My LORD’s BibleBabylonian Talmud Berakhot 3
Folio 17b דף יז ע״ב
1MISHNAH He whose dead is lying before him [unburied] is exempt from the reading of the Shema', from Tefillah, Tefillin and all the commandments mentioned in the Torah.
מתני׳ מי שמתו מוטל לפניו פטור מק"ש ומן התפלה ומן התפילין ומכל מצות האמורות בתורה (5492)
2The bearers of the bier and they who relieve them, and they who relieve these latter — such as are before the bier and such as are behind it — they who are before it, whose services will be required, are exempt ; but they who are behind it, whose services may still be required, are under the obligation. But both are exempt from the Tefillah.
נושאי המטה וחלופיהן וחלופי חלופיהן את שלפני המטה ואת שלאחר המטה את שלפני המטה צורך בהם פטורים ואת שלאחר המטה צורך בהם חייבין ואלו ואלו פטורים מן התפלה (7022)
3Having buried the dead and returned [from the grave], if they have sufficient time to begin and finish [the Shema'] before arriving at the row, they should commence it ; but if they have not sufficient time, they should not commence it.
קברו את המת וחזרו אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה יתחילו ואם לאו לא יתחילו (4404)
4As for those who stand in the row, the inner line is exempt, the outer line under the obligation. [not translated]
העומדים בשורה הפנימיים פטורים והחיצונים חייבים (נשים ועבדים וקטנים פטורים מק"ש ומן התפילין וחייבין בתפלה ובמזוזה ובברכת המזון): (1583)
5GEMARA When the body is lying before him, he is exempt; [it is consequently to be inferred that] when it is not lying before him, he is not exempt !
גמ׳ מוטל לפניו אין ושאינו מוטל לפניו לא (1030)
6I quote in objection : He whose dead is lying before him should eat his meal in another room, and if he has no other room he should eat in a neighbour's house ; if such be not available, he should put up a partition and have his meal ; if he has nothing wherewith to make a partition, he should turn his face away [from the body] and eat. But he must not have his meal in a reclining position, or partake of meat or drink wine ; nor does he say Grace or arrange Zimmun,
ורמינהי מי שמתו מוטל לפניו אוכל בבית אחר ואם אין לו בית אחר אוכל בבית חבירו ואם אין לו בית חבירו עושה מחיצה ואוכל ואם אין לו דבר לעשות מחיצה מחזיר פניו ואוכל ואינו מיסב ואוכל ואינו אוכל בשר ואינו שותה יין ואינו מברך ואינו מזמן (8961)
Folio 18a דף יח ע״א
7nor do others say Grace on his behalf or include him for Zimmun. He is likewise exempt from the reading of the Shema', from Tefillah, Tefillin, and all the commandments mentioned in the Torah. On the Sabbath, however, he may recline at his meal, eat meat and drink wine, say Grace and arrange Zimmun, and others may say Grace on his behalf and include him for Zimmun ; and he is under the obligation of reading the Shema' and Tefillah, and all the commandments mentioned in the Torah. Rabban Simeon b. Gamaliel says : Since he is under the obligation of these, he has obviously the obligation of them all !
ואין מברכין עליו ואין מזמנין עליו ופטור מקריאת שמע ומן התפלה ומן התפילין ומכל מצות האמורות בתורה ובשבת מיסב ואוכל בשר ושותה יין ומברך ומזמן ומברכין עליו ומזמנין עליו וחייב בכל המצות האמורות בתורה. רשב"ג אומר מתוך שנתחייב באלו נתחייב בכולן (13420)
8And R. Johanan asked : What is the point of divergence between them? The question of connubial intercourse.
וא"ר יוחנן מאי בינייהו תשמיש המטה איכא בינייהו (1709)
9It is here at any rate taught that [the mourner, although he is not in the same room as the body,] is exempt from reading the Shema', from Tefillah, Tefillin, and all the commandments mentioned in the Torah ! Rab Pappa replied : [The Baraita] is to be interpreted as referring to one who turns his face from the body and eats. Rab Ashe said : Since the duty of burying rests upon him, it is to be regarded as though the body was lying before him; as it is said, "And Abraham rose up from before his dead" (Gen. xxiii. 3) and it is said "That I may bury my dead from before me" (ibid. v. 4), i.e. so long as the duty of burial rested upon him, it was as though the body was actually before him.
קתני מיהת פטור מקריאת שמע ומן התפלה ומן התפילין ומכל מצות האמורות בתורה אמר רב פפא תרגמא אמחזיר פניו ואוכל רב אשי אמר כיון שמוטל עליו לקוברו כמוטל לפניו דמי שנאמר (בראשית כג, ג) ויקם אברהם מעל פני מתו ונאמר ואקברה מתי מלפני כל זמן שמוטל עליו לקוברו כמוטל לפניו דמי (13733)
10He whose dead [is lying before him] is exempt, but [so it may The be inferred,] not the watcher. But lo, there is a teaching :
מתו אין אבל משמרו לא (1157)
11Who watches the body, although it is not his dead, is exempt from reading the Shema', from Tefillah, Tefillin, and all the commandments mentioned in the Torah ! "Who watches the body, although it is not his dead" [so stated the Baraita ; therefore it is to be inferred] if it is his dead, although he does not watch the body, [he is exempt].
והתניא המשמר את המת אע"פ שאינו מתו פטור מק"ש ומן התפלה ומן התפילין ומכל מצות האמורות בתורה משמרו אע"פ שאינו מתו מתו אע"פ שאינו משמרו (9902)
12If it be his dead or if he watches it, he is exempt ; but [so it may be inferred] one who walks in a cemetery is not ! But lo, there is a teaching : A man must not walk in a cemetery with his Tefillin on his head or holding a scroll of the Torah and reading therein ; should he do so, he commits a transgression because of the injunction : "Whoso mocketh the poor blasphemeth his Maker" (Prov. xvii. 5) !
מתו ומשמרו אין אבל מהלך בבית הקברות לא והתניא לא יהלך אדם בבית הקברות ותפילין בראשו וספר תורה בזרועו וקורא ואם עושה כן עובר משום (משלי יז, ה) לועג לרש חרף עושהו (9257)
13In this latter case, within four cubits [of the grave] it is forbidden, but beyond that limit, he is under the obligation ; for the teacher has said : A dead body affects four cubits with regard to the reading of the Shema'. But here [in the case of a mourner or watcher], even beyond the limit of four cubits he is exempt.
התם תוך ארבע [אמות] הוא דאסור חוץ לארבע אמות חייב דאמר מר מת תופס ד' אמות לק"ש הכא חוץ לד' אמות נמי פטור: (6116)
14It was stated above [in the Baraita] : "Who watches the body, although it is not his dead, is exempt from reading the Shema', from Tefillah, Tefillin, and all the commandments mentioned in the Torah." Should there be two [watchers], they take it in turn to watch and read. Ben Azzai says : Should they be bringing the body in a boat, they place it in one corner and they both pray in another corner !
גופא המשמר את המת אע"פ שאינו מתו פטור מקריאת שמע ומן התפלה ומן התפילין ומכל מצות האמורות בתורה היו שנים זה משמר וזה קורא וזה משמר וזה קורא בן עזאי אומר היו באים בספינה מניחו בזוית זו ומתפללין שניהם בזוית אחרת (12707)
15What is the point of divergence between them ? Rabina said : They differ whether we have fear of mice [gnawing the body] ; the former holds there is such fear, the other there is not.
מאי בינייהו אמר רבינא חוששין לעכברים איכא בינייהו מר סבר חיישינן ומר סבר לא חיישינן: (3736)
16Our Rabbis have taught : He who is removing bones from one place to another must not put them into a saddle-bag and set them upon an ass and ride upon them, because this is disrespectful treatment ; but if he is afraid of heathens or robbers, he may do so. What they say of bones applies also to a scroll of the Torah.
ת"ר המוליך עצמות ממקום למקום הרי זה לא יתנם בדסקיא ויתנם על גבי חמור וירכב עליהם מפני שנוהג בהם מנהג בזיון ואם היה מתירא מפני נכרים ומפני לסטים מותר וכדרך שאמרו בעצמות כך אמרו בספר תורה (9570)
17To which [clause in this teaching does this last statement refer] ? If to the first clause, it is self-evident ; for is a scroll of the Torah less than bones? Nay; it refers to the second clause.
אהייא אילימא ארישא פשיטא מי גרע ספר תורה מעצמות אלא אסיפא: (3135)
18Rahbah said in the name of R. Judah : Whoever sees a body [being conveyed to burial] and does not accompany it commits a transgression because of [the injunction] "Whoso mocketh the poor blasphemeth his Maker" (Prov. xvii. 5). If he accompany it, what is his reward ? Rab Assi said : Of him the Scriptures state, "He that is gracious to the poor lendeth unto the Lord" (ibid. xix. 17) and "he that is gracious unto the needy honoureth Him" (ibid. xiv. 31).
אמר רחבה אמר רב יהודה כל הרואה המת ואינו מלוהו עובר משום לועג לרש חרף עושהו ואם הלוהו מה שכרו אמר רב אסי עליו הכתוב אומר (משלי יט, יז) מלוה ה' חונן דל (משלי יד, לא) ומכבדו חונן אביון: (6254)
19R. Hiyya and R. Jonathan were conversing as they walked in a cemetery, and the "fringes" belonging to R. Jonathan fell upon the graves. R. Hiyya said to him, "Lift them up, so that [the dead] shall not say, 'To-morrow they will come to us, but to-day they revile us'."
רבי חייא ורבי יונתן הוו שקלי ואזלי בבית הקברות הוה קשדיא תכלתא דרבי יונתן אמר ליה רבי חייא דלייה כדי שלא יאמרו למחר באין אצלנו ועכשיו מחרפין אותנו (7616)
20He asked him, "Do they know all that ; for lo, it is written, 'The dead know not anything' (Eccles. ix. 5)?" He answered, "If thou hast read [this verse], thou hast not read it a second time ; if a second time, then not a third time ; and if a third time, its meaning has not been explained to thee. 'For the living know that they shall die' (ibid.) — this refers to the righteous who are called living even in their death ; as it is said, 'And Benaiah the son of Jehoiada, the son of a living man of Kabzeel, who had done mighty deeds, he smote the two altar-hearths of Moab ; he went down also and slew a lion in the midst of a pit in time of snow' (II Sam. xxiii. 20).
אמר ליה ומי ידעי כולי האי והא כתיב (קהלת ט, ה) והמתים אינם יודעים מאומה אמר ליה אם קרית לא שנית אם שנית לא שלשת אם שלשת לא פירשו לך (קהלת ט, ה) כי החיים יודעים שימותו אלו צדיקים שבמיתתן נקראו חיים שנאמר (שמואל ב כג, כ) ובניהו בן יהוידע בן איש חי רב פעלים מקבצאל הוא הכה את שני אריאל מואב והוא ירד והכה את הארי בתוך הבור ביום השלג (15076)
Folio 18b דף יח ע״ב
21— 'Son of a living man !' Are there, then, in the whole world sons [born of! dead men ? But, 'son of a living man' [means] even in his death he is called 'living.' 'Of Kabzeel, who had done mighty deeds' — [he is so described] because he multiplied and gathered labourers for the Torah. 'He smote the two altar-hearths of Moab' — i.e. he left nobody like him, neither [in the time of] the first Temple nor the Second Temple. 'He went down also and slew a lion in the midst of a pit in time of snow' — some say :
בן איש חי אטו כולי עלמא בני מתי נינהו אלא בן איש חי שאפי' במיתתו קרוי חי רב פעלים מקבצאל שריבה וקבץ פועלים לתורה והוא הכה את שני אריאל מואב שלא הניח כמותו לא במקדש ראשון ולא במקדש שני (9373)
22He cut a hole in the ice into which he descended to bathe; others say : He learnt the Sifra debe Rab in a winter's day.
והוא ירד והכה את הארי בתוך הבור ביום השלג איכא דאמרי דתבר גזיזי דברדא ונחת וטבל איכא דאמרי דתנא סיפרא דבי רב ביומא דסיתוא. (5425)
23'But the dead know not anything' — this refers to the wicked who are called dead in their life-time; as it is said, 'And thou, O wicked one, thou art slain, the prince of Israel' (Ezek. xxi. 30)." Or if thou wilt, derive it from the following : "At the mouth of two witnesses, or three witnesses, shall the dead be put to death" (Deut. xvii. 6). But he is alive ! Nay, he is accounted as dead from the beginning.
והמתים אינם יודעים מאומה אלו רשעים שבחייהן קרויין מתים שנאמר (יחזקאל כא, ל) ואתה חלל רשע נשיא ישראל ואי בעית אימא מהכא (דברים יז, ו) על פי שנים עדים או (על פי) שלשה עדים יומת המת חי הוא אלא המת מעיקרא: (9211)
24The sons of R. Hiyya went out on to the land; their studies had been difficult for them, and they had had considerable trouble to remember them. One said to the other, "Does our father know of this trouble?" The other replied, "How should he know ? Lo, it is written, 'His sons come to honour him, and he knoweth it not' (Job xiv. 21)!"
בני ר' חייא נפוק לקרייתא אייקר להו תלמודייהו הוו קא מצערי לאדכוריה א"ל חד לחבריה ידע אבון בהאי צערא א"ל אידך מנא ידע והא כתיב (איוב יד, כא) יכבדו בניו ולא ידע (4691)
25The first said to him, "But does he not know ; for behold it is written, 'But his flesh grieveth for him, and his soul mourneth over him' (ibid. v. 22)? And R. Isaac has said : The worm is as painful to the flesh of the dead as a needle in the flesh of the living !"
א"ל אידך ולא ידע והא כתיב (איוב יד, כב) אך בשרו עליו יכאב ונפשו עליו תאבל ואמר רבי יצחק קשה רמה למת כמחט בבשר החי (4691)
26Some answer : The dead know of their own troubles, but not of the troubles of others.
אמרי בצערא דידהו ידעי בצערא דאחרינא לא ידעי (1499)
27Do they not [know of the troubles of others]? Lo, there is a teaching : It once happened that a pious man gave a denarius to a beggar on the New Year's eve in a time of drought. His wife upbraided him ; so he went and spent the night in the cemetery. He heard two spirits conversing. One said to the other, "Come, friend, let us wander in the world and hear behind the curtain what visitation is to come upon the world." The other spirit replied, "I cannot, because I am buried in a matting of reeds; but go thou and report to me what thou hearest." She went, and having wandered about returned. The other asked, "What didst thou hear, friend, behind the curtain ?" She replied, "I heard that if one sows in the first rainfall, the hail will smite it." This man thereupon went and sowed in the second rainfall. [The hail] destroyed everybody's crops but not his.
ולא והתניא מעשה בחסיד אחד שנתן דינר לעני בערב ר"ה בשני בצורת והקניטתו אשתו והלך ולן בבית הקברות ושמע שתי רוחות שמספרות זו לזו אמרה חדא לחברתה חברתי בואי ונשוט בעולם ונשמע מאחורי הפרגוד מה פורענות בא לעולם אמרה לה חברתה איני יכולה שאני קבורה במחצלת של קנים אלא לכי את ומה שאת שומעת אמרי לי הלכה היא ושטה ובאה ואמרה לה חברתה חברתי מה שמעת מאחורי הפרגוד אמרה לה שמעתי שכל הזורע ברביעה ראשונה ברד מלקה אותו הלך הוא וזרע ברביעה שניה של כל העולם כולו לקה שלו לא לקה (27498)
28The following year, he again spent the [New Year's] night in the cemetery, and heard the same two spirits conversing. One said to the other, "Come, let us wander in the world and hear behind the curtain what visitation is to come upon the world." The other spirit replied, "Have I not told thee, friend, that I cannot, because I am buried in a matting of reeds? But go thou and come and tell me what thou hearest." She went, and wandered about and returned. The other spirit asked, "What didst thou hear behind the curtain ?" She replied, "I heard that if one sows in the second rainfall, it will be smitten by the blast." This man went and sowed in the first rainfall. What everybody else sowed was smitten by the blast, but not his.
לשנה האחרת הלך ולן בבית הקברות ושמע אותן שתי רוחות שמספרות זו עם זו אמרה חדא לחברתה בואי ונשוט בעולם ונשמע מאחורי הפרגוד מה פורענות בא לעולם אמרה לה חברתי לא כך אמרתי לך איני יכולה שאני קבורה במחצלת של קנים אלא לכי את ומה שאת שומעת בואי ואמרי לי הלכה ושטה ובאה ואמרה לה חברתה חברתי מה שמעת מאחורי הפרגוד אמרה לה שמעתי שכל הזורע ברביעה שניה שדפון מלקה אותו הלך וזרע ברביעה ראשונה של כל העולם כולו נשדף ושלו לא נשדף (24943)
29His wife asked him, "How is it that last year everybody's crop was destroyed by hail, but not thine ; and this year everybody's crop was blasted except thine ?" He told her the whole story. It is related that very soon afterwards a quarrel broke out between the wife of that pious man and the mother of the girl. The former said to the other, "Come, I will show thee that thy daughter is buried in reed-matting."
אמרה לו אשתו מפני מה אשתקד של כל העולם כולו לקה ושלך לא לקה ועכשיו של כל העולם כולו נשדף ושלך לא נשדף סח לה כל הדברים הללו אמרו לא היו ימים מועטים עד שנפלה קטטה בין אשתו של אותו חסיד ובין אמה של אותה ריבה אמרה לה לכי ואראך בתך שהיא קבורה במחצלת של קנים (12637)
30The following year the same man went and spent the [New Year's] night in the cemetery, and he heard those spirits conversing. One said, "Come, friend, let us wander in the world and hear behind the curtain what visitation is to befall the world." The other replied, "Leave me alone, friend ; what has passed between me and thee has been overheard by the living." Infer from this that the dead do know !
לשנה האחרת הלך ולן בבית הקברות ושמע אותן רוחות שמספרות זו עם זו אמרה לה חברתי בואי ונשוט בעולם ונשמע מאחורי הפרגוד מה פורענות בא לעולם אמרה לה חברתי הניחני דברים שביני לבינך כבר נשמעו בין החיים אלמא ידעי (11249)
31[No ;] it is possible that some other person died and went and informed them.
דילמא איניש אחרינא שכיב ואזיל ואמר להו (1400)
32Come and hear : Ze'iri left a sum of money in charge of his landlady. During the time he went to the school of his master and returned, she died. He followed her to the court of death and asked her, "Where is the money?" She replied, "Go and take it from beneath the door-socket in such and such a place ; and tell my mother to send me my comb and tube of eye-paint through so-and-so who will arrive here to-morrow," Conclude from this that the dead do know !
ת"ש דזעירי הוה מפקיד זוזי גבי אושפזיכתיה עד דאתי ואזיל לבי רב שכיבה אזל בתרה לחצר מות אמר לה זוזי היכא אמרה ליה זיל שקלינהו מתותי בצנורא דדשא בדוך פלן ואימא לה לאימא תשדר לי מסרקאי וגובתאי דכוחלא בהדי פלניתא דאתיא למחר אלמא ידעי (11044)
34Come and hear : The father of Samuel was entrusted with some money belonging to orphans. At the time that he passed away, Samuel was not with him. People afterwards called him, "Son of the consumer of the orphans' money." He went after his father to the court of death and said to them, "I want Abba." They replied, "There are many of that name here." not translated. [He said to them] "I want Abba b. Abba." They answered, "There are also many of that name here." He said to them, "I want Abba b. Abba, the father of Samuel ; where is he?" They answered, "He has gone up to the heavenly seminary." In the meantime he noticed Levi who was seated apart. He asked him, "Why sittest thou apart? Why hast thou not gone up [to the heavenly seminary]?" He replied, "I was told, 'The number of years thou didst not attend the seminary of R. Aphes and didst grieve him on that account, we will not permit thee to ascend to the heavenly seminary'."
ת"ש דאבוה דשמואל הוו קא מפקדי גביה זוזי דיתמי כי נח נפשיה לא הוה שמואל גביה הוו קא קרו ליה בר אכיל זוזי דיתמי אזל אבתריה לחצר מות אמר להו בעינא אבא אמרו ליה אבא טובא איכא הכא אמר להו בעינא אבא בר אבא אמרו ליה אבא בר אבא נמי טובא איכא הכא אמר להו בעינא אבא בר אבא אבוה דשמואל היכא אמרו ליה סליק למתיבתא דרקיעא אדהכי חזייה ללוי דיתיב אבראי אמר ליה אמאי יתבת אבראי מאי טעמא לא סלקת אמר ליה דאמרי לי כל כי הנך שני דלא סליקת למתיבתא דרבי אפס ואחלישתיה לדעתיה לא מעיילינן לך למתיבתא דרקיעא (19339)
35In the meantime his father arrived ; and Samuel noticed that he wept and laughed. He said to him, " Why weepest thou?" He answered, "Because thou wilt soon come here." "And why dost thou laugh?" "Because thou art very highly thought of in this world." Samuel said to him, "If I am so esteemed, let them allow Levi to enter" ; and they permitted him to enter.
אדהכי והכי אתא אבוה חזייה דהוה קא בכי ואחיך אמר ליה מאי טעמא קא בכית אמר ליה דלעגל קא אתית מאי טעמא אחיכת דחשיבת בהאי עלמא טובא אמר ליה אי חשיבנא נעיילוה ללוי ועיילוהו ללוי (5715)
36He asked him, "Where is the orphans' money ?" He answered, "Go, take it from the enclosure of the mill. The upper and lower sums of money belong to us, the middle sum belongs to the orphans." He asked his father, "Why didst thou act in this manner?" He replied, "Should thieves come to steal, they would steal ours ; should the earth destroy, it would destroy ours." Conclude from this that the dead do know! [No ;] perhaps it was different with Samuel ; being a man so highly esteemed, it may have been announced in advance "Make way for him."
