלג אחרונה קאמר פלג ראשונה קאמר והכי קאמר אימת נפיק פלג ראשונה ועייל פלג אחרונה מכי נפקי י"א שעות חסר רביע (8552)
31Rab Nahman said : We have also learnt so. R. Judah b. Baba testified to five matters, viz. :
אמר רב נחמן אף אנן נמי תנינא (1384)
32We permit a woman to repudiate a marriage which has been contracted for her while she was a minor; we permit a woman to remarry although there is only one witness ; and concerning a cock which was stoned in Jerusalem for having killed a child; and that wine forty days old was poured over the altar; and concerning the morning continual offering that it was brought in the first four hours.
רבי יהודה בן בבא העיד חמשה דברים שממאנין את הקטנה ושמשיאין את האשה על פי עד אחד ועל תרנגול שנסקל בירושלים על שהרג את הנפש ועל יין בן ארבעים יום שנתנסך על גבי המזבח ועל תמיד של שחר שקרב בארבע שעות (11856)
33Conclude from this that "until" is inclusive ; yes, draw that conclusion.
ש"מ עד ועד בכלל ש"מ (916)
34Rab Kahana said : The Halakah is in accord with R. Judah, since there is such a teaching in the Behirta.
אמר רב כהנא הלכה כרבי יהודה הואיל ותנן בבחירתא כוותיה: (2469)
35"And concerning the morning continual offering that it was brought in the first four hours." Who is the authority for the following teaching : "And as the sun waxed hot, it melted" (Exod. xvi. 21) — this refers to the fourth hour of the day?
ועל תמיד של שחר שקרב בארבע שעות: מאן תנא להא דתנן (שמות טז, כא) וחם השמש ונמס בארבע שעות (6039)
36Thou sayest "the fourth hour"; but perhaps it means the sixth hour ! When the Bible states "In the heat of the day" (Gen. xviii. 1) it means the sixth hour. How, then, am I to understand "As the sun waxed hot, it melted" ? That refers to the fourth hour. In accordance with whose opinion is this? It can be neither R. Judah's nor the Rabbis'. If it were R. Judah's, up to [and including] the fourth hour is still morning ; and if it were the Rabbis', up to midday is still morning !
אתה אומר בארבע שעות או אינו אלא בשש שעות כשהוא אומר (בראשית יח, א) כחום היום הרי שש שעות אמור הא מה אני מקיים וחם השמש ונמס בארבע שעות מני לא רבי יהודה ולא רבנן אי רבי יהודה עד ארבע שעות נמי צפרא הוא אי רבנן עד חצות נמי צפרא הוא (11903)
37If thou wilt I can say it is R. Judah's view or the Rabbis'. If thou wilt I can say it is the view of the Rabbis — because the Scriptures state, "Morning by morning" (Exod. l.c.), thus dividing the morning into two parts. If thou wilt I can say it is R. Judah's view — because one word for "morning" is superfluous, the intention being to anticipate [the time for gathering] by one hour Everybody agrees "As the sun waxed hot, it melted" means in the fourth hour. How is this proved?
אי בעית אימא רבי יהודה אי בעית אימא רבנן אי בעית אימא רבנן אמר קרא בבקר בבקר חלקהו לשני בקרים ואי בעית אימא רבי יהודה האי בקר יתירא להקדים לו שעה אחת דכולא עלמא מיהא וחם השמש ונמס בארבע שעות (9427)
38Rab Aha b. Jacob said: The Scriptures state, "As the sun waxed hot, it melted" — which is the hour when the sun is hot and the shade cool? Say it is the fourth hour.
מאי משמע אמר רבי אחא בר יעקב אמר קרא וחם השמש ונמס איזו היא שעה שהשמש חם והצל צונן הוי אומר בארבע שעות: (5799)
39The afternoon Tefillah [may he said] until the evening. R. Judah says: Until the middle of the afternoon. Rab Hisda asked Rab Isaac: Rab Kahana stated above that the Halakah is in accordance with R. Judah since there is such a teaching in the Behirta. How is it here? He was silent and answered him not a word. Rab Hisda said : "We see from the fact that Rab recited the Sabbath-Tefillah on the Sabbath-eve while it was yet day, it is to be concluded that the Halakah is in agreement with R, Judah !
תפלת המנחה עד הערב וכו': אמר ליה רב חסדא לרב יצחק התם אמר רב כהנא הלכה כרבי יהודה הואיל ותנן בבחירתא כוותיה הכא מאי אישתיק ולא אמר ליה ולא מידי אמר רב חסדא נחזי אנן מדרב מצלי של שבת בערב שבת מבעוד יום ש"מ הלכה כרבי יהודה (10594)
40On the contrary, from the fact that Rab Huna and the Rabbis did not say the [Sabbath]- Tefillah until it was night, conclude that the Halakah is not in agreement with R. Judah. Since it has not been reported whether the Halakah accords with either, he who acted in agreement with the one did rightly, and he who acted in agreement with the other did rightly.
אדרבה מדרב הונא ורבנן לא הוו מצלו עד אורתא שמע מינה אין הלכה כרבי יהודה השתא דלא אתמר הלכתא לא כמר ולא כמר דעבד כמר עבד ודעבד כמר עבד (5886)
41Rab went on a visit to the house of Geniba and said the Sabbath-Tefillah on the Sabbath-eve. R. Jeremiah b. Abba was praying behind Rab, and when the latter finished his Tefillah he did not interrupt the devotions of R. Jeremiah. Draw three deductions from this : A man may say the Sabbath- Tefillah on the Sabbath-eve ; a disciple may pray behind his master ; and it is forbidden to pass in front of those who are saying the Tefillah.
רב איקלע לבי גניבא וצלי של שבת בערב שבת והוה מצלי רבי ירמיה בר אבא לאחוריה דרב וסיים רב ולא פסקיה לצלותיה דרבי ירמיה שמע מינה תלת שמע מינה מתפלל אדם של שבת בערב שבת ושמע מינה מתפלל תלמיד אחורי רבו ושמע מינה אסור לעבור כנגד המתפללין (14007)
42[This last-mentioned] supports the teaching of R. Joshua b. Levi : It is forbidden to pass in front of those who are saying the Tefillah. But it is not so, seeing that R. Assi and R. Ammi did so pass ! It was beyond a distance of four cubits that R. Ammi and R. Assi passed.
מסייע ליה לרבי יהושע בן לוי דאמר רבי יהושע בן לוי אסור לעבור כנגד המתפללין איני והא רבי אמי ורבי אסי חלפי רבי אמי ורבי אסי חוץ לארבע אמות הוא דחלפי (5522)
43But how could R. Jeremiah act thus? For lo, Rab Judah said in the name of Rab: A man should never pray
ורבי ירמיה היכי עביד הכי והא אמר רב יהודה אמר רב לעולם אל יתפלל אדם (2379)
Folio 27b דף כז ע״ב
44in front of or behind his master !
לא כנגד רבו ולא אחורי רבו (786)
45And there is a teaching: R. Eliezer says: He who prays behind his master, or greets his master or returns his salutation, or opposes [the opinions taught by] his master's school, or reports a teaching [in his master's name] which he had not heard from his master's lips, causes the Shekinah to depart from Israel !
ותניא רבי אליעזר אומר המתפלל אחורי רבו והנותן שלום לרבו והמחזיר שלום לרבו והחולק על ישיבתו של רבו והאומר דבר שלא שמע מפי רבו גורם לשכינה שתסתלק מישראל (9882)
46It was different with R. Jeremiah b. Abba, because he was a disciple-colleague, and thus he asked Rab, "Hast thou made the 'division'?" to which he replied, "Yes, I have done so"; and R. Jeremiah did not say, "Did the master make the 'division'?"
שאני רבי ירמיה בר אבא דתלמיד חבר הוה והיינו דקאמר ליה רבי ירמיה בר אבא לרב מי בדלת אמר ליה אין בדילנא ולא אמר מי בדיל מר (4694)
47But had he made the 'division'? For lo, R. Abin said : On one occasion Rabbi said the Sabbath-Tefillah on the Sabbath-eve, and then entered the bath and came out and taught us our chapter ; and it was not yet dark ! Rab said : He must have gone into the bath-house only to perspire, and that happened before the decree was issued against it.
ומי בדיל והאמר רבי אבין פעם אחת התפלל רבי של שבת בערב שבת ונכנס למרחץ ויצא ושנה לן פרקין ועדיין לא חשכה אמר רבא ההוא דנכנס להזיע וקודם גזירה הוה (7213)
48That cannot be correct, because Abbai permitted Rab Dimai b. Liwai to fumigate baskets!
איני והא אביי שרא ליה לרב דימי בר ליואי לכברויי סלי (1585)
49That was a mistake.
ההוא טעותא הואי (525)
50Can a mistake [of this nature] be rectified? For Abidan said : On one occasion the heavens became thick with clouds, so that the people were led to believe that it was dusk. They entered the Synagogue and said the Tefillah for the conclusion of the Sabbath on the Sabbath. Afterwards the clouds dispersed and the sun shone forth ; so they came and put the question to Rabbi. His reply was that
וטעותא מי הדרא והא אמר אבידן פעם אחת נתקשרו שמים בעבים כסבורים העם לומר חשכה הוא ונכנסו לבית הכנסת והתפללו של מוצאי שבת בשבת ונתפזרו העבים וזרחה החמה (9084)
51since they had said the Tefillah, it must stand. It is different with a Congregation, because we do not put them to trouble.
ובאו ושאלו את רבי ואמר הואיל והתפללו התפללו שאני צבור דלא מטרחינן להו: (3480)
52R. Hiyya b. Ashe said: Rab said the Sabbath-Tefillah on the Sabbath-eve ; R. Josiah said the Tefillah for the conclusion of the Sabbath on the Sabbath. "Rab said the Sabbath-Tefillah on the Sabbath-eve" — did he recite the "Sanctification" over the cup of wine, or did he omit it? Come and hear : For Rab Nahman said in the name of Samuel : A man may say the Sabbath-Tefillah on the Sabbath-eve and recite the "Sanctification" over the cup of wine; and the Halakah is in accord with his view.
