My LORD’s BibleBabylonian Talmud Berakhot 8
Folio 51b דף נא ע״ב
1MISHNAH The following are the points of variance between Bet Shammai and Bet Hillel in connection with the meal. Bet Shammai say : [On a Sabbath or Festival] one pronunces the benediction over the day and then over the wine ; but Bet Hillel say : He pronounces the benediction over the wine and afterwards over the day.
מתני׳ אלו דברים שבין בית שמאי ובין בית הלל בסעודה בית שמאי אומרים מברך על היום ואחר כך מברך על היין ובית הלל אומרים מברך על היין ואחר כך מברך על היום (6680)
2Bet Shammai say : We wash the hands and then fill the cup ; but Bet Hillel say: We fill the cup and then wash the hands.
בית שמאי אומרים נוטלין לידים ואחר כך מוזגין את הכוס ובית הלל אומרים מוזגין את הכוס ואחר כך נוטלין לידים (4064)
4Bet Shammai say: [After the meal] they clear up and then we wash the hands [prior to Grace] ; but Bet Hillel say : We wash the hands and then they clear up.
בית שמאי אומרים מכבדין את הבית ואחר כך נוטלין לידים ובית הלל אומרים נוטלין לידים ואחר כך מכבדין את הבית (4736)
6Bet Shammai say : The wording is "...Who created the light of fire" ; but Bet Hillel say : It is "...Who createst the lights of the fire."
בית שמאי אומרים שברא מאור האש וב"ה אומרים בורא מאורי האש (3198)
7We may not say the benediction over the light or spices of gentiles, over the light or spices of the dead, nor over the light or spices of idolatry. Nor do we say the benediction over the light until one can make use of its illumination.
אין מברכין לא על הנר ולא על הבשמים של עכו"ם ולא על הנר ולא על הבשמים של מתים ולא על הנר ולא על הבשמים של ע"ז ואין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו (6632)
8If one ate and forgot to say Grace, Bet Shammai declare he should return to his place and say it ; but Bet Hillel declare he may say it wherever [the omission] is remembered by him. And what length of time may elapse in which he can say Grace? A Sufficient time for the food in the stomach to be digested.
מי שאכל ושכח ולא בירך ב"ש אומרים יחזור למקומו ויברך וב"ה אומרים יברך במקום שנזכר ועד מתי מברך עד כדי שיתעכל המזון שבמעיו (5867)
9If wine is brought to them after the food and there is [only sufficient for] one cup, Bet Shammai declare he says the benediction over the wine and then over the food ; but Bet Hillel declare he says the benediction over the food and then over the wine.
בא להן יין אחר המזון אם אין שם אלא אותו כוס בית שמאי אומרים מברך על היין ואח"כ מברך על המזון ובית הלל אומרים מברך על המזון ואח"כ מברך על היין (5172)
10One may make the response "Amen" after an Israelite who pronounces a benediction, but not after a Samaritan who pronounces a benediction until he has heard the whole of the benediction.
ועונין אמן אחר ישראל המברך ואין עונין אמן אחר כותי המברך עד שישמע כל הברכה כולה: (3693)
11GEMARA Our Rabbis have taught : The points of variance between Bet Shammai and Bet Hillel in connection with the meal are : Bet Shammai say : [On a Sabbath or Festival] one pronounces the benediction over the day and then over the wine, because the day causes the wine to be brought and because he has already hallowed the day before the wine was brought.
גמ׳ תנו רבנן דברים שבין ב"ש וב"ה בסעודה ב"ש אומרים מברך על היום ואחר כך מברך על היין שהיום גורם ליין שיבא וכבר קדש היום ועדיין יין לא בא (5565)
12But Bet Hillel say : One pronounces the benediction over the wine and then over the day, because the wine causes the Sanctification to be said. Another reason is : The benediction over the wine is constant but that over the day is not constant, and when we have that which is constant and not constant, the former takes precedence. The Halakah is in agreement with Bet Hillel.
ובית הלל אומרים מברך על היין ואחר כך מברך על היום שהיין גורם לקדושה שתאמר דבר אחר ברכת היין תדירה וברכת היום אינה תדירה תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם והלכה כדברי בית הלל (10154)
13Why is this other reason necessary ? Shouldest thou say that there [Bet Shammai offer] two reasons but here [Bet Hillel offer] only one, therefore here also we have two reasons. "The benediction over the wine is constant but that over the day is not constant, and when we have that which is constant and not constant, the former takes precedence.
מאי דבר אחר וכי תימא התם תרתי והכא חדא הכא נמי תרתי נינהו ברכת היין תדירה וברכת היום אינה תדירה תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם (8765)
14The Halakah is in agreement with Bet Hillel." All this is obvious, for a Bat Kol had issued forth!
והלכה כדברי ב"ה פשיטא דהא נפקא בת קול (1488)
15If thou wilt I can say [that this controversy] preceded the Bat Kol ; or if thou wilt I can say it followed after the Bat Kol,
איבעית אימא קודם בת קול ואיבעית אימא לאחר בת קול (2561)
Folio 52a דף נב ע״א
16but R. Joshua it was who said : We pay no attention to a Bat Kol.
ורבי יהושע היא דאמר אין משגיחין בבת קול (1892)
17Do Bet Shammai, however, hold that the benediction over the day is of greater importance? Lo, there is a teaching: On entering his house at the conclusion of the Sabbath, he says the benediction over the wine, the light and the spices and after that says the Habdalah ; and should he have only one cup [of wine], he leaves it until after the meal and combines all [the benedictions] afterwards.
וסברי בית שמאי דברכת היום עדיפא והתניא הנכנס לביתו במוצאי שבת מברך על היין ועל המאור ועל הבשמים ואחר כך אומר הבדלה ואם אין לו אלא כוס אחד מניחו לאחר המזון ומשלשלן כולן לאחריו (7548)
18But how is it shown that this teaching emanates from Bet Shammai ; perhaps it is from Bet Hillel ?
