My LORD’s BibleBabylonian Talmud Berakhot 2
Folio 13a דף יג ע״א
2Between the sections, he may greet a man out of respect for him and return a salutation ; but in the middle [of the sections] he may greet a man because of fear for him and return a salutation. These are the words of R. Meir.
בפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב דברי ר' מאיר (3316)
3R. Judah says: In the middle, he may greet a man because of fear for him, and return a salutation out of respect ; and between the sections, he may greet a man out of respect for him and return the salutation of any person.
ר' יהודה אומר באמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב שלום לכל אדם (3844)
4II. The following are "between the sections" : Between the first benediction and the second ; between the second and "Hear, O Israel" ; between "Hear, O Israel" and "And it shall come to pass if ye shall hearken" ; between "And it shall come to pass if ye shall hearken" and "And the Lord spake" ; between "And the Lord spake" and "True and firm."
אלו הן בין הפרקים בין ברכה ראשונה לשניה בין שניה לשמע בין שמע לוהיה אם שמוע בין והיה אם שמוע לויאמר בין ויאמר לאמת ויציב (5427)
5R. Judah says : One must make no interruption between "And the Lord spake" and "True and firm."
ר' יהודה אומר בין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק (1676)
6R. Joshua b. Karhah said: Why does the section "Hear, O Israel" precede "And it shall come to pass if ye shall hearken"? So that a man shall first receive upon himself the yoke of the kingdom of heaven, and afterwards receive upon himself the yoke of the commandments. And why does "And it shall came to pass if ye shall hearken" precede "And the Lord spake" ? Because the former applies both during the day and night, but the latter during the day only.
אמר ר' יהושע בן קרחה למה קדמה פרשת שמע לוהיה אם שמוע כדי שיקבל עליו עול מלכות שמים תחלה ואחר כך מקבל עליו עול מצות והיה אם שמוע לויאמר שוהיה אם שמוע נוהג בין ביום ובין בלילה ויאמר אינו נוהג אלא ביום בלבד: (8934)
7GEMARA Is the conclusion to be drawn [from the opening sentence of the Mishnah] that the performance of the commandments requires Kawwanah?
גמ׳ ש"מ מצות צריכות כוונה (1732)
8No; for] what means If he directed his heart to read ? Just to read [in the Torah for the sake of study]. But he was reading!
מאי אם כוון לבו לקרות לקרות והא קא קרי (2107)
9[It is to differentiate him] from one who is reading [the Torah] for the purpose of correcting.
בקורא להגיה: (362)
10Our Rabbis have taught : The Shema' must be read as it is written: These are the words of Rabbi; but the Sages say : may be read] in any language.
ת"ר ק"ש ככתבה דברי רבי וחכ"א בכל לשון (2348)
11What is Rabbi's reason ? The text states, "And these words shall be" (Deut. vi. 6); i.e. as they are, so must they remain.
מ"ט דרבי אמר קרא והיו בהוייתן יהו (1338)
12And what is the reason of the Sages? The text states, "Hear, O Israel" (ibid. v. 4); i.e. in any language which thou hearest.
ורבנן מאי טעמייהו אמר קרא שמע בכל לשון שאתה שומע (3021)
13But for Rabbi also it is written "Hear, O Israel" ! He requires it to establish the rule. Cause thine ear to hear what thou utterest with thy lips.
ולרבי נמי הא כתיב שמע ההוא מבעי ליה השמע לאזניך מה שאתה מוציא מפיך (2961)
14And the Sages ? They agree with him who says that if one does not read [the Shema'] audibly, he has still fulfilled his obligation.
ורבנן סברי להו כמאן דאמר לא השמיע לאזנו יצא (1628)
15But for the Sages also it is written "And these words shall be" ! They require it to establish the rule that one must not read [the sentences of the Shema'] out of order.
ולרבנן נמי הא כתיב והיו ההוא מבעי להו שלא יקרא למפרע (2145)
16Whence does Rabbi find authority for the rule that the Shema' may not be read out of order? He derives it from the fact that the text states "these words shall be" and not "the words shall be." And the Sages [what do they make of this distinction between "these words" and "the words"]?
ורבי שלא יקרא למפרע מנא ליה נפקא ליה מדברים הדברים ורבנן דברים הדברים לא דרשי (3619)
17They draw no conclusion from it at all. It is possible to say that Rabbi holds that the whole Torah can be read in any language. For if thou maintainest that it may be read only in the holy tongue, what are we to make of the phrase "and these words shall be" which the All-merciful wrote?
למימרא דסבר רבי דכל התורה כולה בכל לשון נאמרה דאי סלקא דעתך בלשון הקודש נאמרה והיו דכתב רחמנא למה לי (4930)
18It is necessary because it is written "Hear, O Israel."
איצטריך משום דכתיב שמע (1572)
19It is likewise possible to say that the Sages hold that the whole Torah must be read in the holy tongue. For if thou maintainest that it can be read in any language, what are we to make of the phrase "Hear, O Israel" which the All-merciful wrote?
למימרא דסברי רבנן דכל התורה כולה בלשון הקודש נאמרה דאי סלקא דעתך בכל לשון נאמרה שמע דכתב רחמנא למה לי (5413)
20It is necessary because it is written "And these words shall be."
איצטריך משום דכתיב והיו: (1189)
21Our Rabbis have taught : "And these words shall be" means that one must not recite [the sentences of the Shema'] out of order. "These words... upon thine heart" — one might suppose that the whole Parashah requires Kawwanah; therefore there is a teaching to state, "These words... [shall be upon thine heart]," that is to say, up to this point Kawwanah is required, but from this point onward it is not necessary. These are the words of R. Eliezer. [[fol. 13 b.]] R. 'Akiba said to him :
ת"ר והיו שלא יקרא למפרע הדברים על לבבך יכול תהא כל הפרשה צריכה כוונה תלמוד לומר האלה עד כאן צריכה כוונה מכאן ואילך אין צריכה כוונה דברי ר' אליעזר (6367)
22Behold it states,
א"ל רבי עקיבא הרי הוא אומר (900)
Folio 13b דף יג ע״ב
23"Which I command thee this day... upon thine heart." Hence thou learnest that the whole Parashah requires Kawwanah !
(דברים ו, ו) אשר אנכי מצוך היום על לבבך מכאן אתה למד שכל הפרשה כולה צריכה כוונה (2957)
25There are some who connect [the statement of Rabbah b. Bar Hannah] with the following. There is a teaching : Who recites the Shema' must direct his heart thereto. R. Aha says in the name of R. Judah : If one directed his heart in the first paragraph, it is no longer necessary [in the succeeding paragraphs]. Rabbah b. Bar Hannah said in the name of R. Johanan : The Halakah is in accord with the view of R. Aha which he reported in the name of R. Judah.
איכא דמתני לה אהא דתניא הקורא את שמע צריך שיכוין את לבו ר' אחא משום ר' יהודה אומר כיון שכוון לבו בפרק ראשון שוב אינו צריך אמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן הלכה כר' אחא שאמר משום ר' יהודה (9461)
26There is a further teaching: "And these words... shall be" means one must not read [the sentences of the Shema'] out of order. "Upon thine heart" — R. Zotra says: Up to here the law of Kawwanah applies, but from here onward the commandment to recite applies. R. Josiah says : Up to here the commandment to recite applies, but from here onward the law requiring Kawwanah applies.
תניא אידך והיו שלא יקרא למפרע על לבבך ר' זוטרא אומר עד כאן מצות כוונה מכאן ואילך מצות קריאה רבי יאשיה אומר עד כאן מצות קריאה מכאן ואילך מצות כוונה (6790)
27What is the distinction that from here onward the commandment to recite applies ? Because it is written, "talking of them." But in the first Parashah it is likewise written "and shalt talk of them" !
מ"ש מכאן ואילך מצות קריאה דכתיב לדבר בם הכא נמי הא כתיב ודברת בם (3302)
28What he means to say is, Up to here the law of Kawwanah and reciting applies, but from here onward, reciting without Kawwanah is sufficient.
ה"ק עד כאן מצות כוונה וקריאה מכאן ואילך קריאה בלא כוונה (1809)
29And what is the distinction that up to [the end of the first paragraph] the law of Kawwanah and reciting applies ? Because it is written "upon thine heart" and "and shalt talk of them." But in the next paragraph it is likewise written "Upon your heart" and "talking of them" !
ומאי שנא עד כאן מצות כוונה וקריאה דכתיב על לבבך ודברת בם התם נמי הא כתיב על לבבכם לדבר בם (4197)
30That is required for that which R. Isaac said : "Therefore shall ye lay up these My words upon your heart" (Deut. xi. 18) is necessary [to teach that the Tefillin] must be placed over against the heart.
ההוא מבעי ליה לכדרבי יצחק דאמר (דברים יא, יח) ושמתם את דברי אלה צריכה שתהא שימה כנגד הלב: (3842)
31The teacher stated above : "R. Josiah says : Up to here the commandment to recite applies, but from here onward the law requiring Kawwanah applies. " What is the distinction that from here onward the law requiring Kawwanah applies ? Because it is written "upon your heart." But in the first Parashah it is likewise written "upon thine heart" !
אמר מר ר' יאשיה אומר עד כאן מצות קריאה מכאן ואילך מצות כוונה מ"ש מכאן ואילך מצות כוונה משום דכתיב על לבבכם הכא נמי הא כתיב על לבבך (5927)
32What he means to say is, Up to here the law of reciting and Kawwanah applies, but from here onward Kawwanah without reciting is sufficient.
ה"ק עד כאן מצות קריאה וכוונה מכאן ואילך כוונה בלא קריאה (1809)
33And what is the distinction that up to [the end of the first paragraph] the law of reciting and Kawwanah applies ? Because it is written "upon thine heart" and "thou shalt talk of them." But in the next paragraph it is likewise written "upon your heart" and "talking of them"!
ומ"ש עד כאן מצות קריאה וכוונה דכתיב על לבבך ודברת בם התם נמי הא כתיב על לבבכם לדבר בם (4135)
34That refers to the words of Torah; and thus spake the All-merciful, "Teach your children Torah so that they can read therein."
ההוא בדברי תורה כתיב וה"ק רחמנא אגמירו בנייכו תורה כי היכי דליגרסו בהו: (3058)
35Our Rabbis have taught : "Hear, O Israel, the Lord our God, the Lord is one" (Deut. vi. 4) — up to here Kawwanah is required. These are the words of R. Meir. Raba said : The Halakah is in accord with R. Meir.
ת"ר (דברים ו, ד) שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד עד כאן צריכה כוונת הלב דברי ר"מ אמר רבא הלכה כר"מ (3885)
36There is a teaching : Symmachus says : Whoever prolongs the pronunciation of the word ehad "one," his days and years are prolonged for him. Rab Aha b. Jacob said : Especially the letter D. Rab Ashe said: Only he must not slur over the letter H. R.
תניא סומכוס אומר כל המאריך באחד מאריכין לו ימיו ושנותיו אמר רב אחא בר יעקב ובדלי"ת אמר רב אשי ובלבד שלא יחטוף בחי"ת (5403)
37Jeremiah was sitting in the presence of R. Hiyya b. Abba, and noticed that he prolonged [the word ehad] exceedingly. He said to him : So long as thou hast proclaimed His Kingship above and below and the four winds of heaven, more than that is not required of thee.
ר' ירמיה הוה יתיב קמיה דר' [חייא בר אבא] חזייה דהוה מאריך טובא א"ל כיון דאמליכתיה למעלה ולמטה ולארבע רוחות השמים תו לא צריכת: (5229)
38Rab Nathan b. Mar 'Ukba said in the name of Rab Judah : "Upon thine heart" [should be recited] standing. Dost thou imagine that applies only to the words "Upon thine heart"? No ; but say, [From the commencement of the Shema'] up to "upon thine heart" is to be recited standing, but not from there onward. R. Johanan said : The whole paragraph should be recited standing ;
אמר רב נתן בר מר עוקבא אמר רב יהודה על לבבך בעמידה על לבבך סלקא דעתך אלא אימא עד על לבבך בעמידה מכאן ואילך לא ורבי יוחנן אמר כל הפרשה כולה בעמידה (5228)
39and R. Johanan hereby follows out his opinion [expressed in the statement ;] Rabbah b. Rab Hannah said in the name of R. Johanan : The Halakah is in accord with the view of R. Aha which he reported in the name of R. Judah.