א"ר חייא בר אבין רב צלי של שבת בערב שבת רבי יאשיה מצלי של מוצאי שבת בשבת רב צלי של שבת בערב שבת אומר קדושה על הכוס או אינו אומר קדושה על הכוס ת"ש דאמר רב נחמן אמר שמואל מתפלל אדם של שבת בערב שבת ואומר קדושה על הכוס והלכתא כוותיה (15860)
53"R. Josiah said the Tefillah for the conclusion of the Sabbath on the Sabbath" did he recite the Habdalah over the cup of wine or did he omit it? Come and hear : For Rab Judah said in the name of Samuel : A man may say the Tefillah for the conclusion of the Sabbath on the Sabbath and recite the Habdalah over the cup of wine.
רבי יאשיה מצלי של מוצאי שבת בשבת אומר הבדלה על הכוס או אינו אומר הבדלה על הכוס ת"ש דאמר רב יהודה אמר שמואל מתפלל אדם של מוצאי שבת בשבת ואומר הבדלה על הכוס (8426)
54R. Zera said in the name of R. Assi, in the name of R. Eleazar, in the name of R. Hannina, in the name of Rab : At the side of this pillar, R. Ishmael b. R. Jose said the Sabbath-Tefillah on the Sabbath-eve.
אמר ר' זירא אמר רבי אסי אמר ר' אלעזר א"ר חנינא אמר רב בצד עמוד זה התפלל ר' ישמעאל בר' יוסי של שבת בערב שבת (6415)
55When 'Ulla came he said : It was at the side of this palm-tree, not pillar ; it was not R. Ishmael b. R. Jose, but R. Eleazar b. R. Jose ; and it was not the Sabbath-Tefillah on the Sabbath-eve, but the Tefillah for the conclusion of the Sabbath on the Sabbath.
כי אתא עולא אמר בצד תמרה הוה ולא בצד עמוד הוה ולא ר' ישמעאל ברבי יוסי הוה אלא ר' אלעזר בר' יוסי הוה ולא של שבת בערב שבת הוה אלא של מוצאי שבת בשבת הוה: (7646)
56As for the Tefillah of the evening, it has no fixed time. What means it has no fixed time? If we are to suppose that should a man so desire, he can say the Tefillah at any time during the night, then let the Mishnah teach explicitly, "The evening Tefillah [may be said] at any time during the night"! What, then, means it has no fixed time?
תפלת הערב אין לה קבע: מאי אין לה קבע אילימא דאי בעי מצלי כוליה ליליא ליתני תפלת הערב כל הלילה אלא מאי אין לה קבע (4453)
57It is in accord with him who declared that the evening-Tefillah is voluntary; for Rab Judah said in the name of Samuel: As for the evemng-Tefillah, Rabban Gamaliel declares it to be obligatory, but R. Joshua declares it to be voluntary. Abbai said : The Halakah is in agreement with him who declares it to be obligatory ; but Raba said : The Halakah is in agreement with him who declares it to be voluntary.
כמאן דאמר תפלת ערבית רשות דאמר רב יהודה אמר שמואל תפלת ערבית רבן גמליאל אומר חובה ר' יהושע אומר רשות אמר אביי הלכה כדברי האומר חובה ורבא אמר הלכה כדברי האומר רשות. (10656)
58Our Rabbis have taught : It happened that a disciple came before R. Joshua and asked him, "Is the evening-Tefillah voluntary or obligatory?" He replied, "It is voluntary."
ת"ר מעשה בתלמיד אחד שבא לפני ר' יהושע א"ל תפלת ערבית רשות או חובה אמר ליה רשות (6327)
59Then he came before Rabban Gamaliel and asked him the same question. He replied, "It is obligatory." He thereupon said to him, "But has not R. Joshua told me it was voluntary!" Rabban Gamaliel said to him, "Wait until the shield-bearers enter the House of Study."
בא לפני רבן גמליאל א"ל תפלת ערבית רשות או חובה א"ל חובה א"ל והלא ר' יהושע אמר לי רשות א"ל המתן עד שיכנסו בעלי תריסין לבית המדרש (7878)
60When the shield-bearers had assembled, the questioner stood up and asked, "Is the evening-Tefillah voluntary or obligatory ?" Rabban Gamaliel replied, "It is obligatory." Rabban Gamaliel said to the Sages, "Is there anyone who has a different opinion on this matter?" R. Joshua said to him, "No" Then Rabban Gamaliel said to him, "But has it not been reported to me in thy name that it is voluntary ?"
כשנכנסו בעלי תריסין עמד השואל ושאל תפלת ערבית רשות או חובה א"ל רבן גמליאל חובה אמר להם רבן גמליאל לחכמים כלום יש אדם שחולק בדבר זה אמר ליה ר' יהושע לאו א"ל והלא משמך אמרו לי רשות (9610)
61And he added, "Joshua, stand up that it may be testified against thee." R. Joshua stood up and said, "If I were living and he dead, the living would be able to deny the statement of the dead ; but seeing that I am alive and he also is alive, how can the living deny the statement of the living ! "
אמר ליה יהושע עמוד על רגליך ויעידו בך עמד רבי יהושע על רגליו ואמר אלמלא אני חי והוא מת יכול החי להכחיש את המת ועכשיו שאני חי והוא חי היאך יכול החי להכחיש את החי (6297)
62Then Rabban Gamaliel sat and commenced his discourse while R. Joshua remained standing, until all those present began to murmur and cried to Huspit the interpreter, "Stop !" and he stopped.
היה רבן גמליאל יושב ודורש ור' יהושע עומד על רגליו עד שרננו כל העם ואמרו לחוצפית התורגמן עמוד ועמד (4952)
63They said, "How long is [Rabban Gamaliel] going to continue heaping indignities upon [R. Joshua]? Last year he slighted him on the question of the New Year ; he slighted him on the question of the firstborn in the incident of R. Sadok; and here again he has slighted him. Come, let us depose him!
אמרי עד כמה נצעריה וניזיל בר"ה אשתקד צעריה בבכורות במעשה דר' צדוק צעריה הכא נמי צעריה תא ונעבריה (5392)
64Whom shall we appoint in his stead ? Shall we appoint R. Joshua ? [No ;] he is a party in the incident. Shall we appoint R. 'Akiba ? [No ;] perhaps Rabban Gamaliel will plague him because of his lack of ancestral merit.
מאן נוקים ליה נוקמיה לרבי יהושע בעל מעשה הוא נוקמיה לר' עקיבא דילמא עניש ליה דלית ליה זכות אבות (4230)
65Let us, then, appoint R. Eleazar b. 'Azariah, for he is wise, rich, and he is of the tenth generation from Ezra. He is wise, so if anyone puts difficult questions to him, he will be able to reply to him ; and he is rich, so if it be necessary for someone to attend at the palace of the Emperor, he will be qualified to do so ; and he is of the tenth generation from Ezra, so he possesses ancestral merit and Rabban Gamaliel will not be able to worry him on that score." They attended upon R. Eleazar b. 'Azariah and asked him, "Would the master consent to become the head of the College?" He replied, "I will first go and take counsel with the members of my household." He went and consulted his wife, and she said to him,
אלא נוקמיה לר' אלעזר בן עזריה דהוא חכם והוא עשיר והוא עשירי לעזרא הוא חכם דאי מקשי ליה מפרק ליה והוא עשיר דאי אית ליה לפלוחי לבי קיסר אף הוא אזל ופלח והוא עשירי לעזרא דאית ליה זכות אבות ולא מצי עניש ליה אתו ואמרו ליה ניחא ליה למר דליהוי ריש מתיבתא אמר להו איזיל ואימליך באינשי ביתי אזל ואמליך בדביתהו אמרה ליה (13182)
Folio 28a דף כח ע״א
66"Perhaps they will soon depose thee!" He answered "[Let a man] use the cup of honour for one day, and to-morrow let it be broken." She said to him, "Thou hast no grey hair!" That day he was eighteen years of age; but a miracle was wrought for him, and eighteen rows of hair turned grey. That is what R. Eleazar b. 'Azariah meant when he said, "Behold I am like one seventy years old," and not "I am seventy years old."
דלמא מעברין לך אמר לה [לשתמש אינש] יומא חדא בכסא דמוקרא ולמחר ליתבר אמרה ליה לית לך חיורתא ההוא יומא בר תמני סרי שני הוה אתרחיש ליה ניסא ואהדרו ליה תמני סרי דרי חיורתא היינו דקאמר ר' אלעזר בן עזריה הרי אני כבן שבעים שנה ולא בן שבעים שנה (12692)
67It has been taught : That same day, they removed the doorkeeper [of the College] and permission was granted to the disciples to enter ; for Rabban Gamaliel had issued a proclamation: "A disciple, who is not inwardly the same as outwardly, will not be allowed to enter the House of Study."
תנא אותו היום סלקוהו לשומר הפתח ונתנה להם רשות לתלמידים ליכנס שהיה ר"ג מכריז ואומר כל תלמיד שאין תוכו כברו לא יכנס לבית המדרש (8197)
68That day many forms had to be added. R. Johanan said : Abba Jose b. Dostai and the Rabbis differ as to the number; one declaring four hundred forms were added, the other declaring it was seven hundred. This [vast addition] depressed Rabban Gamaliel who said, "Perhaps, God forbid, I have withheld Torah from Israel !" He was shown in a dream white pitchers full of ashes. It was not really so ; but he was shown this to relieve his mind.