והא ממאי דב"ש היא דלמא ב"ה היא (523)
19That cannot enter thy mind ; because it states "light and afterwards spices," and from whom hast thou heard that opinion? Bet Shammai; for there is a teaching : R. Judah said : Bet Shammai and Bet Hillel do not differ that the benediction over food comes first and Habdalah afterwards ; in what do they differ ? About light and spices — Bet Shammai declare : Light and afterwards spices, whereas Bet Hillel declare : Spices and afterwards light.
לא ס"ד דקתני מאור ואח"כ בשמים ומאן שמעת ליה דאית ליה האי סברא ב"ש דתניא א"ר יהודה לא נחלקו בית שמאי וב"ה על המזון שבתחלה ועל הבדלה שהיא בסוף על מה נחלקו על המאור ועל הבשמים ב"ש אומרים מאור ואחר כך בשמים וב"ה אומרים בשמים ואחר כך מאור (10483)
20But how is it shown that this teaching emanates from Bet Shammai as interpreted by R. Judah ; perhaps it is from Bet Hillel as interpreted by R. Meir?
וממאי דבית שמאי היא ואליבא דרבי יהודה דילמא בית הילל היא ואליבא דרבי מאיר (2281)
21That cannot enter thy mind; for it states here in our Mishnah: Bet Shammai say : [The order of benedictions is] light, food, spices and Habdalah ; but Bet Hillel say : Light, spices, food and Habdalah ; and there in the Baraita it states : "Should he have only one cup [of wine], he leaves it until after the meal and combines all [the benedictions] afterwards." Conclude therefore that it emanates from Bet Shammai as interpreted by R. Judah.
לא ס"ד דקתני הכא במתניתין בית שמאי אומרים נר ומזון בשמים והבדלה ובית הלל אומרים נר ובשמים מזון והבדלה והתם בברייתא קתני אם אין לו אלא כוס אחד מניחו לאחר המזון ומשלשלן כולן לאחריו שמע מינה דבית שמאי היא ואליבא דרבי יהודה (10170)
22Nevertheless there is a difficulty ! Bet Shammai hold that the advent of a [holy] day is different from its conclusion ; for with its advent the more we anticipate it the better ; but with its conclusion the later we defer it the better, so that it may not seem to us a burden.
ומכל מקום קשיא קא סברי בית שמאי שאני עיולי יומא מאפוקי יומא עיולי יומא כמה דמקדמינן ליה עדיף אפוקי יומא כמה דמאחרינן ליה עדיף כי היכי דלא להוי עלן כמשוי (5000)
23Do Bet Shammai hold that the Grace after meals requires a cup of wine ? For our Mishnah teaches : If wine is brought to them after the food and there is only sufficient for one cup, Bet Shammai declare : He says the benediction over the wine and then over the food. Is it not to be supposed that he says the benediction [over the wine] and then drinks it ? No ; he says the benediction and leaves it [undrunk for the Grace].
וסברי ב"ש ברכת המזון טעונה כוס והא תנן בא להם יין לאחר המזון אם אין שם אלא אותו כוס בית שמאי אומרים מברך על היין ואחר כך מברך על המזון מאי לאו דמברך עילויה ושתי ליה לא דמברך עילויה ומנח ליה (7561)
24But the teacher has said : He who says a benediction must taste ! He does taste [but leaves the greater part]. But the teacher has said : If he tasted it, he disqualifies it [for another benediction] ! He tastes it with his hand.
והאמר מר המברך צריך שיטעום דטעים ליה והאמר מר טעמו פגמו דטעים ליה בידיה (2647)
26But it states: "There is only sufficient for one cup"! There was not sufficient for two cups, but more than enough for one.
והא אם אין שם אלא אותו כוס קתני תרי לא הוי ומחד נפיש (2705)
27But R. Hiyya has taught : Bet Shammai declare : He says the benediction over the wine and drinks it, and after that says Grace ! Nay, there are two Tannaim who differ as to the teaching of Bet Shammai.
והא תני רבי חייא ב"ש אומרים מברך על היין ושותהו ואחר כך מברך ברכת המזון אלא תרי תנאי ואליבא דב"ש: (5178)
28Bet Shammai say : We wash the hands and then fill the cup, etc.
ב"ש אומרים וכו': (631)
29Our Rabbis have taught : Bet Shammai say : We wash the hands and then fill the cup ; for if thou sayest that we till the cup first, there is a fear lest the liquid which is on the outside of the cup may contract defilement on account of his hands and in its turn defile the cup.
ת"ר ב"ש אומרים נוטלין לידים ואח"כ מוזגין את הכוס שאם אתה אומר מוזגין את הכוס תחלה גזרה שמא יטמאו משקין שאחורי הכוס מחמת ידיו ויחזרו ויטמאו את הכוס (7193)
30But the hands can defile the cup !
וליטמו ידים לכוס (281)
31The hands are [only unclean in] the second degree, and [anything unclean in] the second degree cannot make a third [unclean grade] with things non-holy except through the medium of a liquid.
ידים שניות הן ואין שני עושה שלישי בחולין אלא על ידי משקין (3105)
32But Bet Hillel declare : We fill the cup and then wash the hands ; for if thou sayest that we wash the hands first, there is a fear lest the moisture on the hands may contract defilement on account of the cup [which might be ritually unclean] and in its turn defile the hands. But the cup can defile the hands!
ובה"א מוזגין את הכוס ואחר כך נוטלין לידים שאם אתה אומר נוטלין לידים תחלה גזרה שמא יטמאו משקין שבידים מחמת הכוס ויחזרו ויטמאו את הידים (5658)
33A vessel cannot make a man contract defilement. But it can defile the liquid which it contains !
וניטמי כוס לידים אין כלי מטמא אדם (561)
34We are dealing here with a vessel whose exterior has been defiled by liquid, that is to say whose interior is ritually clean but the exterior unclean ; for there is a Mishnaic teaching : If a vessel's exterior has been defiled by liquid, the exterior is unclean
וניטמי למשקין שבתוכו הכא בכלי שנטמאו אחוריו במשקין עסקינן דתוכו טהור וגבו טמא דתנן כלי שנטמאו אחוריו במשקין אחוריו טמאים (5713)
Folio 52b דף נב ע״ב
35but the interior, edge, brim and handle are clean. If, however, the interior is defiled, then the whole of it becomes unclean.