אמר ליה זוזי דיתמי היכא אמר ליה זיל שקלינהו באמתא דרחיא עילאי ותתאי דידן ומיצעי דיתמי אמר ליה מאי טעמא עבדת הכי אמר ליה אי גנובי גנבי מגנבו מדידן אי אכלה ארעא אכלה מדידן אלמא דידעי דילמא שאני שמואל כיון דחשיב קדמי ומכרזי פנו מקום . (8288)
37R. Jonathan likewise retracted; for R. Samuel b. Nahmani said in the name of R. Jonathan : Whence do we learn that the dead converse one with the other? As it is said, "And the Lord said unto him, This is the land which I swore unto Abraham, unto Isaac, and unto Jacob, saying" (Deut. xxxiv. 4). What means "saying"? The Holy One, blessed be He, spake to Moses, "Go, tell Abraham, Isaac and Jacob, The oath which I swore unto you have I fulfilled for your children."
ואף ר' יונתן הדר ביה דאמר רבי שמואל בר נחמני אמר ר' יונתן מנין למתים שמספרים זה עם זה שנאמר (דברים לד, ד) ויאמר ה' אליו זאת הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמר מאי לאמר אמר הקדוש ברוך הוא למשה לך אמור להם לאברהם ליצחק וליעקב שבועה שנשבעתי לכם כבר קיימתיה לבניכם (13909)
Folio 19a דף יט ע״א
38If thou shouldest imagine that they were not cognisant [of what transpires on earth], what use would it be to tell them ? On the other hand, if they were cognisant, what need was there for him to inform them ? To give the credit to Moses.
ואי ס"ד דלא ידעי כי אמר להו מאי הוי אלא מאי דידעי למה לי' למימר להו לאחזוקי ליה טיבותא למשה (2261)
39R. Isaac said : Whoever speaks [evil] of the dead is as though he spoke it of a stone. Some say that they are not aware [of what is spoken], while others say they are aware but it does not trouble them.
אמר רבי יצחק כל המספר אחרי המת כאלו מספר אחרי האבן איכא דאמרי דלא ידעי ואיכא דאמרי דידעי ולא איכפת להו (3870)
40But it is not so ! For Rab Pappa spoke [evil] of Mar Samuel [after his death], and a pole fell from the roof and split his skull !
איני והא אמר רב פפא חד אישתעי מילתא בתריה דמר שמואל ונפל קניא מטללא ובזעא לארנקא דמוחיה (4187)
41It is different with a Rabbinical scholar, because the Holy One, blessed be He, defends his honour.
שאני צורבא מרבנן דקודשא בריך הוא תבע ביקריה (2460)
42R. Joshua b. Levi said : Whoever talks [evil] after the bier of disciplas of the wise will fall into Gehinnom ; as it is said, "But as for such as turn aside unto their crooked ways, the Lord will lead them away with the workers of iniquity. Peace be upon Israel" (Ps. cxxv. 5) — i.e. even at a time when "there is peace upon Israel," "the Lord will lead them away with the workers of iniquity."
אמר רבי יהושע בן לוי כל המספר אחר מטתן של תלמידי חכמים נופל בגיהנם שנא' (תהלים קכה, ה) והמטים עקלקלותם יוליכם ה' את פועלי האון שלום על ישראל אפילו בשעה ששלום על ישראל יוליכם ה' את פועלי האון (8938)
43It was taught by the school of R. Ishmael : If thou seest a scholar committing an offence at night, do not criticise him for it by day ; perhaps he has repented by then. Dost thou imagine perhaps he has repented? Nay, he has certainly repented. This refers only to an offence concerned with his person ; but in a matter involving money, [he may be criticised] until he refunds it to its owner.
תנא דבי ר' ישמעאל אם ראית תלמיד חכם שעבר עבירה בלילה אל תהרהר אחריו ביום שמא עשה תשובה שמא סלקא דעתך אלא ודאי עשה תשובה והני מילי בדברים שבגופו אבל בממונא עד דמהדר למריה: (9578)
44R. Joshua b. Levi also said : In twenty-four places [it is taught] that the Bet Din excommunicates a man for [lack of] respect to a teacher, and we learn them all in our Mishnah. R. Eleazar asked him : Where [are they to be found]? He replied : Search and thou wilt find them.
ואמר ר' יהושע בן לוי בכ"ד מקומות בית דין מנדי' על כבוד הרב וכולן שנינו במשנתנו אמר ליה ר' אלעזר היכא אמר ליה לכי תשכח (5753)
45He accordingly went and searched and found three — Who despises the washing of the hands, who talks [evil] after the bier of the disciples of the wise, and who acts arrogantly towards the Most High.
נפק דק ואשכח תלת המזלזל בנטילת ידים והמספר אחר מטתן של תלמידי חכמי' והמגיס דעתו כלפי מעלה (5073)
46"Who talks after the bier of disciples of the wise" ; where is this to be found ? There is a Mishnaic teaching : ['Akabya b. Mahalalel] used to say : We may not administer the waters of a woman suspected of adultery to a female proselyte or freed woman ; but the Sages say : We may do so. And they said to him, "It happened with Karkemit, a [handmaid] freed handmaid of Jerusalem, and Shemayah and Abtalion did administer the waters to her!" 'Akabya said to them, "It was for show that they made her drink." Thereupon the Sages excommunicated him and he died under the ban, and the Bet Din stoned his coffin.
המספר אחר מטתן של תלמידי חכמים מאי היא דתנן הוא היה אומר אין משקין לא את הגיורת ולא את המשוחררת וחכמים אומרים משקין ואמרו לו מעשה בכרכמית שפחה משוחררת בירושלים והשקוה שמעיה ואבטליון ואמר להם דוגמא השקוה ונדוהו ומת בנדויו וסקלו בית דין את ארונו (14257)
47"Whoever despises the washing of the hands" ; where is this found ? There is a Mishnaic teaching : R. Judah said : God forbid that we should suppose that 'Akabya b. Mahalalel was excommunicated, for the Temple-court was not locked upon any man of Israel equal to him in knowledge, purity and fear of sin. But who was it they excommunicated? It was Eleazar b. Hanok, because he made light of the washing of the hands ; and when he died the Bet Din sent and placed a large stone upon his coffin, to teach that whoever is excommunicated and dies under the ban, the Bet Din stones his coffin.
והמזלזל בנטילת ידים מאי היא דתנן א"ר יהודה חס ושלום שעקביא בן מהללאל נתנדה שאין עזרה ננעלת על כל אדם בישראל בחכמה ובטהרה וביראת חטא כעקביא בן מהללאל אלא את מי נדו את אלעזר בן חנוך שפקפק בנטילת ידים וכשמת שלחו בית דין והניחו אבן גדולה על ארונו ללמדך שכל המתנדה ומת בנדויו ב"ד סוקלין את ארונו (13609)
48"Who acts arrogantly towards the Most High" ; where is this to be found? There is a Mishnaic teaching : Simeon b. Shetah sent to Honi Hamme'aggel : "Thou art deserving of excommunication, and wert thou not Honi, I would pronounce the ban against thee ; but what can I do seeing that thou art petulant with the Omnipresent, and nevertheless He fulfils thy desires as a father gratifies a petulant child ; and concerning thee the Scriptures state, 'Let thy father and thy mother be glad, and let her that bore thee rejoice ' (Prov. xxiii. 25)." Is there no other instance [of arrogance towards God]?
המגיס דעתו כלפי מעלה מאי היא דתנן שלח לו שמעון בן שטח לחוני המעגל צריך אתה להתנדות ואלמלא חוני אתה גוזרני עליך נדוי אבל מה אעשה שאתה מתחטא לפני המקום ועושה לך רצונך כבן שמתחטא לפני אביו ועושה לו רצונו ועליך הכתוב אומר (משלי כג, כה) ישמח אביך ואמך ותגל יולדתך (12359)
49Yes, there is; for Rab Joseph has taught : Theodosius of Rome accustomed the Jews in Rome to eat kids roasted in their entirety on the Passover night. They sent him [the message] : "If thou wert not Theodosius, I would have issued a ban against thee, for thou hast induced Israelites to eat the holy things outside [Jerusalem]."
ותו ליכא והא איכא דתני רב יוסף תודוס איש רומי הנהיג את בני רומי להאכילן גדיים מקולסין בלילי פסחים שלח ליה שמעון בן שטח אלמלא תודוס אתה גוזרני עליך נדוי שאתה מאכיל את ישראל קדשים בחוץ (8950)
50But we are speaking of instances mentioned in our Mishnah ; and this is a Baraita !
במשנתנו קאמרינן והא ברייתא היא (1950)
51Is there none in the Mishnah ? Yes, there is ; for there is a Mishnaic teaching : If one has cut [a portable earthenware oven] into layers and placed sand between each layer, R. Eliezer declares it clean, but the Sages declare it unclean ; and this is what is known as "the oven of the serpent."
ובמתני' ליכא והא איכא הא דתנן חתכו חוליות ונתן חול בין חוליא לחוליא ר' אליעזר מטהר וחכמים מטמאים וזהו תנורו של עכנאי (4972)
52Why "serpent"? Rab Judah said in the name of Samuel : This teaches that the Sages wound it round with discussions as a serpent [winds itself round something] and proved that the oven was unclean.
מאי עכנאי אמר רב יהודה אמר שמואל מלמד שהקיפוהו הלכות כעכנאי זה וטמאוהו (2636)
53And there is a teaching : That day they brought everything that R. Eliezer had proclaimed clean and burnt it in his presence, and finally they excommunicated him.
ותניא אותו היום הביאו כל טהרות שטיהר ר"א ושרפום לפניו ולבסוף ברכוהו (3591)
54Despite this, we have not learnt a case of excommunication in the Mishnah ! And where are the twenty-four places to be found? R. Joshua b. Levi compares one thing with another, but R. Eleazar does not.
אפילו הכי נדוי במתני' לא תנן אלא בכ"ד מקומות היכא משכחת לה ר' יהושע בן לוי מדמה מילתא למילתא ור' אלעזר לא מדמה מילתא למילתא: (6150)
55The bearers of the bier and they who relieve them. Our Rabbis have taught : We should not carry out a body [for burial] near the time of reading the Shema' ; but if they have commenced to do so, we should not stop them. But it is not so ' For lo, Rab Joseph was borne out near the time of reading the Shema' ! With a highly esteemed man it is different
נושאי המטה וחלופיהן: ת"ר אין מוציאין את המת סמוך לק"ש ואם התחילו אין מפסיקין איני והא רב יוסף אפקוהו סמוך לק"ש אדם חשוב שאני: (5725)
56Such as are before the bier and stich as are behind it. Our Rabbis have taught : Those who are occupied with the funeral oration at the time when the body is lying before them should slip away one by one and read the Shema'; but if the body is not present, they sit and read the Shema' and the orator sits in silence ; they stand and say the Tefillah, and he justifies the divine decree, saying : "Lord of the Universe, I have often sinned before Thee, and Thou hast not exacted punishment from me for one in a thousand. May it be Thy will, O Lord our God, to repair our breaches and the breaches of all Thy people, the house of Israel, in mercy."
שלפני המטה ושלאחר המטה: ת"ר העוסקים בהספד בזמן שהמת מוטל לפניהם נשמטין אחד אחד וקורין אין המת מוטל לפניהם הן יושבין וקורין והוא יושב ודומם הם עומדים ומתפללין והוא עומד ומצדיק עליו את הדין ואומר רבון העולמים הרבה חטאתי לפניך ולא נפרעת ממני אחד מני אלף יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתגדור פרצותינו ופרצות כל עמך בית ישראל ברחמים (15475)
57Abbai said : A man ought not to speak thus ; for R. Simeon b. Lakish said, and it has been similarly taught in the name of R. Jose : A man should not open his mouth to Satan.
אמר אביי לא מבעי ליה לאינש למימר הכי דארשב"ל וכן תנא משמיה דרבי יוסי לעולם אל יפתח אדם פיו לשטן (4204)
58Rab Joseph said : What is the Scriptural authority for this ? As it is said, "We should have been as Sodom" (Is. i. 9) ; and what did the prophet reply to them? "Hear the word of the Lord, ye rulers of Sodom" (ibid. v. 10).
ואמר רב יוסף מאי קראה שנאמר (ישעיהו א, ט) כמעט כסדום היינו מאי אהדר להו נביא שמעו דבר ה' קציני סדום: (3265)
59Having buried the dead and returned, etc. If they are able to begin and finish the whole, yes ; but if only one paragraph or one verse, are they not [to commence it]? Against this conclusion I quote : Having buried the dead and returned, if they are able to begin and complete even one paragraph or one verse [they should commence it] !
קברו את המת וחזרו וכו': אם יכולים להתחיל ולגמור את כולה אין אבל פרק אחד או פסוק אחד לא ורמינהו קברו את המת וחזרו אם יכולין להתחיל ולגמור אפילו פרק אחד או פסוק אחד (7003)
60Here likewise it means that ... if they are able to begin and finish one paragraph or even one verse, before reaching the row, they should begin ; but if not, they should not commence it.
הכי נמי קאמר אם יכולין להתחיל ולגמור אפי' פרק אחד או אפילו פסוק אחד עד שלא יגיעו לשורה יתחילו ואם לאו לא יתחילו (4376)
Folio 19b דף יט ע״ב
61As for those who stand in the row, etc. Our Rabbis have taught : The row which looks upon the inner space is exempt [from reading the Shema']; but the row which does not look upon the inner space is under the obligation. R. Judah says : Those who come out of regard for the mourner are exempt ; but those who come on their own account are under the obligation.
העומדים בשורה וכו': ת"ר שורה הרואה פנימה פטורה ושאינה רואה פנימה חייבת רבי יהודה אומר הבאים מחמת האבל פטורין מחמת עצמן חייבין: (5988)
62Rab Judah said in the name of Rab : Who finds diverse kinds in his garment must divest himself thereof even in the street. What is the reason ? [As it is said,] "There is no wisdom nor understanding nor counsel against the Lord" (Prov. xxi. 30) — i.e. wherever the Divine Name is liable to be profaned, we pay no respect to a teacher.
אמר רב יהודה אמר רב המוצא כלאים בבגדו פושטן אפי' בשוק מ"ט (משלי כא, ל) אין חכמה ואין תבונה ואין עצה לנגד ה' כ"מ שיש חלול השם אין חולקין כבוד לרב (4775)
63Against this teaching is quoted : Having buried the dead, and on returning there are two paths before them one clean, the other unclean, if [the mourner] enters the clean path, they follow him there, and if he enters the unclean path, they follow him there out of respect for him! Why should this be so? Let one say, "There is no wisdom nor understanding nor counsel against the Lord"!
מתיבי קברו את המת וחזרו ולפניהם ב' דרכים אחת טהורה ואחת טמאה בא בטהורה באין עמו בטהורה בא בטמאה באין עמו בטמאה משום כבודו אמאי לימא אין חכמה ואין תבונה לנגד ה' (5689)
64R. Abba explained that it speaks here of a Bet Peras which is declared unclean by the Rabbis.
תרגמה רבי אבא בבית הפרס דרבנן (1929)
65For Rab Judah said in the name of Samuel : One may blow upon a Bet Peras [to see whether there are any bones ; and if there are none] he may walk on it. And Rab Judah b. Ashe said in the name of Rab : A Bet Peras which has been much trodden under foot is to be regarded as clean.
דאמר רב יהודה אמר שמואל מנפח אדם בית הפרס והולך ואמר רב יהודה בר אשי משמיה דרב בית הפרס שנדש טהור (5366)
66Come and hear : R. Eleazar b. Sadok said : We used to leap upon the coffins of the dead to meet the kings of Israel, and not only to meet kings of Israel do they so permit, but even to meet the kings of other nations ; for if he be worthy, he will discern between the kings of Israel and the kings of other nations. Why should this be so? Let one say, "There is no wisdom nor understanding nor counsel against the Lord" !
ת"ש דאמר ר' אלעזר בר צדוק מדלגין היינו על גבי ארונות של מתים לקראת מלכי ישראל ולא לקראת מלכי ישראל בלבד אמרו אלא אפי' לקראת מלכי עכו"ם שאם יזכה יבחין בין מלכי ישראל למלכי עכו"ם אמאי לימא אין חכמה ואין תבונה ואין עצה לנגד ה' (10380)
67It is in accord with the opinion of Raba, who said : According to the teaching of the Torah, "a tent" — i.e. anything which contains a hollow space at least a handbreadth in extent — forms a partition against uncleanness, but if it does not contain a hollow space at least a handbreadth in extent it does not form such a partition;
כדרבא דאמר רבא דבר תורה אהל כל שיש בו חלל טפח חוצץ בפני הטומאה ושאין בו חלל טפח אינו חוצץ בפני הטומאה (3772)
68and most coffins have a hollow space a handbreadth in extent. But the Rabbis decreed that even those which have this hollow space [should defile] because of those which have it not ; but for the purpose of paying honour to royalty, the Rabbis do not enforce this decree.
ורוב ארונות יש בהן חלל טפח וגזרו על שיש בהן משום שאין בהן ומשום כבוד מלכים לא גזרו בהו רבנן (4328)
69Come and hear: Great is the duty of honouring one's fellow-creatures, since it sets aside a prohibition enjoined by the Torah.
ת"ש גדול כבוד הבריות שדוחה [את] לא תעשה שבתורה (3841)
70Why should this be so? Let one say, "There is no wisdom nor understanding nor counsel against the Lord" ! Rab b. Shaba explained it in the presence of Rab Kahana as referring to the prohibition, "Thou shalt not turn aside from the sentence which they shall declare unto thee" (Deut. xvii. 11). They laughed at him, for is not the prohibition, "Thou shalt not turn aside" enjoined by the Torah!
ואמאי לימא אין חכמה ואין תבונה ואין עצה לנגד ה' תרגמה רב בר שבא קמיה דרב כהנא בלאו (דברים יז, יא) דלא תסור אחיכו עליה לאו דלא תסור דאורייתא היא (5205)
71Rab Kahana said to them : A great man having expressed an opinion, you should not laugh at him. We base the authority for all the dicta of the Rabbis upon the prohibition, "Thou shalt not turn aside" ; but for the duty of honouring a fellow-creature the Rabbis give permission.
אמר רב כהנא גברא רבה אמר מילתא לא תחיכו עליה כל מילי דרבנן אסמכינהו על לאו דלא תסור ומשום כבודו שרו רבנן (4958)
72Come and hear: [It is written :] "And hide thyself from them" (ibid. xxii. 1); i.e. there are times when thou mayest hide thyself from them, and times when thou must not hide thyself from them.
ת"ש (דברים כב, א) והתעלמת מהם פעמים שאתה מתעלם מהם ופעמים שאין אתה מתעלם מהם (5025)
73How can this be? If he was a Kohen and [the straying animal] was in a cemetery ; or he was an Elder and it was derogatory to his dignity [to be seen leading the animal back] ; or his work was more important than his neighbour's — therefore it is said, "And hide thyself." Why should this be so ? Let one say, "There is no wisdom nor understanding nor counsel against the Lord"!
הא כיצד אם היה כהן והיא בבית הקברות או היה זקן ואינה לפי כבודו או שהיתה מלאכתו מרובה משל חברו לכך נאמר והתעלמת אמאי לימא אין חכמה ואין תבונה ואין עצה לנגד ה' (6325)
74It is different here ; for it is written, "And hide thyself from them." May one, then, conclude from this? We cannot draw an inference about a prohibition from a case involving only financial loss.
שאני התם דכתיב והתעלמת מהם וליגמר מינה איסורא מממונא לא ילפינן (3388)
75Come and hear:
ת"ש (700)
76[It is written,] "Or for his sister" (Num. vi. 7). What has this teaching to tell us ? Supposing he were on his way to sacrifice the Paschal lamb or circumcise his son, and he heard that one of his relatives had died, it is possible [to think] that he should turn back and render himself unclean ; say, then, he shall not make himself unclean.
(במדבר ו, ז) ולאחותו מה תלמוד לומר הרי שהיה הולך לשחוט את פסחו ולמול את בנו ושמע שמת לו מת יכול יחזור ויטמא אמרת לא יטמא (6060)
77It is possible [to think] that in the same way that [under these conditions] he may not make himself unclean for his relatives, he may not make himself unclean for a Met Miswah, therefore there is a teaching to tell us "or for his sister" ; i.e. "for his sister" he may not render himself unclean,
יכול כשם שאינו מטמא להם כך אינו מטמא למת מצוה ת"ל ולאחותו לאחותו הוא דאינו מטמא (3277)
Folio 20a דף כ ע״א
78but for a Met Miswah he must defile himself. Why should this be so? Let one say, "There is no wisdom nor understanding nor counsel against the Lord"!
אבל מטמא הוא למת מצוה אמאי לימא אין חכמה ואין תבונה ואין עצה לנגד ה' (1867)
79It is different here; because it is written "for his sister." May one, then, conclude from this ?
שאני התם דכתיב ולאחותו (1699)
80Sit and do nothing is different.
וליגמר מינה שב ואל תעשה שאני: (1869)
81Rab Pappa asked Abbai : How were our predecessors different from us that miracles occurred for them but not for us? Is it a question of learning ? In the time of Rab Judah, their whole study was limited to the Order "Damages," whereas we study the six Orders; and when Rab Judah reached the paragraph in Mishnah 'Uksin : "If a woman presses vegetables in a pot" (some declare it was the paragraph : "Olives which are pressed with their leaves are clean"), he said, "We see here the conflicts of Rab and Samuel," whereas we study 'Uksin in thirteen lessons ! Yet, with respect to Rab Judah, when he took off one of his shoes, the rain descended ; but we afflict our souls and cry aloud and there is none that takes notice of us !