ההוא יומא אתוספו כמה ספסלי א"ר יוחנן פליגי בה אבא יוסף בן דוסתאי ורבנן חד אמר אתוספו ארבע מאה ספסלי וחד אמר שבע מאה ספסלי הוה קא חלשא דעתיה דר"ג אמר דלמא ח"ו מנעתי תורה מישראל אחזו ליה בחלמיה חצבי חיורי דמליין קטמא ולא היא ההיא ליתובי דעתיה הוא דאחזו ליה (9828)
69It has been taught : That same day 'Eduyyot was learnt, and wherever we find the phrase "on that day" it refers to that occasion. There was not a Halakah which had been left in a state of uncertainty in the House of Study which was not then made clear. Even Rabban Gamaliel did not absent himself from the House of Study. For there is a Mishnaic teaching:
תנא עדיות בו ביום נשנית וכל היכא דאמרינן בו ביום ההוא יומא הוה ולא היתה הלכה שהיתה תלויה בבית המדרש שלא פירשוה ואף ר"ג לא מנע עצמו מבית המדרש אפילו שעה אחת (8602)
71Rabban Gamaliel replied to him, "Thou art forbidden to enter the Community." R. Joshua said to him, "Thou art permitted to enter the Community." Rabban Gamaliel asked R. Joshua, "But has it not been said, 'An Ammonite or a Moabite shall not enter into the assembly of the Lord '?" (Deut. xxiii. 4). R. Joshua answered him, "Do, then, the Ammonites and Moabites still inherit their lands? Did not Sennacherib, king of Assyria, long ago come up and confuse all the nationalities ? As it is said, 'I have removed the bounds of the peoples, and have robbed their treasures, and have brought down as one mighty the inhabitants' (Is. 10:13) ; and whoever issues [from a mixed body] issues from the majority."
א"ל ר"ג אסור אתה לבא בקהל א"ל ר' יהושע מותר אתה לבא בקהל א"ל ר"ג והלא כבר נאמר (דברים כג, ד) לא יבא עמוני ומואבי בקהל ה' א"ל ר' יהושע וכי עמון ומואב במקומן הן יושבין כבר עלה סנחריב מלך אשור ובלבל את כל האומות שנאמר (ישעיהו י, יג) ואסיר גבולות עמים ועתידותיהם שוסתי ואוריד כאביר יושבים וכל דפריש מרובא פריש (13439)
72Rabban Gamaliel said to him, "But has it not been said, 'Afterward I will bring back the captivity of the children of Ammon, saith the Lord' (Jer. xlix. 6) ? and therefore they have returned !"
אמר לו ר"ג והלא כבר נאמר (ירמיהו מט, ו) ואחרי כן אשיב את שבות בני עמון נאם ה' וכבר שבו (3612)
73R. Joshua retorted, "And has it not been said, 'I will turn the captivity of My people Israel' (Amos ix. 14)? but they have not yet returned !" They immediately permitted him to enter the Community.
אמר לו ר' יהושע והלא כבר נאמר (עמוס ט, יד) ושבתי את שבות עמי ישראל ועדיין לא שבו מיד התירוהו לבא בקהל (5256)
74Rabban Gamaliel thereupon said, "Since it is so, I will go and conciliate R. Joshua." When he arrived at the latter's house, he noticed that the walls of his house were blackened, and said to him, "From the walls of thy house it can be recognised that thou art a charcoal-burner." R. Joshua replied, "Woe to the generation whose leader thou art, for thou knowest not the struggle of the disciples to support and feed themselves!"
אר"ג הואיל והכי הוה איזיל ואפייסיה לר' יהושע כי מטא לביתיה חזינהו לאשיתא דביתיה דמשחרן א"ל מכותלי ביתך אתה ניכר שפחמי אתה א"ל אוי לו לדור שאתה פרנסו שאי אתה יודע בצערן של ת"ח במה הם מתפרנסים ובמה הם נזונים (10687)
76They said, "Who will go and tell the Rabbis [that we are reconciled]? " A fuller said to them, "I will go," R. Joshua sent [the following message] to the House of Study, "Let him who has been accustomed to wear the mantle [of honour] still wear it ; and shall he who has not been accustomed to wear the mantle say to him who has been accustomed to wear it, 'Take off thy mantle and I shall put it on'?" R. 'Akiba said to the Rabbis, "Bolt the doors, so that the slaves of Rabban Gamaliel may not enter and injure the Rabbis."
אמרו מאן ניזיל ולימא להו לרבנן אמר להו ההוא כובס אנא אזילנא שלח להו ר' יהושע לבי מדרשא מאן דלביש מדא ילבש מדא ומאן דלא לביש מדא יימר ליה למאן דלביש מדא שלח מדך ואנא אלבשיה אמר להו ר"ע לרבנן טרוקו גלי דלא ליתו עבדי דר"ג ולצערו לרבנן (8769)
77R. Joshua said, "It is better that I should rise and go myself to him." He went and knocked at his door, and said to him, "Let the sprinkler who is the son of a sprinkler sprinkle; for shall one who is not a sprinkler nor the son of a sprinkler say to a sprinkler who is the son of a sprinkler, 'Thy water is cave water and thy ashes the ashes of a stove'?" R. 'Akiba said to him, "R. Joshua, thou hast become reconciled ! Have we not done this only out of regard for thine honour? To-morrow thou and I will go early to the door of [Rabban Gamaliel's] house."
א"ר יהושע מוטב דאיקום ואיזיל אנא לגבייהו אתא טרף אבבא א"ל מזה בן מזה יזה ושאינו לא מזה ולא בן מזה יאמר למזה בן מזה מימיך מי מערה ואפרך אפר מקלה א"ל ר"ע רבי יהושע נתפייסת כלום עשינו אלא בשביל כבודך למחר אני ואתה נשכים לפתחו (8749)
78They asked, "What shall we do? Shall we depose [R. Eleazar b. 'Azariah] ? We have the tradition, 'We may raise to a higher degree of sanctity but not degrade to a lower degree! ' If we ask one of them to give the discourse on one Sabbath and the other on the next Sabbath, it will lead to jealousy. Let, then, Rabban Gamaliel give the discourse three Sabbaths [in the month] and R. Eleazar b. 'Azariah one Sabbath," That is what the teacher meant who asked, "Whose Sabbath was it? It was R. Eleazar b. 'Azariah's" ] And the disciple was R. Simeon b. Johai.
אמרי היכי נעביד נעבריה גמירי מעלין בקדש ואין מורידין נדרוש מר חדא שבתא ומר חדא שבתא אתי לקנאויי אלא לדרוש ר"ג תלתא שבתי וראב"ע חדא שבתא והיינו דאמר מר שבת של מי היתה של ראב"ע היתה ואותו תלמיד ר' שמעון בן יוחאי הוה: (13203)
79The additional Tefillah [may he said] at any time in the day. [R. Judah says: Until the seventh hour.] R. Johanan said : If one reads it after the seventh hour, he is called a transgressor.
ושל מוספין כל היום: א"ר יוחנן ונקרא פושע (1831)
80Our Rabbis have taught: If there be before a man two Tefillot, one of the afternoon and the other the additional, he should say that of the afternoon and afterwards the additional, because the former is constant, the latter not constant. R. Judah says : He should first recite the additional Tefillah and afterwards that of the afternoon, because the former is a duty that lapses, but the other is not. R. Johanan said : The Halakah is — one first says the afternoon Tefillah and then the additional.
ת"ר היו לפניו שתי תפלות אחת של מנחה ואחת של מוסף מתפלל של מנחה ואח"כ מתפלל של מוסף שזו תדירה וזו אינה תדירה ר' יהודה אומר מתפלל של מוסף ואח"כ מתפלל של מנחה שזו מצוה עוברת וזו מצוה שאינה עוברת א"ר יוחנן הלכה מתפלל של מנחה ואח"כ מתפלל של מוסף (15462)
81When R. Zera was weary of study, he used to go and sit at the entrance of the school of R. Nathan b. Tobi saying, "When the Rabbis pass by, I will stand up before them and receive the reward" He once went out ; and when R. Nathan b. Tobi came he asked him, "Who is stating the Halakah in the House of Study?" He replied, "Thus spake R. Johanan : The Halakah is not according to R. Judah who said , 'He should first recite the additional Tefillah and afterwards that of the afternoon'."
ר' זירא כי הוה חליש מגירסיה הוה אזיל ויתיב אפתחא דבי ר' נתן בר טובי אמר כי חלפי רבנן אז איקום מקמייהו ואקבל אגרא נפק אתא ר' נתן בר טובי א"ל מאן אמר הלכה בי מדרשא א"ל הכי א"ר יוחנן אין הלכה כר' יהודה דאמר מתפלל אדם של מוסף ואח"כ מתפלל של מנחה (10225)
82R. Zera asked him, "Did R. Johanan say that?" He replied, "Yes, it was taught us by him forty times." He asked him, "Is this the only one [he expounded] to thee, or was it new to thee?" He replied, "It was new to me, because I was in doubt [whether it was not a teaching] of R. Joshua b. Levi."
א"ל רבי יוחנן אמרה אמר ליה אין תנא מיניה ארבעין זמנין א"ל חדא היא לך או חדת היא לך א"ל חדת היא לי משום דמספקא לי בר' יהושע בן לוי: (4512)
83R. Joshua b. Levi said : Whoever prays the additional Tefillah after the seventh hour, as taught by R. Judah, of him the Scriptures state, "Those who are smitten [nuge] because of the advocated appointed seasons will I gather, who are of thee" (Zeph. iii. 18). How is it known that nuge is a term of "breaking" ? As Rab Joseph translated : "A breach has come upon the enemies of the house of Israel because they delayed the times of the festivals in Jerusalem."
אריב"ל כל המתפלל תפלה של מוספין לאחר שבע שעות לר' יהודה עליו הכתוב אומר (צפניה ג, יח) נוגי ממועד אספתי ממך היו מאי משמע דהאי נוגי לישנא דתברא הוא כדמתרגם רב יוסף תברא אתי על שנאיהון דבית ישראל על דאחרו זמני מועדיא דבירושלים (11630)
84R. Eleazar said : Whoever says the morning Tefillah after the fourth hour, of him the Scriptures declare, "Those who are troubled [nuge] because of the appointed seasons will I gather, who are of thee." How is it known that nuge is a term for "trouble" ? For it is written, "My soul melteth away from heaviness [tugah]" (Ps. cxix. 28). Rab Nahman b. Isaac said : From the following : "Her virgins are afflicted [nugot], and she herself is in bitterness" (Lam. i. 4).