תוכו ואוגנו ואזנו וידיו טהורין נטמא תוכו נטמא כולו (1584)
36What is the point of difference between them ?
במאי קא מיפלגי (327)
37Bet Shammai hold that it is forbidden to use a vessel whose exterior has become defiled by liquid for fear of the spillings, but there is no need to fear lest the moisture of the hand will contract defilement through the cup.
ב"ש סברי אסור להשתמש בכלי שנטמאו אחוריו במשקין גזרה משום ניצוצות וליכא למגזר שמא יטמאו המשקין שבידים בכוס (6083)
38Bet Hillel, on the other hand, hold that it is permitted to use a cup whose exterior has become defiled by a liquid, saying that spillings are not frequent ; but there is reason to fear lest the moisture on the hand contract defilement on account of the cup.
וב"ה סברי מותר להשתמש בכלי שנטמאו אחוריו במשקין אמרי ניצוצות לא שכיחי ואיכא למיחש שמא יטמאו משקין שבידים מחמת הכוס (6767)
39Another reason is that the meal follows immediately on the washing of the hands.
ד"א תכף לנט"י סעודה (749)
40Why this other reason? Thus said Bet Hillel to Bet Shammai : According to you who maintain that it is forbidden to use a cup whose exterior has been defiled because of the fear of spillings, even so it is better [to wash the hands last] because the meal follows immediately on the washing of the hands.
מאי ד"א ה"ק להו ב"ה לב"ש לדידכו דאמריתו אסור להשתמש בכלי שאחוריו טמאין דגזרינן משום ניצוצות אפ"ה הא עדיפא דתכף לנט"י סעודה: (5688)
41Bet Shammai say : One wipes his hands, etc.
ב"ש אומרים מקנח וכו': (829)
42Our Rabbis have taught : Bet Shammai say : One wipes his hands with a napkin which he lays upon the table ; for if thou sayest that [he lays it] upon the bolster, there is a fear lest the moisture on the napkin may contract defilement on account of the bolster and this in turn may render the hands ritually unclean.
ת"ר בית שמאי אומרים מקנח ידיו במפה ומניחה על השלחן שאם אתה אומר על הכסת גזרה שמא יטמאו משקין שבמפה מחמת הכסת ויחזרו ויטמאו את הידים (7507)
43But the bolster can defile the napkin ! One vessel cannot cause another vessel to contract defilement.
ונטמייה כסת למפה אין כלי מטמא כלי (1036)
44But the bolster can make the man unclean! A vessel cannot cause a man to contract defilement.
ונטמייה כסת לגברא גופיה אין כלי מטמא אדם (1206)
45But Bet Hillel say : [He lays it] upon the bolster ; for if thou sayest that [he lays it] upon the table, there is a fear lest the moisture on the napkin may contract defilement on account of the table and in its turn defile the food.
ובה"א על הכסת שאם אתה אומר על השלחן גזרה שמא יטמאו משקים שבמפה מחמת השלחן ויחזרו ויטמאו את האוכלין (5338)
46But the table can defile the food which is upon it ! We deal here with a table [unclean] in the second degree, and [anything unclean in] the second degree cannot make a third [unclean grade] with things non-holy except through the medium of a liquid.
ולטמא שלחן לאוכלין שבתוכו הכא בשלחן שני עסקינן ואין שני עושה שלישי בחולין אלא ע"י משקין (4647)
47What is the point of difference between them? Bet Shammai hold that it is forbidden to use a table [unclean in] the second degree through fear of those who are eating Terumah;
במאי קמיפלגי ב"ש סברי אסור להשתמש בשלחן שני גזרה משום אוכלי תרומה (4311)
48but Bet Hillel hold that it is permitted to use a table unclean in the second degree, because those who eat Terumah are careful.
וב"ה סברי מותר להשתמש בשלחן שני אוכלי תרומה זריזין הם (3803)
49Another reason is : The washing of the hands for non-holy food is not ordained by the Torah.
ד"א אין נט"י לחולין מן התורה (975)
50Why this other reason ? Thus said Bet Hillel to Bet Shammai : Should you ask what difference is there that in the case of food we are concerned [about defilement] but in the case of the hands we have no concern ? Even so [our view] is better because the washing of the hands for non-holy food is not ordained by the Torah ; therefore it is preferable that the hands should be defiled, since that has no basis in the Torah, rather than food should be defiled, for which there is a basis in the Torah.
מאי ד"א הכי קאמרי להו ב"ה לב"ש וכי תימרו מ"ש גבי אוכלין דחיישינן ומ"ש גבי ידים דלא חיישינן אפילו הכי הא עדיפא דאין נט"י לחולין מן התורה מוטב שיטמאו ידים דלית להו עיקר מדאורייתא ואל יטמאו אוכלים דאית להו עיקר מדאורייתא: (8375)
51Bet Shammai say : [After the meal] they clear up, etc.
בש"א מכבדין וכו': (461)
52Our Rabbis have taught : Bet Shammai say : They clear up and then we wash the hands [before Grace] ; for if thou sayest that we wash the hands first, the consequence may be that thou wilt spoil some food. (Bet Shammai do not hold that the washing of the hands comes first. What is the reason? On account of the pieces of breads.)
ת"ר בש"א מכבדין את הבית ואחר כך נוטלין לידים שאם אתה אומר נוטלין לידים תחלה נמצא אתה מפסיד את האוכלין אבל נט"י לב"ש תחלה לא סבירא להו מ"ט משום פירורין (7554)
54This supports the statement of R. Johanan who said : Pieces of bread which are less than the size of an olive may be destroyed by the hand.
מסייע ליה לר' יוחנן דא"ר יוחנן פירורין שאין בהם כזית מותר לאבדן ביד (3068)
55What is the point of difference between them ? Bet Hillel hold that it is forbidden to employ as an attendant one who is an 'Am ha'ares, whereas Bet Shammai hold that such may be employed.
