My LORD’s BibleBabylonian Talmud Berakhot 5
Folio 30b דף ל ע״ב
1MISHNAH One must not stand up to say the Tefillah except in a serious frame of mind. The pious men of old used to wait an hour and then say the Tefillah, in order to direct their heart to their Father in Heaven. Even when a king greets him, he must not respond ; and though a serpent be wound round his heel, he must not interrupt.
מתני׳ אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש חסידים הראשונים היו שוהין שעה אחת ומתפללין כדי שיכוונו לבם לאביהם שבשמים אפי' המלך שואל בשלומו לא ישיבנו ואפי' נחש כרוך על עקבו לא יפסיק: (8783)
2GEMARA Whence is this teaching derived? R. Eleazar said : For the Scriptures state, "She was in bitterness of soul and prayed unto the Lord" (I Sam. i. 10).
גמ׳ מנא ה"מ א"ר אלעזר דאמר קרא (שמואל א א, י) והיא מרת נפש (2326)
3How is it derived from this verse? Perhaps it was different with Hannah since she was very sore of heart !
ממאי דילמא חנה שאני דהות מרירא לבא טובא (1517)
4But said R. Jose b. R. Hannina : [Derive it] from the following : "But as for me, in the abundance of Thy lovingkindness will I come into Thy house ; I will bow down toward Thy holy Temple in the fear of Thee" (Ps. v. 8).
אלא א"ר יוסי בר' חנינא מהכא (תהלים ה, ח) ואני ברב חסדך אבא ביתך אשתחוה אל היכל קדשך ביראתך (3378)
5How is it derived from this verse ? Perhaps it was different with David, since he afflicted his soul exceedingly in prayer ! But said R, Joshua b. Levi : [Derive it] from the following : "Worship the Lord in the beauty of holiness" (ibid. xxix. 2) — read not "beauty" [hadrat] but "trembling" [herdat].
ממאי דילמא דוד שאני דהוה מצער נפשיה ברחמי טובא אלא אמר ר' יהושע בן לוי מהכא (תהלים כט, ב) השתחוו לה' בהדרת קדש אל תקרי בהדרת אלא בחרדת (6495)
6How is it derived from this verse ? Perhaps I may indeed tell thee that "in the beauty of holiness" is to be understood literally, as with Rab Judah who used to adorn himself and then pray ! But said Rab Nahman b. Isaac : [Derive it] from the following : "Serve the Lord with fear, and rejoice with trembling" (ibid. ii. 11).
ממאי דילמא לעולם אימא לך הדרת ממש כי הא דרב יהודה הוה מציין נפשיה והדר מצלי אלא א"ר נחמן בר יצחק מהכא (תהלים ב, יא) עבדו את ה' ביראה וגילו ברעדה (4660)
7What means "rejoice with trembling"? Rab Adda b. Mattena said in the name of Rabbah: Where there is rejoicing let there be trembling.
מאי וגילו ברעדה א"ר אדא בר מתנא אמר רבה במקום גילה שם תהא רעדה (2996)
8Abbai was sitting in the presence of Rabbah, and noticed that he was very merry. He said to him, "It is written, 'Rejoice with trembling'!"
אביי הוה יתיב קמיה דרבה חזייה דהוה קא בדח טובא אמר וגילו ברעדה כתיב (2029)
9He replied, "I have laid the Tefillin."
א"ל אנא תפילין מנחנא (812)
10R. Jeremiah was sitting in the presence of R. Zera, and noticed that he was very merry. He said to him, "It is written, 'In all pain there is profit'!" (Prov. xiv. 23).
ר' ירמיה הוה יתיב קמיה דר' זירא חזייה דהוה קא בדח טובא אמר ליה (משלי יד, כג) בכל עצב יהיה מותר כתיב (3281)
11He replied, "I have laid the Tefillin."
א"ל אנא תפילין מנחנא (812)
12Mar b. Rabina made a wedding-feast for his son, and noticed that the Rabbis were very merry.
מר בריה דרבינא עבד הלולא לבריה חזנהו לרבנן דהוו קבדחי טובא (1690)
Folio 31a דף לא ע״א
13He seized a costly goblet worth four hundred Zuz and broke it before them, and they became more serious.
אייתי כסא דמוקרא בת ארבע מאה זוזי ותבר קמייהו ואעציבו (2578)
15The Rabbis said to Rab Hamnuna the Small at the wedding-feast of Mar b. Rabina, "Let the master sing for us." He replied to them, "Woe to us for we are destined to die! Woe to us for we are destined to die!" They said to him, "What can we answer after thee ?" He said to them, "Where is the Torah and where the religious precept which will protect us?"
אמרו ליה רבנן לרב המנונא זוטי בהלולא דמר בריה דרבינא לישרי לן מר אמר להו ווי לן דמיתנן ווי לן דמיתנן אמרי ליה אנן מה נעני בתרך א"ל הי תורה והי מצוה דמגנו עלן (6592)
16R. Johanan said in the name of R. Simeon b. Johai : It is forbidden that a man's mouth be filled with laughter in this world ; because it is written, "Then will our mouth be filled with laughter, and our tongue with singing" (Ps. cxxvi. 2). When ? At the time when "They will say among the nations. The Lord hath done great things with these" (ibid.). It was said of R. Simeon b. Lakish that never again was his mouth full of laughter in this world after hearing this teaching from his master R. Johanan.
א"ר יוחנן משום רשב"י אסור לאדם שימלא שחוק פיו בעולם הזה שנאמר (תהלים קכו, ב) אז ימלא שחוק פינו ולשוננו רנה אימתי בזמן שיאמרו בגוים הגדיל ה' לעשות עם אלה אמרו עליו על ר"ל שמימיו לא מלא שחוק פיו בעוה"ז מכי שמעה מר' יוחנן רביה: (9618)
17Our Rabbis have taught : One must not stand up to say the Tefillah immediately after being engaged in a lawsuit or the discussion of a Halakah ; but he may do so after the discussion of a Halakah which has been decided.
ת"ר אין עומדין להתפלל לא מתוך דין ולא מתוך דבר הלכה אלא מתוך הלכה פסוקה (3555)
18What is meant by a Halakah which has been decided ?
והיכי דמי הלכה פסוקה (416)
19Abbai said : Like that of R. Zera who stated : The daughters of Israel are very strict with themselves ; for if they see even a drop of menstrual flow as small as a mustard seed, they wait seven clear days after it.
אמר אביי כי הא דר' זירא דאמר ר' זירא בנות ישראל החמירו על עצמן שאפילו רואות טיפת דם כחרדל יושבת עליה שבעה נקיים (6268)
20Raba said : Like that of Rab Hosha'ya who stated : A man should act cunningly with his produce, and store it together with the chaff, so that his cattle may eat of it and it become exempt from the tithe.
רבא אמר כי הא דרב הושעיא דאמר רב הושעיא מערים אדם על תבואתו ומכניסה במוץ שלה כדי שתהא בהמתו אוכלת ופטורה מן המעשר (6562)
21If thou wilt I can say like that of Rab Huna who stated in the name of R. Ze'ira : He who draws blood from an animal destined for a sacrifice is forbidden to make use of it, and [should he use it] he must bring a transgression-offering.
ואב"א כי הא דרב הונא דא"ר הונא א"ר זעירא המקיז דם בבהמת קדשים אסור בהנאה ומועלין בו (2729)
22The Rabbis act according to our Miahnah ; Rab Ashe acted according to the Baraita.
רבנן עבדי כמתניתין רב אשי עביד כברייתא. (2610)
23Our Rabbis have taught : One must not stand up to say the Tefillah from the midst of sorrow, idleness, jocularity, [frivolous] conversation, levity, or idle chatter, but only from the midst of the joy of a religious duty.
ת"ר אין עומדין להתפלל לא מתוך עצבות ולא מתוך עצלות ולא מתוך שחוק ולא מתוך שיחה ולא מתוך קלות ראש ולא מתוך דברים בטלים אלא מתוך שמחה של מצוה (9035)
24Similarly a man should not take leave of another from the midst of [frivolous] conversation, jocularity, levity, or idle chatter ; but from the midst of a discussion of Halakah. For so we find that the former prophets used to conclude their addresses with words of praise and consolation.
וכן לא יפטר אדם מחברו לא מתוך שיחה ולא מתוך שחוק ולא מתוך קלות ראש ולא מתוך דברים בטלים אלא מתוך דבר הלכה שכן מצינו בנביאים הראשונים שסיימו דבריהם בדברי שבח ותנחומים (8666)
25So also Mari the son of Rab Huna the son of R. Jeremiah b. Abba taught : A man should not take leave of another except from the midst of a discussion of Halakah, so that he may remember him thereby.
וכן תנא מרי בר בריה דרב הונא בריה דר' ירמיה בר אבא אל יפטר אדם מחבירו אלא מתוך דבר הלכה שמתוך כך זוכרהו (4811)
26Thus, Rab Kahana accompanied Rab Shimi b. Ashe from Pom-Nahara to Be-Sinyata in Babylon. When he arrived there, he said to him, "Is it true what people say that these Babylonian palms are from the time of Adam till now ?"
כי הא דרב כהנא אלוייה לרב שימי בר אשי מפום נהרא עד בי צניתא דבבל כי מטא להתם א"ל מר ודאי דאמרי אינשי הני צניתא דבבל איתנהו מאדם הראשון ועד השתא (6614)
27He answered, "Thou hast reminded me of something which R. Jose b. R. Hannina said, viz. : What means that which is written, 'Through a land that no man passed through, and where no man dwelt' (Jer. ii. 6) ? Since no man passed through it, how could anyone dwell there ! But it intends to tell us that every land concerning which Adam decreed that it should be inhabited has become inhabited, and every land concerning which Adam did not so decree has not been inhabited."
א"ל אדכרתן מילתא דרבי יוסי ברבי חנינא דאמר ר' יוסי ברבי חנינא מאי דכתיב (ירמיהו ב, ו) בארץ אשר לא עבר בה איש ולא ישב אדם שם וכי מאחר דלא עבר היאך ישב אלא לומר לך כל ארץ שגזר עליה אדם הראשון לישוב נתישבה וכל ארץ שלא גזר עליה אדם הראשון לישוב לא נתישבה (12064)
29Our Rabbis have taught : He who prays must direct his heart to Heaven. Abba Saul said: A [Biblical] indication for this matter is : "Thou wilt direct their heart, Thou wilt cause Thine ear to attend" (Ps. x. 17).
ת"ר המתפלל צריך שיכוין את לבו לשמים אבא שאול אומר סימן לדבר (תהלים י, יז) תכין לבם תקשיב אזנך (5186)
30There is a teaching: R. Judah said: It was the practice of R. 'Akiba, when he said the Tefillah with the Congregation, to shorten [the time in which he said it] and step back, so as to avoid troubling the Congregation; but when he said the Tefillah alone, a man might leave him in one corner and find him in another corner. And why so? Because of his bowings and genuflections.
תניא א"ר יהודה כך היה מנהגו של ר"ע כשהיה מתפלל עם הצבור היה מקצר ועולה מפני טורח צבור וכשהיה מתפלל בינו לבין עצמו אדם מניחו בזוית זו ומוצאו בזוית אחרת וכל כך למה מפני כריעות והשתחויות: (9327)
31R. Hiyya b. Abba said : A man should always pray in a room which has windows ; as it is said, "Now his windows were open in his upper chamber towards Jerusalem" (Dan. vi. 11).
א"ר חייא בר אבא לעולם יתפלל אדם בבית שיש בו חלונות שנאמר (דניאל ו, יא) וכוין פתיחן ליה וגו' (4030)
32It is possible to imagine that a man can pray all the day long ; but it has already been clearly stated by Daniel, "And he kneeled upon his knees three times a day and prayed, and gave thanks before his God " (ibid.).
יכול יתפלל אדם כל היום כלו כבר מפורש על ידי דניאל (דניאל ו, יא) וזמנין תלתא וגו' (2904)
33It is possible to imagine that only when he was taken into captivity, he commenced to pray thus ; but it has been said, "As he did aforetime" (ibid.).
יכול משבא לגולה הוחלה כבר נאמר (דניאל ו, יא) די הוא עבד מן קדמת דנא (1841)
34It is possible to imagine that one can pray in any direction he wishes; therefore there is a teaching to state, "Towards Jerusalem" (ibid.).
יכול יתפלל אדם לכל רוח שירצה ת"ל (דניאל ו, יא) (לקבל) [נגד] ירושלם (2633)
35It is possible to imagine that a man can include all his prayers in one act of devotion ; but it has already been clearly stated by David, "Evening and morning and at noonday" (Ps. Iv. 18).
יכול יהא כוללן בבת אחת כבר מפורש ע"י דוד דכתיב (תהלים נה, יח) ערב ובקר וצהרים וגו' (3355)
36It is possible to imagine that one should utter his prayers aloud ; but it has already been clearly stated by Hannah, viz. "Her voice could not be heard" (I Sam. i. 13).