ואזדא ר' יוחנן לטעמיה דאמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן הלכה כר' אחא שאמר משום ר' יהודה: (3198)
40Our Rabbis have taught: "Hear, O Israel, the Lord our God, the Lord is one" — that was the reading of the Shema' of R. Judah ha-Nasi'. Rab said to R. Hiyya, "I have never seen Rabbi receive the yoke of the kingdom of heaven upon himself." He replied to him, "Son of princes, at the time when he passed his hands across his face, he received upon himself the yoke of the kingdom of heaven."
ת"ר שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד זו ק"ש של ר' יהודה הנשיא א"ל רב לר' חייא לא חזינא ליה לרבי דמקבל עליה מלכות שמים אמר ליה בר פחתי בשעה שמעביר ידיו על פניו מקבל עליו עול מלכות שמים (8619)
41Did he afterwards finish the Shema' or did he not? Bar Kappara says : He did not afterwards finish it. R. Simeon b. Rabbi says : He did afterwards finish it. Bar Kappara said to R. Simeon b. Rabbi ; It is quite right according to me when I declare he did not afterwards finish it, because Rabbi used [every day] to deal with a theme in which the exodus from Egypt was mentioned; but according to thee who sayest that he did afterwards finish it, why did he [daily] deal with such a theme?
חוזר וגומרה או אינו חוזר וגומרה בר קפרא אומר אינו חוזר וגומרה רבי שמעון ברבי אומר חוזר וגומרה א"ל בר קפרא לר"ש ברבי בשלמא לדידי דאמינא אינו חוזר וגומרה היינו דמהדר רבי אשמעתא דאית בה יציאת מצרים אלא לדידך דאמרת חוזר וגומרה למה ליה לאהדורי (10750)
42[He replied] : For the purpose of mentioning the exodus from Egypt in its proper time.
כדי להזכיר יציאת מצרים בזמנה (1301)
43R. Ila b. Rab Samuel b. Marta said in the name of Rab: [If one recited only the verse] "Hear, O Israel, the Lord our God, the Lord is one" and was then overcome by sleep, he has fulfilled his obligation. Rab Nahman said to Daro his servant : With the first verse worry me [to keep awake], but do not so after that. Rab Joseph asked Rab Joseph b. Raba, "How used thy father to do ?" He replied, "With the first verse he took pains [to keep awake], but he did not so after that."
אמר ר' אילא בריה דרב שמואל בר מרתא משמיה דרב אמר שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד ונאנס בשינה יצא אמר ליה רב נחמן לדרו עבדיה בפסוקא קמא צערן טפי לא תצערן אמר ליה רב יוסף לרב יוסף בריה דרבה אבוך היכי הוה עביד אמר ליה בפסוקא קמא הוה קא מצער נפשיה טפי לא הוה מצער נפשיה (11651)
44Rab Joseph said : One who lies on his back should not read the Shema'. Is it only he may not read [the Shema' in this position] ; but is it right for him to sleep [in this position]? For lo, R. Joshua b. Levi cursed anyone who slept lying on his back !
אמר רב יוסף פרקדן לא יקרא קריאת שמע מקרא הוא דלא ליקרי הא מיגנא שפיר דמי והא רבי יהושע בן לוי לייט אמאן דגני אפרקיד (5314)
45They answered : To sleep thus is right if he incline a little to one side, but to read the Shema' is forbidden, though he incline to one side.
אמרי מיגנא כי מצלי שפיר דמי מקרא אע"ג דמצלי נמי אסור (2155)
46But R. Johanan inclined to one side and read the Shema' !
והא ר' יוחנן מצלי וקרי (822)
47It is different with him, because he was corpulent.
שאני ר' יוחנן דבעל בשר הוה: (1309)
48Between the sections he may greet a man out of respect for him and return a salutation.
ובפרקים שואל וכו' (807)
49He may return a salutation ; but on what ground ? If it is supposed out of respect, since he is allowed to greet, surely he ought to be permitted to respond ! But [the meaning is], He greets a man out of respect, and returns a salutation to any person. Consider the sequel : In the middle [of the sections] he may greet a man because of fear for him and return the salutation. On what ground may he respond ?
משיב מחמת מאי אילימא מפני הכבוד השתא משאל שאיל אהדורי מבעיא אלא שואל מפני הכבוד ומשיב שלום לכל אדם אימא סיפא ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב (5920)
50If it is supposed because of fear, since he is allowed to greet, surely he ought to be permitted to respond ! But [the meaning is. He may return the salutation] out of respect. But that is the view of. R. Judah! For our Mishnah states: R. Judah says : In the middle of a section, he may greet a man because of fear for him and return a salutation out of respect ; and between the sections, he may greet a man out of respect and return the salutation of any person!
משיב מחמת מאי אילימא מפני היראה השתא משאל שאיל אהדורי מבעיא אלא מפני הכבוד היינו דר"י דתנן ר"י אומר באמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב שלום לכל אדם (8023)
51[The text of the Mishnah] is defective and should read thus : "Between the sections, he may greet a man out of respect for him, and there is no need to state that he may return the salutation ; and in the middle [of the sections], he may greet a man because of fear for him, and there is no need to state that he may return a salutation. These are the words of R. Meir. R. Judah says : In the middle, he may greet [[fol. 14a.]] because of fear and return a salutation out of respect;
חסורי מחסרא והכי קתני בפרקים שואל מפני הכבוד ואין צריך לומר שהוא משיב ובאמצע שואל מפני היראה ואין צריך לומר שהוא משיב דברי ר"מ רבי יהודה אומר באמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד (8242)
Folio 14a דף יד ע״א
52and between the sections he may greet out of respect and return the salutation of any person."
ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב שלום לכל אדם (1851)
53There is a teaching to the same effect : If one is reading the Shema', and his teacher or one greater than himself meet him, between the sections he may greet him out of respect, and there is no need to state that he may return a salutation; and in the middle [of the sections], he may greet one because of fear, and there is no need to state that he may return a salutation. These are the words of R. Meir. R. Judah says : In the middle, he may greet because of fear and return a salutation out of respect ; and between the sections, he may greet out of respect and return the salutation of any person.
תניא נמי הכי הקורא את שמע ופגע בו רבו או גדול הימנו בפרקים שואל מפני הכבוד וא"צ לומר שהוא משיב ובאמצע שואל מפני היראה ואצ"ל שהוא משיב דברי ר' מאיר ר' יהודה אומר באמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב שלום לכל אדם (10527)
54Ahi [asked of him] a Tanna of the school of R. Hiyya, asked R. Hiyya : May one interrupt the Hallel or the Megillah [to greet a person] ? Do we argue a fortiori : If with the reading of the Shema', which is an ordinance of the Torah, one may interrupt, how much more so should it be permitted in the case of the Hallel or the Megillah, which is only a Rabbinical ordinance ! Or is it perhaps that the proclamation of a miracle is superior [to the reading of the [Shema'] ?
בעא מיניה אחי תנא דבי רבי חייא מרבי חייא בהלל ובמגילה מהו שיפסיק אמרינן ק"ו ק"ש דאורייתא פוסק הלל דרבנן מבעיא או דלמא פרסומי ניסא עדיף (4962)
55He replied : One may interrupt, and there is nothing in that [point you raise]. Rabbah said : On those days when the individual completes the Hallel, he may interrupt between the paragraphs, but in the middle of a paragraph he may not interrupt ; and on the days when the individual does not complete the Hallel, he may interrupt even in the middle of a paragraph.
א"ל פוסק ואין בכך כלום אמר רבה ימים שהיחיד גומר בהן את ההלל בין פרק לפרק פוסק באמצע הפרק אינו פוסק וימים שאין היחיד גומר בהן את ההלל אפי' באמצע הפרק פוסק (6349)
56But it is not so ! For behold, Raba b. Rab Shaba visited Rabina on one of those days when the individual does not complete the Hallel, and Rabina did not interrupt [to greet him]!
איני והא רב בר שבא איקלע לגביה דרבינא וימים שאין היחיד גומר את ההלל הוה ולא פסיק ליה (2890)
57It is different with Raba b. Shaba, since he was not highly esteemed by Rabina.
שאני רב בר שבא דלא חשיב עליה דרבינא: (1805)
58[He asked of him] Ashyan, a Tanna of the school of R. Ammi, asked R. Ammi : May one who is undergoing a fast taste anything? If he has taken upon himself [to abstain from] eating and drinking, it comes under the heading of neither ; or is it that he has taken upon himself [to abstain from] any kind of gratification, and [tasting] is to be so regarded?
בעי מיניה אשיאן תנא דבי ר' אמי מר' אמי השרוי בתענית מהו שיטעום אכילה ושתיה קביל עליה והא ליכא או דילמא הנאה קביל עליה והא איכא (5078)
59He replied : He may taste and there is nothing in that [point you raise]. There is a teaching to the same effect : A woman who tastes [her cooking] is not required to utter a benediction, and she who is undergoing a fast may taste and there is nothing in it.
א"ל טועם ואין בכך כלום תניא נמי הכי מטעמת אינה טעונה ברכה והשרוי בתענית טועם ואין בכך כלום (3738)
60What is the maximum quantity [he may taste]?
עד כמה (139)
62Rab said : Whoever greets his neighbour before he prays is as though he accounted him as an idolatrous altar [bamah] ; as it is said, "Cease ye from man, in whose nostrils is a breath ; for how little [bammeh] is he to be accounted" (Is. ii. 22). Read not bammeh but bamah.
אמר רב כל הנותן שלום לחבירו קודם שיתפלל כאלו עשאו במה שנאמר (ישעיהו ב, כב) חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו כי במה נחשב הוא אל תקרי במה אלא במה (6287)
63But Samuel said : Why do you esteem this person [whom you greet first] and not God ?
ושמואל אמר במה חשבתו לזה ולא לאלוה (1538)
64Rab Sheshet quoted the following in objection ; Between the sections one may greet out of respect and return a salutation !
מתיב רב ששת בפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב (2998)
65R. Abba explained [the statements of Rab Samuel to refer] to one who goes first to the door of his neighbour.
תרגמה ר' אבא במשכים לפתחו (1788)
66R. Jonah said in the name of R. Zera: Whoever attends to his personal affairs before offering his prayers is as though he had erected an idolatrous altar. He was asked : Dost thou say "an idolatrous altar"? He answered : No, I only mean it is prohibited; and it is in accordance with the statement of Rab Iddi b. Abin
(א"ר יונה א"ר זירא כל העושה חפציו קודם שיתפלל כאלו בנה במה א"ל במה אמרת א"ל לא אסור קא אמינא (3733)
67who said in the name of Rab Isaac b. Ashyan : It is forbidden a man to attend to his personal affairs before offering his prayers ; as it is said, "Righteousness shall go before him, and shall make his footsteps a way" (Ps. Ixxxv. 14).
וכדרב אידי בר אבין ד) אמר רב אידי בר אבין אמר רב יצחק בר אשיאן אסור לו לאדם לעשות חפציו קודם שיתפלל שנאמר (תהלים פה, יד) צדק לפניו יהלך וישם לדרך פעמיו (6694)
68Rab Iddi b. Abin also said in the name of Rab Isaac b. Ashyan : Whoever prays and afterwards goes on his way [to attend to his affairs], the Holy One, blessed be He, attends to them for him ; as it is said, "Righteousness shall go before him, and He shall make his footsteps a way."
ואמר רב אידי בר אבין אמר רב יצחק בר אשיאן כל המתפלל ואח"כ יוצא לדרך הקב"ה עושה לו חפציו שנאמר צדק לפניו יהלך וישם לדרך פעמיו: (5550)
69R. Jonah also said in the name of R. Zera : Whoever sleeps for seven nights without a dream is called evil; as it is said, "He shall abide satisfied [sabea'] he shall not he visited with evil" (Prov. xix. 23). Read not sabea', but sheba' "seven."
(ו)א"ר יונה א"ר זירא כל הלן שבעת ימים בלא חלום נקרא רע שנאמר (משלי יט, כג) ושבע ילין בל יפקד רע אל תקרי שבע אלא שבע (5518)
70R. Abba, son of R. Hiyya b. Abba, said to him : Thus declared R. Hiyya in the name of R. Johanan : Whoever satisfies himself with words of Torah and then sleeps will not receive evil tidings [in a dream]; as it is said, "He shall abide satisfied [with Torah], he shall not be visited with evil."