א"ר אלעזר כל המתפלל תפלה של שחרית לאחר ארבע שעות לר' יהודה עליו הכתוב אומר נוגי ממועד אספתי ממך היו מאי משמע דהאי נוגי לישנא דצערא הוא דכתיב (תהלים קיט, כח) דלפה נפשי מתוגה רב נחמן בר יצחק אמר מהכא (איכה א, ד) בתולותיה נוגות והיא מר לה (11647)
Folio 28b דף כח ע״ב
85Rab Iwya was ill and did not attend Rab Joseph's discourse. The next day when he arrived, Abbai wished to set Rab Joseph's mind at rest ; so he said to him, "For what reason did not the master attend the discourse?" He replied, "My heart was faint and I could not." He asked him, "Why didst thou not eat something and come?" He answered, "Does not the master agree with the opinion of Rab Huna who said : It is forbidden a man to eat anything before praying the additional Tefillah?" He replied, "Then the master should have said the additional Tefillah by himself and eaten something and attended." He said to him, "Does not the master agree with the opinion of R. Johanan who declared : A man is forbidden to anticipate the congregational Tefillah by praying alone?" He replied, "But has it not been reported in this connection : R. Abba said : This teaching applies only when he is with the Congregation?"
רב אויא חלש ולא אתא לפרקא דרב יוסף למחר כי אתא בעא אביי לאנוחי דעתיה דרב יוסף א"ל מ"ט לא אתא מר לפרקא א"ל דהוה חליש לבאי ולא מצינא א"ל אמאי לא טעמת מידי ואתית א"ל לא סבר לה מר להא דרב הונא דאמר רב הונא אסור לו לאדם שיטעום כלום קודם שיתפלל תפלת המוספין א"ל איבעי ליה למר לצלויי צלותא דמוספין ביחיד ולטעום מידי ולמיתי א"ל ולא סבר לה מר להא דא"ר יוחנן אסור לו לאדם שיקדים תפלתו לתפלת הצבור א"ל לאו אתמר עלה א"ר אבא בצבור שנו (19155)
86The Halakah is in accord neither with Rab Huna nor R. Joshua b. Levi. [It is not] in accord with Rab Huna, as is here mentioned. [Nor is it] in accord with R. Joshua b. Levi who said : When the time of the afternoon Tefillah has arrived, it is forbidden to eat anything before praying the afternoon Tefillah.
ולית הלכתא לא כרב הונא ולא כריב"ל כרב הונא הא דאמרן כריב"ל דאריב"ל כיון שהגיע זמן תפלת המנחה אסור לו לאדם שיטעום כלום קודם שיתפלל תפלת המנחה: (7126)
87MISHNAH R. Nehunya h. Hakkanah, on entering and leaving the House of Study, used to offer a short prayer. They said to him : What is the nature of this prayer ? He replied : On entering I pray that no offence should occur through me; and when I leave I offer thanks-giving for my portion .
מתני׳ ר' נחוניא בן הקנה היה מתפלל בכניסתו לבית המדרש וביציאתו תפלה קצרה אמרו לו מה מקום לתפלה זו אמר להם בכניסתי אני מתפלל שלא יארע דבר תקלה על ידי וביציאתי אני נותן הודאה על חלקי: (10034)
88GEMARA Our Rabbis have taught : What used he to say on entering ? "May it be Thy will, O Lord my God, that no offence occur through me ; that I stumble not in the matter of Halakah ; that my colleagues have occasion to rejoice in me ; that I pronounce not anything clean that is unclean, or unclean that is clean; that my colleagues stumble not through me in the matter of Halakah ; and that I may have occasion to rejoice in them."
גמ׳ ת"ר בכניסתו מהו אומר יהי רצון מלפניך ה' אלהי שלא יארע דבר תקלה על ידי ולא אכשל בדבר הלכה וישמחו בי חברי ולא אומר על טמא טהור ולא על טהור טמא ולא יכשלו חברי בדבר הלכה ואשמח בהם (7230)
89What used he to say on leaving? "I give thanks before Thee, O Lord my God, that Thou hast set my portion with those who sit in the House of Study and not with those who sit at street-corners; for I and they rise early — I to words of Torah, but they to vain matters ; I and they labour, but I labour and receive a reward whereas they labour and receive no reward ; I and they hasten — I to the life of the world to come, but they to the pit of destruction."
ביציאתו מהו אומר מודה אני לפניך ה' אלהי ששמת חלקי מיושבי בית המדרש ולא שמת חלקי מיושבי קרנות שאני משכים והם משכימים אני משכים לדברי תורה והם משכימים לדברים בטלים אני עמל והם עמלים אני עמל ומקבל שכר והם עמלים ואינם מקבלים שכר אני רץ והם רצים אני רץ לחיי העולם הבא והם רצים לבאר שחת: (14311)
90Our Rabbis have taught : When R. Eliezer was ill, his disciples went in to visit him. They said to him, "Master, teach us the ways of life whereby we may be worthy of the life of the world to come."
ת"ר כשחלה ר' אליעזר נכנסו תלמידיו לבקרו אמרו לו רבינו למדנו אורחות חיים ונזכה בהן לחיי העולם הבא (4237)
91He said to them, "Be careful of the honour of your colleagues ; restrain your children from recitation, and seat them between the knees of the disciples of the wise ; and when you pray, know before Whom ye stand ; and on that account will you be worthy of the life of the world to come."
אמר להם הזהרו בכבוד חבריכם ומנעו בניכם מן ההגיון והושיבום בין ברכי תלמידי חכמים וכשאתם מתפללים דעו לפני מי אתם עומדים ובשביל כך תזכו לחיי העולם הבא (5945)
92When Rabban Johanan b. Zakkai was ill, his disciples went in to visit him. On beholding them, he began to weep. His disciples said to him, "O lamp of Israel, right-hand pillar, mighty hammer! Wherefore dost thou weep ?"
וכשחלה רבי יוחנן בן זכאי נכנסו תלמידיו לבקרו כיון שראה אותם התחיל לבכות אמרו לו תלמידיו נר ישראל עמוד הימיני פטיש החזק מפני מה אתה בוכה (6771)
93He replied to them, "If I was being led into the presence of a human king who to-day is here and tomorrow in the grave, who if he were wrathful against me his anger would not be eternal, who if he imprisoned me the imprisonment would not be everlasting, who if he condemned me to death the death would not be for ever, and whom I can appease with words and bribe with money — even then I would weep ; but now, when I am being led into the presence of the King of kings, the Holy One, blessed be He, Who lives and endures for all eternity, Who if He be wrathful against me His anger is eternal. Who if He imprisoned me the imprisonment would be everlasting. Who if He condemned me to death the death would be for ever, and Whom I cannot appease with words nor bribe with money — nay more, when before me lie two ways, one of the Garden of Eden and the other of Gehinnom, and I know not in which I am to be led — shall I not weep ?"
אמר להם אילו לפני מלך בשר ודם היו מוליכין אותי שהיום כאן ומחר בקבר שאם כועס עלי אין כעסו כעס עולם ואם אוסרני אין איסורו איסור עולם ואם ממיתני אין מיתתו מיתת עולם ואני יכול לפייסו בדברים ולשחדו בממון אעפ"כ הייתי בוכה ועכשיו שמוליכים אותי לפני ממ"ה הקב"ה שהוא חי וקיים לעולם ולעולמי עולמים שאם כועס עלי כעסו כעס עולם ואם אוסרני איסורו איסור עולם ואם ממיתני מיתתו מיתת עולם ואיני יכול לפייסו בדברים ולא לשחדו בממון ולא עוד אלא שיש לפני שני דרכים אחת של גן עדן ואחת של גיהנם ואיני יודע באיזו מוליכים אותי ולא אבכה (21841)
94They said to him, "Our master, bless us !" He said to them, "May it be His will that the fear of Heaven be upon you [as great] as the fear of flesh and blood," His disciples exclaimed, "Only as great !" He replied, "Would that it be [as great] ; for know ye, when a man intends to commit a transgression, he says, 'I hope nobody will see me'."
אמרו לו רבינו ברכנו אמר להם יהי רצון שתהא מורא שמים עליכם כמורא בשר ודם אמרו לו תלמידיו עד כאן אמר להם ולואי תדעו כשאדם עובר עבירה אומר שלא יראני אדם. (7449)
95At the time of his departure [from the world] he said to them, "Remove all the utensils because of the defilement and prepare a seat for Hezekiah, king of Judah, who is coming."
בשעת פטירתו אמר להם פנו כלים מפני הטומאה והכינו כסא לחזקיהו מלך יהודה שבא: (3042)
96MISHNAH Rabban Gamaliel says: Every day one should pray the eighteen [benedictions]. R. Joshua says : The abstract of the eighteen [benedictions]. R. 'Akiba says: If his prayer is fluent in his mouth, he should pray the eighteen ; but if not, an abstract of the eighteen.
מתני׳ רבן גמליאל אומר בכל יום ויום מתפלל אדם שמנה עשרה רבי יהושע אומר מעין י"ח ר"ע אומר אם שגורה תפלתו בפיו מתפלל י"ח ואם לאו מעין י"ח (6872)
97R. Eliezer says : If one makes his prayer a fixed task, his prayer is not a supplication.
ר"א אומר העושה תפלתו קבע אין תפלתו תחנונים (3463)
98R. Joshua says : If one is journeying in a place of danger, he should offer a short prayer, saying : "Save, O Lord, Thy people, the remnant of Israel ; in all times of crisis may their needs be before Thee. Blessed art Thou, O Lord, Who hearkenest to prayer."
ר' יהושע אומר ההולך במקום סכנה מתפלל תפלה קצרה ואומר הושע ה' את עמך את שארית ישראל בכל פרשת העבור יהיו צרכיהם לפניך ברוך אתה ה' שומע תפלה (9211)
99If he is riding upon an ass, he should alight and say the Tefillah ; but if he is unable to alight, he should turn his face [in the direction of Jerusalem] If he is unable to turn his face, he should direct his heart towards the Holy of Holies. If he is journeying in a ship or on a raft, he should direct his heart towards the Holy of Holies.
היה רוכב על החמור ירד ויתפלל ואם אינו יכול לירד יחזיר את פניו ואם אינו יכול להחזיר את פניו יכוין את לבו כנגד בית קדשי הקדשים היה מהלך בספינה או באסדא יכוין את לבו כנגד בית קדשי הקדשים: (7761)
100GEMARA To what do these eighteen benedictions correspond ?