יכול ישמיע קולו בתפלתו כבר מפורש על ידי חנה שנאמר (שמואל א א, יג) וקולה לא ישמע (3780)
37It is possible to imagine that a man could pray for his own needs and afterwards say the statutory prayers ; but it has already been clearly stated by Solomon, viz. "To hearken unto the cry and to the prayer" (I Kings viii. 28) — "cry" means statutory prayer, and "prayer" means personal supplication. One may not offer anything [of personal supplication] after "True and firm": but after the Tefillah, he can say something even like the order of confession for the Day of Atonement, It has been likewise reported : R. Hiyya b. Ashe declared in the name of Rab :
יכול ישאל אדם צרכיו ואח"כ יתפלל כבר מפורש על ידי שלמה שנאמר (מלכים א ח, כח) לשמוע אל הרנה ואל התפלה רנה זו תפלה תפלה זו בקשה אין אומר דבר (בקשה) אחר אמת ויציב אבל אחר התפלה אפי' כסדר וידוי של יה"כ אומר איתמר (10031)
38Although it has been said that one may pray for his personal needs in the benediction "Who hearkenest unto prayer," if he desires to add after the Tefillah even something like the order of [confession for] the Day of Atonement, he may do so.
נמי אמר רב חייא בר אשי אמר רב אע"פ שאמרו שואל אדם צרכיו בשומע תפלה אם בא לומר אחר תפלתו אפילו כסדר יום הכפורים אומר: (6387)
39Rab Hamnuna said : How many weighty Halakot there are to be learnt from the passage relating to Hannah ! "Now Hannah, she spake in her heart" (I Sam. i. 13) — hence it is deduced that one who prays must direct his heart. "Only her lips moved" — hence, one who prays must pronounce [the words] with his lips. "But her voice was not heard" — hence, it is forbidden to raise the voice when praying. "Therefore Eli thought she had been drunken" — hence, it is forbidden to pray when intoxicated. "And Eli said to her. How long wilt thou be drunken?" (ibid. v. 14) — [[fol. 31 b.]] R. Eleazar said:
אמר רב המנונא כמה הלכתא גברוותא איכא למשמע מהני קראי דחנה (שמואל א א, יג) וחנה היא מדברת על לבה מכאן למתפלל צריך שיכוין לבו רק שפתיה נעות מכאן למתפלל שיחתוך בשפתיו וקולה לא ישמע מכאן שאסור להגביה קולו בתפלתו ויחשבה עלי לשכורה מכאן ששכור אסור להתפלל (14128)
40Hence, if one sees in his neighbour
ויאמר אליה עלי עד מתי תשתכרין וגו' א"ר אלעזר מכאן לרואה בחברו (3412)
Folio 31b דף לא ע״ב
41anything that is unseemly, he must rebuke him. "And Hannah answered and said, No, my lord" (ibid. v. 15) — 'Ulla (another version: R. Jose b. R. Hannina) declared : She said to Eli, "Thou art not 'a lord' in this affair, nor does the Holy Spirit rest upon thee, seeing thou hast suspected me of this thing."
דבר שאינו הגון צריך להוכיחו ותען חנה ותאמר לא אדני אמר עולא ואיתימא רבי יוסי ברבי חנינא אמרה ליה לא אדון אתה בדבר זה ולא רוח הקודש שורה עליך שאתה חושדני בדבר זה (7441)
42Some declare that she spoke to him thus : "Thou art not a lord ; neither the Shekinah nor the Holy Spirit is with thee, for thou hast judged me in the scale of guilt and not in the scale of merit. Dost thou not know 'I am a woman of sorrowful spirit'?"
איכא דאמרי הכי אמרה ליה לא אדון אתה לאו איכא שכינה ורוח הקודש גבך שדנתני לכף חובה ולא דנתני לכף זכות מי לא ידעת דאשה קשת רוח אנכי (6274)
44"Count not thy handmaid for a wicked woman" (I Sam. i. 16) — R. Eleazar said : Hence it is inferred that if a drunken person prays, it is as though he practised idolatry; for it is written here "a wicked woman," and elsewhere it is written, "Certain base fellows are gone out from the midst of thee" (Deut. xiii. 14) — as the reference in this latter passage is to idolatry, so also in the other passage idolatry is intended.
אל תתן את אמתך לפני בת בליעל אמר רבי אלעזר מכאן לשכור שמתפלל כאלו עובד ע"ז כתיב הכא לפני בת בליעל וכתיב התם (דברים יג, יד) יצאו אנשים בני בליעל מקרבך מה להלן ע"ז אף כאן ע"ז (8576)
45"Then Eli answered and said, Go in peace" (I Sam. i. 17) — R. Eleazar said : Hence, if one wrongly suspected another, he must conciliate him ; nay more, he must bless him ; as it is said, "And the God of Israel grant thy petition" (ibid.).
ויען עלי ויאמר לכי לשלום אמר רבי אלעזר מכאן לחושד את חברו בדבר שאין בו שצריך לפייסו ולא עוד אלא שצריך לברכו שנאמר ואלהי ישראל יתן את שלתך: (8021)
46"And she vowed a vow and said, O Lord of hosts" (ibid. v. 11) — R. Eleazar said : From the day that the Holy One, blessed be He, created His universe, there was nobody who called Him "[Lord of] hosts" until Hannah came and gave Him that designation.
ותדר נדר ותאמר ה' צבאות אמר רבי אלעזר מיום שברא הקב"ה את עולמו לא היה אדם שקראו להקב"ה צבאות עד שבאתה חנה וקראתו צבאות (7441)
47Hannah said before the Holy One, blessed be He, "Lord of the universe ! From all the multitudes of hosts which Thou hast created in Thy universe, is it hard in Thine eyes to grant me even one son?"
אמרה חנה לפני הקב"ה רבש"ע מכל צבאי צבאות שבראת בעולמך קשה בעיניך שתתן לי בן אחד (4748)
48A parable : To what is the matter like ? To a human king who made a feast for his servants. A poor man came and stood at the entrance and said to them, "Give me a morsel of bread" ; but they took no notice of him. He pushed his way through and entered the presence of the king, exclaiming, "My lord, the king ! From all the feast which thou hast made, is it hard in thine eyes to spare me a morsel of bread ?"
משל למה הדבר דומה למלך בשר ודם שעשה סעודה לעבדיו בא עני אחד ועמד על הפתח אמר להם תנו לי פרוסה אחת ולא השגיחו עליו דחק ונכנס אצל המלך א"ל אדוני המלך מכל סעודה שעשית קשה בעיניך ליתן לי פרוסה אחת: (9124)
49"If thou wilt indeed look" (ibid.) — R. Eleazar said: Thus spake Hannah before the Holy One, blessed be He, "Lord of the universe ! If Thou wilt look, well and good ; but if Thou wilt not look, I will go and seclude myself [with another man] before Elkanah my husband ; and having done so, they will administer to me the waters of the woman suspected of adultery, and Thou wilt surely not make Thy Torah a fraud ; for it is said,
אם ראה תראה א"ר אלעזר אמרה חנה לפני הקב"ה רבש"ע אם ראה מוטב ואם לאו תראה (3519)
50'Then she shall be cleared, and shall conceive seed'" (Num. v. 28).
אלך ואסתתר בפני אלקנה בעלי וכיון דמסתתרנא משקו לי מי סוטה ואי אתה עושה תורתך פלסתר שנאמר (במדבר ה, כח) ונקתה ונזרעה זרע (7788)
51This is quite right for him who maintains that if [the woman wrongly suspected] was barren, then she will conceive ; but according to him who maintains [that as the result of her proved innocence], if she usually gave birth in pain she now gives birth with ease, [if she usually brought forth] daughters she now brings forth sons, [if she usually brought forth] dark children she now brings forth fair children, [if she usually brought forth] short children she now brings forth tall children — what is there to say?
הניחא למאן דאמר אם היתה עקרה נפקדת שפיר אלא למאן דאמר אם היתה יולדת בצער יולדת בריוח נקבות יולדת זכרים שחורים יולדת לבנים קצרים יולדת ארוכים מאי איכא למימר (8848)
52For there is a teaching : "Then she shall be cleared, and shall conceive seed" — this teaches that if she had been barren she now conceives; these are the words of R. Ishmael. R. 'Akiba said to him : In that case, all barren women will go and lay themselves under suspicion, and she who has not done wrong [after receiving the waters] will conceive ! Nay, it teaches, that if she usually gave birth in pain, she now gives birth with ease ; that she will have tall children instead of short, fair instead of dark, two instead of one.
דתניא ונקתה ונזרעה זרע מלמד שאם היתה עקרה נפקדת דברי ר' ישמעאל א"ל רבי עקיבא אם כן ילכו כל העקרות כולן ויסתתרו וזו שלא קלקלה נפקדת אלא מלמד שאם היתה יולדת בצער יולדת בריוח קצרים יולדת ארוכים שחורים יולדת לבנים אחד יולדת שנים (13834)
53But how is "If Thou wilt indeed look" to be explained? The Torah speaks according to the language of the sons of man.
מאי אם ראה תראה דברה תורה כלשון בני אדם: (2239)
54"[If Thou wilt indeed look] on the affliction of Thy handmaid, and remember me, and not forget Thy handmaid, but wilt give unto Thy handmaid" (I Sam. i. 11).
בעני אמתך אל תשכח את אמתך ונתתה לאמתך (3566)
55R. Jose b. R. Hannina said : Why is "Thy handmaid" repeated thrice ? Hannah spake before the Holy One, blessed be He, "Lord of the universe ! Three breaches [bidke] through which death comes hast Thou created in a woman ; (another version : Three causes [dibke] of death), viz, : neglect of the laws concerning menstruation, Hallah and kindling the Sabbath-lights. Have I transgressed any of them?"
א"ר יוסי בר' חנינא ג' אמתות הללו למה אמרה חנה לפני הקב"ה רבש"ע שלשה בדקי מיתה בראת באשה ואמרי לה שלשה דבקי מיתה ואלו הן נדה וחלה והדלקת הנר כלום עברתי על אחת מהן: (8770)
56"But wilt give Thy handmaid seed of men" (ibid.). What means "seed of men"?
נתתה לאמתך זרע אנשים (2024)
57Rab said : A man among men. Samuel said : Seed which will anoint two men ; and who are they ? Saul and David. R. Johanan said : Seed equal to two men ; and who are they? Moses and Aaron ; as it is said, "Moses and Aaron among His priests, and Samuel among them that call upon His name" (Ps. xcix. 6). The Rabbis say : "Seed of men" means seed which will be swallowed up among men.
מאי זרע אנשים אמר רב גברא בגוברין ושמואל אמר זרע שמושח שני אנשים ומאן אינון שאול ודוד ורבי יוחנן אמר זרע ששקול כשני אנשים ומאן אינון משה ואהרן שנאמר (תהלים צט, ו) משה ואהרן בכהניו ושמואל בקוראי שמו רבנן אמרי זרע אנשים זרע שמובלע בין אנשים (12494)
58When Rab Dimai came [from Palestine] he explained [the words of the Rabbis to mean] : neither tall nor dwarfish nor short, neither dark nor ruddy nor pale, neither too wise nor too foolish.
כי אתא רב דימי אמר לא ארוך ולא גוץ ולא קטן ולא אלם ולא צחור ולא גיחור ולא חכם ולא טפש: (2773)
59"I am the woman that stood by thee here" (I Sam. i. 26). R. Joshua b. Levi said : Hence it is deduced that it is forbidden to sit within four cubits of [one engaged in] prayer.
אני האשה הנצבת עמכה בזה אמר ריב"ל מכאן שאסור לישב בתוך ארבע אמות של תפלה: (4564)
60"For this child I prayed" (ibid. v. 27). R. Eleazar said : Samuel was one who decided a Halakah in the presence of his master ; as it is said, "And when the bullock was slain, the child was brought to Eli" (ibid. v. 25). Because "the bullock was slain," therefore "the child was brought to Eli"!
אל הנער הזה התפללתי א"ר אלעזר שמואל מורה הלכה לפני רבו היה שנאמר וישחטו את הפר ויביאו את הנער אל עלי משום דוישחטו את הפר הביאו הנער אל עלי (7346)
61Nay; but Eli said to them, "Call a priest that he may come and slay [the bullock]." Samuel saw them going for a priest to slay it? so he said to them, "Why go searching for a priest to slay it? I f the act of slaying is performed by a non-priest it is valid." They brought him before Eli, who asked him, "Whence hast thou this teaching?" He replied, "Is it written, 'The priest shall slay'? It is written, 'The priests shall present the blood' (Lev. i, 5). From the receiving of the blood onwards is the function of the priesthood ; hence, the act of slaying is valid if performed by a non-priest."
אלא אמר להן עלי קראו כהן ליתי ולשחוט חזנהו שמואל דהוו מהדרי בתר כהן למישחט אמר להו למה לכו לאהדורי בתר כהן למישחט שחיטה בזר כשרה אייתוהו לקמיה דעלי אמר ליה מנא לך הא אמר ליה מי כתיב ושחט הכהן והקריבו הכהנים כתיב מקבלה ואילך מצות כהונה מכאן לשחיטה שכשרה בזר (11880)
62Eli said to him, "An excellent teaching hast thou expounded ; still thou art one who decided a Halakah in the presence of thy master, and whoever does that incurs the penalty of death." Then Hannah came and cried before him, "I am the woman that stood by thee here." He said to her, "Leave me alone that I may punish him, and I will pray that [a son] greater than he be granted thee." She answered him, "For this child I prayed."