אמר ליה רב פפא לאביי מאי שנא ראשונים דאתרחיש להו ניסא ומאי שנא אנן דלא מתרחיש לן ניסא אי משום תנויי בשני דרב יהודה כולי תנויי בנזיקין הוה ואנן קא מתנינן שיתא סדרי וכי הוה מטי רב יהודה בעוקצין האשה שכובשת ירק בקדרה ואמרי לה זיתים שכבשן בטרפיהן טהורים אמר הויות דרב ושמואל קא חזינא הכא ואנן קא מתנינן בעוקצין תליסר מתיבתא ואילו רב יהודה כי הוה שליף חד מסאניה אתי מטרא ואנן קא מצערינן נפשין ומצוח קא צוחינן ולית דמשגח בן (21503)
82He replied : Our predecessors jeopardised their lives for the sanctification of the Name, but we do not. As it once happened with Rab Adda b. Ahabah who noticed a heathen woman wearing a karbalta in the street; thinking that she was an Israelite, he went up to her and tore it from off her. It was then discovered that she was a heathen, and they fined him four hundred Zuzim. He said to her, "What is thy name ?" She replied, "Matun." He said, "Matun, Matun, is worth four hundred Zuzim."
אמר ליה קמאי הוו קא מסרי נפשייהו אקדושת השם אנן לא מסרינן נפשין אקדושת השם כי הא דרב אדא בר אהבה חזייה לההיא כותית דהות לבישא כרבלתא בשוקא סבר דבת ישראל היא קם קרעיה מינה אגלאי מילתא דכותי היא שיימוה בארבע מאה זוזי א"ל מה שמך אמרה ליה מתון אמר לה מתון מתון ארבע מאה זוזי שויא: (14596)
83Rah Giddel had the habit of going and sitting at the gate of the baths, saying [to the women as they entered], "Bathe thus and thus." The Rabbis said to him, "Is not the master afraid of [the promptings of] the evil impulse ?" He replied, "They are in my eyes like white geese."
רב גידל הוה רגיל דהוה קא אזיל ויתיב אשערי דטבילה אמר להו הכי טבילו והכי טבילו אמרי ליה רבנן לא קא מסתפי מר מיצר הרע אמר להו דמיין באפאי כי קאקי חיורי (5358)
84R. Johanan had the habit of going and sitting at the gates of the baths, saying, "When the daughters of Israel leave, let them gaze upon me, and they will have children as beautiful as I." The Rabbis said to him, "Art thou not afraid of the Evil Eye?" He answered, "I am come from the seed of Joseph against whom the Evil Eye had no power ; for it is written, 'Joseph is a fruitful vine, a fruitful vine by a fountain' (Gen. xlix. 22) ; and R. Abbahu said: Read not 'ale 'ayin 'by a fountain' but 'ole 'ayin 'overcoming the [Evil] Eye'."
ר' יוחנן הוה רגיל דהוה קא אזיל ויתיב אשערי דטבילה אמר כי סלקן בנות ישראל ואתיין מטבילה מסתכלן בי ונהוי להו זרעא דשפירי כוותי אמרי ליה רבנן לא קא מסתפי מר מעינא בישא אמר להו אנא מזרעא דיוסף קא אתינא דלא שלטא ביה עינא בישא דכתיב (בראשית מט, כב) בן פורת יוסף בן פורת עלי עין ואמר רבי אבהו אל תקרי עלי עין אלא עולי עין (14253)
85R. Jose b. Hannina said : From the following passage [did R. Johanan derive his reason] : "And let them grow [weyidgu] into a multitude in the midst of the earth" (ibid. xlviii. 16) ; i.e. as the fishes [dagim] in the sea are covered by the water and the Evil Eye has no power over them,
רבי יוסי ברבי חנינא אמר מהכא (בראשית מח, טז) וידגו לרוב בקרב הארץ מה דגים שבים מים מכסין עליהם ואין עין הרע שולטת בהם אף זרעו של יוסף אין עין הרע שולטת בהם (6056)
86in similar manner the Evil Eye has no power over the seed of Joseph. Or if thou wilt, say that the eye which desired not to partake of what did not belong to it cannot be influenced by the Evil Eye.
ואב"א עין שלא רצתה לזון ממה שאינו שלו אין עין הרע שולטת בו: (3266)
87MISHNAH Women, slaves and minors are exempt from reading the Shema'
מתני׳ נשים ועבדים וקטנים פטורין מק"ש (2042)
Folio 20b דף כ ע״ב
88and from Tefillin; but they are under the obligation of Tefillah, Mezuzah and Grace after meals.
ומן התפלין וחייבין בתפלה ובמזוזה ובברכת המזון: (2095)
89GEMARA Why are the reading of the Shema' and Tefillin different [from the others] ? Because they are commands the observance of which depends upon a certain point of time, and women are exempt from all commands of this class. Tefillah, Mezuzah and Grace after meals, being commands the observance of which does not depend upon a certain point of time, are obligatory upon women. That the reading of the Shema' [is not obligatory upon women] is self-evident, because it is a command the observance of which depends upon a certain point of time, and women are exempt from all commands of this class!
גמ׳ ק"ש פשיטא מצות עשה שהזמן גרמא הוא וכל מצות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות (5126)
90[Why, then, does the Mishnah mention it ?] Thou mightest say that since it contains a reference to the Kingdom of Heaven [it should be read by women] ; therefore it informs us [they are exempt].
מהו דתימא הואיל ואית בה מלכות שמים קמ"ל: (2038)
91And from Tefillin. This too is evident ! Thou mightest say that since Tefillin are to be compared with Mezuzah [they should be obligatory upon women] ; therefore it informs us [they are exempt].
ומן התפלין: פשיטא מהו דתימא הואיל ואתקש למזוזה קמ"ל: (2701)
92But they are under the obligation of Tefillah ; [obviously] because this is prayer! [not translated] But thou mightest say that since it is written thereby, "Evening and morning and at noonday" (Ps. lv. 18), it is like a command the observance of which depends upon a certain point of time [and women are exempt]; therefore it informs us [the obligation is theirs].
וחייבין בתפלה: דרחמי נינהו מהו דתימא הואיל וכתיב בה (תהלים נה, יח) ערב ובקר וצהרים כמצות עשה שהזמן גרמא דמי קמ"ל: (4731)
93And Mezuzah. This is evident ! But thou mightest say that since it is to be compared with the study of Torah, [being exempt from the latter they are likewise exempt from the former] ; therefore it informs us [that women have the duty of fixing the Mezuzah].
ובמזוזה: פשיטא מהו דתימא הואיל ואתקש לתלמוד תורה קמשמע לן: (3589)
94And Grace after meals. This too is evident ! But thou mightest say that since it is written thereby, "When the Lord shall give you in the evening flesh to eat and in the morning bread to the full" (Exod. xvi. 8), it is like a command the observance of which depends upon a certain point of time [and women are exempt]; therefore it informs us [that it is obligatory].
ובברכת המזון: פשיטא מהו דתימא הואיל וכתיב (שמות טז, ח) בתת ה' לכם בערב בשר לאכל ולחם בבקר לשבע כמצות עשה שהזמן גרמא דמי קמ"ל: (6479)
95Rab Adda b. Ahabah said : Women are under the obligation to recite the Sanctitication of the [Sabbath] day by the ordinance of the Torah. But why, since it is a command the observance of which is dependent upon a certain point of time, and women are exempt from all commands of this class ! Abbai answered : [The Sanctification by women] is a Rabbinical ordinance.
אמר רב אדא בר אהבה נשים חייבות בקדוש היום דבר תורה אמאי מצות עשה שהזמן גרמא הוא וכל מצות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות אמר אביי מדרבנן (7735)
96Rab said to him : But lo, [Rab Adda] mentioned it was "by the ordinance of the Torah" ! And further, let us make all commands [of this class] obligatory upon women by Rabbinic authority !
א"ל רבא והא דבר תורה קאמר ועוד כל מצות עשה נחייבינהו מדרבנן (2948)
97But, said Raba, [the correct reason why they have to "sanctify" the Sabbath is because] the Scriptures declare, "Remember the Sabbath day to keep it holy" (Exod. xx. 8) and "Observe the Sabbath to keep it holy" (Deut. v. 12) — everyone who has to "observe" must likewise "remember"; and since women must "observe," so must they "remember."
אלא אמר רבא אמר קרא (שמות כ, ז) זכור (דברים ה, יא) ושמור כל שישנו בשמירה ישנו בזכירה והני נשי הואיל ואיתנהו בשמירה איתנהו בזכירה (5920)
98Rabina asked Raba : Is the recital of the Grace after meals by women an ordinance from the Torah or the Rabbis ? What is the point at issue ? It is whether they have the power of exempting others. It is quite right if thou sayest it is from the Torah ; then one who is enjoined by the Torah [to keep the observance] comes and exempts one [whose observance is likewise commanded] by the Torah. But if thou sayest it is from the Rabbis, then it is not a compulsory observance, and one who is not under the obligation [to keep the observance] cannot exempt others. How is it then ?
א"ל רבינא לרבא נשים בברכת המזון דאורייתא או דרבנן למאי נפקא מינה לאפוקי רבים ידי חובתן אי אמרת (בשלמא) דאורייתא אתי דאורייתא ומפיק דאורייתא (אלא אי) אמרת דרבנן הוי שאינו מחוייב בדבר וכל שאינו מחוייב בדבר אינו מוציא את הרבים ידי חובתן מאי (10924)
99Come and hear : It has indeed been stated : A son [who is a minor] may say Grace for his father, a slave for his master, and a woman for her husband ; but the Sages declare : May a curse alight upon the man for whom his wife or his son says Grace !
ת"ש באמת אמרו בן מברך לאביו ועבד מברך לרבו ואשה מברכת לבעלה אבל אמרו חכמים תבא מארה לאדם שאשתו ובניו מברכין לו (6007)
100This is quite right if thou sayest that it is from the Torah; then one who is enjoined by the Torah [to keep the observance] comes and exempts one [whose observance is likewise commanded] by the Torah. But if thou sayest it is from the Rabbis, then one who is enjoined by the Rabbis [to keep the observance] comes and exempts one [whose observance is commanded] by the Torah !
אי אמרת בשלמא דאורייתא אתי דאורייתא ומפיק דאורייתא אלא אי אמרת דרבנן אתי דרבנן ומפיק דאורייתא (6143)
101Also, according to thy reason, is a minor under the obligation [to say Grace] ? Nay, with what case are we here dealing ? With one who, for instance, has eaten the minimum quantity ordained by the Rabbis [as making the saying of Grace necessary] ; and thus one who is enjoined by the Rabbis [to say Grace] comes and exempts one [whose observance is likewise commanded] by the Rabbis.
ולטעמיך קטן בר חיובא הוא אלא הכי במאי עסקינן כגון שאכל שיעורא דרבנן דאתי דרבנן ומפיק דרבנן: (3631)
102Rab 'Awira expounded (sometimes he said it in the name of R. Ammi and sometimes in the name of R. Assi) : The ministering angels spake before the Holy One, blessed be He, "Lord of the universe ! It is written of Thee in Thy Torah, 'Who regardeth not persons nor taketh reward' (Deut. x. 17); but dost Thou not regard the person of Israel, for it is written, 'The Lord lift up His countenance upon thee' (Num. vi. 26)?" He replied to them, "And should I not regard the person of Israel, for whom I wrote in the Torah, 'And thou shalt eat and be satisfied and bless the Lord thy God' (Deut. viii. 10), but they are strict with themselves [and bless] even with a quantity of food equal in size to an olive or an egg?"
דרש רב עוירא זמנין אמר לה משמיה דר' אמי וזמנין אמר לה משמיה דר' אסי אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה רבש"ע כתוב בתורתך (דברים י, יז) אשר לא ישא פנים ולא יקח שחד והלא אתה נושא פנים לישראל דכתיב (במדבר ו, כו) ישא ה' פניו אליך אמר להם וכי לא אשא פנים לישראל שכתבתי להם בתורה (דברים ח, י) ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך והם מדקדקים [על] עצמם עד כזית ועד כביצה: (17751)
103MISHNAH A Ba'al Keri meditates upon [the wording of the Shema'] in his heart and says neither the benediction before nor after. At his meal, he says the Grace after [in his heart] but not the Grace before. R. Judah declares : He says Grace before and after.
מתני׳ בעל קרי מהרהר בלבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה ועל המזון מברך לאחריו ואינו מברך לפניו רבי יהודה אומר מברך לפניהם ולאחריהם: (4742)
104GEMARA Rabina said : [The statement of the Mishnah] means to say that meditation is the equivalent of speech ; for if it enter thy mind that it is not the equivalent of speech,
גמ׳ אמר רבינא זאת אומרת הרהור כדבור דמי דאי סלקא דעתך לאו כדבור דמי למה מהרהר (3852)
105why should he meditate! How is it then? Meditation is the equivalent of speech. Let him, then, utter the words with his lips !
אלא מאי הרהור כדבור דמי יוציא בשפתיו (1700)
107But Rab Hisda said : Meditation is not the equivalent of speech ; for if it enter thy mind that it is the equivalent of speech, let him utter the words with his lips !
ורב חסדא אמר הרהור לאו כדבור דמי דאי סלקא דעתך הרהור כדבור דמי יוציא בשפתיו (3578)
108How is it then ? Meditation is not the equivalent of speech. Why, then, should he meditate? R. Eleazar said : So that the whole world should not be engaged upon the reading of the Shema', whereas he sits idle.
אלא מאי הרהור לאו כדבור דמי למה מהרהר אמר רבי אלעזר כדי שלא יהו כל העולם עוסקין בו והוא יושב ובטל (3382)
109Then let him read some other chapter ! Rab Adda b. Ahabah replied : With that wherewith the Community is engaged [should he like-wise be engaged].
ונגרוס בפרקא אחרינא אמר רב אדא בר אהבה בדבר שהצבור עוסקין בו (2757)
Folio 21a דף כא ע״א
110But Tefillah is also a matter with which the Community is engaged, and there is a Mishnaic teaching: If he was standing in the Tefillah and recollected that he is a Ba'al Keri, he should not interrupt [his prayer] but shorten it. The reason is because he had already commenced it ; hence, if he had not commenced it, he should not do so !
והרי תפלה דדבר שהצבור עסוקין בו ותנן היה עומד בתפלה ונזכר שהוא בעל קרי לא יפסיק אלא יקצר טעמא דאתחיל הא לא אתחיל לא יתחיל (6294)
111It is different with Tefillah, because it contains no reference to the Kingdom of Heaven. But in the Grace after meals there is also no reference to the Kingdom of Heaven, and yet our Mishnah declares : At his meal, he says the Grace after but not the Grace before ! Quite so ; but the reading of the Shema' and the Grace after meals are ordained by the Torah, whereas Tefillah is ordained by the Rabbis.
שאני תפלה דלית בה מלכות שמים והרי ברכת המזון לאחריו דלית בה מלכות שמים ותנן על המזון מברך לאחריו ואינו מברך לפניו אלא ק"ש וברכת המזון דאורייתא ותפלה דרבנן: (9125)
112Rab Judah said : Whence is it that Grace after meals is ordained by the Torah? As it is said, "And thou shalt eat and be satisfied and bless the Lord thy God" (Deut. viii. 10).
אמר רב יהודה מנין לברכת המזון לאחריה מן התורה שנאמר (דברים ח, י) ואכלת ושבעת וברכת (4797)
113Whence is it that the benediction to be uttered before reading the Torah is ordained by the Torah? As it is said, "For I will proclaim the name of the Lord : ascribe ye greatness unto our God" (ibid. xxxii. 3).
מנין לברכת התורה לפניה מן התורה שנאמר (דברים לב, ג) כי שם ה' אקרא הבו גדל לאלהינו (3749)
114R. Johanan said : We derive the injunction to utter a benediction after reading the Torah from the Grace after meals by a fortiori argument, and the injunction to say Grace before meals from the benediction over the reading of the Torah by a similar method of reasoning. We derive the injunction to utter a benediction after reading the Torah from the Grace after meals by a fortiori argument : If a meal which requires no benediction before it requires one after it, is it not right that the reading of the Torah, which does require a benediction before it, should require one after it ! And we derive the injunction to say Grace after meals from the benediction over the reading of the Torah by a similar method of reasoning : If the reading of the Torah, which requires no benediction after it, requires one before it, is it not right that a meal, which does require a benediction after it, should require one before it !
אמר ר' יוחנן למדנו ברכת התורה לאחריה מן ברכת המזון מקל וחומר וברכת המזון לפניה מן ברכת התורה מקל וחומר ברכת התורה לאחריה מן ברכת המזון מקל וחומר ומה מזון שאין טעון לפניו טעון לאחריו תורה שטעונה לפניה אינו דין שטעונה לאחריה וברכת המזון לפניה מן ברכת התורה מק"ו ומה תורה שאין טעונה לאחריה טעונה לפניה מזון שהוא טעון לאחריו אינו דין שיהא טעון לפניו (17795)
115One can, however, object to this reasoning : Why is Grace answered squired after a meal? Because it has been enjoyed. Why is a benediction required over the reading of the Torah ? Because it is life eternal. Moreover there is a teaching in our Mishnah: At his meal, he says the Grace after but not the Grace before ! The refutation [remains unanswered].
איכא למפרך מה למזון שכן נהנה ומה לתורה שכן חיי עולם ועוד תנן על המזון מברך לאחריו ואינו מברך לפניו תיובתא: (4937)
116Rab Judah said : If one is in doubt whether he has read the Shema' or not, he does not repeat it ; if he is in doubt whether he said "True and firm" or not, he does repeat it. What is the reason ? Because the reading of the Shema' is ordained by the Rabbis, but saying "True and firm" by the Torah.
אמר רב יהודה ספק קרא קריאת שמע ספק לא קרא אינו חוזר וקורא ספק אמר אמת ויציב ספק לא אמר חוזר ואומר אמת ויציב מאי טעמא קריאת שמע דרבנן אמת ויציב דאורייתא (8682)
117Rab Joseph quoted in objection : "When thou liest down and when thou risest up" (Deut. vi. 7)! Abbai answered him: That is written with reference to words of Torah.
מתיב רב יוסף (דברים ו, ז) ובשכבך ובקומך אמר ליה אביי ההוא בדברי תורה כתיב (2921)
118We have a teaching in our Mishnah : A Ba'al Keri meditates upon [the wording of the Shema'] in his heart and says neither the benediction before nor after. At his meal, he says the Grace after [in his heart] but not the Grace before.
תנן בעל קרי מהרהר בלבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה ועל המזון מברך לאחריו ואינו מברך לפניו (3476)
119But if it enter thy mind that "True and firm" is ordained by the Torah, then he should say the benediction after the Shema' !
ואי ס"ד אמת ויציב דאורייתא לברוך לאחריה (1784)
121Then let him say this benediction and there will be no necessity for the other ! The reading of the Shema' is more important because it contains two things.
ונימא הא ולא לבעי הא קריאת שמע עדיפא דאית בה תרתי (2986)
122R. Eleazar said : If one is in doubt whether he has read the Shema' or not, he should repeat it ; but if he is in doubt whether he has said the Tefillah or not, he need not repeat it. But R. Johanan said: Would that a man could pray all day.
ור' אלעזר אמר ספק קרא קריאת שמע ספק לא קרא חוזר וקורא ק"ש ספק התפלל ספק לא התפלל אינו חוזר ומתפלל ורבי יוחנן אמר ולואי שיתפלל אדם כל היום כולו: (8102)
123Rab Judah also said in the name of Samuel : If a man was standing in the Tefillah and recollected that he had already said it, he must stop even in the middle of a benediction. But it is not so ! For lo, Rab Nahman has said : When we were at the school of Rabbah b. Abbuha we asked him, "How is it with those young disciples who made a mistake and said the week-day Tefillah on the Sabbath, should they finish it?" And he replied, "They should finish the whole of that benediction" !
ואמר רב יהודה אמר שמואל היה עומד בתפלה ונזכר שהתפלל פוסק ואפילו באמצע ברכה איני והאמר רב נחמן כי הוינן בי רבה בר אבוה בען מיניה הני בני בי רב דטעו ומדכרי דחול בשבת מהו שיגמרו ואמר לן גומרין כל אותה ברכה (8584)
124Now is this analogy correct? In the latter instance, he was at any rate under the obligation [to say the Tefillah] and the Rabbis did not trouble him out of regard for the Sabbath ; but in the former case, he had already said the prayer.
הכי השתא התם גברא בר חיובא הוא ורבנן הוא דלא אטרחוהו משום כבוד שבת אבל הכא הא צלי ליה: (3583)
125Rab Judah also said in the name of Samuel : Should one have already said the Tefillah and then enter a Synagogue and find the Congregation saying it, if he is able to add anything new to the prayer, he may repeat it ; but if not, he should not repeat it.
ואמר רב יהודה אמר שמואל התפלל ונכנס לביהכ"נ ומצא צבור שמתפללין אם יכול לחדש בה דבר יחזור ויתפלל ואם לאו אל יחזור ויתפלל (5671)
126It was necessary [to have both this and the former teaching of Rab Judah in the name of Samuel] ; for if he had given us only the first teaching, [we might have argued,] To whom does this apply ? To a person who said the Tefillah alone and is repeating it alone ;
וצריכא דאי אשמעינן קמייתא ה"מ יחיד ויחיד (1539)
Folio 21b דף כא ע״ב
127or to a person who said the Tefillah with the Congregation and is repeating it with the Congregation ; but having said it alone, he is like one who has not prayed when he finds himself with a Congregation ! Therefore he informs us [that having once said the Tefillah in private, there is no need to say it a second time with a Congregation], And if he had only given us the latter teaching, [we might have supposed that he does not say the Tefillah a second time with the Congregation] because he has not actually commenced it; but in the former circumstance, having commenced it, therefore he should not [interrupt it on discovering his error] ! Consequently it was necessary [to have the first teaching of Rab Judah].