במאי קמיפלגי ב"ה סברי אסור להשתמש בשמש ע"ה וב"ש סברי מותר להשתמש בשמש ע"ה (5682)
56R. Isaac b. R. Hannina said in the name of Rab Huna: Throughout our Chapter, the Halakah is in agreement with Bet Hillel except in this point where it is in agreement with Bet Shammai. R. Osha'ya, however, teaches the reverse, that here also the Halakah is in agreement with Bet Hillel.
א"ר יוסי בר חנינא א"ר הונא בכוליה פרקין הלכה כב"ה בר מהא דהלכה כב"ש ור' אושעיא מתני איפכא ובהא נמי הלכה כב"ה: (3512)
57Bet Shammai say: [The order of benedictions is] light, food, etc.
בש"א נר ומזון וכו': (694)
58Rab Huna b. Judah visited the house of Raba and noticed that he said the benediction over the spices first. He said to him : Note that Bet Shammai and Bet Hillel do not differ on the question of the light ; for our Mishnah teaches : Bet Shammai say : [The order is] light, food, spices and Habdalah ; but Bet Hillel say : Light, spices, food and Habdalah!
רב הונא בר יהודה איקלע לבי רבא חזייה לרבא דבריך אבשמים ברישא א"ל מכדי ב"ש וב"ה אמאור לא פליגי דתניא בש"א נר ומזון בשמים והבדלה ובה"א נר ובשמים מזון והבדלה (5587)
59Raba answered after him: These are the words of R. Meir; but R. Judah says: Bet Shammai and Bet Hillel do not differ that [the benediction over] food comes first and Habdalah last. In what do they differ ? In [the order of] light and spices ; for Bet Shammai say : First [the benediction] over the light and then the spices, but Bet Hillel say : First over the spices and then the light.
עני רבא בתריה זו דברי ר"מ אבל ר' יהודה אומר לא נחלקו ב"ש וב"ה על המזון שהוא בתחלה ועל הבדלה שהיא בסוף על מה נחלקו על המאור ועל הבשמים שבש"א על המאור ואח"כ בשמים ובה"א בשמים ואח"כ מאור (7314)
60And R. Johanan said : People act in agreement with the view of Bet Hillel as interpreted by R. Judah.
וא"ר יוחנן נהגו העם כב"ה אליבא דרבי יהודה: (827)
61Bet Shammai say : The wording is "...Who created [bara'] the light [me'or] of fire" etc.
בש"א שברא כו': (832)
62Raba said : Everybody agrees about bara' that it means "he created." In what do they differ? About the word bore' ; Bet Shammai hold that bore' means "he will create," but Bet Hillel hold that bore' has also the same meaning as bara'.
אמר רבא בברא כ"ע לא פליגי דברא משמע כי פליגי בבורא ב"ש סברי בורא דעתיד למברא וב"ה סברי בורא נמי דברא משמע (4729)
63Rab Joseph quoted in objection : "I form the light and create [bore'] darkness" (Is. xlv. 7); "He formeth the mountains and createth [bore'] the wind" (Amos iv. 13); "He that created [bore'] the heavens and stretched them forth" (Is. xlii. 5)! But, said Rab Joseph, everybody agrees that bara' and bore' mean "he created." Wherein do they differ? About meor and meore ["light" and "lights"] for Bet Shammai hold there is only one light in fire, but Bet Hillel hold there are many. There is a teaching to the same effect : Bet Hillel said to Bet Shammai : There are many lights in fire.
מתיב רב יוסף (ישעיהו מה, ז) יוצר אור ובורא חשך (עמוס ד, יג) יוצר הרים ובורא רוח (ישעיהו מב, ה) בורא השמים ונוטיהם אלא א"ר יוסף בברא ובורא כ"ע לא פליגי דברא משמע כי פליגי במאור ומאורי דב"ש סברי חדא נהורא איכא בנורא וב"ה סברי טובא נהורי איכא בנורא תנ"ה אמרו להם ב"ה לב"ש הרבה מאורות יש באור: (10490)
64We may not say the benediction over the light or spices of gentiles. It is quite right [that we do not use] the light [of a gentile] because it has not "rested" ; but why not the spices ?
אין מברכין כו': בשלמא נר משום דלא שבת אלא בשמים מ"ט לא (2659)
65Rab Judah said in the name of Rab : We are here dealing with [spices used] at the banquet of gentiles, because the assumption is that the banquet of gentiles is dedicated to idolatry.
אמר רב יהודה אמר רב הכא במסבת עובדי כוכבים עסקינן מפני שסתם מסבת עובדי כוכבים לע"ז היא (3771)
66But since he teaches in the sequel : We may not say the benediction over the light or spices of idolatry, it is to be inferred that in the first part of the statement we are not dealing with idolatry !
הא מדקתני סיפא אין מברכין לא על הנר ולא על הבשמים של ע"ז מכלל דרישא לאו בע"ז עסקינן (3562)
67R. Hannina of Sura said : [In the sequel] he merely states the reason : What is the reason that we do not say a benediction over the light or spices of the gentiles ? Because the assumption is the banquet of gentiles is dedicated to idolatry.
א"ר חנינא מסורא מה טעם קאמר מה טעם אין מברכין לא על הנר ולא על הבשמים של עכו"ם מפני שסתם מסבת עובדי כוכבים לע"ז (4844)
68Our Rabbis have taught : We say a benediction over the light which rested but not if it has not rested. What means "rested" and "not rested"?
ת"ר אור ששבת מברכין עליו ושלא שבת אין מברכין עליו (מאי שבת) ומאי לא שבת (4575)
Folio 53a דף נג ע״א
69If we would say that it has not rested because of work [which has been done on the Sabbath by its illumination], even if it be work which is permitted, there is a teaching : We may say the benediction over the light used [on the Sabbath] by a woman in confinement or an invalid !
אי נימא לא שבת מחמת מלאכה אפילו ממלאכה דהתירא והתניא אור של חיה ושל חולה מברכין עליו (4167)
70Rab Nahman b. Isaac said : What means "rested"? It rested from work which is a transgression [on the Sabbath]. There is a teaching to the same effect : We may at the conclusion of the Sabbath say the benediction over [the light of] a lantern which has been burning the whole day.