אמר ליה מימר שפיר קא אמרת מיהו מורה הלכה בפני רבך את וכל המורה הלכה בפני רבו חייב מיתה אתיא חנה וקא צוחה קמיה אני האשה הנצבת עמכה בזה וגו' אמר לה שבקי לי דאענשיה ובעינא רחמי ויהיב לך רבא מיניה אמרה ליה אל הנער הזה התפללתי: (9766)
63"Now Hannah she spake in her heart" (I Sam. i. 13) — Eleazar said in the name of R. Jose b. Zimra : [She spoke] about the concerns of her heart. She spake before Him, "Lord of the universe ! In all that Thou hast created in a woman Thou hast created nothing in vain — eyes to see, ears to hear, a nose to smell, a mouth to speak, hands wherewith to do work, feet to walk with, breasts to suckle with. But these breasts which Thou hast placed upon my heart, why have I not occasion to suckle with them? Give me a son, that I may suckle with them."
וחנה היא מדברת על לבה אמר רבי אלעזר משום רבי יוסי בן זמרא על עסקי לבה אמרה לפניו רבונו של עולם כל מה שבראת באשה לא בראת דבר אחד לבטלה עינים לראות ואזנים לשמוע חוטם להריח פה לדבר ידים לעשות בהם מלאכה רגלים להלך בהן דדים להניק בהן דדים הללו שנתת על לבי למה לא להניק בהן תן לי בן ואניק בהן: (12694)
64R. Eleazar also said in the name of R. Jose b. Zimra : Whoever imposes a fast upon himself on the Sabbath, the decree of seventy years is annulled for him ; but for all that the penalty for [denying himself] the delight of the Sabbath will be exacted from him.
ואמר רבי אלעזר משום רבי יוסי בן זמרא כל היושב בתענית בשבת קורעין לו גזר דינו של שבעים שנה ואף על פי כן חוזרין ונפרעין ממנו דין עונג שבת (7744)
65How can he make amends? Rab Nahman b. Isaac said : Let him observe a fast [in expiation] of his fast.
מאי תקנתיה אמר רב נחמן בר יצחק ליתיב תעניתא לתעניתא: (4361)
66R. Eleazar also said : Hannah spoke rebelliously to the Most High; as it is said, "She prayed against the Lord" (I Sam. i. 10), which teaches that she spoke rebelliously to the Most High.
ואמר רבי אלעזר חנה הטיחה דברים כלפי מעלה שנאמר ותתפלל על ה' מלמד שהטיחה דברים כלפי מעלה (4042)
67R. Eleazar also said : Elijah spoke rebelliously to the Most High ; as it is said, heart, why have I not occasion to suckle with them? "For Thou didst turn their heart backward" (I Kings xviii. 37). R. Samuel b. Rab Isaac said : Whence [do we find] that the Holy One, blessed be He, replied and admitted [the plea of] Elijah ?
ואמר רבי אלעזר אליהו הטיח דברים כלפי מעלה שנאמר (מלכים א יח, לז) ואתה הסבות את לבם אחורנית א"ר שמואל בר רבי יצחק מנין שחזר הקב"ה והודה לו לאליהו (6137)
Folio 32a דף לב ע״א
68For it is written, "[In that day, saith the Lord, will I assemble...] her that I have afflicted" (Micah iv. 6).
דכתיב (מיכה ד, ו) ואשר הרעותי: (1634)
69Rab Hamma b. R. Hannina said : Were it not for the following three verses, the feet of the enemies of Israel would give way under them;
אמר רבי חמא ברבי חנינא אלמלא שלש מקראות הללו נתמוטטו רגליהם של שונאי ישראל (4431)
70first, that which is written, "Her that I have afflicted" (ibid.); second, that which is written, "Behold as the clay in the potter's hand, so are ye in My hand, O house of Israel" (Jer. xviii. 6) ; third, that which is written, "I will take away the stony heart out of your flesh, and I will give you a heart of flesh" (Ezek. xxxvi. 26).
חד דכתיב ואשר הרעותי וחד דכתיב (ירמיהו יח, ו) הנה כחומר ביד היוצר כן אתם בידי בית ישראל וחד דכתיב (יחזקאל לו, כו) והסירותי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר (7985)
71Rab Pappa said : [It may also be learnt] from this passage: "And I will put My spirit within you, and cause you to walk in My statutes" (ibid. v. 27).
רב פפא אמר מהכא (יחזקאל לו, כז) ואת רוחי אתן בקרבכם ועשיתי את אשר בחקי תלכו (4390)
72R. Eleazar also said : Moses spoke rebelliously to the Most High; as it is said, "And Moses prayed unto the Lord" (Num. xi. 2) — read not "unto [el] the Lord" but "against ['al] the Lord";
ואמר רבי אלעזר משה הטיח דברים כלפי מעלה שנאמר (במדבר יא, ב) ויתפלל משה אל ה' אל תקרי אל ה' אלא על ה' (4127)
74The school of R. Jannai say : [It may be learnt] from the passage "And Di-Zahab" (Deut. i. 1). What means "And Di-Zahab"?
דבי רבי ינאי אמרי מהכא (דברים א, א) ודי זהב (650)
75The school of R. Jannai declare : Thus spake Moses before the Holy One, blessed be He, "Lord of the universe ! It was because of the silver and gold [zahab] which Thou didst bounteously give to Israel until they cried, 'It is sufficient' [dai], that they were induced to make the calf."
מאי ודי זהב אמרי דבי ר' ינאי כך אמר משה לפני הקב"ה רבונו של עולם בשביל כסף וזהב שהשפעת להם לישראל עד שאמרו די הוא גרם שעשו את העגל (6671)
77R. Osha'ya said : A parable: [It may be likened] to a man who had a lean cow but of large build. He fed it on horse-beans, and it kicked him. He said to it, "What caused thee to kick me but the horse-beans on which I fed thee!"
אמר רבי אושעיא משל לאדם שהיתה לו פרה כחושה ובעלת אברים האכילה כרשינין והיתה מבעטת בו אמר לה מי גרם ליך שתהא מבעטת בי אלא כרשינין שהאכלתיך (8419)
78R. Hiyya b. Abba said in the name of R. Johanan : A parable : [It may be likened] to a man who had a son. He washed him, anointed him, gave him to eat and drink, tied a purse about his neck, and set him at the entrance of a brothel. How can that son help sinning ?
אמר רבי חייא בר אבא אמר ר' יוחנן משל לאדם אחד שהיה לו בן הרחיצו וסכו והאכילו והשקהו ותלה לו כיס על צוארו והושיבו על פתח של זונות מה יעשה אותו הבן שלא יחטא (6981)
79Rab Aha b. Rab Huna said in the name of Rab Sheshet : That is what people say : "He whose stomach is full increaseth deeds of evil" ; as it is said, "When they were fed, they became full, they were filled, and their heart was exalted ; therefore have they forgotten Me" (Hosea xiii. 6). Rab Nahman said : [It may be learnt] from this passage : "Then thy heart be lifted up, and thou forget the Lord thy God" (Deut. viii. 14) ; and the Rabbis said from the following: "And they shall have eaten their fill, and waxen fat, and turned unto other gods " (ibid. xxxi. 20) ;
אמר רב אחא בריה דרב הונא אמר רב ששת היינו דאמרי אינשי מלי כריסיה זני בישי שנאמר (הושע יג, ו) כמרעיתם וישבעו שבעו וירם לבם על כן שכחוני רב נחמן אמר מהכא (דברים ח, יד) ורם לבבך ושכחת את ה' ורבנן אמרי מהכא (דברים לא, כ) ואכל ושבע ודשן ופנה (10555)
80or if thou wilt, from the following : "But Jeshurun waxed fat and kicked " (ibid, xxxii. 15). R. Samuel b. Nahmani said in the name of R. Jonathan : Whence is it that the Holy One, blessed be He, afterwards admitted [the plea of] Moses ? As it is said, "I multiplied unto her silver and gold, which they used for Baal" (Hosea ii. 10).
ואי בעית אימא מהכא (דברים לב, טו) וישמן ישרון ויבעט אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן מנין שחזר הקדוש ברוך הוא והודה לו למשה שנאמר (הושע ב, י) וכסף הרביתי להם וזהב עשו לבעל: (7589)
81"And the Lord spake unto Moses, Go, get thee down" (Exod. xxxii. 7). What means "Go, get thee down" ? R, Eleazar said : The Holy One, blessed be He, spake to Moses, "Moses, get thee down from thy greatness. Have I given thee greatness but for the sake of Israel? And now that Israel has sinned, what art thou to Me?" Immediately the strength of Moses was weakened, and he had not the power to speak. But when He said, "Let Me alone, that I may destroy them" (Deut. ix. 14), Moses said [to himself], "This matter depends upon me." He at once stood up and strengthened himself with prayer and besought mercy [for Israel].
(שמות לב, ז) וידבר ה' אל משה לך רד מאי לך רד אמר רבי אלעזר אמר לו הקדוש ב"ה למשה משה רד מגדולתך כלום נתתי לך גדולה אלא בשביל ישראל ועכשיו ישראל חטאו אתה למה לי מיד תשש כחו של משה ולא היה לו כח לדבר וכיון שאמר (דברים ט, יד) הרף ממני ואשמידם אמר משה דבר זה תלוי בי מיד עמד ונתחזק בתפלה ובקש רחמים (14321)
82A parable : [It may be likened] to a king who was enraged against his son, and he struck him a violent blow. His friend was sitting in his presence but was afraid to say anything to him. The king exclaimed, "Were it not that my friend were sitting in my presence, I would kill thee." [The friend] said [to himself], "This matter depends upon me." He at once stood up and rescued him.
משל למלך שכעס על בנו והיה מכהו מכה גדולה והיה אוהבו יושב לפניו ומתירא לומר לו דבר אמר המלך אלמלא אוהבי זה שיושב לפני הרגתיך אמר דבר זה תלוי בי מיד עמד והצילו: (6155)
83"Now therefore let Me alone, that My wrath may wax hot against them and that I may consume them ; and I will make of thee a great nation" etc. (Exod. xxxii. 10). R. Abbahu said : Were it not explicitly written, it would be impossible to say it ; for this teaches that Moses caught hold of the Holy One, blessed be He, like a man who takes hold of his neighbour by his garment, and said before Him, "Lord of the universe ! I will not let Thee alone until Thou forgivest and pardonest them."
(שמות לב, י) ועתה הניחה לי ויחר אפי בהם ואכלם ואעשה אותך לגוי גדול וגו' אמר רבי אבהו אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאומרו מלמד שתפסו משה להקדוש ברוך הוא כאדם שהוא תופס את חבירו בבגדו ואמר לפניו רבונו של עולם אין אני מניחך עד שתמחול ותסלח להם: (10594)
84"I will make of thee a great nation" etc. R. Eleazar said : Moses spake before the Holy One, blessed be He, "Lord of the universe ! If a stool with three legs cannot stand before Thee in the time of Thy wrath, how much less a stool with but one leg !
(שמות לב, י) ואעשה אותך לגוי גדול וגו' אמר רבי אלעזר אמר משה לפני הקדוש ב"ה רבונו של עולם ומה כסא של שלש רגלים אינו יכול לעמוד לפניך בשעת כעסך כסא של רגל אחד על אחת כמה וכמה (7687)
85Nay more, I have reason to feel abashed before my ancestors. For now will they say, 'Behold the leader whom He appointed over them ! He sought greatness for himself and begged not mercy on their behalf!"
ולא עוד אלא שיש בי בושת פנים מאבותי עכשיו יאמרו ראו פרנס שהעמיד עליהם בקש גדולה לעצמו ולא בקש עליהם רחמים: (5540)
86"And Moses besought [wayyehal] the Lord his God" (ibid. v. 11). R. Eleazar said : This teaches that Moses stood in prayer before the Holy One, blessed be He, until he wore Him out [hehelehu]. Raba said : [Moses besought Him] until He annulled His vow for him ; for it is written here wayyehal "and he besought," and elsewhere it is written, "he shall not break [yahel] his word" (Num. 30:3) ; and a teacher has said : [He who makes a vow] cannot break it himself, but others can break it on his behalf.
(שמות לב, יא) ויחל משה את פני ה' אמר רבי אלעזר מלמד שעמד משה בתפלה לפני הקדוש ברוך הוא עד שהחלהו ורבא אמר עד שהפר לו נדרו כתיב הכא ויחל וכתיב התם (במדבר ל, ג) לא יחל דברו ואמר מר הוא אינו מיחל אבל אחרים מחלין לו (8560)
87Samuel said: It teaches that Moses jeopardised himself unto death on their behalf ; as it is said, "And if not, blot me, I pray Thee, out of Thy book which Thou hast written" (Exod. xxxii. 32).
ושמואל אמר מלמד שמסר עצמו למיתה עליהם שנאמר (שמות לב, לב) ואם אין מחני נא מספרך (3442)
88Raba said in the name of Rab Isaac: It teaches that he called into play [hal] the attribute of mercy upon them.
אמר רבא אמר רב יצחק מלמד שהחלה עליהם מדת רחמים (2454)
89The Rabbis say : It teaches that Moses spake before the Holy One, blessed be He, "Lord of the universe ! It would be profanation [hullin] for Thee to do such a thing."