או צבור וצבור אבל יחיד לגבי צבור כמאן דלא צלי דמי קמ"ל ואי אשמעינן הכא משום דלא אתחיל בה אבל התם דאתחיל בה אימא לא צריכא (4300)
128Rab Huna said : Should one enter a Synagogue and find the Congregation saying the Tefillah, if he is able to commence and finish before the Precentor reaches the words "We give thanks unto Thee," he should say the Tefillah; but if not, he should not say it. R. Joshua b. Levi said : If he is able to commence and finish before the Precentor reaches the "Sanctification," he should say the Tefillah ; but if not, he should not say it.
אמר רב הונא הנכנס לבית הכנסת ומצא צבור שמתפללין אם יכול להתחיל ולגמור עד שלא יגיע ש"ץ למודים יתפלל ואם לאו אל יתפלל ריב"ל אמר אם יכול להתחיל ולגמור עד שלא יגיע ש"צ לקדושה יתפלל ואם לאו אל יתפלל (10056)
129In what do they differ ? The former is of the opinion that the individual says the "Sanctification," whereas the other is of the opinion that the individual does not say it.
במאי קא מפלגי מר סבר יחיד אומר קדושה ומר סבר אין יחיד אומר קדושה (2776)
130And similarly said Rab Adda b. Ahabah : Whence is it that the individual does not say the "Sanctification"? As it is said, "But I will be hallowed among the children of Israel" (Lev. xxii. 32) — i.e. anything which comes under the heading of "Sanctification" cannot be without a minimum of ten.
וכן אמר רב אדא בר אהבה מנין שאין היחיד אומר קדושה שנאמר (ויקרא כב, לב) ונקדשתי בתוך בני ישראל כל דבר שבקדושה לא יהא פחות מעשרה (6571)
131How is this implied? As Rabbanai, the brother of R. Hiyya b. Abba, taught : We draw an analogy from the occurrence of the word "among." It is written here, "But I will be hallowed among the children of Israel" and it is written elsewhere "Separate yourselves from among this congregation" (Num. xvi. 21). As in the latter circumstance there were ten, so here also there must be ten.
מאי משמע דתני רבנאי אחוה דרבי חייא בר אבא אתיא תוך תוך כתיב הכא ונקדשתי בתוך בני ישראל וכתיב התם (במדבר טז, כא) הבדלו מתוך העדה הזאת מה להלן עשרה אף כאן עשרה (8677)
132But everybody agrees that a man must not interrupt [the Tefillah in order to make the responses to the "Sanctification" or "We give thanks"].
ודכולי עלמא מיהת מפסק לא פסיק (1233)
133The question was raised : May one interrupt [the Tefillah] to respond, "Let His great name be blessed"? When Rab Dimai came [from Palestine] he reported that R. Judah and R. Simeon, disciples of R. Johanan, said: For no response may we interrupt [the Tefillah] except for "Let His great name be blessed"; for even one engaged with the study of the Ma'aseh Merkabah must interrupt [to make this response]. But the Halakah is not in accord with their view.
איבעיא להו מהו להפסיק ליהא שמו הגדול מבורך כי אתא רב דימי אמר ר' יהודה ור"ש תלמידי דרבי יוחנן אמרי לכל אין מפסיקין חוץ מן יהא שמו הגדול מבורך שאפילו עוסק במעשה מרכבה פוסק ולית הלכתא כותיה: (8238)
134R. Judah declares : He says Grace before and after. That is to say that R. Judah is of the opinion that a Ba'al Keri is permitted to study Torah. But lo, R. Joshua b. Levi has said : Whence is it that a Ba'al Keri is forbidden to study Torah? As it is said, "Thou shalt make them known unto thy children and thy children's children" (Deut. iv. 9) and it continues, "The day that thou stoodest before the Lord thy God in Horeb" (ibid. v. 10) — as those who were Ba'al Keri were forbidden [in the assembly at Horeb], so are they forbidden [to occupy themselves with Torah].
ר' יהודה אומר מברך לפניהם ולאחריהם: למימרא דקסבר רבי יהודה בעל קרי מותר בדברי תורה והאמר ריב"ל מנין לבעל קרי שאסור בדברי תורה שנאמר (דברים ד, ט) והודעתם לבניך ולבני בניך וסמיך ליה יום אשר עמדת וגו' מה להלן בעלי קריין אסורין אף כאן בעלי קריין אסורין (11163)
135Shouldest thou say that R. Judah does not draw deductions from juxtaposition, but Rab Joseph has said : Even one who does not draw deductions from juxtaposition in any other part of the Torah does so in the Book of Deuteronomy; and R. Judah who does not draw deductions from juxtaposition in any other part of the Torah does so in the Book of Deuteronomy.
וכי תימא רבי יהודה לא דריש סמוכים והאמר רב יוסף אפילו מאן דלא דריש סמוכים בכל התורה במשנה תורה דריש דהא רבי יהודה לא דריש סמוכין בכל התורה כולה ובמשנה תורה דריש (8433)
136How do we know that he does not use this method in any other part of the Torah ? For there is a teaching : Ben 'Azzai said : It is stated, "Thou shalt not suffer a sorceress to live" (Exod. xxii. 17) and it continues, "Whosoever lieth with a beast shall surely be put to death" (ibid. v. 18); [the Rabbis] connect the two laws to infer that as the one who lieth with a beast is put to death by stoning, so also is the sorceress put to death by stoning.
ובכל התורה כולה מנא לן דלא דריש דתניא בן עזאי אומר נאמר (שמות כב, יז) מכשפה לא תחיה ונאמר כל שוכב עם בהמה מות יומת סמכו ענין לו לומר מה שוכב עם בהמה בסקילה אף מכשפה נמי בסקילה (7429)
137R. Judah said to him : Because the two matters are in juxtaposition, shall we inflict stoning upon the person [condemned for sorcery] ! [No;] but they that divine by a ghost or a familiar spirit come under the category of sorcerers; and why are they particularised? To draw an analogy and teach thee that as these are punished by stoning, so also is the sorceress.
אמר ליה ר' יהודה וכי מפני שסמכו ענין לו נוציא לזה לסקילה אלא אוב וידעוני בכלל כל המכשפים היו ולמה יצאו להקיש להן ולומר לך מה אוב וידעוני בסקילה אף מכשפה בסקילה (4853)
138How do we know that R. Judah does draw deductions from juxta-position in the Book of Deuteronomy? For there is a teaching: R. Eliezer says : A man may marry one outraged or seduced by his father, or one outraged or seduced by his son.
ובמשנה תורה מנא לן דדריש דתניא רבי אליעזר אומר נושא אדם אנוסת אביו ומפותת אביו אנוסת בנו ומפותת בנו (6399)
139R. Judah prohibits a man to marry one outraged or seduced by his father. Rab Giddel asked in the name of Rab : What is R. Judah 's reason? Because it is written, "A man shall not take his father's wife and shall not uncover his father's skirt" (Deut. xxiii. 1) — i.e. the skirt which his father had seen shall he not uncover. But how do we know that this refers to one outraged by his father ?
ר' יהודה אוסר באנוסת אביו ובמפותת אביו ואמר רב גידל אמר רב מאי טעמא דר' יהודה דכתיב (דברים כג, א) לא יקח איש את אשת אביו ולא יגלה (את) כנף אביו כנף שראה אביו לא יגלה (6357)
140Because it is written in the preceding verse, "The man that lay with her shall give unto the damsel's father fifty shekels of silver" (ibid. xxii. 29).
וממאי דבאנוסת אביו כתיב דסמיך ליה ונתן האיש השוכב עמה וגו' (2535)
141They said : Yes, in the Book of Deuteronomy R. Judah does use this method of deduction; but the consecutive verses [quoted above] are required for another teaching of R. Joshua b. Levi who says : Whoever teaches his son Torah, the Scriptures ascribe it to him as though he had received it from Mount Horeb ; as it is said, "Thou shalt make them known unto thy children and thy children's children" (Deut. iv. 9) and it continues, "The day that thou stoodest before the Lord thy God in Horeb" (ibid. v. 10).
אמרי אין במשנה תורה דריש והני סמוכין מבעי ליה לאידך דריב"ל דאמר ריב"ל כל המלמד לבנו תורה מעלה עליו הכתוב כאלו קבלה מהר חורב שנאמר (דברים ד, ט) והודעתם לבניך ולבני בניך וכתיב בתריה יום אשר עמדת לפני ה' אלהיך בחורב (9272)
142There is a Mishnaic teaching : A man with a running issue who has experienced emission, a menstruous woman from whom the semen has escaped and a woman who during intercourse experiences the menstrual flow require immersion ; but R. Judah exempts them therefrom.
תנן זב שראה קרי ונדה שפלטה שכבת זרע המשמשת וראתה דם צריכין טבילה ורבי יהודה פוטר (5533)
143Only in the case of a roan with a running issue who has experienced emission does R. Judah grant exemption, because he was not originally under the obligation to bathe ; but [it may be argued] a man who is merely a Ba'al Keri he does compel [to have immersion].
עד כאן לא פטר רבי יהודה אלא בזב שראה קרי דמעיקרא לאו בר טבילה הוא אבל בעל קרי גרידא מחייב (3031)
144And shouldest thou say that in fact R. Judah even exempts a mere Ba'al Keri, and the point of variance [between him and the Rabbis] is the man with a running issue who experienced emission, to show thee the extreme view taken by the Rabbis, I then quote the latter part of the Mishnaic teaching : "A woman who during intercourse experiences the menstrual flow requires immersion."
וכי תימא ה"ה דאפילו בעל קרי גרידא נמי פטר רבי יהודה והאי דקא מפלגי בזב שראה קרי להודיעך כחן דרבנן אימא סיפא המשמשת וראתה דם צריכה טבילה (5860)
145For whom does he mention this ? If it is supposed for the Rabbis, it is surely obvious ; since if a man with a running issue who experiences emission and originally was not under the necessity of bathing is compelled by the Rabbis to have immersion, how much more so a woman who experiences the menstrual flow during intercourse and originally was under the necessity of bathing ! Must it not be for R. Judah ? But the statement is intended to apply to this case exclusively, viz. :
למאן קתני לה אילימא לרבנן פשיטא השתא ומה זב שראה קרי דמעיקרא לאו בר טבילה הוא מחייבי רבנן המשמשת וראתה דם דמעיקרא בת טבילה היא לא כל שכן אלא לאו ר' יהודה היא ודוקא קתני לה (8354)
Folio 22a דף כב ע״א
146a woman who experienced the menstrual flow during intercourse does not require immersion ; but a mere Ba'al Keri he does place under the obligation. Do not read He says Grace but He meditates.
משמשת וראתה נדה אינה צריכה טבילה אבל בעל קרי גרידא מחייב לא תימא מברך אלא מהרהר (4157)
147But does R. Judah hold that meditation [is sufficient] ? For lo, there is a teaching : A Ba'al Keri who has no water in which to bathe should read the Shema', but without the benediction before and after ; and he eats his meal with Grace after but not before, but he meditates [upon the Grace before meals] in his heart without uttering it with his lips. These are the words of R. Meir ; but R. Judah says : He should utter them both!
ומי אית ליה לרבי יהודה הרהור והתניא בעל קרי שאין לו מים לטבול קורא קריאת שמע ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה ואוכל פתו ומברך לאחריה ואינו מברך לפניה אבל מהרהר בלבו ואינו מוציא בשפתיו דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר בין כך ובין כך מוציא בשפתיו (10353)
148Rab Nahman b. Isaac said : R. Judah treats the Grace before and after meals like the Halakot of Derek Eres;
אמר רב נחמן בר יצחק עשאן ר' יהודה כהלכות דרך ארץ (2648)
149for there is a teaching: "Thou shalt make them known unto thy children and thy children's children" (Deut. iv. 9) and it continues, "The day that thou stoodest before the Lord thy God in Horeb" (Deut. iv. 10) — as [the Israelites stood at Horeb] with dread and fear aod trembling and shaking, so here [when teaching Torah] must it be with dread and fear and trembling and shaking.
דתניא (דברים ד, ט) והודעתם לבניך ולבני בניך וכתיב בתריה יום אשר עמדת לפני ה' אלהיך בחורב מה להלן באימה וביראה וברתת ובזיע אף כאן באימה וביראה וברתת ובזיע (6955)
150Hence [the Rabbis] said : Men with a running issue, lepers and those who have had intercourse with menstruous women are permitted to read the Pentateuch, the Prophets and the Hagiographa, to study Mishnah, Midrash, Talmud, Halakot and Aggadot ; but those who are Ba'al Keri are forbidden.
מכאן אמרו הזבים והמצורעים ובאין על נדות מותרים לקרות בתורה ובנביאים ובכתובים לשנות במשנה וגמרא ובהלכות ובאגדות אבל בעלי קריין אסורים (7326)
151R. Jose says : The Ba'al Keri may study what is familiar to him, but he must not expound the Mishnah. R. Jonathan b. Joseph says : He may expound the Mishnah but not the Talmud. R. Nathan b. Abishalom says : Also the Talmud may he expound, but he must not pronounce the name of God when it occurs. R. Johanan the Sandal-maker, disciple of R.'Akiba, said in the name of R.'Akiba : Such a man should not enter upon study at all. Another version of this statement is : Such a man should not enter a House of Study at all. R. Judah says : He may study the Halakot of Derek Eres.
רבי יוסי אומר שונה הוא ברגיליות ובלבד שלא יציע את המשנה רבי יונתן בן יוסף אומר מציע הוא את המשנה ואינו מציע את הגמרא רבי נתן בן אבישלום אומר אף מציע את הגמרא ובלבד שלא יאמר אזכרות שבו רבי יוחנן הסנדלר תלמידו של רבי עקיבא משום ר"ע אומר לא יכנס למדרש כל עיקר ואמרי לה לא יכנס לבית המדרש כל עיקר ר' יהודה אומר שונה הוא בהלכות דרך ארץ (17673)
152It once happened that R. Judah, who had experienced emission, was walking by the river, and his disciples said to him, "Master, teach us a chapter of the Halakot of Derek Eres." He descended into the water, bathed, and then taught them. They said to him, "Hast thou not taught us. Master, that such an one may study the Halakot of Derek Eres?" He replied, "Although I am lenient by permitting others, I take a stricter view with myself."
מעשה ברבי יהודה שראה קרי והיה מהלך על גב הנהר אמרו לו תלמידיו רבינו שנה לנו פרק אחד בהלכות דרך ארץ ירד וטבל ושנה להם אמרו לו לא כך למדתנו רבינו שונה הוא בהלכות דרך ארץ אמר להם אע"פ שמיקל אני על אחרים מחמיר אני על עצמי: (10060)
153There is a teaching : R. Judah b. Batyra used to say : The words of Torah do not contract defilement. It happened that a disciple was speaking indistinctly over against R. Judah b. Batyra. He said to him : My son, open thy mouth and let thy words issue forth clearly, because words of Torah cannot contract defilement; as it is said, "Is not My word like a fire? saith the Lord" (Jer. xxiii 29) — as fire does not contract defilement, so also words of Torah do not contract defilement.
תניא ר' יהודה בן בתירא היה אומר אין דברי תורה מקבלין טומאה מעשה בתלמיד אחד שהיה מגמגם למעלה מרבי יהודה בן בתירא אמר ליה בני פתח פיך ויאירו דבריך שאין דברי תורה מקבלין טומאה שנאמר (ירמיהו כג, כט) הלא כה דברי כאש נאם ה' מה אש אינו מקבל טומאה אף דברי תורה אינן מקבלין טומאה (11425)
154The teacher stated above : "He may expound the Mishnah but not the Talmud." This supports the statement of R. El'ai, for R. El'ai declared that Rab Aha b. Jacob said in the name of our master : The Halakah is that he may expound the Mishnah but not the Talmud. This is as the Tannaim [taught] : He may expound the Mishnah but not the Talmud ; these are the words of R. Meir. R. Judah b. Gamaliel says in the name of R. Hannina b. Gamaliel : Both of them are forbidden ; but [the Rabbis] said to him : Both of them are permitted.
אמר מר מציע את המשנה ואינו מציע את הגמרא מסייע ליה לרבי אלעאי דאמר רבי אלעאי אמר ר' אחא בר יעקב משום רבינו הלכה מציע את המשנה ואינו מציע את הגמרא כתנאי מציע את המשנה ואינו מציע את הגמרא דברי רבי מאיר רבי יהודה בן גמליאל אומר משום רבי חנינא בן גמליאל זה וזה אסור ואמרי לה זה וזה מותר (12983)
155He who says both are forbidden agrees with R. Johanan the Sandal-maker; and he who says both are permitted agrees with R. Judah b. Batyra.
מ"ד זה וזה אסור כרבי יוחנן הסנדלר מ"ד זה וזה מותר כרבי יהודה בן בתירא (2693)
156Rab Nahman b. Isaac said : The world acts in conformity with the following three Elders: according to R. El'ai in the matter of the first-shorn wool; according to R. Josiah in the matter of diverse seeds ; according to R. Judah b. Batyra in the matter of words of Torah. According to R. El'ai in the matter of the firstshorn wool — for there is a teaching :
אמר רב נחמן בר יצחק נהוג עלמא כהני תלת סבי כרבי אלעאי בראשית הגז כרבי יאשיה בכלאים כרבי יהודה בן בתירא בד"ת (5459)
157R. El'ai says : The law of the first-shorn wool applies only in the [Holy] Land.
כרבי אלעאי בראשית הגז דתניא רבי אלעאי אומר ראשית הגז אינו נוהג אלא בארץ (3690)
158According to R. Josiah in the matter of diverse seeds — for there is a teaching: [not translated] R. Josiah says : A man is not guilty [of the infraction of this law] until he sows wheat, barley and kernels with one throw of the hand.
כרבי יאשיה בכלאים כדכתיב (דברים כב, ט) (כרמך) לא תזרע [כרמך] כלאים רבי יאשיה אומר לעולם אינו חייב עד שיזרע חטה ושעורה וחרצן במפולת יד (5460)
159According to R. Judah b. Batyra in the matter of words of Torah — for there is a teaching : R. Judah b. Batyra says : Words of Torah cannot contract defilement.
כרבי יהודה בן בתירא בדברי תורה דתניא רבי יהודה בן בתירא אומר אין דברי תורה מקבלין טומאה (4556)
160When Ze'iri came [from Palestine] he said : The Rabbis have abolished immersion. Another version is : [he said :] The Rabbis have abolished the washing of the hands. He who says, "The Rabbis have abolished immersion" agrees with the view of R. Judah b. Batyra. He who says, "The Rabbis have abolished the washing of the hands" is in accord with Rab Hisda who cursed the man who went looking for water at the time of prayer.
כי אתא זעירי אמר בטלוה לטבילותא ואמרי לה בטלוה לנטילותא מאן דאמר בטלוה לטבילותא כרבי יהודה בן בתירא מאן דאמר בטלוה לנטילותא כי הא דרב חסדא לייט אמאן דמהדר אמיא בעידן צלותא: (6551)
161Our Rabbis have taught : A Ba'al Keri upon whom nine Kabs of water have been poured becomes clean. Nahum, the man of Gam Zu, whispered this to R. 'Akiba, who whispered it to Ben 'Azzai. Ben 'Azzai went out and taught it to his disciples publicly. Two Palestinian Amoraim, R. Jose b. Abin and R. Jose b. Zebida, differ on this matter ; one stating that Ben 'Azzai taught it, the other that he whispered it.
תנו רבנן בעל קרי שנתנו עליו תשעה קבין מים טהור נחום איש גם זו לחשה לרבי עקיבא ורבי עקיבא לחשה לבן עזאי ובן עזאי יצא ושנאה לתלמידיו בשוק פליגי בה תרי אמוראי במערבא רבי יוסי בר אבין ורבי יוסי בר זבידא חד תני שנאה וחד תני לחשה (11104)
162He who states that he taught it, because of the nullifying of Torah and procreation ; he who states that he whispered it, so that disciples of the wise should not be constantly found in the company of their wives like cocks [with the hens].
מאן דתני שנאה משום בטול תורה ומשום בטול פריה ורביה ומאן דתני לחשה שלא יהו תלמידי חכמים מצויים אצל נשותיהם כתרנגולים (6667)
163R. Jannai said : I have heard that some take a lenient view and others a stricter view ; but whoever applies the stricter rule to himself, his days and years will be prolonged for him.
אמר רבי ינאי שמעתי שמקילין בה ושמעתי שמחמירין בה וכל המחמיר בה על עצמו מאריכין לו ימיו ושנותיו (5265)
164R. Joshua b. Levi said : What is the purpose of those [who are Ba'al Keri] who bathe in the morning ? What is their purpose ! And it was he who said that a Ba'al Keri is forbidden to be engaged with words of Torah ! Nay, this is what he means to say : What is their purpose in using forty Saot of water, when it is possible [to become clean] with nine Kabs? What is their purpose in undergoing complete immersion when it is possible [to become clean] with water poured over one ?
אמר ריב"ל מה טיבן של טובלי שחרין מה טיבן הא איהו דאמר בעל קרי אסור בדברי תורה הכי קאמר מה טיבן בארבעים סאה אפשר בתשעה קבין מה טיבן בטבילה אפשר בנתינה (7126)
165R. Hannina replied : They have erected a great fence thereby; for there is a teaching : Once a man solicited a woman for an immoral purpose, and she said to him, "Thou good-for-nothing! Hast thou forty Saot of water in which to immerse?" He immediately left her.
אמר רבי חנינא גדר גדול גדרו בה דתניא מעשה באחד שתבע אשה לדבר עבירה אמרה לו ריקא יש לך ארבעים סאה שאתה טובל בהן מיד פירש (6334)
166Rab Huna said to the Rabbis, "My masters, why do you make light of this immersion? Is it because of the cold ? It is possible [to fulfil the requirements] in the baths!"
אמר להו רב הונא לרבנן רבותי מפני מה אתם מזלזלין בטבילה זו אי משום צינה אפשר במרחצאות (4287)
167Rab Hisda asked him, "Is it then right to have immersion in warm water ?" He replied, "Rab Adda b. Ahabah is of the same opinion as thou."