אר"נ בר יצחק מאי שבת ששבת מחמת מלאכת עבירה תנ"ה עששית שהיתה דולקת והולכת כל היום כולו למ"ש מברכין עליה: (7924)
71Our Rabbis have taught : We may make the benediction over a light kindled by a gentile from an Israelite or kindled by an Israelite from a gentile, but not over a light kindled by a gentile from a gentile. Why is [the light kindled] by a gentile from a gentile different that one may not [say the benediction over it] ?
ת"ר נכרי שהדליק מישראל וישראל שהדליק מנכרי מברכין עליו נכרי מנכרי אין מברכין עליו (4763)
72Because it has not "rested." If so, the light kindled by an Israelite from a gentile may likewise not have "rested" !
מ"ש נכרי מנכרי דלא משום דלא שבת א"ה ישראל מנכרי נמי הא לא שבת (3804)
73And shouldest thou say that the light which is prohibited ceases to exist whereas the other is quite a different one and came into being in the hand of the Israelite, there is the teaching : Who causes a flame to issue into the public way [on the Sabbath] has incurred guilt ; but why has he incurred guilt ? What he has taken up he has not set down, and what he has set down he has not taken up!
וכי תימא הך איסורא אזל ליה והא אחרינא הוא ובידא דישראל קא מתילדא אלא הא דתניא המוציא שלהבת לר"ה חייב אמאי חייב מה שעקר לא הניח ומה שהניח לא עקר (5704)
74There is certainly also a prohibition [about the light kindled by an Israelite from a gentile], but when he says the benediction he does so over the additional part which is permitted. If so, a light kindled by a gentile from a gentile should also be allowed !
אלא לעולם דאיסורא נמי איתיה וכי קא מברך אתוספתא דהתירא קא מברך אי הכי נכרי מנכרי נמי (4092)
75Really that is so ; but there is a fear because of the first gentile and the first torch.
אין ה"נ גזרה משום נכרי ראשון ועמוד ראשון: (2237)
76Our Rabbis have taught : Were one walking [at the conclusion of the Sabbath] outside the town and saw a light, if the majority [of the inhabitants] are gentiles, he should not say the benediction [over that light], but if the majority are Israelites, he may say it.
ת"ר היה מהלך חוץ לכרך וראה אור אם רוב נכרים אינו מברך אם רוב ישראל מברך (3458)
77This is self-contradictory ! Thou sayest, "If the majority are gentiles, he should not say the benediction," hence if they are half [gentiles] and half [Israelites] he may say it. Then it continues, "If the majority are Israelites, he may say it," hence if they are half and half, he may not say it !
הא גופא קשיא אמרת אם רוב נכרים אינו מברך הא מחצה על מחצה מברך והדר תני אם רוב ישראל מברך הא מחצה על מחצה אינו מברך (5148)
78It is quite right that even if they are half and half, he should also say the benediction ; but since he taught the first clause "If the majority are gentiles," he also adds "If the majority are Israelites."
בדין הוא דאפי' מחצה על מחצה נמי מברך ואיידי (דתנ') רישא רוב נכרים תנא סיפא רוב ישראל: (3352)
79Our Rabbis have taught : Were one walking [at the conclusion of the Sabbath] outside the town and saw a child holding a torch, he makes inquiries ; if the child is an Israelite, he says the benediction [over the lighted torch], but if a gentile, he does not.
ת"ר היה מהלך חוץ לכרך וראה תינוק ואבוקה בידו בודק אחריו אם ישראל הוא מברך אם נכרי הוא אינו מברך (3864)
80Why is a child specified? It is the same even with an adult!
מאי איריא תינוק אפי' גדול נמי (1073)
81Rab Judah said in the name of Rab: We are here dealing with a point of time near to the setting of the sun; so if it were an adult, it is obvious that he must certainly be a gentile. But in the case of a child, one might say it is an Israelite and it is by chance that he is holding [the torch].
אמר רב יהודה אמר רב הכא בסמוך לשקיעת החמה עסקי' גדול מוכחא מילתא דודאי נכרי הוא תינוק אימר ישראל הוא אקרי ונקיט: (5050)
82Our Rabbis have taught : Were one walking [at the conclusion of the Sabbath] outside the town and saw a light, if it is as thick as the opening of a furnace he says the benediction over it, but if it is not, he does not say the benediction over it.
ת"ר היה מהלך חוץ לכרך וראה אור אם עבה כפי הכבשן מברך עליו ואם לאו אינו מברך עליו (3020)
83One taught: We do say the benediction over the light of a furnace; but there is another teaching : We do not say the benediction over it !
תני חדא אור של כבשן מברכין עליו ותניא אידך אין מברכין עליו (2821)
84There is no contradiction ; because the latter refers to the beginning [of its kindling], the other subsequently.
לא קשיא הא בתחלה הא לבסוף (1077)
85One taught : We do say the benediction over the light of an oven or stove ; but there is another teaching: We do not say the benediction over it!
תני חדא אור של תנור ושל כירים מברכין עליו ותניא אידך אין מברכין עליו (3721)
86There is no contradiction ; because the latter refers to the beginning [of its kindling], the other subsequently.
לא קשיא הא בתחלה הא לבסוף (1077)
87One taught : We do say the benediction over the light of a Synagogue or House of Study ; but there is another teaching : We do not say the benediction over it !
תני חדא אור של בית הכנסת ושל בית המדרש מברכין עליו ותניא אידך אין מברכין עליו (4693)
88There is no contradiction ; the latter referring to a case where there is a distinguished person present, the other to a case where there is no distinguished person present.
ל"ק הא דאיכא אדם חשוב הא דליכא אדם חשוב (965)
89But if thou wilt I can say that both refer to where a distinguished person is present, and still there is no contradiction ; the one referring to where there is a beadle, the other to where there is no beadle. Or if thou wilt I can say that
ואי בעית אימא הא והא דאיכא אדם חשוב ולא קשיא הא דאיכא חזנא הא דליכא חזנא (1659)
90both refer to where there is a beadle, and still there is no contradiction ; the one referring to where there is moonlight and the other to where there is no moonlight.