ורבנן אמרי מלמד שאמר משה לפני הקב"ה רבש"ע חולין הוא לך מעשות כדבר הזה (3638)
90"And Moses besought the Lord." There is a teaching : R. Eliezer the Elder said : This teaches that Moses stood in prayer before the Holy One, blessed be He, until ahilu seized him. What means ahilu? R. Eleazar said : The fire of the bones. What means "fire of the bones"? Abbai said: Eshshata degarme.
ויחל משה את פני ה' תניא רבי אליעזר הגדול אומר מלמד שעמד משה בתפלה לפני הקדוש ברוך הוא עד שאחזתו אחילו מאי אחילו אמר רבי אלעזר אש של עצמות מאי אש של עצמות אמר אביי אשתא דגרמי (9912)
91"Remember Abraham, Isaac and Israel, Thy servants, to whom Thou didst swear by Thine own self" (ibid. v. 13). What means "By Thine own self" ? R. Eleazar said : Moses spake before the Holy One, blessed be He, "Lord of the universe ! If Thou hadst sworn to them by heaven and earth, I might have said that as heaven and earth will be annulled, so will Thine oath be annulled ; but now that Thou hast sworn to them by Thy great name, as Thy great name lives and endures for all eternity, so must Thine oath endure for all eternity."
(שמות לב, יג) זכור לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך אשר נשבעת להם בך מאי בך אמר רבי אלעזר אמר משה לפני הקדוש ב"ה רבונו של עולם אלמלא נשבעת להם בשמים ובארץ הייתי אומר כשם ששמים וארץ בטלים כך שבועתך בטלה ועכשיו שנשבעת להם בשמך הגדול מה שמך הגדול חי וקיים לעולם ולעולמי עולמים כך שבועתך קיימת לעולם ולעולמי עולמים: (15480)
92"And Thou saidst unto them, I will multiply your seed as the stars of heaven, and all this land that I have spoken of will I give unto your seed" (ibid.). The phrase "that I have spoken of" should rather be "that Thou hast spoken of" !
(שמות לב, יג) ותדבר אליהם ארבה את זרעכם ככוכבי השמים וכל הארץ הזאת אשר אמרתי האי אשר אמרתי אשר אמרת מיבעי ליה (6521)
93R. Eleazar said : Up to here we have the words of the disciple, but from here onwards the words of the Master. R. Samuel b. Nahmani said : All of them are the words of the disciple ; but thus spake Moses before the Holy One, blessed be He, "Lord of the universe ! The word which Thou saidst unto me, 'Go, speak to Israel,' I went and spoke in Thy name. And now what can I say to them?"
אמר רבי אלעזר עד כאן דברי תלמיד מכאן ואילך דברי הרב ורבי שמואל בר נחמני אמר אלו ואלו דברי תלמיד אלא כך אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם דברים שאמרת לי לך אמור להם לישראל בשמי הלכתי ואמרתי להם בשמך עכשיו מה אני אומר להם: (11331)
94"Because the Lord was not able [yekolet]" (Num. xiv. 16). It should have been yakol!
(במדבר יד, טז) מבלתי יכולת ה' יכול ה' מיבעי ליה (1201)
95R. Eleazar said : Moses spake before the Holy One, blessed be He, "Lord of the universe ! Now will the nations of the world say, 'His strength has become weak like that of a woman and He is unable to deliver [His people]'!" The Holy One, blessed be He, said to Moses, "But have they not already seen the miracles and mighty acts which I wrought for Israel by the Red Sea?" He said before Him, "Lord of the universe ! They will still be able to say, 'Against one king He was able to stand, but not against thirty-one'!"
אמר רבי אלעזר אמר משה לפני הקב"ה רבש"ע עכשיו יאמרו אומות העולם תשש כחו כנקבה ואינו יכול להציל אמר הקב"ה למשה והלא כבר ראו נסים וגבורות שעשיתי להם על הים אמר לפניו רבונו של עולם עדיין יש להם לומר למלך אחד יכול לעמוד לשלשים ואחד מלכים אינו יכול לעמוד (11748)
96R. Johanan said : Whence is it that the Holy One, blessed be He, afterwards yielded to Moses? As it is said, "And the Lord said, I have forgiven according to thy word" (ibid. v. 20). The school of R. Ishmael taught : "According to thy word" — the nations of the world will say thus,
אמר ר' יוחנן מנין שחזר הקדוש ברוך הוא והודה לו למשה שנאמר (במדבר יד, כ) ויאמר ה' סלחתי כדברך תני דבי רבי ישמעאל כדבריך עתידים אוה"ע לומר כן (6286)
97"Happy the disciple to whom his Master yielded."
אשרי תלמיד שרבו מודה לו (1594)
98"But in very deed, as I live" (ibid. v. 21) — Raba said in the name of Rab Isaac : This teaches that the Holy One, blessed be He, said to Moses, "Moses, thou hast made Me to survive [in the estimation of the peoples] with thy word."
(במדבר יד, כא) ואולם חי אני אמר רבא אמר רב יצחק מלמד שאמר לו הקדוש ב"ה למשה משה החייתני בדבריך: (3821)
99R. Simlai expounded : A man should always recount the praise of the Holy One, blessed be He, and thereafter pray [for his needs]. Whence have we this? From Moses; for it is written, "And I besought the Lord at that time, saying" (Deut. iii. 23). Then it is written, "O Lord God, Thou hast begun to show Thy servant Thy greatness, and Thy strong hand ; for what god is there in heaven or on earth, that can do according to Thy works, and according to Thy mighty acts ?" (ibid. v. 24). And after that it is written, "Let me go over, I pray Thee, and see the good land" etc. (ibid. v. 25).
דרש רבי שמלאי לעולם יסדר אדם שבחו של הקב"ה ואחר כך יתפלל מנלן ממשה דכתיב (דברים ג, כג) ואתחנן אל ה' בעת ההיא וכתיב ה' אלהים אתה החלות להראות את עבדך את גדלך ואת ידך החזקה אשר מי אל בשמים ובארץ אשר יעשה כמעשיך וכגבורותיך וכתיב בתריה אעברה נא ואראה את הארץ הטובה וגו': (14365)
Folio 32b דף לב ע״ב
101R. Eleazar said : Greater is prayer than good deeds ; for thou hast no one greater in good deeds than Moses, our teacher, nevertheless he was only answered through prayer ; as it is said, "Speak no more unto Me of this matter" (ibid. v. 26), which is followed by, "Get thee up into the top of Pisgah" (ibid. v. 27).
אמר ר' אלעזר גדולה תפלה יותר ממעשים טובים שאין לך גדול במעשים טובים יותר ממשה רבינו אעפ"כ לא נענה אלא בתפלה שנאמר (דברים ג, כו) אל תוסף דבר אלי וסמיך ליה עלה ראש הפסגה: (8028)
102R. Eleazar also said : Greater is fasting than charity. What is the reason ? The former [demands the sacrifice] of the person, the latter of money.
וא"ר אלעזר גדולה תענית יותר מן הצדקה מאי טעמא זה בגופו וזה בממונו: (2845)
103R. Eleazar also said : Greater is prayer than sacrifices ; as it is said, "To what purpose is the multitude of your sacrifices unto Me?" (Is. i. 11), and it is written, "And when ye spread forth your hands" (ibid. v. 15).
וא"ר אלעזר גדולה תפלה יותר מן הקרבנות שנא' (ישעיהו א, יא) למה לי רוב זבחיכם וכתיב ובפרשכם כפיכם (4564)
104R. Johanan said : A Kohen who has committed murder must not lift up his hands; as it is said, "Your hands are full of blood" (ibid.).
א"ר יוחנן כל כהן שהרג את הנפש לא ישא את כפיו שנא' (ישעיהו א, טו) ידיכם דמים מלאו: (3259)
105R. Eleazar also said : From the day the Temple was destroyed, the gates of prayer were locked ; as it is said, "Yea, when I cry and call for help, He shutteth out my prayer" (Lam. iii. 8). But although the gates of prayer are locked, the gates of tears remain unlocked ; as it is said, "Hear my prayer, O Lord, and give ear unto my cry ; keep not silence at my tears" (Ps. xxxix. 13).
וא"ר אלעזר מיום שחרב בית המקדש ננעלו שערי תפלה שנאמר (איכה ג, ח) גם כי אזעק ואשוע שתם תפלתי ואע"פ ששערי תפלה ננעלו שערי דמעה לא ננעלו שנאמר (תהלים לט, יג) שמעה תפלתי ה' ושועתי האזינה אל דמעתי אל תחרש (13157)
106Raba never proclaimed a fast on a cloudy day, because it is said, "Thou hast covered Thyself with a cloud, so that no prayer can pass through" (Lam. iii. 44).
רבא לא גזר תעניתא ביומא דעיבא משום שנא' (איכה ג, מד) סכותה בענן לך מעבור תפלה: (3804)
107R. Eleazar also said : From the day the Temple was destroyed, a wall of iron divides between Israel and their Father in Heaven ; as it is said, "And take thou unto thee an iron griddle, and set it for a wall of iron between thee and the city" (Ezek. iv. 3).
וא"ר אלעזר מיום שחרב בית המקדש נפסקה חומת ברזל בין ישראל לאביהם שבשמים שנא' (יחזקאל ד, ג) ואתה קח לך מחבת ברזל ונתתה אותה קיר ברזל בינך ובין העיר: (8220)
108R. Hannin said in the name of R. Hannina : Whoever prolongs his prayer, his prayer will not return empty. Whence have we this ? From Moses our teacher ; as it is said, "And I prayed unto the Lord" (Deut. ix. 26), and it is afterwards written, "[Now I stayed in the mount... forty days and forty nights ;] and the Lord hearkened unto me that time also" (ibid. x. 10).
א"ר חנין א"ר חנינא כל המאריך בתפלתו אין תפלתו חוזרת ריקם מנא לן ממשה רבינו שנא' (דברים ט, כו) ואתפלל אל ה' וכתיב בתריה וישמע ה' אלי גם בפעם ההיא (7372)
109But it is not so ! For R. Hiyya b. Abba has said in the name of R. Johanan : Whoever prolongs his prayer and calculates on it will eventually come to pain of heart ; as it is said, "Hope deferred maketh the heart sick" (Prov. xiii. 12). What is his remedy? Let him occupy himself with Torah; as it is said, "But desire fulfilled is a tree of life" (ibid.), and "tree of life" is nothing else than Torah, as it is said, "It is a tree of life to them that lay hold upon it" (Prov. iii. 18)! There is no contradiction; the latter teaching refers to one who prolongs his prayer and calculates on it, the former to one who prolongs his prayer without calculating on it.
איני והא א"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן כל המאריך בתפלתו ומעיין בה סוף בא לידי כאב לב שנא' (משלי יג, יב) תוחלת ממושכה מחלה לב מאי תקנתיה יעסוק בתורה שנא' (משלי יג, יב) ועץ חיים תאוה באה ואין עץ חיים אלא תורה שנאמר (משלי ג, יח) עץ חיים היא למחזיקים בה לא קשיא הא דמאריך ומעיין בה הא דמאריך ולא מעיין בה (10586)
110R. Hamma b. Hannina said : If a man sees that he prays and is not answered he should repeat his prayer ; as it is said, "Wait for the Lord ; be strong and let thy heart take courage ; yea, wait thou for the Lord" (Ps. xxvii. 14).
א"ר חמא בר' חנינא אם ראה אדם שהתפלל ולא נענה יחזור ויתפלל שנאמר (תהלים כז, יד) קוה אל ה' חזק ויאמץ לבך וקוה אל ה': (3912)
111Our Rabbis have taught: Four things require effort, viz. : Torah, good deeds, prayer and worldly occupation.
ת"ר ארבעה צריכין חזוק ואלו הן תורה ומעשים טובים תפלה ודרך ארץ (3657)
112Whence is it that Torah and good deeds [require effort] ? As it is said, "Only be strong and very courageous to observe to do according to all the law" (Josh. i. 7) — "be strong" in Torah, and "very courageous" in good deeds.
תורה ומעשים טובים מנין שנא' (יהושע א, ז) רק חזק ואמץ מאד לשמור ולעשות ככל התורה חזק בתורה ואמץ במעשים טובים (5710)
113Whence is it that prayer [requires effort] ? As it is said, "Wait for the Lord ; he strong, and let thy heart take courage; yea, wait thou for the Lord" (Ps. I.c.).
תפלה מנין שנא' קוה אל ה' חזק ויאמץ לבך וקוה אל ה' (1630)
114Whence is it that worldly occupation [requires effort]? As it is said, "Be of good courage, and let us prove strong for our people" etc. (II Sam. 10:12).
דרך ארץ מנין שנא' (שמואל ב י, יב) חזק ונתחזק בעד עמנו וגו': (1959)
115"But Zion said. The Lord hath forsaken me, and the Lord hath forgotten me" (Is. xlix. 14). But a woman forsaken is the same as a woman forgotten ! R. Simeon b. Lakish said : The community of Israel spake before the Holy One, blessed be He, "Lord of the universe ! Should a man marry a woman after his first wife, he remembers the deeds of the first ; but Thou hast forsaken me and forgotten me!"