אמר ליה רב חסדא וכי יש טבילה בחמין אמר ליה רב אדא בר אהבה קאי כוותך (2345)
168R. Zera was sitting in a tub in a bath-house. He said to his attendant, "Go, bring me nine Kabs of water and dash them over me." R. Hiyya b. Abba said to him, "Why does the master require all that when he is sitting in the midst of water ?" He replied, "It is like the regulation of forty Saot. Just as forty Saot are necessary for immersion but not pouring, so are nine Kabs necessary for pouring but not immersion."
רבי זירא הוה יתיב באגנא דמיא בי מסותא אמר ליה לשמעיה זיל ואייתי לי תשעה קבין ושדי עלואי אמר ליה רבי חייא בר אבא למה ליה למר כולי האי והא יתיב בגווייהו אמר ליה כארבעים סאה מה ארבעים סאה בטבילה ולא בנתינה אף תשעה קבין בנתינה ולא בטבילה (9196)
169Rab Nahman ordered a pitcher of the capacity of nine Kabs. When Rab Dimai came [from Palestine], he said : R. 'Akiba and R. Judah the locksmith declared : The teaching [that nine Kabs may be poured over a Ba'al Keri to cleanse him] is meant to apply only to a delicate person who experienced the emission involuntarily ; but for a delicate person who caused it to happen, forty Saot are necessary.
רב נחמן תקן חצבא בת תשעה קבין כי אתא רב דימי אמר רבי עקיבא ורבי יהודה גלוסטרא אמרו לא שנו אלא לחולה לאונסו אבל לחולה המרגיל ארבעים סאה (5918)
170Rab Joseph said : Rab Nahman's pitcher is broken. When Rabin came he said : Such a case happened in Usha
אמר רב יוסף אתבר חצביה דרב נחמן כי אתא רבין אמר באושא הוה עובדא (3015)
Folio 22b דף כב ע״ב
171in the ante-room of R. Osha'ya, and they came and consulted Rab Assi. He said to them : The teaching [about the nine Kabs] was meant to apply only to a delicate person who caused it to happen ; but the delicate person who experienced it involuntarily was exempt therefrom altogether. Rab Joseph said ; Rab Nahman's pitcher is repaired.
בקילעא דרב אושעיא אתו ושאלו לרב אסי אמר להו לא שנו אלא לחולה המרגיל אבל לחולה לאונסו פטור מכלום א"ר יוסף אצטמיד חצביה דרב נחמן (4604)
172Note that all the Amoraim and Tannaim are at variance over the ordinance of Ezra, so let us see how Ezra ordained it.
מכדי כולהו אמוראי ותנאי בדעזרא קמיפלגי ונחזי עזרא היכי תקן (2377)
173Abbai said : Ezra ordained forty Saot for a healthy person whose emission was voluntary and nine Kabs for a healthy person when it was involuntary. Then came the Amoraim and differed as to a person indelicate health. Some were of the opinion that the delicate person whose emission was voluntary is like the healthy man whose emission was voluntary [and requires forty Saot], and the delicate person when it was involuntary like the healthy man when it was involuntary [and requires nine Kabs]. Others, however, were of opinion that the delicate person whose emission was voluntary is like a healthy man whose emission was involuntary [and requires nine Kabs], and the delicate person when it was involuntary is exempt therefrom altogether.
אמר אביי עזרא תקן לבריא המרגיל מ' סאה ובריא לאונסו ט' קבין ואתו אמוראי ופליגי בחולה מר סבר חולה המרגיל כבריא המרגיל וחולה לאונסו כבריא לאונסו ומר סבר חולה המרגיל כבריא לאונסו וחולה לאונסו פטור מכלום (6957)
174Raba said : Granted that Ezra instituted immersion ; did he, then, institute the pouring of water? For lo, the teacher said, "Ezra instituted immersion for those who are Ba'al Keri" ! But, said Raba, Ezra instituted immersion in forty Saot for a healthy person whose emission was voluntary, and then the Rabbis came and instituted [the pouring of] nine Kabs for a healthy man when it was involuntary. After that the Amoraim came and differed as to what was to be done to a person in delicate health. Some were of opinion that the delicate person whose emission was voluntary was like a healthy man when it was voluntary [and required immersion], and a delicate person when it was involuntary like a healthy person when it was involuntary [and required pouring]. Others, however, were of opinion that the healthy person when it was voluntary required forty Saot ; and the delicate person when it was voluntary, like the healthy man when it was involuntary, required nine Kabs; but a delicate person whose emission was involuntary was exempt therefrom altogether.
אמר רבא נהי דתקן עזרא טבילה נתינה מי תקן והאמר מר עזרא תקן טבילה לבעלי קריין אלא אמר רבא עזרא תקן טבילה לבריא המרגיל מ' סאה ואתו רבנן והתקינו לבריא לאונסו ט' קבין ואתו אמוראי וקא מיפלגי בחולה מר סבר חולה המרגיל כבריא המרגיל וחולה לאונסו כבריא לאונסו ומר סבר לבריא המרגיל מ' סאה וחולה המרגיל כבריא לאונסו ט' קבין אבל לחולה לאונסו פטור מכלום (13953)
175Raba said : The Halakah is — Both the healthy man and the delicate person when it is voluntary require forty Saot ; the healthy man when it is involuntary requires nine Kabs; but the delicate person when it is involuntary is exempt therefrom altogether.
אמר רבא הלכתא בריא המרגיל וחולה המרגיל ארבעים סאה ובריא לאונסו תשעה קבין אבל לחולה לאונסו פטור מכלום: (4138)
176Our Rabbis have taught: A Ba'al Keri upon whom nine Kabs of water have been poured becomes clean. Of what does this speak ? [If he wishes to study Torah] for himself; but [if he wishes to teach it] to others, forty Saot are necessary. R. Judah says that in every case forty Saot [are required].
ת"ר בעל קרי שנתנו עליו ט' קבין מים טהור בד"א לעצמו אבל לאחרים ארבעים סאה ר' יהודה אומר מ' סאה מכל מקום (4228)
177R. Johanan and R. Joshua b. Levi, and R. Eleazar and R. Jose b. R. Hannina—one of the first pair is at variance with one of the second pair on the interpretation of the first part of this teaching. One says : The statement, "Of what does this speak? [If he wishes to study Torah] for himself; but [if he wishes to teach it] to others, forty Saot are necessary" is intended to apply only to a delicate person whose emission was voluntary, but nine Kabs suffice him when it was involuntary. The other says : Whoever [wishes to teach Torah] to others, even if he be a delicate person whose emission was involuntary, [cannot be regarded as clean] until there have been forty Saot.
ר' יוחנן וריב"ל ור"א ור' יוסי בר' חנינא חד מהאי זוגא וחד מהאי זוגא ארישא חד אמר הא דאמרת במה דברים אמורים לעצמו אבל לאחרים מ' סאה לא שנו אלא לחולה המרגיל אבל לחולה לאונסו ט' קבין וחד אמר כל לאחרים אפילו חולה לאונסו עד דאיכא מ' סאה (6613)
178And one of the first pair is at variance with one of the second pair on the latter part of the teaching. One says : The statement, "R. Judah says that in every case forty Saot are required" is intended to apply only [to water found] in the ground, but not [to water] in vessels. The other says : It applies even [to water] in vessels.
וחד מהאי זוגא וחד מהאי זוגא אסיפא חד אמר הא דאמר רבי יהודה מ' סאה מכל מקום לא שנו אלא בקרקע אבל בכלים לא וחד אמר אפי' בכלים נמי (3071)
179It is quite right for him who says, "It applies even [to water] in vessels," for that is what has been stated, viz. : "R. Judah says that in every case forty Saot are required" ; but for him who says, "In the ground, yes, but in vessels, no," what does the phrase "in every case" include?
בשלמא למ"ד אפי' בכלים היינו דקתני ר' יהודה אומר מ' סאה מכל מקום אלא למ"ד בקרקע אין בכלים לא מכל מקום לאתויי מאי (3700)
180It is to include drawn water.
לאתויי מים שאובין (916)
181Rab Pappa and Rab Huna b. R. Joshua and Raba b. Samuel dined together. Rab Pappa said to them, "Permit me to say Grace, because nine Kabs have been poured over me." Raba b. R. Samuel said to them, "We have learnt: 'Of what does this speak? [If he wishes to study Torah] for himself [nine Kabs are sufficient] ; but [if he wishes to teach it] to others, forty Saot are necessary.' So permit me to say Grace, because forty Saot have been poured over me" [by means of immersion]. Rab Huna said to them, "Permit me to say Grace, since I have had need neither of the one nor the other."
רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע ורבא (ברבי) בר שמואל כריכו ריפתא בהדי הדדי א"ל רב פפא הבו לי לדידי לברוך דנפול עילואי ט' קבין אמר להו רבא (ברבי) [בר] שמואל תנינא במה דברים אמורים לעצמו אבל לאחרים מ' סאה אלא הבו לי לדידי לברוך דנפול עילואי ארבעים סאה אמר להו רב הונא הבו לי לדידי לברוך דליכא עילואי לא האי ולא האי (9590)
182Rab Hamma used to bathe on the day preceding Passover in order to exempt others from their obligation. But the Halakah is not in accord with their view.
רב חמא טביל במעלי יומא דפסחא להוציא רבים ידי חובתן ולית הלכתא כוותיה: (2897)
183MISHNAH If he was standing in the Tefillah and recollects that he is a Ba'al Keri, he should not interrupt [his prayer] but shorten it.
מתני׳ היה עומד בתפלה ונזכר שהוא בעל קרי לא יפסיק אלא יקצר (2887)
184If he had gone down to bathe, should he have time to ascend, clothe himself and read [the Shema'] before sunrise, he must ascend, clothe himself and read ; but if not, he should immerse his body in the water and read. He may not immerse himself in evil-smelling water, nor water of soaking, until he has poured [fresh] water therein. To what distance must he remoce himself from it and excrement [if he wishes to read the Shema'] ? Four cubits.
ירד לטבול אם יכול לעלות ולהתכסות ולקרות עד שלא תהא הנץ החמה יעלה ויתכסה ויקרא ואם לאו יתכסה במים ויקרא ולא יתכסה לא במים הרעים ולא במי המשרה עד שיטיל לתוכן מים וכמה ירחיק מהן ומן הצואה ד' אמות: (9334)
185GEMARA Our Rabbis have taught : If a man was standing in the Tefillah and recollects that he is a Ba'al Keri, he should not interrupt [his prayer] but shorten it. If he was reading in the Torah and recollects that he is a Ba'al Keri, he should not interrupt and go away, but should continue reading with hurried pronunciation of the words. R. Meir says : A Ba'al Keri is not permitted to read more than three verses in the Torah.
גמ׳ ת"ר היה עומד בתפלה ונזכר שהוא בעל קרי לא יפסיק אלא יקצר היה קורא בתורה ונזכר שהוא בעל קרי אינו מפסיק ועולה אלא מגמגם וקורא ר"מ אומר אין בעל קרי רשאי לקרות בתורה יותר מג' פסוקים (9697)
186There is another teaching : If a man was standing in the Tefillah and saw some excrement opposite him, he should step forward until he has left it behind him a distance of four cubits. There is, however, a teaching [that in these circumstances he should step] sideways! There is no contradiction; [he should step forward] when that is possible, and [sideways] when he cannot do the other.
תניא אידך היה עומד בתפלה וראה צואה כנגדו מהלך לפניו עד שיזרקנה לאחוריו ד' אמות והתניא לצדדין ל"ק הא דאפשר הא דלא אפשר (5282)
187If a man was reciting the Tefillah and found excrement where he was standing, Rabbah said : Even if he himself was responsible for it, his Tefillah is valid. Raba retorted : But lo [it is written], "The sacrifice of the wicked is an abomination" (Prov. xxi. 27)! Therefore, said Raba, since he is responsible [for the excrement], although he has uttered the prayer, his Tefillah is an abomination.
היה מתפלל ומצא צואה במקומו אמר רבה אע"פ שחטא תפלתו תפלה מתקיף ליה רבא והא (משלי כא, כז) זבח רשעים תועבה אלא אמר רבא הואיל וחטא אע"פ שהתפלל תפלתו תועבה: (8338)
188Our Rabbis have taught : If he was standing in the Tefillah and the urine began to drip upon his knees, he should interrupt [his prayer] until it ceases and then repeat the Tefillah. To what point does he return? Rab Hisda and Rab Hamnuna [differ]. One says that he recommences from the beginning; the other says that he goes back only to the place where he stopped.
ת"ר היה עומד בתפלה ומים שותתין על ברכיו פוסק עד שיכלו המים וחוזר ומתפלל להיכן חוזר רב חסדא ורב המנונא חד אמר חוזר לראש וחד אמר למקום שפסק (7442)
189One may suppose that the following is the point of divergence :
לימא בהא קמיפלגי (362)
Folio 23a דף כג ע״א
190One is of opinion that if the man has waited sufficient time to finish the remainder of the Tefillah, he should recommence from the beginning. The other is of opinion that [in any event] he should go back only to the point where he stopped.
מר סבר אם שהה כדי לגמור את כולה חוזר לראש ומר סבר למקום שפסק (3644)
191Rab Ashe said : The phrase "If the man has waited" must be altered to "If the man has not waited"; because everybody agrees that if he waited sufficient time to finish the remainder of the Tefillah, he recommences from the beginning; but the point of divergence there [between Rab Hisda and Rab Hamnuna] is the case where the man did not wait. One is of the opinion that the man was in an uncomfortable state and unfit [to pray], and therefore his Tefillah is invalid; while the other is of opinion that the man was fit [to pray] and his Tefillah is valid.
אמר רב אשי האי אם שהה אם לא שהה מיבעי ליה אלא דכולי עלמא אם שהה כדי לגמור את כולה חוזר לראש והתם בדלא שהה קמיפלגי דמר סבר גברא דחויא הוא ואין ראוי ואין תפלתו תפלה ומר סבר גברא חזיא הוא ותפלתו תפלה (9596)
192Our Rabbis have taught : If a man feels the need to relieve himself, he should not say the Tefillah; and if he does, his prayer is an abomination. Rab Zebid (another version : Rab Judah) said : This teaching is meant to apply only to one who is unable to contain himself; but if he is able to contain himself, his Tefillah is valid.
תנו רבנן הנצרך לנקביו אל יתפלל ואם התפלל תפלתו תועבה אמר רב זביד ואיתימא רב יהודה לא שנו אלא שאינו יכול לשהות בעצמו אבל אם יכול לשהות בעצמו תפלתו תפלה (9380)
193But for how long [must one be able to contain himself before venturing to say the Tefillah]? Rab Sheshet said : [Sufficient time to enable one to walk] a Parsah. There are some who make [this statement of Rab Zebid] a part of the Baraita [quoted above ; thus :] Of what does this speak? Of a case where a man is unable to contain himself; but if he is able to contain himself, his Tefillah is valid. But for how long [must one be able to contain himself before venturing to say the Tefillah]? Rab Zebid said : [Sufficient time to enable one to walk] a Parsah.
ועד כמה אמר רב ששת עד פרסה איכא דמתני לה אמתניתא במה דברים אמורים כשאין יכול לעמוד על עצמו אבל אם יכול לעמוד על עצמו תפלתו תפלה ועד כמה אמר רב זביד עד פרסה (8040)
194R. Samuel b. Nahmani said in the name of R. Jonathan : If a man feels the need to relieve himself, he should not say the Tefillah; because it is said, "Prepare to meet thy God, O Israel" (Amos iv. 12).
אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן הנצרך לנקביו הרי זה לא יתפלל משום שנאמר (עמוס ד, יב) הכון לקראת אלהיך ישראל (5926)
195R. Samuel b. Nahmani also said in the name of R. Jonathan : What means that which is written, "Guard thy foot when thou goest to the house of God" (Eccles. iv. 17)? Guard thyself so that thou sinnest not; but if thou sinnest, bring an offering into My presence. "And be ready to hearken " (Eccles. iv. 1 7) — Raba said : Be ready to hearken to the words of the Sages ; for if they sin, they bring an offering and repent. "It is better than when fools give sacrifices" (ibid.) — be not like the fools who sin and bring an offering without repenting.
ואמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן מ"ד (קהלת ד, יז) שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים שמור עצמך שלא תחטא ואם תחטא הבא קרבן לפני וקרוב לשמוע (דברי חכמים) אמר רבא הוי קרוב לשמוע דברי חכמים שאם חוטאים מביאים קרבן ועושים תשובה מתת הכסילים [זבח] אל תהי ככסילים שחוטאים ומביאים קרבן ואין עושים תשובה (15060)
196"For they know not to do evil " (ibid.) — if so, they are righteous ! Nay, [the meaning is :] Be not like the fools who sin and bring an offering and know not whether they bring it for the good [they have done] or for the evil [they have committed]. The Holy One, blessed be He, says, "They are unable to discern between good and evil, and they bring an offering into My presence!"
כי אינם יודעים לעשות רע אי הכי צדיקים נינהו אלא אל תהי ככסילים שחוטאים ומביאים קרבן ואינם יודעים אם על הטובה הם מביאים אם על הרעה הם מביאים אמר הקב"ה בין טוב לרע אינן מבחינים והם מביאים קרבן לפני (6082)
197Rab Assi (another version: Rab Hannina b. Pappa) said: Take heed to thy orifices at the time when thou standest in prayer before Me.
רב אשי ואיתימא רב חנינא בר פפא אמר שמור נקביך בשעה שאתה עומד בתפלה לפני. (4524)
198Our Rabbis have taught: When one is about to enter a privy, he should divest himself of the Tefillin at a [minimum] distance of four cubits and then enter, Rab Aha b. Rab Huna said in the name of Rab Sheshet: This teaching applies only to a regular privy, but with an occasional one, he may divest himself [of the Tefillin] and at once proceed to relieve himself; and when he comes out, he walks a distance of four cubits and relays them, because he has [by his use thereof] made it a regular privy.
תנו רבנן הנכנס לבית הכסא חולץ תפיליו ברחוק ד' אמות ונכנס אמר רב אחא בר רב הונא אמר רב ששת לא שנו אלא בית הכסא קבוע אבל בית הכסא עראי חולץ ונפנה לאלתר וכשהוא יוצא מרחיק ד' אמות ומניחן מפני שעשאו בית הכסא קבוע (11300)
199The question was raised : May a man, wearing his Tefillin, enter a regular privy for the purpose of urinating? Rabina permitted it; Rab Adda b. Mattena prohibited it. The question was put to Raba, and he replied : It is forbidden, because we are afraid that he may relieve himself otherwise while wearing them. Another version is : [We are afraid] that he may break wind while wearing them.
איבעיא להו מהו שיכנס אדם בתפילין לבית הכסא קבוע להשתין מים רבינא שרי רב אדא בר מתנא אסר אתו שיילוה לרבא אמר להו אסור חיישינן שמא יפנה בהן ואמרי לה שמא יפיח בהן (8108)
200There is a further teaching : When one is about to enter a regular privy, he divests himself of the Tefillin at a [minimum] distance of four cubits, leaves them on the window-sill which is near the public road, and then enters. When he comes out, he walks a distance of four cubits and relays them. These are the words of Bet Shammai. Bet Hillel declare that he may hold them in his hand and enter. R. 'Akiba says : He holds them in his garment and enters.
תניא אידך הנכנס לבית הכסא קבוע חולץ תפיליו ברחוק ד' אמות ומניחן בחלון הסמוך לרשות הרבים ונכנס וכשהוא יוצא מרחיק ד' אמות ומניחן דברי בית שמאי ובית הלל אומרים אוחזן בידו ונכנס ר"ע אומר אוחזן בבגדו ונכנס (8843)
201In his garment, dost thou imagine? He may sometimes forget them and they will fall ! But say that he holds them in his garment with his hand and enters, leaving them in a hole near the privy,
בבגדו ס"ד זימנין מישתלי להו ונפלי אלא אימא אוחזן בבגדו ובידו ונכנס (1642)
202but not in a hole near the public road, lest some passer-by take them and it lead him into suspicion.
ומניחם בחורין הסמוכים לבית הכסא ולא יניחם בחורין הסמוכים לרשות הרבים שמא יטלו אותם עוברי דרכים ויבא לידי חשד (4734)
203For it once happened that a disciple left his Tefillin in a hole near the public road. A harlot came and took them, and then went to the House of Study and said, "Look what so-and-so gave me as my hire." When the disciple heard that, he went to the top of the roof, threw himself therefrom and died. On that occasion it was ordained that a man should hold the Tefillin in his garment with his hand and enter.
ומעשה בתלמיד אחד שהניח תפילין בחורין הסמוכים לרשות הרבים ובאת זונה אחת ונטלתן ובאת לבית המדרש ואמרה ראו מה נתן לי פלוני בשכרי כיון ששמע אותו תלמיד כך עלה לראש הגג ונפל ומת באותה שעה התקינו שיהא אוחזן בבגדו ובידו ונכנס (13077)
204Our Rabbis have taught : At first people used to leave the Tefillin in holes near the privy, but mice came and carried them away ; therefore it was ordained that they should be left on window-sills near the public road ; but because passers-by used to take them, it was ordained that they should hold them in their hand and enter.
תנו רבנן בראשונה היו מניחין תפילין בחורין הסמוכין לבית הכסא ובאין עכברים ונוטלין אותן התקינו שיהו מניחין אותן בחלונות הסמוכות לרשות הרבים ובאין עוברי דרכים ונוטלין אותן התקינו שיהא אוחזן בידו ונכנס (10280)
205R. Meyasha, the grandson of R. Joshua b. Levi, said : The Halakah is — One should roll them up like a book and hold them in his right hand opposite his heart. Rab Joseph b. Minyomi said in the name of Rab Nahman : This is so, provided that the strap does not protrude from beneath his hand a handbreadth.