ואב"א הא והא דאיכא חזנא ולא קשיא הא דאיכא סהרא והא דליכא סהרא: (1229)
91Our Rabbis have taught : If they were sitting in the House of Study [at the conclusion of the Sabbath] and light is brought to them, Bet Shammai declare that each one says the benediction for himself ; but Bet Hillel declare that one says the benediction for all, because it is said, "In the multitude of people is the King's glory" (Prov. xiv. 28).
ת"ר היו יושבין בבית המדרש והביאו אור לפניהם בש"א כל אחד ואחד מברך לעצמו ובה"א אחד מברך לכולן משום שנאמר (משלי יד, כח) ברוב עם הדרת מלך (5718)
92It is quite right that Bet Hillel explain the reason [for their view] ; but what is the reason of Bet Shammai ? They hold that it will cause an interruption in the House of Study.
בשלמא ב"ה מפרשי טעמא אלא בית שמאי מאי טעמא קסברי מפני בטול בית המדרש (3656)
93There is a teaching to the same effect : Those who belonged to the school of Rabban Gamaliel used not to exclaim Marpe' in the House of Study because of the interruption it causes.
תניא נמי הכי של בית רבן גמליאל לא היו אומרים מרפא בבית המדרש מפני בטול בית המדרש: (4525)
94We may not say the benediction over the light or spices of the dead. What is the reason ? The light which is kindled [for the dead] is in its honour and the spices are used to remove the odour.
אין מברכין לא על הנר ולא על הבשמים של מתים: מ"ט נר לכבוד הוא דעבידא בשמים לעבורי ריחא הוא דעבידי (3628)
95Rab Judah said in the name of Rab: Over a light which they carry before [the corpse] by day or by night no benediction is to be made ; but we may say it over a light which is only carried before it at night.
אמר רב יהודה אמר רב כל שמוציאין לפניו ביום ובלילה אין מברכין עליו וכל שאין מוציאין לפניו אלא בלילה מברכין עליו (3636)
96Rab Huna said : We may not say the benediction over spices used in a privy or the oil which is used to remove the dirt.
אמר רב הונא בשמים של בית הכסא ושמן העשוי להעביר את הזוהמא אין מברכין עליו (3793)
97That is to say that the benediction [for spices] is not to be pronounced over anything which is not used for the purpose of smelling. Against this is quoted : If one enters a perfumer's shop and smells the odour, even though he sit there all day he only pronounces the benediction once ; but if he keeps going in and out, he pronounces it each time. But here [the perfume] was not for smelling and still he says the benediction !
למימרא דכל היכא דלאו לריחא עבידא לא מברכין עלויה מיתיבי הנכנס לחנותו של בשם והריח ריח אפילו ישב שם כל היום כלו אינו מברך אלא פעם אחד נכנס ויצא נכנס ויצא מברך על כל פעם ופעם והא הכא דלאו לריחא הוא דעבידא וקמברך (7219)
98Yes, it is there for smelling, so that people should smell it and come to buy.
אין לריחא נמי הוא דעבידא כי היכי דנירחו אינשי וניתו ונזבון מיניה (1945)
99Our Rabbis have taught : Were one walking outside the town and smelt a fragrant odour, if the majority [of the inhabitants] are gentiles, he must not pronounce a benediction ; but if the majority are Israelites, he does. R. Jose said : Even if the majority are Israelites he must likewise not pronounce a benediction, because the daughters of Israel use incense for purposes of sorcery.
תנו רבנן היה מהלך חוץ לכרך והריח ריח אם רוב עובדי כוכבים אינו מברך אם רוב ישראל מברך רבי יוסי אומר אפי' רוב ישראל נמי אינו מברך מפני שבנות ישראל מקטרות לכשפים (8042)
100But do all of them burn incense for sorcery ? Some for sorcery and some also to perfume their garments ; hence it will be found that the majority [in the town] do not use it for smelling, and where the majority do not use it for smelling, the benediction is not to be pronounced.
אטו כולהו לכשפים מקטרן ה"ל מיעוטא לכשפים ומיעוטא נמי לגמר את הכלים אשתכח רובא דלאו לריחא עביד וכל רובא דלאו לריחא עביד לא מברך (4882)
101R. Hiyya b. Abba said in the name of R. Johanan : He who walks on the Sabbath-eve in Tiberias and at the conclusion of the Sabbath in Sepphoris and smells a fragrant odour should not pronounce the benediction because the presumption is that it is only being used to perfume garments.
אמר ר' חייא בר אבא אמר רבי יוחנן המהלך בערבי שבתות בטבריא ובמוצאי שבתות בצפורי והריח ריח אינו מברך מפני שחזקתו אינו עשוי אלא לגמר בו את הכלים (7669)
102Our Rabbis have taught : If one were walking in a street where idolatry [is practised] and takes pleasure in smelling the odour [of incense] he is a sinner.
תנו רבנן היה מהלך בשוק של עכו"ם נתרצה להריח הרי זה חוטא: (2996)
Folio 53b דף נג ע״ב
103Nor do we say the benediction over the light until one can make use of its illumination.
ואין מברכין על הנר עד שיאותו: (1541)
104Rab Judah said in the name of Rab : The phrase "until one can make use of its illumination" does not mean that one must actually use it, but if one who stands near to it can use its light, then even those who are at a distance [may say the benediction]. Similarly said Rab Ashe : We have learnt that one at a distance [may say the benediction].
אמר רב יהודה אמר רב לא יאותו יאותו ממש אלא כל שאילו עומד בקרוב ומשתמש לאורה ואפילו ברחוק מקום וכן אמר רב אשי ברחוק מקום שנינו (6743)
105Against this is quoted : If he had a light hidden in his bosom or in a lantern or saw a flame but made no use of its light or used its light without seeing its flame, he must not say the benediction until he sees the flame and makes use of its light !
מיתיבי היתה לו נר טמונה בחיקו או בפנס או שראה שלהבת ולא נשתמש לאורה או נשתמש לאורה ולא ראה שלהבת אינו מברך עד שיראה שלהבת וישתמש לאורה (9505)
106It is quite right that one uses the light without seeing the flame, for it may happen to stand in a corner ; but how is it possible to see the flame without using its light? Is it not when it is far off?