א"ל רב אחא בריה דרבי חייא בר אבא הכי א"ר חייא א"ר יוחנן כל המשביע עצמו מדברי תורה ולן אין מבשרין אותו בשורות רעות שנאמר ושבע ילין בל יפקד רע: (7368)
71The following are between the sections, etc.
אלו הן בין הפרקים וכו': (621)
72R. Abbahu said in the name of R. Johanan : The Halakah is in accord with R. Judah who maintains that one may not interrupt between "I am the Lord your God" and "True and firm." R. Abbahu [also] said in the name of R. Johanan: What is R. Judah's reason? Because it is written,
א"ר אבהו א"ר יוחנן הלכה כר' יהודה דאמר בין אלהיכם לאמת ויציב לא יפסיק א"ר אבהו א"ר יוחנן מאי טעמיה דרבי יהודה דכתיב (3550)
Folio 14b דף יד ע״ב
74Should one repeat the word "true" or not?
חוזר ואומר אמת או אינו חוזר ואומר אמת (1904)
75R. Abbahu said in the name of R. Johanan: He must repeat the word "true." Rabbah said : He does not repeat it. Somebody descended in the presence of Rabbah ; and when the latter heard him say emit "true" twice, He [Rabbah] exclaimed, "Every emet has seized hold of this fellow !"
א"ר אבהו א"ר יוחנן חוזר ואומר אמת רבה אמר אינו חוזר ואומר אמת ההוא דנחית קמיה דרבה שמעיה רבה דאמר אמת אמת תרי זימני אמר רבה כל אמת אמת תפסיה להאי (8207)
76Rab Joseph said : How excellent is the teaching which, when Rab Samuel b. Judah came [from Palestine], he reported, viz. : In the West they say in the evening, "Speak unto the children of Israel and say unto them I am the Lord your God. True."
אמר רב יוסף כמה מעליא הא שמעתתא דכי אתא רב שמואל בר יהודה אמר אמרי במערבא ערבית דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם אני ה' אלהיכם אמת (6954)
77Abbai said to him : What is there excellent in this? Behold, Rab Kahana has said in the name of Rab : One need not commence [the third paragraph at all] ; but if he has commenced it, he must finish it ! Shouldest thou argue that [to say the words] "And thou shalt say unto them" is not commencing, behold Rab Samuel b. Isaac has declared in the name of Rab : "Speak unto the children of Israel" is not considered a commencement, but "And thou shalt say unto them" is to be so regarded !
אמר ליה אביי מאי מעליותא והא אמר רב כהנא אמר רב לא יתחיל ואם התחיל גומר וכי תימא ואמרת אליהם לא הוי התחלה והאמר רב שמואל בר יצחק אמר רב דבר אל בני ישראל לא הוי התחלה ואמרת אליהם הוי התחלה (9075)
78Rab Pappa replied : In the West they hold that "And thou shalt say unto them" is likewise not considered a commencement, until one adds "And they shall make for themselves fringes."
אמר רב פפא קסברי במערבא ואמרת אליהם נמי לא הויא התחלה עד דאמר ועשו להם ציצית (4001)
79Abbai said : Therefore we commence as they commence in the West, and since we have commenced, we also complete it ; for Rab Kahana said in the name of Rab : One need not commence it ; but if he has commenced it, he must finish it.
אמר אביי הלכך אנן אתחולי מתחלינן דקא מתחלי במערבא וכיון דאתחלינן מגמר נמי גמרינן דהא אמר רב כהנא אמר רב לא יתחיל ואם התחיל גומר (5982)
80Hiyya b. Rab declared: If one has said "I am the Lord your God," he must continue "True" ; if he has not said "I am the Lord your God," it is not necessary to add "True."
חייא בר רב אמר אמר אני ה' אלהיכם צריך לומר אמת לא אמר אני ה' אלהיכם אינו צ"ל אמת (3196)
81Yes; but he is required to mention the exodus from Egypt!
והא בעי לאדכורי יציאת מצרים (1256)
82Let him say the following : "We give thanks unto Thee, O Lord our God, that Thou hast brought us forth from the land of Egypt and redeemed us from the house of bondage, and performed miracles and mighty deeds for us by the Red Sea ; to thee do we sing."
דאמר הכי מודים אנחנו לך ה' אלהינו שהוצאתנו מארץ מצרים ופדיתנו מבית עבדים ועשית לנו נסים וגבורות על הים ושרנו לך: (5777)
83R. Joshua b. Karhah said: Why does the section "Hear O Israel" precede "And it shall come to pass if ye shall hearken"?
אמר ר' יהושע בן קרחה למה קדמה פרשת שמע וכו': (2843)
84There is a teaching : R. Simeon b. Johai says : It is right that precedence should be given to "Hear O Israel" over "And it shall come to pass," because the former speaks of learning, the latter of teaching; and to "It shall come to pass" over "And the Lord spake," because the former speaks of teaching and the latter of performing.
תניא ר"ש בן יוחי אומר בדין הוא שיקדים שמע לוהיה אם שמוע שזה ללמוד וזה ללמד והיה אם שמוע לויאמר שזה ללמוד וזה לעשות (5319)
85Do you mean to say that in "Hear O Israel" there is a reference to learning, but not to teaching and performing? Behold it is written, "Thou shalt teach them diligently... thou shalt bind them... thou shalt write them"! And further [do you mean to say that] "And it shall come to pass" contains a reference to teaching, but not to performing? Behold it is written, "Ye shall bind... ye shall write"!
אטו שמע ללמוד אית ביה ללמד ולעשות לית ביה והא כתיב ושננתם וקשרתם וכתבתם ותו והיה אם שמוע ללמד הוא דאית ביה ולעשות לית ביה והא כתיב וקשרתם וכתבתם (10611)
86Nay; but this is what he means to say : It is right that precedence should be given to "Hear O Israel" over "And it shall come to pass," because the former contains a reference to learning, teaching and performing ; and to "And it shall come to pass" over "And the Lord spake," because the former contains a reference to teaching and performing, whereas "And the Lord spake" refers only to performing.
אלא הכי קאמר בדין הוא שתקדם שמע לוהיה אם שמוע שזה ללמוד וללמד ולעשות והיה אם שמוע לויאמר שזה יש בה ללמד ולעשות ויאמר אין בה אלא לעשות בלבד (7113)
87But derive the reason [for the order of the paragraphs] from the statement of R. Joshua b. Karhah! [He gave] one reason and now another is added; viz. : [the first is] in order that a man shall first receive upon himself the yoke of the kingdom of heaven and afterwards receive upon himself the yoke of the commandments ; and the second reason is because the first paragraph contains these other references.
ותיפוק ליה מדרבי יהושע בן קרחה חדא ועוד קאמר חדא כדי שיקבל עליו עול מלכות שמים תחלה ואח"כ יקבל עליו עול מצות ועוד משום דאית בה הני מילי אחרנייתא. (6803)
88Rab washed his hands, read the Shema', put on the Tefillin and then offered his prayers. How could he act thus? For lo, there is a teaching : One who is digging a cavity for a corpse is exempt from the obligation of reading the Shema', the Tefillah, Tefillin and all the commandments mentioned in the Torah ; but when the time of reading the Shema' arrives, he ascends, washes his hands, puts on the Tefillin, reads the Shema' and offers his prayers?
רב משי ידיה וקרא ק"ש ואנח תפילין וצלי והיכי עביד הכי והתניא החופר כוך למת בקבר פטור מק"ש ומן התפלה ומן התפילין ומכל מצות האמורות בתורה הגיע זמן ק"ש עולה ונוטל ידיו ומניח תפילין וקורא ק"ש ומתפלל (10587)
89Here is a self-contradiction ! The first clause declares such a man to be exempt from the obligation, and the latter imposes the obligation upon him !
הא גופא קשיא רישא אמר פטור וסיפא חייב (1741)
90There is no contradiction : the latter clause referring to where there are two, the former to one.
הא לא קשיא סיפא בתרי ורישא בחד (1742)
91Nevertheless it presents a difficulty to Rab. [The solution is :] Rab holds the view of R. Joshua b. Karhah who says : First there must be the yoke of the kingdom of heaven, and afterwards the yoke of the commandments.
מ"מ קשיא לרב רב כרבי יהושע בן קרחה סבירא ליה דאמר עול מלכות שמים תחלה ואח"כ עול מצות (4588)
92R. Joshua b. Karhah certainly said that the reading [of the yoke of heaven, i.e. "Hear O Israel"] is to precede the reading [of the yoke of the commandments, i.e. "And it shall come to pass"] ; but hast thou heard him say that the reading [of the Shema'] should precede the performance [of the duty of Tefillin] ?
אימר דאמר רבי יהושע בן קרחה להקדים קריאה לקריאה קריאה לעשיה מי שמעת ליה (3951)
93Further, how could Rab be considered as holding the same opinion as R. Joshua b. Karhah ? For Rab Hiyya b. Ashe has said : On many occasions have I stood before Rab, who first washed his hands, uttered the benediction, taught us the chapters, laid Tefillin, and after that read the Shema' ! Shouldest thou argue that the time for reading the Shema' had not yet arrived, in that case what purpose is there in the testimony of Rab Hiyya b. Ashe?
ותו מי סבר ליה כרבי יהושע בן קרחה והאמר רב חייא בר אשי זמנין סגיאין הוה קאימנא קמיה דרב ומקדים ומשי ידיה ומברך ומתני לן פרקין ומנח תפילין והדר קרי ק"ש וכ"ת בדלא מטא זמן ק"ש א"כ מאי אסהדתיה דרב חייא בר אשי (9426)
94[The object was] to refute him who declared that it is unnecessary to utter a benediction over the study of the Mishnah ; hence we are informed that likewise for the Mishnah it is necessary to utter a benediction.
לאפוקי ממ"ד למשנה אין צריך לברך קמ"ל דאף למשנה נמי צריך לברך (2721)
95Still the difficulty against Rab remains! His messenger was at fault.
מ"מ קשיא לרב שלוחא הוא דעוית: (1570)
96'Ulla said : Whoever reads the Shema' without Tefillin is as though he spoke false testimony against himself. R. Hiyya b. Abba said in the name of R. Johanan : It is as though he had offered a burnt-offering without a meal-offering (cf. Num. xxviii. 5) and a sacrifice without drink-offerings (ibid. v. 14).
אמר עולא כל הקורא ק"ש בלא תפילין כאילו מעיד עדות שקר בעצמו א"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן כאילו הקריב עולה בלא מנחה וזבח בלא נסכים: (4830)
97R. Johanan also said: Whoever wishes to receive upon himself the yoke of the kingdom of heaven in perfection
ואמר רבי יוחנן הרוצה שיקבל עליו עול מלכות שמים שלמה (2814)
Folio 15a דף טו ע״א
98should first have evacuation, then wash his hands, lay Tefillin, read the Shema' and offer his prayers — that is receiving the kingdom of heaven in perfection.
יפנה ויטול ידיו ויניח תפילין ויקרא ק"ש ויתפלל וזו היא מלכות שמים שלמה (3469)
99R. Hiyya b. Abba said in the name of R. Johanan : Whoever has evacuation, washes his hands, lays Tefillin, reads the Shema' and offers his prayers, the Scriptures ascribe it to him as though he had erected an altar and brought a sacrifice thereon ; as it is written, "I will wash my hands in cleanliness ; so will I compass Thine altar, O Lord" (Ps. xxvi. 6). Rabbah said to him : Does not the master think that it is as though he had bathed his whole body? [Yes]; for it is written, "I will wash [in cleanliness]" not simply "I will cause [mine hands] to be washed."
א"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן כל הנפנה ונוטל ידיו ומניח תפילין וקורא ק"ש ומתפלל מעלה עליו הכתוב כאלו בנה מזבח והקריב עליו קרבן דכתיב (תהלים כו, ו) ארחץ בנקיון כפי ואסובבה את מזבחך ה' א"ל רבא לא סבר לה מר כאילו טבל דכתיב ארחץ [בנקיון] ולא כתב ארחיץ [כפי] (9150)
100Rabina said to Raba : Has the master seen the Rabbinical scholar who has come from the West and said, "Who has no water wherewith to wash his hands should rub them with earth or pebbles or sawdust"?