גמ׳ הני י"ח כנגד מי (253)
101R. Hillel, the son of R. Samuel b. Nahmani, said : They correspond to the eighteen times the Divine Name [JHWH] is mentioned by David in the Psalm "Ascribe unto the Lord, O ye sons of might" (Ps.xxix). Rab Joseph said : They correspond to the eighteen times the Divine Name is mentioned in the Shema'. R. Tanhum said in the name of R. Joshua b. Levi : They correspond to the eighteen vertebrae in the spinal column.
א"ר הלל בריה דר' שמואל בר נחמני כנגד י"ח אזכרות שאמר דוד (תהלים כט, א) בהבו לה' בני אלים רב יוסף אמר כנגד י"ח אזכרות שבקריאת שמע א"ר תנחום אמר רבי יהושע בן לוי כנגד שמונה עשרה חוליות שבשדרה. (9623)
102R. Tanhum also said in the name of R. Joshua b. Levi : When one says the Tefillah, he must bow until all the vertebrae in the spine are loosened.
ואמר ר' תנחום אמר רבי יהושע בן לוי המתפלל צריך שיכרע עד שיתפקקו כל חוליות שבשדרה (5789)
103'Ulla said : [He must bow] until he sees a ring [of flesh formed] opposite his heart. R. Hannina said : If he lowered his head, more than that is unnecessary. Raba said : That is so, if it gives him pain [to bow low] and he appears like one making obeisance.
עולא אמר עד כדי שיראה איסר כנגד לבו רבי חנינא אמר כיון שנענע ראשו שוב אינו צריך אמר רבא והוא דמצער נפשיה ומחזי כמאן דכרע (5545)
104As to those eighteen benedictions — there are nineteen !
הני תמני סרי תשסרי הוויין (1892)
105R. Levi said : The benediction relating to the Minim was subsequently instituted at Jabneh. Corresponding to what was it instituted?
אמר רבי לוי ברכת הצדוקים ביבנה תקנוה כנגד מי תקנוה (2694)
106R. Levi said : According to R. Hillel, the son of R. Samuel b. Nahmani, it corresponds to "The God [el] of glory thundereth" (Ps. xxix. 3) ; according to Rab Joseph, it corresponds to "One" in the Shema; according to R. Tanhum in the name of R. Joshua b. Levi, it corresponds to the small vertebra in the spinal column.
א"ר לוי לרבי הלל בריה דרבי שמואל בר נחמני כנגד (תהלים כט, ג) אל הכבוד הרעים לרב יוסף כנגד אחד שבקריאת שמע לר' תנחום א"ר יהושע בן לוי כנגד חוליא קטנה שבשדרה: (6626)
107Our Rabbis have taught : Simeon the Cotton-dealer arranged the eighteen benedictions in order in the presence of Rabban Gamaliel at Jabneh. Rabban Gamaliel asked the Sages, "Is there anyone who knows how to word the benediction relating to the Minim?" Samuel the Small stood up and worded it.
ת"ר שמעון הפקולי הסדיר י"ח ברכות לפני רבן גמליאל על הסדר ביבנה אמר להם ר"ג לחכמים כלום יש אדם שיודע לתקן ברכת הצדוקים עמד שמואל הקטן ותקנה (7377)
108In the following year he had forgotten it,
לשנה אחרת שכחה (1327)
Folio 29a דף כט ע״א
109and reflected for two or three hours ; but they did not discharge him.
והשקיף בה שתים ושלש שעות ולא העלוהו (2829)
110Why did they not discharge him ? For lo, Rab Judah said in the name of Rab : If [the Precentor] errs in all the [eighteen] benedictions we do not discharge him ; but [if he errs] in the benediction relating to the Minim we do discharge him, for fear that he is a Min !
אמאי לא העלוהו והאמר רב יהודה אמר רב טעה בכל הברכות כלן אין מעלין אותו בברכת הצדוקים מעלין אותו חיישינן שמא מין הוא (5058)
111It was different with Samuel the Small, because he had himself worded it.
שאני שמואל הקטן דאיהו תקנה (1483)
112But there may be a fear that perhaps he had apostatized ! Abbai said : We have a tradition that a good man does not become bad.
וניחוש דלמא הדר ביה אמר אביי גמירי טבא לא הוי בישא (1585)
113He does not ? Behold it is written, "But when the righteous turneth away from his righteousness and committeth iniquity" (Ezek. xviii. 24)! That refers to a man who was originally wicked; but the man who is originally righteous does not.
ולא והכתיב (יחזקאל יח, כד) ובשוב צדיק מצדקתו ועשה עול ההוא רשע מעיקרו אבל צדיק מעיקרו לא (3834)
114He does not ? Behold there is a Mishnaic teaching : "Trust not in thyself until the day of thy death" ; and Johanan the High Priest held the Office of High Priest for eighty years and eventually became a Sadducee !
ולא והא תנן אל תאמין בעצמך עד יום מותך שהרי יוחנן כ"ג שמש בכהונה גדולה שמנים שנה ולבסוף נעשה צדוקי (4951)
115Abbai said : Johanan is the same person as Januaeus. Raba said : They are different persons ; and Jannaeus was originally wicked, but Johanan originally righteous. That is quite right according to Abbai ; but it is in contradiction with Raba's view.
אמר אביי הוא ינאי הוא יוחנן רבא אמר ינאי לחוד ויוחנן לחוד ינאי רשע מעיקרו ויוחנן צדיק מעיקרו הניחא לאביי אלא לרבא קשיא (3854)
116Raba can reply that even with one who was originally righteous there is the possibility of his apostatizing. If so, why did they not discharge [Samuel the Small]?
אמר לך רבא צדיק מעיקרו נמי דלמא הדר ביה אי הכי אמאי לא אסקוהו (1832)
117It was different with him, because he had already commenced it. For Rab Judah in the name of Rab (another version : R. Joshua b. Levi) said : This teaching applies only to one who has not commenced it ; but if he had commenced it, he may finish it.
שאני שמואל הקטן דאתחיל בה דאמר רב יהודה אמר רב ואיתימא רבי יהושע בן לוי לא שנו אלא שלא התחיל בה אבל התחיל בה גומרה: (5408)
119To what do the nine benedictions in the New Year Tefillah correspond ? R. Isaac of Kartignin said : To the nine references to the Divine Name which Hannah made in her prayer (I Sam. ii. 1-10) ; for the teacher said : On the New Year's day Sarah, Rachel and Hannah were "visited."
הני תשע דר"ה כנגד מי א"ר יצחק דמן קרטיגנין כנגד תשעה אזכרות שאמרה חנה בתפלתה דאמר מר בראש השנה נפקדה שרה רחל וחנה (7517)
120To what do the twenty-four benedictions of the fast day correspond ? R. Helbo said: To the twenty-four "cries" Solomon mentioned when he brought the Ark into the house of the Holy of Holies (I Kings viii.). In that case, one should say them every day! [No ;] when did Solomon say them ? On a day of supplication ; and so we likewise say them on a day of supplication.
הני עשרים וארבע דתעניתא כנגד מי א"ר חלבו כנגד כ"ד רננות שאמר שלמה בשעה שהכניס ארון לבית קדשי הקדשים אי הכי כל יומא נמי נמרינהו אימת אמרינהו שלמה ביומא דרחמי אנן נמי ביומא דרחמי אמרי להו: (9277)
121R. Joshua says : The abstract of the eighteen [benedictions]. What is the abstract of the eighteen ? Rab said : An abstract of each benediction. Samuel said : "Give us understanding, O Lord, our God, to know Thy ways ; circumcise our hearts to fear Thee, and forgive us so that we may be redeemed. Keep us far from our pains ; satiate us on the pastures of Thy land and gather our scattered ones from the four [corners of the earth]. Let them that go astray be judged according to Thy will, and wave Thy hand over the wicked. Let the righteous rejoice in the rebuilding of Thy city and in the establishment of Thy Temple, and in the flourishing of the horn of David Thy servant, and in the clear-shining light of the son of Jesse, Thine anointed. Even before we call, do Thou answer. Blessed art Thou, O Lord, Who hearkenest unto prayer."
רבי יהושע אומר מעין שמנה עשרה: מאי מעין שמנה עשרה רב אמר מעין כל ברכה וברכה ושמואל אמר הביננו ה' אלהינו לדעת דרכיך ומול את לבבנו ליראתך ותסלח לנו להיות גאולים ורחקנו ממכאובינו ודשננו בנאות ארצך ונפוצותינו מארבע תקבץ והתועים על דעתך ישפטו ועל הרשעים תניף ידיך וישמחו צדיקים בבנין עירך ובתקון היכלך ובצמיחת קרן לדוד עבדך ובעריכת נר לבן ישי משיחך טרם נקרא אתה תענה ברוך אתה ה' שומע תפלה (22044)
122Abbai cursed him who says the prayer "Give us understanding."
לייט עלה אביי אמאן דמצלי הביננו (576)
123Rab Nahman said in the name of Samuel : During the whole of the year, one may say the prayer "Give us understanding" except at the conclusion of the Sabbath and Festivals, because then it is necessary to say the "Division" in the benediction "Thou favourest man with knowledge."
אמר רב נחמן אמר שמואל כל השנה כולה מתפלל אדם הביננו חוץ ממוצאי שבת וממוצאי ימים טובים מפני שצריך לומר הבדלה בחונן הדעת (5498)
124Rabbah b. Samuel objected : Let him, then, say the fourth benediction separately ! Have we not the Mishnaic teaching : R. 'Akiba says : One may say the fourth benediction by itself ; R. Eliezer says : [One can say the "Division"] in the benediction of thanksgiving?
מתקיף לה רבה בר שמואל ונימרה ברכה רביעית בפני עצמה מי לא תנן ר"ע אומר אומרה ברכה רביעית בפני עצמה ר' אליעזר אומר בהודאה (6432)
125But do we act the whole of the year in accordance with R. 'Akiba's view that we should do so now [at the conclusion of the Sabbath and Festivals] ? On what ground do we not follow R. 'Akiba's view during the whole year ? Because eighteen benedictions were instituted, not nineteen ; and so here also, seven were instituted, not eight.