בשלמא משתמש לאורה ולא ראה שלהבת משכחת לה דקיימא בקרן זוית אלא ראה שלהבת ולא נשתמש לאורה היכי משכחת לה לאו דמרחקא (8000)
107No, it refers to when it keeps growing dimmer.
לא כגון דעמיא ואזלא: (280)
108Our Rabbis have taught : We may say the benediction over glowing coals, but not over dying coals. What is to be understood by glowing coals? Rab Hisda said : When one puts a chip of wood to them and it ignites.
ת"ר גחלים לוחשות מברכין עליהן אוממות אין מברכין עליהן ה"ד לוחשות אמר רב חסדא כל שאילו מכניס לתוכן קיסם ודולקת מאיליה (6179)
109The question was asked : Is the word for dying coals spelt 'omemot or 'omemot?
איבעיא להו אוממות או עוממות (1197)
110Come and hear : For Rab Hisda b. Abdemi quoted, "The cedars in the garden of God could not darken ['amam] it" (Ezek. xxxi. 8).
ת"ש דאמר רב חסדא בר אבדימי (יחזקאל לא, ח) ארזים לא עממוהו בגן אלהים (2086)
111Raba said : [The statement of the Mishnah means] one must actually use the illumination.
ורבא אמר יאותו ממש (1253)
112And how [near must he be to the light] ? 'Ulla said : Sufficient for one to be able to distinguish between an as and a dupondium. Hezekiah said : Sufficient for one to be able to distinguish between the stamp of a Tiberian coin and a Sepphorian coin.
וכמה אמר עולא כדי שיכיר בין איסר לפונדיון חזקיה אמר כדי שיכיר בין מלוזמא של טבריא למלוזמא של צפורי (4115)
113Rab Judah said the benediction over the light in the house of Ada the waiter. Raba said it over the light in the house of Guria b. Hamma. Abbai said it over the light in the house of Bar Abbuha.
רב יהודה מברך אדבי אדא דיילא רבא מברך אדבי גוריא בר חמא אביי מברך אדבי בר אבוה (2043)
114Rab Judah said in the name of Rab : One does not go looking for a light as we do for other commandments. R. Zera said : At first I used to go about [searching for a light] but since I heard the statement of Rab Judah in the name of Rab, I also do not go searching for it ; but should it chance to me of its own accord, I say the benediction.
אמר רב יהודה אמר רב אין מחזרין על האור כדרך שמחזרים על המצות א"ר זירא מריש הוה מהדרנא כיון דשמענא להא דרב יהודה אמר רב אנא נמי לא מהדרנא אלא אי מקלע לי ממילא מבריכנא: (6895)
115If one ate and forgot to say Grace, etc. Rab Zebid (another version : Rab Dimai b. Abba) said : The dispute is only in the case of one who has forgotten ; but if he omitted it intentionally, all agree that he must return to his place and say Grace.
מי שאכל וכו': אמר רב זביד ואיתימא רב דימי בר אבא מחלוקת בשכח אבל במזיד ד"ה יחזור למקומו ויברך (3549)
116This is obvious, because the Mishnah states "and forgot"!
פשיטא ושכח תנן (1234)
117Thou mayest, however, argue that the same thing applies to one who omitted it intentionally and the statement "he forgot" is only intended to show the extreme view of Bet Shammai ; therefore he informs us.
מהו דתימא ה"ה אפילו במזיד והאי דקתני ושכח להודיעך כחן דב"ש קמ"ל (2325)
118There is a teaching : Bet Hillel said to Bet Shammai : According to your words, he who ate at the top of the Temple Mount and forgot and descended without saying Grace must return to the top and say it! Bet Shammai replied to Bet Hillel : According to your words, if one left a purse at the top of the Temple Mount, should he not go up to fetch it? For his own purpose he may go up ; how much more so for the honour of Heaven !
תניא אמרו להם ב"ה לב"ש לדבריכם מי שאכל בראש הבירה ושכח וירד ולא ברך יחזור לראש הבירה ויברך אמרו להן ב"ש לב"ה לדבריכם מי ששכח ארנקי בראש הבירה לא יעלה ויטלנה לכבוד עצמו הוא עולה לכבוד שמים לא כל שכן (8880)
119There were two disciples ; one acted in error according to the view of Bet Shammai and found a purse of gold, and the other acted deliberately according to the view of Bet Hillel and a lion devoured him.
הנהו תרי תלמידי חד עביד בשוגג כב"ש ואשכח ארנקא דדהבא וחד עביד במזיד כב"ה ואכליה אריא (3085)
120Rabbah b. Bar Hannah was journeying with a caravan ; he ate but forgot to say Grace. He said [to himself], "How shall I act ? If I tell them I have forgotten to say Grace, they will answer, 'Say it now ; for wherever thou utterest a benediction it is to the All-merciful thou dost utter it.' It is better that I tell them I have lost a golden dove." He said to them, "Wait for me, because I have lost a golden dove." He went back, said Grace and found a golden dove. Why exactly a dove ? Because the Community of Israel is likened to a dove ; for it is written,
רבה בב"ח הוה קאזל בשיירתא אכל ואשתלי ולא בריך אמר היכי אעביד אי אמינא להו אנשאי לברך אמרי לי בריך כל היכא דמברכת לרחמנא מברכת מוטב דאמינא להו אנשאי יונה דדהבא אמר להו אנטרו לי דאנשאי יונה דדהבא אזיל ובריך ואשכח יונה דדהבא (8172)
121"The wings of the dove are covered with silver, and her pinions with the shimmer of gold" (Ps. Ixviii. 14). Just as a dove only escapes with the aid of its wings, so Israel is only delivered through the aid of the commandments.
ומאי שנא יונה דמתילי כנסת ישראל ליונה דכתיב (תהלים סח, יד) כנפי יונה נחפה בכסף ואברותיה בירקרק חרוץ מה יונה אינה ניצולת אלא בכנפיה אף ישראל אינן ניצולין אלא במצות: (7179)
122And what length of time may elapse, etc.