א"ל רבינא לרבא חזי מר האי צורבא מרבנן דאתא ממערבא ואמר מי שאין לו מים לרחוץ ידיו מקנח ידיו בעפר ובצרור ובקסמית (5058)
101He answered : Well has he spoken ; for is it written, "I will wash with water"? No; it is written, "I will wash in cleanliness," i.e. with anything that cleanses. And lo, Rab Hisda cursed anyone who went about in search of water at the time of prayer. This, however, applies only to the reading of the Shema', but for the Tefillah one may go for water.
א"ל שפיר קאמר מי כתיב ארחץ במים בנקיון כתיב כל מידי דמנקי דהא רב חסדא לייט אמאן דמהדר אמיא בעידן צלותא (4207)
102How far may one go for it ? A Parsah. But this applies only in front of him ; in the rear he may not go even a Mil, [from which it is to be deduced] he may not go in the rear a Mil, but less than that distance is permissible.
והני מילי לק"ש אבל לתפלה מהדר ועד כמה עד פרסה והנ"מ לקמיה אבל לאחוריה אפילו מיל אינו חוזר [ומינה] מיל הוא דאינו חוזר הא פחות ממיל חוזר: (4392)
103MISHNAH Who reads the Shema' without making it audible to his ear has complied with the requirements of the law. R. Jose says : He has not so complied.
מתני׳ הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא ר' יוסי אומר לא יצא (2945)
104If he read it without distinctly pronouncing its letters — R. Jose says : He has complied with the requirements of the law ; but R. Judah says : He has not.
קרא ולא דקדק באותיותיה ר' יוסי אומר יצא רבי יהודה אומר לא יצא (2641)
105If one reads it in the wrong order of its paragraphs, he has not complied with the requirements of the law. If one has read it but made a mistake, he returns to the place where he erred.
הקורא למפרע לא יצא קרא וטעה יחזור למקום שטעה: (2086)
106GEMARA What is R. Jose's reason [for declaring that unless the Shema' is read audibly the requirements of the law have not been fulfilled]? Because it is written, "Hear O Israel," i.e. let thine ear hear what thou issuest from thy mouth. And the first Tanna ? He holds that "Hear" [means that the Shema' may be read] in any language which thou hearest.
גמ׳ מאי טעמא דר' יוסי משום דכתיב שמע השמע לאזנך מה שאתה מוציא מפיך ות"ק סבר שמע בכל לשון שאתה שומע (6045)
107And R. Jose [ — where does he find a basis in the Torah for this regulation] ? Both are to be derived from the word "Hear."
ור' יוסי תרתי שמע מינה. (1817)
108We have learnt elsewhere in the Mishnah : A deaf man who speaks but cannot hear may not separate the Terumah ; but if he has done so, his Terumah is valid.
תנן התם חרש המדבר ואינו שומע לא יתרום ואם תרם תרומתו תרומה (5270)
109Who is the authority for the teaching : [The Terumah separated by] a deaf man who speaks but cannot hear is post factum valid, but not ab initio?
מאן תנא חרש המדבר ואינו שומע דיעבד אין לכתחלה לא (2465)
110Rab Hisda said : It is R. Jose ; because we have learnt in our Mishnah : Who reads the Shema' without making it audible to his ear has complied with the requirements of the law. These are the words of R. Judah. R. Jose says: He has not so complied.
אמר רב חסדא ר' יוסי היא דתנן הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא דברי רבי יהודה ר' יוסי אומר לא יצא (4225)
111[not translated] Only in the matter of the reading of the Shema, which is an ordinance of the Torah, does R. Jose say that the man has not fulfilled his obligation ; but in the matter of Terumah [the deaf man would have fulfilled it], because it is a question of saying the benediction and the saying of the benediction is ordained by the Rabbis, and [the validity of the Terumah] is not dependent upon the benediction.
עד כאן לא קאמר ר' יוסי לא יצא אלא גבי ק"ש דאורייתא אבל תרומה משום ברכה הוא וברכה דרבנן ולא בברכה תליא מילתא (5050)
112But how [do we know that the teaching in the quoted Mishnah] is R. Jose's? Perhaps it is R. Judah's, and he means to say with reference also to the reading of the Shema' that having read it inaudibly he has complied with the requirements of the law, but ab initio he should not read it so ? Thou mayest find proof for this in the fact that he states Who reads [the Shema' without making it audible], i.e. post factum it is valid, but not ab initio !
וממאי דר' יוסי היא דילמא ר' יהודה היא ואמר גבי ק"ש נמי דיעבד אין לכתחלה לא תדע דקתני הקורא דיעבד אין לכתחלה לא (4196)
113They answer that the fact that our Mishnah states Who reads is intended to show how extreme is the view of R. Jose, for he means to say that even post factum it is not valid; since were it R. Judah, even ab initio it would still be valid.
אמרי האי דקתני הקורא להודיעך כחו דר' יוסי דאמר דיעבד נמי לא דאי ר' יהודה אפי' לכתחלה נמי יצא (3108)
114Having demonstrated that [the Mishnah about Terumah] is in accord with R. Jose, what, however, of the following ? There is a teaching: A man must not say the Grace after meals in his heart [inaudibly] ; but if he has done so, he has fulfilled his obligation. Whose view is this?
במאי אוקימתא כר' יוסי ואלא הא דתניא לא יברך אדם בהמ"ז בלבו ואם בירך (2107)
115It can be neither R. Jose's nor R. Judah's. For were it R. Judah's, if the man had said [Grace inaudibly] ab initio he would also have fulfilled his duty ; if R. Jose's, even post factum it cannot be considered that he has done so. How is it then?
יצא מני לא ר' יוסי ולא ר' יהודה דאי ר' יהודה הא אמר לכתחלה נמי יצא אי ר' יוסי דיעבד נמי לא (2489)
116It must be R. Judah's, and [his opinion is] post factum it is allowed, but not ab initio.
אלא מאי ר' יהודה ודיעבד אין לכתחלה לא (994)
117What, however, of the following? R. Judah, the son of R. Simeon b. Pazzi, taught : A deaf person who can speak but cannot hear may separate the Terumah ab initio. In accordance with whose view is this ?
אלא הא דתני ר' יהודה בריה דרבי שמעון בן פזי חרש המדבר ואינו שומע תורם לכתחלה מני (4267)
118It can be neither R. Judah's nor R. Jose's. If R. Judah's, he permits it post factum, but not ab initio; if R. Jose's, he does not allow it even post factum.
לא ר' יהודה ולא ר' יוסי אי ר' יהודה הא אמר דיעבד אין לכתחלה לא אי ר' יוסי הא אמר דיעבד נמי לא (2512)
119It is certainly in agreement with R. Judah, even though it be ab initio ; and there is no contradiction. The latter is his own opinion, the other the opinion of his teacher. For there is a teaching : R. Judah says in the name of R. Eleazar b. 'Azariah : When one reads the Shema' he must make it audible to his ear ; as it is said, "Hear, O Israel, the Lord our God, the Lord is one" (Deut. vi. 4). R. Meir said to him : Behold the Scriptures state, "And these words which I command thee this day shall be upon thy heart" (ibid. v. 6), i.e. the words depend on the Kawwanah of the heart. Since thou hast reached so far, thou mayest even suppose that
אלא לעולם רבי יהודה ואפי' לכתחלה נמי ולא קשיא הא דידיה הא דרביה דתנן רבי יהודה אומר משום ר' אלעזר בן עזריה הקורא את שמע צריך שישמיע לאזנו שנאמר (דברים ו, ד) שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד אמר ליה רבי מאיר הרי הוא אומר אשר אנכי מצוך היום על לבבך אחר כונת הלב הן הן הדברים (11288)
120R. Judah agrees with his teacher's opinion, and there is no contradiction, one being R. Meir's view and the other R. Judah's.
השתא דאתית להכי אפילו תימא רבי יהודה כרביה סבירא ליה ולא קשיא הא רבי מאיר הא רבי יהודה. (4126)
121We have learnt elsewhere in the Mishnah : All are fit and proper persons to read the Megillah, except a deaf person, a mentally defective, and a minor. R. Judah allows a minor to read.
תנן התם הכל כשרים לקרות את המגילה חוץ מחרש שוטה וקטן ורבי יהודה מכשיר בקטן (4916)
122Who is the authority for the teaching that if a deaf person has read it, his recital is even post factum invalid? Rab Mattenah declared that it is R. Jose ; for we have learnt in our Mishnah : Who reads the Shema' without making it audible to his ear has complied with the requirements of the law. These are the words of R. Judah. R. Jose says: He has not so complied.
מאן תנא חרש דיעבד נמי לא אמר רב מתנה רבי יוסי היא דתנן הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא דברי ר' יהודה רבי יוסי אומר לא יצא (5930)
123How can we know that [this quoted Mishnah] is R. Jose's view [and means that the reading of the Megillah by a deaf person] is also invalid post factum ;
ממאי דרבי יוסי היא ודיעבד נמי לא (636)
Folio 15b דף טו ע״ב
124perhaps it is R. Judah's view and ab initio it is not permitted, but post factum it is valid ?
דילמא רבי יהודה היא ולכתחלה הוא דלא הא דיעבד שפיר דמי (1629)
125This cannot enter thy mind ; because the Mishnah refers to a deaf person exactly as to the mentally defective and minor ; and therefore, as in the case of a mentally defective and minor even post factum [the reading of the Megillah] is invalid, so also if a deaf person has read it, it is likewise invalid.
לא ס"ד דקתני חרש דומיא דשוטה וקטן מה שוטה וקטן דיעבד נמי לא אף חרש דיעבד נמי לא (3278)
126But perhaps the two have to be kept distinct!
ודילמא הא כדאיתא והא כדאיתא (981)
127Still thou canst not possibly maintain that it is in accord with R. Judah ; because from what is stated in the sequel, "R. Judah allows a minor to read [the Megillah]" it is to be inferred that the first part is not R. Judah's view !
ומי מצית לאוקמה כרבי יהודה והא מדקתני סיפא רבי יהודה מכשיר בקטן מכלל דרישא לאו רבי יהודה היא (3710)
128But perhaps the whole of it is R. Judah's view, there being two kinds of "minor," and [the wording of the Mishnah] is defective and should read thus : "All are fit and proper persons to read the Megillah except a deaf person, a mentally defective person and a minor. Of whom does this speak ? Of a minor who has not yet reached Initiation; but a minor who has reached Initiation is fit to read it even ab initio. These are the words of R. Judah, for R. Judah permits a minor to read."
ודילמא כולה ר' יהודה היא ותרי גווני קטן וחסורי מחסרא והכי קתני הכל כשרין לקרות את המגילה חוץ מחש"ו בד"א בקטן שלא הגיע לחנוך אבל קטן שהגיע לחנוך אפילו לכתחלה כשר דברי רבי יהודה שרבי יהודה מכשיר בקטן (9037)
129Having demonstrated that [the Mishnah about the reading of the Megillah] is in accord with R. Judah and post factum it is permissible, but not ab initio, what, however, of the teaching of R. Judah, the son of R. Simeon b. Pazzi : A deaf person who speaks but cannot hear may separate the Terumah ab initio ? Whose view is that?
במאי אוקימתא כר"י ודיעבד אין לכתחלה לא אלא הא דתני ר"י בריה דר' שמעון בן פזי חרש המדבר ואינו שומע תורם לכתחלה (5657)
130It cannot be R. Judah's, nor R. Jose's. If R. Judah's, post factum it should be allowed, but not ab initio; if R. Jose's, even post factum it should be invalid. Whose view is it then ?
מני לא ר' יהודה ולא ר' יוסי אי ר' יהודה דיעבד אין לכתחלה לא אי ר' יוסי דיעבד נמי לא (2118)
131R. Judah's and even ab initio it is permissible. What, however, of the following ? There is a teaching : A man must not say Grace after meals in his heart ; but if he has done so, he has complied with the requirements of the law. Whose view is that ?
אלא מאי ר' יהודה ואפילו לכתחלה נמי אלא הא דתניא לא יברך אדם ברכת המזון בלבו ואם בירך יצא מני (3100)
132It is not R. Judah's, nor R. Jose's. If R. Judah's, he would allow that to act thus ab initio likewise complies with the requirements of the law ; if R. Jose's, even post factum it is not valid.