אטו כל השנה כולה מי עבדינן כר' עקיבא דהשתא נמי נעביד כל השנה כולה מאי טעמא לא עבדינן כר"ע תמני סרי תקון תשסרי לא תקון הכא נמי שבע תקון תמני לא תקון (8245)
126Mar Zotra objected : Let it be included in brief in the [shortened] Tefillah, thus: "Give us understanding, Thou Who dividest between holy and profane" ! The question [remained unanswered].
מתקיף לה מר זוטרא ונכללה מכלל הביננו ה' אלהינו המבדיל בין קדש לחול קשיא: (2661)
127Rab Bebai b. Abbai said : The whole of the year one may say the prayer "Give us understanding" except during the rainy season, because it is necessary to add the request [for rain] in the benediction of "the Years." Mar Zotra objected : Let it be included in brief in the [shortened] prayer thus : "Satiate us on the pastures of Thy land, and give dew and rain" !
אמר רב ביבי בר אביי כל השנה כולה מתפלל אדם הביננו חוץ מימות הגשמים מפני שצריך לומר שאלה בברכת השנים מתקיף לה מר זוטרא ונכללה מכלל ודשננו בנאות ארצך ותן טל ומטר (8675)
128It would lead to confusion. If so, the inclusion of the "Division" in the benediction "Thou favourest man with knowledge" should likewise lead to confusion !
אתי לאטרודי אי הכי הבדלה בחונן הדעת נמי אתי לאטרודי (2129)
129They answered : In this latter case, since it comes at the beginning of the prayer, it would not cause confusion ; but in the former, since it occurs in the middle of the prayer, it would.
אמרי התם כיון דאתיא בתחלת צלותא לא מטריד הכא כיון דאתיא באמצע צלותא מטריד (4380)
130Rab Ashe objected : Let him say it in the benediction "Who hearkenest unto prayer" ; for R. Tanhum declared in the name of R. Assi : If a man erred and omitted the reference to rain in the benediction of "the Revival of the Dead," we make him repeat it ; [if he omitted] the request [for rain] in the benediction of "the Years," we do not make him repeat it, because he can include it in "Who hearkenest unto prayer" ; but [if he omitted] the "Division" in "Thou favourest man with knowledge," we do not make him repeat it, because he is able to say it over the cup of wine ! It is different with one who erred.
מתקיף לה רב אשי ונימרה בשומע תפלה דא"ר תנחום אמר רב אסי טעה ולא הזכיר גבורות גשמים בתחיית המתים מחזירין אותו שאלה בברכת השנים אין מחזירין אותו מפני שיכול לאומרה בשומע תפלה והבדלה בחונן הדעת אין מחזירין אותו מפני שיכול לאומרה על הכוס טעה שאני: (13916)
131It was mentioned above : "R. Tanhum declared in the name of R. Assi : If a man erred and omitted the reference to rain in the benediction of 'the Revival of the Dead,' we make him repeat it; [if he omitted] the request [for rain] in the benediction of 'the Years,' we do not make him repeat it, because he can include it in 'Who hearkenest unto prayer' ; but [if he omitted] the 'Division' in 'Thou favourest man with knowledge,' we do not make him repeat it, because he is able to say it over the cup of wine!"
גופא א"ר תנחום אמר רב אסי טעה ולא הזכיר גבורות גשמים בתחיית המתים מחזירין אותו שאלה בברכת השנים אין מחזירין אותו מפני שיכול לאומרה בשומע תפלה והבדלה בחונן הדעת אין מחזירין אותו מפני שיכול לאומרה על הכוס (11135)
132Against this is quoted : If one erred and omitted the reference to rain in the benediction of "the Revival of the Dead," we make him repeat it ; [if he omitted] the request [for rain] in the benediction of "the Years," we make him repeat it; but [if he omitted] the "Division" in "Thou favourest man with knowledge," we do not make him repeat it, because he is able to say it over the cup of wine !
מיתיבי טעה ולא הזכיר גבורות גשמים בתחיית המתים מחזירין אותו שאלה בברכת השנים מחזירין אותו והבדלה בחונן הדעת אין מחזירין אותו מפני שיכול לאומרה על הכוס (8476)
133There is no contradiction, the latter referring to one praying alone, the former to one praying with a Congregation.
ל"ק הא ביחיד הא בצבור (476)
134Why should he not repeat it if praying with a Congregation? Because he can hear it from the Precentor. If so [the reason stated above] "because he can include it in 'Who hearkenest unto prayer'" should rather be, because he can hear it from the Precentor !
בצבור מ"ט לא משום דשמעה משליח צבור אי הכי האי מפני שיכול לאומרה בשומע תפלה מפני ששומע משליח צבור מיבעי ליה (5453)
135Nay, both the teachings refer to one praying alone and there is no contradiction ; the statement [of R. Tanhum] refers to one who reminds himself [that he had omitted the prayer for rain] before reaching the benediction "Who hearkenest unto prayer,"
אלא אידי ואידי ביחיד ול"ק הא דאדכר קודם שומע תפלה (1574)
Folio 29b דף כט ע״ב
136whereas the statement [of the Baraita] refers to one who reminds himself [of the omission] after having said the benediction "Who hearkenest unto prayer."
הא דאדכר בתר שומע תפלה: (1768)
137R. Tanhum said in the name of R. Assi, in the name of R. Joshua b. Levi : If a man erred and omitted the reference to the New Moon in the sixteenth benediction, he must repeat it. If he reminded himself thereof in the seventeenth benediction, he goes back to the sixteenth ; if in the eighteenth, he goes back to the sixteenth. If he had concluded the Tefillah, he must recommence it.
אמר רבי תנחום אמר רב אסי אמר ר' יהושע בן לוי טעה ולא הזכיר של ר"ח בעבודה חוזר לעבודה נזכר בהודאה חוזר לעבודה בשים שלום חוזר לעבודה ואם סיים חוזר לראש (6352)
138Rab Pappa the son of Rab Aha b. Adda said : The statement "If he had concluded the Tefillah, he must recommence it" only applies should he have moved his feet ; but if he has not done so, he returns to the sixteenth benediction.
אמר רב פפא בריה דרב אחא בר אדא הא דאמרן סיים חוזר לראש לא אמרן אלא שעקר רגליו אבל לא עקר רגליו חוזר לעבודה (4712)
139He was asked : Whence hast thou obtained this teaching? He replied: From my father my teacher have I heard it, and he from Rab.
א"ל מנא לך הא א"ל מאבא מרי שמיע לי ואבא מרי מרב. (1465)
140Rab Nahman b. Isaac said : The statement that if he had moved his feet he must recommence the Tefillah applies only to one who is not accustomed to offer personal supplications at its conclusion ; but if that be his practice, he returns to the sixteenth benediction.
אמר רב נחמן בר יצחק הא דאמרן עקר רגליו חוזר לראש לא אמרן אלא שאינו רגיל לומר תחנונים אחר תפלתו אבל רגיל לומר תחנונים אחר תפלתו חוזר לעבודה (8181)
141Another version is : Rab Nahman b. Isaac said : The statement that if he had not moved his feet, he returns to the sixteenth benediction applies only to one who is accustomed to offer personal supplication at the conclusion of the Tefillah ; but if that be not his practice, he goes back to its commencement.
איכא דאמרי אמר רב נחמן בר יצחק הא דאמרן כי לא עקר רגליו חוזר לעבודה לא אמרן אלא שרגיל לומר תחנונים אחר תפלתו אבל אם אינו רגיל לומר תחנונים אחר תפלתו חוזר לראש: (8570)
142R. Eliezer says : If one makes his prayer a fixed task [keba'], his prayer is not supplication. What means keba'? R. Jacob b. Iddi said in the name of R. Osha'ya : Anyone whose prayer seems to him a burden. The Rabbis say : Anyone who does not recite it in language of supplication. Rabbah and Rab Joseph both said : Anyone who is not able to add something new thereto.
ר' אליעזר אומר העושה תפלתו קבע וכו': מאי קבע א"ר יעקב בר אידי אמר רבי אושעיא כל שתפלתו דומה עליו כמשוי ורבנן אמרי כל מי שאינו אומרה בלשון תחנונים רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו כל שאינו יכול לחדש בה דבר (10489)
143R. Zera said : I am able to add something new, but I am afraid that I may become confused.
א"ר זירא אנא יכילנא לחדושי בה מילתא ומסתפינא דלמא מטרידנא (2474)
144Abbai b. Abin and R. Hannina b. Abin both said : [His prayer is keba'] who does not pray at dawn and sunset ; for R. Hiyya b. Abba said in the name of R. Johanan : It is a religious duty to pray at dawn and sunset. R. Zera said : What Scriptural authority is there for this? "They shall fear Thee with the sun and before the moon throughout all generations" (Ps. Ixxii. 5). In the West, they cursed anyone who prayed at those times. Why? Perhaps the time will be unsuitable for him.
אביי בר אבין ור' חנינא בר אבין דאמרי תרוייהו כל שאין מתפלל עם דמדומי חמה דא"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן מצוה להתפלל עם דמדומי חמה וא"ר זירא מאי קראה (תהלים עב, ה) ייראוך עם שמש ולפני ירח דור דורים לייטי עלה במערבא אמאן דמצלי עם דמדומי חמה מאי טעמא דלמא מיטרפא ליה שעתא: (9843)
145R. Joshua says : If one is journeying in a place of danger, he should offer a short prayer, saying : "Save, O Lord, Thy people, the remnant of Israel ; in all times of crisis may their needs be before Thee." What means "times of crisis ['ibbur]"? Rab Hisda said in the name of Mar 'Ukba : Even at the time when Thou art full of wrath ['ebrah] against them like a woman big with child ['ubberet], may all their needs be before Thee. Another version is : Rab Hisda said in the name of Mar 'Ukba : Even at the time when they transgress ['oberim] the words of Torah, may all their needs be before Thee.