אמר רבי מיאשא בריה דריב"ל הלכה גוללן כמין ספר ואוחזן בימינו כנגד לבו אמר רב יוסף בר מניומי אמר רב נחמן ובלבד שלא תהא רצועה יוצאת מתחת ידו טפח (6390)
206R. Jacob b. Aha said in the name of R. Zera : This teaching only applies when there is still sufficient time left in the day to relay them; but if not, he should make for them a kind of bag, a handbreadth in size, and place them therein.
אמר רבי יעקב בר אחא אמר רבי זירא לא שנו אלא שיש שהות ביום ללבשן אבל אין שהות ביום ללבשן עושה להן כמין כיס טפח ומניחן (5940)
207Rabbah b. Bar Hannah said in the name of R. Johanan : During the day he rolls them up like a kind of book and places them in his hand opposite his heart, but at night he makes for them a kind of bag, a handbreadth in size, and places them therein.
אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן ביום גוללן כמין ספר ומניחן בידו כנגד לבו ובלילה עושה להן כמין כיס טפח ומניחן (3450)
208Abbai said : This teaching only applies when the bag is reserved for that purpose ; but if it is not reserved for that purpose, it may be even less than a handbreadth in size.
אמר אביי לא שנו אלא בכלי שהוא כליין אבל בכלי שאינו כליין אפילו פחות מטפח (2517)
209Mar Zotra (another version: Rab Ashe) said : Thou mayest infer that this is so from the fact that small vessels protect [the contents from contracting defilement] in the tent of the dead.
אמר מר זוטרא ואיתימא רב אשי תדע שהרי פכין קטנים מצילין באהל המת (3756)
210Rabbah b. Bar Hannah also said : At the time that we were following R. Johanan, on desiring to enter a privy, if he carried a book of Aggadta, he handed it to us; but if he carried Tefillin, he did not hand them to us. He said, "Since the Rabbis permit it,
ואמר רבה בר בר חנה כי הוה אזלינן בתריה דרבי יוחנן כי הוה בעי למיעל לבית הכסא כי הוה נקיט ספרא דאגדתא הוה יהיב לן כי הוה נקיט תפילין לא הוה יהיב לן אמר הואיל ושרונהו רבנן (6117)
Folio 23b דף כג ע״ב
211I will retain them." Raba said: At the time that we were following Rab Nahman, if he carried a book of Aggadta, he handed it to us before entering a privy; if he carried Tefillin, he did not hand them to us. He said, "Since the Rabbis permit it, I will retain them."
ננטרן אמר רבא כי הוה אזלינן בתריה דר"נ כי הוה נקיט ספרא דאגדתא יהיב לן כי הוה נקיט תפילין לא יהיב לן אמר הואיל ושרונהו רבנן ננטרן (5404)
212Our Rabbis have taught : A man should not hold the Tefillin in his hand, or a scroll of the Torah on his arm and say his prayers. He may not urinate while holding them, or sleep with them, neither a regular sleep nor a chance sleep. Samuel said: A knife, money, a dish and a loaf come under the same rule.
ת"ר לא יאחז אדם תפילין בידו וס"ת בזרועו ויתפלל ולא ישתין בהן מים ולא יישן בהן לא שינת קבע ולא שינת עראי. אמר שמואל סכין ומעות וקערה וככר הרי אלו כיוצא בהן. (8419)
213Raba said in the name of Rab Sheshet : The Halakah is not in accord with the above Baraita because it emanates from Bet Shammai; for if it emanated from Bet Hillel, since one is allowed to enter a regular privy [holding the Tefillin], how much more so a chance one!
אמר רבא אמר רב ששת לית הלכתא כי הא מתניתא דב"ש היא דאי ב"ה השתא בית הכסא קבוע שרי בית הכסא עראי מיבעיא (6868)
214It is quoted in objection: "What I have permitted thee in one place I have forbidden thee in another, [and this is an argument a fortiori which cannot be refuted"] — does this not refer to the Tefillin? It is quite right if thou sayest that the above Baraita emanates from Bet Hillel; for then I have permitted thee elsewhere [to enter] a regular privy [with Tefillin], but here I forbid thee [to enter] a chance privy ! On the other hand, if thou sayest that it emanates from Bet Shammai, they do not permit it in either case !
מיתיבי דברים שהתרתי לך כאן אסרתי לך כאן מאי לאו תפילין אי אמרת בשלמא בית הלל התרתי לך כאן קבוע אסרתי לך כאן בית הכסא עראי אלא אי אמרת ב"ש הא לא שרו ולא מידי (9641)
215To what, then, does the quoted statement refer? To the question of one handbreadth or two. For one teacher states : When a man relieves himself, he should uncover himself one hand-breadth behind and two in front; and there is another teaching: He should uncover himself one handbreadth behind and not at all in front.
כי תניא ההיא לענין טפח וטפחיים דתני חדא כשהוא נפנה מגלה לאחריו טפח ולפניו טפחיים ותניא אידך לאחריו טפח ולפניו ולא כלום (3914)
216It may be taken that both these teachings apply to a male, and there is no contradiction : the former referring to the major function of nature, the other to the minor.
מאי לאו אידי ואידי באיש ולא קשיא כאן לגדולים כאן לקטנים (1409)
217But how canst thou understand it in this way? For if the second teaching refers to the minor function, why uncover a handbreadth behind ? Nay ; they should both be referred to the major function, and there is no contradiction : the first teaching applying to a male, the other to a female.
ותסברא אי בקטנים לאחריו טפח למה לי אלא אידי ואידי בגדולים ולא קשיא הא באיש הא באשה (2622)
218If this be so, that which is mentioned in the sequel, viz. "This is an argument a fortiori which cannot be refuted" — what means it cannot be refuted? It is a natural proceeding!
אי הכי הא דקתני עלה זהו ק"ו שאין עליו תשובה מאי אין עליו תשובה דרכא דמילתא הכי איתא (4133)
219Quite so; [therefore the quoted statement must refer to] the Tefillin, and the refutation of Raba in the name of Rab Sheshet remains unanswered.
אלא לאו תפילין ותיובתא דרבא אמר רב ששת תיובתא (3943)
220Nevertheless there is a difficulty: Since it is permitted to enter a regular priyy [with Tefillin], should it not be all the more permissible to enter a chance privy!
מכל מקום קשיא השתא בית הכסא קבוע שרי בית הכסא עראי לא כל שכן (3809)
221But this is what he means to say: They permit a regular privy where there is no splashing [of urine likely to defile the hand which holds the Tefillin], but they prohibit a chance privy where there is this likelihood.
הכי קאמר בית הכסא קבוע דליכא ניצוצות שרי בית הכסא עראי דאיכא ניצוצות אסרי (4017)
222If so, why does it mention "[This is an argument a fortiori] which cannot be refuted "? [What has just been said] is an excellent refutation !
אי הכי אמאי אין עליו תשובה תשובה מעלייתא היא (2278)
223But this is what he means to say : This question [of carrying Tefillin in a regular privy but not a chance one] thou mayest argue with a reason; but thou must not argue it by means of a fortiori deduction, for if thou usest this method of argument, it is an argument which cannot be refuted.
הכי קאמר הא מילתא תיתי לה בתורת טעמא ולא תיתי לה בק"ו דאי אתיא לה בתורת ק"ו זהו ק"ו שאין עליו תשובה: (6736)
224Our Rabbis have taught : Who wishes to partake of a regular meal should walk a distance of four cubits ten times, or a distance of ten cubits four times, and relieve himself ; after that he should enter [the dining-room].
ת"ר הרוצה ליכנס לסעודת קבע מהלך עשרה פעמים ד' אמות או ד' פעמים י' אמות ויפנה ואח"כ נכנס (4253)
225R. Isaac said : Who is about to partake of a regular meal should first divest himself of his Tefillin and after that enter. This is at variance with the opinion of R. Hiyya, who says: He leaves them upon his table, and thus it is becoming of him to do.
אמר ר' יצחק הנכנס לסעודת קבע חולץ תפיליו ואח"כ נכנס ופליגא דר' חייא דא"ר חייא מניחן על שלחנו וכן הדור לו (4037)
226How long [should he leave them there] ? Rab Nahman b. Isaac said : Until the time of saying Grace.
ועד אימת אמר רב נחמן בר יצחק עד זמן ברכה (1930)
227One teacher stated : A man may tie up his Tefillin with his money in his underwear. But there is another teaching : A man may not do so !
תני חדא צורר אדם תפיליו עם מעותיו באפרקסותו ותניא אידך לא יצור (3886)
228There is no contradiction. The latter refers to one who has assigned [a place in his underwear in which to deposit his Tefillin]; the other refers to a man who has not assigned such a place. For Rab Hisda said : In the cloth in which one assigns to tie up his Tefillin one must not tie up coins, if he has already placed the Tefillin therein. If he assigned to tie up his Tefillin in it but has not bound them therein, or if he has bound up his Tefillin in the cloth without such assignment, he may tie up money therein.
לא קשיא הא דאזמניה הא דלא אזמניה דאמר רב חסדא האי סודרא דתפילין דאזמניה למיצר ביה תפילין צר ביה תפילין אסור למיצר ביה פשיטי אזמניה ולא צר ביה צר ביה ולא אזמניה שרי למיצר ביה זוזי (6985)
229But according to Abbai who said that the assignment is the criterion, if he assigned to deposit his Tefillin in the cloth, although he has not actually done so — or having bound them therein, if he thereupon assign it for the purpose — then it is forbidden [to tie up money therein] ; but if he has not made that assignment, it is not [forbidden].
ולאביי דאמר הזמנה מילתא היא אזמניה אע"ג דלא צר ביה צר ביה אי אזמניה אסיר אי לא אזמניה לא (2325)
230Rab Joseph b. Rab Nehunyah asked Rab Judah: May a man place his Tefillin beneath his pillow [at night] ? About placing them at the foot of the bed is no question, since that would involve disrespectful treatment; but I ask about placing them beneath his pillow — how is it ? He replied : Thus said Samuel : It is allowed, even if his wife be with him.
בעא מיניה רב יוסף בריה דרב נחוניא מרב יהודה מהו שיניח אדם תפיליו תחת מראשותיו תחת מרגלותיו לא קא מיבעיא לי שנוהג בהן מנהג בזיון כי קא מיבעיא לי תחת מראשותיו מאי א"ל הכי אמר שמואל מותר אפילו אשתו עמו (10955)
231Against this teaching is quoted : A man may not place his Tefillin at the foot of the bed because it would be disrespectful, but he may place them beneath his pillow. Should, however, his wife be with him, it is forbidden ; but if there is a place three handbreadths above or below, he may place them beneath his pillow !
מיתיבי לא יניח אדם תפיליו תחת מרגלותיו מפני שנוהג בהם דרך בזיון אבל מניחן תחת מראשותיו ואם היתה אשתו עמו אסור היה מקום שגבוה ג' טפחים או נמוך ג' טפחים מותר (8665)
232The refutation of Samuel remains unanswered.
תיובתא דשמואל תיובתא (2019)
233Raba said : Although it is stated that the refutation of Samuel remained unanswered, nevertheless the Halakah is in accord with his view. What is the reason?
אמר רבא אע"ג דתניא תיובתא דשמואל הלכתא כוותיה מ"ט (3135)
Folio 24a דף כד ע״א
235But R. Hiyya has taught : He should place them in a bag under his pillow ! Yes, if he leaves the top of the bag protruding outside [the pillow].
והא תני רבי חייא מניחן בכובע תחת מראשותיו דמפיק ליה למורשא דכובע לבר (3932)
236Bar Kappara used to tie them in the bed-curtain, leaving the cases of the Tefillin outside. Rab Shesha b. Rab Iddi used to place them upon a stool and spread a cloth over them.
בר קפרא צייר להו בכילתא ומפיק למורשהון לבר רב שישא בריה דרב אידי מנח להו אשרשיפא ופריס סודרא עלוייהו (5558)
237Rab Hamnuna b. Rab Joseph said : On one occasion I was standing before Raba, and he said to me, "Go, bring me my Tefillin"; and I found them between the mattress and the bolster, where he did not lay his head ; and I knew that it was the day of bathing and he had done this for the purpose of teaching us the Halakah for practice.
אמר רב המנונא בריה דרב יוסף זימנא חדא הוה קאימנא קמיה דרבא ואמר לי זיל אייתי לי תפילין ואשכחתינהו בין כר לכסת שלא כנגד ראשו והוה ידענא דיום טבילה הוה ולאגמורן הלכה למעשה הוא דעבד (6995)
238Rab Joseph b. Rab Nehunyah asked Rab Judah : How is it when two sleep in one bed — does one turn his face away and read the Shema' and the other act likewise? He answered : Thus said Samuel : [That is so] even if his wife is with him.
בעי מיניה רב יוסף בריה דרב נחוניא מרב יהודה שנים שישנים במטה אחת מהו שזה יחזיר פניו ויקרא ק"ש וזה יחזיר פניו ויקרא ק"ש א"ל הכי אמר שמואל ואפילו אשתו עמו (7167)
239Rab Joseph retorted : [Samuel mentions] his wife, but is it not the more necessary to mention [the case when he is with] somebody else? For on the contrary, his wife is like part of himself, whereas another is not like part of himself!
מתקיף לה רב יוסף אשתו ולא מיבעיא אחר אדרבה אשתו כגופו אחר לאו כגופו (3504)
240It is quoted in objection: If two sleep in one bed, one turns his face away and reads [the Shema'] and the other acts likewise. But there is another teaching: One who sleeps in a bed with his children or members of his household by his side should not read the Shema' unless a sheet separates between them ; but if his children or the members of his household are minors, then he is permitted [to read the Shema' without such separation]!
מיתיבי שנים שישנים במטה אחת זה מחזיר פניו וקורא וזה מחזיר פניו וקורא ותניא אחריתי הישן במטה ובניו ובני ביתו בצדו הרי זה לא יקרא ק"ש אא"כ היתה טלית מפסקת ביניהן ואם היו בניו ובני ביתו קטנים מותר (9848)
241This is quite right according to Rab Joseph and there is no contradiction [between the two teachings], the first referring to his wife, the second to somebody else. But with Samuel's view there is a contradiction.
בשלמא לרב יוסף לא קשיא הא באשתו הא באחר אלא לשמואל קשיא (2985)
242Samuel could reply to thee: Is it right according to Rab Joseph's opinion? For lo, there is a teaching : If a man sleeps in a bed with his children or the members of his household, he may not read the Shema' unless a sheet separates between them ! What, then, is there for thee to say ? There are Tannaim [who are at variance] on Rab Joseph's view of the question of the wife, and there are also Tannaim [who are at variance] on my view.
אמר לך שמואל לרב יוסף מי ניחא והתניא היה ישן במטה ובניו ובני ביתו במטה לא יקרא ק"ש אא"כ היתה טליתו מפסקת ביניהן אלא מאי אית לך למימר אשתו לרב יוסף תנאי היא לדידי נמי תנאי היא: (8216)
243The master said, "He turns his face away and reads the Shema'" — but their buttocks will be in contact ! This supports the opinion of Rab Huna who said that with buttocks there is no concern on the score of nakedness. It is possible to say that the following teaching is a support of Rab Huna's opinion, viz. : A woman may sit and cut off the Hallah while she is naked, because she is able to cover her nakedness with the ground; but it is not so with a man.
אמר מר זה מחזיר פניו וקורא ק"ש והא איכא עגבות מסייע ליה לרב הונא דא"ר הונא עגבות אין בהם משום ערוה לימא מסייע ליה לרב הונא האשה יושבת וקוצה לה חלתה ערומה מפני שיכולה לכסות פניה בקרקע אבל לא האיש (8903)
244Rab Nahman b. Isaac explained this [as applying only to a case where] for instance, her nakedness is sunk in the ground.
תרגמה רב נחמן בר יצחק כגון שהיו פניה טוחות בקרקע: (2854)
245The master said above, "If his children or members of his household are minors, it is permitted." Up to what age? Rab Hisda said: With females, three years and one day; with a male, nine years and one day. Others declare : With females, eleven years and one day ; with a male, twelve years and one day — i.e. with both of them until the age when "the breasts were fashioned and the hair grown" (Ezek. xvi. 7).
אמר מר אם היו בניו ובני ביתו קטנים מותר ועד כמה אמר רב חסדא תינוקת בת שלש שנים ויום אחד ותינוק בן ט' שנים ויום אחד איכא דאמרי תינוקת בת י"א שנה ויום אחד ותינוק בן שתים עשרה שנה ויום אחד אידי ואידי עד כדי (יחזקאל טז, ז) שדים נכונו ושערך צמח (12053)
246Rab Kahana asked Rab Ashe : Raba said above, "Although the refutation of Samuel's view remained unanswered, the Halakah is in accord with him" ; how is it here? He replied : Wilt thou weave all these things in one web? Nay, where it is said, it is said ; and where it is not said, it is not said.
א"ל רב כהנא לרב אשי התם אמר רבא אע"ג דתיובתא דשמואל הלכתא כוותיה דשמואל הכא מאי אמר ליה אטו כולהו בחדא מחתא מחתינהו אלא היכא דאיתמר איתמר והיכא דלא איתמר לא איתמר (8516)
247Rab Mari asked Rab Pappa : How is it if a hair protruded from his garment ? The latter exclaimed : Hair is hair.
א"ל רב מרי לרב פפא שער יוצא בבגדו מהו קרא עליה שער שער: (3177)
248R. Isaac said : A handbreadth of a woman [if exposed] is nakedness. For what purpose? Is it a question of gazing upon her? Behold Rab Sheshet said : Why do the Scriptures enumerate the female ornaments worn outside together with those worn under the garments ? This is to tell thee that whoever gazes upon the little finger of a woman is as though he had gazed at her nakedness !
א"ר יצחק טפח באשה ערוה למאי אילימא לאסתכולי בה והא א"ר ששת למה מנה הכתוב תכשיטין שבחוץ עם תכשיטין שבפנים לומר לך כל המסתכל באצבע קטנה של אשה כאילו מסתכל במקום התורף (9636)
249Nay, [the statement of R. Isaac refers] to his wife and for the purpose of reading the Shema'.
אלא באשתו ולק"ש (1177)
250Rab Hisda said : The calf of a woman's leg is to be regarded as nakedness; as it is said, "Uncover the leg, pass through the rivers" (Is. xlvii. 2) and it continues, "Thy nakedness shall be uncovered, yea, thy shame shall be seen" (Is. xlvii. 3). Samuel said : A woman's voice is to be regarded as nakedness ; as it is said, "For sweet is thy voice, and thy countenance is comely" (Cant. ii. 14). ab Sheshet said: A woman's hair is to be regarded as nakedness; as it is said, "Thy hair is as a flock of goats" (ibid. iv. 1).
אמר רב חסדא שוק באשה ערוה שנאמר (ישעיהו מז, ב) גלי שוק עברי נהרות וכתיב (ישעיהו מז, ג) תגל ערותך וגם תראה חרפתך אמר שמואל קול באשה ערוה שנא' (שיר השירים ב, יד) כי קולך ערב ומראך נאוה אמר רב ששת שער באשה ערוה שנא' (שיר השירים ד, א) שערך כעדר העזים: (12874)
251R. Hannina said : I have seen Rabbi hang up his Tefillin. Against this is quoted : He who hangs up his Tefillin will himself be hanged !
אמר ר' חנינא אני ראיתי את רבי שתלה תפיליו מיתיבי התולה תפיליו יתלו לו חייו (5096)
252The Doreshe Hamurot said, "And thy life shall hang in doubt before thee" (Deut. xxviii. 66) — this refers to one who hangs up his Tefillin !
דורשי חמורות אמרו (דברים כח, סו) והיו חייך תלואים לך מנגד זה התולה תפיליו (3130)
253There is no contradiction ; for this means one who hangs them up by the thongs, whereas Rabbi hung them up by the case.
לא קשיא הא ברצועה הא בקציצה (1124)
254or if thou wilt I can say that whether to hang them by the thong or case is forbidden ; and when Rabbi hung them up it was in a bag.
ואיבעית אימא לא שנא רצועה ולא שנא קציצה אסור וכי תלה רבי בכיסתא תלה (3865)
255If this be so, what need was there to mention it ? [not translated] Thou mightest have said that the Tefillin require laying down like a scroll of the Torah ; therefore he informs us.
אי הכי מאי למימרא מהו דתימא תיבעי הנחה כספר תורה קמ"ל: (2625)
256R. Hannina also said : I have seen Rabbi belch, yawn, sneeze, expectorate,
ואמר ר' חנינא אני ראיתי את רבי שגיהק ופיהק ונתעטש ורק (3621)
Folio 24b דף כד ע״ב
257and put his garment in order [during his prayer], but he would not rewrap himself; and when he yawned, he would place his hand upon his chin.
וממשמש בבגדו אבל לא היה מתעטף וכשהוא מפהק היה מניח ידו על סנטרו (2562)
258Against this is quoted : He who makes his voice heard during prayer is of the small of faith; he who raises his voice when praying is of the prophets of falsehood; he who belches and yawns [during prayer] is of the proud of spirit;
מיתיבי המשמיע קולו בתפלתו הרי זה מקטני אמנה המגביה קולו בתפלתו הרי זה מנביאי השקר (4599)
259he who sneezes during prayer should regard it as a bad omen, and some say that it is an indication that he is contemptible; he who expectorates during prayer is as though he expectorated in the presence of the King !
מגהק ומפהק הרי זה מגסי הרוח המתעטש בתפלתו סימן רע לו ויש אומרים ניכר שהוא מכוער הרק בתפלתו כאילו רק בפני המלך (6514)
260It is quite right that there is no difficulty in the matter of belching or yawning, for here it was an involuntary act and [the denunciation just quoted] refers to one who does it deliberately ; but there is a difficulty
בשלמא מגהק ומפהק לא קשיא כאן לאונסו כאן לרצונו אלא מתעטש אמתעטש קשיא (3953)
261in the matter of sneezing! No; there is no difficulty; for here it was from above, but the latter refers to one who does so from below. For R. Zera said : This thing was taught me in the school of Rab Hamnuna, and is equal in worth to me to all my studies. He who sneezes during prayer may regard it as a good omen ; for just as it brings him gratification below [on earth], so will it bring him gratification above.