לא ר' יהודה ולא ר' יוסי אי רבי יהודה הא אמר אפי' לכתחלה נמי ואי ר' יוסי הא אמר אפי' דיעבד נמי לא (2630)
133It is certainly R. Judah's view, and even ab initio it is valid. Nor is there any contradiction ; the latter being R. Judah's own opinion, the other that of his teacher. For there is a teaching : R. Judah says in the name of R. Eleazar b. 'Azariah : He who reads the Shema' must make it audible to his ear ; as it is said, "Hear O Israel." R. Meir said to him : Behold the Scriptures state, "And these words which I command thee this day shall be upon thy heart," i.e. the words depend upon the Kawwanah of the heart.
לעולם ר' יהודה היא ואפילו לכתחלה נמי ולא קשיא הא דידיה הא דרביה דתניא א"ר יהודה משום ר' אלעזר בן עזריה הקורא את שמע צריך שישמיע לאזנו שנאמר שמע ישראל אמר לו ר' מאיר הרי הוא אומר אשר אנכי מצוך היום על לבבך אחר כונת הלב הן הן הדברים (10853)
134Since thou hast reached so far, thou mayest even suppose that R. Judah agrees with his teacher's opinion ; and there is no contradiction, one being R. Judah's view, the other R. Meir's.
השתא דאתית להכי אפי' תימא ר' יהודה כרביה ס"ל ולא קשיא הא ר' יהודה הא רבי מאיר (3838)
135Rab Hisda said in the name of Rab Shela: The Halakah is in accord with R. Judah's view which he reported in the name of R. Eleazar b. 'Azariah, and the Halakah is in accord with R. Judah.
א"ר חסדא אמר רב שילא הלכה כרבי יהודה שאמר משום רבי אלעזר בן עזריה והלכה כרבי יהודה (3499)
136It is necessary [to state it in this way] ; for if he had informed us only that the Halakah is in accord with R. Judah, I might have supposed [the Shema' need not be read audibly] ab initio ; therefore he tells us that the Halakah is in accord with R. Judah's view which he reported in the name of R. Eleazar b. 'Azariah.
וצריכא דאי אשמעינן הלכה כר' יהודה הוה אמינא אפילו לכתחלה קמ"ל הלכה כר' יהודה שאמר משום ר' אלעזר בן עזריה (4170)
137And if he had informed us only that the Halakah is in accord with R. Judah's view which he reported in the name of R. Eleazar b. 'Azariah, I might have supposed that it is essential [for the Shema' to be read audibly ab initio] and there was no rectification [if this had not been done]. Therefore he informs us that the Halakah is in accord with R. Judah.
ואי אשמעינן הלכה כרבי יהודה שאמר משום ר' אלעזר בן עזריה הוה אמינא צריך ואין לו תקנה קמ"ל הלכה כרבי יהודה (4227)
138Rab Joseph said : The dispute is only over the reading of the Shema', but with other commandments all agree that [if inaudible] he has not complied with the requirements of the law ; for it is written, "Attend and hear, O Israel" (Deut. xxvii. 9).
אמר רב יוסף מחלוקת בק"ש אבל בשאר מצות דברי הכל לא יצא דכתיב (דברים כז, ט) הסכת ושמע ישראל (4938)
139But it is quoted in objection : One may not say the Grace after meals in his heart ; but if he has done so, he has complied with the requirements of the law ! But if [the statement of Rab Joseph] was reported, it must have been reported as follows : [Rab Joseph said] : The dispute is only over the reading of the Shema' ; for it is written, "Hear O Israel" ; but with other commandments all agree that [if inaudible] he has complied with the requirements of the law.
מיתיבי לא יברך אדם ברכת המזון בלבו ואם בירך יצא אלא אי אתמר הכי אתמר אמר רב יוסף מחלוקת בק"ש דכתיב שמע ישראל אבל בשאר מצות דברי הכל יצא (7706)
140But it is written, "Attend and hear, O Israel" !
והכתיב הסכת ושמע ישראל (1885)
141That refers to reading the Scriptures.
ההוא בדברי תורה כתיב: (1278)
142If he had read it without distinctly pronouncing its letters.
קרא ולא דקדק באותיותיה: (1386)
143R. Tabi said in the name of R. Josiah : The Halakah is in accord with the more lenient view in both instances.
א"ר טבי א"ר יאשיה הלכה כדברי שניהם להקל: (1615)
144R. Tabi also said in the name of R. Josiah : What means that which is written, "There are three things that are never satisfied... the grave, and the barren womb," etc. (Prov, xxx. 15 f.) — what is the connection between "the grave" and "the barren womb"? Its intention is to tell thee that as the womb receives and yields up, so the grave receives and yields up.
וא"ר טבי א"ר יאשיה מאי דכתיב (משלי ל, טו) שלש הנה לא תשבענה שאול ועוצר רחם וכי מה ענין שאול אצל רחם אלא לומר לך מה רחם מכניס ומוציא אף שאול מכניס ומוציא (6449)
145And may we not use the a fortiori argument ? As the womb receives [the seed] in silence and yields up [the child] with loud cries, how much more so will the grave, which receives [the body] with loud cries [of lament], yield up with loud cries ! Hence a refutation of those who assert that the resurrection of the dead is not taught in the Torah.
והלא דברים ק"ו ומה רחם שמכניסין בו בחשאי מוציאין ממנו בקולי קולות שאול שמכניסין בו בקולי קולות אינו דין שמוציאין ממנו בקולי קולות מכאן תשובה לאומרים אין תחיית המתים מן התורה: (8885)
146Rab Josiah taught in the presence of Raba : "And thou shalt write them" (Deut. vi. 9) means that the whole [of the first two paragraphs of the Shema'] must be written [in the Tefillin], even the words of the commands.
תני ר' אושעיא קמיה דרבא וכתבתם הכל בכתב אפילו צואות (3387)
147Raba said to him : Should one ask thee whose teaching this is, it is R. Judah's; for he stated with reference to the woman suspected of adultery : One writes the curses but not the words of the command, because in this connection it is written, "And the priests shall write these curses in a scroll" (Num. v. 23), but here [in connection with Tefillin] it is written, "And thou shalt write them," i.e. even the words of the command.
א"ל דאמר לך מני ר' יהודה היא דאמר גבי סוטה אלות כותב צואות אינו כותב והתם הוא דכתיב (במדבר ה, כג) וכתב את האלות האלה אבל הכא דכתיב וכתבתם אפי' צואות נמי (7143)
148Dost thou suppose that R. Judah's reason is because the text states, "[And the priest] shall write"? His reason is because the text states, "[And the priest shall write] these curses," i.e. the curses shall be written, but not the words of the command.
אטו טעמיה דר' יהודה משום דכתיב וכתב טעמיה דר' יהודה משום דכתיב אלות אלות אין צואות לא (4293)
149It is necessary [to mention this point] ; because it might have entered thy mind that I mean we can draw an analogy from the use of the verb "to write" in the former instance, thus : As there [with reference to the woman suspected of adultery] the curses were to be written and not the words of the command, so here likewise [with the Tefillin] the words of the command were not to be written! Therefore the All-merciful wrote, "And thou shalt write them" i.e. even the words of the command.
אצטריך סד"א נילף כתיבה כתיבה מהתם מה התם אלות אין צואות לא אף הכא נמי צואות לא כתב רחמנא וכתבתם אפי' צואות: (6370)
150Rab Obadiah taught in the presence of Raba : "And ye shall teach" (Deut. xi. 19), i.e. let thy teaching be perfect — let one make a brief pause between words which are liable to be jumbled together,
תני רב עובדיה קמיה דרבא ולמדתם שיהא למודך תם שיתן ריוח בין הדבקים (3704)
151Raba added to this observation : For instance 'al lebabeka "upon thy heart" ; 'al lebabekem "upon your heart" ; bekol lebabeka "with all thy heart" ; bekol lebabekem "with all your heart" ; 'eseb besadeka "grass in thy field" ; wa'abadtem meherah "and ye will perish speedily" ; hakkanaph petil "the corner, a thread" ; etkem me'eres "you from the land."
עני רבא בתריה כגון על לבבך על לבבכם בכל לבבך בכל לבבכם עשב בשדך ואבדתם מהרה הכנף פתיל אתכם מארץ (4497)
152R. Hamma b. R. Hannina said : Whoever reads the Shema' with distinct pronunciation of its letters, Gehinnom is cooled for him ; as it is said, "When the Almighty scattereth kings therein, it snoweth in Zalmon" (Ps. Ixviii. 15). Read not bephares "[When the Almighty] scattereth," but read bepharesh "When one uttereth [the name of the Almighty] distinctly" ; and read not beZalmon "in Zalmon," but besalmawet "in the shadow of death."
א"ר חמא ברבי חנינא כל הקורא ק"ש ומדקדק באותיותיה מצננין לו גיהנם שנאמר (תהלים סח, טו) בפרש שדי מלכים בה תשלג בצלמון אל תקרי בפרש אלא בפרש אל תקרי בצלמון אלא בצלמות: (8954)
153R. Hamma b. R. Hannina also said : Why are there found associated
ואמר רבי חמא ברבי חנינא למה נסמכו (1092)
Folio 16a דף טז ע״א
154"tents" and "streams" — for it is written, "As streams stretched out, as gardens by the river-side, as tents planted by the Lord, as cedars beside the waters" (Num. xxiv. 6)? Its intention is to tell thee that as streams bring a man up from impurity to purity, so do "tents" bring a man up from the scale of guilt to the scale of merit.
אהלים לנחלים דכתיב (במדבר כד, ו) כנחלים נטיו כגנות עלי נהר כאהלים נטע וגו' לומר לך מה נחלים מעלין את האדם מטומאה לטהרה אף אהלים מעלין את האדם מכף חובה לכף זכות: (5069)
155If one read it in the wrong order of its paragraphs, he has not complied with the requirements of the law.
הקורא למפרע לא יצא וכו': (896)
156R. Ammi and R. Assi were once decorating the bridal-chamber for R.Eleazar. He said to them, "In the meanwhile I will go and listen to the teaching in the House of Study, and will come back and report it to you." He went and found a Tanna expounding in the presence of R. Johanan:
רבי אמי ורבי אסי הוו קא קטרין ליה גננא לר' אלעזר אמר להו אדהכי והכי איזיל ואשמע מלתא דבי מדרשא ואיתי ואימא לכו אזל אשכחיה לתנא דקתני קמיה דר' יוחנן (6047)
157Should one have read the Shema' and erred without knowing for certain where he made the mistake, if this occurred in the middle of the first paragraph he must return to the commencement ; if between two paragraphs, he must return to the first of them ; if between "and thou shalt write them" and "ye shall write them," he must return to the first.
קרא וטעה ואינו יודע להיכן טעה באמצע הפרק יחזור לראש בין פרק לפרק יחזור לפרק ראשון בין כתיבה לכתיבה יחזור לכתיבה ראשונה (6379)
158R. Johanan said to him : This latter only applies if he has not started "That your days may be multiplied" ; but should he have commenced that sentence, [he may assume that] he followed on from force of habit.
אמר ליה ר' יוחנן לא שנו אלא שלא פתח בלמען ירבו ימיכם אבל פתח בלמען ירבו ימיכם סרכיה נקט ואתי (4300)
159[R. Eleazar] returned and reported it to them. They said to him : "If we had come for nothing else than to hear this, it would be sufficient for us."
אתא ואמר להו אמרו ליה אלו לא באנו אלא לשמוע דבר זה דיינו: (1885)
160MISHNAH Workmen may read the Shema' on the top of a tree or on top of scaffolding, but this they may not do with the Tefillah.
מתני׳ האומנין קורין בראש האילן ובראש הנדבך מה שאינן רשאין לעשות כן בתפלה (4627)
161A bridegroom is exempt from the obligation of reading the Shema' on the first night [of his marriage], and until the termination of the ensuing Sabbath, if he has not consummated the marriage. It happened that when Rabban Gamaliel married, he read the Shema' on the first night. His disciples said to him, "Our teacher ! thou hast taught us that a bridegroom is exempt from the obligation of reading the Shema'." He replied, "I will not hearken to you to annul the kingdom of heaven from myself even a single hour."