(ישעיהו מט, יד) ותאמר ציון עזבני ה' וה' שכחני היינו עזובה היינו שכוחה אמר ר"ל אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה רבש"ע אדם נושא אשה על אשתו ראשונה זוכר מעשה הראשונה אתה עזבתני ושכחתני (9610)
116The Holy One, blessed be He, replied, "My daughter, twelve constellations have I created in the firmament, and for each constellation I have created thirty hosts, and for each host I have created thirty legions, and for each legion I have created thirty files, and for each file I have created thirty cohorts, and for each cohort I have created thirty camps, and in each camp I have suspended three hundred and sixty-five thousand myriads of stars, in accordance with the days of the solar year, and all of them have I only created for thy sake ; and yet thou sayest, 'Thou hast forsaken me, Thou hast forgotten me'!"
אמר לה הקב"ה בתי י"ב מזלות בראתי ברקיע ועל כל מזל ומזל בראתי לו שלשים חיל ועל כל חיל וחיל בראתי לו שלשים לגיון ועל כל לגיון ולגיון בראתי לו שלשים רהטון ועל כל רהטון ורהטון בראתי לו שלשים קרטון ועל כל קרטון וקרטון בראתי לו שלשים גסטרא ועל כל גסטרא וגסטרא תליתי בו שלש מאות וששים וחמשה אלפי רבוא כוכבים כנגד ימות החמה וכולן לא בראתי אלא בשבילך ואת אמרת עזבתני ושכחתני (20728)
117"Can a woman forget her sucking child ['ulah]?" (Is. xlix. 15). The Holy One, blessed be He, said, "Can I forget the burnt-offerings ['olot] of rams and the firstborn of animals which Thou didst offer to Me in the wilderness?" [The community of Israel] spake before Him, "Lord of the universe ! Since there is no forgetfulness before the throne of Thy glory, perhaps Thou wilt not forget against me the incident of the Golden Calf!" He replied, "Yea, 'these' will be forgotten" (ibid.).
(ישעיהו מט, טו) התשכח אשה עולה אמר הקב"ה כלום אשכח עולות אילים ופטרי רחמים שהקרבת לפני במדבר אמרה לפניו רבש"ע הואיל ואין שכחה לפני כסא כבודך שמא לא תשכח לי מעשה העגל אמר לה (ישעיהו מט, טו) גם אלה תשכחנה (9109)
118Israel spake before Him, "Lord of the universe! Since there is forgetfulness before the throne of Thy glory, perhaps Thou wilt forget for me the incident at Sinai!" He replied, "Yet 'the I' will I not forget thee" (ibid.).
אמרה לפניו רבש"ע הואיל ויש שכחה לפני כסא כבודך שמא תשכח לי מעשה סיני אמר לה (ישעיהו מט, טו) ואנכי לא אשכחך (4395)
119That is the meaning of R. Eleazar's statement in the name of R. Osha'ya : What is that which is written, "Yea, 'these' will be forgotten"? That refers to the incident of the Golden Calf; "Yet 'the I' will I not forget thee"? That refers to the incident at Sinai.
והיינו דא"ר אלעזר א"ר אושעיא מאי דכתיב גם אלה תשכחנה זה מעשה העגל ואנכי לא אשכחך זה מעשה סיני: (4097)
120The pious men of old used to wait an hour.
חסידים הראשונים היו שוהין שעה אחת: (1920)
121Whence is this? R. Joshua b. Levi said : The Scriptures state, "Happy are they that dwell in Thy house" (Ps. Ixxxiv, 5).
מנא הני מילי א"ר יהושע ב"ל אמר קרא (תהלים פד, ה) אשרי יושבי ביתך (2683)
122R. Joshua b. Levi also said : He who prays should wait an hour after his prayer ; as it is said, "Surely the righteous shall give thanks unto Thy name, the upright shall dwell in Thy presence" (ibid. cxl. 14).
ואמר ר' יהושע ב"ל המתפלל צריך לשהות שעה אחת אחר תפלתו שנא' (תהלים קמ, יד) אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך (6906)
123There is a teaching to the same effect : He who prays should wait an hour before and an hour after his prayer. Whence is it [that he should wait an hour] before his prayer? As it is said, "Happy are they that dwell in Thy house." Whence is it [that he should wait an hour] after his prayer? As it is said, "Surely the righteous shall give thanks unto Thy name; the upright shall dwell in Thy presence."
תניא נמי הכי המתפלל צריך שישהא שעה אחת קודם תפלתו ושעה אחת אחר תפלתו קודם תפלתו מנין שנא' אשרי יושבי ביתך לאחר תפלתו מנין דכתיב אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך (12591)
124Our Rabbis have taught : The pious men of old used to wait an hour, pray for an hour, and again wait an hour. Since they spent nine hours in the day in connection with prayer, how was their Torah kept up, and how was their work done ?
תנו רבנן חסידים הראשונים היו שוהין שעה אחת ומתפללין שעה אחת וחוזרין ושוהין שעה אחת וכי מאחר ששוהין תשע שעות ביום בתפלה תורתן היאך משתמרת ומלאכתן היאך נעשית (12518)
125But since they were pious, their Torah was preserved and their work was blessed.
אלא מתוך שחסידים הם תורתם משתמרת ומלאכתן מתברכת: (5010)
126Even when a king greets him, he must not respond.
אפילו המלך שואל בשלומו לא ישיבנו: (1352)
127Rab Joseph said : This teaching applies only to the Israelite kings ; but for the kings of other peoples he must stop.
אמר רב יוסף לא שנו אלא למלכי ישראל אבל למלכי עכו"ם פוסק (2234)
128Against this is quoted : He who prays [the Tefillah] and sees a highway robber or waggon coming towards him should not interrupt but shorten it and step back !
מיתיבי המתפלל וראה אנס בא כנגדו ראה קרון בא כנגדו לא יהא מפסיק אלא מקצר ועולה (3030)
129There is no contradiction ; for this means where it is possible to shorten, he should shorten, but if not, he should interrupt.
לא קשיא הא דאפשר לקצר (יקצר ואם לאו פוסק) (1453)
130Our Rabbis have taught : It happened that a pious man was saying the Tefillah by the roadside. A nobleman passed and greeted him ; but he did not respond. The nobleman waited until he had concluded his prayer ; and after he had concluded it, he said to him, "Good for nothing! Is it not written in your Torah, 'Only take heed to thyself, and keep thy soul diligently' (Deut iv. 9) and 'Take ye therefore good heed unto yourselves' (ibid. 5:15)? When I greeted thee, why didst thou not return my salutation? If I had cut off thy head with a sword, who would have demanded thy blood at my hand?"
ת"ר מעשה בחסיד אחד שהיה מתפלל בדרך בא שר אחד ונתן לו שלום ולא החזיר לו שלום המתין לו עד שסיים תפלתו לאחר שסיים תפלתו א"ל ריקא והלא כתוב בתורתכם (דברים ד, ט) רק השמר לך ושמור נפשך וכתיב (דברים ד, טו) ונשמרתם מאד לנפשותיכם כשנתתי לך שלום למה לא החזרת לי שלום אם הייתי חותך ראשך בסייף מי היה תובע את דמך מידי (19527)
131He replied, "Wait until I shall have conciliated thee with words." And he continued, "If thou hadst been standing before a human king, and thy friend had greeted thee, wouldst thou have
א"ל המתן לי עד שאפייסך בדברים א"ל אילו היית עומד לפני מלך בשר ודם ובא חברך ונתן לך שלום היית (4410)
Folio 33a דף לג ע״א
132responded to him?" he replied "No," "And if thou hadst responded to him, what would they have done to thee?" He answered, "They would have cut off my head with the sword." He said to him, "May we not use the a fortiori argument : If thou standing before a human king, who is here to-day and to-morrow in the grave, actest thus, how much more so I who was standing before the supreme King of kings, the Holy One, blessed be He, Who lives and endures for all eternity?"
מחזיר לו א"ל לאו ואם היית מחזיר לו מה היו עושים לך א"ל היו חותכים את ראשי בסייף א"ל והלא דברים ק"ו ומה אתה שהיית עומד לפני מלך בשר ודם שהיום כאן ומחר בקבר כך אני שהייתי עומד לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה שהוא חי וקיים לעד ולעולמי עולמים על אחת כמה וכמה (10039)
133The nobleman was at once conciliated, and the pious man departed for his house in peace.
מיד נתפייס אותו השר ונפטר אותו חסיד לביתו לשלום: (3276)
134And though a serpent is wound round his heel, he must not interrupt. Rab Sheshet said : This teaching applies only to a serpent, but if it be a scorpion he may interrupt.
אפי' נחש כרוך על עקבו לא יפסיק: אמר רב ששת לא שנו אלא נחש אבל עקרב פוסק (4135)
136It is different in this case, because through the pressure they will injure him.
שאני התם דאגב איצצא מזקי (1165)
137R. Isaac said: If he saw oxen, he may interrupt ; for Rab Osha'ya taught : One should remove himself fifty cubits from an ox which has never injured anybody and as far as he can see it from an ox whose owner has been warned of its tendency to gore.
א"ר יצחק ראה שוורים פוסק דתני רב אושעיא מרחיקין משור תם חמשים אמה ומשור מועד כמלא עיניו (5234)
138It has been taught in the name of R. Meir : Even when the ox has its head in the [fodder-] basket, go up to the roof, and remove the ladder from under thee. Samuel said: This applies only to a black ox in the days of Nisan, because Satan then dances between its horns.
תנא משמיה דר' מאיר ריש תורא בדקולא סליק לאגרא ושדי דרגא מתותך אמר שמואל הני מילי בשור שחור וביומי ניסן מפני שהשטן מרקד לו בין קרניו (8081)
139Our Rabbis have taught : It happened in a certain place that there was a lizard which injured people. They came and informed R. Hannina b. Dosa. He said to them, "Show me its hole." They pointed it out to him, and he placed his heel over the mouth of the hole. The lizard came out and bit him, and it died.
ת"ר מעשה במקום אחד שהיה ערוד והיה מזיק את הבריות באו והודיעו לו לר' חנינא בן דוסא אמר להם הראו לי את חורו הראוהו את חורו נתן עקבו על פי החור יצא ונשכו ומת אותו ערוד (8389)
140He put it on his shoulder and brought it to the House of Study. He said to them, "See, my sons, it is not the lizard that kills but sin that kills."
נטלו על כתפו והביאו לבית המדרש אמר להם ראו בני אין ערוד ממית אלא החטא ממית (3683)
141At that time the saying originated : "Woe to the man who meets a lizard ; but woe to the lizard which R. Hannina b. Dosa meets."
באותה שעה אמרו אוי לו לאדם שפגע בו ערוד ואוי לו לערוד שפגע בו ר' חנינא בן דוסא: (3177)
142MISHNAH We refer to rain in the benediction of "the Revival of the Dead" and the request [for rain] in the benediction of "the Years," and the "Division" in "Thou favourest man with knowledge." R. 'Akiba says : One should say the last mentioned as a fourth benediction by itself. R. Eliezer says : [It is to be included] in the "Thanksgiving."
מתני׳ מזכירין גבורות גשמים בתחיית המתים ושאלה בברכת השנים והבדלה בחונן הדעת ר"ע אומר אומרה ברכה רביעית בפני עצמה רבי אליעזר אומר בהודאה: (8025)
143GEMARA We refer to rain in the benediction of "the Revival of the Dead." Why ?
גמ׳ מזכירין גבורות גשמים מאי טעמא (1561)
144Rab Joseph said : Because it is equal to the revival of the dead, therefore they fixed it in the benediction of "the Revival of the Dead."
אמר רב יוסף מתוך ששקולה כתחיית המתים לפיכך קבעוה בתחיית המתים (4817)
145And the request [for rain] in the benediction of "the Years." Why ?
ושאלה בברכת השנים מאי טעמא (1542)
146Rab Joseph said : Because it is sustenance, therefore they fixed it in the benediction relating to sustenance.
אמר רב יוסף מתוך שהיא פרנסה לפיכך קבעוה בברכת פרנסה (3138)
147And the "Division" in "Thou favourest man with knowledge." Why?
הבדלה בחונן הדעת מ"ט (690)
148Rab Joseph said : Because it is wisdom, they fixed it in the benediction relating to wisdom. The Rabbis say : Because it refers to the non-holy, therefore they fixed it in the [first] benediction [of the Tefillah] for the week-day.
א"ר יוסף מתוך שהיא חכמה קבעוה בברכת חכמה ורבנן אמרי מתוך שהיא חול לפיכך קבעוה בברכת חול (4488)
149R. Ammi said : Great is knowledge, which is placed at the beginning of the benediction said in the week-day [Tefillah].
א"ר אמי גדולה דעה שנתנה בתחלת ברכה של חול (2625)
150R. Ammi also said : Great is knowledge which is placed between two references to the Divine Name ; as it is said, "For a God of knowledge is the Lord" (I Sam. ii. 3). It is forbidden to have mercy upon one who does not possess knowledge ; as it is said, "For it is a people of no understanding, therefore He that made them will not have compassion upon them" (Is. xxvii. 11).