מתעטש אמתעטש נמי לא קשיא כאן מלמעלה כאן מלמטה דאמר רב זירא הא מילתא אבלעא לי בי רב המנונא ותקילא לי כי כולי תלמודאי המתעטש בתפלתו סימן יפה לו כשם שעושים לו נחת רוח מלמטה כך עושין לו נחת רוח מלמעלה (10848)
262But there is a difficulty in the matter of expectoration! No, there is no difficulty; for it may be [that Rabbi acted] according to the teaching of Rab Judah who said : If one is standing in prayer and his spittle collected in his mouth, he may empty it into his Tallit, and if his Tallit is costly, he may empty it into his underwear. Rabina was once standing before Rab Ashe [during prayer], and the spittle collected in the latter's mouth, and he expectorated behind him. Rabina said to him, "Does not the master hold the opinion of Rab Judah that one should empty his spittle into his underwear?" He replied, "I am fastidious [in this matter]."
אלא רק ארק קשיא רק ארק נמי לא קשיא אפשר כדרב יהודה דאמר רב יהודה היה עומד בתפלה ונזדמן לו רוק מבליעו בטליתו ואם טלית נאה הוא מבליעו באפרקסותו רבינא הוה קאי אחורי דרב אשי נזדמן לו רוק פתקיה לאחוריה א"ל לא סבר לה מר להא דרב יהודה מבליעו באפרקסותו א"ל אנא אנינא דעתאי: (11893)
263[The teacher stated above:] "He who makes his voice heard during prayer is of the small of faith." Rab Huna said : This teaching applies only to one who is able to direct his heart when whispering [the words of prayer] ; but if he is unable to do so, he is permitted [to pray aloud]. And this holds good only of one praying alone ; but with a congregation it would cause disturbance to others.
המשמיע קולו בתפלתו הרי זה מקטני אמנה: אמר רב הונא לא שנו אלא שיכול לכוין את לבו בלחש אבל אין יכול לכוין את לבו בלחש מותר וה"מ ביחיד אבל בצבור אתי למיטרד צבורא: (7364)
264R. Abba was avoiding Rab Judah because he wished to go up to the land of Israel ; for Rab Judah declared : Whoever goes up from Babylon to the land of Israel commits a transgression because of [the injunction] which is stated, "They shall be carried to Babylon, and there shall they be, until the day that I remember them, saith the Lord" ( Jer. xxvii. 22). R. Abba said : I will go and hear some teaching from him at the seminary and then I will depart.
רבי אבא הוה קא משתמיט מיניה דרב יהודה דהוה קא בעי למיסק לארעא דישראל דאמר רב יהודה כל העולה מבבל לא"י עובר בעשה שנאמר (ירמיהו כז, כב) בבלה יובאו ושמה יהיו עד יום פקדי אותם נאם ה' אמר איזיל ואשמע מיניה מילתא מבית וועדא והדר אפיק (8347)
265He went and found a Tanna teaching the following in the presence of Rab Judah : If one was standing in the Tefillah and broke wind, he should wait until the odour passes off and then resume the prayer [from where he interrupted it] ; another version is : If he was standing in the Tefillah and felt the need to break wind, he should step back four cubits and having relieved himself, wait until the odour passes off and then resume his prayer, saying, "Lord of the universe ! Thou hast created us with many orifices and vessels. Revealed and known to Thee is our shame and confusion in our lifetime, and in our end we are but worm and vermin"; he then resumes at the place where he interrupted.
אזל אשכחיה לתנא דקתני קמיה דרב יהודה היה עומד בתפלה ונתעטש ממתין עד שיכלה הרוח וחוזר ומתפלל איכא דאמרי היה עומד בתפלה ובקש להתעטש מרחיק לאחריו ד' אמות ומתעטש וממתין עד שיכלה הרוח וחוזר ומתפלל ואומר רבש"ע יצרתנו נקבים נקבים חלולים חלולים גלוי וידוע לפניך חרפתנו וכלימתנו בחיינו ובאחריתנו רמה ותולעה ומתחיל ממקום שפסק (18058)
266R. Abba said to him: Had I only come to hear this, it would suffice me.
אמר ליה אילו לא באתי אלא לשמוע דבר זה דיי: (1497)
267Our Rabbis have taught : If one is sleeping in his cloak and is unable to put forth his head because of the cold, he makes a sort of partition with his cloak around his neck and reads the Shema'. Others declare [that he makes the partition] by his heart.
ת"ר היה ישן בטליתו ואינו יכול להוציא את ראשו מפני הצנה חוצץ בטליתו על צוארו וקורא ק"ש וי"א על לבו (4878)
268But according to the first Tanna, the heart sees the nakedness [during prayer] ! He holds that when the heart sees the nakedness, it is permitted [to read the Shema'].
ותנא קמא הרי לבו רואה את הערוה קסבר לבו רואה את הערוה מותר (3695)
269Rab Huna said in the name of R. Johanan: If one is walking in filthy courtways [and the time for reading the Shema' arrives], he should place his hand over his mouth and read the Shema'. Rab Hisda said to him, "By God ! if R. Johanan had told me that himself, I would not have listened to him !"
אמר רב הונא א"ר יוחנן היה מהלך במבואות המטונפות מניח ידו על פיו וקורא ק"ש א"ל רב חסדא האלהים אם אמרה לי ר' יוחנן בפומיה לא צייתנא ליה (4863)
270Another version is : Rabbah b. Bar Hannah said in the name of R. Joshua b. Levi : If one is walking in filthy courtways, he should place his hand over his mouth and read the Shema'. Rab Hisda said to him, "By God ! if R. Joshua b. Levi had told me that himself, I would not have listened to him !"
איכא דאמרי אמר רבה בר בר חנה אמר ריב"ל היה מהלך במבואות המטונפות מניח ידו על פיו וקורא ק"ש א"ל ר' חסדא האלהים אם אמרה לי ריב"ל בפומיה לא צייתנא ליה (5634)
271But did Rab Huna really say that? For Rab Huna has said : A disciple of the wise is forbidden to stand in a filthy place, because it is impossible for him to stand anywhere without meditating upon Torah! There is no contradiction ; the latter refers to standing still, the former to walking.
ומי אמר ר' הונא הכי והאמר רב הונא ת"ח אסור לו לעמוד במקום הטנופת לפי שאי אפשר לו לעמוד בלי הרהור תורה לא קשיא כאן בעומד כאן במהלך (5779)
272And did R. Johanan really say what is attributed to him? For lo, Rabbah b. Bar Hannah has said in the name of R. Johanan : One is permitted to meditate anywhere upon words of Torah except the bath-house and privy ! And shouldest thou urge that here also one refers to standing and the other to walking, it cannot be so ; because R. Abbahu once followed R. Johanan and he was reading the Shema', but when he reached the filthy courtways he lapsed into silence. He said to R. Johanan, "Where should I resume [my prayer] ?" He replied, "If thou hast waited sufficient time to finish the whole, return to the commencement" !
ומי אמר רבי יוחנן הכי והאמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן בכל מקום מותר להרהר בדברי תורה חוץ מבית המרחץ ומבית הכסא וכי תימא הכא נמי כאן בעומד כאן במהלך איני והא רבי אבהו הוה קא אזיל בתריה דרבי יוחנן והוה קא קרי ק"ש כי מטא במבואות המטונפות אשתיק א"ל לר' יוחנן להיכן אהדר א"ל אם שהית כדי לגמור את כולה חזור לראש (13721)
273This is what R. Johanan meant to say to him, "As for me, I do not hold [that the reading of the Shema' should be interrupted] ; but as for thee, since thou dost hold that view, if thou hast waited sufficient time to finish the whole, return to the commencement."
הכי קאמר ליה לדידי לא סבירא לי לדידך דסבירא לך אם שהית כדי לגמור את כולה חזור לראש (3501)
274There is a teaching in agreement with Rab Huna and a teaching in agreement with Rab Hisda. There is a teaching in agreement with Rab Huna : If he was walking in filthy courtways, he should place his hand over his mouth and read the Shema'. There is a teaching in agreement with Rab Hisda : If he was walking in filthy courtways, he should not read the Shema' ; and not only so, but if he was reading it and entered [such a place], he should stop.
תניא כותיה דרב הונא תניא כותיה דרב חסדא תניא כותיה דרב הונא המהלך במבואות המטונפות מניח ידו על פיו ויקרא ק"ש תניא כותיה דרב חסדא היה מהלך במבואות המטונפות לא יקרא ק"ש ולא עוד אלא שאם היה קורא ובא פוסק (9878)
275If he did not stop, what then? R. Meyasha, the grandson of R. Joshua b. Levi, said : Of him the Scriptures state, "Wherefore I gave them also statutes that were not good, and ordinances whereby they should not live" (Ezek. xx. 25).
לא פסק מאי אמר ר' מיאשה בר בריה דריב"ל עליו הכתוב אומר (יחזקאל כ, כה) וגם אני נתתי להם חוקים לא טובים ומשפטים לא יחיו [בהם] (4484)
276R. Assi said : [Of him the Scriptures state], "Woe unto them that draw iniquity with cords of vanity" (Is. v. 18). Rab Adda b. Ahabah said : From the following, "Because he hath despised the word of the Lord" (Num. xv. 31).
ר' אסי אמר (ישעיהו ה, יח) הוי מושכי העון בחבלי השוא רב אדא בר אהבה אמר מהכא (במדבר טו, לא) כי דבר ה' בזה (2389)
277But if he does stop, what is his reward? R. Abbahu said : Of him the Scriptures state, "Through this thing ye shall prolong your days" (Deut. xxxii. 47).
ואם פסק מה שכרו אמר ר' אבהו עליו הכתוב אומר (דברים לב, מז) ובדבר הזה תאריכו ימים: (3077)
278Rab Huna said : If his cloak was girded about his loins, he is permitted to read the Shema'. There is a teaching to the same effect : If his cloak of stuff, or skin, or sackcloth was girded about his loins, he is permitted to read the Shema' ;
אמר רב הונא היתה טליתו חגורה לו על מתניו מותר לקרות ק"ש תניא נמי הכי היתה טליתו של בגד ושל עור ושל שק חגורה על מתניו מותר לקרות ק"ש (9794)
Folio 25a דף כה ע״א
279but for the Tefillah [it is not permitted] until he covers his heart.
אבל לתפלה עד שיכסה את לבו (1486)
280Rab Huna also said : If a man forgot and entered a privy wearing his Tefillin, he should place his hand over them until he finishes. Until he finishes, dost imagine? Nay, it is as Rab Nahman b. Isaac has said : Until he finishes the first discharge. Let him, then, stop at once and stand up! [No,] because of [the saying of] Rabban Simeon b. Gamaliel ; for there is a teaching : Rabban Simeon b. Gamaliel says : If the fecal discharge is kept back it causes dropsy, and if the fluid in the urinary duct is kept back it causes jaundice.
וא"ר הונא שכח ונכנס בתפילין לבית הכסא מניח ידו עליהן עד שיגמור עד שיגמור ס"ד אלא כדאמר ר"נ בר יצחק עד שיגמור עמוד ראשון ולפסוק לאלתר וליקום משום דרשב"ג דתניא רשב"ג אומר עמוד החוזר מביא את האדם לידי הדרוקן סילון החוזר מביא את האדם לידי ירקון: (11605)
281It has been reported : If there be filth upon his body, or his hand is placed within a privy, Rab Huna said : It is permitted to read the Shema' ; Rab Hisda said : It is forbidden to read it. Raba asked : What is Rab Huna's reason ? Because it is written, "Let everything that hath breath praise the Lord" (Ps. el. 6).
אתמר צואה על בשרו או ידו מונחת בבית הכסא רב הונא אמר מותר לקרות ק"ש רב חסדא אמר אסור לקרות ק"ש אמר רבא מ"ט דרב הונא דכתיב (תהלים קנ, ו) כל הנשמה תהלל יה (8715)
282And Rab Hisda said : It is forbidden to read the Shema' [in such circumstances] — what is the reason ? Because it is written, "All my bones shall say, Lord who is like unto Thee" (ibid. xxxv. 10).
ורב חסדא אמר אסור לקרות ק"ש מ"ט דרב חסדא דכתיב (תהלים לה, י) כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך: (4192)
283It has been reported : If there is a foul odour for which there is a cause [present], Rab Huna said : A man should remove himself a distance of four cubits and read the Shema'. Rab Hisda said: He should remove himself a distance of four cubits from the place where the odour ceases and read the Shema'.
אתמר ריח רע שיש לו עיקר רב הונא אמר מרחיק ד' אמות וקורא ק"ש ורב חסדא אמר מרחיק ד' אמות ממקום שפסק הריח וקורא ק"ש (7215)
284There is a teaching in agreement with Rab Hisda : A man should not read the Shema' opposite the excrement of a human being, or of dogs, or pigs, or poultry ; nor opposite the filth of a dunghill which gives forth a bad odour. If there be a place ten cubits higher or lower, he sits down at the side and reads the Shema'; but if not, he removes himself as far as he can see it. The same rule applies to the Tefillah. "If there is a foul odour for which there is a cause [present], he removes himself a distance of four cubits from the place of the odour and reads the Shema'."
תניא כותיה דרב חסדא לא יקרא אדם ק"ש לא כנגד צואת אדם ולא כנגד צואת כלבים ולא כנגד צואת חזירים ולא כנגד צואת תרנגולים ולא כנגד צואת אשפה שריחה רע ואם היה מקום גבוה עשרה טפחים או נמוך עשרה טפחים יושב בצדו וקורא ק"ש ואם לאו מרחיק מלא עיניו וכן לתפלה ריח רע שיש לו עיקר מרחיק ד' אמות ממקום הריח וקורא ק"ש (15091)
285Raba said : The Halakah is not in agreement with this teaching in all these cases, but according to the following teaching : A man should not read the Shema' opposite the excrement of human beings, nor opposite that of pigs or dogs when he has placed skins therein.
אמר רבא לית הלכתא כי הא מתניתא (בכל הני שמעתתא) אלא כי הא דתניא לא יקרא אדם ק"ש לא כנגד צואת אדם ולא כנגד צואת חזירים ולא כנגד צואת כלבים בזמן שנתן עורות לתוכן (7933)
286Rab Sheshet was asked : How is it with a foul odour which has no [material] cause? He replied : Come and behold the mats in the school of Rab, on which some are sleeping while others are studying. But this refers only to words of Torah, not to the reading of the Shema'. And even of words of Torah this is not said except [when the bad odour is caused] by another ; but if he himself is the cause, he must not [even study until the odour has passed off].
בעו מיניה מרב ששת ריח רע שאין לו עיקר מהו אמר להו אתו חזו הני ציפי דבי רב דהני גנו והני גרסי וה"מ בדברי תורה אבל בק"ש לא ודברי תורה נמי לא אמרן אלא דחבריה אבל דידיה לא: (7365)
287It has been reported : If manure is being carried past a person, Abbai said : It is permitted to read the Shema' ; Raba said : It is prohibited to read it.
אתמר צואה עוברת אביי אמר מותר לקרות ק"ש רבא אמר אסור לקרות ק"ש (5314)
288Abbai said : Whence do I derive my opinion ? For there is a Mishnaic teaching : If a ritually unclean person is standing under a tree and a person who is ritually clean passes by him, the latter also becomes defiled. If, however, a person ritually clean is standing under a tree and an unclean person passes by, the former remains in his state of purity; but should [the unclean person] remain standing there, then the former becomes unclean. The same law holds good with a stone which has become infected.
אמר אביי מנא אמינא לה דתנן הטמא עומד תחת האילן והטהור עובר טמא טהור עומד תחת האילן וטמא עובר טהור ואם עמד טמא וכן באבן המנוגעת (5348)
289And Raba? He can tell thee : In this latter circumstance the criterion is a fixed place ; for it is written, "He shall dwell alone ; without the camp shall his dwelling be" (Lev. xiii. 46). But here the All-merciful declared, "Therefore shall the camp be holy" (Deut. xxiii. 15), and behold that is not so.
ורבא אמר לך התם בקביעותא תליא מילתא דכתיב (ויקרא יג, מו) בדד ישב מחוץ למחנה מושבו הכא (דברים כג, טו) והיה מחניך קדוש אמר רחמנא והא ליכא: (5050)
290Rab Pappa said : A pig's snout is to be regarded as passing manure [for the purpose of reading the Shema']. That is obvious! No; it is necessary [to mention it], because even if it just came up out of the river [it is to be so considered].
א"ר פפא פי חזיר כצואה עוברת דמי פשיטא לא צריכא אע"ג דסליק מנהרא (2857)
291Rab Judah said : If one is uncertain whether excrement is present, it is forbidden [to read the Shema']. If one is uncertain whether urine is present, it is permitted. Another version is : Rab Judah said : If one is uncertain whether excrement is in the room, it is permitted [to read it], but by an ash-heap it is forbidden. If one is uncertain whether urine is present, even by an ash-heap it is permitted.
א"ר יהודה ספק צואה אסורה ספק מי רגלים מותרים א"ד אמר רב יהודה ספק צואה בבית מותרת באשפה אסורה ספק מי רגלים אפילו באשפה נמי מותרין (6948)
292His opinion agrees with that of Rab Hamnuna who said : The Torah only forbids [the Shema' to be read] by fecal matter. He is also in agreement with
סבר לה כי הא דרב המנונא דאמר רב המנונא לא אסרה תורה אלא כנגד עמוד בלבד (2465)
293R. Jonathan who asked : It is written "Thou shalt have a place also without the camp, whither thou shalt go forth abroad" (Deut. xxiii. 13) and it continues, "And thou shalt have a paddle among thy weapons ; and it shall be when thou sittest down abroad, thou shalt dig therewith, and shalt turn back and cover that which cometh from thee" (ibid. 5:14) —
וכדרבי יונתן דר' יונתן רמי כתיב (דברים כג, יג) ויד תהיה לך מחוץ למחנה ויצאת שמה חוץ וכתיב (דברים כג, יד) ויתד תהיה לך וגו' וכסית את צאתך (6634)
294how is this? The latter verse refers to the major natural function, the former to the minor. Infer, then, that the Torah forbids [the Shema' to be read] near to urine only when it is by fecal matter ; but if it has fallen upon the ground, it is permitted [by the Torah], but the Rabbis have decreed against it. Have the Rabbis decreed against it ? When it is certain [that urine is there] ; but if there is a doubt, they do not decree against it.
הא כיצד כאן בגדולים כאן בקטנים אלמא קטנים לא אסרה תורה אלא כנגד עמוד בלבד הא נפול לארעא שרי ורבנן הוא דגזרו בהו וכי גזרו בהו רבנן בודאן אבל בספקן לא גזור (4773)
295Where it is certain [that urine is present], how long [must one wait before it is allowed to read the Shema' there] ? Rab Judah said in the name of Samuel : As long as the ground is sufficiently wet to moisten. The same reply is given by Rabbah b. Bar Hannah in the name of R. Johanan [As long as the ground is sufficiently wet to moisten] and by 'Ulla. [As long as the ground is sufficiently wet to moisten] Geniba said in the name of Rab : As long as the trace thereof can be recognised.
ובודאן עד כמה אמר רב יהודה אמר שמואל כל זמן שמטפיחין וכן אמר רבה בב"ח א"ר יוחנן כל זמן שמטפיחין וכן אמר עולא כל זמן שמטפיחין גניבא משמיה דרב אמר כל זמן שרשומן ניכר (6777)
296Rab Judah [Rab Josef] said : May his teacher forgive Geniba; since in the case of excrement Rab Judah said in the name of Rab : When the surface has hardened it is permitted [to read the Shema' thereby], how much more so with urine !
א"ר יוסף שרא ליה מריה לגניבא השתא צואה אמר רב יהודה אמר רב כיון שקרמו פניה מותר מי רגלים מיבעיא (4967)
297Abbai said to him : What seest thou that thou reliest upon this; rely upon that which Rabbah b. Rab Huna said in the name of Rab : It is forbidden [to read the Shema' near] excrement even when it is like earthenware.
א"ל אביי מאי חזית דסמכת אהא סמוך אהא דאמר רבה בר רב הונא אמר רב צואה אפילו כחרס אסורה (3344)
298What means excrement like earthenware? Rabbah b. Bar Hannah said in the name of R. Johanan; When one can throw it to the ground without its crumbling to pieces. Others say : When one can roll it without its crumbling to pieces.
והיכי דמי צואה כחרס אמר רבה בב"ח א"ר יוחנן כל זמן שזורקה ואינה נפרכת וא"ד כל זמן שגוללה ואינה נפרכת (4221)
299Rabina said : I was once standing before Rab Jeremiah of Difti ; he noticed some excrement, and he said to me, "See whether its surface has hardened or not." Another version is : He said to him, "See whether it has become cracked."
אמר רבינא הוה קאימנא קמיה דרב יהודה מדפתי חזא צואה אמר לי עיין אי קרמו פניה אי לא א"ד הכי א"ל עיין אי מפלאי אפלויי (3250)
300How, then, is it with reference to this matter ? It has been reported: When the excrement is like earthenware, Amemar said : It is forbidden ; Mar Zotra said : It is permitted. Raba said : The Halakah is — when the excrement is like earthenware it is forbidden ; and similarly with urine, so long as the ground is sufficiently wet to moisten.
מאי הוי עלה אתמר צואה כחרס אמימר אמר אסורה ומר זוטרא אמר מותרת אמר רבא הלכתא צואה כחרס אסורה ומי רגלים כל זמן שמטפיחין (6323)
301It is quoted in objection : With urine, so long as the ground is wet enough to moisten it is forbidden ; but if it has been absorbed [in the soil] or dried up, it is permitted. But is not soaking into the soil like drying up by the sun? [No ;] for as when it dries up, no trace can be recognised, so when it has penetrated into the soil, there must be no trace visible; but if there be such a trace, it is forbidden [to read the Shema' thereby] even though the ground be not sufficiently wet to moisten !