חתן פטור מק"ש לילה הראשונה ועד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה ומעשה בר"ג שנשא אשה וקרא לילה הראשונה אמרו לו תלמידיו למדתנו רבינו שחתן פטור מק"ש אמר להם איני שומע לכם לבטל הימני מלכות שמים אפי' שעה אחת: (12072)
162GEMARA Our Rabbis have taught : Workmen may read [the Shema'] on the top of a tree or on the top of scaffolding. They may likewise say the Tefillah on top of an olive-tree or fig-tree ; but with all other trees they must descend to the ground to say the Tefillah. The employer must in every instance descend to the ground to say the Tefillah, because his mind is not settled.
גמ׳ ת"ר האומנין קורין בראש האילן ובראש הנדבך ומתפללין בראש הזית ובראש התאנה ושאר כל האילנות יורדים למטה ומתפללין ובעל הבית בין כך ובין כך יורד למטה ומתפלל לפי שאין דעתו מיושבת עליו (10420)
163Rab Mari, the son of Samuel's daughter, asked Raba : Our Mishnah states : Workmen may read [the Shema'] on the top of a tree or on the top of scaffolding ; hence it is to be inferred that it does not require Kawwanah. I quote in refutation: Who reads the Shema' must direct his heart; as it is said, "Hear, O Israel" (Deut. vi. 4) and elsewhere, "Attend and hear, O Israel " (ibid, xxvii. 9) ; as here "attention" is required so also there !
רמי ליה רב מרי ברה דבת שמואל לרבא תנן האומנין קורין בראש האילן ובראש הנדבך אלמא לא בעי כונה ורמינהי הקורא את שמע צריך שיכוין את לבו שנאמר שמע ישראל ולהלן הוא אומר (דברים כז, ט) הסכת ושמע ישראל מה להלן בהסכת אף כאן בהסכת (11702)
164[Raba] remained silent ; so he asked him : Hast thou heard anything on this point ? He replied : Thus said Rab Sheshet: [Kawwanah is demanded of workmen] only if they stop their work to read it.
אשתיק א"ל מידי שמיע לך בהא א"ל הכי אמר רב ששת והוא שבטלין ממלאכתן וקורין (4265)
165But lo, there is a teaching : Bet Hillel say : Workmen may remain at their work and read it !
והתניא בית הלל אומרים עוסקין במלאכתן וקורין (2457)
166There is no contradiction ; the former refers to the first paragraph [of the Shema'], the latter to the second.
לא קשיא הא בפרק ראשון הא בפרק שני (2135)
167Our Rabbis have taught: Labourers who are working for an employer should read the Shema', say the benedictions before and after, eat their meal with Grace before and after, and then pray the Eighteen Benedictions; but they cannot descend before the Ark nor raise their hands.
ת"ר הפועלים שהיו עושין מלאכה אצל בעל הבית קורין ק"ש ומברכין לפניה ולאחריה ואוכלין פתן ומברכין לפניה ולאחריה ומתפללין תפלה של שמונה עשרה אבל אין יורדין לפני התיבה ואין נושאין כפיהם (9351)
168But lo, there is a teaching: [Such men are to say] an abstract of the Eighteen Benedictions! Rab Sheshet said : There is no contradiction ; the first being Rabban Gamaliel's view, the latter R. Joshua's.
והתניא מעין י"ח אמר רב ששת לא קשיא הא ר"ג הא ר' יהושע (3351)
169If it be R. Joshua's view, why does he mention labourers specially, since it holds good of anybody ?
אי ר' יהושע מאי איריא פועלים אפילו כל אדם נמי (1433)
170But [we have to assume that] both are Rabban Gamaliel's, and there is no contradiction; the latter treating of one who works for a wage, the former of one who works for his keep.
אלא אידי ואידי ר"ג ולא קשיא כאן בעושין בשכרן כאן בעושין בסעודתן (2921)
171And so there is a teaching : Labourers who are working for an employer should read the Shema' say the Tefillah, then eat their meal, but should not say Grace before it, only two benedictions after it. How is this meant? The first benediction as ordained; the second commences with the benediction of "the land," and they include "Who... rebuildest Jerusalem" in the benediction of "the land."
והתניא הפועלים שהיו עושים מלאכה אצל בעל הבית קורין ק"ש ומתפללין ואוכלין פתן ואין מברכים לפניה אבל מברכין לאחריה שתים כיצד ברכה ראשונה כתקונה שניה פותח בברכת הארץ וכוללין בונה ירושלים בברכת הארץ (11178)
172To whom does this apply ? To those who work for a wage ; but should they work for their keep or their employer take his meals with them, they say the [entire] Grace after meals as ordained.
במה דברים אמורים בעושין בשכרן אבל עושין בסעודתן או שהיה בעל הבית מיסב עמהן מברכין כתיקונה: (4707)
173A bridegroom is exempt from the obligation of reading the Shema'. Our Rabbis have taught : "When thou sittest in thy house" (Deut. vi. 7) excludes one occupied with a religious duty ; "and when thou walkest by the way" (ibid.) excludes a bridegroom. Hence they say : He who takes a virgin to his house as wife is exempt ; but if he marry a widow, he has that obligation.
חתן פטור מק"ש: תנו רבנן בשבתך בביתך פרט לעוסק במצוה ובלכתך בדרך פרט לחתן מכאן אמרו הכונס את הבתולה פטור ואת האלמנה חייב (7499)
174How is that demonstrated ? Rab Pappa said : Because [the text uses the word] "way" [we argue]: Just as the way is voluntary, so all is voluntary.
מאי משמע אמר רב פפא כי דרך מה דרך רשות אף הכא נמי רשות (3647)
175Are we not here dealing with one who is on his way to perform a religious duty, and even so the All-merciful requires of him the reading [of the Shema'] ?
מי לא עסקינן דקאזיל לדבר מצוה ואפילו הכי אמר רחמנא ליקרי (2008)
176In that case, the All-merciful should have written "when walking." What means "when thou walkest"? Deduce from this, [it means] when walking for thine own purpose thou art under the obligation [to read the Shema'] ; but when it is the performance of a religious duty, thou art exempt.
אם כן לימא קרא בלכת מאי בלכתך שמע מינה בלכת דידך הוא דמחייבת הא דמצוה פטירת (3809)
Folio 16b דף טז ע״ב
177If so, why especially mention, "He who takes a virgin to his house as wife" ? Even one who takes a widow to wife should also [be exempt] !
אי הכי מאי איריא הכונס את הבתולה אפי' כונס את האלמנה נמי (2168)
178The man [who marries a virgin] is anxious ; the other is not.
הכא טריד והכא לא טריד (535)
179Should the reason [of exemption] be on account of anxiety, then it ought to apply also to one whose ship has sunk at sea ! Why, then, does R. Abba b. Zabda declare in the name of Rab : A mourner is under the obligation to observe all the commandments mentioned in the Torah except Tefillin, because they are called an adornment; as it is said, "Bind thine adornment upon thee" (Ezek. xxiv. 17)?
אי משום טרדא אפילו טבעה ספינתו בים נמי אלמה אמר רבי אבא בר זבדא אמר רב אבל חייב בכל מצות האמורות בתורה חוץ מן התפילין שהרי נאמר בהן פאר שנאמר (יחזקאל כד, יז) פארך חבוש עליך וגו' (7972)
180The answer is : [There is a difference] ;. the latter being troubled by anxiety of some voluntary matter, whereas the former has anxiety in connection with a religious duty.
אמרי התם טרדא דרשות הכא טרדא דמצוה: (2205)
181MISHNAH [Rabban Gamaliel] bathed on the first night of his wife's death. His disciples said to him, "Our master! Thou hast taught us that a mourner is forbidden to bathe !" He replied, "I am not like other men ; I am in delicate health."
מתני׳ רחץ לילה הראשון שמתה אשתו אמרו לו תלמידיו למדתנו רבינו שאבל אסור לרחוץ אמר להם איני כשאר בני אדם אסטניס אני (6668)
182When his slave, Tabi, died, lie accepted condolence on his behalf. His disciples said to him, "Our master ! Thou hast taught us that one may not accept condolence on the death of slaves" ! He replied, "My slave, Tabi, was not like other slaves; he was a worthy man."
וכשמת טבי עבדו קבל עליו תנחומין אמרו לו תלמידיו למדתנו רבינו שאין מקבלין תנחומין על העבדים אמר להם אין טבי עבדי כשאר כל העבדים כשר היה (6376)
183If a bridegroom wishes to read the Shema' on the first night [of his marriage], he may do so. Rabban Simeon b. Gamaliel says : "Not everybody who wishes to assume the name may do so."
חתן אם רוצה לקרות קרית שמע לילה הראשון קורא רבן שמעון בן גמליאל אומר לא כל הרוצה ליטול את השם יטול: (6004)
184GEMARA What was Rabban Gamaliel's reason? He was of the opinion that the application of the laws of mourning in the night is a Rabbinical injunction; for it is written, "And the end thereof as a bitter day" (Amos viii. 10); and in the case of a person in delicate health, the Rabbis do not so decree.
גמ׳ מ"ט דרבן (שמעון בן) גמליאל קסבר אנינות לילה דרבנן דכתיב (עמוס ח, י) ואחריתה כיום מר ובמקום אסטניס לא גזרו ביה רבנן: (4054)
185When his slave, Tabi, died, etc.
וכשמת טבי עבדו וכו': (901)
186Our Rabbis have taught : [At the burial of] male and female slaves, we do not stand in a row for them, nor do we pronounce over them the benediction of mourners and the condolence of mourners.
ת"ר עבדים ושפחות אין עומדין עליהם בשורה ואין אומרים עליהם ברכת אבלים ותנחומי אבלים (4262)
187It happened that R. Eliezer's female slave died and his disciples went in to comfort him. When he saw them, he ascended to an upper room, but they ascended after him. He went into the court-way, but they went after him. He entered the guest-chamber, but they entered after him. He said to them : I imagined you would be scalded with tepid water; but now you are not scalded even with hot water. Have I not taught you : [On the death of] male and female slaves, we do not stand in a row for them, nor do we pronounce over them the benediction of mourners and the condolence of mourners? What, however, do we say over them ? As we say to a man on the death of his ox or ass, "May the Omnipresent repair thy loss," so do we say to a man on the death of his slaves, "May the Omnipresent repair thy loss."
מעשה ומתה שפחתו של רבי אליעזר נכנסו תלמידיו לנחמו כיון שראה אותם עלה לעלייה ועלו אחריו נכנס לאנפילון נכנסו אחריו נכנס לטרקלין נכנסו אחריו אמר להם כמדומה אני שאתם נכוים בפושרים עכשיו אי אתם נכוים אפילו בחמי חמין לא כך שניתי לכם עבדים ושפחות אין עומדין עליהם בשורה ואין אומרים עליהם ברכת אבלים ולא תנחומי אבלים אלא מה אומרים עליהם כשם שאומרים לו לאדם על שורו ועל חמורו שמתו המקום ימלא לך חסרונך כך אומרים לו על עבדו ועל שפחתו המקום ימלא לך חסרונך (20852)
188There is a further teaching : We do not speak a funeral oration over male and female slaves. R. Jose said : If he was a worthy man, we say of him, "Alas, the good and faithful man who derived pleasure from his work !" They said to him, "In that case, what hast thou left to be said over worthy men [who are not slaves]?"
תניא אידך עבדים ושפחות אין מספידין אותן ר' יוסי אומר אם עבד כשר הוא אומרים עליו הוי איש טוב ונאמן ונהנה מיגיעו אמרו לו אם כן מה הנחת לכשרים: (6042)
189Our Rabbis have taught : We restrict the name "Patriarch" to three, and "Matriarch" to four.
ת"ר אין קורין אבות אלא לשלשה ואין קורין אמהות אלא לארבע (3353)
190Why is the name "Patriarch" [restricted to three]? Is it because we are not certain whether we are descended from Reuben or Simeon ? If so, in the case of the Matriarchs we are not certain whether we are descended from Rachel or Leah ! But up to here they were esteemed sufficiently [to be called "Patriarchs"] ; their successors were not so esteemed.
אבות מאי טעמא אילימא משום דלא ידעינן אי מראובן קא אתינן אי משמעון קא אתינן אי הכי אמהות נמי לא ידעינן אי מרחל קא אתינן אי מלאה קא אתינן אלא עד הכא חשיבי טפי לא חשיבי (6683)
191There is a further teaching : We do not call male and female slaves "Father so-and-so" or "Mother so-and-so." But Rabban Gamaliel's [slaves] used to be called in this manner.