וא"ר אמי גדולה דעה שנתנה בין שתי אותיות שנאמר (שמואל א ב, ג) כי אל דעות ה' וכל מי שאין בו דעה אסור לרחם עליו שנאמר (ישעיהו כז, יא) כי לא עם בינות הוא על כן לא ירחמנו עושהו (7281)
151R. Eleazar said : Great is the Sanctuary which is placed between two references to the Divine Name; as it is said, "...Thou hast made, O Lord, the sanctuary, O Lord..." (Exod. xv. 17).
אמר רבי אלעזר גדול מקדש שנתן בין ב' אותיות שנאמר (שמות טו, יז) פעלת ה' מקדש ה' (4560)
152R. Eleazar also said : Every one who possesses knowledge is as though the Sanctuary was built in his days ; for "knowledge" is placed between two references to the Divine Name and "Sanctuary" is similarly placed.
וא"ר אלעזר כל אדם שיש בו דעה כאילו נבנה בית המקדש בימיו דעה נתנה בין שתי אותיות מקדש נתן בין שתי אותיות (7128)
153Rab Aha Karhinaah retorted : In that case, great is vengeance which is placed between two references to the Divine Name; as it is said, "A God of vengeance, the Lord" (Ps. xciv. 1)!
מתקיף לה רב אחא קרחינאה אלא מעתה גדולה נקמה שנתנה בין שתי אותיות שנאמר (תהלים צד, א) אל נקמות ה' (5664)
154He replied : Quite so, in certain circumstances it is great ; and that is what 'Ulla said : Why is "vengeance" mentioned twice in the verse? One for good, the other for evil — for good, as it is written, "He shone forth from Mount Paran" (Deut. xxxiii. 2) ; for evil, as it is written, "O Lord, Thou God, to Whom vengeance belongeth, Thou God, to Whom vengeance belongeth, shine forth" (Ps. xciv. 1).
אמר ליה אין במילתה מיהא גדולה היא והיינו דאמר עולא שתי נקמות הללו למה אחת לטובה ואחת לרעה לטובה דכתיב (דברים לג, ב) הופיע מהר פארן לרעה דכתיב אל נקמות ה' אל נקמות הופיע: (7432)
155R. 'Akiba says : One should say the last-mentioned as a fourth benediction by itself.
רבי עקיבא אומר אומרה ברכה רביעית כו': (1839)
156Rab Shamman b. Abba said to R. Johanan, "It is a fact that the men of the Great Assembly instituted for Israel benedictions and prayers, Sanctifications and Divisions ; let us see where it was arranged [for the Habdalah to be said]."
א"ל רב שמן בר אבא לר' יוחנן מכדי אנשי כנסת הגדולה תקנו להם לישראל ברכות ותפלות קדושות והבדלות נחזי היכן תקון (6938)
157He replied to him, "At first they fixed it in the Tefillah ; when the people became prosperous, they arranged for it to be said over the cup of wine; when the people became poor, they again fixed it in the Tefillah ; and they said : He who pronounces the 'Division' in the Tefillah must do it again over the cup of wine."
א"ל בתחלה קבעוה בתפלה העשירו קבעוה על הכוס הענו חזרו וקבעוה בתפלה והם אמרו המבדיל בתפלה צריך שיבדיל על הכוס (4972)
158It has been similarly reported : R. Hiyya. b. Abba said in the name of R. Johanan : The men of the Great Assembly instituted for Israel benedictions and prayers, Sanctifications and Divisions. At first they fixed [the Habdalah] in the Tefillah; when the people became prosperous, they arranged for it to be said over the cup of wine ; when they again became poor, they fixed it in the Tefillah ; and they said : He who pronounces the "Division" in the Tefillah must do it again over the cup of wine.
איתמר נמי אמר ר' חייא בר אבא אמר רבי יוחנן אנשי כנסת הגדולה תקנו להם לישראל ברכות ותפלות קדושות והבדלות בתחלה קבעוה בתפלה העשירו קבעוה על הכוס חזרו והענו קבעוה בתפלה והם אמרו המבדיל בתפלה צריך שיבדיל על הכוס (11910)
159It has been likewise reported : Rabbah and Rab Joseph both declare : He who pronounces the "Division" in the Tefillah must do it again over the cup of wine.
איתמר נמי רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו המבדיל בתפלה צריך שיבדיל על הכוס (3689)
160Raba said : We quote against this teaching : If one erred and omitted the reference to rain in the benediction of "the Revival of the Dead" or the request [for rain] in the benediction of "the Years," we make him repeat it ; but [if he omitted] the "Division" in "Thou favourest man with knowledge" we do not make him repeat it, because he is able to say it over the cup of wine !
אמר רבא ומותבינן אשמעתין טעה ולא הזכיר גבורות גשמים בתחיית המתים ושאלה בברכת השנים מחזירין אותו והבדלה בחונן הדעת אין מחזירין אותו מפני שיכול לאומרה על הכוס (9151)
161Do not say "because he is able to say it over the cup of wine" but "because he says it over the cup of wine."
לא תימא מפני שיכול לאומרה על הכוס אלא אימא מפני שאומרה על הכוס (2508)
162It has been similarly reported : R. Benjamin b. Jephet said : R. Assi asked R. Johanan in Zidon (another version : R. Simeon b. Jacob of Tyre asked R. Johanan), "But I have heard that one who says the 'Division' in the Tefillah must say it again over the cup of wine ; or is it not so?" He replied, "Yes, he must say the Habdalah over the cup of wine."
איתמר נמי אמר רבי בנימין בר יפת שאל ר' יוסי את ר' יוחנן בצידן ואמרי לה ר' שמעון בן יעקב דמן צור את ר' יוחנן ואנא שמעית המבדיל בתפלה צריך שיבדיל על הכוס או לא ואמר ליה צריך שיבדיל על הכוס (9413)
163The question was raised : How is it with one who says the Habdalah over the cup of wine, does he say it in the Tefillah?
איבעיא להו המבדיל על הכוס מהו שיבדיל בתפילה (1351)
164Rab Nahman b. Isaac replied : We draw an a fortiori conclusion from the Tefillah : If of the Tefillah where [the Habdalah] was originally instituted they say : He who pronounced the "Division" in the Tefillah must do so again over the cup of wine, how much more so must one who says the Habdalah over the cup of wine, where it was not originally instituted, [say it in the Tefillah] !
אמר רב נחמן בר יצחק קל וחומר מתפלה ומה תפלה דעיקר תקנתא היא אמרי המבדיל בתפלה צריך שיבדיל על הכוס המבדיל על הכוס דלאו עיקר תקנתא היא לא כ"ש (7610)
165R. Aha the Tall taught in the presence of Rab Huna : He who pronounces the "Division" in the Tefillah is more praiseworthy than he who says it over the cup of wine ; but if he says it in both, may blessings alight upon his head.
תני ר' אחא אריכא קמיה דרב חיננא המבדיל בתפלה משובח יותר ממי שיבדיל על הכוס ואם הבדיל בזו ובזו ינוחו לו ברכות על ראשו (5084)
166But this is self-contradictory ! Thou declarest, "He who pronounces the 'Division' in the Tefillah is more praiseworthy than he who says it over the cup of wine"; hence it is sufficient to say it in the Tefillah alone ! And then he teaches, "But if he says it in both, may blessings alight upon his head"; but since he has fulfilled his obligation with the former, he is exempt and [the latter] will be a superfluous benediction, and Rab has declared (another version : R. Simeon b. Lakish ; or R. Johanan and R. Simeon b. Lakish both declare) : Whoever utters a superfluous benediction commits a transgression because of [the injunction], "Thou shalt not take the name of the Lord thy God in vain" (Exod. xx. 7) !
הא גופא קשיא אמרת המבדיל בתפלה משובח יותר ממי שיבדיל על הכוס אלמא תפלה לחודה סגי והדר תני אם הבדיל בזו ובזו ינוחו לו ברכות על ראשו וכיון דנפיק ליה בחדא אפטר והויא ברכה שאינה צריכה ואמר רב ואיתימא ר"ל ואמרי לה ר' יוחנן ור"ל דאמרי תרוייהו כל המברך ברכה שאינה צריכה עובר משום (שמות כ, ו) לא תשא (13386)
167Understand him therefore to mean : If he pronounced the "Division" in the Tefillah and not over the cup of wine, may blessings alight upon his head.
אלא אימא הכי אם הבדיל בזו ולא הבדיל בזו ינוחו לו ברכות על ראשו (1680)
168Rab Hisda asked Rab Sheshet : If a man erred [and omitted the Habdalah] in both, how is it ? He replied : If he erred in both, he must start again.
בעא מיניה רב חסדא מרב ששת טעה בזו ובזו מהו אמר ליה טעה בזו ובזו חוזר לראש (3034)
Folio 33b דף לג ע״ב
169Rabina asked Raba : What is the Halakah [if one pronounced the "Division" in the Tefillah, must he say it over the cup of wine] ? He replied : It is like the Sanctification ; although one sanctifies [the Sabbath] in the Tefillah, he must do so over the cup of wine; so also with the Habdalah, although he said it in the Tefillah, he must do so over the cup of wine.
אמר ליה רבינא לרבא הלכתא מאי אמר ליה כי קידוש מה קידוש אף על גב דמקדש בצלותא מקדש אכסא אף הבדלה נמי אע"ג דמבדיל בצלותא מבדיל אכסא: (5267)
170R. Eliezer said : [It is to he included] in the "Thanksgiving"
ר' אליעזר אומר בהודאה: (788)
171R. Zera was riding on an ass, and R. Hiyya b. Abin was following him. He said to him, "Is it really so as thou didst state in the name of R. Johanan : The Halakah is in agreement with R. Eliezer on a Festival which occurs on the conclusion of the Sabbath ?" He replied, "Yes."
ר' זירא הוה רכיב חמרא הוה קא שקיל ואזיל ר' חייא בר אבין בתריה אמר ליה ודאי דאמריתו משמיה דר' יוחנן הלכה כר' אליעזר ביום טוב שחל להיות אחר השבת אמר ליה אין (7053)
172"The Halakah being so, is it to be inferred that there are some who differ from him?
הלכה מכלל דפליגי (317)
173Are there not, indeed, some who differ?" "The Rabbis differ from him."
ולא פליגי והא פליגי רבנן (617)
174"On which point do the Rabbis differ?" "On the other days of the year." "Do they differ on the question of a Festival which occurs at the conclusion of the Sabbath?
אימר דפליגי רבנן בשאר ימות השנה ביום טוב שחל להיות אחר השבת מי פליגי (3972)
175Behold R. 'Akiba differs!"
והא פליג ר' עקיבא (518)
176"Do we, then, act in accordance with R. 'Akiba the whole year, that we should now agree and act in accord with his view? Why do we not act in agreement with R. 'Akiba the whole year? Because eighteen benedictions were instituted, not nineteen; and so here also, seven benedictions were instituted, not eight."
אטו כל השנה כולה מי עבדינן כר' עקיבא דהשתא ניקו ונעביד כוותיה כל השנה כולה מאי טעמא לא עבדינן כרבי עקיבא דתמני סרי תקון תשסרי לא תקון הכא נמי שב תקון תמני לא תקון (8823)
177[R. Zera] said to him: It has not been reported that the Halakah [is in accord with R. Eliezer], but it has been reported that we incline [towards his view].
אמר ליה לאו הלכה אתמר אלא מטין אתמר (1806)
178For it has been reported : Rab Isaac b. Abdemi said in the name of our teacher : The Halakah [is in accord with R. Eliezer] ; but some say : We incline [towards his view].
דאתמר ר' יצחק בר אבדימי אמר משום רבינו הלכה ואמרי לה מטין (2678)
179R. Johanan said : [The Rabbis] acknowledge [that the Halakah is in agreement with him]. R. Hiyya b. Abba said : [R. Eliezer's opinion] is probable.
ר' יוחנן אמר מודים ור' חייא בר אבא אמר נראין (1658)
180R. Zera said : Take the statement of R. Hiyya. b. Abba in thine hand, because he is most careful to report a teaching exactly as it issued from the mouth of his teacher ; like Rahba of Pombedita.
אמר ר' זירא נקוט דרבי חייא בר אבא בידך דדייק וגמר שמעתא מפומא דמרה שפיר כרחבא דפומבדיתא (4283)
181For Rahba said in the name of R. Judah : The Temple mount was a double colonnade, and it was a colonnade within a colonnade.
דאמר רחבא אמר ר' יהודה הר הבית סטיו כפול היה והיה סטיו לפנים מסטיו (2236)
182Rab Joseph said : I know neither the one nor the other ; but from Rab and Samuel I know that they instituted a "pearl" for us in Babylon :
אמר רב יוסף אנא לא האי ידענא ולא האי ידענא אלא מדרב ושמואל ידענא דתקינו לן מרגניתא בבבל (3207)
183"Thou, O Lord our God, hast made known unto us the judgments of Thy righteousness ; Thou hast taught us to perform the statutes of Thy will. Thou hast caused us to inherit seasons of joy and feasts of free will gifts, and hast given us as an heritage the holiness of the Sabbath, the glory of the appointed time, and the celebration of the festival. Thou hast made a distinction between the holiness of the Sabbath and that of the festival, and hast hallowed the seventh day above the six working days ; Thou hast distinguished and sanctified Thy people Israel by Thy holiness. And Thou hast given us," etc.