מיתיבי מי רגלים כל זמן שמטפיחין אסורין נבלעו או יבשו מותרים מאי לאו נבלעו דומיא דיבשו מה יבשו דאין רשומן ניכר אף נבלעו דאין רשומן ניכר הא רשומן ניכר אסור אע"ג דאין מטפיחין (7573)
302But against thine own argument, I quote the first clause [of the Baraita brought in objection, viz. :] "With urine, so long as the ground is wet enough to moisten it is prohibited" ; hence if the trace of it be recognisable, it is permitted! No such deduction can be drawn. It is possible to say that [the question under consideration]
ולטעמיך אימא רישא כל זמן שמטפיחין הוא דאסור הא רשומן ניכר שרי אלא מהא ליכא למשמע מינה (3801)
303is like [the following discussion of] the Tannaim : It is forbidden to read the Shema' by a vessel from which urine has been poured; but with urine which has been poured out, if it has been absorbed it is permitted, if it has not been absorbed it is forbidden. R. Jose says : So long as the earth is sufficiently wet to moisten [it is forbidden].
לימא כתנאי כלי שנשפכו ממנו מי רגלים אסור לקרות ק"ש כנגדו ומי רגלים עצמן שנשפכו נבלעו מותר לא נבלעו אסור ר' יוסי אומר כל זמן שמטפיחין (7125)
304What does the first Tanna understand by "absorbed" and "not absorbed" ? If it is supposed that "absorbed" means that the earth is not sufficiently wet to moisten, and "not absorbed" means that it can moisten, and R. Jose comes to declare, "So long as the earth is sufficiently wet to moisten" it is forbidden, but if the trace thereof can be recognised it is permitted — then he is in agreement with the first Tanna! Nay, by "absorbed" he must mean that no trace can be recognised and by "not absorbed" that the trace is recognisable, and then R. Jose comes to declare, "So long as the earth is sufficiently wet to moisten" it is forbidden, but if the trace can be recognised it is permitted.
מאי נבלעו ומאי לא נבלעו דקאמר ת"ק אילימא נבלעו דאין מטפיחין לא נבלעו דמטפיחין ואתא ר' יוסי למימר כ"ז שמטפיחין הוא דאסור הא רשומן ניכר שרי היינו ת"ק אלא נבלעו דאין רשומן ניכר לא נבלעו דרשומן ניכר ואתא ר' יוסי למימר כ"ז שמטפיחין הוא דאסור הא רשומן ניכר שרי (11449)
305No; everybody agrees that so long as the earth can moisten it is forbidden, and if the trace can be recognised it is permitted ;
לא דכ"ע כ"ז שמטפיחין הוא דאסור הא רשומן ניכר שרי (2334)
Folio 25b דף כה ע״ב
306but here the point at issue is that the earth must be so wet as to moisten something which can moisten something else.
והכא בטופח על מנת להטפיח איכא בינייהו: (994)
307If he had gone down to bathe, should he have time to ascend, clothe himself and read [the Shema'] before sunrise, he must ascend, clothe himself and read. It is possible to say that the Mishnah states the law anonymously in agreement with R. Eliezer who declares: He may finish it any time until sunrise. Thou mayest even say that it is in agreement with R. Joshua and perhaps it is here like the Wetikin ;
ירד לטבול אם יכול לעלות כו': לימא תנא סתמא כר' אליעזר דאמר עד הנץ החמה (3053)
308for R. Johanan said: The Wetikin finish it with the sunrise.
אפי' תימא ר' יהושע ודלמא כותיקין דא"ר יוחנן ותיקין היו גומרין אותה עם הנץ החמה: (3770)
309But if not, he should immerse his body in the water and read. But his heart sees his nakedness !
ואם לאו יתכסה במים ויקרא: והרי לבו רואה את הערוה (2146)
310R. Eleazar (another version : R.Aha b. Abba b. Aha in the name of our master) said : The teaching here refers to turbid water which is to be considered like the solid earth, so that his heart does not see his nakedness.
א"ר אלעזר ואי תימא ר' אחא בר אבא בר אחא משום רבינו במים עכורין שנו דדמו כארעא סמיכתא שלא יראה לבו ערותו. (5207)
311Our Rabbis have taught : With clear water, he must sit immersed up to his neck and read [the Shema'], while others declare he should stir up the water with his foot. But according to the first Tanna his heart sees his nakedness!
ת"ר מים צלולין ישב בהן עד צוארו וקורא וי"א עוכרן ברגלו (2569)
312He holds that when his heart sees his nakedness, it is permitted [to read]. But lo, his heel sees his nakedness ! He holds that when his heel sees his nakedness, it is permitted.
ות"ק והרי לבו רואה את הערוה קסבר לבו רואה את הערוה מותר והרי עקבו רואה את הערוה קסבר עקבו רואה את הערוה מותר (6992)
313It has been reported : If his heel sees his nakedness, it is permitted [to read the Shema']. If the heel touches, Abbai says : It is forbidden [to read] ; Raba says : It is permitted. So Rab Zebid taught this subject. Rab Hinnana b. Rab Ika, however, taught it thus : If the heel touches, all agree that it is forbidden [to read] ; but if the heel sees [the nakedness], Abbai says : It is forbidden ; Raba says : It is permitted, because the Torah was not given to the ministering angels. The Halakah is : If the heel touches, it is forbidden ; if it sees, it is permitted.
אתמר עקבו רואה את הערוה מותר נוגע אביי אמר אסור ורבא אמר מותר רב זביד מתני לה להא שמעתא הכי רב חיננא בריה דרב איקא מתני לה הכי נוגע דברי הכל אסור רואה אביי אמר אסור רבא אמר מותר לא נתנה תורה למלאכי השרת והלכתא נוגע אסור רואה מותר (13587)
314Raba said : If there be excrement in a transparent vessel, it is permitted to read the Shema' thereby ; if nakedness be in a transparent vessel, it is forbidden to read the Shema' thereby. "If there be excrement in a transparent vessel, it is permitted to read the Shema' thereby" ; because with excrement the criterion is whether it is covered : and behold it is covered. "If nakedness be in a transparent vessel, it is forbidden to read the Shema' thereby" ; because the All-merciful declared, "That He see no unseemly thing in thee" (Deut. xxiii. 15), and behold it is visible.
אמר רבא צואה בעששית מותר לקרות ק"ש כנגדה ערוה בעששית אסור לקרות ק"ש כנגדה צואה בעששית מותר לקרות ק"ש כנגדה דצואה בכסוי תליא מילתא והא מיכסיא ערוה בעששית אסור לקרות ק"ש כנגדה (דברים כג, טו) ולא יראה בך ערות דבר אמר רחמנא והא קמיתחזיא (15800)
315Abbai said : Should the excrement be but a minute quantity, one can nullify it [by covering it] with spittle. Raba said : It must be with thick spittle. Raba said : If excrement be in a hole, he may place his sandal over it and read the Shema'. Mar b. Rabina asked : How is it if excrement adheres to his sandal ? The question remained unanswered.
אמר אביי צואה כל שהוא מבטלה ברוק אמר רבא וברוק עבה אמר רבא צואה בגומא מניח סנדלו עליה וקורא ק"ש בעא מר בריה דרבינא צואה דבוקה בסנדלו מאי תיקו (5376)
316Rab Judah said : It is forbidden to read the Shema' in the presence of a naked gentile. Why is a gentile specified ? Even by a naked Israelite it is likewise [forbidden] ! [That it is forbidden with an Israelite is obvious] ; but it was necessary to specify the case of a gentile. For thou mightest have said : Since it is written with reference to the gentiles, "Whose flesh is as the flesh of asses" (Ezek. xxiii. 20), argue that [in this matter the naked gentile is to be considered] only like an ass ; therefore he informs us that to them also [when exposed] is "nakedness" attributed ; for it is written, "And they saw not their father's nakedness" (Gen. ix. 23).
אמר רב יהודה עכו"ם ערום אסור לקרות ק"ש כנגדו מאי איריא עכו"ם אפילו ישראל נמי ישראל פשיטא ליה דאסור אלא עכו"ם אצטריכא ליה מהו דתימא הואיל וכתיב בהו (יחזקאל כג, כ) אשר בשר חמורים בשרם אימא כחמור בעלמא הוא קמ"ל דאינהו נמי איקרו ערוה דכתיב (בראשית ט, כג) וערות אביהם לא ראו: (11086)
317He may not immerse himself in evil-smelling water, nor water of soaking, until he has poured [fresh] water therein. How much water must he proceed to add? Nay, the Mishnah must be read thus: He may not immerse himself at all in evil-smelling water, nor in water of soaking ; nor [may he read the Shema' by a vessel containing] urine, until he has poured [fresh] water therein, and then he may read it.
ולא יתכסה לא במים הרעים ולא במי המשרה עד שיטיל לתוכן מים: וכמה מיא רמי ואזיל אלא ה"ק לא יתכסה לא במים הרעים ולא במי המשרה כלל ומי רגלים עד שיטיל לתוכן מים ויקרא (6589)
318Our Rabbis have taught : How much water must be poured therein ? Any small quantity. R. Zakkai says : A fourth [of a Log].
ת"ר כמה יטיל לתוכן מים כל שהוא ר' זכאי אומר רביעית (2859)
319Rab Nahman said : The difference of opinion applies only to [where the vessel contained urine and into which water has been poured] afterwards ; but if originally [the vessel contained water, and urine was then poured into it, then all agree] that any small quantity of water will suffice.
אמר רב נחמן מחלוקת לבסוף אבל בתחלה כל שהן (2236)
320But Rab Joseph said : The difference of opinion applies only to [where there was water] originally [and urine had afterwards been added] ; but where [water has to be added] afterwards, all agree that a fourth [of a Log] is necessary. Rab Joseph said to his attendant, "Bring me a fourth [of a Log] in accordance with the opinion of R. Zakkai."
ורב יוסף אמר מחלוקת לכתחלה אבל לבסוף דברי הכל רביעית אמר ליה רב יוסף לשמעיה אייתי לי רביעיתא דמיא כר' זכאי: (5432)
321Our Rabbis have taught : It is forbidden to read the Shema' by a bed-pan for excrement or urine, although empty; also by urine until he has poured water therein. How much water should he pour therein ? Any small quantity. R. Zakkai says : A fourth [of a Log], whether it be before or behind the bed. Rabban Simeon b. Gamaliel says : If it be behind the bed, he may read it ; if it be before the bed he may not, but he removes himself a distance of four cubits and reads. R. Simeon b. Eleazar says : Even if the room be the size of a hundred cubits, he may not read until he has removed it or placed it under the bed.
ת"ר גרף של רעי ועביט של מי רגלים אסור לקרות ק"ש כנגדן ואף ע"פ שאין בהן כלום ומי רגלים עצמן עד שיטיל לתוכן מים וכמה יטיל לתוכן מים כל שהוא ר' זכאי אומר רביעית בין לפני המטה בין לאחר המטה רבן שמעון בן גמליאל אומר לאחר המטה קורא לפני המטה אינו קורא אבל מרחיק הוא ארבע אמות וקורא ר"ש בן אלעזר אומר אפי' בית מאה אמה לא יקרא עד שיוציאם או שיניחם תחת המטה (16710)
322The question was asked : How did [Rabban Simeon b. Gamaliel] mean, "If [the urine] be behind the bed, he may read forthwith ; if it be before the bed, he removes himself a distance of four cubits and reads" ? Or perhaps he meant this : If it be behind the bed, he removes himself a distance of four cubits and reads ; if it be in front of the bed, he may not read at all !
איבעיא להו היכי קאמר אחר המטה קורא מיד לפני המטה מרחיק ארבע אמות וקורא או דלמא הכי קאמר לאחר המטה מרחיק ד' אמות וקורא לפני המטה אינו קורא כלל (5331)
323Come and hear : For there is a teaching : R. Simeon b. Eleazar says : If it be behind the bed, he may read forthwith ; if it be in front of the bed, he removes himself a distance of four cubits. Rabban Simeon b. Gamaliel says : Even if the room be the size of a hundred cubits, he may not read until he has removed it or placed it under the bed.
ת"ש דתניא ר"ש בן אלעזר אומר אחר המטה קורא מיד לפני המטה מרחיק ארבע אמות רבן שמעון בן גמליאל אומר אפי' בית מאה אמה לא יקרא עד שיוציאם או שיניחם תחת המטה (8099)
324Our question is solved for us ; but the two teachings are contradictory ! Reverse [the names of the teachers] in the latter clause.
בעיין איפשיטא לן מתנייתא קשיין אהדדי איפוך בתרייתא (3178)
325What seest thou to reverse [the names of the teachers] in the latter clause ? Reverse them in the former !
מה חזית דאפכת בתרייתא איפוך קמייתא (2676)
326Whom hast thou heard say that a whole room is to be considered as four cubits? It was R. Simeon b. Eleazar.
מאן שמעת ליה דאמר כוליה בית כארבע אמות דמי ר"ש בן אלעזר היא (3344)
327Rab Joseph said : I asked Rab Huna, "If a bed is less than three [hand breadths] high, it is evident to me that it is to be regarded as solid [with the ground]; but how is it with three, four, five, six, seven, eight or nine?" He replied, "I do not know." There was certainly no need for me to ask about ten. Abbai said [to Rab Joseph], "Thou hast done well not to ask [about ten hand breadths] ; for every ten constitute a separate stratum."
אמר רב יוסף בעאי מיניה מרב הונא מטה פחות משלשה פשיטא לי דכלבוד דמי שלשה ארבעה חמשה ששה שבעה שמנה תשעה מהו א"ל לא ידענא עשרה ודאי לא מיבעי לי אמר אביי שפיר עבדת דלא איבעיא לך כל עשרה רשותא אחריתי היא (11035)
328Raba said : The Halakah is that less than three is regarded as solid [with the ground], and ten constitute a separate stratum ; but it is about the height from three to ten that Rab Joseph questioned Rab Huna, and he was unable to explain it. Rab said : The Halakah is in accord with R. Simeon b. Eleazar; and so declared Bali in the name of Rab Jacob, the son of Samuel's daughter : The Halakah is in accord with R. Simeon b. Eleazar. But Raba maintained the Halakah was not in accord with him.
אמר רבא הלכתא פחות משלשה כלבוד דמי עשרה רשותא אחריתי היא משלשה עד עשרה היינו דבעא מיניה רב יוסף מרב הונא ולא פשט ליה אמר רב הלכה כר"ש בן אלעזר וכן אמר באלי א"ר יעקב ברה דבת שמואל הלכה כרבי שמעון בן אלעזר ורבא אמר אין הלכה כר"ש בן אלעזר (12727)
329Rab Ahai contracted a marriage between his son and the house of Rab Isaac b. Samuel b. Marta. He led him under the wedding-canopy, but the marriage was not successfully consummated. Rab Ahai went to investigate the cause, and he noticed a scroll of the Torah lying in the bedroom. He said to them, "If I had not come now, you would have endangered my son's life ; for there is a teaching : It is forbidden to have connubial intercourse in a room where a scroll of the Torah or Tefillin are lying, until they are taken out or placed in a receptacle within a receptacle."
רב אחאי איעסק ליה לבריה בי רב יצחק בר שמואל בר מרתא עייליה לחופה ולא הוה מסתייעא מילתא אזל בתריה לעיוני חזא ספר תורה דמנחא אמר להו איכו השתא לא אתאי סכנתון לברי דתניא בית שיש בו ספר תורה או תפילין אסור לשמש בו את המטה עד שיוציאם או שיניחם כלי בתוך כלי (14127)
330Abbai said : This teaching applies only to a receptacle which is not used expressly for that purpose ; but if it is used for that purpose, even ten receptacles are only to be considered as one. Raba said : A cloth
אמר אביי לא שנו אלא בכלי שאינו כליין אבל בכלי שהוא כליין אפילו עשרה מאני כחד מאנא דמי אמר רבא גלימא (3268)
Folio 26a דף כו ע״א
331spread over a chest [containing sacred books] is regarded as a receptacle within a receptacle. R. Joshua b. Levi said : For a scroll of the Torah it is necessary to make a partition of ten [hand breadths]. Mar Zotra paid a visit to Rab Ashe's house, and saw the sleeping accommodation of Mar b. Rab Ashe, whereby a scroll of the Torah was lying and for which he had made a partition of ten handbreadths. He asked him, "According to whose opinion [hast thou done this]?" "According to R. Joshua b. Levi." "Under which circumstances did R. Joshua b. Levi say that ? When there is no other room ; but the master has another room !" He said to him, "I did not think of that."
אקמטרא ככלי בתוך כלי דמי. אמר רבי יהושע בן לוי ס"ת צריך לעשות לו מחיצה עשרה מר זוטרא איקלע לבי רב אשי חזייה לדוכתיה דמר בר רב אשי דמנח ביה ספר תורה ועביד ליה מחיצה עשרה אמר ליה כמאן כרבי יהושע בן לוי אימר דאמר רבי יהושע בן לוי דלית ליה ביתא אחרינא מר הא אית ליה ביתא אחרינא אמר ליה לאו אדעתאי: (14584)
332To what distance must he remove himself from it and excrement [if he wishes to read the Shema'] ? Four cubits. Raba said in the name of Rab Sahorah in the name of Rab Huna : This teaching applies only to [excrement which is behind him ; but if it is in front of him, he must remove himself as far as the eye can see it. Similarly is it with the Tefillah.
כמה ירחיק מהן ומן הצואה ארבע אמות: אמר רבא אמר רב סחורה אמר רב הונא לא שנו אלא לאחוריו אבל לפניו מרחיק מלא עיניו וכן לתפלה (5167)
333But it is not so ! For Rafram b. Pappa said in the name of Rab Hisda : A man may stand opposite a privy and say the Tefillah ! With what are we here dealing ? With a privy which does not contain excrement.
איני והא אמר רפרם בר פפא אמר רב חסדא עומד אדם כנגד בית הכסא ומתפלל הכא במאי עסקינן בבית הכסא שאין בו צואה (4439)
334But that is not so ! For Rab Joseph b. Hannina said : When they speak of a "privy" they mean even one in which there is no excrement, and when they speak of a "bath-house" they mean even one in which there is no person. But with what are we here dealing? With a new one.
איני והאמר רב יוסף בר חנינא בית הכסא שאמרו אע"פ שאין בו צואה ובית המרחץ שאמרו אע"פ שאין בו אדם אלא הכא במאי עסקינן בחדתי (5417)
335And lo, Rabina raised the question : How is it with a place which had been designated to be used as a privy? Do we take account of the designation or not ? How is this question of Rabina to be understood ? Whether one may stand in such a place to pray therein, not to pray over against it.
והא מיבעי ליה לרבינא הזמינו לבית הכסא מהו יש זימון או אין זימון כי קא מיבעי ליה לרבינא למיקם עליה לצלויי בגויה אבל כנגדו לא (3068)
336Raba said : The privies of the Persians, although they may contain excrement, are to be regarded as closed in.
אמר רבא הני בתי כסאי דפרסאי אע"ג דאית בהו צואה כסתומין דמו: (2607)
337MISHNAH A man with a running issue who experienced emission, a menstruous woman from whom the semen has escaped, and a woman who during intercourse experiences the flow require immersion; but R. Judah exempts them therefrom.
מתני׳ זב שראה קרי ונדה שפלטה שכבת זרע והמשמשת שראתה נדה צריכין טבילה ורבי יהודה פוטר: (5848)
338GEMARA The question was asked : If a Ba'al Keri sees a flow, how is it according to R. Judah's view ? For although R. Judah there [in the Mishnah] exempts the man with a running issue who experienced emission — and such a man originally did not require immersion — but a Ba'al Keri who experiences a flow — and such a man originally did require immersion — does he compel to have immersion ? Or perhaps there is no difference ?
גמ׳ איבעיא להו בעל קרי שראה זיבה לר' יהודה מהו כי פטר רבי יהודה התם בזב שראה קרי דמעיקרא לאו בר טבילה הוא אבל בעל קרי שראה זיבה דמעיקרא בר טבילה הוא מחייב או דילמא לא שנא (6210)
339Come and hear : A woman who during intercourse experiences the flow requires immersion ; but R. Judah exempts her therefrom. Behold, a woman in these circumstances is identical with a Ba'al Keri who experienced a flow ; and since R. Judah exempts her, conclude [that he exempts him also]. R. Hiyya taught explicitly : A Ba'al Keri who experienced a flow requires immersion ; but R. Judah exempts him therefrom.
תא שמע המשמשת וראתה נדה צריכה טבילה ורבי יהודה פוטר והא משמשת וראתה נדה כבעל קרי שראה זיבה דמיא וקא פטר רבי יהודה ש"מ תני רבי חייא בהדיא בעל קרי שראה זיבה צריך טבילה ורבי יהודה פוטר: (9833)
340May we return to thee: He whose dead!
הדרן עלך מי שמתו (1175)
English: Berakhot, A. Cohen, The Babylonian Talmud: Tractate Berakot (Cambridge University Press, 1921), public domain; Sukkah and Megillah, Daf Shevui (Conservative Yeshiva), CC0; Ta'anit, Henry Malter, The Treatise Ta'anit of the Babylonian Talmud (Jewish Publication Society, 1928), public domain; Chagigah, A. W. Streane, A Translation of the Treatise Chagigah from the Babylonian Talmud (Cambridge University Press, 1891), public domain; Makkot, Sefaria Community Translation, CC0. Hebrew and Aramaic: Ta'anit, Malter's critical text (1928, public domain; his notes not reproduced); the others, Wikisource Talmud Bavli (Vilna edition), via Sefaria, licensed CC BY-SA 3.0 (this site's cleaned copy of that text is shared under the same license); changes made (markup and images removed).