תניא אידך עבדים ושפחות אין קורין אותם אבא פלוני ואמא פלונית ושל ר"ג היו קורים אותם אבא פלוני ואמא פלונית (5267)
192This is an actual fact to upset [the teaching just quoted] ! [No; it is different with them,] because they were highly esteemed.
מעשה לסתור משום דחשיבי: (1831)
193R. Eleazar said : what means that which is written, "So will I bless Thee as long as I live ; in Thy name will I lift up my hands" (Ps. Ixiii. 5)? "So will I bless Thee as long as I live" refers to the reading of the Shema' ; "in Thy name will I lift up my hands" refers to Tefillah. If one act thus, of him the text saith, "My soul is satisfied as with marrow and fatness" (ibid. v. 6) ; and not only that, but he will inherit two worlds, this world and the world to come, as it is said, "And my mouth will praise Thee with joyful lips" (ibid.).
א"ר אלעזר מאי דכתיב (תהלים סג, ה) כן אברכך בחיי בשמך אשא כפי כן אברכך בחיי זו ק"ש בשמך אשא כפי זו תפלה ואם עושה כן עליו הכתוב אומר (תהלים סג, ו) כמו חלב ודשן תשבע נפשי ולא עוד אלא שנוחל שני עולמים העוה"ז והעולם הבא שנאמר (תהלים סג, ו) ושפתי רננות יהלל פי: (10758)
194R. Eleazar used to add at the conclusion of his prayer : May it be Thy will, O Lord our God, to cause love and brotherhood, peace and comradeship, to abide in our lot, to enlarge our border with disciples, to prosper our goal with a [happy] end and with hope, to set our portion in the Garden of Eden, and fortify us with good companionship and the good impulse in Thy universe, so that we rise up and find the longing of our heart to fear Thy name ; and may the satisfaction of our soul come before Thee for good.
ר' אלעזר בתר דמסיים צלותיה אמר הכי יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתשכן בפורינו אהבה ואחוה ושלום וריעות ותרבה גבולנו בתלמידים ותצליח סופנו אחרית ותקוה ותשים חלקנו בגן עדן ותקננו בחבר טוב ויצר טוב בעולמך ונשכים ונמצא יחול לבבנו ליראה את שמך ותבא לפניך קורת נפשנו לטובה. (14532)
195R. Johanan used to add at the conclusion of his prayer: May it be Thy will, O Lord our God, to glance at our shame and look upon our evil plight ; and do Thou clothe Thyself in Thy mercy, cover Thyself with Thy might, enfold Thyself with Thy piety and gird Thyself with Thy grace, and may Thy attribute of goodness and gentleness come before Thee.
רבי יוחנן בתר דמסיים צלותיה אמר הכי יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתציץ בבשתנו ותביט ברעתנו ותתלבש ברחמיך ותתכסה בעזך ותתעטף בחסידותך ותתאזר בחנינותך ותבא לפניך מדת טובך וענותנותך. (12963)
196R. Zera used to add at the conclusion of his prayer : May it be Thy will, O Lord our God, that we sin not ; neither may we be put to shame nor be confounded before our fathers.
ר' זירא בתר דמסיים צלותיה אמר הכי יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שלא נחטא ולא נבוש ולא נכלם מאבותינו (4195)
197R. Hiyya used to add at the conclusion of his prayer : May it be Thy will, O Lord our God, that Thy Torah be our occupation ; and let not our heart grow faint nor our eyes dim.
ר' חייא בתר דמצלי אמר הכי יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתהא תורתך אומנותנו ואל ידוה לבנו ואל יחשכו עינינו. (5007)
198Rab used to add at the conclusion of his prayer : May it be Thy will, O Lord our God, to grant us long life, a life of peace, a life of good, a life of blessing, a life of sustenance, a life of bodily vigour, a life marked by the fear of sin, a life free from shame and reproach, a life of prosperity and honour, a life in which the love of Torah and the fear of Heaven shall cleave to us, a life wherein Thou fulfillest all the desires of our heart for good.
רב בתר צלותיה אמר הכי יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתתן לנו חיים ארוכים חיים של שלום חיים של טובה חיים של ברכה חיים של פרנסה חיים של חלוץ עצמות חיים שיש בהם יראת חטא חיים שאין בהם בושה וכלימה חיים של עושר וכבוד חיים שתהא בנו אהבת תורה ויראת שמים חיים שתמלא לנו את כל משאלות לבנו לטובה. (16077)
199Rabbi used to add at the conclusion of his prayer : May it be Thy will, O Lord our God and God of our fathers, to deliver me from arrogant men and from arrogance, from a bad man, and from any mishap, from the evil impulse, from a bad companion, from a bad neighbour, and from the adversary that destroyeth ; from a hard judgment, and from a hard opponent, whether he be a son of the covenant or be not a son of the covenant.
רבי בתר צלותיה אמר הכי יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו שתצילנו מעזי פנים ומעזות פנים מאדם רע ומפגע רע מיצר רע מחבר רע משכן רע ומשטן המשחית ומדין קשה ומבעל דין קשה בין שהוא בן ברית בין שאינו בן ברית (11833)
200[Thus did Rabbi pray], although eunuchs were standing by him.
ואע"ג דקיימי קצוצי עליה דרבי. (881)
201Rab Saphra used to add at the conclusion of his prayer : May it be Thy will, O Lord our God, to grant peace
רב ספרא בתר צלותיה אמר הכי יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתשים שלום (4096)
Folio 17a דף יז ע״א
202in the household above and the household below, and among the students who occupy themselves with Thy Torah, whether they devote themselves thereto for its own sake or not for its own sake; and as for them that devote themselves thereto not for its own sake, may it be Thy will that they do devote themselves thereto for its own sake.
בפמליא של מעלה ובפמליא של מטה ובין התלמידים העוסקים בתורתך בין עוסקין לשמה בין עוסקין שלא לשמה וכל העוסקין שלא לשמה יהי רצון שיהו עוסקין לשמה. (7340)
203R. Alexander used to add at the conclusion of his prayer : May it be Thy will, O Lord our God, to place us in a corner of light and not in a corner of darkness ; and may not our heart grow faint nor our eyes dim. There are some who say this was Rab Hamnuna's prayer ; and R. Alexander used to add at the conclusion of his prayer : Lord of the universe ! It is revealed and known before Thee that it is our will to perform Thy will ; but what stands in the way? The leaven that is in the dough and the servitude of the kingdoms. May it be Thy will to deliver us from their hand, so that we may again perform the statutes of Thy will with a perfect heart.
ר' אלכסנדרי בתר צלותיה אמר הכי יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתעמידנו בקרן אורה ואל תעמידנו בקרן חשכה ואל ידוה לבנו ואל יחשכו עינינו איכא דאמרי הא רב המנונא מצלי לה ור' אלכסנדרי בתר דמצלי אמר הכי רבון העולמים גלוי וידוע לפניך שרצוננו לעשות רצונך ומי מעכב שאור שבעיסה ושעבוד מלכיות יהי רצון מלפניך שתצילנו מידם ונשוב לעשות חוקי רצונך בלבב שלם. (17011)
204Raba used to add at the conclusion of his prayer : O my God, before I was formed I was nothing worth, and now that I have been formed I am but as though I had not been formed. Dust am I in my life ; how much more so in my death. Behold I am before Thee like a vessel filled with shame and confusion. O may it be Thy will, O Lord my God, that I may sin no more; and as to the sins I have committed, purge them away in Thine abounding compassion though not by means of affliction and sore diseases. That is the confession of Rab Hamnuna Zuta on the Day of Atonement.
רבא בתר צלותיה אמר הכי אלהי עד שלא נוצרתי איני כדאי ועכשיו שנוצרתי כאלו לא נוצרתי עפר אני בחיי ק"ו במיתתי הרי אני לפניך ככלי מלא בושה וכלימה יהי רצון מלפניך ה' אלהי שלא אחטא עוד ומה שחטאתי לפניך מרק ברחמיך הרבים אבל לא ע"י יסורין וחלאים רעים והיינו וידוי דרב המנונא זוטי ביומא דכפורי. (12412)
205Mar b. Kabina used to add at the conclusion of his prayer : O my God ! (Guard my tongue from evil and my lips from speaking guile ; and to such as curse me let my soul be dumb, yea, let my soul be unto all as the dust. Open my heart to Thy Torah, and let my soul pursue Thy commandments. And do Thou deliver me from mishap, from the evil impulse, and from an evil woman and all evil which breaks forth to come upon the world. If any design evil against me, speedily make their counsel of none effect, and frustrate their designs. Let the words of my mouth and the meditation of my heart be acceptable before Thee, O Lord my Rock and Redeemer.
מר בריה דרבינא כי הוה מסיים צלותיה אמר הכי אלהי נצור לשוני מרע ושפתותי מדבר מרמה ולמקללי נפשי תדום ונפשי כעפר לכל תהיה פתח לבי בתורתך ובמצותיך תרדוף נפשי ותצילני מפגע רע מיצר הרע ומאשה רעה ומכל רעות המתרגשות לבא בעולם וכל החושבים עלי רעה מהרה הפר עצתם וקלקל מחשבותם יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה' צורי וגואלי. (19336)
206Rab Sheshet, when observing a fast, used to add at the conclusion of his prayer : Lord of the universe ! It is revealed before Thee that when the Sanctuary was in existence, a man sinned and brought an offering, of which they sacrificed only the fat and the blood, and atonement was made for him. But now, I observe a fast, and my fat and blood are diminished. May it be Thy will, that my fat and blood which have been diminished may be accounted as though I had offered them before Thee upon the altar, and do Thou favour me.
רב ששת כי הוה יתיב בתעניתא בתר דמצלי אמר הכי רבון העולמים גלוי לפניך בזמן שבית המקדש קיים אדם חוטא ומקריב קרבן ואין מקריבין ממנו אלא חלבו ודמו ומתכפר לו ועכשיו ישבתי בתענית ונתמעט חלבי ודמי יהי רצון מלפניך שיהא חלבי ודמי שנתמעט כאילו הקרבתיו לפניך על גבי המזבח ותרצני. (14643)
207R. Johanan said : R. Meir, on concluding the reading of the Book of Job, used to say: It is the fate of man to die and of cattle to be slaughtered, and all are destined to die. Happy is he who has grown in Torah and whose labour has been in Torah ; who has caused tranquillity of spirit to his Creator, advanced in good repute, and departed from the world with a good name. Of him said Solomon, "A good name is better than precious oil, and the day of death than the day of one's birth " (Eccles. vii. 1).
ר' יוחנן כי הוה מסיים ספרא דאיוב אמר הכי סוף אדם למות וסוף בהמה לשחיטה והכל למיתה הם עומדים אשרי מי שגדל בתורה ועמלו בתורה ועושה נחת רוח ליוצרו וגדל בשם טוב ונפטר בשם טוב מן העולם ועליו אמר שלמה (קהלת ז, א) טוב שם משמן טוב ויום המות מיום הולדו. (10390)
208It was a favourite saying of R. Meir : Learn with all thy heart and with all thy soul to know My ways and watch at the doors of My Torah. Guard My Torah in thy heart and let the fear of Me be before thine eyes. Keep thy mouth from all sin, and purify and sanctify thyself from all guilt and iniquity. Then shall I be with thee everywhere.
מרגלא בפומיה דר"מ גמור בכל לבבך ובכל נפשך לדעת את דרכי ולשקוד על דלתי תורתי נצור תורתי בלבך ונגד עיניך תהיה יראתי שמור פיך מכל חטא וטהר וקדש עצמך מכל אשמה ועון ואני אהיה עמך בכל מקום. (9987)
209It was a favourite saying of the Rabbis of Jabneh : I am a creature [of God] and my neighbour is also His creature ; my work is in the city and his in the field ; I rise early to my work and he rises early to his. As he cannot excel in my work, so I cannot excel in his work. But perhaps thou sayest, "I do great things and he small things"! We have learnt that [it matters not whether] one does much or little, if only he direct his heart to Heaven.