ותודיענו ה' אלהינו את משפטי צדקך ותלמדנו לעשות חקי רצונך ותנחילנו זמני ששון וחגי נדבה ותורישנו קדושת שבת וכבוד מועד וחגיגת הרגל בין קדושת שבת לקדושת יום טוב הבדלת ואת יום השביעי מששת ימי המעשה קדשת הבדלת וקדשת את עמך ישראל בקדושתך ותתן לנו וכו': (18507)
184MISHNAH Whoever says [in his Tefillah] "To a bird's nest do Thy mercies extend" or "For the good be Thy name remembered" or "We give thanks, we give thanks," him do we silence.
מתני׳ האומר על קן צפור יגיעו רחמיך ועל טוב יזכר שמך מודים מודים משתקין אותו: (3988)
185GEMARA It is right that we silence him who says, "We give thanks, we give thanks," because he makes it appear as though there were two Powers; and likewise him who says, "For the good be Thy name remembered," the inference being that for the good [may it be remembered] but not for the bad ; and we have a Mishnaic teaching : A man is in duty bound to utter a benediction for the bad even as he utters one for the good. But why [do we silence him who says], "To a bird's nest do Thy mercies extend"?
גמ׳ בשלמא מודים מודים משתקין אותו משום דמיחזי כשתי רשויות ועל טוב יזכר שמך נמי משמע על הטובה ולא על הרעה ותנן חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה אלא על קן צפור יגיעו רחמיך מ"ט (9206)
186Two Amoraim in the West differ, viz. : R Jose b. Abin and R. Jose b. Zebida : one said : Because he causes jealousy between God's creatures ; the other said : Because he makes the ordinances of the Holy One, blessed be He, to be simply acts of mercy, whereas they are injunctions.
פליגי בה תרי אמוראי במערבא רבי יוסי בר אבין ורבי יוסי בר זבידא חד אמר מפני שמטיל קנאה במעשה בראשית וחד אמר מפני שעושה מדותיו של הקדוש ברוך הוא רחמים ואינן אלא גזרות (8358)
187A certain man went down [to the Ark] in the presence of Rabbah and said, "Thou hast compassion on a bird's nest ; do Thou have compassion and mercy upon us." Rabbah exclaimed, "How this Rabbinical scholar knows how to find favour with his Lord!" Abbai said to him, "Lo, we have learnt in the Mishnah: We silence him!"
ההוא דנחית קמיה דרבה ואמר אתה חסת על קן צפור אתה חוס ורחם עלינו אמר רבה כמה ידע האי צורבא מרבנן לרצויי למריה א"ל אביי והא משתקין אותו תנן (7266)
188But Rabbah merely wished to test Abbai.
ורבה נמי לחדודי לאביי הוא דבעי (526)
189A certain man went down [to the Ark] in the presence of R. Hannina. He said, "O God, the great, the mighty, the revered, the glorious, the powerful, the feared, the strong, the courageous, the certain, the honoured."
ההוא דנחית קמיה דר' חנינא אמר האל הגדול הגבור והנורא והאדיר והעזוז והיראוי החזק והאמיץ והודאי והנכבד (2732)
190R. Hannina waited until he had finished. When he had finished, he said to him, "Hast thou exhausted all the praises of thy Lord? What is the use of all those [adjectives]? The three which we do say, if Moses our teacher had not used them in the Torah and the men of the Great Assembly come and instituted them in the Tefillah, we should not have been able to say ; and thou dost go on saying all those!" A parable : [It may be likened] to a human king who possessed a million golden denarii, and people kept praising him as the possessor of [a million denarii of] silver; is it not an insult to him ?
המתין לו עד דסיים כי סיים א"ל סיימתינהו לכולהו שבחי דמרך למה לי כולי האי אנן הני תלת דאמרינן אי לאו דאמרינהו משה רבינו באורייתא ואתו אנשי כנסת הגדולה ותקנינהו בתפלה לא הוינן יכולין למימר להו ואת אמרת כולי האי ואזלת משל למלך בשר ודם שהיו לו אלף אלפים דינרי זהב והיו מקלסין אותו בשל כסף והלא גנאי הוא לו: (13396)
191R. Hannina also said : Everything is in the hand of Heaven except the fear of Heaven; as it is said, "And now, O Israel, what doth the Lord thy God require of thee but to fear" (Deut. x. 12).
ואמר רבי חנינא הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים שנאמר (דברים י, יב) ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה (4747)
192Is, then, the fear of Heaven a small thing? Lo, R. Hannina has said in the name of R. Simeon b. Johai : The Holy One, blessed be He, has in His treasury nothing but the store of heavenly fear; as it is said, "And the fear of the Lord which is His treasure" (Is. xxxiii. 6) !
אטו יראת שמים מילתא זוטרתא היא והא"ר חנינא משום ר' שמעון בן יוחי אין לו להקב"ה בבית גנזיו אלא אוצר של יראת שמים שנאמר (ישעיהו לג, ו) יראת ה' היא אוצרו (7521)
193Yes, in the estimation of Moses it was a small thing ; for R. Hannina said : A parable : [It may be likened] to a man from whom a large vessel is required ; possessing it, it seems to him small ; but if he does not possess it, though it be small, it seems to him large.
אין לגבי משה מילתא זוטרתא היא דאמר ר' חנינא משל לאדם שמבקשים ממנו כלי גדול ויש לו דומה עליו ככלי קטן קטן ואין לו דומה עליו ככלי גדול: (4929)
194[ Who says], "We give thanks," him do we silence.
מודים מודים משתקין אותו: (1513)
195R. Zera said : Whoever says Shema', Shema' is like him who says "We give thanks, we give thanks" [and is to be silenced].
אמר ר' זירא כל האומר שמע שמע כאומר מודים מודים דמי (2302)
196Against this is quoted : He who reads the Shema' and repeats the words is to be reprimanded. He is to be reprimanded, but not silenced !
מיתיבי הקורא את שמע וכופלה הרי זה מגונה מגונה הוא דהוי שתוקי לא משתקינן ליה (4056)
197There is no contradiction. This refers to one who repeats it word by word ; but the former refers to him who repeats it verse by verse.
לא קשיא הא דאמר מילתא מילתא ותני לה והא דאמר פסוקא פסוקא ותני ליה (3418)
198Rab Pappa asked Abbai : But perhaps he at first did not direct his mind and finally did so!
אמר ליה רב פפא לאביי ודילמא מעיקרא לא כוון דעתיה ולבסוף כוון דעתיה (2571)
199He replied :
אמר ליה (286)
Folio 34a דף לד ע״א
201MISHNAH He who says in his Tefillah "The good bless Thee" behold this is the way of error. If a man step before the Ark and make a mistake [in the Tefillah], another replaces him ; and at such a time, one may not decline. From where does the latter begin? From the commencement of the benediction where the other erred.
מתני׳ (האומר יברכוך טובים הרי זה דרכי מינות) העובר לפני התיבה וטעה יעבור אחר תחתיו ולא יהא סרבן באותה שעה מהיכן הוא מתחיל מתחלת הברכה שטעה זה (6071)
202He who steps before the Ark should not respond "Amen" after [the benedictions of] the Kohanim because it might cause him confusion. If there be no other Kohen there but himself he does not raise his hands [for the priestly benediction] ; but if he is confident that he can raise his hands and return to the Tefillah, he is permitted.
העובר לפני התיבה לא יענה אמן אחר הכהנים מפני הטרוף ואם אין שם כהן אלא הוא לא ישא את כפיו ואם הבטחתו שהוא נושא את כפיו וחוזר לתפלתו רשאי: (6724)
203GEMARA Our Rabbis have taught : [If one is invited] to step before the Ark, he should first decline; should he not do so, he is like cooking without salt. But if he decline unduly, he is like cooking spoilt by over-salting. How should he act ? The first time [of asking] he declines ; the second time he wavers ; the third time he stretches his legs and descends [before the Ark].
גמ׳ ת"ר העובר לפני התיבה צריך לסרב ואם אינו מסרב דומה לתבשיל שאין בו מלח ואם מסרב יותר מדאי דומה לתבשיל שהקדיחתו מלח כיצד הוא עושה פעם ראשונה יסרב שניה מהבהב שלישית פושט את רגליו ויורד (10859)
204Our Rabbis have taught : There are three things where excess is bad and a small quantity pleasant : leaven, salt and declining an office.
ת"ר שלשה רובן קשה ומיעוטן יפה ואלו הן שאור ומלח וסרבנות (3597)
205Rab Huna said : If he erred in the first three benedictions [of Tefillah], he commences again at the beginning; if in the middle benedictions, he returns to "Thou favourest man with knowledge" ; if in the last [three], he returns to the "Service."
אמר רב הונא טעה בשלש ראשונות חוזר לראש באמצעיות חוזר לאתה חונן באחרונות חוזר לעבודה (5337)
206Rab Assi said : The middle benedictions have no order.
ורב אסי אמר אמצעיות אין להן סדר (1547)
207Rab Sheshet quoted in objection : From where does the latter begin ? From the commencement of the benediction where the other erred ! This is a refutation of Rab Huna ;
מתיב רב ששת מהיכן הוא חוזר מתחלת הברכה שטעה זה תיובתא דרב הונא (4605)
208but Rab Huna can reply : The middle benedictions are all one benediction.
אמר לך רב הונא אמצעיות כלהו חדא ברכתא נינהו (1990)
209Rab Judah said: A man should never pray for his personal needs in the first three or last three benedictions, but in the middle ones. For R. Hannina said : [When saying] the first three benedictions, he is like a slave recounting praise before his master ; [when saying] the middle benedictions, he is like a slave begging a reward from his master ; [when saying] the last three benedictions, he is like a slave who, receiving a reward from his master, takes his departure and goes away.
אמר רב יהודה לעולם אל ישאל אדם צרכיו לא בשלש ראשונות ולא בשלש אחרונות אלא באמצעיות דא"ר חנינא ראשונות דומה לעבד שמסדר שבח לפני רבו אמצעיות דומה לעבד שמבקש פרס מרבו אחרונות דומה לעבד שקבל פרס מרבו ונפטר והולך לו (12157)
210Our Rabbis have taught : It happened that a disciple who descended before the Ark in the presence of R. Eliezer unduly prolonged [the prayers]. His disciples said to him, "Our master, what a prolonger he is!" He replied, "Did he prolong more than Moses, our teacher, of whom it is written, 'The forty days and forty nights that I fell down'" (Deut. ix. 25)?
ת"ר מעשה בתלמיד אחד שירד לפני התיבה בפני רבי אליעזר והיה מאריך יותר מדאי א"ל תלמידיו רבינו כמה ארכן הוא זה אמר להם כלום מאריך יותר ממשה רבינו דכתיב ביה (דברים ט, כה) את ארבעים היום ואת ארבעים הלילה וגו' (9434)
211It again happened that a disciple who descended before the Ark in the presence of R. Eliezer unduly shortened [the prayers]. His disciples said to him, "What a shortener he is!" He replied, "Did he shorten more than Moses, our teacher ; for it is written, 'Heal her now, O God, I beseech Thee'" (Num. xii. 13)?
שוב מעשה בתלמיד א' שירד לפני התיבה בפני ר"א והיה מקצר יותר מדאי א"ל תלמידיו כמה קצרן הוא זה א"ל כלום מקצר יותר ממשה רבינו דכתיב (במדבר יב, יג) אל נא רפא נא לה (7557)
212R. Jacob said in the name of Rab Hisda : Whoever prays on behalf of another need not mention his name ; as it is said, "Heal her now, O God, I beseech Thee," without mentioning Miriam's name.
א"ר יעקב אמר רב חסדא כל המבקש רחמים על חבירו אין צריך להזכיר שמו שנאמר אל נא רפא נא לה ולא קמדכר שמה דמרים: (5099)
213Our Rabbis have taught : These are the benedictions at which a man bends low ; at the beginning and end of the "Patriarchs" and at the beginning and end of the "Thanksgiving." Should anyone come to bend low at the end and beginning of every benediction, we tell him not to do so.
ת"ר אלו ברכות שאדם שוחה בהן באבות תחלה וסוף בהודאה תחלה וסוף ואם בא לשוח בסוף כל ברכה וברכה ובתחלת כל ברכה וברכה מלמדין אותו שלא ישחה (7259)
214R. Simeon b. Pazzi said in the name of R. Joshua b. Levi in the name of Bar Kappara : The ordinary man [acts] as we have stated ;
אר"ש בן פזי אריב"ל משום בר קפרא הדיוט כמו שאמרנו (2559)
Folio 34b דף לד ע״ב
215a high priest [bends] at the end of each benediction ; a king at the beginning and end of each benediction.
כהן גדול בסוף כל ברכה וברכה והמלך תחלת כל ברכה וברכה וסוף כל ברכה וברכה (2887)
216R. Isaac b. Nahmani said : It was explained to me by R. Joshua b. Levi : The ordinary man [acts] as we have stated ; a high priest [bends] at the beginning of each benediction ; a king, when once he bends, should not straighten himself [until the end of the Tefillah] ; as it is said, "And it was so, that when Solomon had made an end of praying all this prayer and supplication unto the Lord, he arose from before the altar of the Lord from kneeling on his knees" (I Kings viii. 54).