רבי יהושע אומר המהלך במקום סכנה מתפלל תפלה קצרה וכו' בכל פרשת העבור: מאי פרשת העבור אמר רב חסדא אמר מר עוקבא אפי' בשעה שאתה מתמלא עליהם עברה כאשה עוברה יהיו כל צרכיהם לפניך איכא דאמרי אמר רב חסדא אמר מר עוקבא אפילו בשעה שהם עוברים על דברי תורה יהיו כל צרכיהם לפניך (14165)
146Our Rabbis have taught : He who journeys in a place of herds of wild beasts or bands of robbers should offer a short prayer. Which is the short prayer ? R. Eliezer said : "Do Thy will in Heaven above ; grant tranquility of spirit to those who fear Thee below, and do that which is good in Thy sight. Blessed art Thou, O Lord, Who hearkenest unto prayer."
ת"ר המהלך במקום גדודי חיה ולסטים מתפלל תפלה קצרה ואיזה היא תפלה קצרה ר' אליעזר אומר עשה רצונך בשמים ממעל ותן נחת רוח ליראיך מתחת והטוב בעיניך עשה בא"י שומע תפלה (9372)
147R. Joshua said : "Hear the lament of Thy people Israel, and speedily fulfil their request. Blessed art Thou, O Lord, Who hearkenest unto prayer."
ר' יהושע אומר שמע שועת עמך ישראל ועשה מהרה בקשתם בא"י שומע תפלה (5112)
148R. Eleazar b. Sadok said : "Hear the cry of Thy people Israel, and speedily fulfil their request. Blessed art Thou, O Lord, Who hearkenest unto prayer."
רבי אלעזר ברבי צדוק אומר שמע צעקת עמך ישראל ועשה מהרה בקשתם בא"י שומע תפלה (5339)
149Others say : "The needs of Thy people Israel are many but their mind short. May it be Thy will, O Lord our God, to grant each one sufficient for his maintenance, and to every person enough for his want. Blessed art Thou, O Lord, Who hearkenest unto prayer."
אחרים אומרים צרכי עמך ישראל מרובין ודעתם קצרה יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתתן לכל אחד ואחד כדי פרנסתו ולכל גויה וגויה די מחסורה ברוך אתה ה' שומע תפלה (7613)
150Rab Huna said : The Halakah is in accord with the "others."
אמר רב הונא הלכה כאחרים (844)
151Elijah said to Rab Judah, the brother of Rab Sala Hasida : "Be not wrathful and thou wilt not sin. Be not intoxicated and thou wilt not sin. When thou settest out on a journey, take counsel with thy Creator and go forth." What means, "Take counsel with thy Creator and go forth" ? R. Jacob said in the name of Rab Hisda : This refers to the prayer to be offered on undertaking a journey. R. Jacob also said in the name of Rab Hisda : Whoever sets out on a journey should offer the prayer ordained for a journey.
אמר ליה אליהו לרב יהודה אחוה דרב סלא חסידא לא תרתח ולא תחטי לא תרוי ולא תחטי וכשאתה יוצא לדרך המלך בקונך וצא מאי המלך בקונך וצא אמר רבי יעקב אמר רב חסדא זו תפלת הדרך ואמר רבי יעקב אמר רב חסדא כל היוצא לדרך צריך להתפלל תפלת הדרך (11408)
152What is this prayer? "May it be Thy will, O Lord my God, to conduct me in peace, to direct my steps in peace, to uphold me in peace, and to deliver me from every enemy and ambush by the way. Send a blessing upon the work of my hands, and let me obtain grace, lovingkindness and mercy in Thine eyes and in the eyes of all who behold me. Blessed art Thou, O Lord, Who hearkenest unto prayer."
מאי תפלת הדרך יהי רצון מלפניך ה' אלהי שתוליכני לשלום ותצעידני לשלום ותסמכני לשלום ותצילני מכף כל אויב ואורב בדרך ותשלח ברכה במעשי ידי ותתנני לחן לחסד ולרחמים בעיניך ובעיני כל רואי בא"י שומע תפלה (10736)
153Abbai said : Always
אמר אביי לעולם (440)
Folio 30a דף ל ע״א
154should a man associate himself with the Community. How should he pray ? "May it be Thy will, O Lord our God, to conduct us in peace" etc.
לישתף איניש נפשיה בהדי צבורא היכי נימא יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתוליכנו לשלום וכו' (4070)
155When should he offer this prayer ? R. Jacob said in the name of Rab Hisda : From the time he sets forth on his journey. And how long? R. Jacob said in the name of Rab Hisda: The distance of a Parsah. And how should he offer it ? Rab Hisda said : Standing ; Rab Sheshet said : Even while journeying.
אימת מצלי אמר רבי יעקב אמר רב חסדא משעה שמהלך בדרך עד כמה אמר רבי יעקב אמר רב חסדא עד פרסה והיכי מצלי לה רב חסדא אמר מעומד רב ששת אמר אפילו מהלך (7114)
156Rab Hisda and Rab Sheshet were once on a journey together. Rab Hisda stood up and offered the prayer. Rab Sheshet said to his attendant, "What is Rab Hisda doing?" He replied, "He is standing and praying." He said to him, "Raise also me up and I too will pray ; for if thou canst be good, do not allow thyself to be called evil."
רב חסדא ורב ששת הוו קאזלי באורחא קם רב חסדא וקא מצלי א"ל רב ששת לשמעיה מאי קא עביד רב חסדא אמר ליה קאי ומצלי א"ל אוקמן נמי לדידי ואצלי מהיות טוב אל תקרא רע. (7335)
157"What is the difference between "Give us understanding" and the short prayer? "Give us understanding" requires three benedictions before and three after it, and when he reaches his house, he need not again say the Tefillah ; whereas with the short prayer there is no necessity to utter the three benedictions before and after, but when he reaches his house, he must say the Tefillah.
מאי איכא בין הביננו לתפלה קצרה הביננו בעי לצלויי ג' קמייתא וג' בתרייתא וכי מטי לביתיה לא בעי למהדר לצלויי בתפלה קצרה לא בעי לצלויי לא ג' קמייתא ולא ג' בתרייתא וכי מטי לביתיה בעי למהדר לצלויי (8253)
158The Halakah is also that "Give us understanding" must be said standing, but the short prayer can be said either standing or journeying.
והלכתא הביננו מעומד תפלה קצרה בין מעומד בין מהלך: (2034)
159If he is riding upon an ass, he should alight and say the Tefillah. Our Rabbis have taught : If a man is riding upon an ass and the time of the Tefillah arrives, should he have somebody to hold his ass, he must alight and pray ; but if not, he sits in his place and prays. Rabbi says : In either case, he should sit in his place and pray, because his mind is unsettled.
היה רוכב על החמור וכו': ת"ר היה רוכב על החמור והגיע זמן תפלה אם יש לו מי שיאחז את חמורו ירד למטה ויתפלל ואם לאו ישב במקומו ויתפלל רבי אומר בין כך ובין כך ישב במקומו ויתפלל לפי שאין דעתו מיושבת עליו (9542)
160Raba (another version : R. Joshua b. Levi) said : The Halakah is in agreement with Rabbi.
אמר רבא ואיתימא רבי יהושע בן לוי הלכה כרבי: (1905)
161Our Rabbis have taught : A blind man or one who is unable to locate the directions should direct his heart to his Father in Heaven ; as it is said, "And they pray unto the Lord" (I Kings viii. 44).
ת"ר סומא ומי שאינו יכול לכוין את הרוחות יכוין לבו כנגד אביו שבשמים שנא' (מלכים א ח, לה) והתפללו אל ה' (4204)
162If he is standing outside the [Holy] Land, he must direct his heart towards the land of Israel ; as it is said, "And pray unto Thee toward their land" (ibid. v. 48). If he is standing in the land of Israel, he must direct his heart towards Jerusalem ; as it is said, "And they pray unto the Lord toward the city which Thou hast chosen" (ibid. v. 44). If he is standing in Jerusalem, he must direct his heart towards the Temple ; as it is said, "And pray toward this house" (II Chron. vi. 32). If he is standing in the Temple, he must direct his heart towards the Holy of Holies; as it is said, "And they pray toward this place" (I Kings viii. 35). If he is standing in the Holy of Holies, he must direct his heart towards the mercy-seat. If he is standing behind the mercy-seat, he must imagine himself to be in front of it. Consequently if he is standing in the East, he must turn West ; if in the West, he must turn East ; if in the South, he must turn North ; if in the North, he must turn South. As a result, all Israel will be directing their heart to one spot.
היה עומד בח"ל יכוין את לבו כנגד ארץ ישראל שנא' (מלכים א ח, מח) והתפללו אליך דרך ארצם היה עומד בארץ ישראל יכוין את לבו כנגד ירושלים שנאמר (מלכים א ח, מד) והתפללו אל ה' דרך העיר אשר בחרת היה עומד בירושלים יכוין את לבו כנגד בית המקדש שנאמר (דברי הימים ב ו, לב) והתפללו אל הבית הזה היה עומד בבית המקדש יכוין את לבו כנגד בית קדשי הקדשים שנאמר (מלכים א ח, לה) והתפללו אל המקום הזה היה עומד בבית קדשי הקדשים יכוין את לבו כנגד בית הכפורת היה עומד אחורי בית הכפורת יראה עצמו כאילו לפני הכפורת נמצא עומד במזרח מחזיר פניו למערב במערב מחזיר פניו למזרח בדרום מחזיר פניו לצפון בצפון מחזיר פניו לדרום נמצאו כל ישראל מכוונין את לבם למקום אחד (28086)
163R. Abin (another version : R. Abina) said : What Scriptural authority is there for this ? "Thy neck is like the tower of David, builded with turrets [talpiyyot] (Cant, iv. 4), i.e. a heap [tel] for all mouths [piyyot].
א"ר אבין ואיתימא ר' אבינא מאי קראה (שיר השירים ד, ד) כמגדל דויד צוארך בנוי לתלפיות תל שכל פיות פונים בו: (4285)
164Samuel's father and Levi, when they wished to set out on a journey, used to rise up early and say the Tefillah; and when the time arrived for reading the Shema'
אבוה דשמואל ולוי כי הוו בעו למיפק לאורחא הוו מקדמי ומצלי וכי הוה מטי זמן ק"ש קרו (2379)
165they read it then. In accord with whose opinion is this ? That of the Tanna of the teaching : If one rises early to set out on a journey, they may bring him a Shofar which he blows, a Lulab which he shakes, a Megillah in which he reads ; and when the time arrives for reading the Shema' he reads it. If he rose early to sit in a travelling coach or ship, he may say the Tefillah, and when the time arrives for reading the Shema' he reads it.