עד אימתי הוא וכו': (579)
123What is the length of time for food to be digested ? R. Johanan said : As long as he is not hungry. R. Simeon b. Lakish said : As long as he is thirsty on account of the food he has eaten.
כמה שיעור עכול א"ר יוחנן כל זמן שאינו רעב וריש לקיש אמר כל זמן שיצמא מחמת אכילתו (4628)
124Rab Jemar b. Shelamya said to Mar Zotra (another version : Rab Jemar b. Shezbi to Mar Zotra) : Did R. Simeon b. Lakish say that? For lo, R. Ammi declared in the name of R. Simeon b. Lakish : What is the length of time for food to be digested ? Sufficient time for a person to walk four Mil !
א"ל רב יימר בר שלמיא למר זוטרא ואמרי לה רב יימר בר שיזבי למר זוטרא מי אמר ריש לקיש הכי והאמר רב אמי אמר ריש לקיש כמה שיעור עכול כדי להלך ארבע מילין (7628)
125There is no contradiction, one referring to a heavy meal, the other to a light meal.
ל"ק כאן באכילה מרובה כאן באכילה מועטת: (1186)
126If wine is brought to them, etc.
בא להם יין וכו': (180)
127That is to say an Israelite may respond although he has not heard the whole of the benediction. But since he has not heard it, how can he fulfil his obligation?
למימרא דישראל אע"ג דלא שמע כולה ברכה עונה וכי לא שמע היכי נפיק (2566)
128Hiyya b. Rab said: refers to a man] who has not eaten with them. Similarly said Rab Nahman in the name of Rabbah b. Abbuha : It refers to a man who has eaten with them. Rab said to his son Hiyya, "My son, snatch [the cup of wine] and say Grace" ; and similarly said Rab Huna to his son Rabbah, "Snatch [the cup of wine] and say Grace."
אמר חייא בר רב בשלא אכל עמהן וכן אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה בשלא אכל עמהן א"ל רב לחייא בריה ברי חטוף ובריך וכן אמר רב הונא לרבה בריה חטוף ובריך (5541)
129That is to say, he who says Grace is superior to him who just responds "Amen" ; but lo, there is a teaching : R. Jose says : Greater is he who responds "Amen" than he who says Grace!
למימרא דמברך עדיף ממאן דעני אמן והתניא ר' יוסי אומר גדול העונה אמן יותר מן המברך (3355)
130R. Nehorai said to him : By Heaven it is so. Thou canst prove it ; for behold the common soldiers go down to open the fight but the veterans go down to win the victory.
א"ל ר' נהוראי השמים כן הוא תדע שהרי גוליירין יורדין ומתגרין [במלחמה] וגבורים יורדין ומנצחין (4203)
131This matter is discussed by the Tannaim; for there is a teaching : Both he who says the benediction and he who responds "Amen" are implied, only he who says the benediction is more quickly [rewarded] than he who responds "Amen."
תנאי היא דתניא אחד המברך ואחד העונה אמן במשמע אלא שממהרין למברך יותר מן העונה אמן (3822)
132Samuel asked Rab : Should one respond "Amen" after the children in school? He replied : We make the response "Amen" after everybody except school-children, because they only utter [the benediction] for the purpose of learning it. This rule applies when it is not the time that they read the Haftarah ; but should it be the time when they read the Haftarah, one does make the response.
בעי מיניה שמואל מרב מהו לענות אמן אחר תינוקות של בית רבן אמר ליה אחר הכל עונין אמן חוץ מתינוקות של בית רבן הואיל ולהתלמד עשויין וה"מ בדלא עידן מפטרייהו אבל בעידן מפטרייהו עונין (8936)
133Our Rabbis have taught : The oil prevents the Grace [from beign said] — these are the words of R.Zilai ; but R. Ziwai says ; It does not prevent it. R. Aha says : Good oil prevents it. R. Zohamai says : Just as one who is dirty is unfit for the Temple-service, so are dirty hands unfit for the Grace.
ת"ר שמן מעכב את הברכה דברי רבי זילאי רבי זיואי אומר אינו מעכב רבי אחא אומר שמן טוב מעכב ר' זוהמאי אומר כשם שמזוהם פסול לעבודה כך ידים מזוהמות פסולות לברכה (6955)
134Rab Nahman b. Isaac said : I know neither Zilai nor Ziwai nor Zohamai ; but I know the following teaching : Rab Judah said in the name of Rab (another version : it is taught in a Baraita) : "Sanctify yourselves" (Lev. xi. 44) — i.e. the washing before the meal ; "and be ye holy" (ibid.) — i.e. the washing after the meal ; "for holy" (ibid.) — i.e. the oil ; "I am the Lord your God" — i.e. the Grace.
אמר רב נחמן בר יצחק אנא לא זילאי ולא זיואי ולא זוהמאי ידענא אלא מתניתא ידענא דאמר רב יהודה אמר רב ואמרי לה במתניתא תנא (ויקרא כ, ז) והתקדשתם אלו מים ראשונים והייתם קדושים אלו מים אחרונים כי קדוש זה שמן אני יי' אלהיכם זו ברכה: (9719)
135May we return unto thee : The following are the points of variance !
הדרן עלך אלו דברים (672)
English: Berakhot, A. Cohen, The Babylonian Talmud: Tractate Berakot (Cambridge University Press, 1921), public domain; Sukkah and Megillah, Daf Shevui (Conservative Yeshiva), CC0; Ta'anit, Henry Malter, The Treatise Ta'anit of the Babylonian Talmud (Jewish Publication Society, 1928), public domain; Chagigah, A. W. Streane, A Translation of the Treatise Chagigah from the Babylonian Talmud (Cambridge University Press, 1891), public domain; Makkot, Sefaria Community Translation, CC0. Hebrew and Aramaic: Ta'anit, Malter's critical text (1928, public domain; his notes not reproduced); the others, Wikisource Talmud Bavli (Vilna edition), via Sefaria, licensed CC BY-SA 3.0 (this site's cleaned copy of that text is shared under the same license); changes made (markup and images removed).