מרגלא בפומייהו דרבנן דיבנה אני בריה וחברי בריה אני מלאכתי בעיר והוא מלאכתו בשדה אני משכים למלאכתי והוא משכים למלאכתו כשם שהוא אינו מתגדר במלאכתי כך אני איני מתגדר במלאכתו ושמא תאמר אני מרבה והוא ממעיט שנינו אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין לבו לשמים. (11620)
210It was a favourite saying of Abbai: A man should always be cunning in the fear [of God], giving the soft answer that turneth away wrath (cf. Prov. xv. 1), increasing peace with his brethren and relatives and with all men, even the heathen in the street ; so that he may be beloved above and popular on earth, and acceptable to his fellow-creatures.
מרגלא בפומיה דאביי לעולם יהא אדם ערום ביראה (משלי טו, א) מענה רך משיב חמה ומרבה שלום עם אחיו ועם קרוביו ועם כל אדם ואפילו עם נכרי בשוק כדי שיהא אהוב למעלה ונחמד למטה ויהא מקובל על הבריות (6005)
211They say of Rabban Johanan b. Zakkai that nobody ever greeted him first, not even the heathen in the street.
אמרו עליו על רבן יוחנן בן זכאי שלא הקדימו אדם שלום מעולם ואפילו נכרי בשוק. (2853)
212It was a favourite saying of Raba : The goal of wisdom is repentance and good works; so that a man shall not read [Torah] and study [Mishnah] and then contradict his father or mother or teacher or anybody greater than he in knowledge and number [of years]; as it is said, "The fear of the Lord is the beginning of wisdom, a good understanding have all that do thereafter" (Ps. cxi. 10). "All that learn" is not said here, but "all that do thereafter," i.e. they that practise Torah for its own sake, but not they that practise Torah not for its own sake. As for him who does not fulfil the Torah for its own sake, it were better had he never been created.
מרגלא בפומיה דרבא תכלית חכמה תשובה ומעשים טובים שלא יהא אדם קורא ושונה ובועט באביו ובאמו וברבו ובמי שהוא גדול ממנו בחכמה ובמנין שנאמר (תהלים קיא, י) ראשית חכמה יראת ה' שכל טוב לכל עושיהם לעושים לא נאמר אלא לעושיהם לעושים לשמה ולא לעושים שלא לשמה וכל העושה שלא לשמה נוח לו שלא נברא. (13238)
213It was a favourite saying of Rab : Not like this world is the world to come. In the world to come there is neither eating nor drinking; no procreation of children or business transactions; no envy or hatred or rivalry ; but the righteous sit enthroned, their crowns on their heads, and enjoy the lustre of the Shekinah; as it is said, "And they beheld God, and did eat and drink" (Exod. xxiv. ll).
מרגלא בפומיה דרב [לא כעולם הזה העולם הבא] העולם הבא אין בו לא אכילה ולא שתיה ולא פריה ורביה ולא משא ומתן ולא קנאה ולא שנאה ולא תחרות אלא צדיקים יושבין ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה שנאמר (שמות כד, יא) ויחזו את האלהים ויאכלו וישתו: (9636)
214Our Rabbis have taught : Greater is the promise given by the Holy One, blessed be He, to women than to men ; as it is said, "Rise up, ye women that, are at ease, and hear My voice ; ye confident daughters, give ear unto My speech" (Is. xxxii. 9).
גדולה הבטחה שהבטיחן הקב"ה לנשים יותר מן האנשים שנא' (ישעיהו לב, ט) נשים שאננות קומנה שמענה קולי בנות בוטחות האזנה אמרתי (6093)
215Rab asked R. Hiyya : Wherewith do women acquire merit? By sending their children to learn [Torah] in the Synagogue and their husbands to study in the schools of the Rabbis, and waiting for their husbands until they return from the schools of the Rabbis.
א"ל רב לר' חייא נשים במאי זכיין באקרויי בנייהו לבי כנישתא ובאתנויי גברייהו בי רבנן ונטרין לגברייהו עד דאתו מבי רבנן. (4742)
216As the Rabbis departed from the school of R. Ammi (another version: R. Hannina's school), they said to him: Mayest thou see thy world in thy life-time, and may thine end be in the life of the world to come and thy hope throughout the generations. May thy heart meditate in understanding, thy mouth speak wisdom, thy tongue abound in joyful songs, thine eyelids set thy glance straight before thee, thine eyes be illumined with the light of the Torah, thy countenance shine like the splendour of the firmament, thy lips utter knowledge, thy reins exult with up-rightness, and thy feet run to hear the words of the Ancient of days.
כי הוו מפטרי רבנן מבי ר' אמי ואמרי לה מבי ר' חנינא אמרי ליה הכי עולמך תראה בחייך ואחריתך לחיי העולם הבא ותקותך לדור דורים לבך יהגה תבונה פיך ידבר חכמות ולשונך ירחיש רננות עפעפיך יישירו נגדך עיניך יאירו במאור תורה ופניך יזהירו כזוהר הרקיע שפתותיך יביעו דעת וכליותיך תעלוזנה מישרים ופעמיך ירוצו לשמוע דברי עתיק יומין. (16656)
217As the Rabbis departed from the school of Rab Hisda (another version : the school of R. Samuel b. Nahmani) they said to him : "Our leaders are well laden ; with no breach, and no going forth, and no outcry in our broad places" (Ps. cxliv. 14).
כי הוו מפטרי רבנן מבי רב חסדא ואמרי לה מבי ר' שמואל בר נחמני אמרו ליה הכי (תהלים קמד, יד) אלופינו מסובלים וגו' (3009)
218"Our leaders are well laden" — Rab and Samuel (another version : R. Johanan and R. Eleazar) [differ in interpretation] ; one says, "Our leaders" in Torah "are well laden" with religious duties ; the other says, "Our leaders" in Torah and religious duties "are well laden" with sufferings.
אלופינו מסובלים רב ושמואל ואמרי לה רבי יוחנן ור' אלעזר חד אמר אלופינו בתורה ומסובלים במצות וחד אמר אלופינו בתורה ובמצות ומסובלים ביסורים (6000)
Folio 17b דף יז ע״ב
219"With no breach" — may not our company be like the company of David from which issued Ahitophel ; "and no going forth" — may not our company be like the company of Saul from which issued Doeg the Edomite; "and no outcry" — may not our company be like the company of Elisha from which issued Gehazi ; "in our broad places" — that we may not have a son or disciple who spoiled his food in public, like the Nazarene. "Hearken unto Me, ye stout-hearted, that are far from righteousness" (Is. xlvi. 12).
אין פרץ שלא תהא סיעתנו כסיעתו של דוד שיצא ממנו אחיתופל ואין יוצאת שלא תהא סיעתנו כסיעתו של שאול שיצא ממנו דואג האדומי ואין צוחה שלא תהא סיעתנו כסיעתו של אלישע שיצא ממנו גחזי ברחובותינו שלא יהא לנו בן או תלמיד שמקדיח תבשילו ברבים: (ישעיהו מו, יב) (14014)
220Rab and Samuel (another version : R. Johanan and R. Eleazar) [differ in interpretation]. One says : The whole world is nourished through righteousness, but the "stout-hearted" are nourished by the arm. The other says : The whole world is nourished through their merit, but they are not nourished even by their own merit. This is like the statement of Rab Judah who says in the name of Rab :
שמעו אלי אבירי לב הרחוקים מצדקה רב ושמואל ואמרי לה רבי יוחנן ורבי אלעזר חד אמר כל העולם כולו נזונין בצדקה והם נזונין בזרוע וחד אמר כל העולם כולו נזונין בזכותם והם אפילו בזכות עצמן אין נזונין כדרב יהודה אמר רב (7424)
221Every day a Bat Kol issues from Mount Horeb and proclaims : "All the world is nourished for the sake of My son, Hannina, but My son, Hannina, is satisfied with a Kab of locusts from the Sabbath-eve to the next Sabbath-eve."
דאמר רב יהודה אמר רב בכל יום ויום בת קול יוצאת מהר חורב ואומרת כל העולם כולו נזונין בשביל חנינא בני וחנינא בני די לו בקב חרובין מערב שבת לערב שבת (6845)
222This contradicts the statement of Rab Judah who says : Who are the "stout-hearted"? They are the foolish Gobeans. Rab Joseph said : Thou canst know [that the "stout-hearted" are the Gobeans] because not one of them has ever been made a proselyte.
ופליגא דרב יהודה דאמר רב יהודה מאן אבירי לב גובאי טפשאי אמר רב יוסף תדע דהא לא איגייר גיורא מינייהו (3310)
223Rab Ashe said : [The "stout-hearted" are] the inhabitants of Mata Mehasya, for they beheld the glory of the Torah twice yearly, but not one of them has ever been made a proselyte.
אמר רב אשי בני מתא מחסיא אבירי לב נינהו דקא חזו יקרא דאורייתא תרי זמני בשתא ולא קמגייר גיורא מינייהו: (4992)
224If a bridegroom wishes to read the Shema', etc.
חתן אם רוצה לקרות וכו': (1568)
225It is to be inferred that Rabban Simeon b. Gamaliel is concerned lest a charge of presumption [be brought against a bridegroom who reads the Shema' on the first night of his marriage and therefore forbids it], whereas the Rabbis have no such concern [and permit it]. But we understood just the opposite of them ! For there is a Mishnaic teaching : In a place where they are accustomed to work on the ninth of Ab, we may work ; but in a place where they are not accustomed to work, we may not. Disciples of the wise must cease work in every place. Rabban Simeon b. Gamaliel says : Everyone should regard himself as a disciple of the wise.
למימרא דרבן שמעון בן גמליאל חייש ליוהרא ורבנן לא חיישי ליוהרא והא איפכא שמעינן להו דתנן מקום שנהגו לעשות מלאכה בתשעה באב עושין מקום שנהגו שלא לעשות אין עושין וכל מקום תלמידי חכמים בטלים רבן שמעון בן גמליאל אומר לעולם יעשה כל אדם את עצמו כתלמיד חכם (12672)
226Here is an inconsistency of the Rabbis and an inconsistency of Rabban Simeon b. Gamaliel !
קשיא דרבנן אדרבנן קשיא דרבן שמעון בן גמליאל אדרבן שמעון בן גמליאל (3212)
227R. Johanan said : The statement must be reversed; but Rab Shesha b. Rab Iddi said : Thou hast surely no need to reverse the statement, because the Rabbis do not here contradict themselves. In the case of the reading of the Shema' which everybody reads, if [the bridegroom] also reads it, it would not seem presumptuous ; but in the latter instance, since everybody works [on the ninth of Ab] and he does not, it would appear presumptuous.
אמר רבי יוחנן מוחלפת השיטה רב שישא בריה דרב אידי אמר לעולם לא תחליף דרבנן אדרבנן לא קשיא ק"ש כיון דכ"ע קא קרו ואיהו נמי קרי לא מיחזי כיוהרא הכא כיון דכולי עלמא עבדי מלאכה ואיהו לא קא עביד מיחזי כיוהרא (7603)
228Likewise, Rabban Simeon b. Gamaliel does not contradict himself. In the case of the reading of the Shema', its validity depends on Kawwanah, and we testify that [the bridegroom] would not be able to concentrate his mind ; but here, if one saw [a man not working on the ninth of Ab] he would merely say "He has no work to do." Go out and see how many idle men there are in the street.
דרבן שמעון בן גמליאל אדרבן שמעון בן גמליאל לא קשיא התם בכונה תליא מילתא ואנן סהדי דלא מצי לכווני דעתיה אבל הכא הרואה אומר מלאכה הוא דאין לו פוק חזי כמה בטלני איכא בשוקא: (6191)
229May we return to thee : Who reads.
הדרן עלך היה קורא (706)
English: Berakhot, A. Cohen, The Babylonian Talmud: Tractate Berakot (Cambridge University Press, 1921), public domain; Sukkah and Megillah, Daf Shevui (Conservative Yeshiva), CC0; Ta'anit, Henry Malter, The Treatise Ta'anit of the Babylonian Talmud (Jewish Publication Society, 1928), public domain; Chagigah, A. W. Streane, A Translation of the Treatise Chagigah from the Babylonian Talmud (Cambridge University Press, 1891), public domain; Makkot, Sefaria Community Translation, CC0. Hebrew and Aramaic: Ta'anit, Malter's critical text (1928, public domain; his notes not reproduced); the others, Wikisource Talmud Bavli (Vilna edition), via Sefaria, licensed CC BY-SA 3.0 (this site's cleaned copy of that text is shared under the same license); changes made (markup and images removed).