כמאן כי האי תנא דתניא השכים לצאת לדרך מביאין לו שופר ותוקע לולב ומנענע מגילה וקורא בה וכשיגיע זמן ק"ש קורא השכים לישב בקרון או בספינה מתפלל וכשיגיע זמן ק"ש קורא (8617)
166R. Simeon b. Eleazar says : In all circumstances, he reads the Shema' and then says the Tefillah in order to unite it with the Ge'ullah.
רשב"א אומר בין כך ובין כך קורא ק"ש ומתפלל כדי שיסמוך גאולה לתפלה (3313)
167In what do they differ ? The former holds that to say the Tefillah standing is of greater importance; the latter holds that to unite the Ge'ullah with the Tefillah is of greater importance.
במאי קמיפלגי מר סבר תפלה מעומד עדיף ומר סבר מסמך גאולה לתפלה עדיף (3089)
168Maremar and Mar Zotra used to gather in their house ten men on the Sabbath preceding a Festival, say the prayers and then go to the study-session.
מרימר ומר זוטרא הוו מכנפי בי עשרה בשבתא דרגלא ומצלו והדר נפקא לפרקא (3735)
169Rab Ashe used to say the prayers in the presence of the assembly alone and sitting, and when he returned to his house, he again said the Tefillah standing. The Rabbis said to him, "The master should act like Maremar and Mar Zotra." He replied, "It is too much trouble for me." "Then let the master act like Samuel's father and Levi." He replied, "We have not seen the Rabbis who are older than we acting in this manner."
רב אשי מצלי בהדי צבורא ביחיד מיושב כי הוה אתי לביתיה הדר ומצלי מעומד אמרי ליה רבנן ולעביד מר כמרימר ומר זוטרא אמר להו טריחא לי מלתא ולעביד מר כאבוה דשמואל ולוי אמר להו לא חזינא להו לרבנן קשישי מינן דעבדי הכי: (8400)
170MISHNAH R. Eleazar b. 'Azariah says : The additional Tefillah is only to be said with the local Congregation. The Sages say: Whether with or without the local Congregation. R. Judah says in his name: In any place where there is a local Congregation, the individual is exempt from the additional Tefillah.
מתני׳ ר' אלעזר בן עזריה אומר אין תפלת המוספין אלא בחבר עיר וחכ"א בחבר עיר ושלא בחבר עיר ר' יהודה אומר משמו כל מקום שיש שם חבר עיר יחיד פטור מתפלת המוספין: (8768)
171GEMARA R. Judah is identical with the first Tanna's view ! There is a difference between them, viz. : an individual who lives in a place where there is no local Congregation. The first Tanna holds that he is exempt [from the additional Tefillah], but R. Judah holds that he is under the obligation.
גמ׳ ר' יהודה היינו ת"ק איכא בינייהו יחיד שלא בחבר עיר ת"ק סבר פטור ור' יהודה סבר חייב (3419)
172Rab Huna b. Hinnana said in the name of Rab Hiyya b. Rab : The Halakah is in agreement with R. Judah as stated in the name of R. Eleazar b. 'Azariah. Rab Hiyya b. Abin said to him : Thou hast said well ; for Samuel has declared : Never have I said the additional Tefillah alone
א"ר הונא בר חיננא אמר ר' חייא בר רב הלכה כר' יהודה שאמר משום ראב"ע א"ל רב חייא בר אבין שפיר קאמרת דאמר שמואל מימי לא מצלינא צלותא דמוספין ביחיד (6611)
Folio 30b דף ל ע״ב
173in Nehardea except on the day when the king's army came to the town, and the Rabbis were so troubled that they did not say the Tefillah, and I said it alone, because I was like an individual without a local Congregation.
בנהרדעא לבר מההוא יומא דאתא פולמוסא דמלכא למתא ואטרידו רבנן ולא צלו וצלי לי ביחיד והואי יחיד שלא בחבר עיר (3667)
174R. Hannina the Bible-teacher sat before R. Jannai ; as he sat he said, "The Halakah is in agreement with R. Judah as stated in the name of R. Eleazar b. 'Azariah." He said to him, "Go out and read thy Bible verses in the street, for the Halakah is not in agreement with R. Judah as stated in the name of R. Eleazar b. 'Azariah."
יתיב רבי חנינא קרא קמיה דר' ינאי ויתיב וקאמר הלכה כר' יהודה שאמר משום ר' אלעזר בן עזריה א"ל פוק קרא קראיך לברא דאין הלכה כרבי יהודה שאמר משום ראב"ע (7017)
175R. Johanan said, "I noticed that R. Jannai said the Tefillah and then said another Tefillah." R. Jeremiah said to R. Zera, "Perhaps he did not at first direct his heart [to his prayer] and finally did so!" He replied, "See how great a man testifies concerning him."
א"ר יוחנן אני ראיתי את רבי ינאי דצלי והדר צלי א"ל רבי ירמיה לר' זירא ודילמא מעיקרא לא כוון דעתיה ולבסוף כוון דעתיה א"ל חזי מאן גברא רבא דקמסהיד עליה: (5889)
176Although there were thirteen Synagogues in Tiberias, R. Ammi and R. Assi never said the Tefillah except between the pillars where they studied.
ר' אמי ור' אסי אע"ג דהוו להו תליסר בי כנישתא בטבריא לא הוו מצלו אלא ביני עמודי היכא דהוו גרסי (3159)
177It has been reported : Rab Isaac b. Abdemi said in the name of our teacher : The Halakah is in agreement with R. Judah as stated in the name of R. Eleazar b. 'Azariah. R. Hiyya b. Abba said the Tefillah and then said another. R. Zera asked him, "Why did the master act so? Is it because the master did not direct his heart [with the first] ? But R. Eleazar has said : A man should always examine himself; if he can direct his heart, then let him pray, but if not, he should not pray ! Or is it because the master did not include the reference to the New Moon [in the first Tefillah]? But there is a teaching:
איתמר רב יצחק בר אבדימי משום רבינו אמר הלכה כר' יהודה שאמר משום ראב"ע ר' חייא בר אבא צלי והדר צלי א"ל רבי זירא מאי טעמא עביד מר הכי אילימא משום דלא כוון מר דעתיה והאמר ר"א לעולם ימוד אדם את עצמו אם יכול לכוין את לבו יתפלל ואם לאו אל יתפלל אלא דלא אדכר מר דריש ירחא (11445)
178If a man erred and omitted the reference to the New Moon in the evening Tefillah, we do not require him to repeat it, because he can say it in the morning Tefillah; [if he omitted it] in the morning, we do not require him to repeat it, because he can say it in the additional Tefillah ; [if he omitted it] in the additional Tefillah, we do not require him to repeat it, because he can say it in the afternoon ! "
והתניא טעה ולא הזכיר של ר"ח בערבית אין מחזירין אותו מפני שיכול לאומרה בשחרית בשחרית אין מחזירין אותו מפני שיכול לאומרה במוספין במוספין אין מחזירין אותו מפני שיכול לאומרה במנחה (9379)
179He replied, "Has it not been reported in this connection : R. Johanan declared that this teaching applies only to a Congregation?"
א"ל לאו איתמר עלה א"ר יוחנן בצבור שנו: (1805)
180How long must one wait between Tefillah and Tefillah? Rab Huna and Rab Hisda [differ]. One said : Until his mind can offer supplication ; the other said : Until his mind can offer beseeching prayer.
כמה ישהה בין תפלה לתפלה רב הונא ור"ח חד אמר כדי שתתחונן דעתו עליו וחד אמר כדי שתתחולל דעתו עליו (6145)
181He who says : Until his mind can offer supplication [tithonen], it is because it is said, "And I supplicated [waethannan] the Lord" (Deut. iii. 23) ; and he who says : Until his mind can offer beseeching prayer [titholel], it is because it is written, "And Moses besought [wayyehal] the Lord" (Exod. xxxii. 11).
מאן דאמר כדי שתתחונן דעתו עליו דכתיב (דברים ג, כג) ואתחנן אל ה' ומ"ד כדי שתתחולל דעתו עליו דכתיב (שמות לב, יא) ויחל משה (5856)
182Rab 'Anan said in the name of Rab : If a man erred and omitted the reference to the New Moon in the evening Tefillah, we do not require him to repeat it, because the Bet Din only consecrate the new month in the day-time.
אמר רב ענן אמר רב טעה ולא הזכיר של ר"ח ערבית אין מחזירין אותו לפי שאין בית דין מקדשין את החדש אלא ביום (5707)
183Amemar said : It is probable that Rab's statement applies to a full month ; but in the case of a detective month, we require him to repeat it.
אמר אמימר מסתברא מילתא דרב בחדש מלא אבל בחדש חסר מחזירין אותו (3660)
184Rab Ashe said to Amemar : Since Rab has stated a reason, what has it to do whether the month is full or defective ! Certainly there is no difference.
א"ל רב אשי לאמימר מכדי רב טעמא קאמר מה לי חסר ומה לי מלא אלא לא שנא: (2531)
185May we return unto thee : The morning Tefillah !
הדרן עלך תפלת השחר (1802)
English: Berakhot, A. Cohen, The Babylonian Talmud: Tractate Berakot (Cambridge University Press, 1921), public domain; Sukkah and Megillah, Daf Shevui (Conservative Yeshiva), CC0; Ta'anit, Henry Malter, The Treatise Ta'anit of the Babylonian Talmud (Jewish Publication Society, 1928), public domain; Chagigah, A. W. Streane, A Translation of the Treatise Chagigah from the Babylonian Talmud (Cambridge University Press, 1891), public domain; Makkot, Sefaria Community Translation, CC0. Hebrew and Aramaic: Ta'anit, Malter's critical text (1928, public domain; his notes not reproduced); the others, Wikisource Talmud Bavli (Vilna edition), via Sefaria, licensed CC BY-SA 3.0 (this site's cleaned copy of that text is shared under the same license); changes made (markup and images removed).