אמר רבי יצחק בר נחמני לדידי מפרשא לי מיניה דריב"ל הדיוט כמו שאמרנו כהן גדול תחלת כל ברכה וברכה המלך כיון שכרע שוב אינו זוקף שנאמר (מלכים א ח, נד) ויהי ככלות שלמה להתפלל וגו' קם מלפני מזבח ה' מכרוע על ברכיו: (8752)
217Our Rabbis have taught : "Bowing" means upon the face ; as it is said, "Then Bath Sheba bowed with her face to the earth" (ibid. i. 31)."Bending" means upon the knees; as it is said, "From kneeling on his knees" (ibid. viii. 54). "Prostrating" means spreading out the hands and legs ; as it is said, "Shall I and thy mother and thy brethren indeed come to prostrate ourselves to thee to the earth?" (Gen. xxxvii. 10).
ת"ר קידה על אפים שנאמר (מלכים א א, לא) ותקד בת שבע אפים ארץ כריעה על ברכים שנאמר מכרוע על ברכיו השתחואה זו פשוט ידים ורגלים שנאמר (בראשית לז, י) הבא נבא אני ואמך ואחיך להשתחות לך ארצה (8995)
218Rab Hiyya b. Rab Huna said : I saw Abbai and Raba just recline on their side.
אמר רב חייא בריה דרב הונא חזינא להו לאביי ורבא דמצלו אצלויי (1653)
219One taught: He who bends the knee in the "Thanksgiving" is praiseworthy ; but there is another teaching : Such an one is to be reprimanded !
תני חדא הכורע בהודאה הרי זה משובח ותניא אידך הרי זה מגונה (2213)
220There is no contradiction ; one referring to the beginning, the other to the end [of the benediction].
לא קשיא הא בתחלה הא לבסוף (1077)
221Raba bent the knee at the beginning and end of the "Thanksgiving," The Rabbis asked him, "Why has the master acted so?" He replied, "I saw Rab Nahman bend the knee, and I saw Rab Sheshet do it.
רבא כרע בהודאה תחלה וסוף אמרי ליה רבנן אמאי קא עביד מר הכי אמר להו חזינא לרב נחמן דכרע וחזינא ליה לרב ששת דקא עבד הכי (4830)
222Moreover, the teaching : He who bends the knee in the 'Thanksgiving' is to be reprimanded —
והתניא הכורע בהודאה הרי זה מגונה (1127)
224And the teaching : He who bends the knee in the "Thanksgiving" of the Tefillah and in the "Thanksgiving" of the Hallel is to be reprimanded —
והתניא הכורע בהודאה ובהודאה של הלל הרי זה מגונה (1551)
226MISHNAH If one errs while saying the Tefillah, it is a bad omen for him; and should he be the messenger of the congregation, it is a bad omen for those who deputed him, since a man's deputy is similar to himself. They declared concerning R. Hannina b. Dosa that when praying on behalf of the sick, he would say, "This one will live, that one will die." They asked him, "How knowest thou?" He replied, "If my prayer is fluent in my mouth, I know that he is accepted; but if not, I know that he is rejected."
מתני׳ המתפלל וטעה סימן רע לו ואם שליח צבור הוא סימן רע לשולחיו מפני ששלוחו של אדם כמותו אמרו עליו על ר' חנינא בן דוסא שהיה מתפלל על החולים ואומר זה חי וזה מת אמרו לו מנין אתה יודע אמר להם אם שגורה תפלתי בפי יודע אני שהוא מקובל ואם לאו יודע אני שהוא מטורף: (11923)
227GEMARA To which?
גמ׳ אהייא (70)
228R. Hiyya stated that Rab Safra said in the name of one attached to the school of Rabbi: To the "Patriarchs."
א"ר חייא אמר רב ספרא משום חד דבי רבי באבות (2051)
229Others refer this [statement of Rab Safra] to the following Baraita: One who says the Tefillah must direct his heart to each benediction ; but if unable to do so to each one, he must at least direct his heart to one. To which?
איכא דמתני לה אברייתא המתפלל צריך שיכוין את לבו בכולן ואם אינו יכול לכוין בכולן יכוין את לבו באחת (4393)
230R. Hiyya stated that Rab Safra said in the name of one attached to the school of Rabbi : To the "Patriarchs."
א"ר חייא אמר רב ספרא משום חד דבי רבי באבות (2051)
231They declared concerning R. Hannina b. Dosa, etc. Whence is this? R. Joshua b. Levi said :For the Scriptures state, "Peace, peace to him that is far off and to him that is near, saith the Lord that createth the fruit of the lips; and I will heal him" (Is.lvii. 19).
אמרו עליו על רבי חנינא וכו': מנא הני מילי א"ר יהושע בן לוי דאמר קרא (ישעיהו נז, יט) בורא ניב שפתים שלום שלום לרחוק ולקרוב אמר ה' ורפאתיו (5798)
232R. Hiyya b. Abba said in the name of R. Johanan : Every prophet prophesied only to marry his daughter to a disciple of the wise, and for him who transacts the affairs of a disciple of the wise and allows him to enjoy his possessions ; but as for the disciples of the wise themselves, "No eye hath seen what God, and nobody but Thee, will work for him that waiteth for Him" (Is. Ixiv. 3).
א"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן כל הנביאים כולן לא נתנבאו אלא למשיא בתו לתלמיד חכם ולעושה פרקמטיא לת"ח ולמהנה ת"ח מנכסיו אבל תלמידי חכמים עצמן (ישעיהו סד, ג) עין לא ראתה אלהים זולתך יעשה למחכה לו (7738)
233R. Hiyya b. Abba also said in the name of R. Johanan : Every prophet only prophesied for the days of the Messiah ; but as for the world to come, "No eye hath seen what God, and nobody but Thee, will work for him that waiteth for Him."
ואמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן כל הנביאים כולן לא נתנבאו אלא לימות המשיח אבל לעולם הבא עין לא ראתה אלהים זולתך (4499)
234This is at variance with the opinion of Samuel who said : There is no difference between this world and the days of the Messiah, except the servitude of the heathen kingdoms alone ; as it is said, "For the poor shall never cease out of the land" (Deut. xv. 11).
ופליגא דשמואל דאמר שמואל אין בין העוה"ז לימות המשיח אלא שעבוד מלכיות בלבד שנאמר (דברים טו, יא) כי לא יחדל אביון מקרב הארץ (4567)
235R. Hiyya b. Abba also said in the name of R. Johanan : Every prophet only prophesied for the penitent ; but as for the perfectly righteous, "No eye hath seen what God, and nobody but Thee, will work for him that waiteth for Him."
וא"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן כל הנביאים כולן לא נתנבאו אלא לבעלי תשובה אבל צדיקים גמורים עין לא ראתה אלהים זולתך (4370)
236This is at variance with the opinion of R. Abbahu who said : The place which the penitent occupy, the perfectly righteous are unable to occupy ; as it is said, "Peace, peace to him that is far off and to him that is near" — "to him that is far off [from God]" first, and then "to him that is near." But R. Johanan can reply :
ופליגא דר' אבהו דא"ר אבהו מקום שבעלי תשובה עומדין צדיקים גמורים אינם עומדין שנאמר (ישעיהו נז, יט) שלום שלום לרחוק ולקרוב לרחוק ברישא והדר לקרוב (6333)
237What means "To him that is far off"? To him who was far off from transgression from the first ; and what means "To him that is near"? To him that was near transgression and has now removed himself therefrom.
ורבי יוחנן אמר לך מאי רחוק שהיה רחוק מדבר עבירה מעיקרא ומאי קרוב שהיה קרוב לדבר עבירה ונתרחק ממנו השתא (5708)
238What is the significance of "No eye hath seen" etc.? R. Joshua b. Levi said : It refers to the wine preserved in the grape from the six days of creation. R. Samuel b. Nahmani said : It refers to Eden, upon which the eye of no creature has gazed.
מאי עין לא ראתה אמר רבי יהושע בן לוי זה יין המשומר בענביו מששת ימי בראשית רבי שמואל בר נחמני אמר זה עדן שלא שלטה בו עין כל בריה (6992)
239Perhaps thou wilt ask : Where, then, was Adam ? In the Garden.
שמא תאמר אדם הראשון היכן היה בגן (1749)
240But perhaps thou wilt say that the Garden is the same as Eden ! Therefore there is a teaching to tell thee, "And a river went out of Eden to water the Garden" (Gen. ii. 10). Hence the Garden and Eden are distinct.
ושמא תאמר הוא גן הוא עדן תלמוד לומר (בראשית ב, י) ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן גן לחוד ועדן לחוד: (4056)
241Our Rabbis have taught : It once happened that the son of Rabban Gamaliel was ill. He sent two disciples of the wise to R. Hannina b. Dosa to pray on his behalf. When he saw them, he ascended to an upper chamber and prayed on his behalf. On descending he said to them, "Go, the fever has left him." They said to him, "Art thou a prophet?" He replied, "'I am no prophet nor a prophet's son' (Amos vii. 14) ; but so is my tradition : If my prayer is fluent in my mouth, I know that he is accepted ; but if not, I know that he is rejected." They sat down and wrote and noted the time. When they came to Rabban Gamaliel, he said to them, "By the Temple-service! You have neither understated nor overstated [the time]. But thus it happened ; at that very hour the fever left him, and he asked us for water to drink."
ת"ר מעשה שחלה בנו של ר"ג שגר שני ת"ח אצל רבי חנינא בן דוסא לבקש עליו רחמים כיון שראה אותם עלה לעלייה ובקש עליו רחמים בירידתו אמר להם לכו שחלצתו חמה אמרו לו וכי נביא אתה אמר להן לא נביא אנכי ולא בן נביא אנכי אלא כך מקובלני אם שגורה תפלתי בפי יודע אני שהוא מקובל ואם לאו יודע אני שהוא מטורף ישבו וכתבו וכוונו אותה שעה וכשבאו אצל ר"ג אמר להן העבודה לא חסרתם ולא הותרתם אלא כך היה מעשה באותה שעה חלצתו חמה ושאל לנו מים לשתות (21644)
242It also happened with R. Hannina b. Dosa that he went to Torah with Rabban Johanan b. Zakkai. The son of Rabban Johanan b. Zakkai fell ill, and he said to him, "Hannina, my son ! Pray on his behalf that he may live" R. Hannina laid his head between his knees, and prayed on his behalf, and he recovered. Rabban Johanan b. Zakkai said, "Were Ben Zakkai to press his head between his knees all the day long, no notice would be taken of him." His wife said to him, "Is, then, Hannina greater than thou?" He replied, "No; he is like a slave before the King, and I like a nobleman before the King."
ושוב מעשה ברבי חנינא בן דוסא שהלך ללמוד תורה אצל ר' יוחנן בן זכאי וחלה בנו של ריב"ז אמר לו חנינא בני בקש עליו רחמים ויחיה הניח ראשו בין ברכיו ובקש עליו רחמים וחיה אמר רבי יוחנן בן זכאי אלמלי הטיח בן זכאי את ראשו בין ברכיו כל היום כולו לא היו משגיחים עליו אמרה לו אשתו וכי חנינא גדול ממך אמר לה לאו אלא הוא דומה כעבד לפני המלך ואני דומה כשר לפני המלך: (12323)
243R. Hiyya b. Abba also said in the name of R Johanan : A man should not pray except in a room which has windows ; as it is said, "Now his windows were open in his upper chamber towards Jerusalem" (Dan. vi. 11). Rab Kahana said :
ואמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן אל יתפלל אדם אלא בבית שיש שם חלונות שנאמר (דניאל ו, יא) וכוין פתיחן ליה בעליתיה (לקבל) [נגד] (5653)
244I consider him impertinent who prays in a valley.
ירושלם אמר רב כהנא חציף עלי מאן דמצלי בבקתא (2173)
245Rab Kahana also said : I consider him impertinent who recounts his sins ; as it is said, "Happy is he whose transgression is forgiven, whose sin is pardoned" (Ps. xxxii. 1).
ואמר רב כהנא חציף עלי מאן דמפרש חטאיה שנאמר (תהלים לב, א) אשרי נשוי פשע כסוי חטאה: (3608)
246May we return unto thee : One must not stand.
הדרן עלך אין עומדין (620)
English: Berakhot, A. Cohen, The Babylonian Talmud: Tractate Berakot (Cambridge University Press, 1921), public domain; Sukkah and Megillah, Daf Shevui (Conservative Yeshiva), CC0; Ta'anit, Henry Malter, The Treatise Ta'anit of the Babylonian Talmud (Jewish Publication Society, 1928), public domain; Chagigah, A. W. Streane, A Translation of the Treatise Chagigah from the Babylonian Talmud (Cambridge University Press, 1891), public domain; Makkot, Sefaria Community Translation, CC0. Hebrew and Aramaic: Ta'anit, Malter's critical text (1928, public domain; his notes not reproduced); the others, Wikisource Talmud Bavli (Vilna edition), via Sefaria, licensed CC BY-SA 3.0 (this site's cleaned copy of that text is shared under the same license); changes made (markup and images removed).